הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 42450-04-19

לפני: כב' השופט יוסף יוספי
התובע:
סגלית זגורי, ( ת"ז-XXXXXX432)
ע"י ב"כ: עו"ד איציק כהן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי, (גופים על פי דין-513436494)
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגע עבודה) מיום 3.3.19 , אשר קבעה כי לא חלה החמרה כך שלתובעת נותרו 19% נכות צמיתה כפי שקבעה הוועדה מדרג ראשון ביום 20.3.17 (אשר ערעור על החלטתה זו נדחה על ידי וועדה לעררים מיום 27.9.17).

2. לטענת המערערת, הוועדה לא התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת של המומחה מטעמה. הוועדה ערכה לה בדיקה שטחית תוך שנראה כי החליטה מראש על קביעתה. הוועדה לא התייחסה לממצאים הנוירולוגיים ולממצאי בדיקות הדימות השונות.
הוועדה לא קיימה את חובת ההנמקה. קיימות סתירות מהותיות בהחלטת הוועדה מדרג א' אל מול החלטת הוועדה לעררים. הוועדה הייתה נעולה בדעתה ולא בדקה את התובעת בלב פתוח ובנפש חפצה.

3. לטענת הנתבע, הוועדה לא קיבלה את מסקנות המומחה מטעם המערערת היות וממצאיה היו שונים מ ממצאיו. כמו כן, בדיקות ההדמייה מהוות בדיקות עזר לקביעת הנכות שנקבעת על בסיס ממצאים קליניים. בנוסף ועדה לעררים אינה אמורה להידרש לממצאי בדיקתה של ועדה מדרג ראשון, וממילא בית הדין נעדר כל סמכות לדון בנוגע לקביעת הוועדה מדרג ראשון. החלטת הוועדה לעררים הייתה מפורטת ומנומקת, ולפיכך דין התובענה להדחות.

דיון והכרעה

4. ההלכה הפסוקה קובעת כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים בשאלות משפטיות גרידא. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי (פד"ע לד213 (1999) .

5. כמו כן, הוועדה הרפואית לעררים הינה גוף מעין שיפוטי, וחלה עליה חובת ההנמקה באופן המאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה [דב"ע (ארצי) 01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, טו(1) 060 (1983)]. על ההנמקה להיות ברורה ומפורשת, אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת [דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130)].

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות, ואפרט.

7. מעיון בהחלטה נשוא הערעור עולה כי לא נפל בה פגם. המדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת, במסגרתה התייחסה הוועדה לטענותיה של המערערת ולחוות הדעת שהוגשה מטעמה.
בין השאר ציינה הוועדה את ממצאי בדיקות הדימות שעמדו בפניה. בנוסף, ביצעה למערערת בדיקה קלינית מקיפה הן בתחום האורתופדי והן בתחום הנוירולוגי. בפרק סיכום ומסקנות ציינה הוועדה כי אינה מקבלת את האמור בחוות דעתו של פרופ' עטר , אשר הוגשה מטעם המערערת , וזאת לאו ר הממצאים השונים אשר מצאה בבדיקה הקלינית שערכה למערערת. יצוין, כי הוועדה פירטה את טווחי התנועה והממצאים של המבחנים הרפואיים אשר ערכה למערערת.

8. עוד ציינה הוועדה כי ביחס למישור הנוירולוגי לא נמצא חסר נוירולוגי המקנה נכות, וזאת לאחר שערכה בדיקה קלינית שנמצאה תקינה , תוך שהיא מציינת כי ממצא בבדיקת ההולכה העצבית בלבד אינו מקנה נכות.

9. מכל האמור לעיל עולה, כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, שהייתה מפורטת ומנומקת. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית הן במישור האורתופדי והן במישור הנוירולוגי, תוך שהיא מפרטת את ממצאי הבדיקות הקליניות שערכה לתובעת. הוועדה ציינה את בדיקות הדימות השונות שנעשו למערערת , ובין השאר קבעה כי אין בממצא בבדיקת ההולכה העצבית בלבד כדי להקנות נכות נוירולוגית , וזאת בשים לב כי בדיקתה הקלינית הייתה תקינה.
המדובר בקביעה רפואית אשר תואמת את האמור בפסיקה ביחס לקביעת אחוזי נכות.

אחרית דבר

10. לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה, או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה, תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט ניסן תש"פ, (23 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.