הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 35938-10-20

לפני: כב' השופט יוסף יוספי

המערער:
יוסף נוימן
ע"י ב"כ: עו"ד אלמוג מרדכי

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.8.20 אשר קבעה למערער 15% נכות בגין הפגיעה בגבו.
הוועדה לעררים השאירה על כנה את הנכות אשר נקבעה בגין הפגיעה בגבו, אך דחתה את הערעור לעניין הנושא הנוירולוגי וכן בנושא הפעלת תקנה 15.

2. לטענת המערער, שגתה הוועדה כאשר לא קבעה נכות נוירולוגית. הוועדה ערכה בדיקה קלינית, אך לא התייחסה לממצאים של בדיקתה ולממצאי בדיקת ההולכה העצבית. הוועדה ציינה כי מבחינה נוירולוגית אין נכות ממקור הגב, אך לא נימקה בעניין, וזאת בשים לב שהפגיעה הנוירולוגית הינה על רקע הפגיעה הדיסקאלית בגבו.
המערער פרש ביום 1.2.19, כ-3 חודשים מתאריך התגבשות הנכות, בטרם מלאו לו 67 אף על פי שיכל לעבוד גם לאחר גיל זה. הוועדה לא ציינה אם אחוזי הנכות יכולים להשפיע תפקודית על המערער ולהוביל לירידה בכושר השתכרותו.

3. לטענת המשיב, הוועדה נימקה את קביעותיה. בדיקות ההולכה העצבית הינן בדיקות עזר, ולא קובעים לפיהן את אחוזי הנכות , אלא על בסיס מבחנים קליניי ם אשר נמצאו תקינים בבדיקה. במקרה דנן כן היתה התייחסות לתוצאת בדיקת ההולכה העצבית. הוועדה גם נימקה החלטתה לעניין תקנה 15, עת ציינה כי המערער המשיך לעבוד למרות הפגיעה במשך שנים, והמצב בגבו החל ב- 2016 עת היה תיעוד לפגיעה גבית.
לסיכום, טען המשיב כי לא נפל כל פגם משפטי. נימוקי המערער הינם במישור הרפואי ואין להתערב בהחלטת הוועדה.

4. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, לרבות בטענות שעלו בדיון מיום 7.7.21, ובהחלטת הוועדה, מצאתי כי יש לדחות את הערעור, ואפרט.

5. מעיון בפרוטוקול הוועדה נשוא הערעור עולה, כי היא ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה במישור הנוירולוגי, ובסיומה קבעה שבתחום זה אין נכות ממקור גבי. יצוין, כי אחוזי נכות נקבעים בהתאם לממצאים קליניים, ובדיקת ההולכה העצבית היא אכן בדיקת עזר.
במקרה דנן, הוועדה ציינה את קיומה של הבדיקה וכ ן את תוצאותיה, ואין בהן כדי להשפיע על מסקנתה. למעלה מן הנדרש, הוועדה ציינה כי הבדיקה מבטאת הולכות תקינות וכאשר מכניסים את המחט ישנו שינוי לא פעיל ועדין. יובהר, כי לא היתה חובה על הוועדה לציין מהו מקור הקיפוח הנוירולוגי.

6. גם ביחס לתקנה 15 נימקה הוועדה את קביעתה מדוע אין מקום להפעלתה. הוועדה ציינה כי המערער המשיך לעבוד עד שנת 2019 (מועד פרישתו) באותו אופן שעבד עובר לפגיעתו וכן לאחר שנת 2016 עת התלונן על כאבים בגבו.
ממכתב המעסיק עולה, כי העובד המשיך לעבוד באותו היקף ובאותם תנאים, כך שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה.

אחרית דבר

7. דין הערעור להדחות.

8. אין צו להוצאות.

9. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים , תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, (29 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.