הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 29631-05-16

לפני: כב' השופט יוסף יוספי

התובע:
ברוך דגו
ע"י ב"כ: עו"ד שי אליאס

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

צד ג':
מועדון הכדורגל מכבי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד אורן סמוגורה

פסק דין

1. המדובר בתובענה, במסגרתה עותר התובע לתקן את בסיס השכר לפיו חישב הנתבע את הפיצוי ששולם לו. יצוין , כי החישוב בוצע לפי שכר רבע שנתי בגובה של 12,000 ₪ בעקבות הפציעה ברגלו של התובע מיום 19.4.2003 אשר הוכרה כתאונת עבודה.

2. אין חולק כי התובע, אשר היה כדורגלן מקצועי, נפגע בעונת הכדור גל 2002/2003 ביום 19.4.2003, וזאת לאחר 4 חודשים מיום שחרורו משירות סדיר בצה"ל.

3. בשנת 2005 נקבעו לתובע 10% נכות צמיתה בגין הפגיעה, אשר בעקבותיה שולם לו מענק נכות בהתאם.

4. בשנת 2015 הגיש התובע לנתבע תביעה בגין החמרת מצב רפואי של הפגיעה ברגלו, אשר בעקבותיה הוענקו לו 24% נכות צמיתה, ואז לטענתו נדהם לגלות לראשונה כי חישוב השכר שנעשה לו על ידי הנתבע בשנת 2003 היה שגוי מיסודו.
לאחר הגשת התובענה דנן, הגיש הנתבע בקשה למסירת הודעת צד ג' כנגד מעסיקתו של התובע בתקופה הרלוונטית, היות והיא זו שדיווחה על העסקת התובע ושילמה דמי ביטוח בזמן אמת על בסיס השכר שחושב על ידי הנתבע.

5. לטענת התובע, הנתבע וצד ג' פעלו בחוסר תום לב, ועשו כל שביכולתם שלא להציג מסמכים מהותיים אשר היו תומכים בג ירסת התובע. התובע אובחן בהיותו צעיר כשחקן בעל פוטנציאל גדול , ואף זומן לאורך השנים לנבחרות ישראל הצעירות. צד ג' רכש ממועדון מ.ס אשדוד את כרטיס השחקן של התובע והעביר אותו לשחק בשורותיו . ביום 21.9.2000 הגיע צד ג' עם מר דוד תשובה, אשר שימש כא ביו השני של התובע והן כמנהלו/סוכנו , להבנות בנושא תנאי השכר של התובע. בהתאם לכך, ביום 15.7.2001 נחתם הסכם לתקופה של 5 שנים, דהיינו מיום 1.8.2001 ועד ליום 30.6.2006. לחוזה זה צורף נספח הנזכר בסעיף 8 להסכם, אשר מסדיר את התשלומים המגיעים לתובע מתו ם שירותו הצבאי. מההסכם ומהנספח עולה , כי עד ליום 1.1.2003 היה התובע במעמד של חייל והשתכר שכר מקסימום לחיילים בסך 4,000 ₪ , ומיום 2.1.2003 שולם לתובע סך של 117 ,108 ₪ לחודש למשך שנה וכן מענק חתימה בסך 200,000 ₪. אלו הנתונים לפיהם צריך היה הנתבע לבצע את חישוב בסיס ההשתכרות של התובע. התובע לא היה מודע לטעות והבחין בה רק בשנת 2015, עת הגיש תביעה להחמרת מצב רפואי. עקב מחדליהם של הנתבע וצד ג', נפלה טעות בחישוב הגמלה , ולפיכך הגיש התובע את התביעה דנן באופן מיידי. המועד לפיו יש לחשב את תקופת ההתיישנות הינו מחודש 7/2015, מועד החלטת הנתבע בתביעה לה חמרת מצב שהוגשה. התובע היה בגדר עילוי כשחקן כדורגל ו ככוכב נבחרת ישראל, וכרטיס השחקן שלו נמכר בלמעלה ממיליון ₪ בצירוף 2-3 שחק נים שהועברו תמורתו.

צד ג' הצהיר הצהרה כוזבת לבית המשפט, לפיה שכרו של ה תובע עובר לפציעה עמד על 4,000 ₪. גירסת צד ג' סותרת את דיווחיו לרשויות המס ולבקרת התקציבים. התובע השתכר 150,000 דולר נטו לעונה החל משחרורו מצה"ל, בנוסף למענקים שונים בעקבות הצלחות. שכר העבודה של התובע ממועד שחרורו מיום 1.1.2003 ועד יום 31.6.2003 עמד על סך של 118,000 ₪ לכל חודש עבודה. הן מתעודת עובד ציבור של הבקרה והן מהעדויות והראיות עולה, כי הצד השלישי דיווח לבקרה התקציבית (בהתאחדות לכדורגל) כי שכרו של התובע ממועד שחרורו נאמד במאות אלפי שקלים, וכך גם עולה מדיווחי צד ג' למס הכנסה בשנים 2003/2004. צד ג' הוא זה שהגיש את התביעה לדמי פגיעה במסגרת תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי, ולתובע לא הייתה כל מעורבות בהעברת הנתונים לנתבע. הנתבע לא בדק את הכנסתו של התובע במידע המצוי אצלו ובמס הכנסה, ואף לא פנה לתובע.

לסיכום, טען התובע כי התביעה לא התיישנה, וכי מדובר בקצבת נכות שמשולמת באופן מתמשך ומתחדש לאורך שנים. נוכח תכליתו הבסיסית של הנתבע אשר מעניק בטחון סוציאלי לכל אזרח, אין בזמן הרב שחלף כדי להוות בסיס להתיישנות.
כמו כן, נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו. התובע גילה את הטעות רק ביולי 2015. יש לראות במכתב הנתבע מיום 7.1.2016 כהודאה בקיום זכות התובע שקיבל מצד ג' דיווח על הכנסות ושכר גבוה יותר שהשתלם בשנת 2003, אך דיווח זה התקבל רק ביום 16.12.2004. בנוסף, במסגרת ההודעה לתובע מיום 25.8.2005 הנתבע לא שלח לתובע פירוט ביחס לסכום ששולם לו על פי ההודעה, בגובה 21,000 ₪. לאור כל האמור לעיל, ביקש התובע שבית הדין יורה על תיקון החישוב השגוי שנעשה על ידי הנתבע.

6. לטענת הנתבע, שילם הוא לתובע תשלומים עבור דמי פגיעה בהתאם לדין ובכפוף לתעודות אי כושר, וכן מענק וקצבאות נכות מעבודה בהתאם להחלטות הוועדות הרפואיות. מענק הנכות מעבודה שולם עוד באוגוסט 2005 לפי דיווחי השכר בזמן שקדם לפגיעה ובה תאם לתלושי השכר שהונפקו. התובע ידע אודות בסיס השכר כבר ביום 25.8.2005, כאשר קיבל לידיו מכתב אודות המענק לו הוא זכאי לאור החלטת הוועדה הרפואית מיום 31.5.2005, וזאת גם אם קיבל כספים בדיעבד מכוח הסכם נסתר או נספח נסתר. נתון מעניין ומדאיג הינו שהסכם השכר נחתם בשנת 2001 כאשר הנספח לו נערך עוד קודם לשנת 2001, כך שרב הנסתר על הגלוי; בשים לב כי התובע טען שלא ראה את הנספח בעין, אבל ידע שחייב להיות נספח בגלל שיש כספים רבים שקיבל. התובע היה מיוצג במרוצת השנים בהליכי הוועדות , ויכול היה בנקל להלין על אודות חישוב השכר. התובע לא השיג על החלטת הנתבע במועדים הקובעים מיום שהחלה הגמלה להש תלם לו לראשונה, ולכן תביעתו התיישנה ואין אפשרות להאריך את המועד שנקבע בתקנות. התובע היה ער לסכומים שקיבל. לסיכום , טען הנתבע כי טענת ההתיישנות מבוססת והחלטת פקיד התביעות נתקבלה כדין, ולפיכך דין התובענה להדחות.

7. גם לטענת צד ג' דין התובענה לה דחות, וזאת בין השאר מפאת התיישנותה. התובענה דנן הוגשה בהתיישנות של למעלה מעשור.
התובע היה מוקף ביועצים ובעורכי דין, שייצגו אותו בהליכים מול הנתבע ובענייניו הכספיים. קבלת התובענה בנסיבות דנן מש מעותה ריקון מתוכן של דיני ההתיישנות.
לתובע לא היו טענות כלפי צד ג', לא בעבר ולא כיום, כי שכרו לא שולם במלואו.
באותה תקופה היה נהוג לשלם לחיילים שכר חיילים עד לסוף העונה ולא רק עד שחרורם מצה"ל.
תדפיסי הבנק תואמים לסכומים שנרשמו בזמן אמת בתלושי המשכורת.
השיהוי הרב גרם לנזק לצד ג', בבואו לברר את העובדות הרלוונטיות ובכ לל לזה איתור מסמכים.
כמו כן, בשום שלב לא הוגשה תביעה או נטענה טענה כלפי צד ג' על ידי מס הכנסה, מע"מ או הנתבע.

דיון והכרעה

8. לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהירים , בעדויות שנשמעו, בראיות ובסיכומי הצדדים , מצאתי כי יש לדחות את התובענה מפאת התיישנות ה. ונפרט.
יצוין, כי מאחר וטענת ההתיישנות התבררה כחלק ממסכת הראיות ביחס לסעד שנתבע, שעניינו תיקון בסיס השכר לפיו חושבו זכויותיו של התובע, הרי שלא היה מנוס מקיום מסכת ראיות שכזו.

9. במסגרת מסכת הראיות העידו התובע, מר דוד תשובה- אשר שימש כמנהלו וכמעין דמות אבהית לו, מר עוז ארלן- עובד הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל, מר יגאל הלל - ששימש כסו כנו של התובע בשנים 2001-2000, וכן מר לוני הרציקוביץ- ששימש כבעל ים של קבוצת הכ דורגל מכבי תל אביב בתקופה הרלוונטית.

10. מהתמונה שנפרשה בפני בית הדין עלה, כי דין התובענה לה דחות מפאת התיישנותה, וכי בנסיבות העניין לא התקיימו נסיבות אשר יש בהן כדי להתגבר על טענות ההתיישנות, ואפרט.
התובע נפגע ברגלו השמאלית ביום 19.4.03, וביום 20.5.03 הגיש תביעתו למוסד לביטוח לאומי בגין הנזק שנגרם לו. בסופו של יום, ביום 31.5.05 קבעה הוועדה הרפואית לתובע 10% נכות , בגינם שולמו לו כספי מענק נכות בגובה 21,000 ₪ בחודש 8.05, בהתאם לגובה השכר שדווח בזמן אמת לנתבע. קרי, את תקופת ההתיישנות יש לספור החל משנת 2005, ובשים לב כי התובענה דנן הוגשה בשנת 2016 הרי שחלה עליה ההתיישנות. לא מצאתי בטענות התובע טעם לפיו יש לחשב את תקופת ההתיישנות החל משנת 2015, ע ת לטענתו גילה ה וא את הטעות בדבר בסיס חישוב השכר לפיו שולמו זכויותיו עת פנה בהליך של החמרת מצב בשנה זו.

11. מעדויות התובע, מר תשובה ומר הלל עלה , כי התובע היה מיוצג עובר לפציעתו , במהלך פציעתו ואף לאחריה , על ידי סו כנים ועורכי דין שונים, הן במסגרת התנהלותו אל מול צד ג' והן אל מול הנתבע.
התובע אשר השתחרר מצה"ל ביום 1.1.03 היה כבר בגיר בעת פציעתו, היה מודע היטב לזכויותיו, והיה מלווה על ידי מר דוד תשובה וע ל ידי צד ג' וגב' גוטמן, כאשר משרד עו"ד דן חי ייצג אותו בהליכים אל מול הנתבע בעקבות הפציעה נשוא התובענה דנן.
התובע העיד כי קיבל כספים מהנתבע בשנת 2005 בעקבות הפציעה (מענק הנכות) ולא ערער על גובה הסכום בטענה כי "לא התעסקתי בסכומים כי קיבלתי משכורות גבוהות בזמנו ממכבי תל אביב". כאשר נשאל התובע כי המענק שקיבל בשנת 2005 התבסס על בסיס השכר שדווח באותה שנה , ענה הוא כי הוא לא התעסק בכך ולא ייחס לזאת חשיבות, ו כי מי שטיפל בענייניו היה מר תשובה , אשר שימש כמעין אב חורג ומנהלו האישי עד שנת 2009-2008, והוא אף היה בקשר עם עו"ד דן חי אשר ייצגו אז אל מול הנתבע. כמו כן, התברר כי בא כוחו בהליך דנן, עו"ד שי אליאס , אשר עבד בזמנים הרלוונטים במשרדו של עו"ד דן חי , ליווה את התובע לוועדה הרפואית מיום 31.5.05. התובע אף התגורר בביתו של מר תשובה ביחידת דיור במען רחוב יעל 20 בעיר אשדוד , לשם שלח הנתבע את מכת ביו, ואף עלה ש זאת הכתובת אשר הייתה רשומה בתעודת הזהות של התובע באותה עת. עוד התברר מעדותו של התובע, כי גברת חנה גוטמן, אשר טיפלה בענייני הביטוחים "וטיפלה בפציעות ספורט" , הובאה על ידי מר תשובה ומכבי תל אביב כדי שתטפל בעניינו בין השאר אל מול הנתבע.

12. גם מעדותו של מר דוד תשובה עלה כי אין בהשתלשלות העניינים על רקע נסיבותיהם כדי לאיין את טענת ההתיישנות.
מר תשובה, אשר שי מש כאב מאמץ וכמנהלו האישי של התובע, היה בסוד העניינים וליווה את התובע בכל אשר פנה ועשה בתקופה הרלוונטית ; בין השאר בסוגי ית העברתו של התובע ממועדון ספורט אשדוד למכבי תל אביב, ו כן במשא ומתן מול מכבי תל אביב, ובפ רט בהתנהלות התובע אל מול הנתבע בעקבות הפציעה מחודש 4.03.
מר תשובה אמנם ניסה לגמד את מעורבותו וטען כי לא התעסק בתביעה ובהליך כנגד הנתבע, אלא היה מעורב רק בניתוח ובשיקום של התובע , אך גירסה זו אין לקבל. כאשר נשאל מר תשובה על מעורבותו בהליך אל מול הנתבע וביחס לעורכי הדין שייצגו את התובע, כמו גם ביחס למכתב שנשלח לכתובת בה התגוררו גם הוא וגם התובע, ענה כי הוא לא זוכר . דא עקא, אין לקבל גירסה זו של העד. עד זה הודה כי טיפל בכל ענייניו של התובע בתקופה הרלוונטית, וכן שנכח עם התובע במשרדו של עו"ד דן חי, ועלה שמשרדו של עו"ד דן חי ייצג את התובע אל מול הנתבע באותה תקופה במשך שנה וחצי.
מעדותו של עד זה התרשמתי, כי הוא ניסה להרחיק את עצמו מ התנהלות התובע אל מול הנתבע לאחר פציעתו, וזאת כדי לעזור לתובע בהליך דנן וכן כדי להוריד מאחריותו לכך שלטענת התובע נפגעו זכויותיו בעקבות היעדר פנייה בזמן אמת לנתבע על מנת לערער על גובה בסיס השכר לפיו חושב מענק הנכות של התובע.
גם מעדויותיהם של מר הילל ומר הרציקוביץ עלה כי מר תשובה היה הרוח החי ה בניהול עניינו של התובע, אשר כאמור אף התגורר אצלו בזמנים הרלוונטיים של הפציע ה ואף לאחריה. כפי שצוין לעיל, מר תשובה היה מיופה כוחו של התובע, הוא ניהל את המעבר של התובע לקבוצת מכבי תל אביב, ו הוא אף טיפל באופן שוטף בכל ענייניו של התובע; לרבות בגין הפציעות , וזאת באמצעות פנייה למשרד עורכי דין , ואף באמצעות גברת גוטמן שטיפלה בתביעות של פציעות ספורט.
התובע טען כי היה בחור צעיר ותמים אשר נתן למר תשובה לטפל בענייניו. אין בטענה זו כדי להתגבר על טענת ההתיישנות. התובע היה בגיר בעת הפציעה, והוא זה שבחר לאפשר למר תשובה לטפל בענייניו, לטוב ולרע.
13. לאור הקביעה בדבר קיומה של התיישנות אשר רובצת על התובענה דנן, הרי שלא היה מקום להכריע ביחס למחלוקת בדבר גובה בסיס השכר הקובע לפיו צריך היה לחשב את זכויות התובע.
דהיינו, לא היה מקום לבחון את הסכם ההתקשרות בין התובע לבין צד ג' או את קיומו של נספח לחוזה על נפקותו ועל הנסיבות בהן נחתם , כמו גם את שומת מס הכנסה שדווחה בשנת 2003 לרבות ההכנסות ששולמו לתובע. כמו כן, נוכח התוצאה אליה הגענו , הרי שלא היה מקום לקבוע מסמרות ביחס לעדויותיהם של מר ארלן הלל ומר הרציקוביץ, שרוב ן ככול ן עסק ו בסוגיית ההתקשרות של התובע אל מול צד ג' ונפקותה, לרבות הכספים ששולמו או שהיו צריכים להשתלם לתובע.

14.        כפי שצוין לעיל, אין לקבל את טענת התובע כי בשנת 2015, במסגרת תביעה להחמרת מצב פציעתו , גילה לראשונה את טעות הנתבע בחישוב בסיס שכרו. התובע, אשר כבר היה בגיר בתקופה הרלוונטית , נפצע במשחק כדורגל לאחר ששוחר ר מצה"ל.
            מר דוד תשובה שימש לו כאב מאמץ, וגם לאחר הפציעה התובע היה מלווה על ידי אותו מר תשובה ועורכי דין ממשרדו של עו"ד דן חי, אשר ייצגו אותו אל מול הנתבע בהליכים ב גין הפציעה מחודש 4.03, וכן על ידי גברת חנה גוטמן אשר ליוותה שחקנים שנפצעו, וזאת במישור הביטוחי.
החלטות הנתבע לא נעלמו מעיני התובע ונציגיו בזמן אמת, ו אין בטענות התובע כדי להתגבר על תקופת ההתיישנות המשמעותית במקרה דנן, בשים לב כי ההחלטה נשוא התובענה הינה משנת 2005 בעוד שהתביעה דנן הוגשה בשנת 2016. ונזכיר כי במקביל לאותה החלטה קיבל התובע סכום בגובה 21,000 ₪ כמפורט במכתב שקיבל.
עולה אם כן שהתובע נפצע בשנת 2003, פציעתו הוכרה כתאונת עבודה, הוא התייצב בפני ועדה רפואית, ובשנת 2005 קיבל את החלטת הוועדה יחד עם הסכום המתאים. והנה, בשנת 2016 פונה התובע וטוען כי רק עתה גילה את הטעות שבבסיס חישוב שכרו ע"י הנתבע 11 שנים לפני כן, עת היה מיוצג ע"י עורכי דין ואנשים נוספים. אין לקבל טענה זו, מכל הנימוקים שפורטו לעיל.

אחרית דבר

15.       דין התובענה כנגד הנתבע להדחות, וכפועל יוצא נדחית גם התביעה כנגד צד ג'.

            בנסיבות העניין מצאתי כי כל צד יישא בהוצאותיו.

16. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין .

ניתן היום, ט' חשוון תשפ"א, (27 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.