הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 17300-02-20

לפני: כב' השופט יוחנן כהן
נציג ציבור (עובדים) – מר אפרים ויגדר
נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' דינה כהן

התובע:
עופר אהרון
ע"י ב"כ: עו"ד אביחי דהן ממשרד עו"ד קמינצקי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הילה כהן

פסק דין

1. מר אהרון עופר (להלן: "התובע") הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 27.8.19.

2. משדחה הנתבע את תביעת התובע, בנימוק: "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.
מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך" ; הוגשה התביעה דנן.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3. התובע יליד 1965 הינו עצמאי, בעל מחלבה במושב בטחה.

4. לטענת התובע, ביום 27.8.19 במהלך עבודתו, בדרכו למתקן החליבה, וכחלק מתהליך החליבה על התובע להפעיל את מתקן החליבה (להלן: "מיכל החלב"), בשל כך צריך לעלות התובע במדרגות למתקן. לאחר שהפעיל את מיכל החלב, שב לבור החליבה, עת שירד במדרגות, החליק, נפל ורגלו השמאלית הסתובבה (להלן: "התאונה").

עוד טען התובע כי משלא חלפו הכאבים בברך שמאל, ביום 29.8.19 פנה לקופת החולים במושב, וזאת רק לאחר שהכאבים החריפו ולא היה מסוגל עוד ללכת ולעמוד על הרגליים. בביקור מסר לאחות המרפאה שהתאונה אירעה במכון החליבה, תוך כדי עבודה, אולם הדבר לא צויין בסיכום הביקור.

ביום 8.9.19 ביקר התובע אצל ד"ר ליברמן נפתלי, אורתופד מומחה והלין על חבלה סיבובית בברך שמאל לפני כשבוע וחצי בעת חליבה במשק.

במילוי טופס בל 283 נרשם תאריך התאונה הנכון – 27.8.19, ועל טופס התביעה כתב בשגגה כי תאריך הפגיעה היה ביום 29.8.19, מכיוון ש המועד בו פנה לראשונה לטיפול היה ביום 29.8.19. בשל כך, פנה לפקיד התביעות לשינוי מועד התאונה לתאריך הנכון – 27.8.19.

5. מנגד, טען הנתבע, כי לא עלה בידי התובע להוכיח קרות אירוע תאונתי ועל כן יש לדחות את התביעה.

בתיעוד הרפואי מיום 29.8.19 אין כל תיעוד או תלונה כי הכאבים בברך שתועדו הם בשל תאונת עבודה (כלשהי).

כמו כן, בכל התיעוד הרפואי הציבורי (בקופת חולים), אין אזכור לתאונת עבודה אלא מהרגע שפנה לקבל ייעוץ אצל רופא פרטי (ד"ר ליברמן).

התובע אינו יודע מתי בדיוק אירעה לו התאונה לה הוא טוען, פעם הוא טוען שהתאונה אירעה ביום 27.8.19 ופעם אחרת ביום 29.8.19.

התובע לא הביא עדות להוכחת טענותיו, על אף שבפרוטוקול מיום 7.2.21 טען הוא כי אשתו ובתו ראו אותו מיד אחרי האירוע.

דיון והכרעה

6. סעיף 79 לחוק מגדיר מהי תאונת עבודה, כמצוטט:

"תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד או מטעמו...."

על התובע להכרה בתאונת עבודה מוטל הנטל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי, צריך שיהיה גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום" (דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי – מלכה ויקטור פד"ע כ 284; דב"ע לז/59-0 המוסד – חיים קמינסקי, פד"ע י 253; דב"ע מא/73-0 בנימין דומב – המוסד, פד"ע יב 351).

7. על פי הפסיקה, המבחן הראשוני והיסודי להיותו של אירוע "תאונתי" הוא מבחן ה"פתאומיות", משמע כי ניתן לאתר את האירוע במישור הזמן והמקום זאת לעומת מחלה אשר את ראשיתה אכן ניתן להגדיר במונחים של זמן, אך תוצאתה באה מהתפתחות הדרגתית (דב"ע נו/103-0 שלמה עטר – המוסד, מיום 20.12.96).

8. על התובע להביא בשלב ראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה, הקושרת הפגימה בעבודה. הראיה יכולה להיות ישירה, כזו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש – בסיוע של עדים אחרים אשר נכחו בעת התאונה (דב"ע מד/0-90 צבי שפיר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 93).

9. לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות – אנו קובעים כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי האירוע שאירע לו ביום 27.8.19, אירע תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. להלן נבאר מסקנתנו.

10. ראשית, כבר ביום 16.10.19 פנה התובע לפקיד התביע ות וביקש לשנות את תאריך התאונה ליום 27.8.19 , עקב טעות – שכן הפנייה הראשונה לקבלת עזרה רפואית היתה ב-29.8.19 (נ/5). גם בעת מתן הודעתו בפני חוקר המוסד (נ/2 ), ביקש התובע לתקן תאריך הפגיעה ליום 27.8.19, תוך שציין שהתאריך 29.8.19 הוא מועד בו קיבל טיפול רפואי ראשוני.

11. שנית, מצאנו את גרסת התובע בנוגע לאופן התרחשות התאונה, קוהרנטית ומהימנה, הן בעת מתן הודעתו בפני חוקר המוסד והן במהלך עדותו בפנינו (פרוטוקול מיום 7.2.21, עמ' 6, ש' 1-11).

12. שלישית, התובע הזמין לעדות את אחות המרפאה במושב – גב' ורד סי דו. אחות המרפאה לא ציינה בתיעוד כי התובע נפגע בעבודתו, אולם בעדותה מסרה כי היא זוכרת שהתובע הגיע למרפאה עם פציעה ברגל ושהוא צלע (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 1-2). בתשובתה לשאלת ב"כ הנתבע בנוגע למועד קרות האירוע, העידה כי במסמך מיום 29.8.19 רשמה כי האירוע התרחש שלשום (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 31). בהמשך עדותה ציינה האחות כי היא סבורה שפציעתו של התובע התרחשה בעבודה (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 13). עדות אחות המרפאה תמכה בגרסת התובע.

13. רביעית, במהלך הדיון שהתקיים ביום 7.2.21 הגיש התובע סיכום ביקור אצל אורתופד – ד"ר נפתלי ליברמן, וכן חשבונית מס (ת/1), שם נרשם: "חבלה סיבובית בברך שמאל לפני כשבוע וחצי בעת חליבה במשק". מסמך זה תומך בגרסת התובע הן לעניין קרות האירוע בעת עבודתו במחלבה והן ביחס למועד התרחשות האירוע.

הנתבע טען כי אין המדובר במסמך רפואי מקופת חולים אלא מסמך מרופא פרטי, ועל כן משקלו הראייתי מופחת.

בטענה זו לא מצאנו ממש שכן, עסקינן באנמנזה רפואית של רופא מומחה (אורתופד), ואין בעובדה כי מדובר במסמך שאינו מקופת חולים, כדי להפחית ממשקלו הראייתי.

יתרה מזו, התובע הציג מסמך מקופת חולים מתאריך 8.9.19 של ד"ר איליה פולישצ'וק, גם ממנו עולה כי התאונה קרתה בעבודה לפני יותר משבוע (נ/7).

14. לאור כל המפורט לעיל, לאחר שמצאנו את גרסתו של התובע אמינה ועקבית, נתמכת במסמכים רפואיים סמוכים למועד האירוע, ונתמכת בעדות אחות המרפאה, בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי התובע הרים את הנטל להוכיח קיומו של אירוע תאונתי בעת ועקב משלח ידו, ביום 27.8.19.

15. משהוכרה התאונה כ"תאונת עבודה", ישלם הנתבע לתובע את דמי הפגיעה בגין התקופה בה היה התובע באי-כושר.

16. די בהכרה באירוע כ"תאונת עבודה" ואין צורך במקרה זה במינוי מומחה רפואי.

17. משהתקבלה התביעה, ישלם הנתבע לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.

18. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ב, (02 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר אפרים ויגדר
נציג ציבור (עובדים)

יוחנן כהן
שופט

גב' דינה כהן
נציגת ציבור (מעסיקים)