הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 12936-10-18

לפני: כב' השופטת רחל גרוס

התובע:
יוסף קליפה
ע"י ב"כ: עו"ד צילי עמיר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

החלטה

1. ד"ר יניב ניסן מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי ( להלן: "המומחה") לצורך מתן חוות דעת רפואית מנומקת בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו, בעניינו של מר יוסף קליפה (להלן: "התובע") וזאת תוך 30 יום מיום שהחלטה זו תומצא אליו.

2. מצורפים להחלטה זו המסמכים הבאים:
(א) תיק רפואי (שירותי בריאות כללית) (סומן ת/1)
(ב) תיק רפואי (מרכז רפואי סורוקה) (סומן ת/2).
(ג) תיק רפואי (בית חולים אסותא) (סומן ת/3).
(ד) חומר רפואי שצירף התובע (סומן ת/4).

3. אלה עובדות המקרה -
א. התובע יליד 1962.
ב. התובע עובד כמנהל משרד טכני בתחנת הכוח רמת חובב של חברת החשמל. במסגרת תפקידו, התובע הינו אחראי על תחום הלוגיסטיקה, המזון, הניקיון (בכלל זה אחראי על עובדי המשק) והתברואה במתקן.
ג. במועדים הרלוונטיים לתביעה, הייתה במתקן בעיה ידועה ומטרידה של חתולים שהסתובבו ונכנסו הן למתחם חדר האוכל במתקן והן למקומות ומבנים אחרים במתקן. מעבר למטרד התברואתי, היה גם חשש שחתולים עלולים להתחשמל ולהזיק למכונות החברה.
ד. עוד בשנת 2013 פנה מנהלו של התובע, מר מתי רז (להלן: "מר רז"), לעובד במשרד הטכני המרחבי, מר אייל בנשושן (להלן: "מר בנשושן") בבקשה להזמין לוכד חתולים לתחנה. בתשובתו, הבהיר מר בנשושן כי החוק אינו מאפשר להם להזמין לוכד חתולים וכי עליו לפנות לווטרינר המחוזי. כמו כן, מר בנשושן הפנה את מר רז לתשובתו של מר אלון שחר, עובד נוסף מהמשרד הטכני המרחבי, שפירט בעבר את נוהל הטיפול במטרד החתולים וכתב כי חוק צער בעלי חיים אוסר על לכידת/ העברת חתולים, כי כל טיפול בחתולים המהווה מטרד תברואתי אמיתי יבוצע ע"י הווטרינר המחוזי בלבד, וכי העונש לצד עבירה זו הינו 3 שנות מאסר.
ה. משמטרד החתולים לא נפתר, פנה מר רז ביום 7.1.16 שוב למר בנשושן להזמנת לוכד חתולים. מר בנשושן השיב למר רז כי הוא קיבל תשובה בעניין בשנת 2013, וכי מי שיזמין על דעת עצמו לוכד חתולים מתבקש שלא לפנות למרכז הטכני לכיסוי עלות התשלום, שכן הם לא יבצעו ולא יהיו שותפים לעבירה פלילית. תשובתו של מר בנשושן לא סיפקה את מר רז וביום 8.2.16 הוא פנה שוב למר בנשושן וביקש להזמין לוכד חתולים. מר רז ציין באותה פנייה את התובע כ"איש קשר" לצורך העניין. בתשובתו, מר בנשושן שב והדגיש כי הוא והאגף האספקה לא מזמינים לוכד חתולים נגד החוק וכי זו עבירה פלילית. התובע היה מכותב בכל התכתובות בין מר רז לבין מר בנשושן והיה מודע היטב לכך שדרישתו של מר רז ללכידת החתולים אינה מאושרת על ידי המשרד הטכני והינה עבירה פלילית הנושאת בחובה עונש מאסר.
ו. על רקע האמור, ניסיונות הנהלת המתקן לטפל במטרד החתולים, נכשלו, לנוכח הוראות הדין שלפיהן טיפול בבעיה הקשורה בחתולי רחוב תבוצע ע"י הווטרינר המחוזי בלבד, בעוד שהמתקן ממוקם בשטח גלילי (שטח שאינו מצוי בתחום שיפוטה של אף רשות מקומית), אליו לא משויך וטרינר מחוזי.
ז. ביום 22.6.16 חתול שנכנס למתקן עשה את צרכיו בפרוזדור המוביל לחדר האוכל.
ח. בעת שהתובע ירד מארוחת הצהריים, הגב' סופיה איוונוב, עובדת המשק, הפנתה את תשומת ליבו של התובע לצואה של החתול, וציינה בפניו כי זה לא יפה ולא נעים לעובדים להגיע לחדר האוכל ולראות ולהריח את הצואה.
ט. זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום גם מר רז. התובע ומר רז החלו לשוחח על סוגיית הטיפול בחתולים. תוך כדי השיחה, מר רז קרא לגב' איוונוב על מנת לנקות את הצואה. התובע הסביר למר רז שאומנם ניתן לנקות את הצואה, אך יש לטפל במטרד החתולים באופן יסודי.
י. בשים לב לכך כי התחנה מצויה באזור גלילי וכי לא ניתן היה לטפל בבעיה בסיוע הווטרינר המחוזי, מר רז סבר שאין מנוס מלטפל במטרד באופן עצמאי, והציע לתובע ללכוד את החתולים במלכודות כלוב ולפנות אותם ממתחם המתקן.
יא. התובע נרתע מהצעתו של מר רז והשיב, כי מדובר במעשה לא חוקי וכי הוא אינו מעוניין ליטול בו חלק. מר רז הסביר לתובע כי כוונתו הייתה שעובדי הניקיון יהיו אלו שיפנו את החתולים ולא התובע בעצמו.
יב. חרף התנגדות התובע, מר רז החליט להמשיך לנסות ולהוציא לפועל את הצעתו להוצאת החתולים מהמתקן באופן עצמאי, ואמר לתובע כי הוא יתקשר בעצמו לקבלן הניקיון על מנת שיביא מלכודות לחתולים. משהתובע התנגד להיות שותף למעשה, מר רז הבהיר לו, כי הוא יטפל בעצמו בעניין מול הקבלן.
יג. בשלב זה, התובע הרגיש לא טוב, חש חולשה ועייפות בלתי מוסברת. התובע הלך למשרדו ונח שם. בעת שהתובע היה במשרד ניגש אליו מר רז וביקש את מספר הטלפון הנייד של הקבלן. מר רז דיבר עם הקבלן ועידכן את התובע שהקבלן יגיע למחרת למשרדו של התובע וישים אצלו את המלכודות.
יד. התובע שב וציין בפני מר רז כי הוא אינו רוצה להיות מעורב בפעולה של הוצאת החתולים מהמתחם ומר רז השיב לו שהוא אכן אינו מעורב.
טו. השיחה של התובע עם מר רז לא הייתה בצעקות, אולם מדובר היה בוויכוח שכלל הרמת קול. התובע ראה את כל נושא מטרד החתולים הרבה יותר ברצינות ממר רז, והבקשה של מר רז להוציא את החתולים באופן עצמאי כשהתובע יודע כי מדובר בפעולה לא חוקית הרגיזה את התובע (להלן: " האירוע החריג").
טז. התובע ישב במשרד כשעתיים, ובסביבות השעה 16:00 יצא לביתו.
יז. כשהגיע התובע לביתו הוא עדיין חש נסער. התובע יצא לטיול רגלי עם אשתו ושיתף אותה באירועי השיחה עם מר רז.
יח. במהלך הערב של אותו יום, התובע יצא לאירוע משפחתי. בדרך חזרה מהאירוע, התובע חש חולשה, מעין צרבת ומעין צביטה באזור בית החזה ושיתף בכך את אשתו. מאוחר יותר, כאשר התארגן לשינה, חש התובע כאבים בבית החזה המקרינים ליד.
יט. בשל מצבו כמתואר לעיל, התובע התקשה להירדם, ובסביבות השעה 02:00, חש כי מדובר באירוע לבבי ומיד העיר את אשתו וציין זאת בפניה. אשתו העירה את ביתם הגדולה אשר הסיעה אותם לבית החולים. בעת שהתובע הגיע לבית החולים, החולשה שהרגיש בעבודה באותו יום כלל לא הייתה במחשבה שלו.
כ. מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהחומר הרפואי המצוי בתיק.

4. כבוד המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות:
א. מהי המחלה ממנה סובל התובע בלבו?
ב. האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?
ד. ככל שהתשובה לשאלה ג' היא חיובית - נא הסבר פרט - האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע החריג בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע החריג בעבודה מועד התרחשותו של האירוע הלבבי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

5. לעיון ביום 10.3.21.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"א, (04 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.