הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה באר שבע ב"ל 10636-03-20

לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (עובדים) מר אריק חדד
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד

התובעת:
לידיה שמחי
ע"י ב"כ: עו"ד מאור מורגנשטרן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

החלטה

1. לפנינו בקשת התובעת להורות על מינוי מומחה נוסף על המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית הדין, ד"ר הר זהב ידעאל (להלן: "המומחה") או על מינוי מומחה אחר.
רקע וטענות הצדדים
2. ביום 27.11.20 מונה ד"ר הר זהב כמומחה מטעם בית הדין.
3. ביום 28.12.20 ניתנה חוות דעת המומחה, אשר שללה קיומו של קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש בעבודתו של המנוח, אילן שמחי ז"ל (להלן: "המנוח") ב יום 10.11.10 ואשר הוכר על ידי הנתבע כ"פגיעה בעבודה" (להלן: "התאונה"), לבין מותו ביום 11.7.17. בין היתר קבע המומחה בחוות הדעת ביחס למנוח, כי "...בסבירות גבוהה, פטירתו הייתה מסיבה קרדיאלית, ההתדרדרות במצבו הקרדיאלי קשורה במחלות הלבבית (כך במקור – ר.ג.) ומחלות הרקע הקשות, ותרומת התאונה לכך הייתה שולית ".
4. לבקשת התובעת, ביום 18.4.21, הועברו למומחה שאלות הבהרה. ביום 28.4.21 השיב המומחה לשאלות ההבהרה, תוך שהוא לא משנה מעמדתו באשר להעדר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה מיום 10.11.10 לבין מותו של המנוח ביום 11.7.17.
5. לטענת התובעת, מחוות דעת המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה ניתן דווקא למצוא קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין פטירת המנוח. כך, המומחה קבע כי אצל המנוח נמצאה פגיעה בכליות שלא קשורה לתאונה, ופגיעה בכליות ידועה ככזו העשויה להוביל לאירוע לבבי ובהמשך לפטירה, כפי שארע למנוח. כשהופנה המומחה לכך שוועדה מטעם הנתבע קבעה למנוח בעקבות התאונה 60% נכות בגין כריתת כליה וירידה בתפקוד הכליה השנייה, כך שלכאורה ישנו קשר בין התאונה לבין מצבו הקרדיאלי של המנוח שהוביל למותו, השיב המומחה תשובה לא ברורה וקבע: " כריתת הכליה לכשעצמה אינה משפיעה על הפרוגנוזה בתנאי שהכליה הנותרת תקינה, מה שלא קיים במקרה זה, בו סבל המנוח מאי ספיקת כליות כרונית. אולם, אי ספיקת הכליות הכרונית אובחנה כבר בעת קבלתו לאישפוז, בעת התאונה, ומכאן שקדמה לה ולא נגרמה על ידה". בעניין זה, המומחה לא מצביע על הפרעה בתפקודי הכליה שקדמה לתאונה ועיקר קביעתו הינה הנחה שלא מגובה בתיעוד הרפואי של המנוח. בכל מקרה, גם אם המנוח סבל מאי ספיקת כליות כרונית לפני התאונה, הרי שאין חולק כי בעקבות התאונה נאלץ המנוח לעבור כריתת כליה (בשל הפגיעה הרב מערכתית) והחלטת הוועדה הרפואית להתאים עבור המנוח נכות בשיעור 60% בגין כריתת כליה ואי ספיקת הכליה שנותרה, הינה ההחלטה הקובעת, והמומחה אינו יכול להתעמת איתה. לאור האמור, הרי שדי במענה של המומחה לשאלת ההבהרה לעניין הפגיעה בכליות כדי לקבוע, שיש מקום להורות על מינוי מומחה נוסף.
התובעת מוסיפה ו טוענת, אף ביחס ליתר שאלות ההבהרה אליהן הופנה המומחה, כי תשובות המומחה היו קצרות ולא מנומקות. כך למשל, המומחה ייחס חשיבות לפגיעת ריאות מסוג COPD אותה ייחס לעישון, אך נשכח ממנו כי למנוח הותאמה נכות בשיעור 40% בגין פגיעה בריאות. בסופו של יום, המומחה לא ש יכלל אפשרות של החשת הפטירה והאירוע הלבבי לאור מצבו הקשה של המנוח בעקבות התאונה.
6. לטענת הנתבע, בפני בית הדין מונחת חוות דעת בהירה וברורה, ואין סיבה שבית הדין לא יאמץ את מסקנותיה. המומחה אף התייחס לעניין הכליות וקבע בהתאם למסמכים הרפואיים כי אי ספיקת הכליות אצל התובע אובחנה כבר בעת קבלתו לאשפוז בעת התאונה והיא קדמה לתאונה ואינה קשורה אליה.
בנסיבות העניין, לא נפל בחוות הדעת כל פגם, ועל כן אין סיבה למנות מומחה נוסף או אחר.
המסגרת הנורמטיבית
7. בהתאם לסעיף 16 להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.9.19 (להלן: "ההנחיות"), ככלל על בית-הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בהתאם לסעיף 18 להנחיות, בית-הדין רשאי בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים להורות על מינוי מומחה אחר. בהתאם לסעיף 17 להנחיות בית-הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא שיש בדבר צורך.
8. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית הדין להסתפק ככלל במינוי מומחה רפואי אחד וזאת בשים לב לכך כי הנחיות הנשיאה באשר למינוי מומחה רפואי נועדו ליתן מענה יעיל, מהיר וזול לשאלות הרפואיות בהן נדרש בית-הדין להכריע. בהתאם נקבע כי:
"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה. לא על נקלה תיפסל חוות דעתו של המומחה, אלא צריך טעם ממשי לפסילתה; כמו - התעלמות חוזרת ונשנית מן המסכת העובדתית למרות ששימת הלב הופנתה לנסיבותיה, או התקבעות בדעה מסוימת חרף ההנחיה המשפטית שניתנה, או פגם אישי שנפל בנותן חוות הדעת לבית הדין.
בעיקרו של דבר, הטעמים בהם יחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש, דומים לטעמים בגינם יש למנות מומחה רפואי אחר בשלב ההכרה בפגיעה כפגיעת עבודה".
9. אשר למינוי מומחה נוסף, בפרשת בבאי קבע בית הדין הארצי כי:
"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה" (הנשיא סטיב אדלר – 'מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה') או כאשר אין הוא מוצא בחוות דעת המומחה תשובות לכל השאלות שהוצגו ואשר נראות חיוניות למתן פסק דין או שמבקש הוא לקבל חוות דעת נוספת".
10. בפרשת מזרחי נדרש בית המשפט העליון לעניין מינוי מומחה נוסף וקבע:
"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו".

מן הכלל אל הפרט
11. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בא נו ל כלל מסקנה כי דין הבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר להידחות; וכי בנסיבות העניין , יש להסתפק בשלב זה, בהעברת שאלות הבהרה נוספות למומחה, מהנימוקים המפורטים להלן.
12. המומחה קובע בחוות דעתו, כי על רקע מחלות שהיו למנוח הוא לקה באוטם שריר הלב לפני התאונה, בשנת 2009, כשבהמשך לקה באוטמים נוספים בשריר הלב. עוד קובע המומחה, כי ביום 4.7.17, כשבע שנים לאחר התאונה, המנוח איבד הכרתו בזמן שהיה ברחוב, ולאחר שחלה הידרדרות במצבו, נפטר כשבוע לאחר מכן. המומחה סיכם כי " סיבה המוות הישירה, אם כן, הייתה מוות מוחי על רקע אירוע של דום לב, עם החייאה שהצליחה להחזיר את פעולת הלב ולייצב את מצבו ההמודינמי, אך לא הצליחה למנוע את הנזק האיסכמי הבלתי הפיך למוח, כשהתוצאה הייתה מוות מוחי".
13. המומחה קובע בחוות הדעת כי קיימת סבירות גבוהה שהמנוח נפטר מסיבה קרדיאלית, וכי תרומת התאונה למותו הייתה שולית. המומחה מציין, כי " המנוח סבל ממחלת לב איסכמית עוד לפני התאונה בה היה מעורב", בהזכירו את אוטם שריר הלב בו לקה המנוח בשנת 2009, ובנוסף מציין, כי "למנוח היו גורמי סיכון רבים ומשמעותיים להתפתחות ולהחמרת מחלת הלב", כגון סכרת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, עישון ומחלה ריאתית על רקע זה, ואי ספיקת כליות כרונית. המומחה מסכם כי "מאחר וההסתברות כי פטירתו (של המנוח – ר.ג.) הייתה מסיבה קרדיאלית, על רקע מחלתו הלבבית וגורמי הסיכון הקרדיאליים הינה גבוהה ביותר, ומאחר ומחלתו הקרדיאלית אינה קשורה בתאונה אותה עבר, לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה שאירעה ב 10.11.2101 (צ"ל "10.11.2010" – ר.ג.) ובין פטירתו ב 11.7.2017 ".
14. כאמור, ביום 18.4.21 הועברו למומחה שאלות הבהרה, כאשר אחת מהן (שאלה 2) נועדה לברר האם תשתנה עמדת המומחה ביחס לשאלת הקשר הסיבתי, בשים לב לקביעת המומחה בחוות הדעת כי פגיעה בכליות היא מחלה הקשורה לסיכון לבבי מוגבר, ובשים לב לכך כי הנתבע הכיר בפגיעה כלייתית כתוצאה מפגיעתו של המנוח בתאונה, תוך שנקבעה למנוח נכות בשיעור 60% בגין כריתת כליה עם הפרעה ב תפקוד הכליה שנותרה. לשאלה זו השיב המומחה כדלקמן:
"כריתת הכליה עקב התאונה, הינה סוגיה אורולוגית שלא בתחום מומחיותי, אשר הוכרה ע"י הביטוח הלאומי וזיכתה את המנוח ב 60% נכות. כריתת הכליה לכשעצמה אינה משפיעה על הפרוגנוזה, בתנאי שהכליה הנותרת תקינה, מה שלא קיים במקרה זה בו המנוח סבל מאי ספיקת כליות כרונית. אולם, אי ספיקת הכליות הכרונית אובחנה כבר בקבלתו לאשפוז בעת התאונה, ומכאן שקדמה לה ולא נגרמה על ידה" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) .
15. מחוות הדעת לא ברור כיצד השפיעה כריתת הכליה, במהלך השנים שלאחר התאונה ועד לפטירת המנוח, על ההפרעות שהיו קיימות מלכתחילה (כפי שקובע המומחה) בפעולת הכליה השנייה . לעניין זה יש לציין, כי המומחה קובע שסוגיית כריתת כלייתו של המנוח עקב התאונה הינה סוגיה אורולוגית שאינה בתחום מומחיותו.
על רקע האמור, לא ברור גם מתשובת המומחה כיצד השפיעה כריתת הכליה על ההתדרדרות במצבו הקרדיאלי של המנוח בהתחשב בכך שמדובר בחולה הסובל מהפרעות בפעולת הכליה השנייה, שעה שלפי חוות דעת המומחה אי ספיקת כליות הינה מחלה הקשורה בסיכון לבבי מוגבר ומפרוגנוזה גרועה.
אי בהירות נוספת קיימת ביחס ל תשובת המומחה לשאלה 3, שעניינה פגיעת המנוח בריאת ו בעקבות התאונה , אשר הוכרה על ידי הנתבע ואשר בגינה נ קבעה לו נכות בשיעור 40%. כשנשאל המומחה האם הפגיעה בריאה שהוכרה (פנמוטורקס) יכלה להחמיר את מחלתו הלבבית של התובע ולהאיץ את מותו, השיב המומחה "לא", בלא כל נימוק.
16. בנסיבות אלה, מצאנו כי בטרם נקיטה בצעד של מינוי מומחה נוסף או אחר, יש מקום להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות כדלקמן, אשר תוכלנה לחדד את עמדת המומחה ובכך לייתר צורך במינוי מומחה נוסף:
א. כיצד השפיעה כריתת הכליה במהלך השנים שלאחר התאונה ועד לפטירת המנוח, על ההפרעות שהיו קיימות מלכתחילה (כפי שמציין כב' המומחה) בפעולת הכליה השנייה.
ב. כיצד השפיעה כריתת הכליה על ההתדרדרות במצבו הקרדיאלי של המנוח בהתחשב בכך שמדובר בחולה הסובל מהפרעות בפעולת הכליה השנייה, שעה שלפי חוות דעת המומחה אי ספיקת כליות הינה מחלה הקשורה בסיכון לבבי מוגבר ומפרוגנוזה גרועה.
ג. כב' המומחה מתבקש לנמק ביתר פירוט את תשובתו לשאלה 3 מיום 28.4.21.
ד. האם לנוכח תשובותייך לעיל, יש שינוי במסקנתך שלפיה לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין התאונה לבין פטירת המנוח?
17. אשר לטענת התובעת שלפיה קביעתו של המומחה שלפיה המנוח סבל מאי ספיקת כליות כרונית עוד לפני התאונה "הנה הנחה שלא מגובה בתיעוד הרפואי של המנוח" נציין, כי המומחה הסביר קביעתו זו כבר בחוות דעתו מיום 28.12.20, עת ציין כי אי ספיקת הכליות הייתה קיימת כבר בקבלתו לבית החולים עקב התאונה והפנה לערכי הקריאטנין בדם באותו מועד- "1.8-2.0". עם זאת, למען הסר ספק, תועבר למומחה שאלת הבהרה נוספת כדלקמן: "כב' המומחה מתבקש להבהיר קביעתו שלפיה המנוח סבל מאי ספיקת כליות כרונית קודם לתאונה מיום 10.11.10 , תוך הפנייה למסמכים הרפואיים הרלוונטיים. לעניין זה, כב' המומחה מתבקש להסביר גם את קביעתו בחוות הדעת מיום 28.12.20 שלפיה מערכי הקריאטנין בדם אצל המנוח ביום התאונה, ניתן ללמוד כי המנוח סבל מאי ספיקת כליות כרונית עוד לפני התאונה".
17. החלטה לעניין העברת שאלות ההבהרה כמפורט לעיל תינתן בנפרד ותשלח לצדדים ולמומחה.
18. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, (30 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אריק חדד
נציג ציבור (עובדים)

רחל גרוס
שופטת

גב' אילנה מסד
נציגת ציבור (מעסיקים)