הדפסה

בית דין לשכירות בתל אביב -

לפני כבוד השופט עמית יריב

התובעים:

1.גרציאלה ברודסקי
2.אנריקה עדני
3.נילי שוורץ
4.שמואל נס אבנר מנחם כהן
5.שולמית סימון קנזן
ע"י ב"כ עו"ד יורם חגבי-חגי

נגד

הנתבעת:

שרה בוטבול
ע"י ב"כ עו"ד כרמית שריקי

פסק דין

לפניי תביעה לחייב את הנתבעת, דיירת מוגנת, בביצועם של תיקונים במושכר.
התובעים הם הבעלים הרשומים של בניין המצוי ברחוב הקישון 80 תל-אביב – יפו (גוש 7084 חלקה 117). הנתבעת היא שוכרת המחזיקה בדירה בקומה ג' בבניין האמור מכוח הסכם שכירות שחוק הגנת הדייר חל עליו, ואשר נכרת בין הבעלים הקודם של הבניין ובין הנתבעת ובעלה המנוח ביום 25.1.1981 (להלן: " המושכר").
התובעים טוענים, כי בביקור שנערך במושכר ביום 18.12.2016, התברר כי ממתקני האינסטלציה של המושכר דולפים מים למושכרים אחרים שבבניין, כי בניגוד להתחייבות השוכרת בהסכם השכירות, היא לא זיפתה את גג המושכר, וכתוצאה מכך נגרמו נזקים משמעותיים לתקרת המושכר, וכן שהנתבעת התקינה תקרת גבס ("הנמכה"), לכאורה כדי להסתיר את מצב התקרה.
התובעים הוסיפו וטענו, כי נאלצו לבצע איטום של גג המושכר על חשבונם בשל מחדלה של הנתבעת לעשות כן.
הנתבעת טענה, כי לאחר פטירתו של בעל הנכס המקורי, החלו יורשיו לבקר בנכס חדשות לבקרים, כשהם מנסים לפגוע בדיירים המוגנים שהתגוררו בבניין כולו, במטרה לנסות ולפנותם מן הנכס. לעניין זיפות הגג, הנתבעת טענה, כי שילמה את חלקה בזיפות הגג, אולם משהתברר שעבודת האיטום הייתה לקויה, סירבו התובעים למסור לה את פרטי בעל המקצוע שביצע את העבודה, על מנת שתאכוף את האחריות לעבודתו.
במסרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 3.11.2019, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כדלקמן:
"מוסכם עלינו, בהמלצת בית המשפט, כי בית המשפט ימנה מומחה אשר יבחן את ממצאי אנשי המקצוע מטעם התובעים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה. המומחה מטעם בית המשפט יחווה דעתו, האם הליקויים המוצגים בכתב התביעה קיימים, ואם כן – האם מקורם בדירת הנתבעת, או בדירה אחרת בבניין.
מוסכם, שככל שיתברר שהליקויים אינם קיימים, או שהם קיימים אך מקורם אינו בדירת הנתבעת – יישאו התובעים לבדם בשכרו של המומחה. בכל מקרה אחר – יישאו הצדדים בשכר המומחה בחלקים שווים"
המומחה מטעם בית הדין, המהנדס גיל לזר, הגיש את חוות דעתו ביום 21.6.2020. המומחה הצביע על אי-התאמות שונות בין חוות הדעת של שני המומחים מטעם התובעים, העיר כי חוות דעתו של אחד המומחים (מר טלאור) אינה כוללת תמונות ואין בה נתוני בדיקה, כך שהוא הגדיר את חוות הדעת "חוות הדעת היפותטית כאשר הממצאים לא אומתו". הערות דומות העיר המומחה מטעם בית הדין גם ביחס לחוות דעתו של המומחה הנוסף מטעם התובעים, מר עמוס (וראו חוות דעת המומחה מטעם בית הדין).
המומחה מטעם בית הדין בדק ומצא, כי הגג אינו נגיש כלל, שכן הגישה אליו מוגבלת בדלת נעולה. עוד עלה מבדיקת המומחה, כי חלק הגג שמעל דירת הנתבעת – מרוצף, ונמצא בשימושה הייחודי של הדייר ת בדירת הגג – שאינה הנתבעת. המומחה מטעם בית הדין לא מצא כל סימני רטיבות, לא מצא פגמים בתקרה, ואף שמצא שהנמכת הגבס בחלק מן הדירה לא נעשתה באופן מקצועי, ציין כי ניכר שהנמכת הגבס נעשתה לפני שנים רבות.
מכל מקום, מחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין ברור, כי טענות התובעים – לא הוכחו, ולמעשה, סבור המומחה מטעם בית הדין, כי חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה – משוללות יסוד של ממש. גם בחקירתו של המומחה מטעם בית הדין עמד המומחה על דעתו, כי טענות התובעים בכתב התביעה – משוללות יסוד.
העולה מן האמור, שעל פי ההסדר הדיוני – יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת בכל הנוגע לליקויים שתוארו בחוות הדעת מטעם התובעים, ואף לחייב את התובעים בתשלום חלקו של המומחה מטעם בית הדין, וכך אני מורה.
אשר לטענות התובעים ביחס לתשלום לכאורה בגין האיטום – כפי שציין בצדק המומחה מטעם בית הדין, הקבלה שצורפה לכתב התביעה אינה נוקבת בכתובת שבה בוצעה, לכאורה, עבודת האיטום. די בכך כדי לדחות את התביעה לעניין התשלום בגין העבר. בהקשר זה אציין, כי אין מחלוקת, כי רחבת הגג מרוצפת. אין גם מחלוקת כי הגג אינו נגיש, ומושכר לצד שלישי. האישורים על מסירת המפתחות הם מהשנים 2007 ו-2008, ואילו על פי חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, הדיירת המתגוררת בדירת הגג משנת 2018 אישרה לפניו כי היא המשתמשת היחידה בשטח הגג.
די באלה כדי לדחות את התביעה במלואה, וכך אני מורה.
התובעים יישאו במלוא עלות שכר טרחתו של המומחה מטעם בית הדין, וכן בשכר טרחת ב"כ הנתבעת בסך 15,000 ₪.
בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין: פסק הדין נכתב זה מכבר, ובשל תקלה – לא נחתם פסק הדין במועד מוקדם יותר.
ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"א, 25 מאי 2021, בהעדר הצדדים.