הדפסה

בית דין לשכירות בפתח תקווה ש 44766-03-18

בפני
כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובע

ללזר אושה

נגד

נתבעת

עיריית פתח תקווה

פסק דין

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבעת לדחיית התובענה על הסף.

הנתבעת, עיריית פתח תקווה, הינה הבעלים הרשומים של נכס ברחוב חיים עוזר 6 בפתח תקווה (להלן: המושכר). התובע הינו דייר מוגן במושכר בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר) מכח חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 28/1/1988.

ביום 14/11/17 פנה התובע (באמצעות בא כוחו) אל הנתבעת ובמסגרת פניה זו צירף תצהירי דייר יוצא ומוצע בהתאם לסעיף 85 לחוק הגנת הדייר. במסגרת המענה של הנתבעת מיום 21/11/17 הודיעה האחרונה בהתאם לסעיף 86(2) לחוק הגנת הדייר כי יש בדעתה להחזיר לעצמה את החזקה במושכר החל מיום 1/1/18 אך היא חולקת על סכום דמי המפתח שצוינו בתצהירים.

ההליך דנן נפתח ביום 21/3/18 עם הגשת "בקשה להעברת זכויות דיירות מוגנת" מאת התובע במסגרתה ביקש להעביר את זכויות הדיירות המוגנת במושכר והחלפתו עם הדיירים המוצעים.

במסגרת הבקשה דנן, עותרת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מאחר והוגשה בפועל לאחר המועד האחרון האפשרי על פי חוק הגנת הדייר. כך, בעוד שתשובת הנתבעת לפניית התובע ניתנה ביום 21/11/17 ועל פי הוראות החוק היה על התובע להגיש את תביעתו בתוך 15 יום – התביעה דנן הוגש בפועל רק שלושה חודשים לאחר המועד האחרון כפי שנקבע כאמור.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

סעיף 88(א) לחוק הגנת הדייר קובע:

"השיב בעל הבית שיש בדעתו להחזיר לעצמו את ההחזקה במושכר, אלא שחולק הוא על זכות הדייר היוצא לדמי מפתח, על סכום דמי המפתח או על חלוקתם, יפסוק בדבר בית הדין לפי בקשת הדייר היוצא שתוגש לא יאוחר מחמישה עשר יום מהיום שנשלחה תשובת בעל הבית" [ההדגשות שלי – א.ר.].

כאמור על פי הסיפא של סעיף 88(א) – היא הוראת הדין הרלוונטית בענייננו לנוכח תוכן המענה של הנתבעת – המועד האחרון שבו היה על התובע לנקוט בהליך דנן הינו 6/12/17. מקום בו התביעה הוגשה בפועל לאחר מועד זה (ביום 21/3/18 כאמור) ללא שהתבקשה כל הארכת מועד ומבלי שניתן בתגובת התובע לבקשה כל טעם ענייני אודות השיהוי שבנקיטת ההליך דנן – אין מנוס מלהיעתר לבקשה ולהורות על דחיית התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין הבקשה בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, א' סיוון תשע"ח, 15 מאי 2018, בהעדר הצדדים.