הדפסה

בית דין לשכירות בירושלים ש 15218-09-19

בפני
כבוד ה שופט אמיר דהאן

התובע

משה דנון

נגד

הנתבעים

  1. משה פרנקפורטר
  2. נורית רז מזובר

החלטה

זוהי בקשת הנתבע 1 לסילוק התובענה על הסף בשל היעדר יריבות.

כתב התובענה
התובע, שהוא דייר מוגן, הגיש בקשת רשות לפי סעיף 93 לחוק הגנת הדייר להעביר את המושכר לדייר שיכנס במקומו למושכר אשר בעניינו נשלחו תצהירים כחוק. התביעה הוגשה כנגד שני הנתבעים שהוגדרו כ"בעלי הבית".

הנתבעת 2 הגישה תשובתה, אישרה כי היא אחת מן הבעלים, ו מסרה כי בשל חלקה הקטן בבעלות (4.29%) אין לה עמדה בתיק, וכי היא תקבל כ ול החלטה שתינתן.

הנתבע 1, עו"ד במקצועו, ביקש לסלק את התביעה נגדו על הסף מחמת היעדר יריבות, וזאת בשל העובדה שהוא איננו ולא היה מעולם בעל הבית כי אם ב"כ של אחד מבעלי הבית , אשר נהג במסגרת הייצוג לקבל את שכר הדירה ולחלקו בין בעלי הבית. אותו "בעל בית" הסמיך אותו לעניין גב יית שכר הדירה וחלוקתו בלבד.

ב"כ התובע השיב כי בהיותו של הנתבע 1 הדמות המטפלת במושכר הרי שהוא עונה להגדרת "בעל הבית", ומסתמך בשל כך על הגדרת בעל הבית בחוק הגנת הדייר כפי שהובהרה ברע"א 7836/ 06 חאבני (הללי) נ' אסטבלישמנט ניהול (פורסם בנבו, 1.2.2007) . בית־הדין ביקש וקיבל תשובה לתגובה, וכן ביקש מהנתבע 1 הבהרות לעניין השאלה מי הם בעלי הבית שעבורם גבה וביניהם חילק את שכר הדירה.
נוכח המידע ביקש בית־הדין מב"כ התובע להודיע האם הוא עומד על התביעה כפי שהוגשה או מבקש לתקנה, ואם הוא חולק על קיומם של יחסי שליחות עו"ד־לקוח בין הנתבע 1 לבין מר דורון אהרוני. התובע הגיב כי הוא מעוניין לצרף את האנשים שברשימה לתובענה , ויחד עם זאת להותיר את הנתבע 1 כבעל דין וכבעל הבית.

הנתבע 1 הודיע לבקשת בית־הדין כי אין בידיו ייפוי כוח בכתב המבסס יחסי עו"ד־לקוח, אלא שכ ול קשר הייצוג נעשה בעל־פה. לא הוגש כל מסמך אחר כדי לתמוך את עובדת הייצוג.

דיון והכרעה
אכן, הגדרת "בעל הבית" לפי סעיף 1 לחוק הגנת הדייר היא הגדרה המקיימת ניתוק מסוים מדיני הקניין, אך איננה מקיימת ניתוק מדיני החוזים ומדיני השכירות. הגדרת "בעל הבית" היא כזכור "מי שהשכיר נכס בשכירות ראשית בין שהוא בעלו של הנכס המושכר ובין שאינו בעלו, לרבות חליפיו של מי שהשכיר כאמור" .

המונח "חליפיו" הוא מונח רחב. מובן שאין הוא כולל עו"ד המייצ ג לקוח, אך בשלב זה אין בידי בית־הדין לקבוע על הסף כי אכן התקיימו יחסי עו"ד־לקוח שכאלה בין הנתבע 1 לבין אחרים אשר עבורם גבה א ת שכר הדירה. הפתחים אשר פתח בית־הדין להגשת מסמכים וראיות בעניין זה נענו בטענות נוספות – וטענות אינן ראיות. אין בטענת הייצוג , שהוכחשה במפורש, כדי להביא לקבלת הבקשה לס ילוק התובענה על הסף.

הפסיקה שהובאה על־ידי התובע בתשובה לבקשתו זו איננה מתאימה למקרה שבו מיוצג אחד מבעלי הבית או יותר על־ידי עורך־דין, ואין בייצוג שכזה כדי להפוך את עורך־הדין ל ־"בעל הבית... המשכיר או אחד מחליפיו". אם משלם הדייר את דמי השכירות לידיו של שליח , בין אם הוא אדם ובין אם תאגיד , אין הדבר הופך את אותו השליח ל"בעל הבית" , למשכיר או לאחד מחליפיו , כל עוד היחסים בין הצדדים הם יחסי שליחות. בפרט דברים אמורים כאשר השליח נוקב בשמות שולחיו ומוכיח את דבר השליחות, ושבעתיים – אם השליחות היא חלק ממקצועו על־פי דין.

לעניין הטענות הקשורות למשא־ומתן בין הנתבע 1 לתובע לעניין סיום הדיירות המוגנת, הרי שמדובר בחלק מתפקידיו של כול עורך־דין המייצג לקוח על־פי דין, ואין הדבר הופך את השליח לש ולח ולבעל בית כמשמעותו בחוק. משהוכחש דבר השליחות ולא הוכח במסמכים, אין לקבל את הבקשה לסילוק על הסף , אך בית ־הדין מוצא לנכון להעיר כי אם יימצא בהמשך הדיון יוכח כי הנתבע 1 פעל בעניין המקרקעין במסגרת יחסי עו"ד־לקוח בלבד, הרי שהדבר יכול להיות מאוזן בהוצאות מתאימות , היאות לפתיחתו של הליך ־סרק כנגד עורך־דין המבצע את תפקידו ושליחותו.

אשר על כן בקשת הנתבע 1 לסילוק על הסף – נדחית.
הטענה כי אין יריבות בין השוכר לבין עו"ד של המשכיר או חליפיו שמורה להמשך ההליך ויוכרע בה לאחר שמיעת ראיות.

הוצאות הבקשה והתגובות תיקבענה על־פי התוצאה הסופית בשאלת קיומם של יחסי עו"ד־לקוח.

בהינתן הכחשת יחסי שליחות או יחסי עו"ד־לקוח, הרי ש בקשת ב"כ התובע לצרף רשימה של חליפי המשכיר לתובענה נמחקת בהיותה מוקדמת. תחילה על התובע לשלוח אליהם את התצהירים ולקבל את תגובתם , ורק לאחר מכן – בכפוף לתשובות שיקבל – יוכל לעתור לבית־הדין בבקשה מתאימה.

נקבע לקדם משפט ליום 03/02/20 בשעה 11:00.

ניתנה היום, כ"ז טבת תש"פ, 24 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.