הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו 25

לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב"ד
מר דניאל רביץ – נציג ציבור עובדים
מר משה כפיר – נציג ציבור מעסיקים

המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ יפית טלמון קצב ועו"ד דניאל פסי

נגד

המשיבה

מתייצב להליך
הסתדרות המורים בישראל
ע"י עו"ד ארנה לין, עו"ד נטע שפירא, עו"ד עירית אולמן
ועו"ד עידן בלה

מרכז השלטון המקומי
ע"י עו"ד מנחם לפידור ועו"ד ספיר כהן

החלטה

1. לפנינו בקשה לצו מניעה זמני שהגישה מדינת ישראל (להלן – המבקשת או המדינה) כנגד הסתדרות המורים בישראל (להלן – המשיבה או ההסתדרות) המורה להפסיק את הצעדים הארגוניים אשר לדברי המבקשת ננקטו על ידי המשיבה בקשר לעילות המפורטות בהכרזה על סכסוך עבודה מיום 27.1.19, ולגרום לחבריה, המיוצגים על ידה, לעבוד באופן סדיר, וזאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. הבקשה הוגשה לבית הדין ביום 4.2.19.

2. לטענת המדינה, בבסיס הצעדים הארגוניים עומד ניסיון ההסתדרות להתערב בפעולה שלטונית ולמנוע את פרסומי מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית – להלן - מבחני מיצ"ב) שנערכו בשנת הלימודים תשע"ח בניגוד גמור ותוך הפרות של פסק הדין של בית המשפט העליון (בתיק עע"מ 1245/12 התנועה לחופש המידע ואח' נ' משרד החינוך, 23.8.12, להלן – פסק דין התנועה לחופש המידע).

לגישת המדינה, העילות שנטענו במסגרת ההכרזה על סכסוך עבודה הן עילות מיתממות בניסיון להיכנס בגדרי "סכסוך עבודה". אין מדובר כלל בשביתה כלכלית, שהרי טענות ההסתדרות מופנות כלפי עצם קיום מבחני המיצ"ב, תוך דרישה לביטולם , ואינן כוללות בפועל דרישות כלכליות כלשהן בקשר למבחנים אלה, הנהוגים מזה שנים רבות.

המבקשת אף טוענת כי חל על הצדדים הסכם קיבוצי עם סעיפי ש קט תעשייתי ומיצוי תביעות, המונעים העלאת דרישות כלכליות חדשות, ובוודאי כאלה הנוגעות לסדרי עבודה (בכללם מבחני מיצ"ב), הנהוגים מזה שנים. מדובר, אם כן, בשביתה בלתי חוקית ובלתי מוגנת, ללא כל עילה לגיטימית, המופעלת בחוסר תום לב. בבסיס ההכרזה עומדת דרישה להתערב בפעולה שלטונית; מדובר בשביתה פוליטית לא לגיטימית המבקשת להתערב בהחלטה של המדינה כריבון, המופקד על קביעת מדיניות, בראיה רחבה של טובת כלל הציבור.

המדינה ציינה בבקשתה כי בחודש האחרון התקיימו מספר ישיבות בין מנכ"ל משרד החינוך לבין מזכ"לית ההסתדרות בהשתתפות נציגי משרד החינוך ונציגי ההסתדרות. זאת, על מנת לשמוע ולהבין את עמדת ההסתדרות בכל הנוגע לטענותיה בקשר למבחני המיצ"ב. המדינה נכונה גם להמשיך שיח וקיום ישיבות מקצועיות וענייניות, אף לאחר ההכרזה על סכסוך עבודה ושביתה.
לפי הנאמר בבקשה, מחריפה ההסתדרות את צעדיה והיא מבקשת להשבית כ-100,000 עובדי הוראה, ללא כל בסיס ו בהתעלם מההתחייבות המפורשת לשמור על השקט התעשייתי, באופן שיש בו כדי להוביל לפגיעה קשה במערכת החינוך וביכולתו של המשרד לבדוק את עצמו, לזהות את הדרוש טיפול, הכוונה או התערבות הן בתחום הלימוד והן בתחום האקלים, האלימות והמשמעת.
אף נאמר בבקשה כי המשמעות של הצעדים הארגונים שהחלו והחרפתם היא השבתה מלאה של כל הפעילות השוטפת הקשורה למבחני המיצ"ב, באופן שימנע את קיומם של המבחנים שנועדו להתקיים בחודש מרץ 2019 ויוביל לביטולם בדרך בלתי לגיטימית.

המדינה טוענת כי נקיטה של צעדים ארגוניים בטרם חלף המועד של 15 ימים מההכרזה על הסכסוך מהווה שביתה בלתי מוגנת ושלא כדין. זאת, ביתר שאת עת חל על הצדדים סעיף של מיצוי תביעות ושקט תעשייתי לפי ההסכמים הקיבוצי ים. כמו-כן, טוענת המבקשת כי נושא קביעת מבחני המיצ"ב נמצא בסמכות הבלעדית של המדינה ועל כן השביתה שהוכרזה היא "שביתה פוליטית" ואינה מהווה סיבה לגיטימית לשביתה.

כמו-כן, פירטה המדינה בבקשה את הנזקים הצפויים בגין הצעדים הארגוניים, כך שללא שיתוף פעולה של בתי הספר, לא ניתן יהיה לקיים את מבחני וסקרי המיצ"ב. הנזק הכספי מאי קיום מבחני וסקרי המיצ"ב מוערך במיליוני שקלים . משרד החינוך לא יכול לקיים את המבחן הראשון הקבוע ליום 5.3.19 וככל שימשיכו מעבר למועד זה, בוודאי שלא יוכל לקיים את המבחנים הבאים. בתי ספר, מטה משרד החינוך, המחוזות והרשויות המקומיות יאבדו מידע חש וב על התנהלות מערכת החינוך ברמות שונות.

לבקשה צורף תצהיר של גב' סוניה פרץ, סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר (כוח אדם בהוראה) במשרד החינוך (להלן – גב' סוניה פרץ).

3. ההסתדרות הגישה תגובה לבקשה, שבה נאמר, ב"פתח דבר" כי "מדובר במהומה רבה על לא מה".
נאמר בתגובה כי בחודש דצמבר 2018, בד בבד עם פרסום ציוני מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים התשס"ח, פורסמו בתקשורת פרסומים מטעם משרד החינוך כנגד ציבור המנהלים, שכללו הכפשות פוגעניות ועולבות לגבי ניסיונם להטות בהיקף נרחב את תוצאות מבחני המיצ"ב, להציג שיפור מלאכותי ועוד. קרי, משרד החינוך, מעסיקם של המנהלים, הטיל דופי ביושרה ובמהימנות של ציבור המנהלים, נקודות העומדות בליבה של מעמדם הבית ספרי והמקצועי. כתוצאה מכך, הוחלפו מכתבים בין המשיבה לנציגי המבקשת.
לגישת המשיבה, אין צעדים ארגוניים מצד ההסתדרות הפוגעים בהתנהלות השוטפת של מערכת החינוך, חרף הפגיעה במעמד המנהלים ובשם הטוב שלהם , מעבר לפעולות מחאה לגיטימיות, מינוריות וספונטניות. אשר ל"דוגמה" שבבקשה, של ביטול כנס של מנהל מחוז דרום למנהלים מיום 3.2.19, צוין כי הכנס לא התקיים כי הוא בוטל מראש על ידי מנהל המחוז מספר ימים קודם למועד שבו היה אמור להתקיים. על כן, הבקשה היא תיאורטית ודינה סילוק ודחייה על הסף.

ההסתדרות מציינת בתגובתה את ההתנהלות האחרונה של המדינה בעניין התוצאות של מבחני המיצ"ב התשע"ח, תוך פגיעה בלתי מרוסנת בציבור המנהלים, אשר הדגישה עד כמה מבחנים אלו מקשים על המנהלים ועובדי ההוראה.

לגישת המשיבה, במהלך השנים עלו ביקורות מקצועיות רבות כנגד מבחן המיצ"ב וספקות רבים התעוררו אשר לעצם יכולתו להביא לקידום המטרה שלשמה מיושם. כך, נמתחה ביקורת על השימוש בתוצאות מבחני המיצ"ב ל"התקדמות" של מערכת החינוך משנה לשנה; על שימוש של התוצאות על ידי ההורים; על הסטת זמן לימוד וכוח הוראה לטובת מבחני המיצ"ב ולצורך הכרוך בהם, על חשבון תחומי ידע אחרים; ועל כך שכדי שתוצאות המיצ"ב יוכלו להוות כלי עבודה מרכזי עבור מנהלי בית הספר, צריכים לעמוד משאבים עודפים משמעותיים לרשותם.

בפסק דין התנועה לחופש המידע התקבל ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי על ידי בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים , ודחה את טענות המשיבים שם , ביניהם משרד החינוך, שלפיהן קיימת ודאות קרובה שפרסום המידע יביא לשיבוש פעולת הרשות על ידי פעולות בלתי לגיטימיות של צוותי הוראה במטרה להעלות מלאכותית את ציוני המיצ"ב ומעבר של אוכלוסיות חזקות מבתי ספר בעלי הישגים נמוכים תוך הגדלת הפערים בחברה.

בשנת הלימודים 2013-2014 שר החינוך דאז, הרב שי פירון, הכריז על שנת הלימודים כשנת למידה מעמיקה, הורה שתוקם ועדה מקצועית בראשות הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (להלן - ראמ"ה) שתמליץ על מתווה מעודכן למבחני המיצ"ב במהלך שנת הלימודים התשע"ד, שייושם בשנת הלימודים התשע"ה , וכי עד לפרסום המלצות הוועדה המקצועית לא יתקיימו מבחני המיצ"ב. מסקנות הוועדה הוגשו אך לא פורסמו בציבור. לאחר מכן, החליטה ראמ"ה על צמצום מב חני המיצ"ב החיצוני לתדירות של אחת לשלוש שנים בלבד באופן ראשוני, וכן על ביטול חלקי ביותר של תחומי ידע במדעים ובשפה בכיתות ב' ו-ה'.

לטענת המשיבה, המשך ביצוע של מבחני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית מביא לפגיעה בתנאי ההעסקה של מנהלים ועובדי הוראה, וכדוגמ ה לכך: מנהלים מפוטרים לעתים על רקע תוצאות המיצ"ב או כתוצאה מלחץ ציבורי בעניין; ביצוע המבחנים מביא תוספת מטלות על עובדי הוראה שאינן מתוגמלות; עבודת המפקחים בכיתות שבהן מתקיים מיצ"ב חיצוני מייצרת לחץ נוסף על מנהלים ועובדי הוראה. המנהלים ועובדי ההוראה הפכו להיות עובדים של המיצ"ב וכלי ניגוח כשהתוצאות אינן מספקות. כמו-כן קיימות דוגמאות לפגיעה בסביבת העבודה של מנהלים ועובדי הוראה, כתוצאה מהתחרות שמביאים מבחני המיצ"ב והשקעת המשאבים שניתן היה לנתב למ קום אחר.

אשר להשתלשלות האירועים שקדמה להגשת הבקשה, נאמר בתגובה כי בפרסום ממצאים של מבחני המיצ"ב שנת תשע"ח, ביום 23.12.18, צוין בין היתר כי "נרשם בכיתות ה' שיעור חר יג של תלמידים שהוגדרו עם צרכים מיוחדים ונבחנו בכיתות המותאמות, שבהן כאמור תנאי ההיבחנות שונים מאלו הנהוגים בכיתות הרגילות". ביום 23.12.18 פורסם באתר The Marker סיקור שכותרתו: "מנהלי בתי ספר רימו במבחני המיצ"ב" (להלן – הסיקור). בסיקור נאמר כי מנהלי בתי ספר יסודיים ניסו להטות את תוצאותיהם.

הודגש על ידי ההסתדרות כי המנהלים מדווחים בהתאם לנתונים המצויים בידיהם, ולכן, הפרסום המשפיל ב אתר "דה מרקר" הכה בתדהמה ופגע במנהלי בתי הספר ועובדי ההוראה שמקדישים משאבים ניכרים להצלחת מבחני המיצ"ב. מדובר בפרסום חריג, משפיל פוגעני ועולב אשר הציף תחושות קשות שמצויות ממילא אצל המנהלים אגב מבחני המיצ"ב.
למחרת התברר כי הפרסום הפוגעני מיום 23.12.18 הוא רק סנונית ראשונה במסע הכפשות תקשורתיות רחב היקף כנגד עובדי הוראה ומנהלים, שבו הואשמו המנהלים בביצוע תרמית וזיוף ובגרימת נזק כלכלי למערכת החינוך. משרד החינוך לא מצא לנכון לגנות את ההכפשות שפורסמו בתקשורת כנגד עובדי הוראה ומנהלים. על כך כתבה מזכ"לית ההסתדרות, גב' יפה בן דוד , לשר החינוך, מר נפתלי בנט, מכתב המלין על העדר הגיבוי. המזכ"לית אף ציינה כי קיימות תלונות מנהלים בעבר ובהווה שמבחני המיצ"ב הם לא כלי אפקטיבי לשיקוף הישגי התלמידים ושהיא הנחתה את המנהלים לא לשתף פעולה עם מבחני המיצ" ב הפנימיים, וקראה בין היתר, לשר להתנצל בפומבי על ההאשמות הבלתי מבוססות.

ביום 25.12.18 התקיים כינוס חירום במשיבה עם 150 מנהלי בתי ספר שבו הלינו המנהלים על התנהלות משרד החינוך בקשר למבחני המיצ"ב בשני מישורים – שבר שנוצר בעקבות ההכפשות הקשות והפוגעניות שפורסמו עם פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב תשע"ח, והנזקים העצומים שמבחני המיצ"ב גרמו למערכת החינוך ובמיוחד בתקופה האחרונה נוכח פרסומם באופן רחב וללא בחינת ההשלכות.
באותו יום כתבה המזכ"לית, גב' בן דוד, למנהלי בתי הספר שההנחיות של ההסתדרות הן: לחדול מכל פעולה הקשורה למבחני המיצ"ב כולל מענה טלפוני לראמ" ה ולא להשתתף בישיבות עם גורמים בכירים במשרד החינוך.

המשיבה מביאה טרוניה על כך שמשרד החינוך שמר על שתיקה בעקבות הפרסומים המכפישים והפוגעניים כאשר, מנגד, המשיבה נקטה בסופו של דבר בהתנהלות קיבוצית אחראית והנחתה את ציבור חבריה לנקוט במחאה סמלית, שקטה, בלתי מורגשת שאינה גורמת כל נזק, אם ככלל מתקיימת. לא בוצעו צעדים ארגוניים בפועל, מעבר לפעולות מחאה לגיטימית מינורית וספונטנית, ככל שהתקיימה ובוודאי לא שביתה.

עוד צוין בתגובה כי נכון למועד הגשת הבקשה טרם חל המועד כדין לביצוע צעדים ארגוניים על פי סכסוך העבודה ולפיכך המשיבה טרם החליטה לגביהם ונקטה בהם.
עוד הוסיפה המשיבה כי הפעולות בהן נקטה לא עומדות בסתירה לסעיפי המיצוי והשקט התעשייתי, שכן הסעיף שכותרתו "שקט תעשייתי" (סעיף 21 להסכם מספטמבר 2016) קובע כי הצדדים מחויבים להם רק בכל הנוגע לעניינים שהוסדרו בהסכם. בענייננו, כלל לא מדובר בסכסוך שעניינו הוראה ספציפית בהסכם הקיבוצי, שכן השלכות מבחני המיצ"ב מעולם לא הוסדרו במסגרת ההסכמים הקיבוציים בין הצדדים.

אשר למאזן הנוחות, טענה המשיבה כי הפעולות המינוריות בהן נקטה ההסתדרות לא גרמו ואינן גורמות כל נזק. מבחני המיצ"ב צפויים להתקיים בחודש מרץ 2019 ונוכח השינוי בחוזר המנכ"ל אין כל צורך בהכנה או בדיווח מראש, שכן המידע בעניין התלמידים העולים, התלמידים הזכאים לסל שילוב, או פרטי המורים והתלמידים מצויים בידי משרד החינוך.
מנגד, הנזק שייגרם למשיבה אם תתקבל הבקשה הזמנית הוא רב לאין שיעור ובלתי הפיך. מנהלי בתי הספר ועובדי ההוראה נותרו פגועים מאוד נוכח ההכפשות של בכירי משרד החינוך והאשמות השווא כנגדם בכל הנוגע ל "רמאות לכאורה" במבחני המיצ"ב . הוצאת צווים זמניים בהליך דנן תהווה פגיעה קשה נוספת בת למידים ובמעמדם של המנהלים ועובדי ההוראה, שכל רצונם ה וא להביא לשיפור אמיתי, הוגן ומקצועי של מערכ ת החינוך כולה.

4. מרכז השלטון המקומי בישראל (להלן – המרכז) הודיע על התייצבותו להליך והגיש עמדה.
עמדת המרכז היא שאין מקום ליתן צו המחייב את עובדי ההוראה לשתף פעולה עם המדינה כדי לקיים את מבחני המיצ"ב. כמפורט במכתב של מספר ראשי רשויות לשר החינוך נפתלי בנט, הנזק שגורמים מבחני המיצ"ב עולה על תועלתם ומן הראוי שלא לקיימם. זאת, ממספר טעמים:
הם נועדו לשמש כ לי מקצועי בידי העוסקים בחינוך על מנת לסייע לבתי הספר ולתלמידים להשתפר ולהטיב את ההישגים הלימודיים אך נהפכו למעין "תחרות יופי".
המבחנים נהפכו לכלי היוצר סטיגמה בתחום החינוך על רשויות מקומיות, אזורי מגורים, בתי ספר ותלמידים כ"טובים" ו"לא טובים".
במקום שמבחני המיצ"ב יביאו לטיוב מערכת החינוך ולהגדלת התקציבים המועברים על ידי משרד החינוך לבתי הספר, נדרשות הרשויות המקומיות להזרים עוד ועוד מתקציביהן הדלים על מנת לסייע לבתי הספר שבתחומן להגיע להישגים וכלל זה במבחני המיצ"ב.

לפי גישת המרכז, אין בצעדים הארגוניים בנוגע לבחינות המיצ"ב כדי להסב נזק לתלמידים ולהורים. המבחנים באים על חשבון ובמקום שעות המוקדשות לתוכנית הלימודים הרגילה, על כל המשתמע.

ההליכים שהתקיימו

5. ביום 7.2.19 התקיים דיון ראשון בבקשה, במעמד שני הצדדים.
בפתח הדיון הציגה ב"כ המשיבה, עו"ד אורנה לין, את בקשת המדינה כ"מהומה על לא מאומה", מאחר שהיו תגובות ספונטניות של חברי המשיבה בלבד, אבל "אין צעדים ארגוניים פרט לכנס שבוטל אבל הכרזנו על סכסוך עבודה. החל מיום ראשון יש לנו זכות" (ע' 1, ש' 20- 22 לפרוטוקול הדיון ). בהמשך אמרה ב"כ המשיבה כי ההסתדרות מתנגדת לעריכת מבחני המיצ"ב עקב הנזק שנגרם למנהלים ולמורים וגם לתלמידים ולהורים, בבחינת סביבת עבודה. אין זה כלי מדידה שאומץ על ידי מדינות ה-OECD (כפי שטוענת המבקשת) אלא המבחן שבשימוש באותן מדינות הוא מבחן אחר - מבחני פיזה (ראו ע' 5, ש' 4-5 לפרוטוקול הדיון).

בהמשך אמרה עו"ד לין:
"אנחנו לא רוצים לנהל שיחות כשאנחנו עושים משהו שהוא ביצוע של מבחני המיצ"ב. אנחנו לא נתחיל לבצע דברים של מיצ"ב, שפוגעים בנו, כשאין לנו הסכמה עם משרד החינוך" (ע' 7 ש' 3-4 לפרוטוקול הדיון ).

ב"כ המדינה, עו"ד פסי, התייחס לפגיעה הנטענת למנהלים כאשר הם הואשמו ב"הטיית הנתונים" וציין כי "אנחנו לא אחראים על כתבים" (בהתייחס לסיקור באתר "דה מרקר" ופרסומים אחרים). נוסף על כך , הדגיש עו"ד פסי כי הייתה תשובה של משרד החינוך שבה ניתן "גיבוי מלא בהקשר הזה" (הכוונה למנהלים) (ע' 3, ש' 23-25 לפרוטוקול הדיון ).

הושמעה בדיון דעתו של מרכז השלטון המקומי, שהיה מיוצג ע"י עו"ד מנחם לפידור, שהתנגד לביצוע המבחנים במתכונת הנוכחית, מאחר שהם לא מביאים לתוצאות הרצויות של הגדלת תקציבים, תמיכה בבתי הספר ה"חלשים" וכו'.

6. בתום הדיון סברנו כי היה צורך בהשלמת ראיות ונקבע דיון המשך ליום 18.2.19, כאשר עד למועד הדיון הומלץ על קיום של שיח בין הצדדים בנוגע לדרך ביצוע המבחנים, מהותם והשלכותיהם על עבודת המורים ומנהלים וכן על תלמידי בתי הספר.

7. השיח הרצוי לא התקיים בפועל. לפי הדיווח שנמסר, התקיימה ישיבה אחת שהסתיימה לאחר פרק זמן קצר. על כן הגישו הצדדים תצהירים משלימים והתקיים דיון נוסף ביום 18.2.19.

8. בפתח הדיון הודיע ב"כ המדינה שהייתה פנייה של משרד החינוך למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לקבלת אישור לבחינה מחדש של עניין הפרסום של המבחנים. באותו היום, בשעות הבוקר, התקבלה החלטה שלפיה משרד החינוך ישהה את פרסום תוצאות המבחנים עד אשר ישלים הצוות שיוקם על ידי משרד החינוך את בחינת הנושא בכללותו ויגיש מסקנותיו לשר החינוך ולמנכ"ל.

הוגש על ידי ב"כ המדינה אישור של היועצת המשפטית של משרד החינוך , עו"ד אילת מלקמן, והממונה (יעוץ משפטי – ראמ"ה) עו"ד לירן שפיגל, אשר מתייחס לפסק דין בעניין התנועה לחופש המידע, המחייב בפרסום תוצאות מבחני המיצ"ב, ובו צוין כי: "במהלך השנים מאז מתן פסק דין, ובמיוחד בעת האחרונה, גורמי המקצוע במשרדנו מצביעים על פגיעה של ממש בתפקוד התקין של מערכת החינוך כתוצאה מפרסום תוצאות מבחני המיצ"ב ברמה הבית-ספרית... אף אם עריכת בחינות המיצ"ב טרם פרסום תוצאותיהם גרמה להטיה מסוימת בהתנהלות בתי ספר מסוימים על מנת לשפר את תוצאות הבחינות, השלכות הפרסום גרמו לשיבוש עמוק הולך וגובר בתהליכי ההוראה והלמידה של המורים והתלמידים. יתרה מכך, יש להביא בחשבון את הפגיעה במערכת החינוך שבאה לידי ביטוי בהכרזתו של סכסוך עבודה על ידי ארגוני המורים וקריאתם, יחד עם ארגוני ההורים, שלא לשתף פעולה עם קיום הבחינה הקרובה, זאת בעיקר כתוצאה מפרסום תוצאות המיצ"ב. בעניין זה תלוי ועומד בימים אלה הליך בבית הדין לעבודה.
4. על רקע כל אלה פנה משרד החינוך למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי) על מנת לבחון אפשרות להפסקת פרסום תוצאות המיצ"ב לפי חתך בית -ספרי, בשים לב להוראות הדין ולפסיקת בית המשפט העליון. נוכח רגישות הסוגיה, קיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר רז נזרי, דיון בנושא בהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך וגורמי המקצוע ממשרדנו וכן גורמים בכירים רלבנטיים בפרקליטות המדינה ובמחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. בדיון זה הוצגה עמדת משרד החינוך לפיה, התופעות המתוארות לעיל מלמדות כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז פסק דין של בית המשפט העליון שהורה על פרסום תוצאות המיצ"ב, שכן כיום ניתן להצבי ע על פגיעה בפועל בתפקודה של הרשות המנהלית קרי – בתפקיד מערכת החינוך, ואף ניתן להצביע על חשש ברמת וודאות קרובה להמשך פגיעה במערכת החינוך כתוצאה מהפרסום. זאת, על אף צעדים מנהליים ופדגוגיים שנקט משרד החינוך בכדי למזער את הפגיעה והסיכויים שנובעים מפרסום מבחני המיצ"ב.
5. אחר הדיון ובחינת הדברים, קיבל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה את עמדת משרד החינוך ויתר הגורמים הרלוונטיים, לפיה נוכח התפתחות הדברים לאורך השנים מאז ניתן פסק הדין שתוארה לעיל, חל שינו י נסיבות משמעותי המשליך על מערך האיזונים שבין זכות הציבור לדעת לבין הצורך למנוע פגיעה בתפקיד הרשות המנהלית, משרד החינוך , ומחייב בחי נה מחודשת של הנושא בכללותו.
6. מתוקף תפקידו, ומתוך אחריות אמתית לתפק וד מערכת החינוך, בכוונת משרד החינוך לערוך בחינת עומק מחודשת אשר תכלול, בין היתר, בחינת שינוי במתכונת הבחינה והפרסום שייגזר ממנה, נוכח הקשיים שהתעוררו עקב פרסום ציוני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית. בחינה זו תיערך על ידי צוות מקצועי שימונה על ידי מנכ"ל משרד החינוך. במסגרת בחינה זו ישמע הצוות, בין היתר גם את הציבור וכן גורמים רלוונטיים לנושא.
7. בהתאם לכך סוכם, כי משרד החינוך יפעל למינוי הצוות בהקדם האפשרי ולהגשת המלצותיו בטווח זמן סביר בנסיבות.
8. נוכח האמור, בשים לב לשינוי הנסיבות המהותי שחל מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בסוגיה, ועל דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ישהה מש רד החינוך לעת הזו את פרסום תוצאות המבחנים ברמה הבית ספרית עד אשר ישלים הצוות את בחינת הנושא בכללותו, ויגיש מסקנותיו לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך להחלטתם.
אין צורך לומר, כי ההחלטה העדכנית שתתקבל בסיומו של תהליך מקצועי זה תעמוד לביקורת שיפוטית, ככל שתקים עילה לכך ".

9. בירכנו על ההחלטה, המשקפת עשיית שיקול דעת נוסף על ידי המדינה, הן בנוגע לפרסום תוצאות המיצ"ב, שהושהה – על מנת למנוע נזק כתוצאה ממנו, והן אשר לנכונות לבדוק אפשרות של שינוי במת כונת הבחינה והפרסום שייגזר ממנה. נוסף על כך , הצענו שבגוף שיוקם תהיה נציגות של ההסתדרות, אך המדינה לא קיבלה את הצעתינו.
על כן, נשמעו חקירות המצהירים – שמספרם צומצם בהתחשב במהות הדיון בבקשה לסעד זמני דחוף.

10. עדויות שנשמעו

מטעם המבקשת העידו מר אסף שרמן, מנהל תחום חינוך והשכלה גבוהה באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, גב' סוניה פרץ וד"ר חגית גליקמן, מנכ"לית ראמ"ה.

מטעם המשיבה העידו גב' דליה פרץ, מנהלת בית ספר במחוז הדרום וראש תא המנהלים במשיבה, וגב' אורנה שלי, מנהלת בית ספר בראשון לציון.

לאחר שהסתיימה שמיעת העדויות בדיון מיום 18.2.19, הגישו ב"כ הצדדים וב"כ המרכז השלטון המקומי סיכום טענותיהם והבקשה הועברה אלינו להכרעה.

11. העובדות, כפי שעלו לכאורה בשלב זה של הדיון

א. מבחני המיצ"ב מתקיימים במערכת החינוך בישראל מזה כ-16 שנים, החל משנת 2002. המבחנים כולל ים מדדים של הישגים לימודיים ומדדים של אקלים בית ספרי ו הסביבה הפדגוגית. הם מועברים לתלמידי כיתות ה' ו -ח', במטרה לבדוק את הידע בארבעה תחומים (שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה). לצד המבחנים, מועברי ם לתלמידים, למורים ולמנהלים שאלוני אקלים בית ספרי ו הסביבה הפדגוגית.
לצורך המיצ"ב החיצוני ומיצ"ב האקלים חולקו בתי הספר לשלוש קבוצות, כאשר בכל שנה נבחנת קבוצת בתי ספר אחת מבין השלוש. באופן זה, בכל בית ספר נערכים למיצ"ב החיצוני ולמיצ"ב האקלים אחת לשלוש שנים. במסגרת מבחני המיצ"ב הפנימיים בתי הספר שאינם משתייכים לקבוצה הנבחנת באותה שנה, משתתפים בבחינות לכיתות ה' וח' ככלי הערכה פנים בית ספרי, כאשר המבחנים מועברים ונבדקים בידי צוות בית הספר ובית הספר אינו נדרש לדווח על תוצאותיו לגורמים חיצונים.

ב. בשנת הלימודים 2013-2014 הוחלט על הקמת ועדה מקצועית שתמליץ על מתווה מעודכן למבחני המיצ"ב וכי עד לפרסום מסקנות הוועדה לא יתקיימו המבחנים. המסקנות בסופו של דבר לא פורסמו ועריכת המבחנים המשיכה לאחר הפסקה של שנה.

ג. הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה הוא הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), אשר הוקמה בשנת 2005.

ד. ביום 30.9.16 נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי (להלן – ההסכם מספטמבר 2016). בסעיף 3 להסכם הקיבוצי נקבע כי הוא לתקופה עד ליום 30.6.18.
ביום 19.3.17 נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי נוסף (הסכם ממרץ 2017) אשר האריך את תוקף ההסכם מספטמבר 2016 עד ליום 30.6.19, כולל סעיף מיצוי הזכויות שלו.
בסעיף 11(א) להסכם מספטמבר 2016 נקבע כי "הסכם זה מהווה מיצוי מלא ומוחלט של כל תביעות הצדדים לתקופה שעד ליום 30.6.18... מוסכם כי לא ינוהל משא ומתן נוסף בנוגע לדרישות כלכליות נוספות בגין תקופת ההסכם, לרבות מכוח סעיף 15 להסכם 2013 ".

בסעיף 12(א) להסכם מספטמבר 2016 נקבע כי:
"הצדדים מתחייבים כי בתקופת הסכם זה, לא ינקוט צד מהצדדים או יחידה מיחידותיה נגד הצד השני או יחידה מיחידותיו, באמצעי שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה או סדריה לגבי העניינים שהוסדרו בהסכם זה".

ה. בחודש דצמבר 2018 פרסמה ראמ"ה ממצאים אודות תוצאות מבחני המיצ"ב שהתקבלו בשנת הלימודים התשע"ח, שהראו (לכאורה) כי בכיתות ה' בבחינות לאנגלית ולמתמטיקה נרשם שיעור חריג של תלמידים שהוגדרו "עם צרכים מיוחדים" ונבחנו בכ יתות מותאמות. לגישת ראמ"ה, הדבר הביא לפגיעה משמעותית באיכות הסטטיסטית והפסיכומטרית של הנתונים ובעקבות זאת בתוקף ובאמינות שלהם ולכן, הוחלט שלא לדווח עליהם. על כן פעלה ראמ"ה לשינוי בדיווח אודות בעלי ההתאמות ובהתאם יצאו הנחיות למנהלי בתי הספר לעניין היבחנות תלמידים בכיתות המותאמות ביתר המקצועות. בעקבות זאת, התראיינו שר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך ומנכ"לית ראמ "ה בתקשורת בנושא.

ו. ביום 23.12.18 פורסם באתר The Marker סיקור שכותרתו: "מנהלי בתי ספר רימו במבחני המיצ"ב". בסיקור נאמר כי מנהלי בתי ספר יסודיים ניסו להטות את תוצאותיהם.

ז. ביום 24.12.18 שגרה מזכ"לית ההסתדרות, גב' יפה בן דוד , מכתב אל שר החינוך , מר נפתלי בנט, שבו היא מאשימה גורמים בכירים במשרד החינוך בתדרוך לגבי אופן התנהלות של מנהלי בתי הספר בזמן ביצוע מבחני המיצ"ב, תוך ציון שהיא הנחתה את כלל המנהלים שלא לשתף פעולה עם מבחני המיצ"ב.

ח. ביום 25.12.18 הנחתה גב' בן דוד את מנהלי בתי הספר: א. לחדול מכל פעולה הקשורה למבחני המיצ"ב על כל סוגיהם, כולל מענה טלפוני לפניות ראמ"ה; ב. כל עוד לא יינתן גיבוי מלא ותפורסם הודעת תמיכה פומבית ביושרם של המנהל ים, נדרשו המנהלים שלא להשתתף במפגשים עם גורמים בכירים במשרד החינוך. באותו יום הועבר מכתב ממזכ"לית ההסתדרות לשר החינוך עם בקשה להורות על ביטול מבחני המיצ"ב.

ט. התקיימו מספר פגישות שבהן השתתפו נציגי משרד החינוך וכן נציגי המשיבה, וכן הוחלפו בין הגורמים המוסמכים מכתבים.

י. ביום 27.1.19 הגישה ההסתדרות הכרזה על סכסוך עבודה, ובהודעה הוגדרו העילות הבאות:
"מבחני המיצ"ב גורמים לפגיעה קשה בתנאי העבודה ובזכויות מנהלי בתי הספר ועובדי ההוראה בבתי הספר.
קיום מבחני מיצ"ב וההחלטה על פרסום תוצאות מבחני מיצ"ב מגבירים את העומס על מנהלי בתי הספר ועובדי ההוראה ופוגעים בהם.
במקום לשמש כלי עבודה לסיוע הצוות החינוכי, מבחני המיצ"ב מסכלים את יכולתו של הצוות החינוכי לפעול.
למרות שמשרד החינוך מכיר בפגיעה במנהלים ועובדי ההוראה ובהתעמרות אותה הם חווים וכן בתרומה הנמוכה, אם בכלל, של מבחני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית למערכת החינוך, הוא מסרב לשינוי כלשהו שימנע פגעיה במנהלים ועובדי ההוראה.
הסתדרות המורים אינה מוכנה להסכים להמשך הפגיעה המתעצמת בזכויות עובדי ההוראה".

12. האם התקיימו צעדים ארגוניים המצדיקים את הגשת הבקשה

המדינה טענה בבקשה כי ננקטו צעדים ארגוניים, עוד בתקופה של מו"מ לאחר הכרזה על סכסוך עבודה, וכי בכוונת המשיבה להכריז על שביתה.
מנגד, חזרה ב"כ המשיבה על טענתה כי מדובר במהומה רבה על לא דבר, וכי לא היו צעדים ארגוניים לאחר ההכרזה על סכסוך עבודה ובעקבותיה.

בדב"ע נב/4-17 מדינת ישראל - הסתדרות האחים והאחיות (פד"ע כ"ו 87) נאמר לגבי הגדרת השביתה כי :
"שביתה" במשמעות הרחבה של מונח זה, הוגדרה על ידי בית-הדין הארצי לעבודה בדב"ע לו/5- 4 , בע' 278 בהקשר של "מאבק מקצועי", כדלקמן:
"שביתה היא סירוב קיבוצי מתואם לבצע עבודה. סירוב זה בא ליתן ביטוי לכוונת העובדים להעמיד עצמם, זמנית, מחוץ לחוזה, במטרה להבטיח שדרישותיהם תקוימנה... תבואנה בגדר שביתה כל הפעולות הקיבוציות המתואמות של עובדים הבאות להוות אמצעי לחץ על המעביד שיביאוהו להיענות לדרישותיהם".
בית-המשפט העליון נתן הגדרה כוללנית למונח "שביתה", ... כדלקמן:
"שביתה היא פעולת לחץ מתואמת, הננקטת על ידי קבוצת עובדים, במסגרת המאבק המקצועי של העובדים עם מעביד לשם השגת דרישות בקשר לתנאי עבודתם או בקשר לדרישות של עובדים אחרים שהוצגו למעבידם. בין אמצעי הלחץ האמורים כלולה גם ההיעדרות מן העבודה."
- ראו גם: סק"כ 40815-07-13 לשכת המסחר ת"א והמרכז - הסתדרות כללית, 23.9.13.

עולה מן המכתב שנשלח על ידי גב' בן דוד כי ביום 25.12.19 (עוד לפני ההכרזה על סכסוך עבודה) היא נתנה הנחיה למנהלים שלא לשתף פעולה עם ראמ"ה בכל הנוגע לעריכת מבחני המיצ"ב וכן לא לקיים פגישות עם גורמים בכירים של משרד החינוך.

ד"ר גליקמן, יו"ר ראמ "ה, הצהירה על האמצעים שננקטו על ידי מנהלי בית הספר שמהווים אי שיתוף פעולה עם ראמ"ה בכל הנוגע לעריכת המבחנים – סירוב למסור מידע, סירוב תיאום פגישות בנוגע לסקר אקלים וכו' (ע' 25, ש' 9-14 לפרוטוקול הדיון) .

גב' דליה פרץ, עדה מטעם המשיבה, מנהלת בית ספר במחוז הדרום וראש תא המנהלים בהסתדרות, אמרה מפורשות כי הועברה הנחיה שלא לשתף פעולה עם ראמ"ה ולא למסור נתונים (ע' 29 ש' 12-14 לפרוטוקול הדיון). אשר לישיבה עם מנכ"ל משרד החינוך אשר נקבעה ליום 23.1.19 ושלגביה נשלחה תזכורת (מ/13) אישרה גב' דליה פרץ כי היו מנהלים שלא הגיעו עקב ההנחיה שקיבלו מההסתדרות (ע' 29, ש' 24-6 לפרוטוקול הדיון ). גב' דליה פרץ, עדה אמינה ביותר, אישרה את אמירתה של ד"ר גליקמן על כך שהמנהלים סירבו לשתף פעולה עם ראמ"ה, וזה לא נעשה באופן ספונטני, אלא בהנחייתה של ההסתדרות (ע' 29 ,ש' 27-31 לפרוטוקול הדיון ).

אין לנו ספק כי הסירוב לשתף פעולה עם ראמ"ה ולמסור נתונים ומידע, סירוב לתאם פגישות בנוגע לסקר האקלים הבית ספרי, וסירוב לקיים פגישות עם בכירי משרד החינוך הם בגדר סירוב קיבוצי מתואם לבצע עבודה במטרה שהדרישות ייענו. קרי - מדובר ב"שביתה" במובנה הרחב, כפי שהוגדרה על ידי הפסיקה.

הסכסוך הנוכחי החל כתוצאה מהסיקור (פורסם באתר "דה מרקר") שבו הואשמו מנהלי בתי הספר בהטיית נתונים של מספר התלמידים בכיתות מ ותאמות (במטרה לשפר את ציוני מבחני המיצ"ב). המנהלים ועובדי ההוראה ציפו ואף ביקשו לקבל תמיכה ממשרד החינוך ונפגעו כאשר תמיכה כזו לא ניתנה להם בהתאם למצופה . מכך סברה המשיבה כי עצם עריכת המבחנים וגם פרסום התוצאות, כפי שנעשה אז בהתאם לפסק הדין התנועה לחופש המידה גורמים נזק לחבריה ומכאן ההכרזה על סכסוך עבודה והאמצעים הארגונ יים שננקטו.

במועד הדיון הראשון סברה המשיבה כי יש למנוע את קיום המבחנים מאחר שאז התוצאה הבלתי נמנעת הייתה פרסום התוצאות. לאחר שהודיעה המדינה כי כעת מושהה הפרסום, עדיין נותרה המשיבה איתנה בעמדתה שלפיה היא מסרבת לשתף פעולה עם ראמ"ה בכל הקשור לעריכת המבחנים.
ברור שללא שיתוף פעולה של מנהלים ועובדי ההוראה המבחנים לא יוכלו להתקיים.

13. האם פעלה המשיבה כדין עת החליטה על האמצעים הארגוניים או שמא, האם מדובר בשביתה בלתי מוגנת

העדים מטעם שני הצדדים הרחיבו, בתצהירים המשלימים שהוגשו, בנוגע להיבטים הפדגוגיים של מבחני המיצ"ב, האם מדובר בכלי מדידה ראוי, שמשתמשים בו במדינות אחרות בעולם, או שמדובר בכלי אשר מקשה על המנהלים ועובדי הוראה וגורם לפגיעה בתנאי העסקה של העובדים, לפגיעה בסביבת העבודה, ולתחרות בין בתי הספר וקטלוגם.

בסמכות משרד החינוך לקבוע את תוכנית הלימודים, לפי הוראות חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953. כפועל יוצא מכך, בסמכות משרד החינוך לקבוע אמצעים לבדיקה האפקטיבית של התוכנית שמיושמת, כדי לבחון את הצורך בשינויים, הקצאת משאבים וכו'. אמצעים אלה הם חלק ממדיניות המשרד.

אין לבית הדין הידע, המומחיות והסמכות כדי לקבוע אם מבחני המיצ"ב מהווים כלי מדידה מתאים וראוי. זה תחום הסמכות של משרד החינוך. למען קביעת מדיניות ואמצעי בדיקה ומדידה (בין היתר על ידי מבחני המיצ"ב) רצוי שהרשות המבצעת תשמע את דעתם של עובדי ההוראה (עובדים ומנהלים) ושל הארגון היציג – המשיבה. ואולם, אין לארגון העובדים (ההסתדרות( זכות על פי דין להתערב בסמכות שלטונית זו.
ככל שמבקשת המשיבה לבטל את מבחני המיצ"ב, או לשנות את מתכונתם, וכדי להשיג מטרה זו נוקטת בשביתה (בהגדרתה הרחבה, כפי שפורט לעיל), אנו נמצאים מול "שביתה פוליטית", שמנסה לגרום לחץ על הרשות המבצעת לשנות את מדיניותה (ראו ס"ק (ארצי) 13/03 לשכת המסחר תל אביב – הסתדרות העובדים הכללית בחדשה, 14.12.03).
בית הדין לעבודה מונע בדרך כלל שביתות פוליטיות, קרי, שביתות שנועדו לסכל החלטות ממשלה, ועם זאת הכיר בית הדין לעבודה בזכותם של עובדים לנקוט בשביתה קצרה ומוג בלת על החלטות כאלה, וכן בשביתות "מעין פוליטיות" (ראו י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 19 ש' 19 ועס"ק (ארצי) 23/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הסתדרות הכללית החדשה, 10.11.07; דב"ע ארצי נו/41-36 התאחדות התעשיינים בישראל נ' ההסתדרות הכללית, 16.7.96, על הלגיטימיות של שביתת אהדה בשירות הציבורי, ראו חיים ברנזון ואסף ברנזון "שביתה אהדה – מעמדה ומידתיותה", ספר ברנזון, כרך שני, 763).

המשיבה טענה, נוסף על כך , כי יש בעריכת מבחני המיצ"ב כדי לגרום נזק לתנאי העבודה של המנהלים ועובדי ההורא ה, במספר מישורים, החל מהצורך להקדיש זמן עבודה בחופשים ובזמן הפנוי לצורך תגבור התלמידים כדי לשפר את תוצאות המבחנים, ועד לסיכון לפיטורים אם תוצאות המבחן בבית הספר שבו מכהן המנהל הן בעשירונים הנמוכים.
אשר לטענה הראשונה, לא הוכח בשלב זה של הדיון כי הורעו תנאי העבודה של עובדי הוראה כתוצאה מעריכת מבחני המיצ"ב, או ש הם נדרשים לבצע עבודה עקב כך ללא קבלת גמול .
גם אם הטענה נכונה, ויש דרישה של הכנות למבחנים מטעם עובדי הוראה, מדובר במבחנים שמתקיימים מזה כ-16 שנים, עם הפסקה של שנת לימודים אחת בלבד ( שנת הלימודים 2013-2014). לכן, לא ניתן לקבוע כי חלה הרעה בתנאי העבודה של מורים או מנהלים, אשר מצדיקה נקיטת עיצומים (או שביתה במובנה הרחב).

אשר לטענה על שימוש לרעה בתוצאות המבחנים כדי לגרום לפיטורי מנהלים של בתי ספר אשר מקבלים ציונים נמוכים, לא הובאה הוכחה על כך שתוצאות המבחנים בלבד הביאו להחלטה לפטר מנהל או לזמן אותו לשימוע.
עלה מעדותה של גב' דליה פרץ כי הנימוק הועלה כלפי מנהלת, שהוזמנה לשימוע, אך בסופו של יום לא הוחלט על פיטוריה נוכח חוות הדעת הטובה של המפקחת (ראו ע' 30 ש' 11-17 לפרוטוקול הדיון) .

במאמר מוסגר נציין כי אין אנו רואים פסול בכך שתוצאות מבחני המיצ"ב ישמשו כשיקול, בין שיקולים שונים, כדי לבחון הצלחה של מנהל בית ספר, כל עוד השימוש הוא סביר ובתום לב.

מאחר שקבענו שההחלטה לגבי קיום המבחנים ודרך עריכתם היא החלטה של מדיניות משרד החינוך, ולא הוכחה פגיעה בזכויות העובדים כתוצאה מיישומם בעת הזו, אנו סבורים שהאמצעים של אי שיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם ראמ"ה בכל הנוגע לעריכת המבחנים וההנחיה שלא להשתתף בישיבות עם בכירי המשרד, כינוסים וכו', מהווים אמצעי כוח לא לגיטימי ים - שביתה בלתי מוגנת, כהגדרתה בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. על כן, יש הצדקה לתת צו מניעה זמני כמבוקש .

14. חלות של סעיף "שקט תעשייתי" וסעיף מיצוי תביעות לפי ההסכם הקיבוצי

נוכח התוצאה שאליה הגענו, מתייתר הצורך לדון בטענה זו, אך נתייחס אליה בקצרה, תוך הדגשה כי קביעותנו בשלב זה הן לכאוריות בלבד.

בהסכם הקיבוצי מספטמבר 2016, שתוקפו הוארך עד לתאריך 30.6.19, נקבע סעיף של "מיצוי זכויות" (סעיף 11) שבו נאמר כי "הסכם זה מהווה מיצוי מלא ומוחלט של כל תביעות הצדדים לתקופה שעד ליום 30.6.18" וכן כי "מוסכם כי לא ינוהל משא ומתן נוסף בנוגע לדרישות כלכליות נוספות בגין תקופת ההסכם...".

באותו הסכם נקבע סעיף של "שקט תעשייתי" (סעיף 12(א)) שלפיו "הצדדים מתחייבים כי בתקופת הסכם זה, לא ינקוט צד מהצדדים או יחידה מיחידותיו, באמצעי שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה או סדריה לגבי העניינים שהוסדרו בהסכם זה".

סעיף של "שקט תעשייתי" מתייחס לנושאים שהוסדרו בהסכם הקיבוצי , ונושא מבחני המיצ"ב לא הוסדר בו . ואולם, נקבע מיצוי תביעות וכי לא ינוהל משא ומתן נוסף בגין דרישות כלכליות בתקופת ההסכם.

אם ההשלכות של מבחני המיצ"ב הן בגדר "דרישות כלכליות", הן ללא ספק היו ידועות למשיבה בעת חתימת ההסכם מספטמבר 2013 (המיצ"ב מתקיים משנת 2002). לכן, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, לא ניתן לנהל משא ומתן בנוגע לכך בתקופת תוקף ההסכם .
אם לא מותר לנהל משא ומתן אשר לדרישה זו , אזי שלא מותר לנהל מאבק מקצועי ובכלל זה לנקוט שביתה בשל אותה עילה (ראו עסק (ארצי) 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל, פד"ע לה 103).

כשיש הסכם קיבוצי אשר מחייב שקט תעשייתי, על בית הדין לבדוק בדיקה קפדנית במיוחד במסגרת הבקשה לצו המונע שביתה, תוך בחינת העילה המהותית לסכסוך (ראו עס"ק (ארצי) 18/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, 18.11.09).

בהתייחס למהות הסכסוך וסעיף "מיצוי הזכויות" שבהסכם הקיבוצי, אנו סבורים כי גם מסיבה זו יש הצדקה לתת צו מניעה כנגד הצעדים הארגוניים שבהם נקטה המשיבה.

15. מועד נקיטת האמצעים הארגוניים

ההכרזה על סכסוך עבודה נעשתה ביום 27.1.19. ההוראה של מזכ"לית ההסתדרות, גב' בן דוד , למנהלים שלא לשתף פעולה עם ראמ"ה בכל הקשור לעריכת המבחנים, ולא להשתתף בישיבות עם בכירי המשרד ניתנה ביום 25.12.19, קרי, לפני ההכרזה על סכסוך עבודה, ובוודאי לפני המועד שנקבע לניהול מו"מ לאחר ההכרזה. גם מסיבה זו יש הצדקה לקבוע כי מדובר בצעדים ארגוניים לא לגיטימיים.

16. צו מניעה – מאזן הנזקים

כפי שעלה מן הראיות ששמענו, המבחן הקרוב אמור להתקיים ב- 5 למרץ, ולגביו כבר נעשתה היערכות. אם לא יינתן הצו סביר להניח כי המבחן לא יתקיים, נוכח סירוב המשיבה לשתף פעולה עם ראמ"ה. כתוצאה מכך תגרם פגיעה כלכלית במבקשת, נוסף ל פגיעה בסמכויות המדינה הנוגעת למדיניות המשרד.
מנגד, מתן צו כנגד האמצעים הארגוניים שננקטו מהווה שמירה על "סטטוס קוו" – קיום המבחנים במתכונת הקיימת מזה שנים רבות.

לכן, בנוסף לקיום של ראיות לכאורה לגבי זכאות המבקשת לקבל את הסעד המבוקש במסגרת התיק העיקרי, מאזן הנוחות נוטה באופן בולט לטובת המבקשת.

17. מסקנות

כפי שנאמר לעיל, אנו מברכים על ההחלטה של משרד החינוך להשהות את פרסום תוצאות המבחנים, וכן להקים ועדה מקצועית שתבחן את מתכונת המבחנים ופרסום תוצאותיהם.

על מנת שעבודת הוועדה תהיה פורייה ואפקטיבית עליה להיות מורכבת מאנשי מקצוע ברמה גבוהה ביותר ורצוי שיהיו בה גם מי שיכול לתרום מניסיונו על העבודה בשטח – קרי, מנהלי בתי הספר.
אנו מאחלים הצלחה לוועדה שתוקם בעבודתה המשמעותית.

כמו-כן, עלה מן הראיות שנשמעו כי מנהלי בתי ספר רבים הרגישו פגועים כתוצאה מפרסומים שהצביעו על הטיית נת ונים לגבי מספר תלמידים שבכיתות מותאמות, כדי להשליך על תוצאות מבחני המיצ"ב. המנהלים הרגישו שמשרד החינוך מאשר את האמירות שבפרסומים ולא נותן להם גיבוי.
נכון שכפי שנאמר על ידי ב"כ המדינה, המדינה אינה אחראית על הכתבים, אך יש לשים דגש על אמירותיו לפיהן משרד החינוך נותן את מלוא הגיבוי למנהלים, ותומך בהם בעבודתם הקשה.

18. לסיכום

נוכח האמור לעיל אנו מורים על מתן צו מניעה זמני כנגד כלל האמצעים הארגונים שננקטו על ידי המשיבה בנוגע למבחני המיצ"ב.

כמקובל בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.

על המשיבה להגיש תגובה לבקשת צד עד ליום 30.4.19. זכות תשובה לב"כ המבקשת תוך 30 ימים מקבלת תגובת המשיבה.

נקבע דיון בבקשה (תיק עיקרי) ליום 19.6.19 שעה 14:30 .

ניתנה היום, כ' אדר א' תשע"ט, 25 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.

מר דניאל רביץ,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר משה כפיר,
נציג ציבור מעסיקים