הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ת"צ 9898-09-18

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

המבקשות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית:

  1. ליאור קסטוריאנו
  2. צרי סילווי

ע"י ב"כ: עו"ד משה וקרט ו/או ליאת בן סימון ואח'

-
המשיבה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית:
אל על נתיבי אויר בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד נחום פיינברג ואח'

החלטה
לאחר שעיינתי בתשובה ל"תגובה לבקשות מקדמיות" וכן ב"בקשה למחיקת כתב התשובה לתגובה או הוצאתו מן התיק" והתגובה לו, להלן החלטתי :

רקע כללי והשתלשלות העניינים
ביום 28.12.2016 הוגשה תביעה אישית בתיק סע"ש 60834-12-16 על ידי הגב' ליאור קסטוריאנו וצרי סילווי (להלן יכונו: " הדיילות") (וכן דיילת נוספת שנמחקה מההליך) כנגד אל על נתיבי אוויר בע"מ (להלן: "אל על") לתשלום הפרשי שכר מינימום והלנת שכר. בין הצדדים באותו תיק מחלוקת ביחס לשאלה האם טבלאות השכר של אצד"א המשויכים לדור המשך קבוע כוללות בתוכן תוספת וותק שיש להתעלם ממנה לצורך השלמת שכר מינימום וזאת למרות שבטבלאות השכר מפורט השכר כשכר חודשי ואין אזכור לתוספת וותק. בנוסף, עלתה באותה תביעה טענה לאפליית התובעות ועובדים דומים להן ביחס לעובדים אחרים בחברה המקבלים תוספת וותק בשורה נפרדת. תביעה זו הוגשה על ידי הדיילות באמצעות משרד עו"ד נעמי לנדאו (להלן: "סע"ש 60834-12-16").
ביום 6.9.2018 הוגשה על ידי הדיילות הבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד אל על יחד עם תביעה אישית לתשלום הפרשי שכר מינימום וכל התנאים הסוציאליים הנלווים הקשורים להפרשי שכר (הליכים אלו הוגשו על ידי משרד עו"ד משה וקרט). ההליך הייצוגי והתביעה האישית שהוגשה יחד עמו בתיק זה עניינם באותה מחלוקת כאמור בתיק סע"ש 60834-12-16 לעניין הזכאות להפרשי שכר מינימום (להלן יכונה גם: "ההליך הייצוגי"). הבקשה לאישור התביעה הייצוגית אף מתייחסת לתיק סע"ש 60834-12-16 וכן לבקשות ולתגובות שהוגשו במסגרת אותו הליך ביחס להסתדרות וההחלטות שניתנו באותו תיק.
ביום 21.11.2018 הוגשו על ידי אל על מספר בקשות מקדמיות - ביניהן בקשה לסילוק הבקשה לאישור התובענה הייצוגית עקב התביעה האישית המתנהלת בתיק סע"ש 60834-12-16 ולחלופין לעיכוב ההליכים עקב קיומו של "הליך תלוי ועומד" (להלן יכונו גם : "הבקשות המקדמיות").
ביום 17.12.2018 הגישו הדיילות תגובה לבקשות המקדמיות.
מתגובת הדיילות עלה, בין השאר, כי הדיילות הגישו ביום 4.12.2018 במסגרת תיק סע"ש 60834-12-16 בקשה לעיכוב הליכים וביום 16.12.2018 הגישו "בקשה משלימה והבהרה" כי הן מבקשות כי אם וככל שבית הדין לא יעכב את ההליכים באותו תיק הוא מתבקש למחוק את התביעה לנוכח ההליך הייצוגי שהוגש.
בו ביום, 17.12.2018, ניתנה בתיק דנא (ההליך הייצוגי) החלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף וזאת הואיל ואין מניעה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית גם לאחר שהוגשה תביעה אישית באותו עניין. בנוסף, נדחתה הבקשה לעיכוב ההליכים בהליך הייצוגי. בהחלטה נקבע כי על מנת שלא לעכב את הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, התביעה האישית שהוגשה במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (קרי, התביעה שהוגשה בתיק זה ביום 6.9.2018), תידון רק לאחר ההכרעה שתינתן לגופו של עניין בסע"ש 60834-12-16, אם וככל שתינתן.
בו ביום, לאחר שכבר ניתנה החלטה כאמור, הוגשה על ידי אל על בקשה להגשת תשובה לתגובה.
בהחלטה מיום 18.12.2018 נעתר בית הדין לבקשה להגשת תשובה ונקבע כי " בית הדין נתן החלטתו בבקשה כבר ביום 17.12.2018 אולם אם ישתכנע מהתשובה כי יש לשנות אותה, ההחלטה תשונה".
ביום 10.1.2019 הוגשה תשובת אל על לתגובה ל"בקשות המקדמיות".

עיקרי טענות הצדדים
עיקרי טענות אל על ב"בקשות המקדמיות" וכן בתשובה לתג ובה הן כי: יש לסלק את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף ולחלופין לעכב את ההליכים בתיק דנן הואיל ומדובר בכפל הליכים, "פורום שופינג" ושימוש לרעה בהליכי משפט. התביעה בתיק סע"ש 60834-12-16 מצויה בשלב ההוכחות לגוף הזכות הנטענת לאחר שנתיים של התדיינות, עת מדובר בפרשנות של הסכם קיבוצי מיוחד, במקום עבודה מאורגן ומבוקשים גם סעדים במישור הקולקטיבי - אין תכלית ראויה מאחורי ניסיון להפסיק את הבירור "סתם כך"; הדיילות מבקשות לעצמן יתרון דיוני - הליך חדש באון נעורים לאחר שהכל פרוס לפניהן אצל מותב אחר; הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לא יכולה להתקיים אפריורית בדין בישראל במקום עבודה מאורגן כמו אל על שבו קיימים הסכמים קיבוציים; לא ניתן להגיש תביעות שונות בגין סעד זהה ודין התובענה המאוחרת, להידחות; ייתכן שניתן לבקש להפוך הליך אישי מתנהל להליך ייצוגי. אולם לכל היותר, הדבר עשוי להיות אפשרי באמצעות תיקון כתב התביעה בהליך התלוי ועומד (סע"ש 60384-12-16) והגשת בקשת ביניים לדון באותה התביעה כייצוגית; החלטת בית הדין מיום 17.12.2018 עלולה לגרום להכרעות סותרות לעניין שאלת קיומה של עילת תביעה אישית.
עיקר טענות הדיילות בתגובה לבקשות המקדמיות הן כי: הבקשה לסילוק על הסף נועדה למנוע בירור טענות הדיילות וצדקת טענותיהן; משך שנתיים ניסתה הגב' ליאור קסטוריאנו, שהינה יו"ר ועד הדיילים באל על, להביא לכך שההסתדרות הכללית תפעל לאכיפת הזכויות המגיעות לדיילים מכוח חוק שכר מינימום. אולם מסיבות בלתי ברורות ההסתדרות לא נקפה אצבע. ההסתדרות אף התעלמה מהחלטות בית הדין האזורי בתיק סע"ש 60834-12-16 למסירת עמדתה להתייצבות באותו הליך משך חודשים ארוכים למרות שמסרה נייר עמדה ראשוני באותו הליך התומך בעמדת המבקשות בבקשה לאישור. נוכח זאת ועל מנת שלא לגרום נזק נוסף לציבור הדיילים בשל חלוף תקופת ההתיישנות ועל מנת שגם שאר הדיילים יהנו מפירות מאמציהן, בחרו הדיילות להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, תוך הקפאת הליך התביעה האישית או לחלופין מחיקתו; על פי הפסיקה אין חובה לעכב דווקא את התביעה המאוחרת בזמן; אין מקום גם לדון בבקשה לסילוק תובענה על הסף בנפרד מתנאי הסף לאישור תביעה ייצוגית אלא במקרים חריגים וקיצוניים כאשר ברור על פני הדברים שאין בבקשה כלום ואין זה המצב ; אין מקום לטענות בנוגע ל"פורום שופינג" - המותב בשני ההליכים הוא ראוי וטוב ובסופו של דבר התוצאה תוכרע לפי הראיות והטענות המשפטיות.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 13.1.2019 הוגשה על ידי הדיילות "בקשה למחיקת כתב התשובה לתגובה או הוצאתו מהתיק" בטענה כי בית הדין אינו רשאי לשנות את החלטתו משעה שניתנה החלטה וכי הדרך היחידה הקיימת בידי אל על כדי לשנותה היא לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשות רשות ערעור וכן ציינו כי על עניין זה, בין השאר, הוגשה בקשת רשות ערעור במסגרת תיק בר"ע 5007-01-19.
ביום 13.1.2019 הוגשה תגובה דחופה מטעם אל על לבקשה למחיקת כתב התשובה לתגובה או הוצאתו מהתיק. לטענתה, לאל על זכות בדין להגיש תשובה לתגובה וכי הבקשה להגשת תשובה לתגובה הוגשה לפנים משורת הדין.
ביום 24.1.2019 ניתנה החלטת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 5007-01-19 שהוגשה על ידי הדיילות. בהחלטת בית הדין הארצי נקבע כי נכון עשה בית הדין האזורי בהחלטה מיום 18.12.2018 עת אפשר לאל על להגיב לתשובת הדיילות ודחה לגופה את הבקשה לבטל את החלטת בית הדין מיום 18.12.2018. בית הדין מחק גם את הבקשה המופנית כנגד החלטת בית הדין מיום 17.12.2018 וזאת משעה שבית הדין צפוי ליתן החלטה נוספת. בית הדין הארצי חידד כי ההחלטה הנוספת העתידה להינתן אינה החלטה בבקשה לעיון נוסף, אלא מדובר בהחלטה נוספת שתינתן לאחר מיצוי זכות דיונית העומדת לאל על.
משכך, החלטה זו תתייחס אך ורק לבקשה לסילוק על הסף ולחלופין לעיכוב ההליך הייצוגי לגופה, משהוגשה תשובת אל על לתגובת הדיילות .

דיון והכרעה
יוקדם ויצוין כי גם לאחר עיון בתשובה של אל על לתגובה לבקשות המקדמיות לא מצאנו לנכון לסלק על הסף את ההליך הייצוגי או לעכב אותו. עם זאת, הגענו לכלל מסקנה כי מן הנכון לאחד את התביעה האישית בתיק סע"ש 60834-12-16 עם ההליך הייצוגי ולהלן אפרט.
בהתאם לפסיקה כאמור ב רע"א 7667/17 אביעד רוזנצוויג ואח' נ' יצחק חזן ואח' ( ניתן ביום 3.12.2018) : " סילוק תביעה על הסף שמור למקרים חריגים, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסילוק של בקשה לאישור תובענה כייצוגית (רע"א 2094/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלנית הוגנת, פסקה 8 (30.6.2016); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 359 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). ככלל, טענות לסילוק תובענה ייצוגית על הסף מקומן להתברר במסגרת הדיון בבקשת האישור – שכן הליך אישור התובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי, ופיצולו לתתי הליכים מביא לסרבולו ופוגם ביעילותו (ראו והשוו: ע"א 6887/03 רז ניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקה 5 (20.7.2010) ; רע"א 7955/08 בכ בוד נ' עו"ד גן צבי, פסקה 2 (19.4.2009) ; רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט פ"ד נה(5) 276, 290 (2001)). בהתאם, סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור " שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק" (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי, פסקה 5 (2.4.2009)); או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה (רע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' חזן פסקה 7 (13.10.2016) ; רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ, פסקה 6 (13.8.2007)). ויובהר כי הכלי הדיוני של סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים קיצוניים שבהם ניכר על פני הדברים כי אין להתיר את ניהול התובענה כייצוגית; ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק על הסף שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד (רע"א 9771/16 נו בל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' משה נזרי, פסקה 19 (28.9. 2017); רע"א 1786/17Yahoo Inc ‏ נ' לנואל, פסקה 4 (1.3.2017)) ".
אין אנו סבורים כי המקרה דנן הוא מקרה "חריג וקיצוני " המצדיק דיון נפרד בטענת הסף הנטענת וסילוק על הסף . אמנם ההליך הייצוגי הוגש לאחר שהוגשה קודם לכן תביעה אישית בתיק סע"ש 60834-12-16. אולם עצם קיומה של תביעה אישית אינו מונע הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית גם לאחר שהוגשה תביעה אישית באותו עניין. מה גם שבמקרה דנא הוגשה על ידי הדיילות בקשה לעיכוב הליכים ומחיקת ההליך בתיק סע"ש 60834-12-16 (שטרם הוכרעה) . לא מצאנו לזקוף לחובתן העובדה כי הבקשה לעיכוב ההליכים או מחיקת ההליך בתיק סע"ש 60834-12-16 הוגשה רק לאחר שהוגשו הבקשות המקדמיות לעניין סילוק על הסף . שכן, בעצם הגשת הבקשה העידו הדיילות על עצמן כי אינן מעוניינות לנהל כפל הליכים.
אין צורך להכביר במילים על חשיבות התובענה הייצוגית. כפי שנקבע בע"ע 629-07 יגאל וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים, ניתן ביום 3.1.2011 (סעיף 13 לפסק הדין של כב' השופטת כתוארה אז ורדה וירט ליבנה) : "התובענה היא כלי דיוני משפטי רב עוצמה, בעל משמעות כלכלית וחברתית גדולה. היא שואפת להשגת שוויון במאזן הכוחות בין המתדיינים, משרתת אינטרס ציבורי, של יעילות וחסכון במשאבים, ומונעת חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט (ראו רע"א 3126/00 מדינת ישראל - א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ, פ"ד נז(3) 220 (2003). להלן: עניין א.ש.ת.). התובענה הייצוגית היא מנגנון משפטי שאחת ממטרותיו היא גם הבטחה לאכיפה מלאה של הזכויות המשפטיות, בשונה מאכיפה חלקית, אשר יכולה להתקיים בדרכים משפטיות מקבילות. "מטבעה, מרכזת התובענה הייצוגית את כל התובעים אשר עומדת להם עילת תביעה משותפת, והיא מנוהלת בפיקוח בית המשפט על מנת לכפות על הנתבע פיצוי מלא, בהתחשב כמובן בנסיבות התביעה ובאחריותו של הנתבע." (ראו במאמר "תובענות ייצוגיות בדיני עבודה – האם השתנו כללי המשחק?")". משכך ונוכח החשיבות של ההליך הייצוגי ותכליתו אין מקום לסלק על הסף את ההליך הייצוגי אך משום שהוגש לאחר שכבר הוגשה תביעה אישית באותו עניין.
בתשובה מטעמה טוענת אל על כי "בהחלט ייתכן [לא בטוח כלל] שניתן לבקש להפוך הליך אישי מתנהל להליך ייצוגי. אולם לכל היותר, הדבר עשוי להיות אפשרי באמצעות תיקון כתב התביעה בהליך התלוי ועומד והגשת בקשת ביניים לדון באותה התביעה כייצוגית ". אך לטענתה "הדבר לא אפשרי עת מבוקש על ידי אותו תובע, לבטל שנתיים של התדיינות, להגיש את אותה תביעה בדיוק שהגיש [תוך שיפורים כאלה ואחרים] בהליך חדש, לפני מותב חדש -כאילו כלום ! .." (סעיף 23.1 לתשובת אל על). לא ברור לבית הדין על מה נסמכת טענת אל על כי זו הדרך היחידה להפוך הליך אישי להליך ייצוגי. במקרים אחרים שנידונו בבית הדין האזורי לעבודה הוגשו תביעות אישיות ולאחר מכן הוגשו בקשות לאישור תביעות יצוגיות בנפרד ולא על דרך של "תיקון התביעה האישית " ובקשה לדון בה כייצוגית (ראו לעניין זה סע"ש 7580-07-15 שני צימר נ' טרייד מוביל בע"מ (ניתן ביום 27.10.2016); ס"ע 42534-06-11 יעקב ארגמן נ' הוצאת עיתון "הארץ" (ניתן ביום 20.10.2015); ד"מ 16418-04-15 ניבין עיסוואי נ' א.ח. ייצור ושיווק אופנה 3020 בע"מ (ניתן ביום 28.5.2016) ). באותם מקרים עוכבו ההליכים בתביעה האישית (על פי בקשת התובעים) וזאת, בין השאר, על יסוד הפסיקה כי אין חובה לעכב דווקא את התביעה המאוחרת בזמן, קרי, שאלת הקדימות בזמן היא אינה המכרעת והעיקר הוא קידום אינטרס היעילות (רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, ניתן ביום 6.11.2013).
זאת ועוד, במקרה אחר - אוחדה הבקשה שהגיש תובע לאישור תובענה ייצוגית יחד עם תביעה אישית שהוגשה מספר חודשים קודם לכן (ראו ס"ע 38143-04-12 ת"צ 25029-10-12, מקס הוברט נ' ברק - גדעון בע"מ (סעיף 1 להחלטה מיום 27.1.2013)).
לא השתכנענו מטענת אל על כי תכלית הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית היא "פורום שופינג". לא ברור מטענות אל על מדוע לטענתה סברו הדיילות כי המותב היושב בתיק דנא עדיף על המותב היושב ב תיק סע"ש 60834-12-16.
ביחס לטענת אל על כי הדיילות "מבקשות לעצמן יתרון דיוני - הליך חדש באון נעורים לאחר שהכל פרוס לפניהן" - זולת אמירה כללית כי כעת פרוסות לפני הדיילות טענות ההגנה של אל על לא פירטה אל על מהו אותו יתרון דיוני שהשיגו הדיילות. גם אם הדיילות היו הולכות בדרך המוצעת על ידי אל על - תיקון כתב התביעה בהליך התלוי ועומד והגשת בקשת ביניים לדון באותה התביעה כייצוגית, הרי שעדיין היו פרוסות לנגד ה דיילות טענות ההגנה של אל על.
עם זאת, לאחר עיון מחדש בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענת אל על לעניין החשש מפני "החלטות סותרות" וכי יש לשנות את ההחלטה - במובן הזה שתיק סע"ש 60834-12-16 יאוחד עם ההליך דנא. בהתאם לתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991:
"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו"
במקרה דנא מדובר בהליכים המתנהלים בנוגע לאותה מחלוקת - דרישת הדיילות לתשלום הפרשי שכר מינימום. באיחוד התיקים יהיה כדי למנוע מצב שבו שני מותבים ידונו באותן פלוגתאות בין אותם הצדדים - דבר שעלול לגרום להחלטות סותרות.
זאת ועוד, איחוד התיקים ייעל את ההליכים - שכן, מחד לדיילות וליתר חברי הקבוצה יהיה את יומן במסגרת ההליך הייצוגי אשר לגבי התכלית שלו והחשיבות שלו התייחסנו לעיל ומאידך - הצדדים יתדיינו במסגרת התביעה האישית שהתנהלה בתיק סע"ש 60834-12-16 מהנקודה שבה "עצרו" ולא יתחילו את כל ההליך מחדש.
סוף דבר
משכך, אנו קובעים כי הבקשות המקדמיות לסילוק על הסף או לעיכוב ההליכים בתיק דנא, נדחות.
אל על תגיש עד ליום 20.3.2019 תגובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
התביעה האישית שהוגשה בהליך דנא ביום 6.9.2018 וכן התביעה בתיק סע"ש 60834-12-16 יידונו לאחר ובהתאם לתוצאות הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.
המזכירות מתבקשת לאחד את ההליך דנא עם תיק סע"ש 60834-12-16.
בנוסף, המזכירות מתבקשת להעביר את הבקשה להפקדת ערובה - שהוגשה במסגרת הבקשות המקדמיות מיום 21.11.2018 - לרשם על פי סבב, אם וככל שהדבר טרם נעשה .
הוצאות ההליך יילקחו בחשבון בתום ההליכים.
התיק יעלה לעיוני ביום 21.3.2019.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, (24 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר איסר באומל
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני
נציג ציבור (מעסיקים)