הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ת"צ 722-12-16

לפני:
כב' הנשיאה הדס יהלום
נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית עזר
נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה לס

המבקשת:
grosu nadejda
ע"י ב"כ גל גורודסקי ועו"ד אפרים יצחקוב

-
המשיבה:
מנפאואר קר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן וינדר ועו"ד יעל גלוזמן

החלטה
(תיקוני טעות סופר בהסכמת הצדדים עודכנו ביום 14/9/20)

1. המבקשת אזרחית מדינת מולדובה, הועסקה בישראל כמטפלת סיעודית בתקופה 6/12 ועד 9/15.

המבקשת הועסקה על ידי ה משיבה. שכרה שולם על ידי המשיבה באמצעות כספים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.
משפחת המטופלת ביצעה השלמת שכר עבודה וזכויות סוציאליות.

2. המבקשת הגישה בקשה להכיר בתביעה יצוגית , בשני רכיבי תביעה:
א. תשלום "פדיון חופש" במהלך תקופת העבודה, במקום תשלום ימי חופש כנדרש בחוק.
ב. אי הפקדת כספים לפנסיה עבור כלל עובדי המבקשת, בשיעורים הנדרשים בדין, לרבות אי הפקדה לפנסיה בגין חופשה וחג.

3. המבקשת עזבה את ישראל בחודש אפריל 2017 לאחר הגשת הבקשה.
המבקשת ה תייצבה לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 21/5/18 ונחקרה על תצהירה .
כן העידה גב' עידית ליבוביץ מטעם קו לעובד.

מטעם המשיבה העידו עו"ד משה הוברמן בנה של המטופלת שבה טיפלה המבקשת וכן מר אמנון רדר.

4. בתום שמיעת העדויות הוגשו סיכומים בכתב.

5. בהתאם להחלטה מיום 6/8/19, ניתנה למוסד לביטוח לאומי אפשרות להגיש עמדה לתיק, בנוגע לשתי הסוגיות העומדות לדיון.
עמדת המוסד לביטוח לאומי הוגשה ביום 2/12/19 והצדדים הגיבו לאמור בה.

6. במקביל, הוגשה בקשה מטעם המשיבה לעיכוב ההליכים בתיק עד להכרעת בית הדין הארצי בערעורים תלויים ועומדים בעילות דומות. לחלופין, להגיש את פסק הדין שניתן בת"צ (ת"א) 28571-03-17 NUTA נ' מטב עמותה לשירותי טיפול ורווחה (ע"ר), ביום 6/2/20 ( מותב בראשות כב' השופט אורן שגב).

על פי החלטה מיום 1/4/20, הבקשה לעיכוב ההליכים נדחתה.
פסק הדין בעניין מטב התקבל כמוצג נוסף לסיכומי המשיבה והצדדים השלימו טענותיהם בעניין זה.

7. בטרם נפנה לבחינת הבקשה לאישור, נביא להלן את הרקע להתקשרות בין המוסד לביטוח לאומי לבין המשיבה, כפי שפורט בעמדת המוסד לביטוח לאומי.

א. ביום 20.12.09 המשיבה התקשרה עם המוסד לביטוח לאומי בחוזה למתן שירותי סיעוד לזכאים לגמלת סיעוד, בהתאם ל הוראות פרק י' לחוק הביטוח הלאומי.

ב. תנאי הההתקשרות של המוסד עם נותני השירותים, לרבות התחייבויות נותן השירותים כלפי המוסד בקשר לאספקת שירותי הסיעוד ובנוגע לתנאי העסקה ושכר המטפלים , מוסדרים במכרז.

ג. במסגרת חוזה ההתקשרות, נותן השירותים מצהיר כי "הוא האחראי הבלעדי על עובדיו ועל ספקי המשנה שלו וכי הוא היחיד הנושא בכל אחריות, חבות או חוב שמעביד עשוי לחוב בו כלפי עובדיו, לרבות בתשלומי שכר ו/או זכויות סוציאליות מכל מין וסוג"; כי הוא "ישלם לעובדים המועסקים על ידו בקשר לביצועו של חוזה זה כל תשלום או זכות המגיעים להם על פי כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים עליהם, וכן על פי הוראות חוזה זה"; "כי ידוע לו שהתעריף לשעת טיפול (להלן – התעריף) כולל גם תשלום בעד פיצויי פיטורין, גמל, דמי הבראה, דמי מחלה, מתנת חג, דמי חופשה והוצאות נסיעה". כמו כן מתחייב נותן השירותים כי "כל הסכומים המפורטים בתעריף ואמורים להשתלם על פיו למטפלת יגיעו בפועל לידי המטפלת".

ד. התעריף, המצורף כנספח לחוזה, מפרט את חישוב התשלום עבור שעת טיפול להענקת שירותי סיעוד. התעריף כולל בין היתר רכיב של התשלום עבור חופשה, וכן רכיב של פיצויים וגמל שאליו מתווסף האחוז המתאים גם מהתשלומים עבור חופשה, חג ומחלה.
בהתאם להוראות המכרז על נספחיו, מעביר המוסד לכלל נותני השירותים את הסכומים הקבועים בתעריף עבור כל שעת טיפול שניתנה בפועל ודווחה למוסד.

ה. המוסד לביטוח לאומי מקיים בקרה על נותני השירותים באמצעות מערך רואי חשבון שבודקים את תלושי השכר של מדגם המטפלים , כפי שניתנו להם ב-12 חודשים שקדמו לבדיקה.

ו. נותן שירותים לגביו נמצאו ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות המערך ההסכמי, מוזמן לשיחת בירור. ככל שנתגלתה תקלה שלא תוקנה בהתאם לממצאי הביקורת ולמסקנות שיחת הבירור, מוסמך המוסד לנקוט כנגד נותן השירותים בשורה של צעדים, שהחמור ביניהם הוא ביטול החוזה.

8. להלן תובא עמדת המוסד לביטוח לאומי ביחס לשתי הסוגיות שבמחלוקת:

א. שיטת תשלום בה משולם פדיון חופשה כתשלום שוטף בשכרו של עובד במהלך תקופת העבודה, בלא שהיה ניצול בפועל של ימי חופשה, היא פסולה ומנוגדת לתכלית הסוציאלית שביסוד חוק חופשה שנתית ואין לתת לה תוקף.
מאחר שנותן השירותים הוא מעסיקה של המטפלת, עליו להוציאה לחופשה בפועל ונוסף על כך עליו לפעול בהתאם להוראות כל דין בנוגע לחופשה השנתית.

ב. רכיב החופשה נכלל בתעריף והוא משולם בדרך קבע על ידי המוסד לביטוח לאומי לכל נותני השירותים.

ג. על יומן העבודה שמנהלים נותני השירותים כמעסיקיהם של המטפלים, לשקף את המציאות, ועל כן יש לתעד את ימי החופשה שהמטפלים נוטלים. במקרים בהם נעדר המטפל הקבוע, על נותן השירותים להחליפו באופן מיידי במטפל מתאים אחר. כלומר, על נותן השירותים להתחשב בצורך של המטפלים לצאת לחופשה, ולהציב מטפל אחר תחתם.

ד. במסגרת אגרת 268 מיום 6/2/13 המופנית אל נותני השירותים, נכתבה ההנחיה הבאה:
"תשלום חופשה בתלוש השכר אינו חוקי, גם לעובדים זרים. יש לוודא יציאה בפועל לחופשה".

ה. על פי בקרות שכר שנערכו למשיבה, משנת 2013 ואילך, בתלושי השכר מופיעים ליקויים בשתי הסוגיות שבמחלוקת בהליך כאן . בעטיים של הליקויים נקראה המשיבה למספר שיחות בירור בין השנים 2014-2016.
בעקבות שיחת בירור שנערכה ביום 13/3/16 הודיעה המשיבה ביום 13/6/16 על תיקון הליקויים למפרע ועל כך שמחודש אפריל ואילך מבוצע חישוב מחדש של זכויות עובדי המשיבה בהתאם לממצאי הביקורת והנחיות המוסד.
בבקרת שכר מיום 22/5/18 נמצא כי המשיבה משלמת לדבריה מדי חודש מקדמה על חשבון חופשה שנתית ועושה פדיון בתום התקופה, כך שלמעשה החופשה לא נחשבת לחלף שכר וכן אין הפרשה לגמל ופיצויים בגינה. הובהר למשיבה שנוהל זה מנוגד להנחיות המוסד לביטוח לאומי.

ו. החברה העבירה חוות דעת משפטית בנושא אל רואה החשבון שערך את בקרות השכר ולא הועברה אל המוסד לביטוח לאומי.
ביום 19/12/18 הודיע המוסד למשיבה כי טרם המציאה אישור על תיקון הליקויים וכי אם לא יתוקנו הליקויים ינקטו כנגדה אמצעים על פי ההסכם.
ביום 30/12/18 הודיעה המשיבה כי החל מחודש אפריל 2016 היא מחשבת את זכויות עובדיה בהתאם לממצאי הביקורת והנחיות המוסד לביטוח לאומי וצירפה תלושי שכר ואישור רו"ח מטעמה. על כן, חזר בו המוסד לביטוח לאומי מכוונתו לנקוט בסנקציה כלפי המשיבה.

ז. המוסד רואה קושי רב בהתנהלותה של המשיבה אשר מפרה את זכות עובדיה לצאת לחופשה בפועל, בכוונה להמנע מתשלום הפרשה לגמל ופיצויים בגין דמי החופשה, בהינתן ששתי הזכויות שולמו למשיבה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובהינתן שיחות הבירור שנערכו ואשר לאחריהן הודיעה החברה בגיבוי אסמכתאות שליקויים אלה תוקנו.

ח. המוסד רואה קושי רב בטענותיה של המשיבה לפיהן "אין להחיל על העסקתה של המבקשת את חוק חופשה שנתית כלשונו, בשים לב לייחודיות מתכונת העסקתה" שכן הוראות הדין חלות על כל מטפל ומטפלת וכך גם תומחרו במסגרת התעריף ואין משמעות לשאלת לאום המטפלים בהקשר זה.

ט. המשיבה מציינת מפורשות את בקרות השכר שבעקבותיהן תיקנה את הליקויים שהתגלו בסוגייה זו. ואולם, מטענות המבקשת התחוור למוסד לביטוח לאומי כי אותם תיקונים נערכו לכל היותר בשכרם של המטפלים הישראליים בלבד ולא בשכרם של כלל העובדים כפי שהתבקש בשיחת הבירור.

י. השכר הקובע של העובדים הזרים עבור הפרשה לגמל ופיצויים כולל את הרכיבים חופשה, מחלה וימי חג. רכיבים אלה נכללו בתעריף באופן ברור ומפורש ובפועל סכומם הועבר לחברה. על כן, היה על החברה להעביר את מלוא סכומי ההפרשות לרבות רכיבים אלה גם עבור המטפלים הזרים.

9. לאחר שהוגשה עמדת המוסד לביטוח לאומי ותגובות הצדדים וניתנו החלטות בבקשות השונות, להלן החלטה בבקשת האישור.

10. תובענה ייצוגית - המסגרת הנורמטיבית
בעניין עע (ארצי) 6540-10-10 יבגני גולוב - אלטרנטיבה שירותי אבטחה בע"מ מיום 12.1.12 נאמר:

"תובענה ייצוגית הינה כלי משפטי ייחודי, במסגרתו "תובע אחד (או מספר תובעים) תובע בשם קבוצה של יחידים בגין פגיעה (בעלת אופי דומה) שכל אחד מבני הקבוצה נפגע מהפרת חובה בעלת אופי זהה כלפיו" (רע"א 4556/94 טצת נ. זילברשץ, פ"ד מט(5) 774 (1996); להלן – עניין טצת). ביסוד התביעה הייצוגית מונחים שני אינטרסים מרכזיים. הראשון שבהם הינו אינטרס הפרט, אשר לולא הסדר ייחודי זה לא היה מממש את זכותו בשל שוויה הנמוך של תביעתו, עלויות ניהולה או מחסומי תביעה אחרים. האינטרס הנוסף הינו אינטרס הציבור, להביא לאכיפת הדין כמו גם להרתעה מפני הפרתו, תוך יעילות, חיסכון במשאבים ואחידות (עניין אייל). התובענה הייצוגית מקדמת לפיכך את זכות הגישה לערכאות המשפטיות, בעיקר של סוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות אליהן כיחידים (סעיף 1 לחוק).

11. על מנת שתובענה תאושר כתובענה ייצוגית עליה לעמוד בתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006:
סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי על התובע הייצוגי להיות בעל עילת תביעה אישית.
בסעיף 8 לחוק נקבעו נוספים לאישור תובענה כייצוגית, כדלקמן:
 
"(א)    בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב."

12. נבחן להלן האם מתקיימים בענייננו התנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית.

13. עילת תביעה אישית
סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א)    אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה".

על פי הפסיקה, על התובע לשכנע –
"במידת הסבירות הראויה ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד, שקמה לו לכאורה עילת תביעה אישית מבוססת וכי סיכוייו טובים להצליח בה".

ע"ע (ארצי) 629/07 יגאל וירון - תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ, מיום 3.1.2011.

14. תשלום פדיון חופשה במהלך תקופת העבודה
כעולה מהראיות וכמוסכם על הצדדים, המשיבה נהג ה לשלם לתובעת, מידי חודש, תשלום המכונה בתלוש השכר "שעות חופש".
כעולה מעדות המבקשת כמו גם מעדות מר רדר, תשלום זה מהווה פדיון חופשה ולא תשלום עבור ניצול חופשה בפועל.

כבר עתה יאמר כי תשלום מעין זה סותר מניה וביה את הוראות סעיף 5 לחוק חופשה שנתית התשי"ח – 1968.
הדברים עוגנו בפסיקה עניפה של בתי הדין לעבודה. ראו לעניין זה ע"ע (ארצי) 324/05 אציילדייב נ' עמישב שרותים מיום 27.3.06.

15. המשיבה העלתה בעניין זה מספר טענות הגנה:
א. יש להחיל על העסקת המבקשת, כעובדת זרה, את הלכת בג"ץ גלוטן ( בגץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה, מיום 29.11.2009) הן לעניין חוק שעות עבודה ו מנוחה והן לעניין פדיון חופש, זאת מהטעם שהעסקתם היחודית של עובדים זרים, מתבטאת בכך שהם מעוניינים בשכר עבודה ולא בימי חופש.

ב. התשלום היווה מקדמה על חשבון ימי חופש, לראיה, המבקשת אכן יצאה לחופשה פעמיים, בשנת 2014 ובשנת 2015.

ג. המבקשת ניצלה ימי חופשה בפועל, בשנים 2014 ו-2015 וקיבלה על כך תשלום מהמשפחה.

16. נדון בטענות המשיבה אחת לאחת.
בכל הנוגע לבג"ץ גלוטן, איננו מקבלים את טענת המבקשת, כי אין להחיל על עובדים זרים את הוראות חוק חופשה שנתית.

ראשית, קביעת בג"ץ מתייחסת אך ורק לחוק שעות עבודה ומנוחה ולסוגיה הספציפית שהובאה בפניו במסגרת ההליך ונאמר במפורש כי אין בה כדי לפגוע בקוגנטיות חוקי המגן ובמעמדם .
ראו דנגץ 10007/09 ‏יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ''ד סו(1) 518.

שנית, בחוק שעות עבודה ומנוחה נרשם במפורש כי יש אוכלוסיות שעליהן החוק לא יחול. כך, עובדים המועסקים במשרת אמון אישי, עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם ועוד. בג"ץ קבע שאוכלוסיית העובדים הזרים המועסקים בעבודות סיעוד, היא אחת האוכלוסיות שעליהן לא יחול החוק.
שונים הדברים בכל הנוגע לחוק חופשה שנתית – הוראות החוק חלות על כל העובדים והמעסיקים בישראל, ללא יוצא מן הכלל וללא החרגה. די בכך כדי לשלול אפשרות לקביעה משפטית, לפיה הוראות חוק חופשה שנתית אינן חלות על עובדים זרים.

שלישית, קבע בג"ץ, כי לעניין תשלום עבור עבודה בשעות נוספות, הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחולו על עובדים זרים המועסקים בעבודות סיעוד, בשל כך שמדובר במתכונת עבודה ייחודית הדורשת שהמטפל ימצא בחברת המטופל שעות ארוכות החורגות מן ההסדרים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה ובהיעדר יכולת ליישם את הוראות החוק לשיעורין.
רציונל זה, אינו מתקיים בכל הנוגע לחוק חופשה שנתית.
זכותו של אדם להחליף כוחות ולשנות אווירה, לנצל ימי חופשה בפועל ולא לעב וד בימים אלה, היא זכות המעוגנת בחוק. מקום שבו מדובר בהעסקה של 24 שעות ביממה ללא זכאות לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות, יש לתת משנה תוקף לזכותו של עובד לצאת לחופשה ולהתאוורר.

יתר על כן, הוראות החוק מאפשרות תשלום פדיון חופש לעובד שלא ניצל את כל מכסת ימי החופשה. אשר על כן, אם הרציונל של תשלום פדיון חופש הוא הגדלת שכרו של העובד, הרי שתשלום פדיון חופש בתום תקופת העבודה, עונה על צורך זה ביתר שאת.

17. אם כן, טענת המשיבה לאי תחולת הוראות חוק חופשה שנתית על עובדות זרות שמועסקות בסיעוד, נדחית.

18. על פי אותו רציונל, אין לקבל את טענת המשיבה, כי תשלום פדיון חופש מידי חודש בחודשו, נועד להוות מקדמה על חשבון חופשה שנתית. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חופשה שנתית ועם פסיקת בתי הדין לעבודה.

יתר על כן, מהראיות עולה, כי תכלית תשלום פדיון חופשה ביחד עם שכר עבודה, מידי חודש בחודשו, היתה להפחית את הסכומים ששילמו בני המשפחה ל מבקשת, כתשלומי שכר.
כך העיד מר רדר:
"ש. תסביר מה כן נעשה לגבי העובדים הזרים לגבי חופשה.
ת. כמו ששמענו מקודם, המשפחה באה עם העובד הזר. בדר"כ אנחנו מאתרים עובד זר והמשפחה סוגרת איתו את סכום הנטו. אנחנו מנסים בעצם להקטין למינימום את תשלום הנטו שישאר למשפחה לשלם ואת יתרת הכספים לוקחים מכספי ביטוח לאומי שעוברים דרכנו. מאחר והעובד הזר בדר"כ עובד ללא חופשות אז אנחנו לוקחים את סכום הפדיון חופש לעוזב שהיה אמור לקבל, אנחנו לא מוחקים למרות שהחוק מאפשר לנו למחוק ואנו משלמים את הסכום באופן יחסי מידי חודש, כמקדמה על חשבון פדיון חופש. כך יוצא שהנטו שיקבל העובד מידי חודש יגדל והנטו של המשפחה להשלים, יקטן.

ש. מה זה אומר עובד ללא חופשות?
ת. זה אומר שלמרות חוק חופשה ומחלה, מודל העסקה של עובד זר הוא שעובד בא לעבוד ולהרוויח כמה שיותר כסף ולא יוצא לחופש. הוא עובד שישה או שבעה ימים. פעם בכמה שנים הוא נוסע לביקור מולדת. זו התפיסה של שוק הסיעוד בישראל.

ש. מה הכוונה שעובד לא מעניין אותו לצאת לחופשה?
ת. כסף.

ש. אתה אומר שעדיף להם לקבל כסף מאשר לצאת לחופשה?
ת. הם באים לעבוד ולא לצאת לחופש.

ש. למשפחה יש אינטרס שהם ישארו לעבוד ולא יצאו לחופשה?
ת. אני לא יודע מה האינטרס של המשפחה.

ש. אמרת שהמטרה זה להקטין למשפחה את העלות.
ת. כן. ולכן הסכום שמשולם לעובד הזר הוא גבוה משכר המינימום דרך תשלום אש"ל. מוסיפים את האש"ל שלא מחוייב על פי חוק, כי אנחנו בשוק תחרותי, ואנחנו נותנים למשפחה עוד יותר שתביא לנו את המקרה.

ש . אתה מתכוון לתחרות בין חברות הסיעוד על ליבה של המשפחה?
ת. תקרא לזה ככה.

ש. מה שאתה אומר שככל שהמחיר השעתי שמשולם על ידי החברה ...שאתה משלם מחיר יותר גבוה אז למשפחה יש פחות נטל?
ת. ככל שהנטו שאשלם לעובד הזר הוא יותר גבוה, ההשלמה של המשפחה תהיה יותר נמוכה.

ש. וכך תהיה יותר אטרקטיבי למשפחה?
ת. כן".

אם כן, כאשר המשיבה שילמה למבקשת פדיון חופש מידי חודש, ולא כנגד ניצול ימי חופשה בפועל, הוכח שעשתה כן על מנת להגדיל את שכר העבודה באופן פיקטיבי ובכך להפחית את עלויות השכר למשפחת המטופלת.

19. במקרה שבפנינו, המבקשת יצאה לחופשת מולדת, כדלקמן:
בשנת 2014 יצאה מתאריך 6/6/14 עד 6/7/14.
בשנת 2015 יצאה מתאריך 1/8/15 עד 29/8/15.

המבקשת העידה כי בשנה הראשונה קיבלה תשלום מהמשפחה עבור 12 ימי חופש. לטענתה, בשנה השניה לא קיבלה תשלום.

20. עדותה זו עומדת בסתירה לעדותו של עו"ד הוברמן ולמסמכים שהגיש, הנחזים להיות חתומים על ידי המבקשת. מהמסמכים עולה לכאורה כי גם בשנת 2014 וגם בשנת 2015 שילמה המשפחה למבקשת תשלום עבור התקופה שבה שהתה בחו"ל.

21. מר הוברמן נחקר על המסמכים משנת 2014 ו-2015 (שניהם מצולמים על עמוד אחד). העד לא ידע לומר מה רשום בשפה הרומנית וכן לא היה לו הסבר לשוני הנראה לעין בין החתימה על המסמך משנת 2014 לבין החתימה על המסמך משנת 2015.
בנוסף, התובעת סיימה לעבוד בתחילת חודש ספטמבר, מיד לאחר ששבה מחופשת מולדת ולכן גם אם שולם לה סכום בשנת 2015 אין לדעת בגין מה שולם.

לאור האמור, לא הוכח להנחת דעתנו, כי המבקשת קיבלה תשלום חופש מאת משפחת המטופלת, עבור שהייתה בחופשת מולדת בשנת 2015.

22. העובדה שהמבקשת קיבלה מהמשפחה תשלום עבור 12 ימי חופשה בשנת 2014 אינה מאיינת את תביעת המבקשת כנגד ה משיבה, שעניינה תשלום חופשה מידי חודש, כרכיב קבוע, שלא כנגד יציאה לחופשה בפועל.

23. חברתי השופטת חופית גרשון – יזרע אלי, סיכמה את ההלכה שנקבעה בעניין אצי'לדייב המובא לעיל וכן בע"ע (ארצי) 184/09 קרבצ'נקו – חברת השמירה בע"מ , מיום 18.12.11 כדלקמן:

"בהלכה הפסוקה נקבע, זה מכבר, כי השיטה בה משולמים לעובד במועדים קבועים דמי חופשה, ללא קשר או תלות ביציאתו לחופשה בפועל, פסולה. בתי הדין לעבודה עמדו על החשיבות הרבה של יציאת העובד לחופשה בפועל, לאור תכליתו של חוק חופשה שנתית תשי"א – 1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"), ליתן לעובד חופשת מנוחה מעמלו, ולא להגדיל את הכנסתו."

ת"צ (תל אביב) 44419-03-16 BIRSAN נ' מתן חן שירותי סיעוד בע"מ , מיום 3.3.18. ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 52398-03-18) תלוי ועומד.

בע"ע (ארצי) 1144/04‏ ‏ מרחיב נ' מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, (21.12.06) נקבע כי מעסיק המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול :
"אין מטרתו של חוק חופשה שנתית להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעביד המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול (ההדגשה הוספה – ה.י) תוצאה זו, הנראית ממבט ראשון בלתי צודקת בשל התשלום הכפול, היא הדרך לשמור על נורמה כה חשובה במשפט העבודה המגן. הדרך היחידה המותרת לתשלום פדיון חופשה היא, כאשר חדל העובד לעבוד מבלי שניתנה לו החופשה המגיעה לו. במקרה כזה ישלם לו המעביד את פדיון יתרת ימי החופשה שלא הספיק לנצל בתקופת עבודתו."

בפסק הדין בעניין ע"ע (ארצי) 17760-07-17‏ ‏ אלי פרבר - סופר מרקו לימור שלי‏, מיום 22.9.19 נקבע כי אין ליישם את הלכת אצ'ילדייב באופן טכני, תוך התעלמות מנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה .
בנסיבות העניין שבפנינו, אופן תשלום החופשה למבקשת אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק חופשה שנתית על כן, אין להפחית את התשלומים החודשיים ששולמו למבקשת מתביעתה לפדיון חופשה.

24. המשיבה טענה בנוסף, כי שילמה למבקשת תשלומי אש"ל בסכום כולל של 16,722 ₪ בכל תקופת העסקתה וכי יש לקזז סכומים אלה, אשר אינם מחויבים על פי דין , מכל סכום שייפסק לטובת המבקשת.
דינה של טענה זו להדחות מכל וכל. בהיעדר הסכם מפורט ומפורש בעניין, לא ניתן לזקוף את התשלום , בדיעבד , על חשבון זכות קוגנטית אחרת.

25. תשלום פנסיה בחסר
לטענת המבקשת, המשיבה שילמה לה "חלף פנסיה" בתלוש השכר. לטענת המבקשת, המשיבה חישבה את התשלומים ששולמו ברכיב זה, מבלי שלקחה בחשבון את התשלומים ששולמו בגין הרכיבים חופשה וחג.

המבקשת הפנתה לדוגמא לתלוש השכר לחודש אפריל 2013 ממנו עולה שהמשיבה שילמה לה חלף פנסיה בסך 184.40 ₪ בעוד שהיה עליה לשלם חלף פנסיה בסך 197.19 ₪ (5% משכר פנסיוני הכולל שעות עבודה רגילות, שעות חופשה ושעות חג).

26. המשיבה טוענת שביצעה הפרשות פנסיוניות כדין לעובדים ישראלים המועסקים על ידה, ושכרם לצורך חישוב ההפרשות הפנסיוניות כ לל תשלום חופשה וחג.

המשיבה פרטה במסגרת התגובה, כי בביקורת שנערכה על ידי המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים של החברה בחודש אפריל 2014 נמצא כי ההפרשות עבור העובדים הישראל ים מבוצעות בגין תשלומי חג, אך עקב טעות במשיבה, אינן מבוצעות בגין רכיב החופשה.
לטענת המשיבה קיבלה את מסקנות הביקורת, פעלה לתיקון הליקויים ובמשכורת חודש מאי 2016 השיבה לעובדיה את ההפרשים שנוצרו בגין הפרשות לפנסיה על חופשה, רטרואקטיבית מיום 1 /1/2014.

27. ביחס לעובדים זרים, המשיבה טענה כי שילמה מקדמות בגין פדיון חופשה ואין לבצע בגין מקדמות אלה הפרשות פנסיוניות שכן אין מדובר בחלף שכר.
לגבי הפרשות פנסיוניות על רכיב חגים, מר רדר אישר שלא תמיד בוצעו הפרשות פנסיוניות בגין חגים לעובדים הזרים ו טען כי לאחר תיקון שבוצע, המשיבה מבצעת הפרשות פנסיוניות בגין החגים גם לעובדים זרים וגם לישראלים , אך לא ידע לנקוב במועד ממנו התחילה לבצע את התשלומים לעובדים הזרים .

כך העיד:
"ש. גם לגבי נושא הפנסיה, התייחסתם לעובדים זרים אחרת מאשר לישראלים?
ת. כל נושא הפנסיה לעובדים זרים הוא עקום. ביטוח לאומי הגדיר סכום לעובד זר עבור פנסיה אבל אין פנסיה אלא הפקדה לתוכנית חסכון. אז כל המונח הזה פנסיה הוא עקום. בסופו של דבר בעקבות הנחיה של ביטוח לאומי, גם לעובדים זרים יישמנו מודל של תשלום חלף פנסיה.

ש. תסכים שהחובה שלכם היא לשלם את אותם שיעורי הפקדות לזרים ולישראלים.
ת. מבחינת אחוזים, כן. מבחינת איזה שעות, לא. למשל על נושא של מקדמה על חשבון פדיון חופש, אין זכויות סוציאליות.

ש. מה לגבי חגים? אתם מפקידים לפנסיה?
ת. לעובדים הישראלים תשלום החג הם כמו שעות עבודה רגילות וחלות כל הזכויות הסוציאליות ואנחנו משלמים לפי חגים שיוצאים בימי עבודה, עם בדיקת יום לפני, יום אחרי.
ש. תסביר.
ת. כדי שלעובד תהיה זכאות לתשלום חג, הוא אמור היה לעבוד באותו יום שבו נפל חג ... אני לא מספיק שולט בהוראות החוק. אנחנו עושים את הבדיקות הנדרשות. לגבי עובדים זרים, אנחנו משלמים באופן שוטף רכיב חג. אנחנו משלמים קבוע, כמו שאנחנו משלמים את המקדמה על חשבון פדיון חופש, גם תשלום על חשבון ימי חג.

ש. גם את תשלום החגים אתם משלמים באופן שוטף, כך שהתשלום השעתי לכל שעת עבודה יהיה זהה בכל החודשים?
ת. אנחנו לוקחים אפילו מעט יותר מימי החג שיוצאים בפועל ואת זה פורטים לתשלום יחסי לשעה מידי חודש.

ש. תאשר שעל תשלום חג אתם לא משלמים לפנסיה.
ת. מאשר. תיקנו את זה בהמשך והיום אנחנו משלמים על חג לפנסיה, גם לישראלים וגם לזרים.
ש. מתי תיקנתם?
ת. צריך לבדוק תאריך.
ש. אחרי שהוגשה התביעה?
ת. כן."

28. בצו ההרחבה לפנסיית חובה, נקבע כי "השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הינו שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד התקרה המפורטת בסעיף קטן ג'."
בהתאם לפסיקה, השכר הקובע לפיצויי פיטורים כולל תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה כגון חופשה וחגים.
ע"ע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע"מ – אלי אפרים , מיום 12.11.2008.

עוד נקבע בפסיקה כי יש לראות בתשלום שעתי המשולם בעד חופשה, שלא כנגד יציאה לחופשה בפועל, כחלק משכר עבודה ויש לחשב את הזכויות הסוציאליות בהתאם.
עד"מ (ארצי) 13/07 אלירן אסלטי – כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ , מיום 29.10.08.

29. מתלושי השכר של המבקשת עולה כי ה משיבה חישבה את התשלומים שביצעה עבור המבקשת לפנסיה, בחסר – בהתעלם מהתשלומים ששולמו בגין חופשה וחג. לאור האמור, המבקשת הוכיחה עילת תביעה אישית גם ברכיב זה.

30. נפנה לבחינת השאלה האם עילת התביעה ראויה לבירור על דרך של תובענה ייצוגית, דהיינו האם מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

31. האם התובענה מתאימה להתברר על דרך של תובענה ייצוגית
המשיבה טוענת שיש לבצע הבחנה בין עובדי הסיעוד הישראלי ם לעובדי הסיעוד הזרים במשיבה, בשל מתכונת העבודה השונה בין הקבוצות.
על פי הנטען בתגובה, העובדים הזרים המועסקים על ידי המשיבה בסיעוד מתגוררים בבתי המטופלים ומועסקים, בנוסף להעסקתם על ידי חברות הסיעוד בהיקף שעות הזכאות של המטופל, גם על ידי המטופלים עצמם לכל הפחות בהיקף משרה מלא.
המשיבה הפנתה להיתרים להעסקת עובד זר הדורשים שהעובד הזר יועסק במשרה מלאה לפחות ויוסדרו עבורו מגורים הולמים בבית המטופל.
על פי המפורט בתגובה, העובדים הישראלים המועסקים על ידי המשיבה בסיעוד, אינם מתגוררים בבית המטופלים, הם עובדים במשרות חל קיות לעיתים משרתם מחולקת אצל מספר מטופלים והמטופלים אינם נדרשים להעסיקם במקביל להעסקתם על ידי המשיבה.

32. על פי האמור בתגובה, העובדים הישראלים זכאים לימי חופשה שנתית בהתאם לחלקיות משרתם והן מנצלים ימים אלה במהלך תקופת העבודה, כמפורט בתלושי השכר.

33. האמור נתמך בתצהירו של מר רדר ועולה גם מעדותו:

"ש. האם נכון שהמבקשת בתקופה שלפני הגשת הבקשה לאישור, לפני 12/16, שילמה לכל עובדיה פדיון חופשה במהלך העבודה כרכיב שכר?
ת. לא נכון.

ש. האם לחלק מהעובדים היא שילמה רכיב חופשה?
ת. לא. לאף אחד. היא שילמה משהו אחר. לעובדים הישראלים היא שילמה חופש רק בניצול חופשה בפועל ואת יתרות החופש למי שלא ניצל בפדיון חופש לעוזב. על החופש לעובדים הישראלים שניצלו ימי חופש, שולמו תנאים סוציאליים.

ש. כשאתה צריך לשלם לעובד ישראלי תשלום על ימי חופשה איך חישבת זאת?
ת. מדובר בעובדים שעתיים. הזכאות נוצרת על פי הצבירה של שעות העבודה.
ש. כשהם יוצאים לחופשה הם מנצלים את השעות שהם צברו?
ת. נכון.

ש. ואתה משלם להם את השכר השעתי לפי השעות שהיו בחופשה?
ת. לפי הימים שבהם הם היו בחופשה והיו צריכים לעבוד, אני משלם להם.
ש. ואתה משלם לפי שעות העבודה שהורדת מצבירת החופשה?
ת. כן.
ש. אתה צובר את שעות החופשה ואז מגיע יום שהעובד לוקח חופש. כמה שעות אתה מוריד להם על יום כזה ...

...
ת. היא עובדת בסניף מסויים, יש את מנהל הסניף, היא מסמנת כמה שעות העובדת היתה אמורה לעבוד, מסמנים אותם כחופש ואותם משלמים ומורידים מהצבירה."

34. מהראיות שהציגה המבקשת לא עולה שהמשיבה נוקטת בשיטת תשלום אחידה ביחס לחופשה, לעובדים הישראליים ולעובדים הזרים.
לבקשת האישור צורפו תלושי השכר של המבקשת ותלושים נוספים לדוגמא (נספחים 11 ו – 12 לבקשת האישור) אשר פרטי העובד בהם מושחרים.
ביום 16.5.18 הגיש ב"כ המבקשת בקשה להגשת תלושי שכר של עובדת נוספת אשר נטען כי התקבלו מאת קו לעובד.

בתצהירה של גב' לבוביץ', רכזת תחום ביעוד בקו לעובד, ציינה כי:
"במסגרת עבודתי בקו לעובד אני מקבלת עשרות פניות של עובדי סיעוד מהגרי עבודה בכל חודש".

כן ציינה בתצהירה כי מצאה תלוש שכר נוסף אחד של עובדת במשיבה והוא צורף לבקשת האישור. מגרסתה עולה שמדובר בתלוש שכר של עובדת זרה.

מנגד, לתגובת המשיבה צורפו מספר תלושי שכר של עובדים ששמותיהם הושחרו אך נטען לגביהם שהם שייכים לעובדים ישראלים ומהם עולה שהמשיבה אכן מנהלת בתלושי השכר רישום של צבירה וניצול חופשה.

35. משמע, על פי הראיות שבפנינו, שוכנענו כי המשיבה פעלה ביחס לימי חופשה ב אופן זהה לגבי כלל המטפלים הסיעודיים הזרים ואולם לא הוכח שהמשיבה פועלת באותו אופן גם לגבי עובדים ישראלי ם.

36. תלושי השכר שצורפו לבקשת האישור על ידי המבקשת, מאשרים את טענות המבקשת ביחס להפרשות לפנסיה בחסר בכל הנוגע לעובדים זרים.
תלושי השכר של העובדים הישראליים שצורפו לתגובת המשיבה, מאשרים שביצעה עבור עובדים אלה הפרשות לפנסיה בגין חופשה וחג.

37. מסקנת האמור לעיל היא כי בנוגע לעובדים הזרים המועסקים במשיבה כמטפלים סיעודיים, קיימות שאלות משותפות וקיימת אפשרות סבירה שהתובענה תתקבל בשתי העילות.

38. המשיבה מסרה טבלה המפרטת נתונים לגבי מספר עובדי הסיעוד שהועסקו על ידה בכל אחת מהשנים 2006 עד 2010 בחלוקה לעובדים ישראלים ועובדים זרים. על פי הטבלה, מספר העובדים הזרים שהעסיקה החברה בשנים אלה נע בין 1 ,115 ל – 1,210 עובדים שהם כ – 20% עד 23% מכלל עובדי הסיעוד בחברה.

39. המשיבה טוענת שגם בתוך קבוצת העובדים הזרים בתחום הסיעוד קיימות קבוצות שונות, לאור השוני בהיקף המשרה ולאור העובדה שחלקם, לרבות המבקשת, הועסקו אצל מטופלים אשר היו זכאים לשעות גם מהמוסד לביטוח לאומי ומהקרן לרוות ניצולי השואה.
לטענת המשיבה, קיים שוני בין המטפלים הסיעודיים, המתבטא בתקופות ההעסקה, בהיקפי משרה, בזכאותם לימי חופש וניצולם בפועל, בתשלומים ששולמו בגין חופשה, בהפרשות הפנסיוניות שבוצעו בגינם, בחגים שחלו בכל שנה משנות העבודה, בשאלה אם העובד סיים עבודתו במשיבה וכיצד ניתן לאתרו.

40. לא מצאנו כי יש בשוני הנ"ל כדי לשלול קיומה של שאלה משפטית ועובדתית המשותפת לכלל חברי קבוצת המטפלים הסיעודיים הזרים אשר הועסקו במשיבה .
 
המשיבה אישרה כי מתכונת העסקתם של העובדים הזרים היא ייחודית ושונה ופירטה את קווי הדמיון המאפיינים את העסקתם של עובדים הזרים, כגון מגורים בבית המטופל, עבודה אצל מ טופל יחידי ועוד.

41. לאור קיומה של שאלה מהותית משותפת, הרי שהשונות המתוארת על ידי המשיבה בין חברי הקבוצה טפלה לשאלה העיקרית.

42. נתוני ההעסקה כגון היקף משרה, וותק ותשלומים ששולמו בפועל, הם נתונים ידועים או שניתן לבררם בנקל ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה באופן שיאפשר לכמת את הסעד המבוקש לגביו.
אמנם, הסעד הנובע מעילת תשלום פדיון חופשה במהלך העבודה הוא תשלום פדיון מלא בעת סיום יחסי העבודה מבלי לקזז את התשלומים ששולמו.
מכאן שיתכן שלגבי מטפלים סיעודיים אשר מועסקים עדיין במשיבה, יקבע סעד שאינו כספי, אך גם בכך אין כדי לשלול קיומה של שאלה משותפת לכלל חברי הקבוצה.

43. סיכומו של דבר, בכל הנוגע לעובדים הזרים המועסקים בסיעוד במשיבה, הוכחה קיומה של שאלה משותפת, עובדתית ומשפטית.
לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, אנו סבורים כי מתקיים התנאי באשר לאפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
 
44.      לטענת המשיבה, היקף המשרה הממוצע של העובדים הזרים עומד על פחות מ- 40% משרה והוותק הממוצע של עובדים אלה הינו כ- 3 שנים. בהתאם לכך, מדובר בסכומי תביעה נמוכים לכל אחד מחברי הקבוצה, כך שהדרך המתאימה והיעילה ביותר לבררם היא באמצעות תובענה ייצוגית.
 
45. הקבוצה הרלוונטית לתובענה הייצוגית היא קבוצת העובדים הזרים שהועסקו על ידי המשיבה כמטפלים סיעודיים בשבע השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, דהיינו מיום 1.12.09 ועד ליום 1.12.16.

46. נציין כי למרות שסעיף 31 לחוק חופשה שנתית קובע הוראת התיישנות בת שלוש שנים המשיבה לא העלתה טענת התיישנות. על כן ומשמדובר בהתיישנות דיונית (דב"ע לא/ 25 – 3 דינה סלם – שלום הולצמן, פד"ע ג' 326) הקבוצה הרלוונטית היא כאמור לעיל.

47. יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת ובתום לב
נטען כי ב"כ המבקשת הגיש חמש תביעות נו ספות העוסקות בעילות דומות, באופן שמלמד כי האינטרס והתמריץ הנם רצונו לזכות בגמול ושכר טרחה.
עוד נטען כי על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי להוכיח במידת הסבירות הראויה כי יכול לשאת בנטל הכלכלי של הניהול ההליך ובענייננו, היות ומדובר בתובעת שהיא עובדת זרה, שעזבה את ישראל בחודש אפריל 2017 קיים חשש שלא תוכל לעמוד בנטל זה.

בנוסף, נטען כי נפל פגם בתום לבה של המבקשת, אשר נמנעה מלפרט בתצהירה עובדות רלוונטיות כגון יציאתה לחופשות בפועל במהלך העבודה וקיבלה בגינן תשלום ואף הכחישה בחוסר תום לב הגשת תביעה כספית כנגד משפחת המטופלת.

בסיכומים המשלימים שהגישה המשיבה בהתייחס לפסק הדין בעניין מטב, נטען כי התברר למשיבה רק בדיעבד , כי ב"כ המבקשת מנהל במקביל מספר תובענות ייצוגיות בעילות שהן דומות או זהות , מבלי שמסר פרטים בדבר ההליכים המתנהלים כנדרש בחוק תובענות ייצוגיות .
נטען כי בדומה לקביעתו של כב' השופט שגב בעניין מטב, אשר דחה את הבקשה שם בשל הקביעה כי ב"כ התובע המייצג, הפר חובה מפורשת שבדין באופן המעלה ספק ממשי באשר ליכולתו לייצג את הקבוצה.

48. באשר לתובעת, לא הוצגה ראשית ראיה לכך שלא תוכל לשאת בנטל הכלכלי של ניהול ההליך רק משום כך שעזבה את הארץ.
כאמור לעיל, מצאנו כי עדותה של התובעת היתה בלתי מהימנה בכל הנוגע לקבלת תשלום עבור חופשת מולדת בשנת 2015. בכך אין כדי לקבוע כי תום לבה של התובעת לקוי באופן הפוגם ביכולתה לייצג את הקבוצה.

49. ערים אנו לפסק הדין שניתן בעניין מטב, אולם בענייננו, הגם שהתברר כי ב"כ התובע הגיש מספר תובענות ייצוגיות בנושא דומה, הרי שלתיק הוגשה הודעה מפורטת מטעמו בעניין זה, גם אם באיחור.
כמו כן ובהתאם לקביעותינו לעיל, אף אם נפל פגם כלשהו בהתנהלותו של ב"כ התובעת, תכליתה הציבורית של הבקשה שלפנינו, שעניינה בתשלום חסר של זכויות קוגנטיות, מצדיקה את בירורה של התובענה הייצוגית.

50. סוף דבר
סיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות, יש מקום לאשר את התובענה בשתי העילות שפורטו בבקשה ובשינויים שיפורטו להלן.

51. בהתאם לסעיף 14 לחוק תובענות ייצוגיות, יש מקום לאשר את התובענה בשתי העילות שפורטו בבקשה ובשינויים שיפורטו להלן:

א. הקבוצה היא קבוצת העובדים הזרים שהועסקו על ידי המשיבה כמטפלים סיעודיים בשבע השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, דהיינו מיום 1.12.09 ועד ליום 1.12.16.

ב. המבקשת Grosu Nadejda היא התובעת המייצגת.

ג. בא כוחה, עו"ד גל גורודיסקי יהיה בא כוח הקבוצה.

ד. עילות התביעה הן: פדיון חופשה ותשלום פנסיה בחסר .

ה. השאלה המשותפת: האם זכאים חברי הקבוצה לפדיון חופשה בסיום עבודתם והאם זכאים לפיצוי על תשלום פנסיה בחסר .

52. העתק ההחלטה יועבר על ידי המזכירות למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס .

53. בא כח המבקשת יפרסם הודעה בעברית ובאנגלית על אישור התובענה הייצוגית, כאמור בסעיף 25 לחוק, בשלושה מבין חמשת העיתונים הגדולים בישראל (שניים לפחות מהפרסומים בעיתוני סוף השבוע).  הפרסומים ייעשו בעיתונים לפי בחירת בא כוח המבקשת, ולפי נוסח שיאושר על ידי בית הדין לאחר שבא כוח המבקשת יציע נוסח כאמור עד יום 1/10/20.

נוסח ההודעה יכלול את הפרטים הנדרשים על פי סעיף 14(א) לחוק, וכן הבהרה בדבר זכותו של כל חבר קבוצה לפרוש מהקבוצה לפי סעיף 11 לחוק. גודל האותיות במודעות לא יפחת מגודל האותיות שבו מפורסם החומר המערכתי בכל עיתון. בא כוח המבקשת יברר את עלות הפרסום, והמשיבה תישא בעלות, בתוך 7 ימים מדרישת בא כוח המבקשת להעביר אליו את עלות הפירסום.

54. בנוסף, תודיע המשיבה על דבר אישור התובענה הייצוגית לכל העובדים הזרים המועסקים על ידה כיום. זאת, באמצעות צירוף ההודעה על אישור התובענה הייצוגית, בעברית ובאנגלית, לתלוש השכר הקרוב שיקבל כל אחד מהעובדים הזרים המועסקים על ידה כיום בתחום הסיעוד. על המשיבה לעדכן את בית הדין בדבר מסירת ההודעות לעובדים, וזאת עד ליום 1/11/20.

55. משאושרה הבקשה לאישור בשינויים, על המבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן (ראו הוראת תקנה 6 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010), וזאת עד ליום 1/10/20. כתב הגנה יוגש עד ליום 1/11/20.

56. בשים לב להליכים בתיק עד כה, המשיבה תישא בשלב זה בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

ניתנה היום, 31/8/20 , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית עזר

הדס יהלום, נשיאה

נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה לס