הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ת"צ 38170-05-18

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

המבקשת:
רחל פרץ
(התובעת הייצוגית בתיק ת"צ 51424-05-18)
ע"י ב"כ עוה"ד משה וקרט ו/או ליאת בן סימון ואח'

נגד

-
המשיבים:
1. אמיל סופייב
(התובע הייצוגי בתיק ת"צ 38170-05-18)
ע"י ב"כ: עו"ד אריק שלו ואח'

2. אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ
(הנתבעת הייצוגית בתיקים המאוחדים)
ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל ו/או זוהר גיפס ואח'

החלטה

לפניי בקשה בכתב לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 מטעם התובעת הייצוגית הגב' רחל פרץ מיום 7.1.2019 , תגובת הנתבעת הייצוגית מיום 25.1.2019, תגובת התובע הייצוגי מר אמיל סופייב מיום 3.3.2019 וכן תשובה לתגובות מטעם הגב' פרץ מיום 5.3.2019. לאחר שעיינו בטענות הצדדים החלטת נו היא , כדלקמן:
רקע כללי
על פי החלטתנו מיום 13.9.2018 אוחדו שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית - ת"צ 38170-05-18 אמיל סופייב נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ שהוגשה ביום 17.5.2018 (להלן תכונה, בין השאר: " בקשת סופייב") ות"צ 51424-05-18 רחל פרץ נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ שהוגשה ביום 23.5.2018 (להלן תכונה, בין השאר: "בקשת פרץ") - והן מתנהל ות לפני נו.
בבקשת סופייב לאישור התובענה כייצוגית נטען כי על אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ (להלן תכונה: "הנתבעת הייצוגית") חל צו ההרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, החל "על כל העובדים והמעבידים בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, ובשירותים ובענפים המפורטים בנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי, שמספרו 7010/77, במחוזות תל אביב והמרכז, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים, ומעבידיהם" (להלן: " צו ההרחבה" או " צו ההרחבה בענף השירותים"). מכוח הצו הזה נטען כי קיימת למר סופייב עילת תביעה אישית בגין -
ביצוע הפרשי הפקדות פנסיה לקופה או פיצוי כספי בגין הפרשה בחסר לפנסיה - מר סופייב טען כי עובדי הנתבעת הייצוגית זכאים מכוח צו ההרחבה בענף השירותים להפרשות לגמל בגין מלוא שכרם החודשי בשיעור של 6% וזאת ללא תקרת שכר וכן החל מהחודש הראשון להעסקתם ולא כפי שהופרש לפי צו ההרחבה פנסיה חובה שחל על כל המשק. חברי הקבוצה עליהם חל רכיב תביעה זה הם " כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 5/11 ועד מועד אישור הבקשה ואשר בוטחו במהלך תקופת עבודתם לפי צו ההרחבה הכללי במשק בנושא פנסיה ו/או בזכות לפנסיה פחותה יותר מזו הקבועה בצו ההרחבה";
בגין אי תשלום בעבור יום בחירה אחד מעבר לתשלום דמי החגים. חברי הקבוצה עליהם חל רכיב תביעה זה הגודרו כ- " כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 5/11 ועד למועד אישור הבקשה כתביעה ייצוגית;
בנוסף, המבקש עתר לתיקון אופן תשלום שכר העבודה בהתאם לצו ההרחבה ממועד הגשת הבקשה והלאה.
בבקשת הגב' רחל פרץ לאישור התובענה כייצוגית נטען כי על הנתבעת הייצוגית חל ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות הכללית לבין לשכת המסחר תל אביב יפו (נוסח משולב, הכולל את ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 21.2.77, את השינויים והתוספת לו מיום 27.10.83 ואת חידושו מיום 30.3.87) (להלן: " ההסכם הקיבוצי"). לטענת הגב' פרץ קיימת לה תביעה אישית בגין -
ביצוע הפרשי הפקדות פנסיה לקופה או פיצוי כספי בגין הפרשה בחסר לפנסיה - בדומה לבקשת סופייב, גם הגב' פרץ טוענת כי הנתבעת הייצוגית מבטחת את עובדיה לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה – המקנה, לשיטתה, לחברי הק בוצה זכות פחות טובה לפנסיה מההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השירותים שהרחיב אותו . חברי הקבוצה עליהם חל רכיב תביעה זה הוגדרו כ-"כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 5/11 ועד מועד אישור הבקשה";
פיצוי בגין אי מתן יום בחירה - בדומה לבקשת סופייב, נטען כי חברי הקבוצה זכאים לתשלום כספי בגין אי הענקת יום בחירה לעובדיה מכוח ההסכם הקיבוצי. חברי הקבוצה עליהם חל רכיב זה הם "כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 5/11 ועד מועד אישור הבקשה".
פיצוי בגין אי תשלום דמי חגים - נטען כי בשונה מצו ההרחבה הכללי במשק בנושא דמי חגים, ההסכם הקיבוצי קובע זכאות לקבלת דמי חגים מהחודש הראשון להעסקת העובד, ולא לאחר שלושה חודשי העסקה. כמו כן הזכאות אינה מותנית בעבודה לפני ואחרי החג. חברי הקבוצה לרכיב זה ה וגדרו כ- "כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה מחודש 5/11 ועד מועד אישור הבקשה ואשר לא קבלו כל תשלום ו/או תשלום חלקי בגין היעדרותם מהעבודה בימי חג".
הפרשים בגין חופשה שנתית - לטענת הגב' פרץ, עד תיקון חוק חופשה שנתית מיום 16.2.2016, ההסכם הקיבוצי נותן זכות טובה יותר לחופשה שנתית לעובדים החל מהשנה השלישית להעסקת העובד. לאחר תיקון חוק חופשה שנתית ההסכם הקיבוצי נותן זכות טובה יותר רק החל מהשנה השישית להעסקת העובד. לטענתה, הנתבעת הייצוגית אינה מחילה על עובדיה את הוראות תיקון חופשה שנתית או ההסכם הקיבוצי ומכאן התביעה. חברי הקבוצה לעניין רכיב זה הם " כל עובדי המשיבה אשר הועסקו במשיבה החל מחודש 4/15 ועד מועד אישור הבקשה (לאור תקופת התיישנות)".
בנוסף, התבקש בית הדין להורות על תיקון ההפרשות מכאן והלאה ולהצהיר כי ההסכם הקיבוצי חל על המשיבה והיא חייבת לפעול על פיו בכל הקשור לתשלום זכויות לעובדים.
יצוין גם כי הגב' פרץ טענה למען הזהירות כי במידה ותתקבל התכחשות הנתבעת הייצוגית להסכם הקיבוצי על ידי בית הדין, תטען לתחולת צו ההרחבה המרחיב את ההסכם הקיבוצי (סעיף 99 לבקשת פרץ).
בבסיס ההחלטה לאחד את התיקים כאמור עמדה העובדה כי הבקשות לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות הוגשו כנגד אותה נתבעת ייצוגית ומהתיקים עולה לכאורה תשתית עובדתית ומשפטית משותפת, הן מבחינת הסעדים (פיצוי בגין הפרשות לפנסיה ותשלום בעבור יום בחירה) והן מבחינת הקבוצה. כאמור לעיל, עיקר ההבדל בין הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות הוא מקור הזכאות - בקשת סופייב מפנה לצו ההרחבה בענף השירותים ואילו בקשת פרץ מפנה להסכם הקיבוצי וכן לצו ההרחבה בענף השירותים. זאת ועוד, בבקשת פרץ נתבעים שני סעדים נוספים (הפרשים בגין חופשה שנתית ופיצוי בגין אי תשלום דמי חגים) שלא נתבעו על ידי מר סופייב .
לטענת הגב' פרץ, הנתבעת הייצוגית חברה בלשכת המסחר תל אביב. הגב' פרץ הפנתה לדו"ח תקופתי שהגישה חברת האם של הנתבעת הייצוגית לבורסה לניירות ערך בו צוין כי: " החברה הבת, אלבר ציי רכב בע"מ, הינה חברה באיגוד לשכות המסחר, ובהתאם לכך עשוי לחול עליה, למיטב ידיעתה, הסכם עבודה קיבוצי כללי (נוסח משולב, הכולל את ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 21.2.1977, את השינויים והתוספות לו מיום 27.10.1983 ואת חידושו מיום 30.3.1987 ) בין הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לבין הסתדרות הפקידים לבין לשכת המסחר תל אביב - יפו. להערכת החברה, העלויות הנדרשות לצורך עמידה בתנאי ההסכם כאמור ו/או החשיפה בגינו אינם בסכומים מהותיים" (נספח ה' לבקשת פרץ).
לטענת מר סופייב לא קיים בנתבעת הייצוגית ארגון יציג בפועל. מנגד, לטענת הגב' פרץ וכן הנתבעת הייצוגית עצמה, קיים ארגון עובדים יציג בנתבעת הייצוגית – היא ההסתדרות הכללית . הנתבעת הייצוגית הוסיפה וציינה כי הצדדים מצויים בימים אלה בעיצומו של מו"מ קיבוצי להסדרת יחסי העבודה.
עובר להגשת בקשת פרץ פנתה הגב' פרץ הן לנתבעת הייצוגית והן להסתדרות הכללית, ביום 3.5.2018, בפנייה מקדימה אליה צורפה טיוטה של תובענה ייצוגית.
הגב' פרץ טענה כי בעודה ממתינה לקבלת התשובות נודע לה ביום 20.5.2018 מעיון בפנקס התובענות הייצוגיות, על הגשת בקשת סופייב, ביום 17.5.2018, ומשכך לא נותרה לה ברירה אלא להגיש בהקדם גם את התובענה שלה ובמקביל להגיש בקשה מתאימה ל פי הוראות סעיף 7 לחוק תובענות יצוגיות, תשס"ו-2006.

המסגרת הנורמטיבית להחלטה מושא בקשה זו
לפנינו בקשה מטעם הגב' פרץ מכוח סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו-2006, הקובע כי :
"(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור"

לטענת הגב' פרץ יש למחוק את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית שהוגשה מטעם מר סופייב, הגם שהיא הראשונה בזמן. מנגד, מר סופייב מתנגד לאמור וטוען בתגובה מטעמו כי יש למחוק את הבקשה מטעם הגב' פרץ. הנתבעת הייצוגית טוענת כי יש למחוק את שתי הבקשות ולכל הפחות את בקשת סופייב, כמבוקש בבקשה מושא החלטה זו .
יצוין כי טרם החל הדיון בבקשות לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות ובכלל זה טרם הוגשה תגובת הנתבעת הייצוגית ל בקשות לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות לגופו של עניין.

עיקרי טענות הצדדים
הגב' רחל פרץ - התובעת הייצוגית בבקשה לאישור התובענה הייצוגית המאוחרת בזמן - טוענת בבקשה מטעמה כי :
יש להורות על סילוק הבקשה לאישור התובענה הייצוגית שהוגשה על ידי סופייב וליתן עדיפות לבקשה שהוגשה על ידה, כאמור בסעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. לשיטתה, אין ליתן עדיפות דווקא לבקשה לאישור התובענה הייצוגית המוקדמת בזמן (בקשת סופייב) אלא יש לשקול לעניין בחירת הבקשה המתחרה כי יישמע מי שפנה וניסה קודם למצות את ההליכים מול הנתבעת הייצוגית בטרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. לטענתה, בית הדין צריך להניא מבקשים מניסיון להגיע לבית הדין "מוקדם ככל האפשר" תוך הגשת בקשות שטחיות שאינן בשלות, רק כדי "לתפוס תור" ולהיות אלו שיגישו את הבקשה הראשונה מבחינה כרונולוגית. לעניין זה היא מפנה, בין השאר, לע"א 3293/17 רבקה טכנלוגיות נ' שלומי טלמור, מיום 12.9.18.
מר סופייב לא פעל לפי החובה שנקבעה בפסיקות בית הדין הארצי לעבודה בדבר חובת פנייה מוקדמת למעסיק טרם הגשת תביעה ייצוגית, כמ תחייב, בין השאר, מפסק דין ע"ע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת ( ניתן ביום 9.6.11).
זאת ועוד, טרם הגשת בקשת האישור סופייב ובאי כוחו כלל לא ביררו אם קיים ארגון יציג פעיל במקום העבודה ואם חל על החברה הסכם קיבוצי כלשהו וממילא לא פנו קודם להגשת הבקשה לארגון העובדים היציג . בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי העדר מסירת פנייה לארגון העובדים היציג טרם הגשת בקשה לאישור היא פגם היורד לשורש התנהלות מגיש הבקשה ויכול להביא לפסילתה (ע"ע (ארצי) 10465-01-13 חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ נ' אלירן גלעדי, ניתן ביום 16.5.18). הדבר בא בנוסף על כך שקיים בעניינו הסכם קיבוצי ויכול וקיים המחסום הסטטוטורי הקבוע בסעיף 10(3) לחוק התובענות הייצוגיות.
בקשת סופייב מתבססת על עילה ומקור משפטי שגויים. בעוד שההסכם הקיבוצי אינו מוגבל בתחולה גאוגרפית כלשהי הרי שביחס לצו ההרחבה עלולים חלק מחברי הקבוצה שאינם מועסקים במחוזות תל אביב והמרכז, להיות חשופים לטענה שרק עובדי החברה המועסקים במחוזות תל אביב והמרכז זכאים לקבלת הזכויות. גם אם יתאפשר לתקן את בקשת האישור המועד הקבוע להגשת בקשת האישור יהיה מועד הגשת הבקשה המתוקנת ולא מועד הגשת הבקשה המקורית. זאת כאשר בקשת פרץ בשלה ומוכנה ואינה מצריכה תיקון ופניות מוקדמות לחברה ולארגון היציג, שנעשו כבר.
בנסיבות האמורות ומאחר שסופייב לא מיצה הליכים טרם הגשת בקשת האישור והגיש בקשה בצורה חסרה ולקויה שאינה עומדת ברף הנדרש אין לראותה כבקשה שהוגשה ראשונה בזמן.
בכל מקרה, בכל הקשור לעילת דמי חגים וחופשה שנתית, שאינה מופיעה בבקשת סופייב, יש לראות את הגב' פרץ כמי שהגישה את הבקשה הראשונה.
הפגמים שנפלו בבקשת האישור מטעם סופייב ואי מיצוי הליכים מוקדמים מלמדים שבאי כוח סופייב חסרי הכישורים המתאימים כדי לייצג את הקבוצה בתום לב ובצורה הולמת.
יתרה מכך, נטען כי מעיון בבקשת סופייב עולה כי חלקים מהותיים ממנה הועתקו אחד לאחד מכתבי טענות הקיימים במשרד ב"כ הגב' רחל פרץ. מצורת ההעתקה עולה חשש ממשי שההעתקות בוצעו תוך נטילת קבצים ממשרד ב"כ הגב' פרץ, ללא קבלת כל רשות (סע' 46 – 5 7 לבקשה מושא החלטה זו ). משכך שיתוף פעולה בין באי כוח המיצגים אינו מעשי לאור הסכסוך הקיים ביניהם עקב האמור לעיל והפרת זכויות יוצרים נטענת.
יצוין כי בתשובה מטעמה לתגובות כאמור צירף ב"כ פרץ, משרד עו"ד וקרט, תביעה שלטענתו הגיש לבית משפט השלום, בין השאר, כנגד מר סופייב, עו"ד אמיר כץ ומשרד עו"ד אריק שלו ושות', בין השאר, בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענתו, במידה ובית משפט השלום יעתר לסעד האמור עלול סופייב למצוא את עצמו ללא כתב טענות ובכך יישמט הבסיס לתובענה. לחלופין, יצטרכו לתקן את כתבי הטענות מן היסוד, דבר שיחייב ניהול ההליך מראשיתו דבר שיגרום נזק חמור לקבוצה.

עיקרי טענות התובע הייצוגי, מר אמיל סופייב , מיום 3.3.2019, הן כי :
התצהיר שצירפה הגב' פרץ כולו מהווה "עדות מפי השמועה" היות שהוא נסמך על פרטים שכלל אינם ידועים לגב' פרץ מידיעה אישית.
לא קיימת חובה לפנות בפנייה מוקדמת למעסיק. גב' פרץ מטעה את בית הדין לסבור שיש הלכה מחייבת. הדעות בבית הדין הארצי לעבודה בעניין זה אינן אחידות ואין הכרעה של בג"ץ בסוגיה (כאמור בפסיקה אליה מפנה סופייב בסע' 3 - 10 לתגובה) .
במקרה דנן אין ארגון יציג בפועל ואין הלכה מחייבת לפיה יש לפנות בפנייה מוקדמת לארגון העובדים היציג בהתראה פורמאלית או בהודעה על הגשת תובענה ייצוגית. בפסק דין הוט כל שנאמר הוא כי "מן הראוי" לעשות כן.
גם אם הייתה חובה כזו והיא הופרה הרי שאין המדובר בפגם שיורד לשורש העניין, הפגם ניתן לריפוי ואין כל הצדקה שלא לאשר התובענה כייצוגית ובכל אופן שהוא אין ארגון יציג שאליו ניתן למען הודעה.
"כלל האצבע" הראשוני שאותו על בית המשפט ליישם הוא כי הבקשה הראשונה בזמן היא העדיפה, בבחינת "הראשון קודם". אין מניעה כי המבקש הראשון יוכל לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עובדות חדשות. לפיכך, ככל שיתברר שהמבקשת המאוחרת גילתה עובדות נוספות יבקש סופייב מבית הדין לתקן את כתב התביעה ולהוסיפן.
לגבי ההסכם הקיבוצי נקבע במפורש כי הסכם זה יחול על מעסיקים החברים בלשכת המסחר של העיר תל אביב יפו בלבד, ולא מעבר לכך. לעומת זאת, תחולת צו ההרחבה בענפים אלה הורחבה עם השנים, כך שבסופו של דבר היא משתרעת כיום על פני שטח גדול הצופן בתוכו את אזור תל אביב והמרכז רבתי, קרי השטח שבין חדרה בצפון ועד קרית גת בדרום, וכן לטרון במזרח. בנוסף, מרבית הסניפים של הנתבעת הייצוגית נמצאים באזור המרכז. משכך, סביר להניח כי מרבית העובדים עובדים באוזר המרכז כך שצו ההרחבה בענף השירותים, חל על כלל העובדים אצל הנתבעת, כיוון שלא תיתכן אפליה על בסיס מקום מגורים לגבי אלו שאינם עובדים במרכז הארץ (כפי שקבע בית הדין בת"צ 69277-03-16).
מדובר בבקשה יסודית ושלמה שאינה מצריכה כל תיקון. הבקשה של גב' פרץ מכוח ההסכם הקיבוצי מקנה זכויות מופחתות משמעותית אל מול צו ההרחבה בענף השירותים:
(1) בהתאם לצו ההרחבה בענף השירותים , זכאים העובדים עליהם חל הצו לימי חופשה בשיעור מינימלי של 12 ימי חופשה בשנה בעוד שלפי ההסכם הקיבוצי זכאים העובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי ל -10 ימי חופשה בלבד.
(2) בהתאם לצו ההרחבה זכאים העובדים עליהם חל הצו להפרשה לפנסיה בשיעור של 6% (לפי צו ההרחבה בנושא הגדלת פנסיית יסוד מיום 25.6.1989) ולפי ההסכם הקיבוצי זכאים להפרשה לפנסיה בגובה של 5% בלבד.
העילה בגין דמי חגים אינה מופיעה בבקשה של מר סופייב הואיל והוא עובד חודשי. בנוגע לעילת חופשת שנתית - הנתבעת הייצוגית שילמה כדין ועל כן אין לו עילה אישית ברכיב זה גם כן. האמור שומט גם את הקר קע תחת עילתה תביעה של הגב' פרץ לפדיון ימי חופשה כרכיב תביעה ייצוגי.
הגב' פרץ נעדרת עילה אישית בכל הנוגע לאי הפרשה לפנסיה בשיעור של 5% לפי ההסכ ם הקיבוצי בשנים הרלבנטיות כיוון שהחלה את עבודתה אצל הנתבעת בחודש 11/16, מועד בו בלאו הכי היו ההפרשות לפנסיה לכלל המשק בשיעור של 6.25%.
ביחס לטענת הפרת זכות יוצרים באמצעות העתקת חלקים "מהותיים" -
(1) מר סופייב טוען להעדר סמכות עניינית לבירור הטענה.
(2) עם זאת ולמען הזהירות צורף תצהיר תגובה מפורט של עו"ד אמיר כץ. המדובר בשימוש חלקים טפלים פונקציונליים שאינם מהותיים בכל אופן שהוא וביצירה שאינה מוגנת. בהתאם לפסיקה, רשאי עו"ד כץ לעשות שימוש, בין היתר, מהטעם שהוא יצר את הפרקים באותן תביעות, הוא ניסח ואף חתם עליהן, ולרבות כתבי תשובה לתגובות בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות אשר גם אותן סייע לנסח והשתתף בהכנתם.
(3) מדובר בכתבי טענות בסיס החוזר על עצמו "תביעות סטנסיל", ללא ייחודיות או מקוריות כלשהי היוצאים מגדר הרגיל ואף לא נדרשה בגין הכנתן השקעה כספית מיוחדת כלשהי.
(4) עו"ד אריק שלו לא ידע ולא היה עליו לדעת שנוצר סכסוך יוצרים בין עו"ד משה וקרט לעו"ד כץ, חתימתו על כתב הטענות נעשתה מתוקף היותו ראש המשרד ומומחה בדיני עבודה ועובדת קיומו של סכסוך היוצרים נודעה לו לראשונה רק לאחר שעו"ד אמיר כץ פנה אליו ויידע אותו על המסרונים שקיבל בווטסאפ מעו"ד וקרט.
לאור האמור לעיל הח"מ הם באי כוח מייצגים ראויים וטובים אשר ידאגו לטובת הקבוצה בצורה מיטבית, והם עדיפים על פני ב"כ הגב' פרץ.
משכך, מבוקש להורות על דחיית הבקשה ולמחוק את בקשת פרץ.

עיקרי תגובת הנתבעת הייצוגית הן כי :
עניינם של כלל חברי הקבוצה לא יידון בדרך הטובה, באופן הולם, בתום לב ולטובת הקבוצה לאור המחלוקות החריפות והחמורות בין באי כוח המבקשים אשר ביניהם מחלוקות חריפות וסכסוכים משפטיים הנוגעים להאשמות בהפרת זכויות יוצרים, בהעתקת כתבי טענות וגניבת מסמכים ומידע ממשרדו של עו"ד וקרט ללא אישור . טענות שאינן גם בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ובכל מקרה אינן מעניינו של הליך זה והעובדים אותם המבקשים מתיימרים לייצג בהליך זה.
יש למחוק את בקשת סופייב הואיל ועניינם של כלל חברי הקבוצה לא יידון בדרך הטובה, באופן הולם, בתום לב ולטובת הקבוצה גם מהטעם שלא קוים התנאי המהותי של פנייה מוקדמת לנתבעת הייצוגית או לארגון היציג טרם הגשת בקשת סופייב.

דיון והכרעה
כללי
השאלה העומדת לפתח בית הדין היא מי התובע או התובעת שינהל את ההליך ? האם יש להעניק לבקשה המוקדמת או המאוחרת מקום עדיף בתחרות על ניהול ההליך ?
סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות") מקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט בבואו להכריע בשאלת התובע שייבחר לניהול ההליך, ומאפשר לצרף את הבקשה המאוחרת למוקדמת, למחוק אחת מהן או את חלקה, ואף לצרף או להחליף את התובע המייצג או את בא כוחו. השיקול המרכזי המנחה הוא " כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר" ( כאמור בע"א 3293/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' שלומי טלמור, ניתן ביום 12.9.2018, סעיף 6 לפסק הדין (להלן: " פסק הדין בעניין רבקה טכנולוגיות")).
לעניין השיקולים לפיהם יש ל קבוע בתחרות בין תובעים פוטנציאלים מי עדיף על מי, בפסק הדין בעניין רבקה טכנולוגיות נקבע "כלל" , לפיו:
"הכלל הראוי לצורך הכרעה בין תובעים פוטנציאלים בתביעה נגזרת הוא כי העדיפות תינתן לראשון בזמן, אשר בקשתו מניחה תשתית ראייתית ראשונית לעמידה בתנאים לאישור תביעה נגזרת....כמו כן, בקשה מאוחרת תיסוג בפני בקשה מוקדמת אשר עומדת ברף הנדרש של תשתית ראייתית ראשונית, אלא אם הבקשה המאוחרת תורמת לאיכות התביעה בכך שהיא מוסיפה נדבך משמעותי נוסף. ההכרעה בתחרות העיתוי שונה מהכרעה בתחרות האיכות. הראשונה עניינה בבחינה טכנית. האחרונה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר ייבחן את התרומה הייחודית של הבקשה המאוחרת במכלול הנסיבות. על בית המשפט לשקול הן שיקולים הנוגעים לניהול ההליך הקונקרטי והצלחתו, והן מדיניות שיפוטית כללית, שעניינה שיקולים הנוגעים להוגנות ומערך התמריצים הניצב בפני תובעים פוטנציאלים בתביעות עתידיות" (ההדגשה הוספה)
לעניין השיקולים להעדפת "המבקש הראשון בזמן" מציין בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין רבקה טכנולוגיות כי הוגן יותר לאשר את ניהול ההליך לתובע אשר חשף ראשון את הפרשה ואף ייתכן שהשקיע מאמצים בחקירה ובבירור העילה ו כן התועלת במניעת העתקות מתוך הבקשה הראשונה שהוגשה; העובדה כי מדובר בכלל פשוט וקל ליישום; ו כן כי מדובר בכלל שיוצר יציבות בדמות מצג ברור כלפי תובעים עתידיים אשר יימנעו מהגשת בקשת נוספות לאחר שהחל ההליך (סעיף 6 לפסק הדין) .
עם זאת, בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין רבקה (סעיף 6 לפסק הדין) מציין כי לא תמיד תינתן עדיפות ל" מבקש הראשון בזמן" שכן:
" אין פירוש הכלל שניתן להגיש בקשה חפוזה ובלתי מבוססת רק על מנת לקנות מקום בתור (ראו עניין כימיקלים לישראל). במקרים כאלו מובן ונכון שעל בית המשפט להעדיף את הבקשה המאוחרת, אשר הינה הראשונה העומדת ברף הנדרש. ראו בעניין זה את הדברים הבאים: "ככלל, יש להעניק משקל – ולפעמים משקל רב – בהכרעה מעין זו, לגורם אשר הגיש ראשון את בקשתו לעומת המבקשים האחרים. ואולם, כלל זה אינו מכריע בכל מקרה. כלל נוסף הוא כי הגשת הבקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת מוקדם מדי ובטרם מיצוי ההליכים, תפעל נגד מי שמיהר להגיש ראשון. אין לעודד מירוץ מלאכותי כדי לזכות להיות הגורם שינהל את הליך התביעה הנגזרת." (ע"א 5967/15 ל ייטקום ( ישראל) בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] בפס' 1 לפסק דיני (12.1.2016)) " (ההדגשה הוספה).
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי יש להעדיף את הבקשה המאוחרת בזמן - בקשת פרץ - ו נפרט.

א. אי מיצוי הליכים מקדימים מול המעסיקה והארגון היציג בטרם הגשת בקשת סופייב
א.1 העדר פנייה מקדימה למעסיקה - הנתבעת הפוטנציאלית במקרה סופייב
הבקשות לאישור התובענה הייצוגית הוגשו בפער של כשבוע ימים - כאמור, בקשת סופייב הוגשה ביום 17.5.2018 ובקשת פרץ הוגשה ביום 23.5.2018 . כפי העולה מבקשת פרץ, טיוטה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נשלחה על ידה כבר ב-3.5.2018 (משמע, עוד לפני שהוגשה בקשת סופייב לאישור התביעה הייצוגית ביום 17.5.2018 ) - במסגרת פנייה מקדימה הן לנתבעת הייצוגית והן להסתדרות הכללית. אלמלא המתינה הגב' פרץ לתשובות לפניות המקדימות, כנראה שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית מטעמה הייתה מוגשת קודם לכן ועוד בטרם הוגשה בקשת סופייב.
בע"ע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ, ניתן ביום 9.6.2011 (להלן: " פסק הדין בעניין הוט"), קבע בית הדין הארצי לעבודה ביחס לפנייה מקדימה למעסיק - הנתבע הפוטנציאלי, כדלקמן:
"נוכח מאפייניה של התובענה הייצוגית ככלי דיוני רב עוצמה למימוש זכויות ולאכיפת הוראות החוק והשלכותיה, ובשים לב לסיכונים הטמונים בה ליחיד ולחברה, מן הראוי הוא כי עובר לפתיחה בהליכים משפטיים, יקדים התובע המייצג ויפנה בכתב לנתבע הפוטנציאלי ויעמידו על דרישותיו. הדברים נכונים אף להתנהלות באי-כוחם של התובע המייצג והנתבע הפוטנציאלי בפעילותם מטעם שולחיהם, בקיום הבירורים המוקדמים כנדרש, עובר לנקיטת הליכי תובענה ייצוגית. אמנם הדרישה לפנייתו המוקדמת בכתב של התובע המייצג או בא- כוחו לנתבע הפוטנציאלי, אינה בבחינת תנאי מפורש שהציב המחוקק להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. אולם, דרישה זו נובעת מחובתם ההדדית של צדדים לתובענה ייצוגית להתנהלות ראויה ולהגינות, השזורה כחוט השני במטרותיו ובהוראותיו של חוק תובענות יצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן גם: החוק), ובתחולתן על הצדדים לתובענה הייצוגית ובאי-כוחם כאחד " (ההדגשה הוספה)

כפי שציין בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין בעניין הוט פנייה מוקדמת מצידו של התובע המייצג למעסיק מאפשרת הזדמנות נאותה לתיקון המעוות על ידי המעסיק או לגרום לשינוי מדיניות שלו או בחינה עד כמה רכיבי התביעה הם בני עילה בכלל, ובהליך של תובענה ייצוגית בפרט וככל שהתשובות לכך יהיו חיוביות יהיה בידי הצדדים אפשרות לבחון יישוב המחלוקות בדרכי שלום, דבר שיחסוך הוצאות מיותרות לצדדים וזמן שיפוטי יקר של בית הדין לעבודה. בפנייה מוקדמת כאמור, אף יש כדי לקדם את האינטרס הציבורי ולתרום ליעילות ההתדיינות המשפטית, ככל שתידרש הכרעה בהליך התובענה הייצוגית (סעיף 10 לפסק הדין). משכך נקבע שם כי: "מן הראוי הוא, כי טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית יגיש התובע המייצג, בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו, דרישה מוקדמת בכתב למעסיק - הנתבע הפוטנציאלי במסגרתה יודיע על כוונתו להגשת הבקשה תוך שיקדים ויברר עם הנתבע הפוטנציאלי, את הפרטים הנדרשים לשם הגשת התובענה" (סעיף 12 לפסק הדין) .
לטענת סופייב ובאי כוחו, הדעות בבית הדין הארצי לעבודה אינן אחידות ואין הלכה מחייבת לפיה נדרשת פניה מוקדמת למעסיק. אכן, בע"ע (ארצי) 19275-10-12 קלינור שרותים לישראל בע"מ נ' סאולוב ילנה, ניתן ביום 6.12.2016 (להלן: " פסק הדין בעניין קלינור"), התייחס בית הדין הארצי לעבודה לכך כי בעניין הוט נקבע כי "ראוי" שתובע יקדים פניה לנתבע וכי בפסיקת בית המשפט העליון הובעו דעות אחרות ביחס לחובה זו, לעניין ההשלכות שיש לכך לגבי דחיית הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית (סעיפים 51 - 53 לפסק הדין) . כן צוין גם כי: "יש קושי בקביעה כי מוטל על תובע לפנות לנתבע טרם הגשת התביעה הייצוגית. הנפסק בעניין אייל [הכוונה לפסק דין הוט - א.ג.כ.] ובעניין ישייב בהקשר זה מעורר קושי ומצדיק חשיבה מחודשת". עם זאת, הדברים נאמרו בהקשר של דחיית בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ולא בהקשר של תחרות בין תובעים פוטנציאליים.
אנו סבורים כי משלא נעשתה פנייה מצד סופייב ובאי כוחו לנתבעת הפוטנציאלית ( ואין טענה כי נעשתה פנייה שכזו ) הרי שהבקשה מטעמו אינה בשלה ואינה איכותית באותה מידה כבקשת פרץ לעניין ההכרעה בתחרות בין תובעים מייצגים פוטנציאליים נוכח היתרונות הגלומים בפנייה מוקדמת למעסיק (כמתואר לעיל). אילו היה סופייב פונה לנתבעת הייצוגית עובר להגשת הבקשה מטעמו, יכול היה, בין השאר, לברר באם קיים הסכם קיבוצי או באם קיים ארגון יציג בנתבעת הייצוגית. פנייה לנתבעת הייצוגית יכולה הייתה אולי ליצור הידברות בין הצדדים ואולי אף לייתר את ההליכים דנן.
זאת ועוד, כפי שיצוין להלן, אין האמור שיקול יחיד אלא שבמקרה של בקשת סופייב, בין השאר, לא הייתה גם פנייה מוקדמת לארגון העובדים היציג , דבר שאף בו יש כדי להטות את הכף לזכות בקשת פרץ.

א.2 העדר פנייה מקדימה ל ארגון היציג במקרה סופייב
בטרם נדרש לצורך ב"פנייה מוקדמת" לארגון יציג נתייחס לטענת סופייב לפיה לא קיים בנתבעת הייצוגית ארגון יציג בפועל. לטענתו, הוא עצמו אינו חבר בארגון עובדים, לא מנוכים מהשכר שלו דמי טיפול ארגוניים ולא ידוע לו על ארגון עובדים יציג בפועל אליו יכול היה לפנות. טענת מר סופייב כי אין ארגון יציג אצל הנתבעת הייצוגית עומדת בסתירה לאמור בתגובת הנתבעת הייצוגית, לפיה "עובדי המשיבה מאוגדים בה באמצעות ההסתדרות הכללית אשר הינה ארגון העובדים היציג בחברה. מתוקף כך, הצדדים מצויים בימים אלה בעיצומו של מו"מ קיבוצי להסדרת יחסי העבודה במשיבה". משכך, בשלב זה נראה לכאורה כי קיים בנתבעת הייצוגית ארגון יציג.
באשר לטענת סופייב, כי גם אם היה ארגון יציג (דבר המוכחש על ידו), אין הלכה מחייבת לפנות בפנייה מוקדמת לארגון עובדים יציג וגם אם הייתה חובה שכזו, אין מדובר בפגם היורד לשורש העניין המצדיק דחיית הבקשה לאישור הבקשה כייצוגית, אלא מדובר ב פגם הניתן לריפוי, נתייחס להלן.
בפסק דין בעניין הוט נקבע (בסעיפים 13- 14 לפסק הדין) כך:
"מתוך מטרה לעודד הסדרת תנאי העבודה במקום עבודה מאורגן בהסכם קיבוצי ובדרך של הסכמות קיבוציות, הגביל המחוקק את השימוש בכלי התובענה הייצוגית, על דרך הגדרת "תביעה" המותרת בהגשה לבית הדין האזורי לעבודה "למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי" (סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות). לאור הוראות אלה, ולשם הגשמת תכלית הוראות חוק תובענות ייצוגיות ב שדה משפט העבודה, ככל שבכוונת תובע מייצג לנקוט בהליכי תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן, מן הראוי הוא כי עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית יגיש הודעה בכתב לארגון העובדים היציג על כוונתו לנקוט בהליכי תובענה ייצוגית ועילותיה. בד בבד, ובמסגרת הפנייה המוקדמת למעסיק - הנתבע הפוטנציאלי, יוסיף התובע המייצג ויעשה הנדרש לבירור קיומו של הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם ענפי, או הסכם כללי החל במקום העבודה, ולבירור חברותו של המעסיק בארגון מעסיקים, שהוא צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה במקום העבודה. פנייה מוקדמת לארגון העובדים היציג במקום העבודה, נדרשת אף מתוקף עקרונות של הוגנות, יעילות ותום לב, במקום עבודה מאורגן, ויש בה כדי לקדם הגשמת הוראות חוק תובענות ייצוגיות, על פי תכליתן. בירור מוקדם, כאמור, עובר לנקיטת הליכי תובענה ייצוגית, עשוי להניב את הפרטים הדרושים לענין, לרבות, קיומו של הסכם קיבוצי החל על העסקתו של התובע המייצג והמסדיר את תנאי עבודתו; הפעולות שנקט ארגון העובדים בעבר בנוגע לרכיבי התובענה, או פעולות שבכוונת ארגון העובדים לנקוט לשם אכיפת זכויות העובדים במקום העבודה; אם בכלל, ועד כמה, קיימת מניעה מהגשת תובענה ייצוגית בנסיבות העניין נוכח הוראות החוק וההלכה הפסוקה. ככל שכך ינהג התובע המייצג, לא מן הנמנע הוא כי התובענה הייצוגית תתייתר מאליה, או שיוברר כי חלות עליה המגבלות הקבועות בחוק. בתוך כך, יהא בפנייה המוקדמת כדי לשפוך אור על האפשרות לנקוט בהליך של תובענה ייצוגית בנסיבות המקרה, ולהעניק לארגון העובדים הזדמנות הולמת לשקול עמדתו בסכסוך או להיערך לפתרונו. לחלופין, התייצבותו של ארגון העובדים בהליך, עשויה לקדם בירורו ביתר יעילות, לטובת בעלי הדין והציבור בכללותו" ( ההדגשה הוספה).
הצורך בפנייה לארגון העובדים היציג עוגן גם בבג"ץ ארגון השמירה (בג"ץ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, (30.8.15) (להלן: "בג"ץ ארגון השמירה")). אליו התייחס גם מאוחר יותר בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בעניין קלינור (בסעיף 54 לפסק הדין), שם צוין:
"אשר לפנייה לארגון העובדים היציג מקום שאצל הנתבע הפוטנציאלי קיים ארגון עובדים קיימת תמימות דעים בפסיקה. בבג"ץ ארגון השמירה, אישר בית המשפט העליון את הנפסק בעניין אייל ובעניין ישייב בקשר לחובת התובע להקדים פניה לארגון העובדים היציג. בית המשפט העליון הסביר כי ההכרעה בשאלה הנוגעת לחובת תובע לפנות לארגון העובדים היציג שונה מההכרעה בשאלה הנוגעת לפנייה לנתבע הפוטנציאלי עצמו, וכי ההכרעה בשאלה הראשונה "צריכה להיות מעוצבת על ידי שיקולים שונים – לפחות באופן חלקי – מאלה שנדונים בכל הנוגע לפנייה לנתבע הפוטנציאלי.
בבית המשפט העליון לא היתה מחלוקת כי הפניה לארגון העובדים צריכה להיעשות זמן "מספיק" מראש, אך לא "תקופה ארוכה" מראש. אשר לתוכן הפניה המוקדמת הובעו שתי גישות: האחת, גישתה של השופטת דפנה ברק-ארז. לפי גישתה "פנייה זו צריכה להיות מכוונת לאכיפת הזכויות האישיות על-ידי העובד, להבדיל מהתראה ספציפית על הכוונה להגיש תובענה ייצוגית. אין מקום 'להזהיר' את ארגון העובדים מפני האפשרות של הגשת תובענה ייצוגית". השנייה, של השופט חנן מלצר. לפי גישתו, בפניה המוקדמת מוטל על התובע לפרט מעבר לקבוע בעמדת השופטת ברק-ארז, לרבות מתן התראה על הכוונה להגיש תובענה ייצוגית. השופט השלישי, השופט צבי זילברטל, הדגיש כי בנסיבות העניין אין מקום להביע עמדה נחרצת בשאלה, אם כי ציין כי הוא נוטה לעמדתה של השופטת ברק-ארז" ( ההדגשה הוספה).
יצוין כי בע"ע (ארצי) 20957-05-11 שרעבי משה נ' רשת בטחון בע"מ ( ניתן ביום 21.11.2017) (להלן: " פסק הדין בעניין שרעבי") שניתן לאחר מכן, דומה כי נחלקו הדעות בין הנשיא דאז, כב' השופט יגאל פליטמן וכב' סגנית הנשיאה (כתוארה דאז) כב' השופטת ורדה וירט ליבנה לעניין השלכות אי פנייה מוקדמת לארגון העובדים היציג במקום עבודה מאורגן. בעוד שכב' הנשיא דאז ציין (במסגרת הערותיו לפסק דינה של כב' השופטת יעל אנגלברג שהם) כי אי פנייה שכזאת מצדיקה דחיית תובענה ייצוגית על הסף (סעיף 1 לפסק דינו) ציינה כב' השופטת ורדה וירט ליבנה כי יש להידרש לנושא לעמקו במקרה המתאים וכי "יש לבחון את סוגיית הפנייה המוקדמת כאשר היא תעלה במישרין על ידי הצדדים כטעם מרכזי לדחיית תובענה. זאת מאחר שגם בבג"ץ ארגון השמירה שבו נקבעה החובה לפנות לארגון העובדים לא נקבע מהן ההשלכות של היעדר פנייה מוקדמת על תוצאת התובענה. דהיינו, האם יש בכך כדי לדחות אותה על הסף. לכן מסתייגת אני מהערתו של חברי, הנשיא יגאל פליטמן, בחוות דעתו אשר עלולה להתפרש כי פנייה לארגון העובדים היא בגדר תנאי בל יעבור וכי היעדרה מצדיק דחיית הבקשה על הסף" (סעיף 2 לפסק דינה).
גם אם נאמר כי קיימת "תמימות דעים" באשר לחובה בפנייה מוקדמת לארגון יציג (כאמור בבג"ץ ארגון השמירה ופסק הדין בעניין קלינור) וגם אם נאמר כגישת הנשיאה (בפסק הדין בעניין שרעבי) כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו לעניין ההשלכות של העדר פנייה מוקדמת שכזאת , הרי שהדברים נאמרו בהקשר של דחיית בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית - על הסף או לגופה , ולא בהקשר של תחרות בין תובעים פוטנציאליים כבמקרה דנן . משבקשת סופייב הוגשה מבלי שנעשתה פנייה כלל לארגון היציג לכאורה בנתבעת הייצוגית ( ולא הועלתה מצידו טענה אחרת), הרי שהבקשה אינה בשלה או איכותית כבקשת פרץ בתחרות בין תובעים פוטנציאליים.
העובדה כי בקשת סופייב הוגשה ראשונה בזמן אך בשל העובדה שלא נקט ב פניות מקדימות בכלל ופנייה מקדימה לארגון העובדים היציג לכאורה בפרט, לא צריכה להקנות לו עדיפות בתחרות . בקשת סופייב הוגשה בחיפזון בטרם מוצו ההליכים והבירורים באשר לקיומו או העדרו של הסכם קיבוצי וארגון יציג בפועל בנתבעת הייצוגית ובאם מתקיים המחסום הסטטוטורי הקבוע בסעיף 10(3) לחוק התובענות הייצוגיות ואין, בנסיבות העניין, לעודד מירוץ מלאכותי כדי לזכות להיות הגורם שינהל את ההליך.
ב. בנוסף, בבקשת פרץ יש כדי להוסיף נדבך משמעותי נוסף
למעלה מהנדרש יצוין כי הבקשה לאישור התביעה הייצוגית מטעם הגב' פרץ, ככל שתתקבל, ייתכן ש עשויה להרחיב את מעגל חברי הקבוצה (לעומת בקשת סופייב) ולחול ביחס לעילות תביעות נוספות ואף בשל כך יש בה כדי ל הוסיף נדבך משמעותי נוסף שיש בו לתרום למטרת ההליך הייצוגי וטובת חברי הקבוצה, המצדיק ל העניק לה מקום עדיף בתחרות על ניהול ההליך ונ פרט.
ההסכם הקיבוצי מגדיר "מעסיק" כך - "כל מעסיק החבר בלשכת המסחר תל אביב והעוסק ביבוא ו/או בסיטונות ו/או בשירותים ו/או ביצוא ו/או כסוכן סחר חוץ בטובין או שירותים המפורטים ברשימת הענפים בנספח מס' 1 להסכם". הגדרת "עובד" היא "כל עובד ועובדת המועסק אצל המעסיק". בהנחה כי הנתבעת הייצוגית חברה בלשכת המסחר תל אביב (כפי העולה לכאורה מהאמור בדו"ח התקופתי שצורף כנספח ה' לבקשת פרץ) ובהנחה כי הנתבעת הייצוגית תחשב כמי שעונה על יתר התנאים של ההגדרה של "מעסיק" בהסכם הקיבוצי - הרי שההסכם הקיבוצי לכאורה אמור לחול על כלל העובדים המועסקים על ידה.
מנגד, צו ההרחבה קובע כי הוא חל "על כל העובדים והמעבידים בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, ובשירותים ובענפים המפורטים בנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי, שמספרו 7010/77, במחוזות תל אביב והמרכז, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים, ומעבידיהם" (ההדגשה הוספה).
אם וככל שייקבע במקרה דנן כי חל הסכם קיבוצי הרי שממילא מקור הזכאות הוא מכוחו ולא מכוח צו ההרחבה. מעבר לכך, קיים סימן שאלה האם צו ההרחבה צריך לחול על כלל עובדי המשיבה אם לאו , בהתחשב בכך כי הנתבעת הייצוגית כנראה בעלת סניפים בכל רחבי הארץ.
בבקשת סופייב צוין כי "מאחר שמטה המשיבה פועל בראשון לציון השייכת למחוז המרכז, הרי שצו ההרחבה חל על כלל עובדי המשיבה" (סעיף 21 לבקשה). עוד צוין בבקשה כי "במידה וחלילה יקבע בית הדין הנכבד כי צו ההרחבה אינו חל על כלל עובדי המשיבה, אזי למצער הוא חל על עובדי המשיבה העובדים בסניפי/מפעלי המשיבה המצויים במחוזות תל אביב והמרכז, ואז בהתאמה יש לצמצם את חברי הקבוצה הרלבנטיים, בכל הנוגע לתחולת צו ההרחבה, לעובדי המשיבה העובדים בסניפיה הנמצאים במחוזות תל אביב והמרכז" (סעיף 22 לבקשה של מר סופייב). בתגובה לבקשה מושא החלטה זו טען מר סופייב כי בכל מקרה צו ההרחבה חל על כלל העובדים כיוון שלא תיתכן אפליה על בסיס מקום מגורים לגבי אלו שאינם עובדים במרכז הארץ והפנה לאמור בת"צ (ת"א) 69277-03-16 עידו שמרון נ' אלוניאל בע"מ (ניתן ביום 16.10.17).
יובהר כי אמנם בת"צ (ת"א) 69277-03-16 עידו שמרון נ' אלוניאל בע"מ ( ניתן ביום 16.10.17) נקבע במותב בראשותי בנוגע לחברה אחרת כי "המבחן לתחולתו של צו יהיה מקום העבודה של מרבית העובדים. מרבית הסניפים נמצאים במרכז ומשכך מרבית העובדים עובדים במרכז הארץ, או למצער לא הוכח אחרת. מאחר שמרבית העובדים עובדים במרכז, אזי חל צו ההרחבה על כלל העובדים במשיבה, שהרי לא תיתכן אפליה על בסיס מקום מגורים לגבי אלו שאינם עובדים במרכז הארץ", אולם על תיק זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וכנראה שפסק הדין בוטל במסגרת פשרה . משכך בקשת פרץ, המבוססת על ההסכם הקיבוצי, לפיו, די שהנתבעת הייצוגית חברה בלשכת המסחר בתל אביב על מנת שהוראותיו יחולו על כל ל העובדים שלה ( אם וככל שהיא עונה על יתר ההגדרה של "מעסיק" ואם וככל שהתביעה תאושר) עדיפה על פני בקשת סופייב שחושפת חלק מחברי הקבוצה לסיכון כי תוצאות ההליך הייצוגי (ככל שהתביעה הייצוגית תאושר) לא יחולו עליהם, אם וככל שיקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי צו ההרחבה בענף השירותים חל רק על עובדים ומעסיקים "במחוזות תל אביב".
מעבר לכך, לעניין עילות התביעה והסעדים הנתבעים - הרי שבעוד שבקשת סופייב הוגשה רק בגין אי הפקדת מלוא ההפרשות לפנסיה וכן בגין אי תשלום בגין יום בחירה, בקשת פרץ הוגשה גם בג ין עילות נוספות - הפרשים בגין דמי חגים וכן הפרשים בגין חופשה שנתית. יצוין כי התובע הייצוגי, מר אמיל סופייב, הועסק לכאורה על בסיס שכר חודשי ומשכך ממילא אין לו עילת תביעה בגין דמי חגים, להבדיל מהגב' פרץ שהועסקה לכאורה על בסיס שכר שעתי. משכך, בקשת פרץ מכילה בתוכה את בקשת סופייב - הן מבחינת מקור הזכאות (כאשר בקשת פרץ מפנה הן להסכם הקיבוצי והן לצו ההרחבה - כאמור בסעיף 99 לבקשת פרץ) הן מבחינת הרכיבים הנתבעים וחברי הקבוצה עליהם מבוקש להחיל את תוצאות ההליך הייצוגי וכן מדובר בתקופות תביעה חופפות - ומוסיפה עליה כאמור שני רכיבים נוספים (הפרשים בגין דמי חגים וחופשה שנתית) (יובהר כי אין באמור משום הכרה ברכיבים אלו לצורך הגשת התובענה הייצוגית לגופו של עניין).
יצוין כי מר סופייב טען כי אין מניעה כי יוכל לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עובדות חדשות. לפיכך, ככל שיתברר שהבקשה המאוחרת גילתה עובדות נוספות יבקש סופייב מבית הדין לתקן את כתב התביעה ולהוסיפן (סעיף 18 לתגובתו) . לטעמנו – גם באמור יש כדי לפגוע בעמדתו, באחד משני האופנים: ניתן יהיה להתייחס לבקשת סופייב, ככל שיהיה מדובר בתיקון מהותי שניתן היה לבצעו כבר בעת הגשת הבקשה המקורית, ככזו שהוגשה למעשה רק במועד בו תוגש בקשת התיקון – ומועד זה יהיה מאוחר למועד הגשת בקשת פרץ. זאת ועוד, לאור הצורך שייווצר לתקן את בקשת סופייב (למשל על ידי הפנייה להסכם הקיבוצי) – יצביע הדבר כי ג ם, לגישתו, נפל פגם בבקשה שלו שאינה מקיפה את מלוא התשתית הנדרשת ולכן אין מקום לתת לה עדיפות חרף היותה הראשונה בזמן.
ג. העדפת הבקשה המאוחרת (של הגב' פרץ) הוגנת מבחינת המדיניות השיפוטית הכללית הרצויה
נוכח האמור לעיל, אנו סבורים כי העדפת הבקשה המאוחרת הוגנת גם מבחינת המדיניות השיפוטית הכללית הרצויה. העדפת בקש ת הגב' פרץ תעודד הגשת בקשות לאישור תו בענה ייצוגית לאחר שנערכו הבירורים הנדרשים ומוצו ההליכים, לכל הפחות, מול הארגונים היציגים (אם לא גם מול המעסיק הנתבע הייצוגי) ולא לעודד מירוץ מלאכותי . האמור ימנע גם הגשת בקשות אישור תובענה ייצוגית שהן בקשות סרק או בקשות בהולות ולא בשלות רק על מנת "לתפוס מקום בתור" (כדברי השופט נ' סולברג, בסעיף 2 לפסק הדין בעניין רבקה טכנולוגיות). ראו לעניין זה גם פסק דין של בית המשפט העליון (המשנה לנשיאה, כב' השופט א' רובינשטיין) בתיק עע"מ 2978/13 מי הגליל - תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יוסף אחמד יונס, ניתן ביום 23.7.2015, אשר הדברים האמורים בו יפים לטעמנו גם לענייננו: " ביחס לתמריץ השלילי שנוצר על ידי "דיני המהירות" – ניתן לשקול הוראה, שלפיה לעניין בחירת תובע ייצוגי, יישמע מי שפנה מעיקרא אל הנתבע בטרם הגשת התובענה ופעל מולו ביעילות כדי לברר את עילתו ולהגן עליה, אף אם אחרים יקדימו אותו בהגשת הבקשה לאישור (הצעה זו מועלית גם על ידי המחברים חבקין ובן נון במאמרם הנזכר). הסדר מסוג זה עשוי לתמרץ תובעים פוטנציאליים להקדים פניה, ולבסס בדין את הגישה שלפיה נקיטה בפניה כזו מקדמת, ככלל, את טובתה של הקבוצה ואת האינטרס הציבורי " (פסקה מז').
זאת ועוד, כאמור לעיל , אנו סבורים כי ניהול ההליך על ידי המבקשת המאוחרת יקדם את טובת חברי הקבוצה באופן משמעותי, לעומת המבקש הראשון, בין השאר, נוכח ההתייחסות להסכם הקיבוצי.
אין במקרה דנן גם כדי ליצור תמריץ שלילי להגשת הליך ייצוגי למי שכביכול "חשף ראשון" את עילות התביעה על דרך של הגשת בקשה לאישור התובענה הייצוגית, משעה שבמקרה זה עוד טרם הגשת בקשת סופייב עמדה הגב' פרץ על אותן עילות תביעה (וכן עילות נוספות) כאמור במכתבי הפנייה שנשלחו ב-3.5.2018 - אליהם צורפו טיוטות של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית . קרי - עוד לפני שהוגשה בקשת סופייב לאישור התביעה הייצוגית ביום 17.5.2018 ורק בשל ש פנתה בפניות מקדימות והמתינה למענה לפניות אלו - הפכה בקשת פרץ למאוחרת בזמן – ולכן על פניו ל א ניתן לומר בהכרח כי סופייב "חשף ראשון" את עילות התביעה.
לא נעלמו מעיני בית הדין טענות ב"כ המבקשת פרץ בדבר הפרת זכויות יוצרים והעתקות שאף, בשלן, לטענת ב"כ פרץ, קיים חשש כי באי כוח סופייב לא יוכלו ליצג את הקבוצה בתום לב ובדרך הולמת. עם זאת, משעה שהוגשה לבית משפט השלום תביעה בעניין אין מקום כי בית הדין יקבע קביעות בעניין (מה גם שלא ברורה הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה בעניין ). עם זאת, נוכח הסכסוך המשפטי שהגיע לפתחו של בית משפט השלום בין באי כוח המבקשים על רקע האשמות חמורות בדבר העתקות והפרת זכויות יוצרים - ברור כי גם אם היה מקום לאפשר ייצוג משותף (דבר שלא ברור כי הוא אפשרי לפי סעיף 7(ב)(3) לחוק תובענות ייצוגיות) , לא יכול להיות במקרה זה שיתוף פעול ה בין משרדי עורכי הדין כאשר כל אחד מבקש למחוק את בקשת משנהו. כל זאת כאשר השיקול המרכזי המנחה הוא "שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר".
משכך, אנו קובעים כי בקשת סופייב תימחק וכי בקשת פרץ תידון לפנ ינו.
יובהר כי אין באמור בהחלטה זו כדי לנעוץ מסמרות לגופו של עניין הואיל והתיק טרם נשמע וכל האמור ב החלטה נאמר לכאורה ונועד אך ורק לצורך הכרעה בתחרות בין התובעים הפוטנציאליים.
הנתבעת הייצוגית תשיב לבקשת פרץ עד ליום 13.4.2019.
סופייב יישא בהוצאות פרץ ביחס לבקשה דנן בסך של 5,000 ש"ח .

ניתנה היום, י"א אדר ב' תשע"ט, (18 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני
נציג ציבור (מעסיקים)