הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ת"פ 25120-02-17

לפני:
כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

המבקשים:

  1. סטוקו אירועים בע"מ
  2. ניב רז חיים

ע"י ב"כ: עו"ד יעקב קזיאנסקי

-
המשיבה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד ליבי תורן
החלטה

1. בתיק זה הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים.
נגד הנאשמת 1 הוגש כתב אישום בגין התקשרות עם חברה בשם א.ג. מגה סרוויס בע"מ (להלן – מגה סרוויס) לצורך קבלת שירותי כח אדם, כאשר לחברה לא היה רשיון לעסוק כקבלן כח אדם – עבירה על פי סעיף 10ב' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו – 1996.
נגד הנאשם 2 הוגש כתב אישום בגין הפרת חובת פיקוח של נושא משרה, עבירה לפי סעיף 21 לחוק הנ"ל.

2. ביום 30/11/17 הגישו הנאשמים בקשה למתן צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 74 ו – 108 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982.

3. לפי סעיף 74 לחסד"פ ביקשו הנאשמים לקבל :

א. כל חומר החקירה שנאסף וקיים לגבי חברת מגה סרוויס ו/או נושאי המשרה בה, בכל הנוגע לאישום כלפיה וכלפי נושאי המשרה בה בדבר פעילותה כחברת כח אדם ללא רישיון.
ב. העתק מכתב האישום שהוגש נגד מגה סרוויס ו/או נושאי המשרה בה, ככל שהוגש.
ג. העתקים מהסדר טיעון/הסדר מותנה עם מגה סרוויס, שהושגו בתיק , לרבות העתקים מעיצום כספי/אזהרה מנהלית ככל שהושתו.

4. לפי סעיף 108 לחסד"פ ביקשו הנאשמים לקבל :

א. העתק מכתבי האישום שהוגשו כנגד חברות אחרות ו/או נושאי משרה בהן, אשר התקשרו עם חברת מגה סרוויס בניגוד לאמור בחוק, לרבות גזרי דין, הכרעות דין, הסדרים, עיצומים כספיים והתראות מנהליות.
ב. העתק מרשימת כתבי אישום שהוגשו כנגד חברות ו/או נושאי משרה שהואשמו בהתקשרות עם חברת כח אדם בניגוד לסעיפים 10ב, 20 (ד) ו-21 לחוק בשלוש השנים האחרונות והעתק מרשימת כתבי אישום כנ"ל שהוגשו כאשר לא הוגש כתב אישום נגד חברת כח האדם לרבות גזרי דין, הכרעות דין, הסדרים, עיצומים כספיים והתראות מנהליות.

5. המאשימה הגישה תגובה בכתב.
לאחר מכן ניתנה החלטה ע"י כב' השופט שגב, הדוחה את הבקשה להגשת מסמכים ומידע לפי סעיף 108 לחסד"פ , בכל הקשור לאכיפה שנעשתה או לא נעשתה במקרים אחרים .
הנימוק שניתן על ידו היה שמדובר בבקשה שהוגשה בשלב ההקראה, בו חומר הראיות לא מצוי בפני שופט המוקד. עוד נקבע בהחלטה כי הנאשמים יהיו רשאים לשוב ולהעלות את הבקשה בשלב ההוכחות.

6. ביחס לקבלת חומרי חקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, נקבע דיון במעמד הצדדים, בנוגע לחומר שהתבקש ואשר נוגע לחברת מגה סרוויס.

7. בדיון שהתקיים ביום 15/5/18 בפני כב' השופט שגב , טען ב"כ המאשימה כי מבדיקה שערך לא הוגש כתב אישום כנגד הקבלן והתיק נמצא עדיין בבחינה על ידי תובע.
בהתאם, ב"כ הנאשמים ביקש למחוק את הבקשה תוך שמירת זכותם של הנאשמים לשוב ולהעלותה בשלב ההוכחות.

8. ביום 12/6/18 הגישו הנאשמים את תשובתם לכתב האישום, במסגרתה כפרו בעובדות כתב האישום.

9. ביום 29/7/18 הוגשו הבקש ות שבפניי , לביטול כתב האישום וכן בקשה נוספת למתן צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 74 ו – 108 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982 .

10. ביחס למסמכים שהתבקשו לפי סעיף 74 לחסד"פ, טענו הנאשמים:
א. מדובר ב"חומר חקירה".
ב. כל חומר החקירה וכל ההחלטות שהתקבלו ביחס לחברת מגה סרוויס, ככל שקיים, בנוגע לפעילותה ללא רישיון, מהווים חומר חקירה עבור המבקשים ועשוי לסייע להם בהגנתם.
ג. ככל שלא נמצאה סיבה להאשים את מגה סרוויס, הרי שיש לכך נפקות מירבית ביחס לאישום שהוגש נגדם.

הנאשמים הפנו להחלטה בעניין תפ (ת"א) 67577-12-15 מ"י נ' איילה נסיעות ותיירות בע"מ, מיום 8.8.17 (כב' השופטת מיכל לויט).

11. המאשימה טענה כי תיק החקירה כנגד חברת מגה סרוויס נמצא בשלבי בחינתו לפני הגשת כתב אישום. לפיכך ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 14.8, אין המאשימה רשאית להעבירו לידי הנאשמים.
עוד נטען כי השוני בסוגי העבירות (היקפו של התיק כנגד החברה רחב יותר מתיקם של המבקשים) מסביר את העיכוב בקבלת החלטה על הגשת כתב אישום בעניין מגה סרוויס .

12. לגבי המסמכים שהתבקשו במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, טענה המאשימה כי לנאשמים אין זכות עיון במסמכים אלה, נוכח העובדה כי לא מדובר בחומר חקירה או חומר רלוונטי לנאשמים.
נטען כי לצורך קבלת נתונים סטטיסטיים, על הנאשמים לפנות בבקשה על פי חוק חופש המידע , לממונה על הנושא במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים .
עוד נטען כי לא הונחה תשתית ראייתית ראשונית להעלאת טענת אכיפה בררנית וכי העברת המסמכים עשויה לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים.

13. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו, להלן החלטה בבקשות.

14. בפסק הדין בעניין עפ"א 25764-12-18 אופקים א.ג. בע"מ ואח' – מ"י, מיום 9.1.19, נקבע כי בעת דיון בבקשה להמצאת מסמכים, יש לבצע הבחנה בין שני הסעיפים, סעיף 74 וסעיף 108 לחסד"פ.
נקבע כי מדובר בהבחנה מהותית ולא טכנית, זאת בשל ההשלכות הנובעות מסיווג הבקשה לפי הסעיף הנכון.
בהתאם לכך, נקבע כי סעיף 74 מתייחס ל"חומרי חקירה" המצויים בידיה של הרשות החוקרת והוא מופנה בעיקרו לתביעה ומטיל עליה חובה להמציא את חומר החקירה לנאשם .
מאידך, סעיף 108 מתייחס לחומרים שנמצאים בידי עדים שבאים להעיד בפני בית הדין או שזימונם נעשה מלכתחילה לצורך הצגת מסמך מסויים.

בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

15. נבחן להלן את המסמכים שהתבקשו על ידי הנאשמים בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ.

16. סעיף 74 לחסד"פ קובע:
"(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
. . .
 
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
(ג) בקשה לפי סעיף קטן ( ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
(ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד".
 
17. בפסק הדין בעניין דואב עמד בית הדין הארצי על היקפו של חומר חקירה אשר יש להעמידו לעיון הנאשם בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ:

"נקבע כי השאלה אם חומר מסוים אכן מהווה חומר חקירה, תוכרע " על פי טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי אשר במסגרתו הוא מבוקש" (ראו בפרשת שיינר וההפניות שם). בקשר לכך הובהר כי תנאי מקדמי לגילוי ולהעברת חומר חקירה הוא רלוונטיות, שלצורך הכרעה בדבר קיומה יש להידרש למבחני השכל הישר וניסיון החיים - " מבחנים אלה מדריכים את בית המשפט בשאלה איזה חומר רלבנטי להגנת הנאשם, על מנת להעניק לסניגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (בג"ץ 5274/91 חוזה נ' שר המשטרה, פ"ד מו(1) 724 (1992). כמו כן נקבע כי " מנוסח הסעיף ומלשונו ניתן רק ללמוד כי חובת מסירת החומר לעיון הנאשם או סניגורו חלה על חומר חקירה " הנוגע לאישום", לשון אחר מדובר בחומר רלוונטי לאישום" (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי ואח' נ' בית הדין הצבאי לערעורים ואח' פ"ד נז(4), 625 (2003), להלן: עניין התובע הצבאי). מוסיפה השופטת דורית בייניש ומבהירה שם כי: "ההנחיה שניתנה בפסיקתנו באשר לזיהויו של " חומר חקירה" שעל התביעה חובה למוסרו לנאשם, הותירה שוליים רחבים גם למקרים שבהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם, והרלוונטיות שלו לאישום היא גבולית. גישה זו מבוססת על הטעם שתכליתה של זכות העיון של הנאשם היא לאפשר לו לממש את הזכות למשפט הוגן וליתן לו הזדמנות מלאה להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו. לפיכך ייכללו בגדר חומר כזה גם "... ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום..." (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל ( להלן – פרשת אל הוזייל [2]), בעמ' 129; בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 633-632). ככלל, כאשר מדובר בחומר שעל-פי טיבו אינו חומר חקירה במובהק, אך הוא נאסף במהלך החקירה, הרי בהיעדר מניעה עקב פגיעה בזכויותיו של אדם אחר, או פגיעה באינטרס מוגן אחר, יפעל הספק בעניין זה לטובת הנאשם, והחומר יימסר לו" (שם, בעמ' 633)."

עפ"א ( ארצי) 16393-12-13‏ ‏ מדינת ישראל משרד הכלכלה נ' אלירן דואב, מיום 9.9.15.

18. בענייננו, הנאשמים ביקשו לקבל העתק מכתב האישום שהוגש כנגד חברת מגה סרוויס ונושאי משרה בה וכן כל חומר החקירה שנאסף וקיים לגבי החברה.

19. על פי דברי ב"כ האשימה בדיון מיום 19/12/18 ניתנה המלצה להגשת כתב אישום כנגד חברת מגה סרוויס. משמע – כתב אישום טרם הוגש.
על כן מתייתרת הבקשה בעניין זה.

20. אשר לחומר החקירה בעניינה של מגה סרוויס, יש להכריע בשאלה האם מדובר ב"חומר חקירה" לעניין תיק זה.

21. בעניין דואב עמד בית הדין הארצי על כך שבפסיקה נקבעו " שוליים רחבים" הכוללים גם ראיות מן הפריפריה של האישום, שיחשבו כ"חומר חקירה". עם זאת, נתונים המתייחסים לאופן הפעלת שיקול הדעת בדבר ההעמדה לדין, אינם בגדר חומר חקירה, והם אינם חוסים באותם שוליים רחבים.
הנאשמים לא הסבירו כיצד חומר החקירה שנאסף בעניינה של מגה סרוויס, עשוי לסייע להגנתם, פרט לטענות בדבר אכיפה בררנית.

22. על כן, על פי המבחנים שהותוו בפסיקה, החומר הנוגע לעניינה של חברת מגה סרוויס אינו בבחינת חומר חקירה כמובנו על פי סעיף 74 לחסד"פ ואין להורות על המצאתו לידי הנאשמים מכוחו של סעיף זה.
משכך אין גם צורך לקבוע דיון במעמד הצדדים על פי סעיפים 74 ( ג') ו – ( ד').

סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי

23. לחילופין טענו הנאשמים כי יש להורות על גילויו של החומר במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, מכוחו התבקש גילויים של מסמכים נוספים כמפורט לעיל.

24. סעיף 108 לחסד"פ קובע –
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו"

25. בפסק הדין בעניין דואב נקבעו הכללים הנוגעים למתן צו להמצאת מסמכים כדי לתמוך בטענה לאכיפה בררנית. וכך נקבע -

"אכיפה בררנית שהיא כאמור אחד הביטויים של טענת ההגנה מן הצדק היא "אכיפת הדין נגד אדם אחד והימנעות מאכיפתו נגד אחרים – כאשר מדובר במקרים דומים", והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: "הראשון, החלטה להעמיד לדין רק חלק מן המעורבים בפרשה נדונה; השני, החלטה להעמיד לדין בשעה שבפרשות אחרות שעניינן דומה לא הוגשו כתבי אישום". המשותף לשניהם הוא כי "סמכות האכיפה הופעלה נגד אחד ולא נגד אחרים, ללא כל טעם טוב להבחנה ביניהם".

וכן -

"גם לרשות המנהלית שבידה מופקדת הסמכות להגיש כתבי אישום כמו לכל רשות מינהלית אחרת, עומדת חזקת התקינות המינהלית, לפיה היא מוחזקת כמי שפעלה כדין בהגישה את כתב האישום, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת. על הטוען אחרת, הוא הנאשם שבפיו טענה לאכיפה בררנית, מוטל הנטל לנסות ולסתור את החזקה "ולהוכיח כי בוצעה לכאורה הבחנה לא ראויה בין מי שנתוניהם הרלוונטיים שווים. משעה שהוצג בסיס ראייתי כאמור, מתערערת חזקת התקינות והנטל יעבור אל כתפי הרשות המינהלית, אשר תתבקש להוכיח כי האכיפה – אף שהיא נחזית בררנית על-פני הדברים – התבססה על שיקולים עניינים בלבד, שיש להם משקל מספיק כדי לבסס עליהם את החלטתה" (עניין פרץ בפסקה 38, ההדגשה שלי ר.ר.; וראו עניין זקין בעמ' 308; ע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל (4.8.2008) [פורסם בנבו] , בפסקה 37). ככל שימצא המותב הדן בטענה בדבר אכיפה בררנית כי די בתשתית הראייתית הלכאורית הראשונית שהניח הנאשם לפניו כדי להעביר את הנטל משכמו אל שכם התביעה כאמור לעיל, ובמסגרת תשובת המאשימה, יוכל בית המשפט להשתמש בסמכות כפי שהיא נתונה לו בסעיף 108 לחסד"פ ולהורות על הגשת נתונים ומסמכים, והכל בהתאם לנסיבות המקרה כפי שנפרשו לפניו."

26. בית הדין הארצי לא הכריע באשר להיקף התשתית הראייתית הראשונה הנדרשת לשם ביסוס טענה של אכיפה בררנית. יחד עם זאת, נקבע בעניין דואב :

"להשקפתנו, שעה שמדובר בטענת אכיפה בררנית תוך הפליה בהגשת כתב האישום, אל לו לבית המשפט " להכביד ידו" על הטוען, בדרישה לרמת הוכחה גבוהה מן המידה, לצורך העברת הנטל לכתפי הרשות להוכחת תקינות פעולתה .... אנו סבורים כי הקלה בתשתית הראייתית הנדרשת בשלב הראשון מן הנאשם הטוען לאכיפה בררנית אף תסייע במגמה לריכוז הבירורים בנושא בתחומי המשפט הפלילי, ולטעמנו יהיה בכך ליעל בבירור ההליך בשלמותו".

27. הנאשמים צירפו לבקשתם (נספח 3) העתק ממאזן הבוחן של חברה מגה סרוויס לחודש יולי 2016, אשר לטענתם, נמסר להם על ידי המאשימה כחלק מחומר החקירה.
מעיון במסמך עולה כי מגה סרוויס התקשרה עם עוד 17 לקוחות, מלבד הנאשמת.
בתשובתה מיום 5/2/18 טענה המאשימה כי נפתחה חקירה פלילית ביחס לשתי חברות ונושאי משרה פרט לנאשמת 1, אך לא הוגשו כתבי אישום מאחר ולגבי אחת החברות העבירות התיישנו ולגבי השנייה, לא נמצאו ראיות להוכחת העבירה.

28. בנסיבות העניין ובמיוחד לאור תשובת המאשימה כנ"ל , לפיה פתחה בהליכים נגד שתי חברות בלבד ולא עשתה כן ביחס לאחרות, די בכך על מנת להקים תשתית ראייתית ראשונית ולהעביר את הנטל אל המאשימה.
על כן, על המאשימה לספק לנאשמים את הנתונים המבוקשים על ידם בעניין זה.

29. כמו כן, על המאשימה להעביר לעיון הנאשמים את חומר החקירה שנאסף בעניינה של מגה סרוויס בכל הנוגע לאישום כלפיה בדבר פעילותה ללא רשיון. כאמור בהחלטת כב' השופט שגב, החומר המבוקש רלוונטי לטענת הנאשמים לעניין אכיפה בררנית ומדובר על חומרים הקשורים באופן עקיף לתיק זה.

30. לעומת זאת, איני נעתרת לבקשת הנאשמים להעביר לעיונם רשימת כתבי אישום שהוגשו נגד חברות שהואשמו בהתקשרות עם חברות כח אדם בניגוד לסעיפים 10 ב 20 ( ד) ו 21 לחוק ורשימת כתבי אישום כנ"ל כאשר לא הוגש כתב אישום נגד חברת כח האדם.
זאת בהיות הבקשה כוללנית ומכבידה ובהיעדר רלוונטיות למסמכים אלה, מאחר שהובהר על ידי המאשימה כי בעניינו ניתנה המלצה להגשת כתב אישום כנגד חברת כח האדם.

31. סיכומו של דבר – אני מורה למאשימה להעביר לעיון הנאשמים כדלקמן:

א. העתק מכתבי אישום שהוגשו כנגד חברות, עוסקים מורשים ו/או נושאי משרה בחברות אלה, שלכאורה התקשרו עם חברת מגה סרוויס, בניגוד לאמור בחוק.

ב. המאשימה נדרשת לצרף לכל כתב אישום את גזר הדין והכרעת הדין ו/או הסדרים שהושגו בתיקים.

ג. ככל שלא הוגשו כתבי אישום, המאשימה תציין זאת.

ד. ככל שתיקים אלה נסגרו בעיצום כספי או התראה/ אזהרה מנהלית, על המאשימה לציין זאת ולהמציא את המסמכים הרלוונטיים.

32. המסמכים יועברו לעיון הנאשמים בתוך 30 יום מהיום.

בקשה לביטול כתב האישום

33. במסגרת הבקשה לביטול כתב האישום טענו הנאשמים טענת הגנה מן הצדק וטענה לפגמים חמורים בכתב האישום.
הבקשה לביטול כתב אישום נסמכת בין היתר על תוצאות הבקשה להמצאת מסמכים ועל טענות הנאשמים בדבר אכיפה בררנית ובדבר אי הגשת כתב אישום כנגד חברת מגה סרוויס.
לאור זאת, ההכרעה בבקשה לביטול כתב האישום, תידון במסגרת הכרעת הדין, לאחר סיום שמיעת ההוכחות אשר במסגרתם מן הסתם יוצגו המסמכים הרלבנטיים .

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, (21 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.