הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 61046-10-17

19 מאי 2019
לפני:
כב' השופט אלעד שביון

התובעים:
פלונית ו-3 אחרים (קטינים)
ע"י ב"כ עו"ד עילית נבו-רפאל
-
הנתבעות:
1. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אבנר בן חיון
2. אגם לידרים (ישראל) סוכנות לביטוח (2003) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד איל בריק

החלטה

בפני בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר כימות והיעדר עילה.

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:

בחודש 10/17 הגישו התובע ים לבית משפט השלום בתל-אביב תביעה כנגד הנתבעות במסגרתה עתר ו לסעד כספי עבור קצבת אלמנה ויתומים ממועד פטירת המנוח ועד למועד הגשת כתב התביעה וכן עתר ו למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעים זכאים לתשלום קצבאות אלה בעתיד ממועד הגשת כתב התביעה ובהתאם לתקופות הביטוח.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה ואילו הנתבעת 2 הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף עקב חוסר סמכות עניינית ובהמשך הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר כימות, לחילופין מחמת היעדר סמכות עניינית ובקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה.

לטענת הנתבעת 2 כתב תביעה צריך להכיל את שוויו של נושא התובענה ככל שאפשר לקבעו והסעד ההצהרתי המבוקש אינו סעד הצהרתי כלל שכן הסעד האמיתי הוא סעד כספי ומשכך יש לכמת את התביעה ולשלם אגרה בהתאם. לגרסת הנתבעת 2 אין כל קושי לכמת את התביעה כפי שכומתה התביעה על למועד הגשתה. בנוסף ציינה הנתבעת 2 כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה שכן המנוח טופל ע"י חברת בת של הנתבעת 2 (תגמול סוכנות לביטוח חיים (2002)).
בנסיבות אלו ומאחר שהתובעים לא מעלים כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 ומאחר שכפי שעולה מתביעתם סוכנות הביטוח בפוליסה הינה תגמול, הרי דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להיות מסולקת על הסף.

לחילופין טענה הנתבעת 2, כי ככל שייקבע שמדובר בסעד הצהרתי שלא ניתן לכמתו, הרי שהסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית המשפט המחוזי שכן מדובר בתביעה לסעד הצהרתי שאינו ניתן להערכה כספית.

התובעים בתגובה ציינו לעניין הסמכות העניינית, כי עילות נזיקיות מוחרגות מסמכות ביה"ד האזורי לעבודה ואין לביה"ד סמכות עניניית לדון בתביעה של התובעים כנגד הנתבעת 2.

לעניין סילוק התביעה על הסף עקב אי תשלום אגרת משפט ציינו התובעים, כי שווי הסעד ההצהרתי לא ניתן לכימות מכיוון של ניתן לנבא את תוחלת החיים של התובעים. התביעה לסעד הצהרתי בתיק הינה כי פוליסת הביטוח בתוקף ומגיע לתובעים תגמולי ביטוח/תשלומי פנסיה כל עוד הם ממלאים אחר התנאי הבסיסי כי הם בחיים. תביעת אובדן כושר לתשלום עתידי הינה תביעה מתחדשת.

לעניין החלפת זהות הנתבעת 2 ציינו התובעים, כי למרות שמדובר בטענה עובדתית לא צורף תצהיר ואף לא צורף כל מסמך המוכיח את טענת הנתבעת 2. התובעים הפנו לנספח 7 לכתב הגנתה של הנתבעת 1 המדבר בעד עצמו. מדובר בבעלת דין בעלת זיקה ממשית לתביעה שפעלה כשלוחה של הנתבעת 1 ולא יכולה להתחמק ע"י הסתתרות מאחורי חברות בת שונות. הדרך הנכונה במקרה זה היא צירופה של תגמול כנתבעת נוספת.

במסגרת תשובה מטעם הנתבעת 2 היא שבה על טענותיה כאמור בבקשה. כן ציינה הנתבעת 2 לעניין אי הגשת התצהיר, כי טענותיה מבוססות על האמור בכתב התביעה ועל מידע המצוי בתיק ביה"ד. עוד ציינה הנתבעת 2 לעניין הטענה לפיה לא ניתן לנבא את תוחלת החיים, כי ניתן לשום את התביעה באמצעות עריכת חוות דעת אקטוארית. בענייננו לא מדובר בתביעה מתחדשת שכן עניינה של התביעה בזכויות התובעים עקב פטירת המנוח. זכות השארים של מבוטח קמה עם פטירת המבוטח בוודאי שעסקינן בתביעה נגד סוכנות ביטוח. לעניין טענת היעדר העילה ציינה הנתבעת 2, כי מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי הסוכנות אליה נדרשת תביעתם של התובעים היא תגמול.
בתאריך 29.4.18 התקיים דיון בבית משפט השלום בתל-אביב בסופו ניתנה החלטה על העברת ההליך לדיון בפני ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב.

בתאריך 5.6.18 הגישה הנתבעת 2 בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר כימות ומחמת היעדר עילה תוך שציינה, כי בקשה דומה הוגשה לבית משפט השלום. יחד עם זאת לנוכח העברת התביעה לדיון בפני ביה"ד האזורי לעבודה, הנתבעת 2 אינה עומדת על טענותיה לעניין היעדר סמכות עניינית.

בתאריך 31.10.18 ולאחר דיון קדם משפט שהתקיים בפני חברתי, כב' הרשמת ערמונית מעודד הודיעו התובעים, כי הם מבקשים להמשיך בניהול ההליך ולתקן את כתב התביעה. בהמשך ובהתאם להחלטת ביה"ד צורפה לתיק ביה"ד טיוטת כתב תביעה מתוקן.

הנתבעות הגיבו לבקשה לתיקון כתב התביעה תוך שהנתבעת 2 שבה על בקשתה לסילוק התביעה על הסף עקב היעדר כימות והיעדר עילה והתובעים השיבו לתגובת הנתבעות.

דיון והכרעה:

כאמור לעיל, לנוכח העברת הדיון מבית משפט השלום בתל-אביב לביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב התייתר הצורך בדיון בעניין הסמכות העניינית.

סילוק התביעה על הסף עקב היעדר כימות:

הלכה פסוקה היא, כי סילוק תביעה על הסף ללא דיון לגופה של התביעה, אינו דרך המלך. מחיקה או דחייה של תובענה על הסף תעשה במשורה וביד קמוצה ובבית הדין קצרה המשורה עוד יותר (דב"ע מז/3-15 אפנר נ' מפעלי הנדסה לנוער, עבודה ארצי כרך כ(2), 242).

תקנה 9(7) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב–1991 קובעת, כי על כתב תביעה להכיל את "שוויו של נושא התובענה, ככל שניתן לקבעו, לפי הענין; היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום לפי המשוער".

על חשיבות כימות רכיבי התביעה עמד בית הדין הארצי לעבודה, בין היתר, בבר"ע (ארצי) 722/08 מנחם יהב נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 18.3.09) כאשר קבע, כי "הלכה פסוקה היא כי על התובע החובה להגיש מלוא תביעתו הכספית כשהיא מכומתת, חרף הקושי היחסי או הטרחה העשויים להתעורר בכימות התביעה וכל עוד לא הוכח כי הכימות נבצר".

על מטרת הדרישה לכמת את כתב התביעה עמד בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 74/06 רשות השידור נ' משה אסולין שם נפסק, כי "המטרה העיקרית של דרישת הכימות הינה להטיל חסם על תובענות גוזמא וכן הצורך של הנתבע להתגונן בפני תביעה עת כתב התביעה אינו מפרט סעדים ממוניים קונקרטיים הנסמכים על זכות מהותית מוגדרת".

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לעניין כימות התביעה. ואפרט.

ראשית אני סבור, כי אין כל מניעה לכמת את סכום התביעה באמצעות הגשת חוות דעת אקטוארית, בייחוד כאשר האירוע הביטוחי התגבש וניתן להגיש תחשיב בהתאם.
שנית, אי כימות התביעה עלול להוביל לסרבול מיותר בניהול ההליכים ובסופו של יום לפגוע דווקא בתובעים כאשר בשלב הראשון תינתן פסיקה הנוגעת לסעד ההצהרתי וככל שהסעד יתקבל יחל דיון נוסף בסעד הכספי הנלווה לו, לרבות בחינת חוות דעת אקטואריות מטעם הצדדים.
שלישית, ראוי שהנתבעות ידעו כבר בשלב הראשון של ההליכים מה משמעות הסעד הכספי בעניינן על מנת שתוכלנה לכלכל את צעדיהן בהתאם. כימות התביעה אף עשוי להביא את הצדדים לידי פשרה ולחסוך זמן והוצאות ניכרות לצדדים.

בנסיבות אלו, בהתחשב בהלכה בדבר סילוק תביעות על הסף ופסיקת ביה"ד לעניין כימות כתב התביעה, מצאתי, כי מחד אין מקום לדחיי ה או למחיקה של התביעה על הסף, אולם מאידך, יש להורות על תיקון כתב התביעה וכימותה.

סילוק התביעה על הסף עקב היעדר עילה:

כאמור לעיל, הלכה היא כי סעד של דחיה או מחיקת תביעה על הסף מופעל ביד קמוצה ובמשורה ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר. לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ביה"ד ה געתי לכלל מסקנה, כי שאלת אחריותה של הנתבעת 2 מצריכה בירור עובדתי ומשפטי ולכן אין מקום לדחיה או מחיקה של התביעה על הסף כנגדה בשלב זה.

יחד עם זאת, בהתחשב בטענת הנתבעת 2 לפיה המנוח טופל ע"י תגמול סוכנות לביטוח חיים (2002), על מנת שניתן יהיה להכריע ולפסוק ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה ובהתאם לסמכותי כאמור בתקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הנני מורה על צירופה של תגמול כנתבעת נוספת ועל התובעים לתקן את כתב תביעתם בהתאם .

סוף דבר:

לנוכח החלטתי כאמור על התובעים לתקן את כתב תביעתם המקורי כך שתצורף נתבעת נוספת, תגמול סוכנות לביטוח חיים (2002), הסעדים יכומתו במלואם וה תובעים ישלמו אגרת משפט בהתאם לסכום הכספי שייתבע.

תיקון כתב תביעה כאמור ייערך לאחר שתינתן החלטת כב' הרשמת ערמונית מעודד בעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה.

משהבקשות התקבלו בחלקן אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ט, (19 מאי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.