הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 58164-06-18

02 אוקטובר 2019
לפני:
כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

התובעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ

-
הנתבעת:
אנה כספי

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה כנגדה על הסף.
התובעת מתנגדת לבקשה.

רקע וטענות הצדדים בתמצית
ביום 25.6.18 הוגשה תביעת הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: התובעת) למתן סעד הצהרתי לפיו קמה לה זכות קיזוז, עכבון או שעבוד בכספים שנצברו בכל פוליסות הביטוח של הנתבעת אצלה, וזאת בגין חוב הלוואה אשר קיבלה הנתבעת מה תובעת ביום 20.7.16.
ביום 25.10.18 התקיים דיון מקדמי לפני כב' הרשמת סימה קרמר, במהלכו טען ב"כ הנתבעת כי בשנת 2016 סברה הנתבעת לתומה כי מדובר בכספי פיצויים שמגיעים לה בגין תאונת עבודה ולא בהסכם הלוואה, וכי מדובר בטעות בהבנת המסמכים. בתום הדיון ביקשו הצדדים שהות בכדי לנסות ולהגיע להסכמות ובכך לייתר את ההליך.
ביום 20.3.19 ומשהצדדים לא הגיעו להסכמות, הגישה הנתבעת את בקשתה דנן.
לטענת הנתבעת בבקשתה, יש לסלק את התביעה על הסף שכן בגין הבקשה נשוא התיק תלוי ועומד תיק בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון המצורף לתיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה – בו ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל על עיכוב הליכים. לפיכך לטענתה, מנועה היא לפרוע את חובותיה לתובעת בשל איסור העדפת נושים.
עוד טענה הנתבעת כי מעולם לא פנתה אל התובעת בבקשה למתן הלוואה וכי הליכי הגבייה שלטענת התובעת פתחה כנגדה, מעולם לא התקבלו אצלה.
מנגד לטענת התובעת, משמדובר ביתרת חוב בגין הלוואה בשעבוד פוליסת ביטוח חיים שנחתמה בכתב ידה של הנתבעת, התובעת הינה נושה מובטחת בעלת זכות קיזוז ועיכבון וזכות זו הוכרה בפסיקה כזכות קודמת לנושים אחרים. לטענתה, לא מדובר בהעדפת נושים נוכח העובדה שלתובעת קיימת בטוחה אותה יכולה היא לממש מתוקף הסכם ההלוואה עליו חתמה הנתבעת. לטענת התובעת בחרה היא שלא לקזז באופן מיידי את כספי הפוליסה וזאת מתוקף חובתה לנהוג כלפיה עמיתיה בחובת זהירות מוגברת ובכך לשמור על זכויותיה הפנסיוניות והסוציאליות של הנתבעת, אשר עלולות להיפגע במידה והכספים יפדו בטרם הגיע מועד הזכאות.

דיון והכרעה
סילוק תביעה על הסף, המוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, (להלן: התקנות), אשר קובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
הלכה פסוקה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (ר' דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242) שכן נקבע כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168). מכאן עולה כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (ר' דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274). עוד נקבע, כי ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד (ר' ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] (13.2.2008)).
בבר"ע 12384-02-10 (מיום 10.2.12) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן: "מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח שיאון ז"ל - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567].
על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על-ידי התובע, כאשר על בית-הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו.
במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת היעדר עילה נדרש בית-הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".
בענייננו, לא מצאתי כי המקרה דנן מהווה מקרה חריג אשר מצדיק סטייה מהכללים המשפטיים שצוינו דלעיל. מטיעוני הצדדים, הן בתיק עצמו והן בבקשה ובתגובה לסילוק על הסף, עולה שורה של שאלות עובדתיות ומשפטיות, באשר לעצם ההתחייבות וזכאות התובעת להיפרע מהנתבעת במצבה. שאלות אלו צריכות להתברר במסגרת ההליך העיקרי, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הנתבעת לא חתמה על ההלוואה כטענתה או האם התובעת הינה נושה מובטחת בעלת זכות קיזוז ועיכבון כטענתה וזאת מבלי לקיים בירור עובדתי ומשפטי בטענות אלו.
על יסוד כל האמור הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' תשרי תש"פ, (02 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.