הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 3905-08-13

לפני:
כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

נציג ציבור (עובדים) מר יגאל כוחלאני
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב ענב

המערערת
ד"ר נחמה יוחאי

ע"י ב"כ עו"ד גילי שפר ועו"ד ענת לזר
-
המשיבות

  1. מדינת ישראל- משרד החינוך
  2. מדינת ישראל- הממונה על הגמלאות במשרד האוצר

ע"י ב"כ עו"ד ציפי קימיאגרוב חיים מפרקליטות מחוז תל אביב

פסק דין

1. הוגשה תביעה על ידי התובעת, למתן סעד הצהרתי הקובע כי על המדינה להכיר בדוקטורט מאת Eӧtvӧs Lorànd University ( בודפשט, הונגריה) לצורך שכר ופנסיה, ממועד סיום לימודיה לתואר שלישי ביום 14.10.2004.

2. לתיק הוגשו תצהיר התובעת ותצהיר מטעם גב' ענת ליבוביץ.
מטעם המדינה הוגש תצהירה של הגב' ציפי ויינברג - ממונה באגף בכיר ( קשרי חוץ ואונסקו) במשרד החינוך.

3. בישיבת 14.6.16 לאחר שהצדדים הבהירו מספר סוגיות עובדתיות, הוסכם כי לאור ההבהרות אין צורך בחקירת הצדדים וניתנה החלטה על הגשת סיכומים.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

4. רקע עובדתי
א. התובעת, דר' נחמה יוחאי, עבדה כמורה וכמחנכת ושימשה בתפקידים נוספים בתחום החינוך. בכלל זה שימשה מעל לעשרים שנה כמנהלת חטיבת ביניים בראשון לציון.

ב. התובעת פרשה לגמלאות בסוף שנת הלימודים תשע"ב.

ג. התובעת בעלת תעודת הוראה, תואר ראשון ממכללת בית ברל ותואר שני במדעי החינוך מאוניברסיטת תל אביב.

ד. את לימודיה לתואר שלישי החלה התובעת בשנת 2001 ב Eӧtvӧs Lorànd University ( אטווש לורנד) שמקום מושבה בבודפשט הונגריה וסיימה בשנת 2004.

ה. ביום 19.7.05 הגישה התובעת בקשה להערכת התואר השלישי, אל הגף להערכת תארים במשרד החינוך .

ו. ביום 22.11.05 הודע לתובעת כי לאחר גיבוש ופרסום הכללים להערכת תארים אקדמיים שלישיים מחו"ל, החל תהליך יישומם והיא תזומן לראיון אישי בעניין עבודתה, בפני ועדת מומחים.

ז. התובעת זומנה לראיון בפני ועדת מומחים ליום 14.4.08 . מאחר והודיעה כי תשהה בחו"ל במועד זה, נדחה מועד הראיון ונקבע ליום 1.1.09.

ח. בדיון שהתקיים ביום 1.1.09 נכחו חברי הוועדה פרופ' יעקב כץ ופרופ' בנימין בית הלחמי.
תמליל הדיון צורף כנספח 15 לתצהיר התובעת.

ט. בהחלטת ועדת המומחים מיום 15.1.09, נספח 16 לתצהיר התובעת, נכתב:

"...
בדיקת בקשתך להערכת התואר העלתה, כי התואר אינו שקול לתואר אקדמי שלישי ישראלי. להלן הנימוקים לעמדתנו זו:

1. בבדיקת העבודה התגלה מקרה של גניבה ספרותית – plagiarism ולכן לא ראוי לקבוע שקילות לעבודה.

2. הסקירה המחקרית, ניתוח החומר ומתודולוגיית המחקר נעשו בצורה לא מאורגנת.

מכלול הנימוקים המפורטים לעיל הובילו אותנו למסקנה, כי יש לקבל את המלצת ועדת המומחים ולקבוע, כי התואר האקדמי השלישי שבידיך אינו שקול לצרכי דירוג ושכר לתואר אקדמי מקביל ממוסד ישראלי. יובהר, למען הספר ספק, כי החלטה זו יפה לענייני דירוג ושכר בלבד, ואין בה כדי לפגום במעמדו של התואר כלפי כולי עלמא".

י. בחודש 7/12 פנתה ב"כ התובעת במכתב אל הגב' ויינברג, בו נטען כי התובעת עומדת במלוא הקריטריונים למתן אישור שקילות כפי שנקבעו בפסק הדין בבג"צ 1397/07 ד"ר יעל לביא-גולדשטיין ואח' – משרד החינוך ואח' מיום 10.5.10 ( להלן – בג"צ יעל לביא) ועל כן זכאית לקבלת אישור השקילות.

הגב' ויינברג השיבה כי המשיבה עומדת על עמדתה.

יא. על רקע זה הוגשה התביעה.

5. הכללים למתן אישורי שקילות – רקע עובדתי
על פי הסכמי העבודה והסדרי העבודה החלים בשירות המדינה, הגוף האחראי לקבוע את שקילותו של תואר אקדמי מחו"ל לתואר ממוסד ישראלי מוכר, הוא האגף להערכת תארים במשרד החינוך (ראה למשל בסעיף 24.212 לתקשי"ר).

6. עד שנת 2000 הוועדה להערכת תארים שקלה תארים שלישיים לפי כללים שגיבשה לצורך עניין זה ובין היתר אם התואר מוענק על ידי מוסד המוכר על ידי רשויות המדינה בה הוא נמצא ( סעיף 19 לתצהיר הנתבעת).

7. בחודש 6/2000 הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות פרופ' שילד, שתפקידה לגבש המלצות באשר להערכת תארים שלישיים מחו"ל וכן תארים ראשון ושני שנרכשו בשיטת " למידה מרחוק". הגף הונחה ע"י נציבות שירות המדינה להימנע ממתן אישורי שקילות לתארים שלישיים וזאת עד להשלמת עבודתה של הוועדה ואישור המלצותיה.
בשל מחלוקות פנימיות שנתגלעו בוועדה, סיימה זו את עבודתה מבלי שהגישה את המלצותיה ( סעיפים 16-18 לתצהיר המדינה).

8. ביום 24.9.03 הוקמה על ידי נציבות שירות המדינה ועדה נוספת, אשר תפקידה היה לסיים את אשר התחילה ועדת שילד.
בראש ועדה זו עמד פרופ' כץ, ששימש אז כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.
ביום 16.3.05 אושרו המלצות הוועדה על ידי הגורמים המוסמכים וביום 10.5.05 פורסמו על ידי נציבות שירות המדינה כללים להערכת תארים אקדמיים ( ראשון או שני) שהוענקו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל בשיטת " למידה מרחוק" וכן כללים להערכת תארים שלישיים זרים לצורכי דירוג ושכר ( להלן – כללי כץ).
ראו הודעה מס' סה/15, נספח 14 לתצהיר התובעת.

9. על פי כללי ועדת כץ, תיבדק הבקשה לאישור שקילות תואר שלישי ממוסד זר בשני שלבים:

בשלב הראשון -יבדוק הגף להערכת תארים עמידה בכללי הערכה טכניים שונים ובכלל זה את ההוראות בעניין תקופת הלימודים, הגשת עבודת דוקטורט , זהות מנחי ובוחני העבודה, שפת הלימודים והעבודה וההוראות בעניין מסלול ישיר לדוקטורט.

בשלב השני - לאחר ש נמצא כי התקיימו התנאים המוקדמים, תיבחן עבודת הדוקטורט על ידי ועדת מומחים, חברי סגל אקדמי מתחום עבודת הדוקטורט או תחום קרוב. ועדת המומחים תבחן את העבודה ותערוך ראיון למבקש השקילות, במטרה להבטיח כי עבודת הדוקטורט נעשתה על ידי מגיש הבקשה בעצמו, כי הוא מתמצא בה וכי העבודה עומדת בסטנדרטים הנדרשים במוסדות מוכרים המעניקים תואר שלישי ושקולה לעבודת דוקטורט מהתחום הרלוונטי במוסדות ישראלים מוכרים.

10. כללי ועדת כץ כללו גם הוראות מעבר לגבי מי שהחל את לימודיו קודם ליום פרסומם של הכללים. הוראות המעבר פוטרות את המבקשים מחלק מן הדרישות ה"טכניות" של שלב הבדיקה הראשון, אך אינן פוטרות את המבקשים מהתייצבות בפני ועדת מומחים.

11. בג"צ 1397/07 ד"ר יעל לביא-גולדשטיין ואח' נ' משרד החינוך
בעניין ד"ר יעל לביא נדונה עתירתם של שבעה בעלי תואר דוקטורט מאוניברסיטאות זרות, אשר סיימו לימודיהם לפני פרסום כללי כץ, כנגד החלתם של כללים אלה ובהם הדרישה להתייצבות בפני וועדת מומחים.

12. בפסק הדין שניתן ביום 10.5.10 נקבע כי אין מקום להתערב בעצם ההחלטה לערוך שינוי במדיניות המינהלית ואולם המדינה לא עמדה בנטל להציג נימוק המצדיק במקרה זה סטייה מן הכלל של איסור תחולה למפרע ולא ייחסה משקל מספיק לשיקולי צדק והגינות ולדרישת הסבירות והמידתיות.
עוד נקבע בפסק הדין כי על המדינה לתת אישורי שקילות לתואר השלישי למי שסיים לימודיו במוסד הזר, קיבל את הדוקטורט שלו והגיש בקשתו לאישור שקילות לפני תאריך 10.5.05 ( יום פרסום כללי ועדת כץ) בכפוף לתנאים הנוספים הבאים:

"א. עבודת הדוקטורט שבבסיס התואר היא אותנטית והוכנה על ידי המבקש...

ב. המוסד שהעניק את התואר השלישי – מוכר על ידי הרשויות המוסמכות במדינה בה הוא פועל כמוסד המוסמך להעניק תארים אקדמיים שלישיים...

ג. המבקש הציג בפני המשיבים את התעודות והמסמכים שנדרשו הימנו על כך שעמד בדרישות אותו ...".

13. עיקר טענות התובעת
נטען כי יש להכריע בשאלת זכאותה של התובעת לאישור שקילות, לאור פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין ד"ר יעל לביא.

14. נטען כי במהלך ניהול הגנתה בתביעה שבכותרת, שינתה המדינה חזית באשר לנימוקי דחיית בקשתה של התובעת לאישור שקילות.
כך, בכתב ההגנה המקורי נטען כי הנימוק לדחיית הבקשה היה החלת כללי ועדת כץ עליה, שכן בקשתה לאישור שקילות הוגשה לאחר פרסום כללי ועדת כץ. משהוצג מסמך המפריך טענה זו, תיקנה המדינה את כתב ההגנה וביססה את ההחלטה על הנימוק שהפגמים שנתגלו בעבודתה של התובעת, מעלים ספק באשר לאותנטיות שלה.

15. לטענת התובעת, הוכח כי עבודת הדוקטורט שלה אותנטית והוכנה על ידה. הטענה כי הפגם הנטען ע"י ועדת המומחים פוגם באותנטיות העבודה, היא מרחיקת לכת.
לטענת התובעת מדובר בחלק קטן מהעבודה, מתוך פרק אשר הוקדש לסקירה ספרותית והפניה למקורות רבים. מדובר בפגם אשר הינו לכל הי ותר פגם ברמה האקדמית של העבודה והוא אינו הופך אותה לבלתי אותנטית.

16. לטענת התובעת, סירוב הנתבעת להעניק לה אישור כשירות, מביא לתוצאה של הפלייתה בהשוואה לאחרים אשר סירבו לעמוד בפני ועדת המומחים וקיבלו את אישור השקילות לאחר בג"ץ יעל לביא.

17. עיקר טענות המדינה
החלטת הגף להערכת תארים שלא להכיר בתואר של התובעת כשקול לתואר ישראלי, ניתנה במסגרת סמכותו כדין והינה סבירה ומידתית, עומדת בכללי המשפט המנהלי ועומדת בכל אמות המידה הקבועות בדין לרבות החלטת בג"צ.

18. לטענת המדינה, המתווה אשר נקבע בבג"צ ד"ר יעל לביא, התייחס באופן מפורש למי שסיים לימודיו במוסד הזר, קיבל את הדוקטורט שלו והגיש בקשתו לאישור שקילות לפני 10.5.05 .
בהינתן שהתובעת הגישה את הבקשה לאישור שקילות ביום 19.7.05, מתווה זה אינו חל עליה, אלא צריך היה להחיל עליה את כללי ועדת כץ. ואולם, על פי החלטת המדינה, המתווה שנקבע בבג"ץ יעל לביא יושם כך שכללי כץ הוחלו על מי שהחל את לימודיו לאחר מאי 2005.
נטען כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכותה ומחובתה של המדינה לבחון את עבודת הדוקטורט של התובעת או אחרים, שכן אף לגבי מי שעמד בתנאי המתווה המפורט בפסה"ד, נקבע כי בקשתו תיבחן במבחן של אותנטיות.

19. לטענת המדינה, עוד טרם פרסומם של כללי כץ, אם היה עולה חשד בדבר גניבה ספרותית, היה הגף מחוייב לבחון זאת. משממצאי הראיון עם התובעת העלו מקרה של גניבה ספרותית שמשמעה כי אותנטיות העבודה לוקה בחסר, לא ניתן היה להתעלם מהם.

20. נטען כי אין מדובר בפגם אקדמי שולי אלא בפגם העולה כדי פגם סף היורד לשורש עבודת הדוקטורט, שבגינו אין זה ראוי לקבוע שקילות לעבודה ולתואר. לעמדת המדינה יש לציין את החשיבות שבתשלום כספי ציבור אך ורק למי שזכאי לכך כדין.

21. האם נפל פגם בהעמדת התובעת בפני ועדת מומחים
התובעת סיימה את לימודיה בחודש 10/2004 ( נספח 11 לתצהיר התובעת).
כללי ועדת כץ פורסמו ביום 10.5.05 והם כוללים הוראות מעבר לגבי אלה שהחלו את לימודיהם לפני פרסומם של הכללים.

22. על פי הוראות המעבר, לגבי מי שהחל לימודיו לפני כניסתם לתוקף של כללי כץ, יוערך תואר אקדמי שלישי זר כשקול לתואר אקדמי ישראלי, אם עמד בתנאים המפורטים בסעיפים 8-10 לנספח א' להודעה מס' סה/15, תוך מתן הקלות מסוימות ביחס לדרישות הטכניות.

23. על פי הוראות המעבר, על מי שהחל לימודיו לאחר 10.5.05 חל סעיף 10 לנוהל שכותרתו " ועדת מומחים" במלואו.
למען הנוחות נביאו להלן בשלמותו:

"10. ועדת מומחים:
לאחר שמצא הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל כי התקיימו התנאים המפורטים לעיל בסעיפים 8.1-8.7, תועבר עבודת הדוקטורט לבחינת ועדת מומחים כמפורט להלן.

10.1 ועדת המומחים תמנה שני מומחים מהתחום בו נכתבה עבודת הדוקטורט, או תחום קרוב ככל האפשר, ואשר במסגרת עבודתם האקדמית השוטפת מכהנים כבודקי עבודות דוקטורט במוסדות ישראליים מוכרים להשכלה גבוהה.

10.2 על ועדת המומחים לבדוק א. כי עבודת הדוקטורט נעשתה על ידי מגיש הבקשה בעצמו והוא התמצא בה ובתוכנה במידה שמעידה על כך. ב. עבודת הדוקטורט עומדת בסטנדרטים הנדרשים במוסדות מוכרים המעניקים תואר שלישי, ושקולה לעבודת דוקטורט מהתחום הרלוונטי במוסדות ישראליים מוכרים.

10.3 ועדת המומחים תבדוק את העבודה ותערוך ראיון אישי למבקש השקילות.

10.4 במסגרת הפעלת שיקול דעתה, תתייחס הועדה, בין היתר, להיקף עבודת הדוקטורט, המתודולוגיה והמחקר שנעשה, משך זמן הכתיבה והמחקר, חדשנות העבודה, רמת הכתיבה בעבודה, והיקף הביבליוגרפיה.

10.5 הועדה רשאית לדרוש ממגיש הבקשה להכרה בתואר הזר שברשותו, להשלים פרטים נוספים הנוגעים ללימודים, לרבות הגשת מסמכים נוספים, לצורך עבודה. כמו כן, רשאי הועדה לדרוש מידע נוסף מכל מקור אחר בהתאם לכל דין."

24. לאור כללי ועדת כץ, לרבות הוראות המעבר, היה על התובעת לעמוד בפני ועדת המומחים.

25. לאחר פרסומם של כללי כץ, הוגשה העתירה בבג"צ ד"ר יעל לביא. בית המשפט העליון קבע את הכללים למתן אישורי שקילות למי שסיים לימודיו במוסד הזר, קיבל את הדוקטורט שלו והגיש בקשתו לאישור שקילות לפני תאריך 10.5.2005.

26. בפסק הדין בעניין יעל לביא נקבע כי הדרך הנכונה להחיל את שינוי המדיניות, היתה להחיל את כללי כץ רק על מי שטרם סיים את לימודיו בעת פרסום הכללים ׁויכול היה עדיין להתאים עצמו לדרישותיהם, ולא ליישמו כלל על כאלה שהשלימו לימודיהם, קיבלו את התואר ואף הגישו בקשה לשקילות עובר לפרסום הכללים החדשים. ׁ

27. המדינה אישרה כי במהלך שנת 2010 הוחלט כי פסק הדין בעניין ד"ר יעל לביא ייושם כך, שכללי כץ לא הוחלו על מי שהחל ללמוד לפני פרסומם ( סעיף 33 לכתב ההגנה המתוקן).

28. התובעת עמדה בפני הוועדה ביום 1.1.09 עוד טרם קבלת החלטת המדינה בעניין זה.
העמדתה של התובעת בפני הוועדה, במועד שבו התכנסה הוועדה, היתה אם כן בסמכות וכדין.

29. בהתאם לנפסק בעניין ד"ר יעל לביא, הרי שגם לגבי התובעת, לא יכולה להיות מחלוקת כי החלת הדרישה לעמוד בפני ועדת מומחים למפרע, פגעה בה. זאת בשל כך שהתובעת לא ידעה, במועד כתיבת העבודה, שיהיה עליה לעמוד בפני ועדת המומחים.
לטעמנו יש לשקול לזכותה של התובעת את העובדה שכללי כץ הוחלו רטרואקטיבית וכי אילו ידעה שהיו מוחלים עליה, היתה נוקטת משנה זהירות ביחס לאופן כתיבת העבודה.

30. בחינת החלטת הוועדה
אשר למהותה של הביקורת השיפוטית שיפעיל בית הדין על החלטות הרשות המנהלית נקבע:
"כלל הוא כי בית-הדין לא ישים שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת, וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי-סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית-הדין אף לא ישים שיקול-דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות"

ע"ע (ארצי) 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים – יצחק צויזנר , מיום 27.6.01.

בהתאם לפסיקה, בבוא בית הדין לקבוע אם החלטת הגף להערכת תארים היא החלטה בלתי סבירה עד כדי ביטולה, יפעיל בית הדין ביקורת שיפוטית על הרשות המוסמכת, בהתאם לכללי המשפט המנהלי.
עע ( ארצי) 8682-06-12‏‏ סעיד ברגותי נ' מדינת ישראל משרד החינוך, מיום 15.6.14.

31. לטענת המדינה -

"בעלי תארים שלישיים שלא ניגשו לוועדת המומחים בשנים שהיא פעלה קיבלו, לאחר בג"ץ יעל לביא, אישור שקילות מבלי שעבודת הדוקטורט שלהם נקראה על ידי אנשי האגף. גם במקרים האלה, אם היה עולה חשד או בעבר או בעתיד בנוגע לאותנטיות של העבודה או המסמכים אז הגף היה מחוייב לבדוק זאת" .
(עמ' 5 ש' 10-13 לפרוטוקול הדיון מיום 14.6.16).

נטען כי אף אם לא היתה עומדת התובעת בפני וועדת המומחים, הרי שעל פי המתווה שנקבע בבג"צ ד"ר יעל לביא, יש לבחון את בקשתה במבחן של אותנטיות. משממצאי הראיון עמה העלו מקרה של גניבה ספרותית, משמע שאותנטיות העבודה לוקה בחסר.

32. יישום לענייננו
בחינת החלטת הועדה מיום 15.1.09 מעלה כי הועדה נימקה את דחיית הבקשה בשניים:
"1. בבדיקת העבודה התגלה מקרה של גניבה ספרותית – plagiarism ולכן לא ראוי לקבוע שקילות לעבודה.

2. הסקירה המחקרית, ניתוח החומר ומתודולוגיית המחקר נעשו בצורה לא מאורגנת."

הנימוק השני נזנח על ידי המדינה, הוא לא עלה בדיון בפני הוועדה וממילא נטען בכלליות בלבד.
בסעיף 52 לסיכומים מטעם המדינה הובהר כי לאחר בג"צ יעל לביא, נימוק זה אינו עומד עוד כחלק מן הנימוקים לדחיית בקשת התובעת לקבלת אישור השקילות.

מכאן שההחלטה על אי מתן אישור השקילות מבוססת על הנימוק הראשון בלבד.

33. לטענת המדינה, אותנטיות העבודה לוקה בחסר, שכן חלקים נרחבים ממנה הועתקו ממקורות אחרים. על כן הגורמים המקצועיים הגיעו למסקנה שהעבודה, לפחות בחלקה, אינה אותנטית.

34. בסעיף 44 לתצהירה של הגב' ויינברג נכתב:
"בעניין זה יצוין כי התובעת העתיקה לתוך עבודת הדוקטורט שישה (6) קטעים ברצף, ללא הפניה וציון מקורם תוך היעדר סימון של ציטוט על ידי מירכאות, שאופן שבו הוצגו כאילו נכתבו על ידי התובעת בעצמה ותוך שהתובעת מנכסת את כתיבת הקטעים האמורים לעצמה."

35. התובעת פירטה באריכות במסגרת תצהירה את אופן בחירת הנושא לעבודת הדוקטורט, העוסק בחשיבות החינוך החברתי בבתי הספר, בהתבסס על הגותו של לורנס קולברג.
התובעת פרטה כי נושא זה היה קרוב לעשייתה המקצועית במשך שנים רבות, עת עסקה בנושא "קהילה הוגנת" והיתה שותפה להטמעת תחום זה במסגרת החינוך החברתי בבתי הספר.

בתצהירה סיפרה כי במסגרת עבודת הדוקטורט, ביקשה לבדוק באיזו מידה נעשה שימוש בתחום החינוך החברתי, לאיזה תוצאות הדבר מביא ואיזה שינוי ניכר בקרב התלמידים.

התובעת פרטה בתצהיר על אודות אופן כתיבת העבודה, אשר נכתבה במהלך כשלוש שנים וכללה עבודת מחקר, העברת שאלונים בקרב מחנכים בבתי ספר וניתוח תוצאותיהם בסיועו של דר' ברקו ובסיוע סטטיסטיקאית (סעיפים 22-27 לתצהיר התובעת).

36. בנוסף, התובעת הציגה ראיות המלמדות על כך שהעבודה נכתבה על ידה בשקידה רבה. בכלל זאת הוצגו נתונים סטטיסטיים אשר היוו את הבסיס לעבודה, טיוטות בכתב ידה של התובעת, בעברית ובאנגלית וכן צילומי מסך של גיבויים מהמחשב האישי התובעת.

37. התובעת סיפרה על הליך האישור של העבודה על ידי הוועדה שמונתה לשם כך, בראשות פרופ' מאוניברסיטת בודפסט וחברים נוספים. לדבריה לאחר קריאת טיוטת העבודה, נדרשה להגיע להונגריה ולהבחן בעל פה בפני ועדה נוספת, שמנתה חמישה פרופסורים אשר שאלו אותה על העבודה.

38. המדינה טענה כי התובעת ביצעה הרחבת חזית פסולה, עת צירפה לתצהירה מסמכים אשר לא עמדו בפני הגף להערכת תארים בטרם ניתנה ההחלטה. נטען כי לא ניתן לדעת מי ערך את המסמכים והאם הם נערכו בזמן אמת ולכן יש להוציאם מתיק בית הדין.

טענתה זו של המדינה אינה מתקבלת.
מהראיות עולה כי הטענה בדבר חשד לגניבה ספרותית לא הועלה בפני התובעת טרם הריאיון שנערך עמה. על כן לא היתה לה שהות להערך לטענה ולהביא מסמכים אשר יתמכו בגרסתה.
נזכיר, שהתובעת סיימה לכתוב את העבודה בשנת 2004 ועמדה בפני וועדת המומחים בשנת 2009, שנים רבות לאחר מכן.
כמו כן, הטענה בדבר חוסר אותנטיות העבודה לא הועלתה אלא במסגרת כתב ההגנה מטעם המדינה.

39. יתרה מכך, המדינה אישרה בישיבת קד"מ:

"בשלב הזה אין לנו ראיות שהעבודה לא הוכנה ע"י המבקשת למעט אותו פגם – גניבה ספרותית שנמצאה" (עמ' 6 ש' 16-17).

40. מסקנות
בטרם נקבע מסמרות בעניין התביעה שבפנינו, נבקש להבהיר כי אין כל הצדקה להעתקת חלקים ממאמר שכתב אדם אחר, ללא הפניה לדבריו.
במקורותינו נאמר:
"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ..." (מסכת מגילה טז ע"א).

הוראות בעניין זה מוסדרות גם בחקיקה במדינת ישראל וראו לעניין זה חוק זכויות יוצרים תשס"ח – 2007 הקובע איסור לעשות שימוש ביצירה של אדם אחר, ללא רשותו.

לכן, תהא מסקנתנו אשר תהא באשר להחלטה לעניין אישור כשירות של עבודת הדוקטורט של התובעת , עדיין יש לעמוד ולהבהיר כי אין להקל ראש בהעתקת קטעים מפרי עבודתם של אנשים אחרים, עליהם עמלו ושקדו, ללא מתן קרדיט.

41. לאחר שהבהרנו את הברור מאליו, אנו סבורים שהחלטת המדינה בנוגע לאי מתן אישור כשירות לתובעת, לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
להלן נפרט את הנימוקים.

עבודת הדוקטורט שהובאה בפנינו, מונה 107 עמודים ומצורפים לה 18 עמודי ביבליוגרפיה וכ-30 עמודי נספ חים.
הטענה לגבי גניבה ספרותית נוגעת לשישה קטעים בלבד מתוך הפרק הראשון לעבודה, המונה 53 עמודים, המהווה רקע תיאורטי לעבודה.
לגבי כל יתר חלקי העבודה, לא הועלו טענות כלשהן על ידי הוועדה.

מתמליל הדיון בוועדה עולה שהתובעת קיבלה את הביקורת שהופנתה אליה והודתה בחומרה שבהיעדר הפניה. התובעת לקחה על כך אחריות.

התובעת הוכיחה שהתקיים הליך לימודים אותנטי באוניברסיטה ידועה.
התובעת הוכיחה שביצעה עבודת חקר מעמיקה וערכה עבודת דוקטורט שעמדה בדרישות האוניברסיטה שבה למדה . הדברים פורטו בהרחבה בתצהירה, ועיקריהם הובא לעיל.

42. עוד ובנוסף. בסעיף 50 לסיכומים טענה המדינה כי לאחר שניתן פסק הדין בבג"צ ד"ר יעל לביא, נבחנו מחדש בקשות להערכת תואר שלישי אשר נדחו בעבר. ככל שנמצא כי ההחלטה שדחתה את הבקשה נסבה על כך שעבודת הדוקטורט אינה עומדת בסטנדרטים המינימליים הנדרשים לקבלת תואר שלישי בישראל, או כי הינה ברמה אקדמית נמוכה, שונתה ההחלטה וניתן אישור שקילות.

לאור טענה זו של המדינה, שלפיה ניתן אישור שקילות לעובדים אחרים חרף אי עמידה בסטנדרטיים מינימליים נדרשים או רמה אקדמית נמוכה, הרי שבמקרה שבפנינו, שבו כל שנטען הוא להעתקת מספר קטעים ללא הפניה, לא היתה הצדקה לשלול את ההכרה.

43. לאור כל האמור, אנו קובעים שההחלטה שהתקבלה בעניינה של התובעת, לעניין אי מתן אישור כשירות לעבודת הדוקטורט, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ודינה להתבטל.

44. נציג ציבור מעסיקים מר יעקב ענב
ד"ר נחמה יוחאי, התובעת, סיימה לימודיה לתואר שלישי באוניברסיטה הונגרית ביום 14.10.2004. ביום 19.7.05 הגישה למשרד החינוך בקשה להערכת התואר השלישי.

ועדת מומחים ששקלה את עבודתה של התובעת ובקשתה להכרה בתואר שקיבלה, נתכנסה ביום 1.1.2009 יחד עם התובעת. בוועדה חברים פרופ' כץ ופרופ' בית הלחמי. להלן קיטוע מתוך פרוטוקול הישיבה המוקלט:

פרופ' ... : "...אני חושב שילד בן 10 יכול כבר להבין שלהעתיק עבודה של מישהו אחר זה מעשה לא מוסרי ויש מחקרים על זה, נכון?
ד"ר יוחאי: נכון.
פרופ' בית הלחמי: אז אני מתפלא לראות שמישהי כמוך איננה חושבת,
ד"ר יוחאי: אין לי מה לומר.
פרופ' בית לחמי: (לא שומעים)
ד"ר יוחאי: אני פשוט כואבת את הנושא. אני לא יודעת מה קרה עם הקטע הזה. אני לא מתווכחת. אני רק יודעת, (לא שומעים)
פרופ' בית הלחמי: את מציגה את זה כרעיונות שלך (לא שומעים)
ד"ר יוחאי: זה חמור מאד. יחד עם זה, כל העבודה היא עבודה שנעשתה בעמל רב מאד ועם הרבה מאד עשייה והבאתי את עצמי לתוך העבודה הזאת.
פרופ' בית הלחמי: אבל אי אפשר.
ד"ר יוחאי: אני לא יכולה לזכור אפילו. זה דבר חמור, זה כאוב.
פרופ' בית הלחמי: עקרונות מוסריים בסיסיים.
ד"ר יוחאי: אני לא יכולה להתווכח כי יש נתון, אז אני לא יכולה להגיד.
פרופ' כץ: אני אגיד לך, יש עוד דבר בעייתי פה. נניח שאת כן לקחת את זה ואת מודעת לזה. יש דרך לעשות את זה, זה לצטט.
ד"ר יוחאי: אני מסכימה.
(לא שומעים)
ד"ר יוחאי: אני קראתי כל כך הרבה מאמרים וספרים ונעזרתי בדברים שלקחתי מאנשים שעוסקים בזה, כולל בקשר עם לארי (שם) וכולל בקשר אישי עם ג'ורג' לינק שנתן לי אפילו את האישור להשתמש בהמשך הדרך בשאלונים שלו. עד היום אני שותפה להרבה מאד (לא שומעים) של ה-Moral Education Association. יחד עם זה, הדברים שכתובים כאן ודברים שאני מעבר לעבודה הזו, שאני עושה, מקיימת את הנושא כי אני,
פרופ' בית הלחמי: אנחנו דנים רק בעבודה. אנחנו דנים בעבודה שלפנינו.
ד"ר יוחאי: אז חבל לי מאד.
פרופ' בית הלחמי: והעבודה שלפנינו היא, כפי שאנחנו אמרנו, לוקה, בין השאר, בצד המוסרי שלה דוקא. זה מענין. תודה רבה.
ד"ר יוחאי: חבל מאד. מצטערת (לא שומעים)
פרופ' כץ: אנחנו לא שופטים את איכות העבודה. אנחנו שוקלים את השקילות לעבודה ישראלית. אנחנו לא באים לומר שהאוניברסיטה לא רשאית לתת דוקטורט, שהמנחה לא יודע מה שהוא עושה. זה לא התפקיד שלנו. אנחנו צריכים להשוות לעבודה שנעשית בארץ מפני שתלמיד או סטודנט או אדם שמקבל דוקטורט בארץ, מקבל שכר על פי הדוקטורט במערכת החינוך והאם העבודה הזאת היתה עוברת באטוניברסיטה ישראלית. זאת השאלה וזה לא היה עובר.
ד"ר יוחאי: לא, זה אין על מה לדבר, (מדברים ביחד) אני מדברת (לא שומעים) בענין הזה אני רק יכולה להצטער, להתבייש או כל דבר אחר שאפשר לומר במקום הזה. זה חבל, כי באמת זו עבודה שהושקע בה הרבה מאד זמן וחשיבה ואני גם חושבת שאני מיישמת את זה בעבודה ואני אדם ישר ומוסרי, כך אני אומרת במלוא האחריות. מה קרה עם המאמר הזה, למה לא ציטטתי אותה, למה הוא בכלל נכנס (מדברים ביחד)".

אם בכך היה מתמצה הדיון בוועדה, הייתי מהסס, אולי, האם למרות שנתפסה בכפה בהעתקה, ניתן למחול לתובעת על המעשים שעשתה. שהרי היא מביעה בפני הוועדה צער רב ובושה ויתכן שהם כנים. אלא שאם קוראים גם את תחילת הדיון בוועדה, אין מנוס מהמסקנה, שהתובעת היתה מודעת היטב לפלגייט שהיא עושה ועשתה זאת מתוך תקווה שלא תתפס במעשיה. דא עקא שבהבדל מהרשויות בהונגריה, הוועדה כאן עשתה מלאכתה נאמנה וגילתה את ההעתקה. לכן, אל לנו, כמי שבאים לבדוק את פעילותה ואת הסבירות בשיקול דעתה של הוועדה בענינה של התובעת, לפסול את החלטה. וכך היו הדברים בתחילת הדיון בוועדה:

פרופ' בית הלחמי: טוב, בכל אופן, היום נדבר על העבודה שהוגשה לנו. אני שמתי לב לקפיצה בסגנון ואז עשיתי דבר מאד פשוט, בדקתי ולקחתי משפט מנוסח היטב ושמתי אותו ב-Google ואז הגעתי לדבר הזה שממנו הועתקו העמודים האלה. את יכולה לקרוא בעצמך ולראות,
ד"ר יוחאי: אז מה לא בסדר?
פרופ' בית הלחמי: את תסבירי לנו מה לא בסדר בהעתקת עמודים מהאינטרנט לעבודת דוקטורט.
ד"ר יוחאי: אם זה קטע שמשתלב ומתחבר לדברם שאני כותבת, אז אני לא מבינה מה הקושי, מה הבעיה,
פרופ' בית הלחמי: את לא מבינה מה הבעיה בפלגריזם?
ד"ר יוחאי: לא. העתקתי עבודות? זאת הטענה, זאת האשמה כלפי?
פרופ' בית הלחמי: זו לא האשמה, זו עובדה.
ד"ר יוחאי: טוב, אני,
פרופ' בית הלחמי: את לא מבינה?
ד"ר יוחאי: אני מבינה היטב.
פרופ' בית הלחמי: אז מה את אומרת? אבל הדפים האלה זהים בדיוק לדפים האלה. איך זה קורה? אולי ננסי ווליארד גנבה ממך. האם זה יכול להיות?
ד"ר יוחאי: לא. אני השתמשתי בהרבה מאד מקורות, בהרבה מאד ספרים.
פרופ' כץ: אבל את חייבת להגיד שאת מצטטת,
ד"ר יוחאי: נכון.
פרופ' כץ: לצטט בלי שאנחנו נדע שבעצם זה מאמר שנכתב על ידי מישהו אחר.
פרופ' בית הלחמי: אז יש כאן מאמר שמצאנו אותו באינטרנט וכתבה אותו מישהי בשם ננסי ווילארד ואת העתקת 6 קטעים ברצף, ללא שינוי כמעט. היה שינוי אחד, שמתי לב באמת שהיה שם של מחבר, סנרלי, השם הזה אומר לך משהו? זכור לך? אז פה את משבשת את שמו ועושה ממנו סלארי. אבל חוץ מזה, הניסוח הוא בדיוק אותו הניסוח, והוא ניסוח באמת מוצלח מאד אבל הוא שייך לגברת ננסי ווילארד ולא לך ואת לא מצטטת אותה, את לא מזכירה את שמה בשום מקום וברור שכאשר את מגישה עבודה אקדמית הדברים האלה אינם מתקבלים על הדעת ואינם מתקבלים בכלל".

במלים אחרות, הבושה, הכאב והצער הובעו רק אחרי שנסיונות ההיתממות כשלו. התובעת לא מבינה מה לא בסדר בהעתקת ששה קטעים בלא שבשום שלב בעבודה שהגישה לא אוזכר שם המחברת. היא "לא מבינה מה הקושי, מה הבעיה". הרי המדובר בכלל בסיסי בכל עבודה אקדמית: הסתמכות על מקורות, הסתייגות מדעות או סתירתם מחייבת התייחסות אליהם ואזכורם.

כדי לפסול את החלטת הוועדה, עלינו להחליט, כי:

  1. אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות; אין חולק שההחלטה בעניננו נתונה היתה לסמכות הוועדה; לחלופין,
  2. כי יש בהחלטה פגיעה בכללי הצדק הטבע; מתוך ציטוטי הפרוטוקול שהבאתי ברור, שלתובעת ניתנה זכות השימוע המלאה; ולחלופי חילופין,
  3. ההחלטה נגועה בשיקולים זרים; ברור שאין טענה כזו; ולבסוף,
  4. ההחלטה נגועה באי-סבירות קיצונית היורדת לשורשו של ענין.

לא מצאתי איזושהי אי סבירות קיצונית היורדת לשורש הענין בהחלטת הוועדה. גם לא מצאתי אי סבירות סתם בהחלטתה. נהפוך הוא, החלטתה היא התוצאה היחידה הנראית לי במקרה של העתקה בלתי מותרת. מקובל, כי בחינה בה נתפס תלמיד בהעתקה נפסלת. באקדמיה נהוג, כי העתקה בבחינה דינה הפסקת לימודיו של הסטודנט באותו מוסד. איזה מסר משודר מפסק דין בו חרף גילוי העתקה ננקט קו של סלחנות כלפי החוטא.

העובדה שעבודת הדוקטורט מונה 107 עמודים והעובדה שהעתיקה ששה קטעים בלבד, אינה צריכה לשמש נימוק לטובת התובעת. גם לא העובדה שקיבלה את הביקורת שהופנתה אליה והודתה בחומרת מעשיה צריכה לעמוד לזכותה. היא קיבלה בסופו של דבר את האחריות למעשיה אך ורק לאחר שהיתממה וניסתה לגמדם. רק משהוברר לה, כי אלה לא יעמדו לה הודתה במעשיה.

גם אם ניתנו אישורי שקילות לעובדים אחרים חרף אי עמידה בסטנדרטיים מינימליים נדרשים או היותם ברמה אקדמית נמוכה - ודעה זו הביע גורם מנהלי במשרד החינוך ולא ועדת המומחים לשקילה - אין המקרה שלפנינו דומה בנסיבותיו. העובדה ש'כולם עוברים באדום' ודאי שאינה סיבה למחול למי שנתפס בקלקלתו.

אני רואה את הענין בחומרה. מי שמסכימה אתי היא התובעת עצמה, שהודתה בפני ועדת המומחים לשקילה, כי "זה חמור מאד", כך ממש! לכן לדעתי יש לדחות את התביעה.

45. סוף דבר
על דעת רוב חברי המותב, התביעה מתקבלת.
החלטת הוועדה לעניין אישור כשירות של עבודת הדוקטורט של התובעת, בטילה.

46. באשר להיבט הכספי, יבוצע חישוב על ידי משרד החינוך ותוגש הודעה לתיק תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
במידת הצורך, יקבע דיון נוסף להשלמת טיעון בהיבטים הכספיים.

47. בשים לב לתוצאות פסק הדין ולקביעות המופיעות בו, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ז,בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים מר כוחלאני

הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציג מע סיקים מר ענב