הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 26860-05-14

30 מאי 2016
לפני:
כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

התובע
אברהם דובידוביץ

-

הנתבעת
מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמוס מוקדי ועינת טויק

החלטה

התביעה העיקרית בתיק עוסקת בזכויות התובע בהתאם לפוליסת ביטוח מנהלים המנוהלת על ידי הנתבעת. ובין היתר, זכאותו לקבלת קצבה בגין אובדן כושר עבודה על פי הפוליסה.
לפני שלוש בקשות שונות מטעם התובע, מיום 4.4.2016. האחת, בקשה שלא לזמן את הגב' יעל רייטר לעדות. השנייה, בקשה להשלמת הליך גילוי מסמכים והזמנת עדים. והשלישית, בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין או לחילופין, בקשה לבדיקה חוזרת אצל רופאי הנתבעת.
להלן אדון בבקשות לפי סדרן.

I. בקשה שלא לזמן את הגב' יעל ריטר לעדות-
התובע מבקש שלא לזמן לעדות את הגב' יעל רייטר, מנהלת כוח אדם בבנק הפועלים, אשר התובע והחברה שבבעלותו סיפקו עבורו שירותים.
התובע טוען, כי אין בידי העדה כל מומחיות בביטוח פנסיוני או במחלות מהן הוא סובל. זאת ועוד, זימון העדה יפגע בשמו הטוב, פרנסתו ובחסיונו הרפואי שהרי היא תצטרך לקבל הסברים על רקע זימונה למתן עדות ולשם כך יחשפו מגבלות התובע ומחלותיו.
יתרה מכך, זימון הגב' רייטר מנוגד להחלטת בית הדין מיום 17.2.2016, בו ביקשה הנתבעת לפנות ישירות לבנק הפועלים ולקבל נתונים אודות נוכחות התובע.
זאת ועוד, התובע נענה מיד לשאלת בית הדין בדבר מתן מידע על היקף עבודתו ושכרו בתקופה הנדונה ואף פנה אל רואי החשבון של החברה כדי שיכינו וימסרו נתונים אלו לנציגי הנתבעת, בנוסף לדיווחי שעות העבודה שיאספו.
הנתבעת מתנגדת לבקשה, וטוענת כי מטרת זימון העדה אינה מתוך רצון להזיק לתובע אלא כדי לעמוד על היקף עבודת התובע בבנק הפועלים.
לטענתה, זימון העדה יתייתר ככל שהתובע ימציא לנתבעת את פירוט דיווחי הכניסות והיציאות שלו לבנייני המשרדים של הבנק, ומסמכים אודות היקף עבודתו החל ממועד ההתקשרות עם הבנק.
הנתבעת מבהירה כי היא ביקשה לקבל את המסמכים הגולמיים המעידים על שכרו של התובע והכנסות החברה ולא מסמכים מרואה החשבון של החברה. כמו כן, הנתבעת ביקשה לקבל מהתובע את דיווחי הנוכחות שהוא או החברה בבעלותו המציאו לבנק בתקופה נשוא המחלוקת.
זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי במהלך הדיון מיום 17.2.2016 לא נדחתה בקשתה לקבל נתונים מבנק הפועלים ואף ביום 24.2.2016 נעתר בית הדין לבקשה לזמן את מנהל מדור שכר בבנק או נציג מוסמך מטעמו.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש מקום לזמן את העדה גב' יעל רייטר למתן עדות בבית הדין, אלא אם התובע ימציא לנתבעת את המסמכים הדרושים, כמפורט להלן, תוך 30 יום מיום מתן החלטה זו:
דיווחי כניסות ויציאות של התובע לבנייני המשרדים של הבנק.
דיווחי הנוכחות שהתובע או החברה בבעלותו המציאו לבנק בתקופה נשוא המחלוקת.
מסמכים גולמיים המעידים על שכרו של התובע והכנסות החברה בתקופה הרלוונטית.
מסמכים אודות היקף עבודת התובע החל ממועד התקשרותו, או התקשרות החברה שבבעלותו, עם הבנק.

II. בקשה להשלמת הליך גילוי מסמכים והזמנת עדים-
התובע טוען, כי אף שנערכו הליכי גילוי מסמכים בתיק, טרם גולו לו כל המסמכים הדרושים לבירור האמת, ובתוך כך טרם גולה תוכנו המלא של תיק הביטוח שלו. התובע מבקש כי הנתבעת תגלה את המסמכים הבאים:
כל הפניות שהתקבלו ממשרד המפקח על הביטוח בעניינו של התובע, החל מיום פתיחת הפוליסות והתשובות המקוריות של הנתבעת למפקח על הביטוח בעקבות פניות אלו.
דוח מסכם ומפורט של כל ההפקדות לפוליסות התובע תוך ציון פיצול כל תקבול לריסק/ אובדן כושר עבודה / חסכון/ דמי ניהול ותוך ציון באילו תנאי הצמדה עומדים כספים אלו. יוער כי לטענת התובע מדובר בדוח המסופק לכל לקוחות החברה אך לא סופק לו.
רשימת כל השינויים שנעשו בתנאי הפוליסות של התובע, כולל בקשות לפתיחת פוליסות נוספות כמוזכר בכתב ההגנה של הנתבעת וכולל אסמכתאות בחתימת ידו של התובע כי ביקש / אישר שינוי זה ובתוך כך מבוקשים המסמכים המעידים על הפרטים הבאים-
מי, מתי ובאיזו סמכות שונה סטטוס הפוליסות הנדונות לסטאטוס עצמאי.
מי מה מתי ובאיזה סמכות הפסיקו לגבות מחשבון התובע סכומי ריסק במסגרת תוכנית הריסק הקולקטיבי המוזל, "תוכנית ריזיקו"?
מי מה ומתי ובאיזה סמכות הפסיקו לגבות מחשבוני פרמיות אובדן כושר עבודה קולקטיביות ומוזלות, "תוכנית אור"?
מי ביקש, למה ובאיזה סמכות, נפתחה בשנת 2000 פוליסת פיצויים חדשה ונוספת שמספרה 408529637 על הפוליסות הפעילות שהיו בשנת 2000?
אסמכתא באשר למתי, למה ובידי מי סולקה פוליסה מספר 408529037.
מה משמעות הסעיף שלווה שחרור ומי בקשו?
פרטים מלאים על הפרשות הנתבעת לפרמיות ריסק של אובדן כושר עבודה ו/או פטור מתשלום של התובע בגין פרמיות אובדן כושר עבודה על פי סעיף שחרור מתשלום הקיים בפוליסה של התובע.
רשימת הפקדות שנתיות לכל הפוליסות של התובע כולל תנאי ההפקדה לכל תשלום שבוצע ( יחסי ביטוח/ חסכון/ דמי ניהול ותנאי הצמדה).
צילום כל המסמכים הנוגעים לתובע המצויים בידי הנתבעת לרבות תכתובת דוא"ל ותרשומת אחרת בין נציגי הנתבעת וסוכני הביטוח שלה- 7 שנים טרם הגשת תביעה זו.
חוות הדעת הרפואיות, עליהן הסתמכה הנתבעת כאשר שלמה לתובע בגין אובדן כושר עבודה וחוות הדעת עליהן הסתמכה הנתבעת כשדחתה תשלומים נוספים בגין אובדן כושר עבודה, טרם הגשת התביעה.
בקשתו החתומה, כביכול, של התובע להגדיל את הפרשותיו לפוליסות הקיימות שלו מעבר ל- 18.3% מהכנסותיו כשכיר ו/או 10% מרווחיו כעצמאי. יוער, כי לטענת התובע הדבר נדרש כדי למצוא אסמכתא כלשהי לטענתה המרכזית של הנתבעת.
אסמכתא כתובה באשר להחלטה שלא לאפשר קליטת פרמיות שיועדו לחסכון מעבר לסכום של 57 ₪ כפי שהיא נוהגת בפועל.
רשימה מלאה של כל סוכני הביטוח ומנהלים בחברות מבטח סימון ומגדל שטיפלו בעניינו של התובע וכן תכתובת דואר האלקטרוני שלהם, בעניינו של התובע.
רשימת מבוטחי הנתבעת, בעלי פוליסה זהה ותנאים זהים לפוליסת התובע מבלי ציון שמם או זיהוי כלשהו כדי לזמנם לעדות.
לחילופין, מבקש התובע לזמן לעדות את מר עופר אליהו, מנכ"ל הנתבעת, ואת הגב' דורית סלינגר, ממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון, באותו אופן ונוסח זימון לפיו זומנה הגב' יעל רייטר מנהלת כ"א בבנק הפועלים.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי התובע עושה שימוש לרעה בהליכי משפט ומטרתו היא התשת הנתבעת. לטענתה מדובר במסע דייג אסור. כלל המסמכים שנתבקשו על ידי התובע בעבר ומצויים בידי הנתבעת הועברו לעיון התובע. הליך גילוי המסמכים מצד התובע הסתיים מבלי שהועלו טרוניות או דרישות. משהתובע לא העלה דרישותיו בעבר, מנוע הוא מלעשות זאת כעת.
עוד נטען, לגופו של עניין, כי התובע מעלה דרישות נוספות לעיון במסמכים שאינם רלוונטיים לתביעה. כך למשל קבלת מסמכים בנוגע לפוליסה שמספרה 40852637 אשר הצהיר כי לגביה אין טרוניה או מחלוקת ( הנתבעת מפנה לתצהיר תובע סעיף 5). התובע מבקש נתונים בדבר כלל הפוליסות שלו, תוך חריגה של ממש מן הנושאים השנויים במחלוקת.
אין רלוונטיות והצדקה לחשוף פרטי פוליסות ביטוח שהוצאו למבוטחים אחרים ויש בכך כדי לפגוע בפרטיות המבוטחים.
בנוסף, יש לדחות את בקשת התובע לזמן לעדות את מר עופר אליהו, מנכ"ל הנתבעת, מהטעם שאין לו נגיעה ישירה למחלוקת בין הצדדים, ואין בעדותו כדי לשפוך אור בכל הנוגע לתנאי הפוליסה.
הנתבעת מבקשת לחייב את התובע בהוצאות בגין התגובה.
לאחר שקילת טענות הצדדים, לא מצאתי להיעתר אף לבקשה זו של התובע. בתיק נערכו והושלמו זה מכבר הליכי גילוי ועיון במסמכים. בדיון מיום 17.2.2016 העלה התובע טענות בדבר אי גילוי מסמכים מלא מצד הנתבעת וביקש את גילוי תיק הפוליסה שלו וכן גילוי מסמכי פוליסה של עמיתים. באותו מועד, ב"כ התובע לא ידעה להסביר את דרישת התובע, ובלשונה:
"התובע:
מכיוון שהדיון נמשך מעל שש שנים, והחברה גובה ממני כסף כדמי ניהול וריסק, ולי היא מפרישה 500 שקל לשנה, הייתי מבקש לגלות מסמכים של עמיתים שהתחילו איתי את הפוליסה.
ביקשתי גם לקבל את התיק של הפוליסה שלי ולא קיבלתי.
ב"כ התובע:
אני לא יודעת על מה מדובר.
אני עומדת על הבקשה, אף שאינני יודעת מה חסר" (ראו: פרוטוקול עמוד 12, שורות 4 - 11).

באותו מועד ניתנה החלטתי, לפיה:
"התובע יגלה תוך 30 יום לנתבעת את דיווחי הנוכחות שהוא, או החברה שבבעלותו, דיווחו לבנק הפועלים בתקופה נשוא המחלוקת.
כמו כן, ככל שקיימים מסמכים בתיק האישי של התובע שנוגעים לפוליסה שבמחלוקת, שטרם נמסרו לידיו, תגלה אותם הנתבעת תוך 30 יום" (ראו: פרוטוקול עמוד 12 שורות 19 - 22).

עוד נקבע, באותו מועד, כי תמו הליכי הבקשות המקדמיות מכל מין וסוג שהוא ( ראו: עמוד 13 שורות 25- 26).
בבקשתו שלפני, שב ומלין התובע בעניין גילוי מסמכים חלקי מטעם הנתבעת. הנתבעת בתגובתה טענה, בין היתר, כי העבירה לעיון התובע את כלל המסמכים שנתבקשו בעבר ומצויים ברשותה ( ראו: תגובת הנתבעת, סעיף 3). בית הדין רשם לפניו את הודעת הנתבעת.
בנסיבות העניין, לאור התמשכות בלתי סבירה של ההליך ולאור הודעת הנתבעת כאמור, שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים.
הלכה פסוקה היא כי לא ניתן לחייב צד לגלות מסמך אשר נטען לגביו כי אינו מצוי בידיו ויפים לעניין זה דברים אלו:
"...הליך גילוי ועיון במסמכים לא נועד, על פי טיבו, להוות תחליף לשלב ההוכחות. כאשר טוען בעל דין כי מסמך מסוים אינו בידיו, הרי בדרך כלל, ולמעט במקרים קיצוניים, יש להסתפק בכך לצורך הליך הגילוי והעיון. מקומן של הטענות על הימצאותו של מסמך פלוני בידי בעל הדין ונפקות אי גילויו הינו בשלב ההוכחות ( ראו: רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ ( לא פורסם, 14.8.05)) וכל טענותיה של המבקשת שמורות לה בהקשר זה..." (רע"א 9122/07 חיה ברזילי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (19.11.2007)).

אף לגופו של עניין לא שוכנעתי כי קיים מסמך רלבנטי המצוי בידי הנתבעת ולא גולה. דרישות התובע הינן כלליות וגורפות באופן בלתי סביר, ויש בהן כדי להרחיב את יריעת המחלוקת.
לאור האמור, נדחית הבקשה הנוגעת לגילוי מסמכים נוספים.
לא מצאתי אף מקום לזמן לעדות את מר עופר אליהו, מנכ"ל הנתבעת ואת גב' דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון. אין חולק, כי לעדים המבוקשים אין נגיעה אישית או ידיעה אישית אודות התובע ועניינו. מדובר בבקשה מכבידה וסתמית, והיא נדחית.

III. בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין ולחילופין, בקשה לבדיקה חוזרת אצל רופאים מטעם הנתבעת-
התובע טוען, כי כדי לברר את היקף ומועדי אובדן כושר העבודה שלו יש למנות מומחה מטעם בית הדין או לחילופין להורות על בדיקה חוזרת של התובע אצל רופאי הנתבעת.
לטענתו, חוות הדעת של רופאי הנתבעת ובפרט חוות הדעת של פרופ' טישלר, חסרות ומתבססות על נתונים לא מדויקים. כמו כן, חוות הדעת מתעלמות מעובדות שמסר התובע ומסמכים רפואיים.
התובע מוסיף וטוען כי עמדת פרופ' טישלר, כפי שמשתקפת בפסיקה, הינה כי חולי הפיברומיאלגיה הינם מתחזים שלכל היותר סובלים מאחוזי נכות נמוכים ( ראו סעיף 6 לתגובת התובע).
הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע וטוענת כי כל טענות התובע בדבר הבדיקות שנערכו לו ע"י רופאים מטעמה מקומן בחקירה הנגדית של המומחים.
הביקורת השיפוטית ביחס להחלטות ועדות רפואיות ורופאי הנתבעת מוגבלת לבחינת עילות מנהליות, ופגמים מנהליים. בית הדין אינו שם שיקול דעתו תחת שיקול דעת הוועדות, וודאי שבתחום הרפואי אין בית הדין מכריע תחת הוועדות.
בנסיבות העניין, אין כל בסיס משפטי לבקשה למינוי מומחה מטעם בית הדין. כמו כן, אין מקום להורות על בדיקה חוזרת של התובע, משטרם נחקרו העדים וטרם בוררו טענות הצדדים לגופן.
הבקשה נדחית.

סוף דבר
לאור ריבוי בלתי סביר של בקשות מקדמיות, נמשכים ההליכים המקדמיים בתיק , ולא ניתן לקדם את ההליך. בית הדין מבהיר לצדדים שוב, כי תמו בזאת הבקשות המקדמיות והתיק נקבע לשמיעת ראיות התובע ביום 16.11.2016 בשעה 9:00, כאמור בהחלטתי מיום 17.2.2016.

התובע ישא בשכ"ט עו"ד הנתבעת בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ו, (30 מאי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.