הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 15264-02-18

לפני:
כב' השופטת שרה מאירי
המבקשים:
(הנתבעים)
1. משה פיסטינר ת.ז. XXXXX031
המבקש 1 ע"י ב"כ: עו"ד מריה טלפלר
2. בלהה דרורי ת.ז. XXXXXX060
3. אהרון שגב ת.ז. XXXXX923
4. מריאנה ירקוני 064701923
המבקשים 3-4 ע"י ב"כ: עו"ד אור ירקוני
5. אורי ברגמן ת.ז. XXXXXX376
6. פנינה שטרן ת.ז. XXXXXX086
7. איריס ארליך ת.ז. XXXXX415
-
המשיבה:
(התובעת)
קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד תומר אלטוס
החלטה

לפניי בקשת הנתבעים 1, 3 ו-4 (להלן: "המבקשים"), לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, העדר עילה והעדר יריבות בין הצדדים.
רקע
ביום 02.07.10, נפטרה הגב' סילביה פיסטינר ז"ל ( להלן: "המנוחה"). למנוחה שולמה קצבה חודשית מקרן הפנסיה של קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ ( להלן: "קרן הפנסיה" או "קג"מ").
התביעה נסובה סביב טענת המשיבה כי מחודש 08/10 ועד לחודש 07/12, קרן הפנסיה העבירה לחשבון הבנק של המנוחה קצבאות ביתר, ומשהמבקשים משכו את הכספים מחשבון המנוחה, מבקשת עתה המשיבה להשיב אליה את הכספים ששולמו ביתר.
המנוחה נפטרה בביתה בלא שהיה קרוב משפחה לזיהוי גופתה. לאחר הליך זיהוי, הונפקה תעודת הפטירה ביום 11.11.12 ; ביום 16.05.13 מונתה הגב' לי ורסנו כמנהלת עזבון המנוחה (להלן: "מנהלת העזבון"); ביום 14.04.15 ניתן צו ירושה.
ביום 07.02.18, הוגשה התביעה שבפניי; ביום 13.05.18 הוגשה בקשה לסילוק על הסף ע"י המבקש 1 בלבד.
ביום 17.06.18 התקיים קדם משפט בפני כב' הרשמת ערמונית מעודד, במסגרתו ניתנה החלטה כי "ב"כ הנתבעים יודיעו עמדתם בתיק בתוך 14 ימים מהיום ותנתן החלטה על המשך ההליך בהתאם. לאחר קבלת תגובות כל הצדדים, התיק יועבר לשופט למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף".
ביום 28.06.18 הוגשה בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף מטעם המבקשים; ביום 11.07.18 הוגשה התגובה לבקשה; ביום 26.07.18, התיק הועבר אליי למתן החלטה; ביום 03.10.18 הוגשה תשובה לתגובה.

טענות המבקשים
עזבון המנוחה חולק בין כל יורשיה ( הפזורים ב- 4 מדינות), בפיקוחה ובניהולה של מנהלת העזבון. תובענה זו הוגשה כנגד 7 מיורשי המנוחה מתוך 16 יורשים המפורטים בצו הירושה.
יורשי המנוחה כלל לא הכירו אותה, והירושה חולקה לאחר שמונה חוקר להוצאת חוות דעת גנאלוגית ע"מ לאתר את צאצאי סבי המנוחה מצד אמה בפרנטלה השלישית.
בהתאם להוראות הדין, פרסמה מנהלת העזבון הודעה בעיתון וכן פרסום ברשומות ולא הוגשו כל התנגדויות ו/או השגות ו/או דרישות חוב כלשהן.
בהתאם לסעיפים 121 ו- 82 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה" ), אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט. כמו כן, מנהל העזבון הוא זה החייב לסלק את חובות העזבון. על כן בנסיבות אלה, אין ליורשים כל אחריות בגין מעשיה ו/או מחדליה של מנהלת העזבון.
עילת התביעה של המשיבה נולדה עם פטירתה של המנוחה ביום 02.07.10 או לכל היותר כחודש לאחר פטירתה ( מועד ביצוע תשלום הפנסיה החודשית, לאחר פטירתה). משהתובענה הוגשה ביום 07.02.18, בחלוף 7 שנים ו- 5 חודשים, מיום היווצרות עילת התביעה, דין התביעה להדחות מחמת התיישנות .
טענת השיהוי- משקמה עילת התביעה ביום 02.07.10 ועד להגשת התובענה, חלפו למעלה מ- 7 שנים. על כן ניתן לראות במשיבה כמי שזנחה טענותיה. התובעת ידעה על פטירתה של המנוחה כבר בחודש 07/12 וחדלה מהעברת הקצבה. התובעת לא פנתה בדרישה כלפי מנהלת העזבון כשמונתה ואף לא ליורשים, בעת חלוקת העזבון.
העדר יריבות- משמונתה מנהלת עזבון, עוברת האחריות לחלוקת העזבון מכתפי היורשים לכתפי מנהל העזבון. המבקשים כלל לא ידעו מהו עזבונה, שוויו או חובות המנוחה בעת חלוקת העזבון. משכך אין יריבות בין המבקשים למשיבה.
פטור מאחריות- בהתאם לסעיף 88 ו- 133 לחוק הירושה, מנהל העזבון הוא האחראי לנזק, ככל שנגרם, עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון. ביהמ"ש רשאי לפטור את מנהל העזבון או מי שאחרי לחובות העזבון, אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב.

טענות המשיבה
המבקשים לא העלו את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה. המבקש 1 לא העלה טענה זו בבקשתו הראשונה מיום 13.05.18. כמו כן, בהסדר הדיוני שהגישו הצדדים לביה"ד, לא ביקשו המבקשים לשמור על טענת ההתיישנות, ובדיון שהתקיים ביום 17.06.18 לא העלו המבקשים את טענת ההתיישנות. יתרה מכך, קרן הפנסיה העבירה כספים לחשבון המנוחה עד לחודש 07.12, ומאחר והתובענה הוגשה בחודש 02/18 בטרם חלפו 7 שנים, ממועד הידיעה של הקרן, לא קמה למבקשים טענת התיישנות.
הלכה פסוקה היא ששיהוי אינו משמש כעילה לסילוק התובענה על הסף וכי אין היא ראויה להתברר כטענת סף, אלא כטענה הטעונה בירור עובדתי.
בהתאם לסעיף 99, 123, 127( א) ו- 128 לחוק הירושה, המבקשים לא צרפו לבקשתם הודעה שפרסמו מנהלת העזבון ו/או היורשים לפיו מוזמנים נושי המוריש להודיע בכתב על תביעותיהם. יתרה מכך, בדיון מיום 17.06.18 לא ציינה מנהלת העזבון כי פרסמה הודעה כזו.
פטור מאחריות- טענה זו דורשת בירור עובדתי לעניין פעולות מנהלת העזבון ואין להזדקק לה בשלב מוקדם בטרם נשמעו הראיות בהליך.

ולהכרעתי-
משהמדובר בכספים ששולמו/ שהופקדו לחשבון המנוחה עד ליולי 2012, ויש מחלוקת לעניין מועד היווצרות עילת התביעה, הרי שיש לדון בטענת ההתיישנות כאחת הפלוגתאות בתיק, כמו גם המחלוקת לעניין המועד להעלאת הטענה.
על אף חלוף הזמן ממועד העברת הכספים ועד להגשת התביעה, הרי שלא ניתן לדחות התביעה על הסף מחמת השיהוי בלבד.
יודגש כי בנסיבות המיוחדות בתביעה דנן, בהן היה קושי בזיהוי גופת המנוחה, איתור היורשים ומינוי מנהל העזבון, כמו כן, טווח הזמנים בין פטירת המנוחה (2010) , הוצאת תעודת הפטירה (2012) למתן צו הירושה (2015), הרי שיש צורך בבירור עובדתי לאחר גילוי מסמכים, חקירות, ותצהירים של כל המעורבים בהליך לעניין זכאות המשיבה בהשבת הכספים שהועברו ביתר לחשבון המנוחה.
הלכה היא כי סעד הסילוק על הסף יינתן במשורה. דחייה על הסף אינה צריכה לשמש כדרך המלך לעקוף בירור משפטי. פתרון המחלוקת לגופא לעולם עדיף על פני דחיית התובענה על הסף, גם במקרים בהם נוכח בית המשפט כי לתביעה סיכוי קלוש, אין לחסום את אפשרות בירור התביעה לגופא. [ראה לעניין זה ע"א ( ארצי) 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן ( פורסם בנבו, 13.02.08)].
טענות המבקשים לעניין פטור מאחריות, העדר יריבות ואי הגשת השגות למתן צו ירושה, אינן ניתנות להכרעה ללא בירור עובדתי ומשפטי, בהתאם לסדרי הדין המנויים בחקיקה והפסיקה.
לאור כל האמור, דין הבקשה להדחות.
המבקשים יחדיו ישאו בהוצאות המשיבה בבקשה בסך 2,500 ₪, סכום שישולם תוך 30 יום אחרת יישא ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ט, (24 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.