הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 1195-07-17

26 יוני 2019

לפני:

כב' השופט דורון יפת
נציג ציבור (ע') מר מרדכי נגר
נציג ציבור (מ') גב' אידה שפירא

התובע
דוד בן חיים
בעצמו (עו"ד)
-
הנתבעת
יוזמה קרן פנסיה לעצמאים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אבנר בן חיון

פסק דין

כלום קרן פנסיה זכאית לדרוש ממבוטח לצורך טיפול בבקשתו לקבלת קצבת זקנה מהקרן את צילום ספח תעודת זהות והמחאה מקורית? זו השאלה המונחת לפתחנו, אשר לכתחילה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בראשון לציון בתביעה "בסדר דין מקוצר" והועברה בשל העדר סמכותו העניינית לבית דין זה.

תשתית עובדתית

1. במהלך שנת 2014 פנה התובע, יליד 1.1.1950 ל יוזמה קרן פנסיה לעצמאים בע"מ (להלן- קרן) בבקשה לקבלת זקנה בהגיעו לגיל 65 (ס' 5 לכתב התביעה; ע' 8 ש' 5-7).

2. ביום 4.8.2014, בסמוך למועד הגעת התובע לגיל פרישה, שלחה הקרן לכתובת התובע המעודכנת במערכת יוזמה מכתב עדכון אודות זכויותיו הפנסיוניות בקרן, במסגרתו עדכנה כי ביום 10.2.2015 התובע יהיה זכאי להתחיל לקבל קצבה מהקרן. כמו כן עדכנה הקרן את התובע , אודות האפשרויות העומדות בפניו למימוש זכויותיו בקרן ( נספח ת/3 לכתב התביעה).
3. בשלהי חודש פברואר 2015 פנה התובע במכתב לקרן (שנתקבל בקרן ביום 22.3.2015), בבקשה לקבלת קצבת זקנה וביקש לקבל מענה לשאלותיו בעניין מכתב העדכון הנזכר (נספח ים ת/4א ו-ב לכתב התביעה; נספח 3 לתצהיר הנתבעת) .

4. ביום 27.3.2015, במענה לפניותיו של התובע כאמור, שלחה הקרן לתובע מכתב תגובה לשאלותיו, במסגרתו עדכנה את התובע, כי בהתאם לתקנון הקרן, עמית יהיה זכאי לגמלת זקנה עם הגיעו לגיל הזכאות לגמלת זקנה והתקבלה בקרן הודעתו בכתב על רצונו לקבלת קצבת זקנה ; וזאת שלושה חודשים לפחות לפני מועד התחלת תשלום גמלת הזקנה. מאחר שבקשת התובע לקבלת גמלת זקנה התקבלה בקרן ביום 22.3.2015, לא ניתן לאשר לתובע תשלום תחילת גמלת זקנה ליום 1.1.2015 (נספח 4 לתצהיר הנתבעת).

5. באותו יום, שלחה הקרן לתובע מכתב נוסף בעניין השלמת מסמכים, במסגרתו עודכן התובע, כי לצורך בדיקת בקשתו לקבלת קצבת זקנה מהקרן, עליו להמציא לקרן הפנסיה המחאה מקורית וצילום ספח תעודת זהות (נספח 5 לתצהיר הנתבעת).

6. ביום 19.5.2015 פנתה הקרן במכתב נוסף לתובע, שכן האחרון לא המציא לקרן את המסמכים המבוקשים (נספח 6 לתצהיר הנתבעת).

7. ביום 29.6.2015 הודיעה הקרן לתובע, כי מאחר שהתובע לא המציא לקרן את המסמכים המבוקשים, נסגר הטיפול בבקשתו (נספח 7 לתצהיר הנתבעת).

8. ביום 16.1.2017, פנה התובע לקרן בדרישה, כי יועברו אליו תשלומי הפנסיה שנצברו רטרו אקטיבית מחודש ינואר 2015, כמו גם התשלומים השוטפים החל מחודש ינואר 2017 ואילך (נספח ת/5 – א -3 לכתב התביעה).

ניהול ההליכים

9. ביום 2.7.2017 הגיש התובע לבית המשפט השלום בראשון לציון תביעה ב"סדר דין מקוצר" כנגד יוזמה.

10. ביום 2.11.2017 ניתן על ידי כב' הרשמת שלי רוזמן פרקש פסק דין בהעדר הגנה.
11. ביום 12.12.2017 הגישה הקרן בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

12. ביום 15.1.2018 יצרו נציגי הקרן קשר טלפוני עם התובע , וביקשו ממנו שוב להמציא לקרן את רשימת המסמכים הנדרשים לצורך טיפול בבקשתו לקבלת קצבת זקנה; ואכן , עוד באותו יום שלח התובע לקרן, באמצעות הודעה אלקטרונית צילום תעודת זהות כולל ספח תעודת זהות וטופס 101 ממולא וחתום (נספח 8 לתצהיר הנתבעת).

13. ביום 8.2.2018 העבירה הקרן לחשבון התובע את כל תשלומי פנסיית הזקנה בגין התקופה שהחל מחודש ינואר 2015 ועד לחודש ינואר 2018 (תלושי שכר שהונפקו בגין החודשים פברואר 2018- פברואר 2019 צורפו כנספחים 9 ו-10 לתצהיר הנתבעת).

14. ביום 18.2.2018, בהמשך להודעת הקרן מיום 5.2.2018 שלפיה התובע יקבל את קצבתו החל מיום 10.2.2018 רטרואקטיבית לחודש ינואר 2015, על רקע העדר סמכותו העניינית של בית המשפט לדון, ובכפוף להפקדת סך של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט, בוטל פסק הדין.

15. ביום 4.3.2018 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית המשפט השלום, שלפיה התיק שבכותרת יעבור לבית דין זה.

16. ביום 25.11.2018 התקיים דיון קדם משפט בפני כב' הרשמת תמר עציון פלץ. בתום הדיון ניתנה החלטה, לפיה, התובע יודיע עד ליום 19.12.2018 בתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, האם נמצאו ברשותו מסמכים נוספים מלבד אלה שצורפו לתביעתו, לרבות מכתב נוסף מיום 27.3.2015 ומיום 19.5.2015. עוד נקבע בהחלטה, כי עד למועד האמור, תגיש הנתבעת, באמצעות תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, עותק מספח תעודת הזהות שהעביר התובע לאחר הגשת התביעה, ואשר בעקבות העברתו החלה הקרן לשלם את גמלתו של התובע.

17. ביום 3.12.2018 וביום 10.12.2018, הגישו הקרן והתובע, בהתאמה, תצהיר גילוי מסמכים ספציפי.

18. ביום 1.1.2019 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים מטעמו (נספחים ת/1-ת/7ג) , וביום 10.4.2019 הגישה הקרן, באמצעות גב' נילי בלושטיין, מנהלת מטה ביוזמה, תצהיר עדות ראשית מטעמה.

19. ביום 22.5.2019 עדכנה הקרן את בית הדין, כי התובע אינו רשאי לנהל הליכים משפטיים ללא ידיעתו של המנהל המיוחד שמונה בתיק הפש"ר אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינו של התובע (פש"ר 59715-05-12). נוכח החלטות בית הדין, האחרונה שבהן מיום 5.6.2019, הגיש התובע לתיק בית הדין את החלטת כב' השופט ישראל פבלו אקסלרד, בתיק הפש"ר, מיום 7.11.2018.

20. שלשום התקיים דיון הוכחות בפנינו, במהלכו נחקרו התובע וגב' בלושטיין. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. מכאן הכרעתנו.

טענות הצדדים

21. לטענת התובע, הקרן הנפיקה לו פוליסת ביטוח, ממנה עולה כי התחייבה לשלם לו תשלומי פנסיה חודשיים בהגיעו ל גיל 65 (נספח ת/1 לכתב התביעה). ואולם, הקרן לא מילאה אחר דרישות התובע ולפיכך נאלץ הוא להגיש את תביעתו. מוסיף וטוען התובע, כי תשלומי פנסיה הינם בגדר שכר למחיית המבוטח ובגדר קצבת זקנה ועל כן אי תשלומו במועד, כמוה כאי תשלום שכר אשר מחייב הטלת חיוב דמי הלנה. נוכח העובדה שהקרן זכאית על פי חוק לדרוש ממעסיק את התשלומים המיועדים לפנסיה , כמו גם לדרוש פיצויי הלנה בשל אי ביצוע העברות שוטפות לקופה, הרי שכך יש לנהוג גם כלפי קרן הפנסיה שאינה מעבירה למבוטח את תשלומי הפנסיה. שיעור פיצויי הלנת שכר נלמד מסעיף 17 לחוק הגנת השכר ולפיו בגין אי תשלום שכר או קצבת זקנה כאמור לעיל, היינו בשיעור של 10% מהסכום המולן בעבור כל שבוע איחור/פיגור בתשלום.

22. התובע מוסיף וטוען, כי הסכומים הנומינאליים של קצבת הזקנה מחודש ינואר 2015 ועד סוף יוני 2016 מסתכמים בסך של 34,528 ₪, אותם יש להוסיף לסכומי הפיצויים בגין הלנת תשלומים. אמנם סכום הקרן בצירוף הפיצויים עומד על סך של 252,213 ₪, אך מטעמי אגרה התובע מעמיד את תביעתו על סך של 100,000 ₪. לחילופין, נתבקש סעד שלפיו תחויב הנתבעת בסך נומינלי של 34,528 ₪ בתוספת פיצויים ששיעורם יעמוד על שיעור ריבית פיגורים צמודה לפי חוק ריבית והצמדה העומדת על 7.5% שנתי משנת 2014 ועד היום.

23. לבסוף טוען התובע בתצהירו, כי לנתבעת לא היתה כל זכות לעכב את הפנסיה שעה שכבר בשנת 2014 ובשנת 2015 הועברו אליה בקשות, והיא אינה מבהירה מדוע הוציאה שני מכתבים ביום 27.3.2015, דבר המעורר תמיהה שכן ניתן היה להסתפק במכתב אחד באותו יום. העובדה שהנתבעת החלה לשלם בחודש פברואר 2018 כביכול לאחר שסיפק לה בסמוך גם את הספח, אין בה כדי לקבוע כי היה חייב לספק או כי אכן היתה לנתבעת הצדקה לעכב את הקצבה, והוא עשה כן אך כדי להפסיק את אופן התנהלותה, ולקבל סוף סוף את הקצבה לה היה זכאי מיום 1.1.2015. בעניין זה העיר התובע, סעיף 10 לתקנון הקרן קובע כי יש להמציא תעודות המזהות את האדם, ותעודת זהות היא אמצעי הראשון במעלה לזיהוי.

24. לטענת הקרן, על פי הקבוע בתקנון קרן הפנסיה, בעת פטירת פנסיונר, קרן הפנסיה תשלם קצבת שאירים בשיעור של 100% מהקצבה ששולמה לפנסיוני המנוח. שאירים כהגדרתם בתקנון הקרן הינם אלמנ/ה, יתום של עמית שנפטר או של פנסיונר שנפטר, וספח תעודת הזהות הכולל רישום מצב משפחתי מהווה מסמך חובה לצורך קבלת קצבת זקנה מהקרן. היינו, סכום פנסיית הזקנה של מו עמד לפרישה פנסיה זקנה מחושבת על פי מעמדו האישי של העמית. שכן, לעמית אשר לאורך תקופת חברותו בקרן לא היתה לו בת זוג יכול ויהיה זכאי לתוספת לפנסיה.

25. רק ביום 15.1.2018 המציא התובע לקרן את מלוא המסמכים הנדרשים לצורך טיפול בבקשתו לקבלת קצבה מהקרן. הזכאות לתשלום פנסיית זקנה לעמיתי קרן הפנסיה מתגבשת עם הגשת הבקשה לקרן הפנסיה על כלל נספחיה, ולאו דווקא עם הגעת עמיתי הקרן לגיל פרישה. בכל מקרה, הקרן פעלה בעניינו של התובע בהתאם לדין, בהתאם לתקנו ן ובהתאם להסדר התחיקתי החל עליה, וכי התובע בחר לפנות לבית המשפט מבלי למצות את זכויותיו על פי ההליכים הקבועים בתקנון הקרן.

26. מוסיפה הקרן וטוענת, כי ניתן ללמוד מתלושי השכר שהונפקו לתובע, שקצבת הזקנה שמשלמת קרן הפנסיה לתובע עברה מספר שינויים וזאת עקב רישום במערכות יוזמה אודות קיומו של צו כינוס נכסים שניתן נגד התובע ביום 12.7.2012 (צו שנתקבל ביוזמה ישירות מטעם כונס הנכסים הרשמי) , עקב הפחתת זכויות עמיתים בקרן לצורך קבלת כרית ביטחון לקרנות הפנסיה הותיקות בשיעור של עד 5.7% מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תיקון מס' 33)(כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות), התשע"ז -2017 ועקב היעדר המצאת הנחיות פקיד שומה לשנת המס 2019 (ס' 21-23 וכן נספח 11 לתצהיר הנתבעת).

27. לבסוף טוענת הקרן, כי בתלוש השכר של חודש פברואר 2018 שולמו לתובע תשלומים שונים (ס' 24 לתצהיר), והסכומים המפורטים הם סכומי קצבה ברוטו, כיוון שגם הנתונים שקיבל התובע לאורך השנים מהקרן הם סכומים בברוטו.

דיון והכרעה

28. לאחר שבחנו את טענות הצדדים והמסכת הראייתית, התרשמנו מהעדויות שבפנינו ושמענו את סיכומי הצדדים בעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי על התביעה להידחות.

29. טרם נבאר את טעמינו לכך, נבהיר מושכלות יסוד, לפיהם, זכויות עמית לקיצבה מתגבשת כלפי הקרן, לא ביום שהוא מצטרף כעמית לקרן, אלא ביום בו הוא נעשה זכאי לקצבה. ראה: בג"ץ 6925/14 פורום החוסכים לפנסיה בישראל נ' שר האוצר (מיום24.12.2017); שכן אחד המאפיינים הבולטים של קרנות הפנסיה יימצא בסמכותה של הקרן לשנות מעת לעת את תכנית הפנסיה (כלומר את תקנונה), ובעיקרון הנלווה הקובע כי זכויות החברים נחתכות ומתגבשות בהתאם להוראות התקנון ביום יציאתם לגמלאות. ראה: בג"ץ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ס(4) 411 בע' 430. לפיכך, הפניית התובע ל"פוליסת ביטוח" (ת/1) מיום 5.12.1994 (ע' 6 ש' 28-33) שלפיה "סכום פנסיית נכות ושאירים חודשית התחלתית היא על סך 1,437 ₪", כמו גם הסתמכותו על דוחות של שנים קודמות לעמית או תקנון הקרן משנים קודמות (ע' 7 ש' 28-33, ע' 8 ש' 1-4), אינה מעלה ואינה מורידה, שכן הזכויות נקבעות במועד הפרישה ולאורם של ההסדרים התחיקתיים במועד קרות האירוע המזכה. ולענייננו.

30. סעיף 10 לתקנון הקרן החל במועד הגעת התובע לגיל פרישה (תקנון גרסת חודש יולי 2013), תחת הכותרת "תעודות ומסמכים", קובע לאמור:

"עמית או כל אדם הטוען לזכות בקרן ימציא לחברה תעודות המזהות את האדם או העמית או מסמך אחד שידרש ע"י החברה. נקבעו חובות ו/או זכויות אדם או עמית בקרן לפי תאריך הלידה הרשום בתעודת הזיהוי או במסמכים אחרים שהוגשו לחברה, ופרט זה השתנה, רשאית הקרן לשנות או להתאים את זכויותיו של העמית בקרן, או במקרה שבו לא הייתה הקרן מקבלת אותו כעמית אילו נודעו לה בשעת הצטרפותו העובדות הנכונות, לבטל את זכויותיו ולהחזיר לו את דמי הביטוח, כאמור בסעיף 9.2 לעיל, או לבטל את זכויותיו אם נתברר שהעמית פעל במרמה, והכול לפי העניין. הקרן רשאית לדרוש מעמית או משאיריו לפני אישור הגמלה, או ביצוע תשלום כלשהו, אישורים, תעודות, מסמכים לרבות מסמכים רפואיים מכל סוג שהוא, פסקי דין וצווים, הכול בהתאם לנסיבות, ועל העמית או שאיריו למלא אחר דרישות אלה כתנאי המוקדם לקבלת הגמלה או התשלום".

31. לשון הסעיף ברורה. הקרן רשאית לדרוש מהמבוטח טרם תשלום הקצבה להמציא לה תעודות המזהות את האדם או כל מסמך אחר. כלומר, ספח תעודת הזהות , המכיל פרטים אישיים עונה לטעמנו להגדרה תעודות המזהות את האדם, וליתר דיוק את הסטטוס המשפחתי שלו (ע' 9 ש' 3-5; ש' 15-17). כך גם המחאה מקורית (ע' 9 ש' 10-14) , שכן הדבר נועד למנוע מקרי זיוף (ע' 9 ש' 27-32; ע' 10 ש' 1-2).

32. דומה כי גם תכלית הסעיף נהירה. בעת פטירת פנסיונר, קרן הפנסיה תשלם קצבת שאירים בשיעור של 100% מהקצבה ששולמה לפנסיוני המנוח. לפיכך, ספח תעודת הזהות הכולל רישום מצב משפחתי רלוונטי לצורך בדיקת הסטטוס של המבוטח. שכן סכום פנסיית הזקנה של מועמד לפרישה פנסיה זקנה מחושבת על פי מעמדו האישי של העמית. כך לדוגמא, עמית שלאורך תקופת חברותו בקרן לא היתה לו בת זוג יכול ויהיה זכאי לתוספת לפנסיה (ע' 9 ש' 18-26).

33. ואולם וזה העיקר, חלף שיתוף פעולה עם הקרן אשר אינו דורש מאמצים מיוחדים, שכן מדובר בהמצאת שני מסמכים הנמצאים ברשותו, התרשמנו כי התובע, מטעמים שלא הובררו עד תום, שמא בשל היותו פושט רגל (דבר אשר נזכר לראשונה בתצהירי יוזמה מיום 10.4.2019) עשה כל שלאל ידו על מנת שלא לקבל את הקצבה במועדה.

אמנם התובע הקפיד לציין את דבר חשיבותה של קצבת הזקנה למחייתו של המבוטח (ע' 12 ש' 5-7), אך למצער, החל משלהי חודש יוני 2015 ועד לאמצע חודש ינואר 2017, קרי למעלה משנה וחצי (ע' 4 ש' 19-22) , התובע ישן על זכויותיו ולא עשה דבר בעניין. הוכח בפנינו כי התובע מיאן להעביר את המסמכים המבוקשים על ידי הקרן (ע' 8 ש' 8-20, ש' 28-30; ע' 9 ש' 1-2, 10-15). מאליו יובן, כי התובע אינו זכאי לפיצויי הלנה או לפסיקת ריבית והצמדה על תשלומי הקצבה ששולמו לו.

34. התובע העדיף לקיים הליכים ארוכים אשר נמשכו על פני כשנתיים ימים, שכן לדידו "אני חושב שהדרישה הזו לקבל ספח היא דרישה מאוסה, לא מתאימה לנסיבות. הספח לא נכון, מה שכתוב בתקנה 10 זה אמצעי זיהוי, ספח תלך לכל מקום, אבל תעודת זיהוי כן" (ע' 11 ש' 26-27). ואולם וזה העיקר, לא ברור לנו עד עתה מדוע התובע ביכר להשחית זמן יקר, בשל עיקרון לא ברור, במקום לפעול כמתחייב ולהסדיר את העניין בפעולה פשוטה.

35. מכל מקום, גרסתו של התובע, שלפיה לא קיבל את כל מכתבי הקרן היתה חמקמקה ואינה מהימנה בעינינו, בפרט שאישר בחקירתו הנגדית כי הכתובת למשלוח המכתבים הוא רחוב ברוש 24 קריית גת , הכתובת אליה שלחה הקרן את מכתביה (ע' 5 ש' 1-15). בכך פעלה הקרן בהתאם לאמור בסעיף 28.3 לתקנונה.

36. ארבע הערות טרם סיום:

37. ראשית, אמנם התובע היה זכאי לקבלת קצבת זקנה החל מיום 1.1.2015, בהגיעו לגיל 65, ואף הקרן אינה חולקת על כך (ע' 6 ש' 31-33); אך בד בבד, הקרן אינה מחויבת לשלם לו אוטומטית בהגיעו לגיל זה. שכן סעיף 16.1 (א) קובע, כי "עמית יהיה זכאי לגמלת זקנה אם הגיע לגיל הזכאות לגמלת זקנה והתקבלה בקרן הודעתו בכתב על רצונו לקבל גמלת זקנה, וזאת לפחות שלושה חודשים לפני מועד התחלת תשלום גמלת הזקנה". לדידה של הקרן הדבר נובע מן הטעם הפשוט , כי יש עמיתים אשר רשאים לקבל גמלה החל מגיל 60, אך בד בבד, יש כאלו שמגישים בקשה לקבלת גמלה גם לאחר גיל 60. חישוב הגמלה תלוי בגילו של העמית במועד הבקשה (ע' 7 ש' 5-10).
ואולם, ספק בעינינו אם דרישה להגשת בקשה שלושה חודשים לפני מועד התחלת תשלום גמלת זקנה היא דרישה סבירה; בפרט שלא הובהר בפנינו , האם קיימת ועדת חריגים בעניין אשר מוסמכת לקצר במקרים מיוחדים את פרק הזמן לקבלת קצבה, החל מגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה. דברינו מקבלים משנה תוקף, עת הוברר לנו, כי בחודש ינואר 2018 הוגשה בקשתו של התובע בשנית לקבלת קצבה, ופחות משלושים יום לאחר מכן החלה להיות משולמת קצבתו של התובע . אמנם לשיטתו של ב"כ הקרן מדובר בתשלום לפנים משורת הדין, התובע לא תקף בעקיפין את חוקיות ההוראה בתקנון והלכה למעשה לא זה מה שמנע מהתובע מלקבל את קצבתו בפועל , אך בד בבד אנו ממליצים לקרן לבחון את הוראת תקנונה בעניין זה.

38. שנית, סעיף 16.6 לתקנון קובע כי "הקרן תשלם לפנסיונר הזכאי לגמלת זקנה, את הגמלה מדי חודש בחודשו החל ב- 10 לחודש שלאחר החודש שבו חל התאריך הקובע". כך גם פעלה הקרן בעניינו של התובע (ע' 7 ש' 17-25). כלומר זכאות לגמלה לחוד ומועד תשלומה לחוד.

39. שלישית, הדיון בחודש פברואר 2018 הפך בעיקרו לדיון תיאורטי אקדמי ,שכן לאחר שהתובע העביר את המסמכים לקרן כנדרש (ע' 7 ש' 10-16) שולמו לתובע גמלתו, רטרואקטיבית החל מחודש ינואר 2015 ב סך של 32,917.76 ₪ (ע' 10 ש' 3-7). ויודגש, כי התובע לא הוכיח מדוע הקרן מחויבת להעביר לו תשלום גבוה יותר מזה שהועבר לחשבונו.

40. רביעית, נושא התשלומים החל מחודש מרץ 2018 ואילך חורג מגדר המחלוקת שנתחמה בכתבי הטענות (ע' 10 ש' 20-28).

41. אשר על כן, התביעה נדחית. חרף היותו של התובע גמלאי, מצאנו בנסיבות העניין ועקב השתלשלות העניינים המפורטת לעיל, כי על התובע לשאת בהוצאות משפט של הנתבעת בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מ יום המצאת פסק הדין.

זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 מיום מהמצאת פסק הדין.
ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ט, (26 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אידה שפירא

דורון יפת, שופט

נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר