הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו פ"ה 62822-05-16

15 מרץ 2017
לפני:
כב' השופטת עמיתה יהודית הופמן
נציג ציבור (עובדים) הגב': שושנה שורק
נציג ציבור (מעסיקים) מר: אברהם גלאי

התובע:
יעקב קפון ת.ז. XXXXXX559

-
הנתבע:
1. עיריית תל-אביב
2. אבי ניאזוב ת.ז. XXXXXX198
3. רות בנדל ת.ז. XXXXXX115

החלטה

בפנינו בקשת הנתבעים למחוק על הסף את תביעת התובע למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לגמלאות כשאיר של המנוחה גב' קפון גולדזין אשר הלכה לעולמה ביום 9.1.14. הנתבעים טוענים בבקשתם , כי מדובר בתביעה מוקדמת ותיאורטית, העדר יריבות, העדר עילה והתיישנות.
הרקע

התובע, בעלה של המנוחה גב' קפון גולדזין, אשר הלכה לעולמה ביום 9.1.2014 ( "להלן: המנוחה"). הנתבעת 1 היתה מעסיקתה של המנוחה ( להלן "העיריה"). הנתבעים 2,3 הינם ילדיה של המנוחה , מנישואין קודמים. המנוחה עבדה בבית החולים "איכילוב" כ-33 שנה ככוח עזר. במסגרת עבודתה היתה המנוחה זכאית לפנסיה תקציבית. המנוחה סבלה מבעיות רפואיות וב יקשה לפרוש פרישה מוקדמת. במאי 2013 פנתה לממונה על הגמלאות בעירית תל אביב (להלן: "הממונה") לברר זכויותיה הפנסיוניות. במהלך חודש אוגוסט או בסמוך לכך, נטען מפי העיריה, כי התובעת פנתה לממונה וב יקשה להתפטר בעקבות מחלה קשה שהתגלתה בה, לוותר על זכויותיה הפנסיוניות ולקבל פיצויי פיטורים. נטען, כי הממונה הסביר למנוחה את משמעות הדבר, היינו כי תאבד זכויותיה על פי חוק הגמלאות.

ביום 1.10.13 התפטרה המנוחה מעבודתה ומסרה הודעת התפטרות ותביעה לקבלת פיצויי פיטורים .(נספח א לכתב ההגנה מטעם העיריה).
ביום 2/10/13 חתמה המנוחה על צוואה.
עם סיום עבודתה שולמו למנוחה זכויותיה ופיצויי פיטורים.
לאחר מכן אושפזה המנוחה פעם נוספת, שוחררה ביום 24.11.13 למעקב וטיפול אונקולוגי (נספח ו' לכתב התביעה).
כאמור, ביום 9.1.14 נפטרה.
ביום 2.2.14 פנה התובע לממונה ובקש אשור בדבר זכאותו לקצבת שאיר – אלמן בגין פטירת המנוחה כדי להציגו למוסד לביטוח לאומי.
הממונה דחה הבקשה והבהיר לתובע, כי לצורך הכרתו כשאיר עליו להגיש תביעה לממונה על הגימלאות. לגרסת העיריה הובהר לתובע באותה עת, כי המנוחה התפטר ה מעבודתה וביקשה לקבל פיצויי פיטורים.
ביום 12.6.14 פנה התובע לעיר ייה באמצעות בא כוחו ובקש לקבל מסמכים עליהם חתמה המנוחה מ 30.9.13 ואילך.
במקביל הגיש התובע המרצת פתיחה לבית משפט השלום נגד הנתבעים ( להלן: "התביעה הראשונה")להצהיר כי אין כל תוקף לבקשת המנוחה לבטל את זכותה לפנסיה תקציבית ולקבל במקומה פיצויי פיטורים. נטען בהמרצה, כי כל המסמכים אשר נחתמו על ידי המנוחה בתקופת אשפוזה, היינו כתב הוויתור על הפנסיה ושינוי המוטבים בקופת הגמל על שם ילדיה במקום ע"ש התובע, נערכו תחת השפעה בלתי הוגנת של בני משפחתה.
הנתבעים שם הכחישו את הטענות, וביקשו למחוק על הסף את ההמרצה בהעדר סמכות ענינית ו/ או בשל היותה תיאורטית ומוקדמת, שכן מדובר בתביעה לגימלה לפי חוק הגימלאות, שהוגשה לאחר המועד הקבוע בתקנות. לחילופין, ב יקשה העיריה להעביר הדיון לבית הדין לעבודה. הנתבעים 2-3 טענו לחוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום וטענו כי יש להעביר ההליך לבית משפט למשפחה.
ואכן התביעה הראשונה הועברה לביה"ד זה ע"י ביהמ"ש השלום.
במקביל לתביעת התובע בבית דין זה, מתנהלים שני תיקי עזבון בבית משפט למשפחה בהתנגדות התובע לקיום צוואת המנוחה. התנגדות התובע הוגשה נגד ילדיה של המנוחה (נתבעים 2-3). במסגרת הדיון נדונה, בין היתר, המחלוקת בדבר מצבה הקוגנטיבי של המנוחה טרם חתימתה על כתב הו ויתור ועל צוואתה, לרבות זכותה לגמלאות. ( להלן: "תיקי העיזבון")
ביום 12.11.14 הגיש התובע תביעה לממונה לקבלת גמלת שארים, בטענה כי מכתב ההתפטרות ובקשת המנוחה לפיצויי פיטורים . לא נכתבו ו/או לא נחתמו על ידה.(להלן: תביעת הקיצבה)
ביום 3.3.15 התקיים דיון מוקדם בהמרצת הפתיחה שהועברה מבית משפט השלום (פ "ה 44549-07-14) לרבות בקשות הנתבעים למחיקה על הסף. התביעה נמחקה בהסכמת התובע לאחר שצויין בפרוטוקול, כי בית הדין המליץ על כך לתובע, כדי שלא תתקבלנה החלטות סותרות בסוגיית מצבה הקוגנטיבי של המנוחה, שנדון בבית משפט למשפחה באותה עת ובמקביל. (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 31.3.15 בפני כב' הנשיאה – אפרת לקסר).
אכן התביעה כאמור נמחקה ללא הוצאות.
ביום 31.5.16 הוגשה התביעה הנוכחית . התובע טוען כי התביעה הוגשה לאחר שקבל לידיו מסמכים מהותיים . במסגרת ניהול ההליכים בתיקי העיזבון. (מכתב ההתפטרות של המנוחה ובקשה לביטול הפנסיה). התובע טוען בתביעתו הנוכחית , כי חתימת המנוחה על מסמכי ההתפטרות ועל בקשתה לק בל פיצויי פיטורים, הינן חתימות מזויפות, וכי טענה זו נסמכת על חוות דעת גרפולוגית מטעמו (להלן: "התביעה השנייה או התביעה הנוכחית "). התובע ציין בתביעה השנייה כי המסמכים הנ"ל לא היו בחזקתו עת הגיש את התביעה הראשונה.
התובע עותר בתביעתו הנוכחית להצהיר, כי מחמת זיוף חתימתה של המנוחה, אין כל תוקף להסכם / או לבקשה או/ להתחייבות אשר חתמה המנוחה או מי מטעמה לפיו היא מבקשת לבטל את זכותה לקבלת פנסיה תקציבית מאת העיריה ולקבל במקומה פיצויים.. כמו כן ביקש התובע כי בית הדין יצהיר, כי חרף חתימתה לכאורה של המנוחה על המסמכים הנ"ל היא זכאית לפנסיה תקציבית, ובהתאם לכך טוען כי זכאי לקבלת פנסיית שארים. בנוסף לטענת הזיוף, עתר התובע לסעדים הצהרתיים נוספים בסעיף 75 לכתב התביעה שעניינם, בין היתר, בקשה להצהיר כי המנוחה לא היתה כשירה לבטל את זכויות הפנסיה שלה, או את המוטבים בקופות הגמל השונות בשל מצבה הקוגנטיבי.
הנתבעים טוענים בכתב ההגנה טענות למחיקה על הסף של התביעה השנ ייה.
טענת העיריה בתמצית, כי התביעה מוקדמת ותאורטית, שכן טרם ניתנה החלטת הממונה בתביעת התובע לק צבת שאיר, העיריה מפנה לסעיף 42 לחוק הגמלאות. נטען, כי הממונה השהה החלטתו עד להכרעה בתיקי העזבון בדבר מצבה הנפשי של המנוחה , וכי טרם נדרש לתביעת הקיצבה שהגיש התובע.
טענות הנתבעים 2-3 בכתב ההגנה למחיקה על הסף בתמצית:
א. יש למחוק התביעה מחמת התיישנות. על התובע היה להגיש תביעה לממונה על הגימלאות תוך 60 יום מיום שנודע לתובע על החלטת הממונה. גם המועד להגשת ערעור לבית הדין לעבודה חלף.

ב. בית הדין יושב כערכאת ערעור על החלטת הממונה, ולא ניתן להגיש התביעה הנוכחית לבית הדין כערכאה ראשונה.
ג. התביעה הינה תאורטית ומוקדמת שכן טרם ניתנה החלטת הממונה בתביעה התובע לקצבת שאיר.
ד. המקום לדון בטענת הזיוף הינה בפני הממונה, במיוחד בשל העובדה כי היא שלובה בסעד הנתון לממונה באופן בלעדי, ולא לבית הדין.

ה. טענות התובע סותרות זו את זו מבחינה עובדתית, שכן השפעה בלתי הוגנת מבוססת על העובדה כי אכן המנוחה חתמה על המסמכים, אלא שהיתה תחת השפעה בלתי הוגנת. אם זו הטענה, הרי שאין הלימה בין טענה זו לבין טענת הזיוף, שכן מדובר בטענות עובדתיות סותרות.
ו. אם ינתן תוקף לצוואה בבית משפט למשפחה, יש מקום לסלק התביעה השניה על הסף מפאת מעשה בית דין. לחילופין, אם יחליט בית הדין שלא לעכב ההליכים יש למנות את המומחים שמונו בתיקי העזבון ( היינו הפסיכיאטר והגרפולוג).
ז. העדר יריבות, אין יחסי עובד מעביד בין הצדדים, וכל הסעדים בתביעה השניה מופנים למעשה נגד העיריה.
ח. העדר עילה – מהמועד בו נמשכו כספי הפיצויים, לא ניתן להחזיר הגלגל אחורנית ולהחיות את הפנסיה.

23. להשלמת התמונה יצויין כי במסגרת הדיון המוקדם, הובהר כי הממונה, מר רפי וייס הינו נציג ציבור בביה"ד לעבודה בת"א, ולאחר קבלת עמדת הצדדים בדבר העברת מקום הדיון עקב עובדה זו, התבקש בית הדין ליתן תחילה החלטה בבקשות למחיקה על הסף. (החלטת הנשיא ביה"ד הארצי לעבודה כב' השופט יגאל פליטמן מיום 2.2.17 בתיק ארצי 68725-01-17).
24. מאחר והנתבעים טענו טענותיהם בכתב ההגנה, התבקש התובע להגיב על הטענות בכתב, ולנתבעים ניתנה זכות תשובה, טרם מתן החלטה.
25. התובע בתגובתו מיום 13.3.17 לבקשה טוען כי :

א. הגיש תביעה לקצבת שאיר לממונה ביום 12.11.14 ועד כה טרם ניתנה החלטה. (נספח א לתגובת התובע). מאחר וטרם ניתנה החלטה – יש לדחות את טענת ההתיישנות מטעם הנתבעים 2,3. תקופת 60 הימים מתייחסת לערר על החלטת הממונה ולא למועד הגשת התביעה בפניו. הממונה הודה, כי טרם ניתנה החלטה על ידו, מפאת הגשת תביעה על ידי התובע לבית הדין ולביהמ"ש למשפחה.
ב. הדיון בשאלת זכאותו לגמלת שאיר אינה בסמכות בית משפט למשפחה.
ג. הנתבעים סרבו במסגרת הדיון בבית משפט למשפחה לדון בעניין אמיתות המסמכים לעניין ביטול הפנסיה, ולפיכך נאלץ להגיש התביעות לבית הדין.
ד. היות והתובע הגיש תביעה כדין לממונה וטרם ניתנה החלטה פורמלית על ידו, אך במקביל העביר בפועל את כספי הפיצויים לנתבעים 2,3, ואינו משלם לתובע כל קצבה, נאלץ התובע להגיש התביעה לבית הדין.
ה. בית הדין ימחק תביעה על הסף רק במקרים קיצוניים.

26 העיריה בתשובתה טוענת כי :
התובע הגיש תביעה לממונה על הגמלאות בעירייה ביום 12.11.14
הממונה טרם הכריע בתביעה בהתאם לסעיף 42 לחוק הגימלאות ולפיכך יש לסלק התביעה הנוכחית, כי התביעה מוקדמת ותיאורטית. בית הדין יושב כערכאת ערעור בלבד על החלטת הממונה. ( סעיף 43 לחוק הגימלאות).
הממונה השהה החלטתו בתביעת התובע בשל הסכמת הצדדים בדיון מיום 31.3.15 ומחיקת התביעה בהמלצת בית הדין ( כב' הנשיאה) ומהטעם שלא תתקבלנה החלטות סותרות בעניין מצבה הקוגנטיבי של המנוחה בעת החתימה על מכתב ההתפטרות והצוואה .
התובע הגיש התביעה השניה, עוד בטרם ניתנה החלטת בית משפט למשפחה והחלטת הממונה בתביעתו לקיצבה.

בתביעה השנייה העלה התובע טענה חדשה של זיוף שעומדת בסתירה לטענתו הראשונה, כי המנוחה חתמה על המסמכים אך שלא בצלילות הדעת. טענת הזיוף נידונה גם בבית משפט למשפחה, ואף מונה שם גרפולוג מומחה.

27. הנתבעים 2,3 חזרו בתשובתם על טענותיהם בכתב ההגנה ושפורטו לעיל, והדגישו בתשובתם, כי התובע לא פרט כל סעד אופרטיבי נגדם בכתב התביעה, ואין מניעה שיזמינם לעדות במידה ויחליט לעשות כן.
לבסוף חוזרים על הטענה , כי התביעה הוגשה טרם זמנה בנסיון לעקוף שלא כדין את חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), תש"ל-1970 ובפרט סעיף 42 לחוק הנ"ל , וכי מדובר בשימוש לרעה בהליכי המשפט.

עד כאן הרקע וטענות הצדדים בתמצית.
ההכרעה
28. לאחר עיון בטענות הצדדים אנו בדעה כי אין מנוס מלמחוק בשלב זה את תביעת התובע על הסף.
29. מסקנתנו זו נובעת מהעובדה, כי התביעה הנוכחית במהותה הינה תביעה לקבלת גמלת שאיר. התביעה הנוכחית הינה חלק בלתי נפרד מתביעתו הראשונה של התובע שהוגשה לביהמ"ש השלום והועברה לביה"ד זה ונמחקה בהסכמתו. אכן התובע הגדיר את התביעה הנוכחית כ "כתב תביעה מתוקן".
30. אין מחלוקת כי מהות תביעתו של התובע הינה קבלת זכויותיו כשאיר של המנוחה. תביעת גמלה ממעביד מצויה בתחום סמכותו של ביה"ד לרבות תנאי פרישה מעבודה. התובע טוען למעמדו "כשאיר" של המנוחה לפי חוק הגמלאות ועל מנת שתקום לתובע זכות זו, יש לקבוע תחילה מעמדה של המנוחה ביום פטירתה. החלטה זו תהיה חלק מהחלטתו של הממונה.
31. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע הגיש תביעה לממונה לקבלת קצבת שאיר וכי הממונה טרם נתן החלטתו.
32. בשים לב למהותה העיקרית של התביעה הנוכחית , כחלק מטענותיו של התובע בדבר זכאותו לקבלת הגמלה , הרי מאחר טרם נתן הממונה החלטה בתביעת התובע לקצבת שאיר, הדיון בתביעה הנוכחית הינו ת אורטי ומוקדם.
33. אכן מסיבה זו, טוען הממונה, כי השהה החלטתו. ככל שניתן להסיק ממתין הממונה להחלטות בתיקי העיזבון שכן מדובר בדיון במצבה הקוגניטיבי של המנוחה עובר לחתימתה על המסמכים השונים, אשר התובע מבקש להצהיר על בטלותם. טענת הזיוף שהועלתה בתביעה הנוכחית הינה חלק ממכלול הטענות של התובע בתמיכה לגרסתו בדבר זכאותו לקבלת גמלת שאיר שהגיש לממונה.
34. אומנם התובע טוען, כי טענת הזיוף אשר הועלתה רק בתביעה הנוכחית לא נדונה בתיקי העיזבון, אך הנתבעות טוענות ההפך בנקודה זו. בכל מקרה ככל ש הוכח בפנינו, בתיקי העיזבון מונו כמומחים מטעם ביהמ"ש פסיכיאטר וגרפולוג , לבחינת מצבה הנפשי של המנוחה וכשרותה המשפטית.
35. מחיקת תביעה התובע על הסף בשלב זה לא תגרום לתובע כל נזק שכן לאחר שהממונה ייתן החלטתו בתביעת התובע לקצבה, התובע יהיה רשאי לערער עליה בפני בית הדין האזורי לעבודה, כאמור בסעיף 43 לחוק הגמלאות.
36. למעלה מן הדרוש יצוין, כי טענת הזיוף הנטענת מפי התובע, הינה שאלה המצריכה ראייה ולפיכך, אם תדחה תביעת התובע לקצבת שאיר ע"י הממונה, רשאי יהיה התובע לפי שיקול דעתו להגיש ערעור ולטעון בין היתר טענה זו, אשר מותב בי ת הדין לעבודה בעל הסמכות לדון בתביעה זו ובשמיעת הראיות. יוזכר כי סמכותו של הממונה לפי סעיף 42 לחוק הגמלאות הינה לקבוע זכאותו ומעמדו של התובע, אם זכאי לגמלה ואם כן מהו שיעורה.
37. לפיכך, מקובלת עלינו טענת העירייה כי יש למחוק התביעה על הסף, בשל היותה מוקדמת ותאורטית היינו בטרם מתן החלטה ע"י הממונה.
38. באשר לבקשות הנתבעים 2,3 אנו בדעה כי יש למחוק התביעה על הסף שהוגשה גם נגדם מחמת חוסר יריבות וחוסר עילה, במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין. טענת הזיוף שנטענה כלפי הנתבעים 2,3 לכתב התביעה, אינה עילה הנובעת מיחסי עבודה בין הצדדים. למותר לציין כי, הנתבעים 2,3 אינם קופת גמל.
39. די באמור לעיל, כדי למחוק על הסף את התביעה גם נגד נתבעים 2,3 ולו מחמת חוסר יריבות.
40. באשר להוצאות – איננו מחייבים את התובע בהוצאות העירייה בשל העובדה כי כאמור קבענו כי ניתן לראות בתביעה הנוכחית במהותה כתביעה במסגרת הביטחון הסוציאלי. יחד עם זאת, אנו מחייבים את התובע, בגין מחיקת תביעתו נגד הנתבעים 2,3 בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה זו עד לפירעון המלא בפועל.
41. לסיכום – בקשת הנתבעים מתקבלת ואנו מוחקים תביעת התובע על הסף.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ז, (15 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו"

נ.צ עובדים שושנה שורק נ.צ.מעסיקים מר אברהם גלאי