הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו פ"ה 11657-08-13

17 מאי 2016

לפני:

כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר שחר כהן
נציג ציבור (מעסיקים) גב' מיכל שמר

התובעת
אהובה אנדוולט
ע"י ב"כ: עו"ד שחר בוטון
-
הנתבעת
חברת החשמל לישראל
ע"י ב"כ: עו"ד גילה מרון

פסק דין

השופט תומר סילורה:

1. לפנינו תביעת התובעת לפסק דין הצהרתי לפיו שלילת ההנחה שקיבלה במחיר החשמל נעשתה שלא כדין ויש לבטלה.
רקע ועובדות
2. התובעת היא אלמנתו של מר פסח אנדלווט ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר הועסק בנתבעת (להלן: "חברת החשמל" ו/או " החברה") החל מיום 9.6.68 ועד למועד פטירתו ביום 13.12.82.
3. ממועד פטירתו של המנוח התובעת המשיכה לקבל חשמל בתעריף עובדי חברה (להלן: "ההטבה"), עד שביום 25.1.09 הצהירה לראשונה כי הפנסיה אותה היא מקבלת מחברת החשמל אינה מקור מחייתה העיקרי. לאחר פניות שונות ובירורים, ההטבה הופסקה לתובעת רק ביום 1.3.13.
4. ביום 7.8.13 הגישה התובעת תביעתה כנגד חברת החשמל בעניין זכאותה, לכאורה, להמשיך לקבל את ההטבה, שלטענתה נשללה ממנה שלא כדין.

מקור ההטבה

5. ההטבה מעוגנת, בין היתר, ב"הסכם קיבוצי מיוחד בנושא זכות העובדים והגמלאים לצריכת חשמל ללא תשלום" שנחתם ביום 14.10.02 בין החברה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה באמצעות האגף לאיגוד מקצועי (ארגון העובדים היציג) וועד העובדים הארצי של החברה (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

הסכם קיבוצי זה קובע כי עובד קבוע, גימלאי שהיה עובד קבוע ושאריהם יהיו זכאים להטבה במכסה שלא תעלה על 18,000 קוט"ש לשנה. עוד, נקבע כי כל יתר תנאי הזכאות לצריכת חשמל ללא תשלום מכוח הסכמי העבודה, חוקת העבודה, תקנות הפנסיה, נהלי החברה ונהגיה - ימשיכו לחול ללא שינוי.

6. נוהל אגף משאבי אנוש 04-12-11 "יחסי עבודה ותנאי שירות - פנסיה לשאירים", מגדיר 'שאיר' בהתייחס להסדר הפנסיה התקציבית:

"3.1 שאיר - אלמן/ה, יתום/ה עפי שהם מוגדרים בתקנות הפנסיה".

תקנה 6 לתקנות הפנסיה לעובדי חברת החשמל משנת 1958 (להלן: "תקנות הפנסיה"), שכותרתה "פנסיה לתלויים בעובד שנפטר לפני גיל הפרישה", מגדיר אלמנה כזכאית לפנסיה:

"(א) אלמנתו, יתומיו וכן הוריו של עובד קבוע בחברה שהיו תלויים בו בחייו - זכאים לקבל פנסיה..."

7. ועוד, סעיף 214 לחוקת העבודה מגדיר כך:

"תנאי הפנסיה בפרישת חובה, זכות, נכות, מוקדמת ובפטירת עובד, למעט לעובד קבוע מדור ג', עובד ארעי, עובד ארעי בהסכם מיוחד ועובד בהסכם מיוחד, הינם בהתאם לתקנות הפנסיה לעובדי החברה ולנהלים בנושא..."

8. סעיף 6.1 לנוהל אגף משאבי אנוש 04-22-11 "שכר ותנאי שרות - כללי - זכאות לחשמל בתעריף עובדי חברה" (להלן: "נוהל תע"ח") קובע:

"לתעריף עובדי חברה זכאים עובדים קבועים ומקבלי פנסיה (גמלאות ושאירים), דורות א', ב', על פי הגדרתם בחוקת העבודה ובהתאם לקבוע בתקנות הפנסיה".

תקנה 8(ו) לתקנות הפנסיה קובעת כך:

"דין פנסיונר לזכות בהנחה במחיר החשמל כדין עובד החברה כל עוד הפנסיה היא המקור העיקרי למחייתו".

שני סעיפים אלה יחדיו מסדירים את הזכאות לקבלת ההטבה.

9. נוהל אגף משאבי אנוש 02-01-38 "מינהל - בקורת ועדכון פרטים אישיים של מקבלי הפנסיה" קובע כי על שאיר לעדכן את חברת החשמל בעניין מצבו הכלכלי, על מנת שהחברה תבחן את זכאותו להטבה. טופס זה שונה לאורך השנים כאשר תמיד חלה החובה להצהיר כי "הפנסיה מחברת החשמל מהווה את מקור המחייה העיקרי שלי".

טענות הצדדים

10. לטענת התובעת, סעיף 8(ו) לתקנות הפנסיה המצוטט לעיל מתייחס למנוח ולא לאלמנתו ואין כל סעיף המכליל הגדרה זו גם על האלמנה. בנוסף, פרשנות זו מובילה לאפלייה בין נשים עובדות המקבלות שכר ו/או פנסיה ממקום עבודתן לעומת נשים שאינ ן עובדות ומסתפקות בקצבת הפנסיה שמקבלות מעבודתו של בן זוגן.

לחלופין, טוענת התובעת כי המונח "מקור עיקרי" לא יכול לשקף חישוב אריתמטי פשוט של "כסף מול כסף" ויש לבחור בפרשנות בעלת משמעות כלכלית סבירה. משמעות המילה 'עיקרי' לפי מילון אבן שושן היא בסיסי, יסודי ולא הגבוה ביותר. לגישתה, פרשנות חברת חשמל יוצרת עיוות.
לטענת התובעת, הפנסיה שהינה מקבלת מחברת החשמל אומנם איננה מקור הכנסתה הגבוה ביותר, אך הינו בהחלט מקור הכנסה עיקרי עבורה (38% מהכנסותיה), שבלעדיו לא יכולה הייתה להתקיים.

11. לטענת חברת החשמל, התובעת אינה עומדת בקריטריונים המאפשרים זכאות להטבה, שכן הגמלה אותה היא מקבלת מחברת חשמל אינה מהווה את מקור הכנסתה העיקרי. זאת ועוד, עיון בנהלי החברה השונים מעלה כי חברת החשמל מתייחסת לפנסיונר החברה ולשאריו באופן שווה, ועל כן על אף המילה 'פנסיונר' המופיעה בסעיף 8(ו) לתקנות הפנסיה, הכוונה היא גם לשאריו.
טפסי העדכון והביקורת עד לשנת 2009 חייבו את השאיר בתצהיר כללי ופסיבי אודות מצבו הכלכלי והשימוש שניתן לבצע בהטבה. החל משנת 2009, שונה טופס העדכון ובקרה כך שהשאיר צריך להצהיר באופן ספציפי ואקטיבי האם הגמלה המשולמת לו על ידי חברת החשמל מהווה את מקור מחייתו העיקרי.
מעיון בטפסי עדכון ובקרות שהגישה התובעת ביום 24.4.12, ניתן ללמוד כי הפנסיה שהתובעת מקבלת ממשרד החינוך עולה על הפנסיה לה היא זכאית מחברת החשמל. בהתאם, ביום 10.7.12 פנתה לתובעת גב' דנה בצלאל, מנהלת מחלקת משאבי אנוש בנתבעת והתריעה בפניה כי היות והגמלה המשולמת לה מהחברה אינה מקור מחייתה העיקרי, החברה תאלץ להפסיק לתת לה את ההטבה. במהלך שיחה זו ביקשה התובעת כי לא תופסק לה ההטבה. ביום 19.2.13 פנתה חברת החשמל לתובעת פעם נוספת והודיעה לה כי זכאותה תופסק החל מיום 1.3.13.
למעשה, טוענת חברת החשמל כי, ככל הנראה, התובעת לא הייתה זכאית לקבל את ההטבה כבר ממועד פטירת המנוח בשנת 82, שכן כבר אז הגמלה שקיבלה לא היוותה מקור מחייתה העיקרי, אך במהלך כל השנים הסתירה מידע זה.
גם אשר לטענת האפליה שטוענת התובעת, היא אינה מפרטת כיצד יישום נהלי החברה פוגע בעיקרון השוויון ואף לא מציגה כל מסמך ו/או ראשית ראיה לעניין זה, ועל כן דין טענתה זו להידחות.
נטל השכנוע, כך לטענת החברה, מוטל על התובעת בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה, והתובעת לא הציגה תשתית עובדתית או משפטית שיש בה כדי ללמד על זכאותה להטבה ו/או כי הפסקת מתן ההטבה נעשתה שלא כדין. הביטוי "המקור העיקרי" אינו ניתן לפרשנות אחרת והינו מתאר מקור ספציפי המובחן ממקורות הכנסה אחרים.

ההליכים בתיק
12. ביום 7.4.2016 התקיים דיון מקדמי בתיק; ביום 21.10.2015 התקיים דיון הוכחות בתיק במסגרתו העידו התובעת ו הגב' דנה בצלאל מטעם הנתבעת.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

13. אציין כבר עתה כי לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינ תי בכובד ראש בכל המסמכים שהוגשו בתיק, לרבות תצהירי הצדדים, פרוטוקלי הדיון והסיכומים שהוגשו בתיק, הגע תי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

14. ראשית, יש לציין כי המחלוקת שלפנינו נוגעת בהטבה. הטבה, כשמה כן היא, הינה בחירת חברה להעניק דבר מה לעובדיה שאין זה מחובתה להעניק להם על פי דין . בהתאם, יכולה החברה לקבוע תנאי סף לקבלת אותה הטבה.

15. במקרה שלפנינו, קבעה חברת החשמל כי תנאי סף לקבלת ההטבה הוא שהגמלה המשולמת לפנסיונר תהא מקור ההכנסה העיקרי שלו. תנאי סף זה הינו ידוע ומפורסם ונקבע אך ורק לגבי פנסיונרים ולא לגבי עובדים בחברת החשמל.
16. בהתאם לאמור, למעשה אלה השאלות שצריכות להישאל על מנת לבחון זכאות לקבלת ההטבה:
א. מה היה מעמד העובד טרם פטירתו?
ב. האם זכאית האלמנה לקבל פנסיה מחברת החשמל?
ג. האם הפנסיה אותה מקבלת האלמנה מחברת החשמל היא המקור העיקרי למחייתה?
17. במקרה דנן, אין מחלוקת אשר לשתי השאלות הראשונות: העובד טרם פטירתו היה עובד קבוע בחברת חשמל והאלמנה זכאית לקבל (ומקבלת) פנסיה מחברת החשמל. השאלה שבמחלוקת היא השאלה השלישית:

האם הפנסיה אותה מקבלת האלמנה מחברת החשמל היא המקור העיקרי למחייתה?
תקנה 8ו' לתקנות הפנסיה:
"דין הפנסיונר לזכות בהנחה כעובד החברה כל עוד הפנסיה היא המקור העיקרי למחייתו"
18. טוענת התובעת כי חברת החשמל החילה עליה סעיף זה שלא כדין, שכן הסעיף מתייחס למנוח ולא אליה. לטענתה, גם המצהירה מטעם חברת החשמל, גב' בצלאל, לא הצליחה בחקירתה הנגדית למצוא קשר בין סעיף זה לתובעת. ההיגיון בסעיף ברור, שכן מקום בו הפנסיונר עובד ו/או מקבל פנסיה נוספת, אכן ההטבה לא מגיעה לו, אבל האם מצפים מאלמנה שלא לעבוד כלל בחייה? במידה וכן, מדובר באפליה מוטעית.
19. לטענת חברת החשמל בהקשר זה, התובעת לא הציגה כל מקור נורמטיבי לזכאותה להטבה. התקנה שבכותרת קושרת בין הזכות להטבה ובין התנאי לקבלתה. אי החלת התקנה הנ"ל על התובעת משמעותה כי היא אינה זכאית להטבה מלכתחילה. בנוסף, כפי שעולה בבירור מסקירת נהלי החברה, מכלול הנהלים וההסכמים בעניין ההטבה מתייחסים לפנסיונר ולשאירו באופן זהה.
עוד, טוענת חברת החשמל כי אין זה תפקידה של גב' בצלאל ליתן פרשנות משפטית לתקנות הפנסיה בחברה, במובחן מהסבר בדבר אופן יישום הפרשנות בה נוקטת החברה והיא העידה כי פרשנות החברה למילה פנסיונר הינה מקבלי הפנסיה ובכללם הבאים בנעלי הפנסיונר (עמ' 7 לפ' , ש' 1-4, 14-15).
החברה מיישמת את פרשנותה לפיה כל מקבלי הפנסיה זכאים להטבה ובאותה המידה כל אותם מקבלי הפנסיה כפופים לתנאי הזכאות לקבלת ההטבה.
20. אני מסכים עם טענות חברת החשמל בהקשר זה. החברה מיישמת את פרשנותה באופן אחיד וזהה לכל מקבלי הפנסיה, שהינם קבוצת השוויון בהקשר זה. לאורך ולרוחב נהלי החברה מוזכרים שאריו של המנוח (המקבלים פנסיה) תחת כפיפה אחת עם הפנסיונרים ולטעמי ההתייחסות לשתי קבוצות אלה הינה זהה גם בהקשר התנאי לקבלת ההטבה. אם כן, לא שגתה החברה בהחלת סעיף זה על מקרה התובעת.

המקור העיקרי
21. חלוקים הצדדים בפרשנות המילים "המקור העיקרי".
22. מחד, טוענת התובעת כי אין מדובר בחישוב אריתמטי פשוט של "כסף מול כסף" ויש לבחון את המצב על בסיס משמעות כלכלית סבירה. משמעות המונח "עיקרי" היא בסיסי, יסודי ולא הגבוה ביותר.
עוד לטענתה, כל ספק בפרשנות יטה את הכף לטובתה.
23. מנגד, טוענת חברת החשמל כי הא הידיעה המצורפת למילה "מקור" ולמילה "עיקרי" מצביעה על שם עצם מיודע, המובחן מעצמים אחרים הדומים לו, כלומר עסקינן במקור עיקרי, ספציפי ויחיד. בטופס העדכון התובעת עצמה הצהירה כי הפנסיה מחברת החשמל אינה מקור הכנסתה העיקרי ולכן הבינה את כוונת השאלה והגדרתה.
24. לדעתי בעניין זה יש לקבל את עמדתה של הנתבעת. תפקיד ה"א הידיעה נקבע בפסיקה בעבר ואכן מדובר בצורך להבחין את הפרט מהקבוצה אליה הוא שייך. על כן, לא מדובר במקור מחייה אחד מיני רבים, כי אם במקור מחייה אחד ספציפי ושעולה על האחרים (במידה וקיימים). לפיכך, לטעמי לשון התקנה קובעת באופן חד משמעי כי תנאי סף לקבלת ההטבה הינו כי הפנסיה המשתלמת לאלמנה הינה מקור מחייתה ה- עיקרי, ובהקשר זה הגבוה ביותר.
25. במקרה דנן, אין מחלוקת כי הפנסיה אותה מקבלת האלמנה מחברת החשמל היא איננה מקור מחייתה הגבוה ביותר. על כן, אין היא זכאית לקבלת ההטבה.
26. באשר לטענת התובעת על כך שיש בפרשנות זו כדי לגרום לאפלייה בין נשים עובדות המקבלות שכר ו/או פנסיה ממקום עבודתן, לעומת נשים שאינן עובדות ומסתפקות בקצבת הפנסיה שמקבלות מעבודתו של בן זוגן – אציין , כי אני סבור שאין בפרשנות זו כדי לגרום לאפלייה באופן שבו בית הדין צריך להתערב ולהורות לחברת חשמל על ביטול תנאי הסף, אלא מדובר, לכל היותר, באבחנה מותרת אשר עומד מאחוריה הגיון כלכלי. עוד חשוב להדגיש, כי הפנסיה אותה מקבלת התובעת מחברת חשמל לאורך השנים אינה במחלוקת והיא תמשיך להשתלם לתובעת בהתאם להסכמים החלים בנתבעת ורק הזכות להטבה תשלל מהתובעת .
27. בסיכומו של דבר, אני סבור כי בדין הופסקה זכאותה של התובעת להנחה בתעריף החשמל.

נציג ציבור (עובדים) מר שחר כהן:
28. אתכבד להצטרף לדעתם המלומדה של חבריי למותב ואבאר:
הרציונל שבהטבה קא עסקינן שואב את חיותו ממבחן הצורך. ככל פנסיה, אף הפנסיה המשולמת על-ידי הנתבעת לשאירי עובדיה, משמשת חלופה חלקית לשכר שבמקומו היא באה עם פטירת העובד. הרציונל וההנחה העומדים ביסוד ההטבה, הם שפנסיונר או שאיר אשר הפנסיה המתקבלת בידו מאת הנתבעת היא מקור מחייתו העיקרי ולא מקור הכנסה אחר, חווה, ככל הנראה, ירידה בהכנסת התא המשפחתי בכלל - בהשוואה לזו אליה הורגל טרם פטירת בן/בת-הזוג - ועל-כן נוצר בידו צורך כלכלי (ולו רעיוני) אשר ההטבה באה ליתן על כך בידיו מעין 'פיצוי-פורתא', במידה זו או אחרת (ראו גם סעיף 33 לסיכומי הנתבעת).
29. אכן, ממעוף הציפור, דומה כי תחושת הצדק עשויה לסלוד מכך שכאשר הכנסתו של פנסיונר או של שאיר גבוהה יותר מהפנסיה המתקבלת בידו מאת הנתבעת, נשללת זכאותו להטבה. תחושה דומה מתעוררת בקרב הציבור כל אימת שקצבה כלשהי נשללת או מופחתת על-ידי המוסד לביטוח לאומי כאשר חלה עלייה בהכנסתו של מקבלהּ. התרעומת המופנית כלפי המוסד לביטוח לאומי, כמו כלפי הנתבעת כאן, היא שתנאי קבלת ההטבה מעודדים אי-יציאה לעבודה או 'אילוץ' מקבל ההטבה לשמור על רמת הכנסתו הנמוכה.
חשיבה כגון דא, מחמיצה את המטרה והופכת את היוצרות הואיל וההטבה (או הקצבה) היא הטפל ואילו ההכנסה העיקרית, כשלעצמה, היא העיקר, ואף לא תשלום הפנסיה מאת הנתבעת.
30. כאשר אדם נקלע למצב שבו פוחתת הכנסתו עקב מחלה, פגיעה, אי-כושר, פטירת בן-זוג או כד', חלילה, נחלצת המדינה לעזרתו באמצעות קצבאות המוסד לביטוח לאומי (או תגמולי משרד הביטחון, לפי העניין, כפי שכאן נחלצת הנתבעת לעזרת עובדיה בצאתם לפנסיה או לשאיריהם), ו/או במתן אחד או יותר מבין הקלה, פטור, הטבה או כד'. וכך, אם וככל שההכנסה שפחתה שבה ועלתה בינתיים מעל לרמה מסויימת (המאפשרת חיים ברמה הנחשבת לסבירה, על-פי סטטיסטיקות ומבחנים שונים), הרי שלפי אותה תפיסה כלכלית-סוציאלית-חברתית אין עוד הצדקה במתן מי מבין אותן קצבה, הקלה וכו'. זאת, במיוחד אם הגורם להפחתה בהכנסה הינו זמני. כל מקרה על-פי נסיבותיו.
אמור מעתה: חלפה ההפחתה בהכנסה וזו עלתה אל מעל לתשלום הפנסיה מאת הנתבעת, חלפה בעקבותיה הזכאות להטבה שהוענקה בעטיה של אותה הפחתה.

31. פשיטא, שאין כל צורך ב"לוליינות" או ב"קונסטרוקציה" פרשנית, משפטית או אחרת, כלשהי, על-מנת להגיע למסקנה הברורה כי פנסיונר של הנתבעת או שאירו זכאי להטבה כל עוד תשלומי הפנסיה הם הכנסתו העיקרית או "המקור העיקרי למחיתו", כלשון תקנה 8(ו) לתקנות הפנסיה של הנתבעת. לדידי, המונח "המקור העיקרי" הוא תלוי השוואה אריתמטית פשוטה (אכן, השוואת "כסף מול כסף"). כל פרשנות אחרת, תקרא אל תוך נוסח תקנות הפנסיה של הנתבעת מילים או כוונות אשר אינן מצויות בו.
32. הציטוט מפסיקת בית-הדין הארצי לעבודה שהתובעת מביאה בסיכומיה (ס' 24) - לפיו: "יש לפרש תקנות קרן פנסיה, ככל מסמך משפטי אחר, בשלמותן ועל-פי מטרתן..." ו"להתחשב בשיטת הגמלאות, שהיא שיטה המחייבת את עקרונות השוויון, ההדדיות והמטרה הסוציאלית..." (ההדגשות - הוספו) מחזק דווקא את הרציונל העומד מאחורי מתן ההטבה ואת הצורך להעניק ולבחון את הענקתה מבעד למשקפי ה מטרה הכלכלית-סוציאלית-חברתית שביסודה - כפי שנעשה ובואר לעיל.
33. אם לא די בנ"ל, הרי שמעבר לכך שיש בידנו לקבל את אסמכתאות הנתבעת באשר לפרשנות המונח "המקור העיקרי" (ס' 31 ופרק ז' לסיכומי הנתבעת), נוכל להגיע לאותה תוצאה ממש גם בהתאם לדוקטרינת הפרשנות התכליתית, אשר, ביסודה, מתחקה היא אחר "כוונת המחוקק" (ובעניינו כוונת מתקין התקנות). כאן, המילים "כוונה" ו"מטרה" הינן חלופיות זו לזו ובאומרנו "כוונת המחוקק", "מטרת המחוקק" אמרנו במשמע.
34. זה עתה ראינו כי אף בהתאם לפסיקה הנ"ל, אשר הובאה מטעם התובעת, רואה בית-הדין הארצי לעבודה לפרש את תקנות קרן הפנסיה, כמו גם את תשלום גמלת הפנסיה, בהתאם למטרה הסוציאלית שהם באים להגשים. מצינו, אם כן, כי עלינו ליתן לתקנות קרן הפנסיה בפרט ולעולם הפנסיוני בכלל, פרשנות אשר תגשים את מטרתם - היא הפרשנות התכליתית כאמור.
35. הספר "פרשנות תכליתית במשפט" (הוצאת "נבו", 2003), פרי עטו של כב' נשיא בית-המשפט העליון (לשעבר), פרופ' אהרן ברק, מלא כרימון בדברים היפים לענייננו, באשר לפרשנות התכליתית, וביניהם, בין היתר:
"תשובתה של הפרשנות התכליתי הינה כי הרצון שיש להתחשב בו הוא הרצון האמיתי של יוצר הטקסט ולא רק הרצון המוצהר שלו ... התכלית הסובייקטיבית העולה מלשון הטקסט היא בדרך כלל אמינה יותר מתכלית סובייקטיבית הנלמדת ממקורות שמחוץ לטקסט. דבר זה מתבטא בחזקה לטובת הכוונה העולה מהטקסט" (עמ' 137). (ההדגשות כאן ובכלל - הוספו).

"על פי הפרשנות התכליתית, ללשון תינתן אותה משמעות (משפטית) המגשימה יותר מכל משמעות אחרת את תכליתה של הנורמה. בנסיבות מתאימות , תהא זו לרוב המשמעות של הלשון בעת יצירת הטקסט" (עמ' 143).

"החזקה (הפרזומציה) הינה כי תכליתה של הנורמה מבוטאת בלשונה הטבעית והרגילה" (עמ' 150).

בפרק הרביעי לספרו, אשר כותרתו "מרכיב התכלית - תכלית סובייקטיבית (כוונת היוצר)", מציין המחבר המלומד, בין היתר, כי:

"התכלית הסובייקטיבית של טקסט משפטי היא הרצון הסובייקטיבי של יוצרי הטקסט... רצון זה של היוצר (או היוצרים) של הטקסט הם הערכים, המטרות, האינטרסים, המדיניות, היעדים והפונקציות אשר יוצר הטקסט ביקש להגשים. התכלית הסובייקטיבית משקפת רצון שהיה בפועל ליוצר בעת היצירה... זוהי התכלית שעמדה לנגד עיני היוצר או היוצרים בפועל. תכלית זו משתנה מטקסט לטקסט. כל טקסט נורמטיבי והתכלית הסובייקטיבית המאפיינת אותו... התכלית הסובייקטיבית היא הרצון האמיתי של יוצר הטקסט" (עמ' 165- 166).

"התכלית הסובייקטיבית מתייצבת בפני השופט-הפרשן בדמות חזקה (פרזומפציה). חזקה היא שתכליתו של הטקסט היא להגשים את רצון יוצרו. רצון זה הוא עניין שבעובדה. ניתן להוכיחו באופן שבו מוכיחים כל עובדה אחרת. נטל ההוכחה מוטל על פי הכללים הרגילים. לרוב הוא יוטל על הטוען לקיומה של כוונה פלונית. רמת ההוכחה היא זו הנדרשת במשפט האזרחי" (עמ' 168).

"אכן, הפרשנות התכליתית דוברת אמת. עד כמה שהיא מתחשבת בכוונת היוצר... היא מתייחסת לכונה ה "אמיתית" של היוצר. אין היא מתעניינת בכוונתו של האדם הסביר המצוי בנעלי היוצר... עד כמה שהפרשנות מתחשבת בכוונה (הסובייקטיבית) של יוצר הטקסט היא מפנה לרצון האקטואלי של היוצר, ולא לרצון ההיפותטי של האדם הסביר" (עמ' 170).

הנה כי כן, אוכל להסתפק במובא לעיל כדי להיווכח כי אכן יישמנו, הלכה למעשה, את כלל הפרשנות התכליתית. יישומנו אף עולה בקנה אחד עם דברים נוספים וברוח זו שממשיך וכותב פרופ' ברק בספרו האמור ואשר תקצר כאן היריעה ויתייתר הדבר מלהביאם כלשונם.

36. אשר לטענת ה"אפליה", היטיב חברי הנכבד למותב להשיב עליה ואינני מוצא להזדקק לה או להוסיף לעניין זה.
37. לא אסיים דבריי בטרם אביע תהייתי על דרך ה'ממה נפשך':
האם מן הראוי לו לפנסיונר או לשאיר להשתכר פחות מיכולתו באופן אשר יזכה אותו בהטבה שמא עדיף לו לממש יכולתו ולעשות להעלאת רמת השתכרותו ואז ממילא לא יזדקק לה, להטבה, עוד? סבורני כי התשובה מובנת מאליה וכי לעיתים לא מעטות, הבחירה היא בידי מקבל הגמלה.
38. משבאתי לכאן, הייתי דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' מיכל שמר:

39. אני מצטרפת לעמדת כב' השופט סילורה ולעמדת נציג הציבור מר שחר כהן.

סוף דבר:

40. תביעת התובעת נדחית.

41. בשים לב לנסיבות המיוחדות והרגישות בעניין ולפנים משורת הדין - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ו, (17 מאי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נ.צ. עובדים מר שחר כהן

תומר סילורה, שופט

נ.צ. מעסיקים הגב' מיכל שמר