הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו על"ח 37237-01-18

03 אוקטובר 2019
לפני:

כב' השופטת שרה מאירי

המערערים:

  1. עזרא דיין (המנוח)
  2. דליה שרה
  3. אייל דיין

ע"י ב"כ עו"ד רובי זכאי
-
המשיבה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד תום עופר

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מיום 9.11.17 (להלן - הפקודה , הוועדה).

תמצית העובדות
המנוח, יליד 1947, סבל מפגימות שונות אשר בגינן ביקש פטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5) לפקודה.
ביום 30.10.18, לאחר הגשת הערעור שלפניי, הלך המנוח לבית עולמו וכתב הערעור תוקן כך שיורשיו נכנסו בנעליו.
עיקר הטענות בכתב הערעור מופנות כלפי החלטת הוועדה לגבי התקופה שמיום 1.1.15 ועד ליום 17.1.17 בה הועמדה דרגת נכותו של המנוח על 89.94% ונקבע כי הוא לא זכאי לפטור ממס הכנסה בתקופה זו.
במסגרת כתב הערעור הלין המנוח על החלטת הוועדה בתחום הקרדיולוגיה, אורתופדיה, עיניים, גסטרו, אורולוגיה, ריאות, אף אוזן גרון ובתחום הפסיכיאטרי.
לאחר ישיבת הערכה המוקדמת, שהתקיימה בפני כב' הרשמת ערמונית מעודד, במסגרתה נדונו טענות הצדדים, הודיעה המשיבה כי היא מסכימה להחזיר את עניינו של המנוח לוועדה בתחום אף אוזן גרון בלבד, על מנת שתתייחס לחוות דעת אשר הוגשה לתיק, אליה לא התייחסה הוועדה .
לאחר הודעה זו, ובהמשך להודעת ב"כ המערערים לפרוטוקול הדיון, ביקש ב"כ המערערים כי תנתן הכרעה בהליך באשר לטענות בתחום האורתופדי בלבד. לפיכך, הכרעתי תתייחס אך להיבט זה.
לטענת המערערים, טעתה הוועדה בכך שלא העניקה למנוח נכות בברכיים וזאת בהתעלם מחוות הדעת מטעם ד"ר מורנו, מיום 4.4.17, אשר העמיד את נכותו של המערער בשיעור 15% בגין ברך שמאל ו- 10% בגין רגל ימין.
לטענת המשיב, בישיבתה מיום 26.2.17, בטרם נערכה חוות הדעת מטעם ד"ר מורנו, בדקה הוועדה את המערער ועל בסיס בדיקתה הקלינית שללה קיומה של נכות בברכיים. בנוסף, בישיבתה מיום 10.8.17 התייחסה הועדה לבדיקות נוספות שהומצאו לה וציינה כי אין בהן כדי לשנות את ממצאיה. הנה כי כן, המדובר בקביעה רפואית מובהקת ומנומקת שאין להתערב בה.

דיון והכרעה
בהתאם להלכה הסמכות לדון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים מכוח פקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה ( בג"צ 7078/08 הסה נגד משרד האוצר אגף מס הכנסה (24.8.08); ע"ר ( ארצי) 21998-06-13 אליעזר זר חן נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה (28.10.14). זכות הערעור היא בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפיו מוסמך בית הדין לדון בערעורים על החלטות אלה בשאלות משפטיות בלבד.
במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם נפלו פגמים בקביעת הנכות, בשיקולים שעליהם הסתמכה הוועדה, בהרכבה או באופן התנהלותה {(בג"צ 570/09 וינאפל נ' שר האוצר משרד האוצר (18.11.09) }. קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבהליך, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות.
מעיון בהחלטת הוועדה מיום 26.2.17, במועד שקדם למתן חוות הדעת מטעם ד"ר מורנו, ערכה הוועדה בדיקה קלינית למנוח וסיכמה ממצאיה כדלקמן:
"ברכיים – אין תפליט, אין נוזל חופשי, וולגוס ברכיים 3 דו"צ, תנועות ברכיים 0/130 דו"צ, יציבות ברכיים מלאה ושווה בכל המישורים, אחורית, קדמית וצדדית, מדיאלית. מבחנים מדיסקאלים בלתי מלמדים, כוח גס 4 ראשי 5/5 דו"צ"
בישיבתה מיום 10.8.17 הוסיפה הוועדה:
מבחינה אורתופדית, לוועדה הומצא פענוח בדיקה על קולית של ברך ימין עם אפשרות לקרע קטן ב MCL ללא כל ממצא נוסף ובבדיקת ברך שמאל בלתי מלמדת. אין בבדיקות אלה כדי לשנות את הערכת הוועדה לעניין האורתופדי"
בהתאם לפסיקה, הסמכות לקביעת אחוזי הנכות מסורה להחלטת הוועדה, אשר רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה על פני ממצאי בדיקות הדמיה או חוות דעת רפואית.
במקרה דנן, הוועדה בדקה קלינית את המנוח במועד שקדם למתן חוות הדעת מטעם ד"ר מורנו. בנסיבות הללו, הרי שחוות הדעת, המאוחרת למועד התכנסות הוועדה, לא הייתה מונחת לפניה ועל כן לא הייתה חובה שבדין להתייחס לחוות דעת זו.
המנוח המציא בדיקות נוספות לאחר התכנסותה הראשונה של הוועדה, אליהן התייחסה הוועדה במסגרת ישיבתה הנוספת מיום 10.8.17. עם זאת, לא הוצגה כל אסמכתא לכך שהמנוח ביקש את התייחסותה של הוועדה לחוות הדעת בישיבתה המאוחרת ואף מדברי ב"כ המערער, לא עולה אחרת, ולפיכך, הרי שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה אשר נימקה את החלטתה בהתאם לבדיקתה ולמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה.
אזכיר עוד כי עוד בישיבתה מ- 6.17 (סעיף 9 "אבחנות" ) ציינה הוועד ה: "אין נכות על מפרקים, ברכיים... ".
כללו של דבר
טענות המערער אשר לתחום האורתופדי נדחות.
אשר לתחום אף אוזן גרון - בהתאם להסכמת המשיבה, עניינו של המנוח יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בעניין זה, על מנת שתתייחס לחוות דעת ד"ר בן דוד.
החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.
הואיל וההליך מוחזר לוועדה בהתאם להסכמת המשיב ואילו יתר הטענות נדחו, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ד' תשרי תש"פ, (03 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .