הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ע"ר 49069-03-19

05 יולי 2019
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג עובדים מר ברוך הראל
נציג מעסיקים מר אהרון אזון

המערערות:
1.סייפנד בע"מ
2. אלווריון טכנולוגיות בע"מ
3.סופרקום בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד ליזה הנדרוקר

-
המשיבה:
ילין - לפידות ניהול קופות גמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אורי ששון

פסק דין
1. לפנינו ערעור על החלטות כבוד הרשמת סימה קרמר מיום 6.3. 2019 ומיום 5.4.2019 בתיקי ק"ג 37418-07-18, 37357-07-18 12186-09-18 (להלן: שלושת הליכים). בכל אחת מהחלטות אלו קיבלה כב' הרשמת את בקשת המשיבה למתן צו למתן חשבונות בהליכים אלו.
רקע עובדתי ודיוני
2. המשיבה, ילין לפידות ניהול גמל בע"מ ( להלן: המשיבה) הגישה תביעה כספית כנגד המערערת 1, סייפנד בע"מ ( ק"ג 37418-07-18 להלן: המערערת 1 ), מכוח סעיפים 19 א ו – 28( א)(2) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 ( להלן: חוק הגנת השכר) בגין חוב לקרנות לאחר שהמשיבה הפסיקה להעביר הפקדות עבור העמיתים.
3. במקביל, הוגשו על ידי המשיבה תביעות דומות גם כנגד המערערת 2, אלווריון טכנולוגיות בע"מ ( ק"ג 37357-07-18 להלן: המערערת 2 ) וכן כנגד המערערת 3, סופרקום בע"מ (ק"ג 12186-09-18 להלן: המערערת 3 ). שלושת המערערות הינן חלק מקבוצת " סופרקום", כאשר חברת סופרקום בע"מ הינה חברת האם של שתי המערערות הנוספות, חברת סייפנד וחברת אווריון.
4. בכתבי התביעה אשר הוגשו בשלושת ההליכים, נטען על ידי המשיבה כי הינה " חברה מנהלת" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל), התשס"ה - 2005 ומנהלת את הקרנות בהן עמיתים חלק מעובדי המשיבה. עוד נטען ביחס לכל אחת מהמערערות, כי חדל ו להפקיד תשלומים עבור עובדי המשיבה – עמיתי ה קרנות, וכתוצאה מכך נצבר חוב. לטענת המשיבה, פנתה אל המערערות מספר פעמים בבקשה להסדרת החוב אולם המערערות לא עשו כן. כן נטען כי המערערות לא העבירו למשיבה סכומים אשר ניכו משכר עובדיהן בנוסף לאי העברת חלקן כמעסיקות ומדובר בהתנהלות שיטתית של המערערות.
5. בכתב ההגנה אשר הגישו המערערות בכל אחד מההליכים, הכחישו המערערות את כלל סעיפי התביעה תוך ציון, כי הגם שאינן חייבות דבר, הציעו למשיבה לערוך הליך בדיקה משותף אולם, המשיבה דחתה הצעתם. עוד נטען כי העובדים עצמם לא העלו כל טענה כנגד המערערות ולא ידוע למערערות עבור אלו עובדים מוגשות התביעות. כמו כן, ייחסו המערערות את התביעה לכוונת בעל שליטה במשיבה לפגוע במערערות על רקע פרסומים נטענים בתקשורת.
6. בד בבד עם הגשת התביעות בשלושת ההליכים, הגישה המשיבה בקשה למתן " צו למתן חשבונות" בכל אחד מההליכים, בה התבקשה כל מערערת להעביר לידי המשיבה את רשימת כל עובדיה העמיתים אצל כל אחת מהמערערות, וכן את פירוט הסכומים המדויקים שהיה על כל אחת מהמערערות להפקיד לחשבונות העובדים בקרנות " ילין לפידות קרן השתלמות" או " ילין לפידות קופת גמל" המנוהלות על ידי המשיבה, החל מחודש מרץ 2016 ( להלן: הבקשה).
7. בכל אחת משלושת הבקשות ניתנה החלטת כב' הרשמת קרמר, אשר נעתרה לבקשת המשיבה למתן צו למתן חשבונות. מאחר ומדובר בהחלטות כמעט זהות, נעמוד להלן על עיקרי החלטת כב' הרשמת: כב' הרשמת נימקה את קבלת הבקשה לצו למתן חשבונות בכך שמערכת היחסים המיוחדת בין הקרנות למעסיקים מצדיקה מתן צו לגילוי חשבונות, מאחר ובין קופת הגמל, המעסיק והעובד , קיימות חובות אמון מוגברות הקושרות שלושה שחקנים אלה אחד לשני במעין משולש.
8. בהקשר זה, ציינה הרשמת כי לצורך מימוש תפקידן כנאמן העובד, העניק המחוקק לקרנות כלים רבים בהתנהלותן מול המעסיק. הרשמת הפנתה לתקנה 1 לתקנות הגנת השכר ( פרטים ומסירת הודעות), התשל"ו – 1976 ( להלן: תקנות הגנת שכר). עוד הפנתה הרשמת לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים ( קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע"ד – 2014 ( להלן: תקנות שירותים פיננסיים) אשר מטילות חובות דיווח נרחבות על המעביד כלפי הקרן, בכל הקשור לפרטי ההפקדות ופרטיהם האישיים של העובדים ועוד.
9. עוד קבעה הרשמת כי אין מחלוקת כי קמה למשיבה זכות תביעה לכאורה לגבי כספי העמיתים, מאחר וכך עולה מכתב ההגנה שכן המערערת הודתה כי מועסקים בשורותיה עובדים עם חשבונות בקרנות בניהול המבקשת.
10. הרשמת דנה בטענה כי מדובר בבקשה מוקדמת שכן המשיבה יכלה לפנות בבקשה לגילוי מסמכים ו דחתה טענה זו מהסיבות אותן מנתה בהחלטתה. בין היתר, קבעה הרשמת, כי אין פסול בהגשת בקשה זו כסעד ביניים, מטעמי יעילות דיונית. כמו כן, ציינה הרשמת כי בקשה למתן חשבונות הינה בקשה המטילה על המערערת החובה לייצר מסמך אשר אינו קיים, בהתאם לפרמטרים המוגדרים בצו, בעוד חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים המצויים בשליטת המערערת או בחזקתה. עוד סברה הרשמת כי בקשה זו הינה בעלת פוטנציאל משמעותי לקיצור משך התביעה כולה.
11. לעמדת הרשמת, בניגוד לצו למתן חשבונות, סעדים כגון שאלונים וגילוי ועיון, השמורים לכל בעל דין באשר הוא, מבלי שיש צורך להוכיח קשר מיוחד או זכות ברת תביעה מיד עם תחילת ההליך, משרתים את שלב ההוכחות על כל המשאבים הכרוכים בו ומזינים אותו אך עשויים, בו בזמן, להוביל לתיקון של כתב התביעה והארכת ההליך. עוד הבהירה הרשמת כי החשבונות נחוצים לא לביסוס התביעה וכימותה אלא הם עיקר התביעה ומעת שימסרו הנתונים ייתכן מאד כי לא יוותר נושא הטעון בירור.
12. עוד קבעה הרשמת, כי למשיבה לא יכולים להיות נתונים מאחר והיא ניזונה באופן בלעדי מדיווחי מעסיקים. מסיבה זו סברה הרשמת כי סביר יותר לנהל כך את התביעה מאשר לחייב את המשיבה לקיים הליך של הוכחות בו ספק אם יש מה להוכיח. ככל שתציג המערערת חשבונות בגין תקופת התביעה לפיהם העובדים עברו לקופה אחרת או עזבו את המשיבה ומועסקים במקום אחר, המשיבה תקבל את האמור בחשבונות ותפעל על-פיהם מבלי לחלוק על האמור בהם. נוכח טעמים אלו, קבעה הרשמת כי על כל אחת מהמערערות להמציא למשיבה רשימה של כל עובדיהן אשר הינם עמיתים אצל המשיבה וכן פירוט הסכומים המדויקים אשר היה עליהן להפקיד עבורם לקרנות.
13. המערערות הגישו שלושה ערעורים כנגד החלטת הרשמת אשר ניתנה כאמור במסגרת שלושת התביעות: ע"ר 49069-03-19 - הוגש ע"י המערערת 1; ע"ר 49131-03-19 - הוגש ע"י המערערת 2; ע"ר 25349-04-19 - הוגש על ידי המערערת 3).
14. התובעת הגישה בקשה בהסכמה לאיחוד הדיון בשלושת הערעורים בפני. ביום 5.5.19 קיבלה חברתי, כב' סגנית הנשיאה, הש' אריאלה גילצר - כץ את בקשת האיחוד וקבעה כי שלושת הערעורים יאוחדו במסגרת הליך זה.
טענות הצדדים
15. המערערות טענו כי תביעות למתן חשבונות הינן נדירות ביחסי עובד מעביד. לעמדת המערערות, החלטה בדבר מתן חשבונות תינתן רק כאשר בין הצדדים שוררת מערכת יחסים מיוחדת, המצדיקה זכות למתן חשבונות, כגון במקרים בהם שררו בין הצדדים יחסי שליחות, שותפות ועוד. לטענת המערערות, שגתה כב' הרשמת בקביעתה כי מערכת היחסים בין התובעת לנתבעת מצדיקה מתן צו למתן חשבונות, מאחר ואין די בחובת הדיווח של מעסיק לקופת גמל כדי להוכיח מערכת יחסים מיוחדת.
16. עוד נטען על ידי המערערות כי לרשות המשיבה עומד הליך גילוי מסמכים אשר כלל לא התקיים בשל כך, הבקשה מוקדמת. לגרסת המערערות שגתה הרשמת בקביעה כי המסמכים המבוקשים הינם מסמכים שעל המערערות לייצר, בניגוד למסמכים שהמערערות יכולות לגלות במסגרת הליך גילוי מסמכים. על מנת שהמשיבה תקבל את הנתונים המבוקשים והמפורטים בתקנות די בהצגת מסמכים הקיימים ברשות המערערות ואין צורך בייצור מסמכים חדשים. מסמכים אלו צריכים להינתן במסגרת גילוי מסמכים, אם בכלל.
17. עוד טענו המערערות כי תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים. על התובע להראות קיומם של שני תנאים – מערכת יחסים מיוחדת בינו ובין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות וכן עליו להוכיח ולו לכאורה כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות. לטענת המערערות לא הוכחה מערכת יחסים מיוחדת ואף לא זכות התביעה. על כן, מתן צו למתן חשבונות בשלב זה משמעותו רתימת העגלה לפני הסוסים.
18. עוד טענו המערערות כי התביעה הוגשה באופן כללי וסתמי, על דרך של ירייה באפלה ואל לבית הדין לעשות את מלאכת התובעת. נוסף על כך טענו המערערות כי כל עובד אשר לו טענה כנגד המערערות יכול לפנות אליה ולברר את הנושא וכל בעיה תטופל.
19. המשיבה טענה מנגד כי ההליכים אותם היא מנהלת הינם הליכים אשר מקורם בדין מאחר ועל המשיבה מוטלת חובה בדין לדאוג כי זכויות עמיתיה לא ייפגעו על ידי מעסיקי העמיתים. לגישת המשיבה , מטרת המערערות היא עיכוב בירור ההליכים בפרט שעה ש מערכת היחסים בין הצדדים הינה מיוחדת, המצדיקה צו למתן חשבונות. המשיבה הפנתה לחקיקה ולפסיקה המוכיחה טענתה זו.
20. עוד נטען, כי הוכח כי בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת אשר מצדיקה מתן חשבונות וכן כי קמה למשיבה עילת תביעה לכאורית כנגד המערערות , לכן נתמלאו שני התנאים הראשונים על פיהם יעניק בית הדין צו למתן חשבונות.
21. המשיבה הוסיפה וטענה כי המערערות הודו בבקשת רשות הערעור כי הנתונים נמצאים בידיהן ואין צורך בייצור מסמכים חדשים לפיכך, יש להורות על המצאת המידע גם מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 ( להלן: חוק בית הדין).
22. עוד טענה המשיבה כי המערערת 1, חברת סופרקום, אשר הינה חברת האם של שתי המערערות הנוספות, נמצאת בקשיים כלכליים לכן קיימת דחיפות רבה במתן החשבונות כפי שנקבע על ידי הרשמת.
דיון והכרעה
23. לאחר ששקלנו את בקשות הערעור, התגובות וכן מכלול החומר בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, מהטעמים הבאים -
24. ההלכה הפסוקה הדנה בתנאים בהם תתקבל תביעה למתן חשבונות, סוכמה על ידי בית המשפט העליון בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ ואח' וערעור שכנגד, פ"ד נא(4) 33 (פסק דינה של כב' הש' ד' בייניש) וכך נפסק :
"כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות ( ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ [2], בעמ' 132). שנית עליו להוכיח – ולו לכאורה – כי קמה לו " זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות..." (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [3], בעמ' 584). אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות – כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי – ייתן בית-המשפט צו למתן חשבונות".
25. אם כן, על מנת שהתובע יוכל לקבל צו למתן חשבונות, עליו לעמוד ראשית בתנאי הראשון - קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות וכן עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות.
26. השופט קדמי הבהיר מהו נטל ההוכחה המוטל התובע בתביעה מסוג מתן חשבונות: "בתביעה למתן חשבונות - כבכל תביעה - נושא כל צד בנטל השכנוע בדבר קיומן של העובדות העומדות בבסיס טענתו ( ע"א 642/61 [1]): התובע - נושא בנטל השכנוע בדבר קיומן של העובדות המקנות לו זכות לקבלת החשבונות מיריבו; ואילו הנתבע - נושא בנטל השכנוע בדבר אמינותם של החשבונות שהוא מגיש, שחשבונות שאינם " אמינים" - לאו חשבונות הם.
... .3עמידה בנטל הוכחה ( א) לעניין הנשיאה בנטל השכנוע, אין כאן לכאורה סטייה מן הכללים הנוהגים בדרך כלל בנושא זה; ורעיונית, ניתן להתייחס אל מתן חשבונות מהימנים מצד הנתבע כאילו הייתה זו טענת " פרעתי" של חייב בתביעה כספית להחזרת חוב, על כל המתחייב מאי-עמידה בנטל הוכחתה.
(ב) עם זאת, לאופייה המיוחד של התביעה למתן חשבונות יש השלכה על תוצאות אי-עמידתו של הנתבע בנטל ההוכחה המוטל עליו. בדרך כלל, מקום שנתבע נושא בנטל השכנוע של טענתו ואין הוא מרים נטל זה - התובע זוכה בתביעתו; ... ואילו כאשר מדובר בתביעה למתן חשבונות - כישלון הנתבע ליתן חשבונות מהימנים, כשלעצמו, אינו מספק בסיס לחיובו בתשלום חלקו של השותף ברווחים, שהרי לא באה לפני בית המשפט ראיה מספקת לקביעתם. "זכייתו" של התובע מכישלונו של הנתבע לעמוד בנטל השכנוע בדבר מתן חשבונות מהימנים מתבטאת בכך שבית המשפט נוקט צעדים הדרושים להבטחת הגשתם של חשבונות מהימנים ... בית המשפט אינו מחייב את הנתבע בתשלום סכום כלשהו כחלקו של האחרון ברווחים המשותפים, אלא אם כן הוכחו אלה להנחת דעתו, ואין נפקא מינה מטעם מי באו הראיות לעניין זה" (ע"א 1842/90 אורי בר לב נ' פנינה רפופורט פ"ד מח(5) 221).
27. מהאמור לעיל , עולה באופן ברור ונהיר כי אין בהגשת הבקשה לצו למתן חשבונות כדי לאיין את נטל השכנוע המוטל על התובע. דברים דומים נקבעו על ידי בית המשפט העליון בעניין דנינו:
"עם זאת, מצויים אנו בשלב מוקדם של התביעה, כשהמערער טרם החל בהבאת ראיות לביסוס תביעתו. בנסיבות אלה, אין מקום להורות על מינוי חוקר בשלב זה. עם התקדמות המשפט, שעה שהמערער יוכיח, ולו לכאורה, כי קיימת בידו זכות לחשבונות, תוכל הערכאה הראשונה לשקול בבקשה מחדש ( ראה:נ ע"א 81/64 [1]; ע"א 198/73 [2]). .5נראה לי, איפוא, כי לא היה מקום לדחות את התביעה של המערער" ( ע"א 325/79 משה דנינו נ' פקסטרפיל חברה בע"מ פ"ד לה(1) 51).
28. לאחר שבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויישום ההלכה הפסוקה כפי ש הובאה לעיל, שוכנענו כי בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה אליה הגיעה הרשמת, לפיה ניתן לוותר על קיומו של הליך הוכחות בתיק זה ולעבור לשלב מתן החשבונות. בנסיבות מקרה זה אנו מצויים בשלב מקדמי ביותר בכל אחד מההליכים, כאשר כתבי הטענות אך הוגשו וטרם הוגשו תצהירים ונשמעו עדויות.
29. יתרה מכך. עיון בכתבי ההגנה אותם הגישו המערערות מעלה כי המערערות הכחישו באופן גורף את כלל טענות המשיבה ואת כל סעיפי כתב התביעה, לרבות מעמדה של המשיבה, מערכת היחסים החלה בין הצדדים וכן את הזכות לקבלת הכספים.
30. אנו סבורים כי נוכח השלב המקדמי בו מצויים שלושת ההליכים המאוחדים, המשיבה ( התובעת בכל אחד מההליכים) טרם הרימה את נטל השכנוע לעניין מתן החשבונות ביחס לכלל העובדים העמיתים, כמבוקש על ידה. בהקשר זה יצוין, כי הבקשה למתן חשבונות אף כללה דרישה לקבלת חשבונות סופיים ביחס לכלל העובדים העמיתים, מבלי להתייחס לשמות עובדים ספציפיים בגינם הוגשה התביעה - " את רשימות כל עובדיה העמיתים אצל המבקשת וכן את פירוט הסכומים המדויקים שהיה על המשיבה להפקיד לחשבונותיהם של העובדים בקרן ההשתלמות ובקופת הגמל מדי חודש בחודשו, לרבות פירוט " חלק עובד" ו"חלק מעביד" החל מחודש מרץ 2016..." (פסקה ראשונה לבקשה לצו מתן חשבונות).
31. המשיבה הפנתה בתגובתה להחלטת בית המשפט העליון, כב' הש' דנצינגר בעניין רע"א 3656/17 ח'אלד ח'ליל נ' אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 1.6.17; להלן: עניין ח'אלד ח'ליל). אולם, מעיון בהחלטה זו עולה כי גם בהליך זה, נשמעו ראיות על ידי בית המשפט המחוזי, טרם מתן החלטתו בבקשה למתן חשבונות. בהתאם לכך, הבהיר כב' הש' דנצינגר בהחלטתו, כי התביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים:
" 17.כידוע, תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון בוחן בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע, כאשר במסגרת שלב זה נדרש התובע להוכיח כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, וכן כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות. במידה ובית המשפט מכריע כי התובע אכן זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני. בשלב זה נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים, ורק לאחריו ייקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות".
32. הנה כי כן, הדרך הדיונית הנכונה לעתור לקבלת מסמכים בנסיבות מקרה זה ובהתחשב בשלב בו אנו מצויים, היא באמצעות הגשת בקשה מתאימה לגילוי מסמכים על בסיס תקנות הגנת השכר ותקנות השירותים הפיננסיים . בקשה אשר מגשימה אף היא את אינטרס יעילות ההליך, כל זאת מבלי לקבוע מסמרות ב בקשה למתן צו חשבונות, בשלב זה של ההליך .
3 3. נוסיף ונבהיר כי טרם החלטתנו שקלנו גם את טענת המשיבה לפיה המערערת 1 מצויה בקשיים כלכליים ועתידה לוט בערפל. ב"כ המערערת 1 הכחיש טענה זו במהלך הדיון ( פ' הדיון מיום 25.6.19, עמ' 2 לפ', ש' 1 – 4). מכל מקום, לא מצאנו כי יש בטענה זו כדי להצדיק צו למתן חשבונות ביחס לכל אחת מהמערערות בהעדר אסמכתא ולו לכאורה בעניין איתנות המערערות , ובפרט לאור השלב בו מצוי ההליך. בדומה, לא מצאנו כי יש מקום להורות על מתן חשבונות בשלב זה מכוחו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה.
סוף דבר
34. לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעורים ומורים על ביטול החלטות כב' הרשמת.
לפנים משורת הדין , לא ניתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ט, (05 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר ברוך הראל

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אהרון אזון