הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ע"ר 4669-05-19

23 אוקטובר 2019

לפני:

כב' השופט אורן שגב

המערערת:
1. ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה שבתאי בכר ואח'
-
המשיבים:
1. merach gemja
דרכון אריתריאי 4628/100904
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור סגל
באמצעות עמותת קו לעובד
2. חברת קניון איילון (יזום וניהול) בע"מ
ח.פ. 510961014 (נמחקה)
3. חברת טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים בע"מ
4. חברת סיירת חץ בע"מ ח.פ. 514770049 (נדחתה)
5. אשל ניקיון ואחזקות בע"מ (נדחתה)
ע"י ב"כ עוה"ד אושרת שדה

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת ערמונית מעודד מיום 16.04.19, אשר דחתה את בקשת המערערת לחשיפת הסכם ההתקשרות בין המשיבות 2 ו- 3 (להלן – החלטת הרשמת) בטענה כי לא הוכחה הרלוונטיות שלו להליך .

העובדות הצריכות לעניין
המשיבה 1 (להלן – התובעת) הגישה תביעה לתשלום זכויות שונות מכוח צו הרחבה בענף הניקיון ולחלופין מכוח צו ההרחבה בענף שירותי כוח אדם (סע' 4 לכתב התביעה המתוקן) . בהתאם להחלטת בית הדין, הגישה המשיבה 3 (להלן- חברת טי. אנד. אם.) את הסכם ההתקשרות בינה לבין המערערת (להלן – המערערת או חברת ד.ק.א), ממנו עולה כי הצדדים התקשרו בהסכם למתן שירותי ניקיון ואחזקה בקניונים ובמוסדות.
בכתב ההגנה מטעמה, טענה חברת ד.ק.א, בין היתר, כי היא מספקת שירותי כוח אדם למגוון רחב של חברות, ובכללן, חברת טי. אנד. אם..
כב' הרשמת נימקה את החלטה לדחות את הבקשה לגילוי המסמך בכך, שהמשיבה 2 (להלן – חברת קניון איילון) נמחקה מההליך, ומשעה שהתובעת אינה טוענת כלפיה, הרי שלא הוכחה הרלוונטיות של ההסכם שנחתם בינה לבין חברת טי. אנד. אם. לתביעתה של התובעת וממילא ההסכם, שגילוי ו מבוקש , אינו מתייחס לצד שהנו חלק מההליך.

טענות המערערת
לטענת המערערת, התובעת הוצבה מטעמה לעבודה בקניון איילון לתקופה של 18 חודשים בעבודות ניקיון, חרף זאת, הואיל ובעיסוקה היא משתייכת לענף כוח אדם, הרי שהוראות צו ההרחבה בענף הניקיון אינן חלות על יחסי העבודה בין הצדדים. עוד הוסיפה, כי במהלך הדיון המוקדם, היא טענה שהיא מספקת שירותי כוח אדם וכי התעריף ששולם לה בעבור שירותיה, לא מכסה עלויות בענף הניקיון, וכאסמכתא נוספת להוכחת הטענה כאמור, ביקשה לקבל את הסכם ההתקשרות שנחתם בין חברת קניון אילון לבין חברת טי. אנד. אם.. לצורך הצגת האבחנות בין ההסכם שחתמה טי. אנד. אם. עם המערערת (שירותי כוח אדם) ובין ההסכם שנחתם בין חברת קניון איילון לבין חברת טי. אנד. אם. (שירותי ניקיון).
לגופו של עניין, בין המערערת למשיבה 3 נטושה מחלוקת מהותית בדבר מהות השירות שסיפקה המערערת לחברת טי. אנד. אם. – האם מדובר בשירותי כוח אדם, או שמא בשירותי ניקיון – והכרעה במחלוקת זו, לצד הכרעה בשאלת זהות המעסיק של התובעת, תסייע לבית הדין להכריע בשאלת צו ההרחבה החל על העסקתה של התובעת; חשיפת ההסכם, על תעריפיו, המשיכה המערערת וטענה, תשפוך אור בדבר מהות השירותים שסיפקה המערערת לעומת מהות השירותים שסיפקה חברת טי. אנד. אם. לחברת קניון איילון, והדבר יסייע בהכרעה במחלוקות מושא תיק זה;
המערערת הוסיפה, כי כב' הרשמת נתפסה לכלל טעות שעה שנתנה משקל בהחלטתה לעובדה שחברת קניון איילון אינה עוד צד להליך, שכן חובת הגילוי אינה נסוגה מפני מסמכים הנוגעים לצד שלישי, לרבות צד שאינו חלק מההליך. מעבר לכך, חברת טי. אנד. אם., השותפה להסכם, עדיין שותפה להליך זה. לפיכך, יש לבכר את הפתרון שבאמצעותו יהיה ניתן לברר את המחלוקת המשפטית בתיק, חרף הפגיעה בפרטיותו של צד שלישי. המערערת ציינה שורה של מקרים דומים, בהם הורה בית הדין על חשיפת הסכמי התקשרות בשל הרלוונטיות שלהם לנושא שבמחלוקת.
לבסוף, טענה המערערת, כי לא היה מקום לקבוע בשלב כה מוקדם כי הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם למתן שירותי ניקיון ואחזקה, וכי קביעה זו לא נומקה כדבעי. כך או כך, הואיל וטרם הוצגו ראיות בעניין, והואיל והצדדים חלוקים ביניהם בנוגע למהות השירותים שסופקו, לא היה מקום לקביעת כב' הרשמת.

טענות המשיבים
חברת טי. אנד. אם. טענה כי יש לאשר את החלטת כב' הרשמת מטעמיה והוסיפה, כי טענות המערערת מהווים הרחבת חזית, שכן בכתב ההגנה מטעמה, הסתפקה בטענה כי צו ההרחבה בענף הניקיון לא חל עליה, בעוד שבמסגרת הערעור, טענה כי מדובר בחוזה הפסד; יתרה מכך, עולה כי להסכם ההתקשרות המבוקש אין כל רלוונטיות, וזאת בשל העובדה שטענות המערערת ביחס לתעריף התשלום, נטען כלפי חברת טי. אנד. אם. בלבד, אשר מולה המערערת התקשרה, והיא זו ששילמה למערערת עבור אספקת השירותים, מכוח ההסכם ביניהם, המצוי, כמובן בידי הצדדים;
מעסיקתה של התובעת בפועל היא המערערת, אשר קיבלה אותה לעבודה, שילמה את שכרה והנפיקה לה תלוש שכר. לפיכך, אין חולק בדבר זהות המעסיק; בהתאם להלכה הנוהגת, אבן הבוחן לתחולתו של צו הרחבה כזה או אחר היא עיקר עיסוקו של המעסיק, ולכן אין רלוונטיות להסכם שנחתם בינה לבין המערערת לצורך הכרעה בשאלה זו; אין לאפשר למערערת מסע דיג, תוך פגיעה בזכותה של טי. אנד. אם.; המערערת מתחרה של טי. אנד. אם. אל מול הקניון וכל רצונה הוא ללקט מידע לטובת אינטרסים עסקיים; יתרה מכך, אופן תמחור ההסכם מול הקניון אינו יכול לשפוך אור על הטענה בדבר חוזה הפסדי לכאורה בין המערערת לבין טי. אנד. אם. וההסכם היחיד שניתן ללמוד ממנו על סוגיה זו הוא הסכם ההתקשרות בין 2 החברות לבין עצמן, ללא קשר להסכם ההתקשרות של טי. אנד. אם. עם הקניון. לסיכום, אין כל רלוונטיות להסכם ההתקשרות המבוקש. כב' הרשמת עיינה בהסכם וקבעה כי עולה ממנו שצו ההרחבה הרלוונטי הוא צו ההרחבה בענף הניקיון. בנוסף, קביעת כב' הרשמת לפיה הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם למתן שירותי ניקיון, מעוגנת בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, וזאת כאמור בסעיף 2.7 להסכם. בעניין זה קיימת אף הודאת בעל דין מצדו של מר שבתאי, מבעלי המערערת, במסגרת עדותו בהליך אחר שהתנהל בסע"ש 45317-11-16 AHMED MAKI נ' חברת הניהול קניון שבעת הכוכבים ואח' .

טענות התובעת
התובעת התנגדה אף היא לבקשת הגילוי וטענה, כי אין חולק שהמערערת וחברת טי. אנד. אם. התקשרו ביניהן בהסכם למתן שירותי ניקיון לקניון איילון ואין חולק כי שכרה של התובעת לא שולם לה בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף הניקיון; ההסכם שגילוי מבוקש אינו רלוונטי לחשיפת האמת בתיק זה, שכן אין חולק מי העסיק בפועל את התובעת, מי הנפיק לה את תלושי השכר ומי שילם את שכרה.

דיון והכרעה
נזכיר מושכלות ראשונים בנוגע לדיני גילוי מסמכים.
בבר"ע 44767-12-18 אי. איי. סי – מרכז הפרסום הישראלי בע"מ נ' עופר גולן ואח' (ניתן ביום 03.01.19), שב בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת לאה גליקסמן, וחידד את העקרונות המנחים בכל הקשור לגילוי מסמכים. נביא את הדברים כלשונם:
"כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.
10.1 ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.
10.2 ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.
11. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010)] .
12. הלכה היא כי מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ורק שעה שההחלטה מופרכת על פניה, תתערב ערכאת הערעור בהחלטה זו [דב"ע (ארצי) נד/16 – 4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית פד"ע כז 225 (1994); דב"ע (ארצי) נז/102 – 3 ד"ר דבורה נבות-פיקל – ד"ר מרדכי ריכטר , פד"ע לב 460 (1997)]. במקרה שלפני, לא מצאתי בהחלטת בית הדין האזורי טעות המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת ביניים."

אשר לענייננו -
סבורני, כי קיים טעם בטענת המערערת, לפיה שעה שקיימת מחלוקת מהותית בינה לבין יתר הצדדים בנוגע לחלותו של צו ההרחבה, והואיל ונודעת לכך נפקות מבחינת זכויותיה של התובעת, מן הראוי לפרוש בפני בית הדין את מלוא רוחב היריעה העובדתית, על מנת שיוכל להגיע להחלטה מושכלת. לא התרשמתי, כי מדובר במסע דיג אסור ולא שוכנעתי כי הונחה תשתית ראייתית ולו לכאורה לטענת טי. אנד. אם., לפיה בקשת הגילוי נגועה בשיקולים זרים.
עוד סבורני, לעניין הרלוונטיות, כי ניתוק החוזה שנכרת בין המערערת לבין טי. אנד . אם . מהחוזה שנכרת בין האחרונה לחברת קניון איילון, הנו ניתוק מאולץ ומלאכותי, שכן בסופו של דבר, עסקינן ב -2 מערכות הסכמיות הקשורות אחת בשנייה במובן זה שההתחייבויות החוזיות שטי. אנד. אם. נטלה על עצמה מול הקניון אמורות להיות בהלימה עם ההתקשרות שלה עם המערערת, בבחינת " BACK TO BACK".
אכן, עיקר עיסוקה של טי. אנד. אם., מעסיקתה של התובעת, הוא זה, שבהתאם להלכה הנוהגת , אמור לקבוע איזה צו הרחבה חל על מערכת יחסי העבודה בינה לבין התובעת. אחת הדר כים היעילות ללמוד על כך היא בין היתר, האופן בו היא עצמה התקשרה עם מקבלת השירות – חברת קניון איילון. התעלמות מחוליה הסכמית זו, תותיר חלל עובדתי שעלול להוביל את בית הדין להגיע למסקנה שגויה, ולמצער – חסרה.
במלאכת האיזון בין האינטרסים המתנגשים של המערערת ושל טי. אנד. אם., סבורני, כי יש לבכר אפוא את אלה של המערערת, מן הטעם שהם עולים בקנה אחד עם נשמת אפו של הליך גילוי המסמכים – ירידה לחקר האמת. א ין להתעלם מהפגיעה בפרטיותה של טי. אנד. אם. ומכך שהסכם מסחרי בינה לבין צד שלישי, שכבר אינו צד להליך, ייחשף לעין כל, אלא, שבמקרה זה, כשעל כפות המאזניים מונח הצורך לפרוש את מלוא התמונה העובדתית הרלוונטית, סבורני, כי יש לבכר את אינטרס הגילוי.
חרף האמור לעיל, לאחר שעיינתי בנוסח החוזה שהועבר אלי, סבורני, כי ניתן לצמצם את הפגיעה בפרטיותה של חברת טי. אנד. אם., באופן שלא יפגע במטרה שלשמה יש לחשוף את ההסכם עצמו , וזאת כדלקמן:
בסעיף 9.1 להסכם מצוינת התמורה החודשית הכוללת בגין: שעות עבודה, חומרי ניקיון, עבודות מיוחדות ומכונות שטיפה. סכום זה אין בו כדי לתרום מאומה לחקר האמת בסוגיה שבמחלוקת ולכן אני מורה על חסיונו. לעומת זאת, בסעיף 9.1.6 מצוין כי חברת טי. אנד. אם. - נותנת השירות, בדקה את כל הנתונים, הגורמים והמידע שעשויים להשפיע על מחיר שירותי הניקיון ומצאה כי התמורה השעתית שנקבעה, מכסה את עלויות השכר ואת הרווח של טי. אנד. אם., באופן שמאפשר תשלום של כל הזכויות המגיעות לעובדי נותן השירות וביצוע יתר התחייבויותיו על פי ההסכם. ה סכום הנקוב בסעיף זה רלוונטי לסוגיה שבמחלוקת, ועל כן, אני מורה על גילויו כחלק מגילוי ההסכם.
כמו כן, אני מורה על חסיונו של הסכום הנקוב בסעיף 13.1 שעניינו גובה הערבות הבנקאית שעל טי. אנד. אם. לתת לחברת קניון איילון כבטוחה.
בנוסף, יש למחוק בטבלה המופיעה בעמ' 29 לנספח ג' להסכם, שכותרתו: "זכויות ותשלומים שיעניק נותן השירות לעובדים, עלות שכר ופירוט עלויות" את סכום התמורה החודשית וכן את המספר המופיע לצד "סה"כ רווח".
כמו כן, לא מצאתי כי יתר הנספחים שצורפו לחוזה שהוגש לעיוני, רלוונטיים, ובכלל זה, נוסח מודעה בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 (עמ' 31), נספח ה' שעניינו ביטוח (עמ' 32), נספח ו' - כתב שיפוי (עמ' 35) ונספח ה'1 – אישור עריכת ביטוח (עמ' 33-34).

סופו של דבר
הערעור מתקבל וחברת טי. אנד. אם. תעביר לעי ונה של המערערת בתוך 7 ימים מהיום את נוסח ההסכם שהוגש לעיוני, כשהפריטים המופיעים בסעיף 17 א' עד 17 ד' לעיל בהחלטתי - מחוקים.
המשיבה 3 – חברת טי. אנד. אם. - תישא בהוצאותיה של המערערת בגין הליך זה בסך 3,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.
ההסכם שהוגש לעיוני מושב בזאת לב"כ טי. אנד. אם., עוה"ד אושרת שדה, באמצעות מזכירתי, וה יא מתבקש ת לסור למזכירות ביה"ד על מנת לקחתו מידיה עד ליום 28.10.19. לאחר מועד זה, אורה על גריסתו, ללא מתן התראה נוספת.

ניתן היום, כ"ד תשרי תש"פ, (23 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .