הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ע"ר 17951-03-19

04 יוני 2019

לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

המערער:
איתן גינדלבוים
ע"י ב"כ עו"ד מוטי דזנה
-
המשיב:
אוריאל איסחקוב
ע"י ב"כ עו"ד עדי מנחם

פסק - דין

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת שמר בגס מיום 20.2.19 אשר קבעה כדלקמן:
"מעיון בכתב התביעה המתוקן עולה כי התובע הוסיף עילות תביעה חדשות ובכלל זה תבע סעדים כספיים חדשים בגין אי עריכת שימוע, אי מתן הודעה מוקדמת, הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ואי מתן הודעה לעובד.
לפיכך כתב הגנה מתוקן יוגש עד ליום 21.3.19.
התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין הגשת כתב הגנה מתוקן בסכום של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
הצדדים יתייצבו לדיון מוקדם לפניי.
מועד לדיון יישלח לצדדים בנפרד".

2. אלה העובדות הצריכות לענין –
א. ביום 20.9.18 הגיש התובע תביעה בדיון מהיר לסעדים הבאים:
שכר עבודה בסך 9,882 ₪, פדיון חופשה בסך 3,967 ₪ ופנסיה בסך 6,928 ₪.
ב. כתב הגנה הוגש ביום 11.12.18.
ג. ביום 3.1.19 הוגש כתב תביעה מתוקן, בו תוקנו הסכומים בסעדים שנתבעו וכן נתבעו סעדים נוספים: הבראה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ושעות נוספות ופיצוי בגין אי המצאת חוזה והודעה על תנאי עבודה.
סה"כ הועמד סכום התביעה על 61,727 ₪.
ד. ביום 20.2.19 ניתנה ההחלטה מושא הערעור.
3. טענות המערער –
א. בית הדין נתן רשות לתקן את כתב התביעה ביום 7.1.19. לפיכך ההחלטה מיום 20.2.19 נוגדת את ההחלטה מיום 7.1.19.
ללא אישור לתיקון, ספק אם היה התובע מגיש כתב תביעה מתוקן.
ב. לא היה מקום לפסוק הוצאות משפט, שכן לא הוגש כתב הגנה מתוקן ולכן לא נגרמה טרח ה/עבודה מיותרת.
ג. לנתבע היתה זכות להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 20.2.19, מועד אשר חלף.
טעה בית הדין כשהאריך את המועד להגשת כתב הגנה מתוקן, אשר הוגש בסופו של יום רק ב- 11.12.18.
ד. פסיקת הוצאות שלא לצורך מביאה לתוצאה שתחת תביעתו וזכותו של התובע, דווקא התובע הוא שצריך לשלם לנתבע.

4. טענות המשיב –
א. המערער מעולם לא ביקש את תיקון כתב התביעה אלא הגיש כתב תביעה מתוקן ללא קבלת אישור .
החלטת כב' הרשמת מיום 7.1.19 אינה מתייחסת לתיקון, אלא לעובדה כי בשל גובה הסכום בכתב התבי עה המתוקן יש לשנות את סיווג ההליך מדיון מהיר לתיק סע"ש.
ב. המערער לא התייצב לדיון ביום 17.1.19 ולא טרח ליידע את המשיב על הגשת כתב התביעה המתוקן.
רק במועד הדיון 7.1.19, דיון אליו התייצבו המשיב ורעייתו, נודע למשיב ובא כוחו כי הוגש כתב תבי עה מתוקן.
ג. צדק בית הדין כאשר חייב את המערער בהוצאות המשיב, מה גם שההוצאות שנפסקו אינן ריאליות.
ד. בתי הדין ובתי המשפט אינם מתערבים בפסיקת הוצאות ובוודאי שלא בחיובו של בעל דין בהוצאות בהליך ביניים.
ה. המערער אינו "פועל "דחק" כנטען, שכן התפטר מעבודתו אצל המשיב והחל לעבוד כעצמאי, בין היתר אצל לקוחות המשיב.
ו. המערער פועל בחוסר ניקיון כפיים כאשר הגיש בקשה זהה לביטול החלטה ועיכוב הליכים בפני כב' הרשמת.

5. ביום 19.3.19 ניתנה החלטה כי החלטה תינתן על יסוד כתבי הטענות, אלא אם כן יודיע מי מהצדדים עד ליום 20.4.19 כי הוא מבקש לקיים דיון.

6. לאחר תגובת המשיב לבקשת הערעור , ניתנה ביום 14.4.19 החלטה נוספת לפיה:
"כעולה מההחלטה מיום 19.3.19, פסק הדין ייתן על סמך החומר שבתיק אלא אם כן יודיעו הצדדים עד ליום 20.4.19 כי הם מבקשים לקיים דיון ".

7. ביום 14.5.19 הודיע המערער כי מבוקש ליתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק.
המשיב לא הודיע כל הודעה בענין זה.

ההכרעה –

8. יש להקדים כי על פי סעיף 77 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור בזכות ולפיכך לא היה מקום להגשת בקשת רשות ע רעור.

9. לגופו של עניין, הערעור מכוון כנגד החלטת כב' הרשמ ת, המחייבת את המערער בתשלום הוצאות בגין תיקון כתב התביעה בסך של 2,500 ₪.
כידוע ערכאת ערעור אינה מתערבת בפסיקת הוצאות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים נדירים או כשקיימת סטייה מהמקובל באופן ניכר ומשמעותי.
מקרה זה אינו אחד מהם.

10. המערער הגיש כתב תביעה מתוקן, לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם המשיב , מבלי לבקש רשות וכפועל יוצא מבלי שניתנה לו רשות.
המערער אף לא טרח ליידע את ב"כ המשיב על הגשת כתב התביעה המתוקן.
אמנם ניתנה החלטה ביום הדיון, ל פיה לאור שינוי סיווג התיק מבוטלת ישיבת הגישור, אך המשיב לא ידע על ההחלטה והתייצב עם בא כוחו לישיבה.
כך או כך, צדקה כב' הרשמת אשר אישרה בדיעבד את הגשת כתב התביעה המתוקן ולא נפל כל פגם בהחל טתה המצריך את התערבות ערכאת הערעור בפסיקת ההוצאות אשר הצריכו לפחות הגשת כתב הגנה מתוקן.
לטענת המערער באשר למועד בו הוגש כתב ההגנה המתוקן אין רלבנטיות להחלטה מיום 20.2.19 מושא הערעור.

11. התוצאה הינה כי הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות בגין הערעור בסך של 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

ניתן היום, א' סיוון תשע"ט, (04 יוני 2019), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע. משה כהנא

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ