הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 70926-07-19

23 אוקטובר 2019
לפני:
כב' הרשמת תמר עציון פלץ

המבקשת/התובעת:
יהודית לאונור קלדרון
ע"י ב"כ: עו"ד רועי גיא גרין ואח'
-
המשיבות/הנתבעות:
1. רכבת ישראל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד כרמית לוי זמיר ואח'

2. ביטחון שירותים אבידר בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד חיות גרינברג ו/או אושרת שדה

3. חברת טי אנד אם אורלי שחקים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד נועם ודעי

החלטה
לפניי בקשה לפטור את המבקשת/התובעת מתשלום אגרה תביעה בסך של כ- 1,990 ₪, בגין התביעה שהגיש ה כנגד הנתבעות (להלן: הבקשה ו התביעה, בהתאמה).
הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה ומפנה לתביעה קודמת שהגישה נגדה התובעת, ואשר נמחקה בשל מחדליה של התובעת (ס"ע 33687-06-17). כמו כן טוענת הנתבעת 1, כי התובעת אינה עומדת בתנאים המזכים בפטור מתשלום אגרה על פי דין, ואף נמנעה מלפרוש בפני בית הדין את התמונה העובדתית המלאה באשר למצב ה הכלכלי, כמתחייב בבקשות מסוג זה .
משחלף המועד להגשת תגובות מטעם הנתבעות 2-3, להלן החלטתי.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:
"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;
(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)...."

מלשון התקנות וההלכה הפסוקה עולה, כי על בית הדין לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש פטור מתשלום אגרה, וכן אם התביעה שהגיש מגלה, על פניה, עילת תביעה. מדובר בשני תנאים מצטברים שנטל הוכחתם מוטל על כתפי המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס, ניתנה ביום 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4), 721).
עוד נפסק, כי פטור מתשלום אגרה, שמשמעותו הישענות על הקופה הציבורית, צריך להינתן במקרים חריגים וכמוצא אחרון בלבד, וככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, ולו באמצעות נטילת הלוואות, אל לא להיות לטורח על הציבור.
כמו כן, תנאי למתן פטור מאגרה הוא כי המבקש יפרוש בפני בית המשפט את התמונה העובדתית המלאה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען ( רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, ניתנה ביום 8.11.2007), ובקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים כאמור דינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נגד מצא ואח', ניתנה ביום 29.5.1989, להלן: הלכת מצא).
מן הכלל אל הפרט
אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה ואת תצהיר התובעת על נספחיו השתכנעתי, כי התובעת אינה נעדרת יכולת לשאת בתשלום האגרה כהגדרת הדין, ובלבד שתשלום האגרה יתפרש על פני מספר חודשים, בשל הכנסתה החודשית הנמוכה של התובעת בשלב זה.
כך למשל , תדפיס חשבון הבנק שהוגש מלמד על יתרת זכות בחשבון העובר ושב של התובעת, לרבות החזר שוטף של הלוואות שנטלה המבקשת, באופן המעיד על כך שהתובעת יכולה ל ממן את תשלום האגרה באמצעות כספי הלוואה (ראו: רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010, בסעיף 10 להחלטה), וממילא לא נטען אחרת.
כמו כן, התובעת מיוצגת על ידי עו"ד ולא הבהירה כיצד היא נושאת בתשלום שכר הטרחה לבא כוחה. זאת, בעוד שעל פי הפסיקה נדרש המבקש פטור מאגרה להבהיר כיצד ידו משגת לממן את ההליך המשפטי, שכן לכאורה עליו לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג שלו עצמו (רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, ניתנה ביום 30.11.2008, בסעיף 2 להחלטה).
מנגד, שיעור השתכרותה החודשי של התובעת סמוך להגשת התביעה עומד על 2,084 ₪ בלבד (מקצבה) , ולחובתה אף תלויות ועומדות הלוואות שנטלה וטרם נפרעו במלואן .
בנסיבות אלה, ובאיזון שבין ההיענות החריגה לבקשות מסוג זה, לבין מצבה הכלכלי של התובעת אני סבורה, כי יש לאפשר לתובעת לשלם את תשלום אגרת התביעה באמצעות 10 תשלומים רצופים ושווים בסך של כ-190 ₪ כל אחד.
אשר על כן, המזכירות תנפיק לתובעת 10 שוברי תשלום בסכומים שווים כאמור.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
על הנתבעות 1-2 להגיש כתב הגנה בצירוף כלל המסמכים הרלוונטיים לביסוס הגנתן בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהן. החלטה בדבר המועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת 3 תיתנן לאחר שתוכרע בקשת הנתבעת 3 לסילוק התביעה על הסף.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תש"פ (23 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.