הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 69104-11-16

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
שלמה אבלס
ע"י ב"כ: עו"ד חיים מן

-
הנתבעים:

  1. א.ט שירותים משפטיים בע"מ
  2. יהודה ביבס

ע"י ב"כ: עו"ד פזית בר

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת התובע לח ייב את הנתבעים לגלות מסמכים ספציפיים ולעיין בהם וכן בתגובת הנתבעים ותשובת התובע לתגובה , להלן החלטתי :
רקע
התביעה דנן היא תביעה כספית לתשלום זכויות בגין תקופת העבודה וסיומה מטעם התובע, מר שלמה אבלס (להלן: " התובע"). התובע טוען כי הועסק על ידי הנתבעים החל מ-11/14 ועד אמצע חודש יולי 2016, בעבודות גבייה. לטענת התובע, לא נעשה רישום של שעות העבודה שלו . התובע הגיש כתב תביעה מתוקן בו הוא תובע , בין השאר, דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, הפרשי שכר בגין חודש 6/16 ומחצית חודש 7/16, גמול שעות נוספות, הפרשים בגין דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן הפנסיה, פיצויי הלנת שכר ונזקים עקיפים .

א.ט. שירותים משפטיים בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") היא, לטענתה, חברה המספקת שירותים משפטיים מגוונים, לרבות ביצוע צווי הוצאה לפועל של בתי המשפט, צווי פינוי, צווי הריסה מנהליים, מתן שירותים לעו"ד, מוסדות ואנשים פרטיים, מתן שירותי אחסנה של ציוד ורכבים לגופים גדולים ומוסדיים כגון משטרת ישראל ורשות המיסים. מר יהודה ביבס (להלן: "הנתבע 2") הוא מנהל ה נתבעת 1 (הנתבעת 1 והנתבע 2 יכונו להלן : " הנתבעים"). לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה על הסף ולכל הפחות כנגד הנתבע 2. הנתבעים מכחישים, לגופו של עניין , כי הם חבים בסכום כלשהו וטוענים טענות קיזוז .

לטענת הנתבעים, התובע הועסק כבעל תפקיד במחלקת ההוצאה לפועל על ידי הנתבעת 1, ושימש כמבצע פעולות הוצאה לפועל ועיקר עבודתו הייתה בשטח. שכר התובע היה מורכב, בין השאר, משכר יסוד ופרמיות והיה לו רכב צמוד (מחברת השכרה) (סעי פים 102 - 103 ו-113 לכתב ההגנה המתוקן). נטען כי עבוד ת התובע לא איפשרה מעקב אחר שעות עבודתו מאחר ועיקר עבודתו התבצעה בשטח וכל פעם באזור אחר וכי לאורך כל ההתקשרות שבוצעה מולו נכתב כי מדובר במשרת אמון (סעיף 76 לכתב ההגנה המתוקן). עוד צוין כי היו ימים בהם התובע לא עבד כלל, מאחר שלא תוכננו פעולות הוצאה לפועל לימים אלו או בפגרות בית המשפט כגון פגרת הקיץ ובימי שביתה. על אף שלא עבד בתקופות אלו קיבל את מלוא השכר (סעיף 88 לכתב ההגנה המתוקן) . לאחר 6/16 הנתבעת 1 נותרה ללא עובדים ושינתה עקב כך את שכרו (סעיף 104 לכתב ההגנה המתוקן) .

בכתב התשובה שהוגש לתיק (בטרם תיקון כתב התביעה) הכחיש התובע כי מ שרתו היא משרת אמון שלא הייתה עליה בקרה או שליטה. התובע ציין, בין השאר, כי בסוף כל חודש הוגשו על ידו דוחות מפורטים שכללו את כל הפעולות שבוצעו על ידו בכל אחד ואחד מהתיקים עליהם עבד באותו חודש, ביחד עם פירוט מדויק של הנסיעות שבוצעו על ידו לצורך ביצוע הפעולות. התובע צירף לכתב התשובה מה שנחזה להיות דוחות של נסיעות וכן דוגמאות של מה שמכנה התובע "דוחות פעולות" שלטענתו בוצעו על ידו (כנספחים ו' ו-ז') . עוד נטען על ידו כי עבודתו בוצעה ונמשכה בכל השנה הואיל ובפגרות בתי המשפ ט נדרשה עבודה עבור כונסי נכסים וחברות עמן עבדה הנתבעת 1 (תפיסת מכוניות של חברת קל אוטו לדוגמא - כאמור בסעיף 4 לכתב התשובה).

ביום 22.1.2018 ניתן צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים . בדיון שהתקיים ביום 22.10.2018 הוארך המועד להשלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים בתצהירים ערוכים כדין עד ליום 21.11.2018 ובהמשך ניתנו החלטות נוספות בדבר הארכת המועד להשלמת הליכי גילוי ועיון כלליים וספציפיים .

ביום 9.1.2019 הגיש התובע בקשה למחיקת כתב ההגנה על הסף מחמת אי השלמת הליכי גילוי ועיון על ידי הנתבעים. ביום 18.1.2019 הוגשה תגובת הנתבעים אליה צורפו תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעים נושא תאריך מ יום 8.1.2019 בהתייחס למסמכים שנתבקשו על ידי התובע וכן תצהיר גילוי מסמכים משלים מטעמם הנושא תאריך מיום 14.1.2019.

ביום 23.1.2019 ניתנה החלטה לפיה נדחתה הבקשה למחיקת כתב ההגנה על הסף. נקבע כי משהוגשו תצהירי גילוי מסמכים מטעם הנתבעים ומשעה שאין בקשה בעניין זה, לא ברור מדוע יש צורך להאריך את המועד להשלמת הליכים מקדמיים. עוד נקבע כי הצדדים ישלימו הליכי עיון במסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים תוך 10 ימים.

ביום 5.3.2019 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לגילוי ועיון ספציפי במסמכים. לטענת התובע, הבקשה מכוונת כנגד האמור בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים מיום 8.1.2019 כי חלק מהמסמכים אינם רלבנטיים ומשכך אין הם נדרשים לגלות אותם. בתגובה מטעמם מיום 21.3.2019 טע נו הנתבעים כי אין ברשותם מסמכים נוספים מעבר למה שגולה וכי בכל הנוגע למסמכים המצויים אצל צדדי ג' היה על התובע לבקש צווים מאת בית הדין. עוד טענו הנתבעים כי מיום 23.1.2019 התובע לא עשה דבר לעניין המסמכים הנדרשים ושלב גילוי המסמכים הסתיים, כאמור בהחלטת בית הדין מיום 23.1.2019. התובע הגיש תשובה לתגובה ביום 26.3.2019 .

הכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

הלכה ידועה היא כי הצדדים להליך המשפטי בבית הדין לעבודה מחויבים לנהל את ההליך ב"קלפים פתוחים", על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון. בקשה לגילוי מסמכים תידון על פי סעיף 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 ועל פי הפסיקה (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, ניתן ביום 27.1.11, פורסם במאגרים האלקטרוניים) תוך בחינת המבחנים המצטברים הבאים:
האם המסמכים המבוקשים רלוונטיים להליך:
מההיבט הצר – דהיינו האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי.
מההיבט הרחב – דהיינו מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של דיון יעיל לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש היה והמידע לא יימסר לו.
האם קיימים אינטרסים נגדיים בגינם יש למנוע את הגילוי, לחלופין לצמצמו באמצעות איזון בין האינטרסים של הצדדים. ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי וחיוני יותר, ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים ולהיפך. בית הדין רשאי לאזן באמצעות פתרונות ביניים.

יוקדם ויצוין כי הגם שעל פי החלטת בית הדין מיום 23.1.2019 תם שלב ההליכים המקדמיים מצאתי לנכון להתייחס לבקשה לגופה וזאת הואיל וסבורני כי במקרה זה הפרוצדורה נסוגה בפני הצורך בבירור האמת שעה שקיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין המסמכים הרלבנטיים להליך שיש לגלות אותם. אני נעתרת לאמור גם משעה שתצהירי גילוי המסמכים מטעם הנתבעים הוגשו רק בחודש 1/19 ולגבי מרבית המסמכים שהתובע ביקש לגלות אותם, צוין כי אינם רלבנטיים, ללא כל התייחסות והנמקה פרטנית מצד הנתבעים - לא בתצהירים עצמם ואף לא בתגובה לבקשה מושא החלטה זו.

להלן אתייחס למסמכים השונים שמבוקש הגילוי והעיון הספציפי בהם :
התובע מבקש לעיין במסמכי המכרזים אליהם ניגשו הנתבעים על מנת לשמש כקבלני הוצאה לפועל בלשכות השונות – הנתבעים טענו בסעיף 1א' לתצהיר גילוי המסמכים מיום 8.1.2019 כי מסמכים אלו אינם רלבנטיים להעסקת התובע ומשכך דח ו את הבקשה . לטענת התובע, מסמכים אלו מלמדים על לשכות ההוצאה לפועל השונות אותם ייצגו הנתבעים במועדים הרלבנטיים לתיק ויהיה באמור כדי לתמוך בטענות התובע לעניין היקף הנסיעות שנסע ברכב שהועמד לרשותו על ידי המעסיק וכן לשאלת היקף שעות העבודה שעבד התובע. הבקשה לגילוי ועיון במסמכים אלו נדחית. אין צורך במסמכי המכרז ים אליהם נגשו הנתבעים על מנת להוכיח את מיקום לשכות ההוצאה לפועל אליהן נדרש התובע לנסוע במסגרת עבודתו. מה גם שעצם הגשת הצעה למכרז אין פירושה זכייה באותו מכרז. כך שאין מדובר במסמכים רלבנטיים שיהיה בהם כדי לתרום לגילוי האמת תרומה של ממש ומאידך יהיה באמור כדי להכביד על הנתבעים שלא לצורך, ומשכך הבקשה לעניין מסמכים אלו נדחית .

התובע מבקש לעיין ב"כל מסמך הקשור לאישור התובע כקבלן לשכה מטעם הנתבעת בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בהן אושר כקבלן לשכה " - הנתבעים דחו את הדרישה (כאמור בסעיף 1ב' לתצהיר גילוי מסמכים מיום 8.1.2019) בטענה כי "למען הסדר הטוב יובהר כי מרשך הינו קבלן הביצוע והוא זה שמחזיק את הרישיון בפועל, על מרשך להמציא את רישיונו בפניך" ובמסגרת תצהיר גילוי המסמכים המשלים מיום 14.1.2019 צירפו הנתבעים (כך צוין) את " תעודת קבלן מבצע של התובע" כנספח א' (אותה לא ראה בית הדין) . התובע טוען כי בקשתו אינה מתייחסת לרשיון לעסוק כ"קבלן הוצאה לפועל" אלא בדרישה שהנתבעים יציגו בפניו את המסמכים בהם לשכות ההוצאה לפועל השונות ברחבי הארץ אישרו לנתבעים את פעילותו עבורם כקבלן ההוצאה לפועל. לטענתו, לאחר שהנתבעים התקשרו עם לשכת ההוצאה לפועל לביצוע פעולות הוצאה לפועל מטעמה - היה על הלשכה לאשר זהות קבלן ההוצאה לפועל המבצע. לטענת התובע, מסמכים אלו דרושים הואיל והוא ביצע פעולות תפיסה והוצאה לפועל עבור לשכות הוצאה לפועל מהצפון (אזור עכו וקרית שמונה) ועד הדרום (דימונה) ו מסמכים אלו דרושים לצורך בירור עובדתי זה. בהעדר התייחסות ספציפית של הנתבעים לבקשה זו לא ברור לבית הדין האם מסמכים אלו קיימים ומהותם ומידת תרומתם להליך. כל שניתן להבין מהבקשה כי ייתכן שמסמכים אלו (אם הם קיימים) מצביעים על פעולות שהתובע ביצע באישור ההוצאה לפועל ושמו מופיע באישורים לביצוע אותן פעולות. בנסיבות העניין אני קובעת כי הנתבעים יבדקו באם מסמכים שכאלה מצויים ברשותם, יגישו על כך תצהיר משלים ויאפשרו לתובע לעיין בהם. באם לאו - יצהירו על כי מסמכים אלו אינם מצויים ברשותם.

התובע מבקש לעיין ב"דו"חות פעולה שהוגשו לנתבעים בסוף כל חודש על ידי התובע עם פירוט הפעולות המבצעיות שבוצעו על ידו בכל חודש והקילומטראז' שנסע לצורך ביצוען" - הנתבעים הצהירו (בסעיף 1ג' לתצהיר גילוי המסמכים מיום 8.1.2019) כי "דוחות הפעולה צורפו לכתב ההגנה, כמו כן מדובר ברכב ליסינג ככל שיש בידם נתונים אלו אעביר אותם אל משרדך, עד לרגע זה מעבר למסמכים שהוגשו לבית הדין אין בידי מסמכים נוספים". לטענת התובע, בפועל הנתבעים צירפו דו"חות פעולה כאמור ל- 4 חודשים בלבד (ספטמבר, אוקטובר, מרץ ומאי) בעוד שתקופת העבודה של התובע אצל הנתבעים משתרעת על פני תקופה של 20 חודשים מ-11/14 - 7/16. משכך, נתבקש בית הדין להורות כי הנתבעים יצרפו א ת הדוחות המתייחסים לכל התקופה. נוכח הצהרת הנתבעים בתצהיר גילוי המסמכים ביחס לסוג מסמכים זה כי אין ברשותם מסמכים נוספים מעבר למה שהוגש, הבקשה לגילוי מסמכים אלו, נדחית שכן לא ניתן לחייב בעל דין להמציא מסמכים ש הצהיר שאינם ברשותו.

התובע מבקש לעיין בכל "דו"חות הפעולה שהוגשו על ידי הנתבעים בקשר לפעולות הוצאה לפועל, צווי כונס, כתבי מינוי וכיוצא בזה שבוצעו על ידי התובע" - הנתבעים השיבו בתצהיר גילוי המסמכים כי "בעניין סעיף 4 - הדוחות פעולה אין בידי הנתבעת, התובע היה מגיש את דוח הפעולה ולפיו קיבל תשלום מעולם לא היו לו טענות בעניין דוחות הפעולה". לטענת התובע, דו"חות הפעולה שהוגשו על ידי הנתבעת 1 לרשויות השונות מראים באופן מדויק את היקף הפעולות שבוצעו על ידו עבור הנתבעת 1 , מקום ביצוע הפעולות על ידו, שעות הביצוע וכו' וישליכו על שאלת היקף שעות העבודה שלו, המקומות בהם עבד וכו'. לטענתו, הנתבעת 1 הייתה מגישה דוחות מרוכזים למרכז לגביית קנסות (לדוגמא) וללשכות ההוצאה לפועל ובהם פירוט הפעולות, מועדיהן ומיקומן. נוכח הצהרת הנתבעים כי אין בידי הנתבעת 1 דוחות פעולה אלה, הבקשה לגילוי המסמכים, נדחית שכן גם אם מסמכים אלו רלבנטיים, לא ניתן כאמור לחייב בעל דין לה מציא מסמכים שהצהיר שאינם ברשותו.

התובע מבקש לעיין ב"כל התכתבות נוספת בין הנתבעים לגופים אלה" - בתצהיר גילוי המסמכים מיום 8.1.2019 ציינו הנתבעים כי מסמכים אלו אינם רלבנטיים. הואיל והתובע לא פירט באילו גופים מדובר ולא ציין את הרלבנטיות של התכתבויות אלו, זולת שהן מתייחסות ב"אופן כלשהו לעבודות שבוצעו על ידו". הבקשה רחבה וכללית מדי ודי באמור כדי לדחות את הבקשה.

התובע מבקש לעיין ב"פירוט חשבונות העסקה שהונפקו על ידם בקשר לפעולות מבצעיות שבוצעו על ידי התובע לטובת הגופים הנ"ל" - התובע טוען כי חשבונות העסקה שנשלחו לגופי ם השונים מבוססים בחלקם הגדול על פעילות התובע כקבלן ההוצאה לפועל היחיד שעבד עבור הנתבעי ם בחלק גדול מתקופת ההעסקה שלו (בתחילת עבודתו עבד ביחד עם קבלן הוצאה לפועל אחד נוסף בשם זאב). האמור יכול להצביע על היקף העבודה שביצע עבור הנתבעת 1 ועב ור אילו לשכות בארץ. לטענת הנתבעים (כאמור בסעיף 1ו' בתצהיר גילוי המסמכים מיום 8.1.19) - מסמכים אלו אינם רלבנטיים. בתגובה לבקשה לא פירטו הנתבעים מדוע מסמכים אלו אינם רלבנטיים. משעה שלא ברור כיצד יהיה במסמכים אלו להצביע על שעות העבודה של התובע והואיל ובמסמכים אלו קיימים נתונים עסקיים שאין מקום לגלות בהעדר הצדקה של ממש , הבקשה לגילוי המסמכים – נדחית.

התובע מבקש לעיין ב"העתק חשבוניות ההשכרה של הרכב ששימש את התובע בתקופת עבודתו אצל הנתבעת" - בתצהיר גילוי המסמכים נדחתה בקשת התובע בטענה כי " חשבוניות השכרת הרכב אינן רלוונטיות לתביעה". לטענת התובע, אחת המחלוקות העובדתיות בתיק הן טענת הנתבעים כי התובע נסע קילומטראז' עודף ברכב שהועמד לרשותו על ידם (סעיף 113 לכתב ההגנה המתוקן) וכן טענה כי היה מעורב בתאונת דרכים עם הרכב שהועמד לרשותו (סעיף 114 לכתב ההגנה המתוקן) - שתי טענות שהתובע מכחיש. לטענתו, רק חשב וניות ההתקשרות של הנתבעת 1 עם חברת ההשכרה בקשר לרכב יכולות לשפוך אור על מחלוקת עובדתית זו. בתגובה לבקשה לא פירטו הנתבעים מדוע מסמכים אלו אינם רלבנטיים. נוכח טענת הקיזוז של הנתבעים (כאמור בסעיף 113 לכתב ההגנה) והואיל והנתבעים לא הסבירו מדוע האמור אינו רלבנטי, אני קובעת כי הנתבעים ימציאו את המסמכים כאמור לתובע .

התובע מבקש לעיין ב"העתק כל התכתבות בין הנתבעים לבין חברת ההשכרה בקשר לרכב ששימש את התובע, לרבות, החזרתו, מצבו, תנאי ההתקשרות וכיוצא בזה" - ביחס לכך צוין בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעים כי "בעניין סעיף 8 - לא רלוונטי, צורף לטענת ההגנה לטענת הקיזוז". התובע טוען כי התכתבות הנתבעת 1 עם חברת הביטוח בנוגע לרכב, ככל שהייתה כזאת, תשפוך אור על הנטען בכתב ההגנה. נוכח טענות הקיזוז של הנתבעים לעניין השימוש ברכב אני קובעת כי מסמכים אלו רלבנטיים ומשכך הנתבעים ימציאו אותם לתובע ויגישו על כך תצהיר. אם לא מצויים ברשות הנתבעים מסמכים נוספים מעבר לאמור בכתב ההגנה – יגישו תצהיר בו יצהירו כי אינם מצויים ברשותם .

התובע מבקש לעיין ב"כל מסמך דיווח על הליכים מבצעיים לרבות תפיסות רכבים שבוצעו על ידי התובע לגופים שאינם רשות האכיפה והגבייה או המרכז לגביית קנסות, כגון, פעולות לחברת קל אוטו, משרדי עורכי דין, צווים שבוצעו ביפוי כוח" - הנתבעים הצהירו (בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם מיום 8.1.19), כך - " בעניין סעיף 9 - על כל תיק של כונס נכסים התובע היה הקבלן שביצע והוא חתם על דוח פעולה וככה זה נרשם מול ההוצל"פ, לכן כל המסמכים האלו הן בנקל יכולים להיות מונגשים למרשך על ידי הגעתו להוצל"פ, בעניין ייפוי כוח היו אלו בודדים בלבד, ואין באפשרותנו לדעת כי מדובר בייפוי כוח כללים, וכל רכב שנתפס נרשם לפי דוח הפעולות שעל פיו קיבל את שכרו". לטענת התובע, מסמכים אלה דרושים לבירור המחלוקת בין הצדדים בשאלת היקף העבודה שלו. בפועל, לטענתו, מעולם לא חתם על דוח כלשהו בקשר לפעולות שבוצעו על ידו בתיקי כונס או על פי ייפוי כוח. הפעולות שבוצעו על ידו בתיקים אלה בוצעו בהתאם להנחיות שקיבל מהנתבעת 1 , כאשר לאחר ביצוע התפיסות הודיע התובע לנתבעת 1 דבר ביצוע התפיסה ובכך הסתיים תפקידו ומעורב ותו בתהליך זה. כל הליך הדיווח, דרישות התשלום וכו' בוצע על ידי הנתבעת 1 מול הגופים המזמינים ולפיכך דוחות אלה רלבנטיים .
מבקשת התובע עולה כי הוא מבקש לעיין במסמכים אלו שכן הם דרושים לו בכל הנוגע להיקף העבודה שלו בזמנים שלשכת ההוצאה לפועל הייתה בפגרה וכן זמנים שביצע פעולות עבור גופים שאינם רשות האכיפה והגבייה. משעה שנושא היקף העבודה של התובע מצוי במחלוקת בין הצדדים ומשעה שהנתבעים טוענים כי לא עבד בימים שלשכת ההוצאה לפועל ורשות האכיפה והגבייה היו סגורים או שניתנה הוראה שלא לבצע באותם ימים פעולות גבייה והואיל והתובע טוען כי בתקופות אלו ביצע עבודות עבור גופים אחרים (כדוגמת קל אוטו ומשרדי עורכי דין). משכך, אני קובעת כי על הנתבעים להמציא כל מסמך בגין פעולות שהתובע ביצע שלא עבור ההוצאה לפועל ורשות האכיפה והגבייה, ככל שהוא קיים ברשות הנתבעים. באם לא קיים מסמך שכזה – הנתבעים יצהירו על האמור בתצהיר.

התובע מבקש לעיין ב"כל התכתבות בין הנתבעים ו/או מי מהם לבין הנהלת החשבונות ו/או רואה החשבון בקשר לשכר התובע, ההפרשות בגין שכרו וכיוצא בזה לכל דבר ועניין וללא יוצא מן הכלל" - בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים מיום 8.1.2019 (סעיף 1יא') נטען כי האמור "חסוי ולא רלוונטי". התובע טוען כי הנתבעים לא פירטו מה הבס יס לטענת החיסיון וכי המסמכים רלבנטיים לעניין בחירת הנתבעים שלא להפריש את ההפרשות המתחייבות בגין שכרו והן רלבנטיות לעניין גובה השכר שלו, שעות העבודה שלו וכיוצא באלה. סבורני כי הגם שמסמכים אלו עשויים אולי להיות רלבנטיים הרי שאין מקום לחייב את הנתבעים להמציא מסמכים פנימיים של התכתבויות ביניהם לבין רואה החשבון שלהם והנהלת החשבונות ודי במסמכים שצורפו מתוך כרטסת הנהלת החשבונות כאמור בתצהיר גילוי המסמכים המשלים מיום 14.1.2019 וכן המסמכים ה"רשמיים" הקיימים לעניין זה (בכלל זה – תלושי שכר, אישורים של קרן הפנסיה לעניין ההפרשות שבוצעו והדוחות שצורפו לכתבי הטענות). משכך,הבקשה לעיון במסמכים אלו נדחית.

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעים יפעלו כאמור בסעיפים לעיל לצורך השלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים הספציפיים עד ליום 17.4.2019.

תצהירי התובע יוגשו עד ליום 17.6.2019. תצהירי הנתבעים יוגשו עד ליום 17.8.2019.

הואיל ובקשה זו הוגשה באיחור ונדחתה במרביתה אני מחייבת את התובע בהוצאות בסך 1, 500 ₪.

יצוין כי עדיין נותרה יתרת אגרה לתשלום (בסך של שקלים בודדים). התובע ידאג לתשלום יתרת האגרה עד ליום 10.4.2019.

התיק יעלה לעיוני ביום 18.6.2019.

ניתנה היום, ‏כ"ו אדר ב תשע"ט ( 02 אפריל 2019 ), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.