הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 67654-07-18

לפני:
כב' השופטת שרה מאירי – אב"ד
נציגת ציבור (עובדים) : גב' אורלי מלי
נציג ציבור (מעסיקים): מר מאיר בר-אל

התובעות:

  1. ענת שוורץ פרידמן
  2. מאיה שיקר

ע"י ב"כ: עו"ד נורית שורק-איל ועו"ד ד"ר עדנה מרין
-
הנתבעות:

מתייצבת:

1. חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אוהד גלעדי ועו"ד אור איבשיץ
2. נציגות העובדים המשותפת לעודי אל-על
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת גירון

3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ע"י ב"כ: עו"ד נטלי שוכוביצקי

פסק דין

לפנינו בקשת הנתבעת 1 להורות על מחיקת התביעה והבקשה למתן סעדים זמניים כנגדה על הסף, בשל העדר יריבות והעדר סמכות עניינית, ולחלופין לפטור אותה מהתייצבות בהליך דנן.

רקע
התובעות מועסקות כדיילות אוויר בנתבעת 1.
הנתבעת 2 היא נציגות העובדים המשותפת לעובדי הנתבעת 1 ( להלן: "הנתבעת 2" או "נציגות"), המייצגת את מרבית העובדים כולל את צוות דיילי אוויר ( להלן: "אצד"א").
ביום 30.07.18 הגישו התובעות בקשה דחופה לסעדים זמניים כמפורט להלן: צו זמני האוסר על הנתבעת 1 את פתיחתו וקיומו של קורס מנהלי שירות בטיסה ( להלן: "מש"בים"); צו האוסר על עריכת בחינות, מיונים, ראיונות, זימונים המתוכננים לחודש 09/18, אלא אם כן נכללו התובעות בין המועמדים לקורס המתוכנן; צו עשה המורה על פרסום רשימת בכירות מעודכנת, לפיה יעדכנו בכירותן של כל אחת מהתובעות. לחילופין, צו זמני האוסר על פרסום רשימת בכירות של אנשי אצד"א אלא אם יתוקן מיקומן של התובעות; צו הצהרתי זמני הקובע כי ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 27.02.11 ( להלן: "הסכם המחסנית") חל על התובעות; צו הצהרתי זמני הקובע כי הוראות הסכם המחסנית קובעות כי הוותק והבכירות של התובעות יחושב החל מקורס בסיסי שעברו בשנת 2004; צו הצהרתי זמני הקובע כי רשימת הבכירות שפורסמה בטלה ( להלן: "הבקשה").
ביום 05.08.18 הוגשה הבקשה דנן.
ביום 08.08.18 הודיעה הסתדרות העובדים הכללית החדשה ( להלן: "ההסתדרות") על התייצבות בהליך מכוח הוראות סעיף 30 ( ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק ביה"ד לעבודה").
ביום 13.09.18 הוגש כתב תביעה מטעם התובעות, הדורשות לקיים את הצווים המבוקשים בבקשה ובנוסף, דורשות לפצותן בפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת " הסכם המחסנית", בגין הפרת חובת נאמנות, האמון, ההגינות וחובת תום הלב כלפי התובעות, פיצוי בגין אפלייתן, הורדתן בסולם הבכירות תוך העדפת שיקולים זרים.
ביום 13.11.18, התקיים בפנינו דיון מוקדם ומשלא הובעה עמדת ההסתדרות לשאלה האם ראויה התביעה כנגד המעסיק ( הנתבעת 1), משהתבקש למחוק את הנתבעת 2 מההליך, ובהתאם לבקשת הצדדים להגיש עמדותיהם בכתב, ניתנה זכות תגובה לצדדים כאמור בהחלטתנו.
טענות הנתבעת 1
ההליך עוסק אך ורק בשאלת מיקומן של המבקשות ברשימת הבכירות של אצד"א בנתבעת 1, ובטענות כי המיקום שנקבע להן אינו נכון.
בסעיף 2. א. לנספח ט"ז להסכם הקיבוצי הבסיסי באל על ( לשנים 1998 – 1999 שהוראותיו תקפות גם היום), נקבע כי רשימת הבכירות, תוכן ע"י הנציגות.
כך גם אין חולק כי מאז ומעולם הוכנה רשימת הבכירות ע"י הנציגות ולא ע"י הנתבעת 1 וללא כל מעורבות מצדה.
הנתבעת 1 איננה צד נדרש בהליך ולא יכולה להיות לה שום תרומה ליישוב ההליך דנן, שכן אין לה כל ידיעה אודות אופן קביעת רשימת הבכירות בכלל או האפשרות להשפיע עליה. כך גם אין לה כל עניין בתוצאות ההליך. הנתבעת 1 מקבלת את רשימת הבכירות מהנציגות ומפרסמת אותה כמות שהיא.
העדר סמכות עניינית: היריבות בהליך דנן מתקיימת בין התובעות ולבין הנציגות (וההסתדרות). על כן, הסמכות העניינית הבלעדית לדון במחלוקות בין חברי ההסתדרות לבין אורגן של ההסתדרות ( דוגמת נציגות או ועד עובדים) נתונה בידי רשות השיפוט בהסתדרות.
שיהוי: טענות המבקשות ביחס למיקומן ברשימת הבכירות היו ידועות להן כבר משנת 2014. כמו כן, רשימת הבכירות הנוכחית, מושא הבקשה, פורסמה בתחילת חודש פברואר 2018. משכך, אין כל הצדקה להגשת הבקשה בשיהוי כה רב וניכר.

טענות התובעות
המחלוקת בין הצדדים נסובה על פרשנותו ויישומו של הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם המחסנית, אשר נכרת בין הנתבעת 1 לבין איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות.
לבית הדין סמכות עניינית ייחודית לדון במחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנותו ויישומו של הסכם המחסנית, על תנאי עבודתן של התובעות מכוח סעיפים 24 א(1) ו-(2) לחוק ביה"ד לעבודה.
סעיף 10 להסכם המחסנית קובע כי המבקשות יקלטו בחזרה לעבודה במסגרת מיוחדת וחדשה כמאגר עתודה לקביעות, בתנאים, במעמד ובותק, החל ממועד תחילת קורס אצד"א ( מחזור 2004).
גרעין המחלוקת בין הצדדים ממוקד בשאלה האם הבכירות היא " בשר מבשרם" של התנאים, המעמד והותק שהעניק להם הסכם המחסנית וחלק בלתי נפרד מהם, כטענת התובעות, ועל כן יש לקבוע את מועד בכירותן וכפועל יוצא, את מיקומן ברשימת הבכירות במועד תחילת קורס אצד"א כקבוע בהסכם הקיבוצי; או שיש "לקרוע" את הבכירות מהתנאים, מהמעמד והותק, למרות האמור בהסכם המחסנית, כטענת הנתבעת 2, המסתמכת על נספח ט"ז להסכם הקיבוצי המיוחד אשר נכרת בשנת 1998 ותוקן בשנת 2004.
הסכם המחסנית גובר על כל הסכם אחר כלשהו, וזאת כקבוע בסעיף 16 בו.
הסכם המחסנית עוסק בכל דבר ועניין הכרוך בזכויותיהן בעבודה לרבות במסלול קידומן, מעמדן בטיסות והזכות להשתתף בקורסים מתקדמים, כאשר כל אלו נמנים מתחילת קורס אצד"א, כמקובל בנתבעת 1, בהתאם להסכם המחסנית.
לקביעת בכירותן של התובעות, השפעה ממשית על עבודתן היומיומית ועל זכויות רבות אחרות בנתבעת 1.
הנתבעת 2 היא ישות משפטית כהגדרתה המילונית: "כל יחיד, שותפות או חברה, איגוד או ארגון אחר שיש להם בעיני החוק הכושר לעשות חוזים או הסכמים, לקבל על עצמם התחייבויות ולהשתחרר מהן...".
הדין העניק לנציגות את הכושר לקבל עליה התחייבויות ולהשתחרר מהן בהליכים קיבוציים. הנציגות שימשה כצד להליכים משפטיים ומעולם לא הוטל ספק בכשירותה לייצג את העובדים בהליכים קיבוציים בפני בתי הדין לעבודה.
המדובר בסכסוך פנים חברתי, בשאלת יישום הוראות ההסכם הקיבוצי – הסכם המחסנית, שהנתבעת 1 ( המעסיקה) הייתה צד לו והנתבעת 2 ( הנציגות) גורמת להפרתו, תחת עצימת עיניים של הנתבעת 1 שלא כדין. הפרה הפוגעת בתנאי העסקתן ובמעמדן של התובעות.
עוד טוענות התובעות כי מקום שהן מבקשות לטעון כנגד נציגות העובדים שהיא אורגן ההסתדרות, הכוחות אינם שווים; רשות השיפוט בהסתדרות במקרים אלו, לעולם תעדיף את הנציגות על פני התובעות. על כן, רשות השיפוט בהסתדרות אינה פורום נאות.
הנתבעת 1, כמעסיק, אחראית לזכויות העובד ואינה יכולה להתנער מהן ע"י העברתן לגוף אחר. הדיון נסב על פרשנות ויישום הסכם המחסנית שהיא צד לו בכל הקשור לתנאי העסקתן, מעמדן ואופק קידומן של התובעות המועסקות אצלה.
כמו כן, במסגרת תגובתה האותנטית ובזמן אמת של הנתבעת 1 לפניית התובעות על קיפוחן ואפלייתן, לא נשמעה מפי הנתבעת 1 הטענה לפיה, האחריות היא אך ורק בידי הנציגות ואין היא אחראית למיקומן ברשימת הבכירות, אלא תגובתה הייתה לגופו של עניין כמי שמעורב בהחלטה ואף שותף לה ( נספח ז' לבקשה).

טענות הנתבעת 2
הפורום הנאות לבירור טענותיהן של התובעות כלפי נציגות העובדים הוא רשות השיפוט בהסתדרות. יחד עם זאת, טענת התובעות לשינוי מיקומן ברשימת הבכירות של אצד"א, היא חלק מההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הנתבעת 1, שהנתבעת 1 צד להם, על כן מתנגדת הנציגות למחיקת הנתבעת 1 מההליך.
מאידך, טוענת הנתבעת 2 כי משהנתבעת 1 היא צד להסכמים קיבוציים ומחוייבת לכבדם ולנהוג לפיהם, כל טרוניה של עובד כלפי המעסיק ביחס לפעולה המנוגדת לכאורה להסכם קיבוצי, לפי טענת העובד, צריכה להתברר בבית דין זה.
בנוסף, גם לנציגות אין כל ענין בשאלת מיקומן של התובעות ו/או של אצד"א אחרים ברשימת הבכירות, אולם היא מחוייבת להסביר את נימוקיה בפני הערכאה השיפוטית על מנת שתתקבל הכרעה העולה בקנה אחד עם ההסכמים הקיבוציים.
בפועל, אין כל משמעות פרקטית למיקומן של התובעות ברשימת הבכירות בעת הנוכחית, ולכן תביעתן תאורטית גרידא. משהתביעה אינה מקימה כל עילה משפטית לתובעות, יש למחקה על הסף.

טענות ההסתדרות
הנתבעת 2 אינה ישות משפטית, היא משמשת כאורגן של ההסתדרות ולפיכך, איננה יכולה להיות צד להליך משפטי הנושא בחבות משפטית.
אין מחלוקת כי רשימת הבכירות מתנהלת ע"י הנתבעת 2; מאידך, הסעד המבוקש ע"י התובעות הוא השתתפות בקורס שעורכת הנתבעת 1, סעד שרק היא יכולה לקיים.
על כן, יש לנהל את ההליך דנן תחת רשות השיפוט של ההסתדרות, תוך שהנתבעת 1, תצהיר שהיא תקבל ותכבד כל החלטה של רשות זו.
לחלופין, ככל שהדיון יתקיים בפני ביה"ד הנכבד, יש לדחות את בקשת הנתבעת 1.

דיון והכרעה
הסכמים קיבוציים מיום 20.05.04 נחתמו בין הנתבעת 1 לבין ההסתדרות העובדים הכללית החדשה ( להלן: "ההסתדרות"), האגף לאיגוד מקצועי ונציגות העובדים המשותפת לעובדי אל על ( להלן: "הנציגות") (להלן: "הסכם קיבוצי 2004" ).
הסכם המחסנית נחתם בין הנתבעת 1 לבין איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.
בהסכם קיבוצי מיוחד בנושא העסקת עובדי " דור המשך קבוע" שנחתם ביום 20.05.04, נקבע בעמוד 24 כי:
"בנספח ט"ז להסכם הקיבוצי לעובדי דור א' ישונו הסעיפים כדלקמן:
1. סעיף 1( א)(1) יוחלף בסעיף כדלקמן:
"תאריך שבו סיים אצד"א בהצלחה קורס דיילים בתור שכזה מאת החברה.
2. סעיף (1)( א)(2) יוחלף בסעיף כדלקמן:
"אצד"א שהפסיק לעבוד בחברה בתור שכזה, תיקבע בכירותו מתאריך קבלתו מחדש לעבודה מחדש בתור אצד"א"
3. סעיף (1)( ב) רישא יוחלף בסעיף כדלקמן:
"סיימו מספר אצד"א קורס דיילים בחברה באותו תאריך, תיקבע הבכירות של כל אחד מהם בהשוואה לשני לפי הקדימויות הבאות".
סעיפים ב (1) ו – ב (2) לא ישונו". (ההדגשות אינן במקור).
סעיף 2. א. לנספח ט"ז קובע כי:
"רשימת הבכירות תוכן ע"י הנציגות עפ"י הכללים המצויינים לעיל..." (הדגשה אינה במקור).
סעיף 1. א. בפרק יג' לחוקת ההסתדרות ( להלן: "חוקת ההסתדרות") קובע כי:
"(1) לרשות השיפוט בהסתדרות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בתביעות המתייחסות לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעליה, מוסדותיה, נציגיה, שליחיה ועובדיה..." (ההדגשה אינה במקור).

סמכות עניינית
לטענת התובעות, נספח ט"ז אינו חל עליהן.
אין בידנו לקבל טענה זו, שכן נספח ט"ז הוא חלק מנספחי ההסכמים הקיבוציים, עליהם חתומה הנציגות.
אין חולק כי טענתן של התובעות היא ביחס להחלטת הנציגות בקביעת רשימת הבכירות. בהתאם לחוקת ההסתדרות, לרשות השיפוט בהסתדרות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בתביעות המתייחסות לחברי ההסתדרות/ גופיה/ארגוניה/שליחיה.
ברי כי המדובר בענייננו בתביעה כנגד החלטת הנציגות, ולא בעילה של יחסי עובד מעביד ומשהתובעות אינן עובדות ההסתדרות.
התובעות צרפו את הנתבעת 1, ע"מ שלבי"ד זה תהיה הסמכות לדון בתובענה, מתוך נסיון " לחמוק" מחובתן לפעול ברשות השיפוט. כמו כן, טענו בפנינו כי רשות השיפוט בהסתדרות לעולם תעדיף את הנציגות על פני התובעות.
אין בידינו לקבל גם טענתן זו של התובעות. רשות השיפוט בהסתדרות היא גוף נייטרלי הפועל לטובת כלל חבריה. הנציגות היא אורגן של ההסתדרות וממילא, משרשימת הבכירות נקבעת על ידה ועפ"י הדין הקיבוצי שבפנינו – כל טענה בנדון, יש לברר בין התובעות לנציגות ברשות השיפוט.
הסכסוך המהותי אינו בין התובעות לבין הנתבעת 1, קרי: אין מדובר בסכסוך בין עובד ומעסיק, אלא הסכסוך הוא בין התובעות לבין הנציגות.
הלכה פסוקה היא כי נושאים הקשורים להחלטת נציג בעניין הסכמים עם המעסיק, ובחינת שיקול דעתו, צריכה להתברר בפני רשות השיפוט, במנגנון פנימי, בלתי תלוי, בטרם תוגש תובענה נגד הארגון בבית הדין לעבודה; זאת בהתאם לחוקת ההסתדרות, לפיה סכסוכים הנוגעים להם וכן לגוף ההסתדרותי המעסיק את חבריהם להתברר באופן מרוכז ברשות השיפוט [ ע"ע ( ארצי) 305/03 חגית קודמן – הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים ( פורסם בנבו, 03.01.06).
חריג לכלל הבירור בערכאה הפנימית הוכר, במקרה של חשד למתן שוחד לנציגי הארגון ע"י המעסיק, חשיפת שחיתויות, הטרדה מינית, החלטות על פיטורים ללא שימוע וכיוצ"ב [ ראה לעניין זה: 1411/02 אברהם אלון ואח' – הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' (פורסם בנבו, 02.05.05); ע"ע 1504/04 ד"ר ללה אבין – מכבי שרותי בריאות ( פורסם בנבו, 08.03.05)].
בענייננו, לא הוכח כי התקיימו החריגים הנזכרים, ואף לא נטען כך לגופא. לבד מטענתן הכללית של התובעות ל"אפלייתן", אין טענה ממשית לקיום החריגים.
על כן, טענות התובעות, כנטען כאן, באשר למיקומן ברשימת הבכירות – נתונות לסמכות העניינית של רשות השיפוט בהסתדרות.

הבקשה למחיקת הנתבעת 1 מההליך
תביעתן ובקשתן של התובעות לסעדים הזמניים נסובה סביב " עדכון רשימת הבכירות" ע"י הנציגות, ומעמדן של התובעות ברשימה זו, שבנתבעת 1.
הנתבעת 1 הדגישה בפנינו כי הרשימה מועברת ע"י הנציגות ואין היא מתערבת בקביעתה, כעולה מנספח ט"ז להסכם הקיבוצי, וכל מעורבותה היא בהפצת הרשימה לכלל אצד"א, כמות שהיא. כמו כן, אין לה כל עניין במיקום הדיילים ברשימת הבכירות.
בסעיף 12 לבקשתה, ציינה הנתבעת 1 כי ככל שתתקבל בקשת התובעות בהליך דנן, והנציגות תפרסם רשימה מתוקנת, הנתבעת 1 תפעל על פיה.
נפקא מינה כי הנתבעת 1 תקבל כל הכרעה שתתקבל לעניין רשימת הבכירות.
[ראוי להזכיר עוד, כי הוברר עוד בשל ב ההליך הזמני כי ממילא לא מתקיים קורס כנטען, כך שלכאורה גם בשל כך, עסקינן בהליך "אקדמי" בלבד].
אשר על כן, נמחקת התביעה כנגד הנתבעת 1, משאף לו תשמע התביעה לא ינתן סעד כלשהו כנגדה.

הבקשה למחיקת הנתבעת 2 מההליך
נטען בפנינו כי הנציגות אינה ישות משפטית. יובהר כי הנציגות חתומה על ההסכמים הקיבוציים.
כבר נפסק כי קיימת אי בהירות לגבי שאלת קיומה של אישיות משפטית נפרדת של הוועדים, והאם יכולה הנציגות להתבע בנפרד, אך בעיה זו תרפא בדרך של צירוף ההסתדרות כנתבעת נוספת [ ראה לעניין זה ע"ע ( ארצי) 7882-11-12 עופר עיני נ' דוד וזנה ( פורסם בנבו, 06.08.13).
בענייננו, כאמור לעיל, התייצבה ההסתדרות וממילא, ברי כי המחלוקת – ש צריכה להתברר בין התובעות לנציגות באשר לרשימת הבכירות (שנקבעה כאמור ע"י הנציגות) – נתונה לסמכות רשות השיפוט.

סוף דבר
התביעה שבפנינו נמחקת.
המחלוקת בין התובעות לנציגות תועבר לרשות השיפוט בהסתדרות.
רשמנו בפנינו את עמדת הנתבעת 1, לפיה תפעל לפי רשימת הבכירות שתקבע (כפי שהובאה ושתובא בפניה) ע"י הנציגות.
בנסיבות – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ט, (19 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ. (עובדים)
הגב' אורלי מלי

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נ.צ. (מעסיקים)
מר מאיר בר-אל
נחתם ע"י נ.צ. ביום 19.2.19.