הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 64405-07-18

14 אוגוסט 2018
לפני:
כב' השופטת שרה מאירי-אב"ד
נציגת ציבור (עובדים) גב' הילה ידיד ברזילי
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רובינשטיין
התובעת:
(המבקשת)
קאוסר אלנבאלסי
ע"י ב"כ עו"ד פזית בר
-
הנתבעת:
(המשיבה)
עיריית לוד
ע"י ב"כ עו"ד אמיר בירנבוים

החלטה
הרקע וההליך

א. ביום 30/7/18 הגישה המבקשת בקשה דחופה ובהולה למתן צו מניעה זמני וצו עשה ארעי, במעמד צד אחד, להשהיית הליך הפיטורים אשר אמור להכנס לתוקפו ביום 31/7/18. לבקשה צורף תצהיר המבקשת (שאומת ע"י ב"כ המבקשת ב-25/7/18, במשרד ב"כ המבקשת).
המבקשת עתרה כי הצדדים יוזמנו לדיון דחוף, במועד הקרוב האפשרי ולאחר 6/8/18 (משב"כ המבקשת שוהה בחו"ל מ-21/7/18 ועד 6/8/18, בטיסה שהוזמנה שנה מראש); עוד נתבקש חיוב המשיבים בהוצאות משפט ריאליות לאור התנהלותם הבריונית וגרימת נזק במכוון למבקשת ( יצויין כי כך נתבקש הן בסעיף 3 והן בסעיף 5ו; ובסעיף 4 וסעיף 6, בהתאמה).

מדובר במבקשת שפחות משנה נמצאת במשיבה ובהקף 50% משרה, שהועברה ע"י המשיבה חודשים נוראיים, משיבה שהיא "גוף בריוני הגורם לעובדיו לנזקים", ונעשתה פנייה ( כולל ההקלטה בגין השימוע )למשרד מבקר המדינה לערוך בקורת על התנהלות המשיבה,.
מונה המבקשת את הכשלים בהליך השימוע, היורדים לשורשו של ענין לביטול הליך הפיטורים.
נערך לה שימוע ב-20/3/18, וללא ידיעתה ובלא זימון כדין, החלטה שגויה מיסודה של הגב' בן ארי, מנהלת קידום נוער וקבס"ים בעיריה ("בן ארי"; "המחלקה").
המשיבה החזיקה והשתמשה בחומר שלא הגיע לידי המבקשת/ב"כ בטרם נערך השימוע השני, שנערך ב-24/6/18, משהחזיקו נציגי המשיבה קלסרים עבי כרס.
לא נערך פרוטוקול הדיון הפנימי, לרבות ההחלטה , ביחס לכל טענה וטענה שהעלתה המבקשת, ונתקבל רק מכתב פיטורין, שאין בו דבר וחצי דבר לה ליך השימוע בו הועלו טענות קשות נגד המשיבה, הרחוקה שנות אור מניהול הליכי שימוע כדין.
לשימוע לא זומנה המפקחת/נציג משרד החינוך, הגם שהיתה חובה בפן המקצועי לזימונה.
המשיבה שיקרה במכתב הפיטורים כשציינה שהיו 2 שימועים.

ב-28/6/18 לא התקיים כל שימוע והמבקשת לא זומנה אליו, תוך שהודגש כי שימוע שלא כדין נוסף התקיים ב-20/3/18.
בן ארי שיקרה במהלך השימוע כי נתנה למבקשת בי"ס קטנטן המונה רק 130 תלמידים – כשיובהר שזהו "הבית ספר הקשה ביותר בעיר לוד". לא היה מקום להכניסה לגוב האריות ולהכשילה בתפקידה.
הכשלת המבקשת בתפקידה נבעה "בין היתר מחוסר המקצועיות" של בן ארי, "הן לענין כמות הילדים" שתחת חסותה של המבקשת והן "של כמות הילדים המטופלים" ע"י עובדים אחרים.
בן ארי ניסתה לגרום למבקשת לבצע עבירות פליליות ע"י מתן הוראה לגריעת תלמידים ממצבת התלמידים בביה"ס, כטענת מר א יברהים, נציג מטעם ועד הקבס"ים ("איברהים").
היועצת המשפטית שישבה בשימוע, "לא מבינה את פשר הסוגיה ולא בודקת לעומק את הדרישות" של בן ארי בניגוד לדין.
"היתה חוייה קשה לשבת בשימוע כאשר המשיבה מתנהלת כאחרון העבריינים, ניזונה ממנהלת שלא יודעת מימינה ומשמאלה, מבצעים עבירות קשות" ותופסים "את המבקשת כשעיר לעזאזל ומנסים להראות שהגורם השפוי והנורמלי בכל ההתנהלות", המבקשת, הוא "הבעייתי".
על המבקשת לקבל הדרכות 4 שנים והצגתה השקרית של בן ארי בשימוע כי "באה לקראת המבקשת לעניין ההדרכות" – לא עשתה בכך "טובה" למבקשת, אלא זו חובתה של המשיבה.
חוסר מקצועיות של בן ארי לענין העסקת קבס"ים נשמעה לאורך כל השימוע, "לא יתכן שהמשיבה תעסיק מנהלת קבס"ים שלא יודעת מימינה או משמאלה זורקת לחלל האוויר שקרים ובדיות ... ונציגי המשיבה יהנהנו בראשם כאילו מדובר בדברי חוכמה וטעם".
בן ארי משקרת כשטוענת כי המבקשת קיבלה הדרכה – המבקשת לא קיבלה ממנה הדרכה ובן ארי ניסתה לגרום למבקשת עבירות פליליות.
בן ארי שיקרה בשימוע כשטענה "כי קבס"ים ותיקים יחפפו אותה, לא היו דברים מעולם".
"המבקשת הושבה בחדר כמו חפץ עם מר אדמונד מונייר קב"ס ותיק, אך לא היה לו כל קשר ו/או לא ביצע למבקשת כלל חפיפה, וזאת עובדה".
"כמובן שהגב' ניבין חתו וזו שחומדת את תפקידה של המבקשת ואשר לה מתכוונים להעביר את חצי המשרה של המבקשת, דאגה להכשיל את המבקשת" ולא להדריך אותה, המבקשת מפנה לסעיף 9 ל"כתב ההתחייבות" ולפיו העיריה מחוייבת להעביר את המבקשת השתלמות, ולכן, בן ארי שיקרה גם בענין הזה, אף שהוסבר לה ע"י ב"כ המבקשת וע"י איברהים.
גם במכתב הזימון נמצאו כשלים רבים ובמקום מכתב התנצלות זכתה המבקשת במכתב פיטורים.
הכשלים בזימון: אין צורך שקב"ס ישב אחת לשבוע בביה"ס בין השעות 8 ל-13; הדבר אסור לו, בהיותו גורם חיצוני לביה"ס. בן ארי שיקרה באשר ל"ביקורת יומנים". הטענות שהמבקשת לא העבירה נתונים הן הזויות. לא מצוין בשום מקום לבצע פגישות עם יועצת ביה"ס, בודאי שלא בחוזר מנכ"ל (חוזר ממרץ 2017).
למזלה, "היה גורם שפוי במהלך השימוע", איברהים, שסתר את התנהלות המשיבה מבחינה מקצועית, כשיש לקוות שביה"ד יתרשם מהתנהלות בריונית של המשיבה, שאסור לתת לה יד.
אסור לקב"ס להפגש עם תלמידים, ללא טופס ויתור ונוכחות תלמידים, ואין זה מתפקידו. "זהו הליך חריג מאוד!"
המשיבה נהגה שלא כדין תוך פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.
מטרת הסעד הזמני היא לשמור על מצב נתון, כשהמבקשת באה בידיים נקיות, והוכיחה כי "תפרו" לה את הליך הפיטורים ובהתנהלות בבריונות.
מאזן הנוחות נוטה לטובתה בלבד.

ב. עם קבלת הבקשה ניתנה החלטה, ולאחר תגובתה הדחופה של המבקשת, ניתנה החלטה נוספת. (בפועל בקשתה דלעיל לא נדונה).

ג. ביום 7/8/18 הגישה המבקשת "בקשה דחופה למתן צו עשה במעמד צד אחד המורה לביטול הליך הפיטורים אשר נכנס לתוקפו ביום 31/7/18".
לבקשה צורף תצהיר המבקשת (שאומת במקור ב-6/8/18) ונספחים שונים (כמפורט להלן, ככל שיידרש).
עיקר הטענות העובדתיות והטיעונים המשפטיים בבקשה פורטו לעיל.

כן הוגש כתב תביעה, בו עתרה לסעדים כספיים בעילות הבאות:
פיטורים שלא כדין (50,000 ₪); אי עריכת שימוע שלא כדין (10,000 ₪); התעמרות בעבודה ופגיעה בשם הטוב (50,000 ₪); אובדן השתכרות (72,000 ₪); תשלום בגין גמול א' לתקופה של 11 חודשים (3,300 ₪).
יוער כי אין בסעיף הסעדים שבכתב התביעה עתירה למתן סעד צו עשה/והצהרתי קבוע כזה או אחר.
משהוגשה הבקשה, נקבע בהחלטה מ-7/8/18 כי תבוצע מסירה אישית והדיון נקבע ליום 13/8/18, במעמד הצדדים.

ד. בהחלטה מ-9/8/18 לא נעתרה בקשתה הדחופה של המבקשת (מאותו יום) לזימונו של יו"ר נציגי ארגון הקבס"ים הארצי או נציג מטעמם תוך שצויין כי " קיימת חשיבות קריטית" לנוכחות גורם מקצועי בדיון, וכי איברהם(שהגיע בהתנדבות לשימוע ולבקשתה) העביר את התנהלות המשיבה ליו"ר ארגון הקבס"ים והכשלים הרבים שהובאו על ידו בשימוע, לא קיבלו התייחסות, ולצורך הבנת עולם הקבס"ים. עוד נטען כי יש להעתר לבקשה מטעמי ההגינות והצדק.
(כל ההדגשות לעיל – במקור).

ה. בתגובה לבקשה לסעד זמני (12/8/18) טענה המשיבה כי דין הבקשה להדחות על הסף.
רק במקרים חריגים , בהם קיימת דחיפות לשימורו של המצב הקיים , ינתן סעד זמני, אלא שבקשה זו שהוגשה ב-8/8/18 הינה לצו עשה, כך שכבר בשלב מקדמי זה יבוטלו פיטורי המבקשת ותוחזר לעבודה, כשהודעת הפיטורין נמסרה ב-9/7/18 והם נכנסו לתוקף 31/7/18.
מדובר בשיהוי ניכר/כבד/בלתי נסבל בהגשת הבקשה, וכשאין בבקשה כל הסבר (סובייקטיבי) לכך, ודאי כשהיתה מיוצגת כבר במהלך השימוע, וכשמדובר בעובדה מוגמרת (אובייקטיבי).
לא ינתן צו עשה בהליך זמני אלא במקרים נדירים שבנדירים ובנסיבות קצוניות ומקרה זה במובהק אינו נכלל באלה.
הסעד הזמני המבוקש (ביטול פיטוריה והחזרתה לעבודה) זהה לסעד הסופי וזאת ללא שמיעת הצדדים.
ככל שתדחה טענת הסף, טענה המשיבה כי יש לדחות הבקשה גם גופא:

המבקשת היתה בתקופת נסיון (ס' 7, 8 לחוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות ), כשחוסר שביעות הרצון מתפקודה התגלה כבר בחודשי עבודתה הראשונים , כשבן ארי והמשיבה איפשרו לה פרק זמן נוסף להראות שיפור בתפק ודה וכשזה לא הגיע – הגיעה המשיבה למסקנה כי המבקשתלא עמדה בנסיון.
לא נפל פגם בהליך השימוע. למבקשת נערכה ישיבת שימוע אחת בלבד , ב-24/6/18. ביום 20/3/18 התקיימה פגישת עבודה, כמקובל וכמצופה, בין המבקשת לבן ארי. גם הישיבה ב-28/6/18 לא היתה שימוע אלא ישיבת ועדת פיטורים, כשהמבקשת לא אמורה להיות מוזמנת אליה.
הזימון לשימוע פירט ברמה הנדרשת ואף מעבר לכך את הטענות המופנות כנגד המבקשת, בדבר הליקויים בתפקודה.
המבקשת מנסה להסיט הדיון מהנושא העיקרי, בטקטיקה של "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" – בטענות כנגד בן ארי והמשיבה.
המבקשת נשלחה להשתלמות מקיפה בתחילת עבודתה. המבקשת נעדרה 3 ימים מההשתלמות, בדַווחה כי שהתה בהשתלמות ועל בסיס זה קיבלה שכר מלא, מה שלא הוכחש ע"י המבקשת בשימוע. ב"כ המבקשת העלתה טענה חדשה, שהמבקשת היתה חולה (עמ' 17), כשהמבקשת עצמה טענה כי נעדרה ע"ס כך שנאמר לה שמותר להעדר 20% (עמ' 39 לתמליל) – דיווח שקרי , המעיד על בעיה חמורה של חוסר אמון ובתפקיד קב"ס – על חוסר התאמתה לתפקיד.
כך גם ביחסיה עם מנהל ביה"ס/בן ארי.
הובהר בשימוע כי יתייחס לאירועים ולטענות שפורטו בזימון לשימוע ובהתאם, גם ההחלטה אינה מסתמכת על מסמכים אחרים.
ניתנה למבקשת במה ראויה לטיעוניה: קיבלה זימון מפורט, היתה מיוצגת בשימוע ע"י עו"ד, יו"ר הוועד ונציג ועד הקבס"ים הארצי, המבקשת השמיעה טענותיה באריכות בשימוע והעלתה כל טיעון דיוני או מהותי, כפי שחפצה.
החלטת המשיבה סבירה ומבוססת. אין המבקשת חולקת על כך שתפקודה לא היה סביר, תוך שטוענת כנגד בן ארי – טענות שהופרכו.
כל פעולותיה של המשיבה/בן ארי נעשו ע"מ לאפשר למבקשת כניסה חלקה ככל הניתן לתפקיד החדש עבורה (הוצמדה לקב"ס ותיק מאד /הועבר לאחריותה בי"ס קטן בהקפו/בוצעה חפיפה מול הקבס"ית הקודמת בבי"ס זה/הוּצאה להשתלמות כבר עם כניסתה לתפקיד).
התלונות העולות מפגישת העבודה ממרץ 2018/תלונות מנהל ביה"ס ממאי 2018 – כולן הערות שאינן קשורות להעדר הכשרה מספקת, כשהמבקשת החלה בתפקידה בספטמבר 2017 ו כשבנובמבר 2017 כבר החלה ההכשרה (ודאי כך כשעולים כשלים בתפקודה במרץ ובמאי-יוני , כאמור).
המבקשת מרבה להטיח בבן ארי השמצות ועלבונות – ברור כי מערכת יחסיה של המבקשת עם בן ארי, המנהלת שלה – אינה מאפשרת מערכת עבודה תקינה, ככל שתוחזר לעבודתה כבקשתה. כך גם אין לה קשרי ע בודה תקינים עם הקבס"ים האחרים/ואינה מקבלת את מרות המנהלת – ו זו פגיעה מובהקת בשירות הכֹּה חשוב ובעבודת המחלקה; מִשנֶה תוקף יש לכך, לאור האופן בו ניסחה בקשתה.
מאזן הנוחות נוטה בבירור כנגד מתן הצו המבוקש, הן לאור הפגיעה בפעילות המחלקה ובשירות לשנה"ל הקרובה והן משתרופתה, ככל שתעתר תביעתה , היא בסעד הכספי, כשיש להעניק משקל רב לאינטרס הציבורי בשמירה על איכות השירות , ודאי בתחום רגיש זה הנוגע בדיני נפשות ממש.
המשיבה עתרה לדחות הבקשה ולחייב המבקשת בהוצאות.
המשיבה הגישה תצהיר הגב' סנדרה כהן, מנהלת אגף משאבי אנוש ("כהן") ותצהיר בן ארי.

ו. ביום 13/8/18 נשמעו בפנינו עדויות הצדדים, לאחר שקבענו כי חרף הטענות המקדמיות שהעלתה המשיבה – נדון בבקשה ויוכרע הענין גופא.
בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם.

ז. ולהכרעתנו –

מדובר בהליך זמני.
ממילא, הכרעתנו ניתנת על בסיס קביעות שהן לכאורה בלבד ובהתייחס אך להליך הזמני.
בהתאם לכך תינתן הכרעתנו, ככל הניתן, בקציר האֹ ֹמר:

1. עלה כי המשיבה, לא היתה ערה לבקשה הראשונה שהגישה המבקשת (בקשה מ-30/7/18); בפועל, המבקשת עצמה לא ביקשה דיון בה והגישה בקשתה זו שנדונה בפנינו (בקשה שהוגשה כמפורט לעיל ב- 7/8/18, ונמסרה למשיבה, ב- 8/8/18).

2. המבקשת התקבלה לעבודתה, כאמור בהודעת המשיבה מ-3/9/17, החל מ- 6/9/17, לתקופת נסיון בת 24 חודש , לתפקיד קב"ס בהיקף 50% משרה, כשנקבע כי בן ארי, מנהלת המחלקה, היא הממונה הישירה שלה. כן הובהר כי על המבקשת לקיים את תנאי עבודתה לפי הוראות הממונים עליה.
זהו המסד ליחסי העבודה בין הצדדים.

אין חולק איפוא כי מדובר בעובדת בניסיון שטרם השלימה שנת עבודה.
עוד יש לציין כי מכתב הזימון לשימוע מפרט כדבעי הטענות בגינן סברה המשיבה כי ראוי לזמן המבקשת לשימוע.
לא נתייחס עתה לטענה, שעלתה בשימוע, כי בפניהם של נציגי המשיבה היו קלסרים/חוברות עבי כרס – בעוד שהמבקשת קיבלה רק 3 עמודים.
מנגד, אין לשכוח כי נאמר בפרוטוקול המתומלל (שהגישה המבקשת עצמה) – כי השימוע יתקיים ויתייחס אך לכל שנזכר ב זימון לשימוע.
אין בפנינו, ודאי לא בשלב זה, מידע כלשהו באשר למהות הקלסרים וכיוצ"ב, או כי נפל פגם בהקשר האמור בהחלטה.

3. באשר לטענות כנגד השימוע עצמו – משברי כי השימוע הוקלט ע"י 2 הצדדים ומשהמבקשת הגישה תמלולו – לא נהיר מדוע ולצורך מה נטען בפנינו כי לא הועבר למבקשת/ולבאת כוחה עותק מפרוטוקול השימוע ...
מנגד, המשיבה לא העלתה בפנינו טענה כלשהי לענין התמלול שהגישה המבקשת (ולהליך הזמני, חד הוא לנו, אם כך ארע, משאין לה טענה בהקשר זה או פשוט משטרם הספיקה להשוות בינו לפרוטוקול שתימללה).

4. אין שחר לטענת המבקשת, כביכול, התקיימו לה 2 ישיבות שימוע :
ב-20/3/18 התקיימה פגישת עבודה בינה לבין ארי – הא ותו לא. אין בפנינו זימון (כתוב) לאותה פגישה ולא נדע מכח מה "נדרשת" המבקשת (או "דורשת") למכתב זימון, לפגישת עבודה שזומנה אליה ע"י הממונה הישירה שלה!
אף לא שמענו כי המבקשת "אויימה"-"נרמזה" על כוונה לסיים
עבודתה בפגישה זו.
ממילא, איננו מקבלים טענות המבקשת בהקשר זה.

כאן המקום להתייחס לטענות המבקשת באשר לסיכום הפגישה האמורה (א' לתגובה): האמנם משמעות יש לכך כי המילה "אינך" נרשמה 5 פעמים – למעט העובדה כי המבקשת אינה מקבלת ביקורת? – הערות בן ארי , כממונה ישירה , על כשלים בתפקוד וקביעת פעולותיה המצופות (תוך שנקבעה פגישה לחודש אח"כ) – על פניה , נכונה וראויה היא!!
לא נוכל שלא להזכיר בהקשר זה כי תשובות המבקשת בעדותה בפנינו בהקשר האמור, נדמות כ"רתימת העגלה לפני הסוסים".
המבקשת החלה תפקידה כקב"ס, כחצי שנה קודם לכן, אך יודעת היא טוב מבן ארי, טוב מהשמשיבה, כיצד ראוי כי תתנהל עבודתה כקב"ס (ואם לא די בכך – ג ם כיצד ראוי כי תתנהל עבודת הממונה הישירה עליה ...).
התרשמנו כי אינה יודעת, בכל הכבוד, את מעמדה כשלא למותר להזכיר שלא מצאנו (עובדתית-משפטית) היכן "זו היתה אמורה להיות שיחה לימודית ", או ש אסור היה לבן ארי לקיים עמה השיחה , בלי ליידע אותה מראש (עמ' 3), ואף לא מצאנו שהיתה צריכה בן ארי לומר לה שהיא כותבת פרוטוקול "ובונה לי תיק", מחד או שאכן כתבה פרוטוקול – כל שיש בפנינו הוא "סיכום פגישת עבודה" , הכולל הערות וציפיות, שנשלח בדוא"ל למבקשת ביום בו התקיימה ואין כל פגם בפגישת עבודה בהעברת "בקורת", בהערות או ברישומן!
ומשפטית – איננו "מקבלים", בכל הכבוד הראוי, את הטענה המשפטית, כביכול ,פגישת העבודה היא שימוע לא פחות ולא יותר.

נציין כי במכתב המבקשת לבן ארי (ב' לתגובה; שאינו נושא תאריך) עולה לכאורה, כי המבקשת סבורה כי בהירארכיה העירונית, היא הממונה על בן ארי ... מגמה הנמשכת, "למצער", בנספחי ו' לתגובה.

5. ומכאן להתנסחות המבקשת:
אין חולק כי התנסחות המבקשת בבקשתה ואף קודם לכן בטענותיה, היא מַתמיהה, שלא לומר יותר מכך.
לא נדע על בסיס מה מצאה המבקשת להתבטא כך ואין מדובר בשפה השגורה בהליכי בית משפט.
ראוי היה כי יופעל על כתביה עקרון "העפרון הכחול" וימחקו טענות שאינן ראויות, כפי שנשמעו למכביר בטענות המבקשת, עובר להליך וב כתביה לביה"ד.
התרשמנו כי לא בכדי נטען ע"י המשיבה כי המבקשת בחרה בדרך שלשיטתה: "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".
עוד נזכיר כי על המבקשת חלה חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.
בנסיבות שתוארו ובמלל שצוטט לעיל, שמא למעלה מן הצורך, ספק אם לא ראוי היה ליישם פסיקת ביה"ד המשמעתי רק לאחרונה [בד"מ(חי') 88/17 עו"ד שפיק חאמד נ' ענת לוי (פורסם בנבו, 22.05.18) , שמא, לשקול בנסיבות מחיקת הבקשה על הסף.

די אם נזכיר, ולהבט המשפטי בהליך שבפנינו – ודאי וודאי "שמטה" המבקשת ההנמקה שיהא בה (בלא להתייחס לכל טענה עובדתית/משפטית אחרת) – לכשעצמה, כדי דחיית הבקשה, שהרי לא נדע כיצד תוכל המבקשת לעבוד עם בן ארי, לאחר שכך מתייחסת היא לממונה הישירה עליה, כעובדת חדשה וחסרת כל נסיון/הכשרה, שהרי "אין שני זרזירים ישנים על דף אחד" (בראשית רבה, עה).

6. לא המבקשת ("ואף" לא ביה" ד), ודאי וודאי בהליך זה – לא נבחן את "התאמתה" של בן ארי לתפקידה , או אם היה מינויה "ראוי" עפ"י אמות מידה כלשהן (ודאי לא של המבקשת) .
גם לא נבין מדוע מצאה המבקשת להפנותנו, לפנייתה למשרד מבקר המדינה (כשלא נדע, מה גופא טענה,למעט הכותרת, או מה ענין בטענתה, להליך שבפנינו).

לא נדע גם מהי הבדיקה שנערכה כנטען בבקשה ע"י המבקשת וממנה קובעת היא , אם דרישותיה של בן ארי "מחזיקות מים ", אם לאו. ודאי לא נדע מה נטען ע"י הטוען כך, בשיחותיו בפני אותם "עובדים בתחום זה".

נזכיר כי איברהים התייצב לישיבת השימוע, כעולה מהבקשה, לבקשת המבקשת. אך ברי כי לא נמנע ממנו הדבר, מחד ומאידך, נתאפשר לו להביע עמדתו. במהלך השימוע.

7. לא ראינו לנכון לדחות הבקשה על הסף.
אעפ"כ, אין חולק כי יש טעם בטענות הסף של המשיבה.
המבקשת לא ממש מיהרה, כמתבקש לפי אופי ההליך, להגיש בקשתה לביה"ד, בהנתנן כי קיבלה את מכתב הפיטורים ב-9/7/18 ובהנתן כי היתה מיוצגת בשימוע וכך אף עובר לו.
ודאי כך, כשהבקשה היא לב יטול הפיטורין, שהם כבר במועד הגשת הבקשה – מעשה עשוי.

6. המבקשת, עובדת עיריה, היתה בתקופת נסיון של 24 חודש, כשפוּטרה בטרם שנת עבודה.
לא מצאנו פגם בטענות שהעלתה המשיבה ביחס לתפקוד המבקשת; עסקינן בבחינה מקצועית עניינית וחרף טענות המבקשת/טענות איברהים בהתייחס "להתנהלות הנכונה" (בין בהכשרתה/ההשתלמות / הציפיות ממנה כקב"ס/התנהלותה ותפקודה כקב"ס ביומיום וכו'), לא מצאנו פגם בשק"ד המשיבה, שיצדיק התערבותנו, ודאי לא הפיכתו של "מעשה עשוי", כשהמבקשת כבר אינה עובדת מ-31/7/18. ביה"ד אינו מנהל מקצועית את המשיבה או את המחלקה.
ובהנתן כל האמור לעיל – ודאי אין מקום כי נאכוף יחסי עבודה בין המבקשת למשיבה.

לא שוכנענו בפגם שנפל, לכאורה, בשימוע שהתקיים ב-24/6/18. לא שוכנענו כי יש בפגם נטען כלשהו, כדי לאיין את הפיטורין שכבר מומשו, במועד הגשת הבקשה שבפנינו (7/8/18).
לא מצאנו פגם בהדרכה/השתלמות שנשלחה אליה המבקשת, שודאי עומדת בתנאים שבכתב התחייבות.

לא שוכנענו כי ב-28/6/18 התקיים הליך שימוע למבקשת. לעצם הטענה נבהיר כי לא מצאנו פגם היורד לשורשו של ענין בכך שוועדת הפיטורין התכנסה ימים לאחר ישיבת השימוע – דנה בנדון והגיעה להחלטתה, כפי שבאה לביטוי במכתב הפיטורין.

7. אין בפנינו מדוע נחליף בשקול דעתנו, את שקול דעת הגורמים המקצועיים המוסמכים, עת נתקבלה החלטת הפיטורין, או ההחלטה לזמן המבקשת לשימוע.
ממילא, לא מצאנו פגם בהתנהלות בין המבקשת למשיבה גם בהקשר לכתב ההתחייבות, שהרי אין ספק שכבר חדשיים לאחר שהחלה לעבוד השתתפה המבקשת בקורס קבס"ים. אין גם פגם בכך כי המשיבה הביאה טענות ביחס לתפקוד המבקשת – לידיעת המפקחת.
אין בפנינו בסיס לטענה כי היה על המשיבה להביא המפקחת לדיון בשימוע, או כי כך מתחייב מכתב ההתחייבות.
כך גם באשר לנחיצות הנוכחות של יו"ר ארגון הקב"ס/נציג מטעמו, בדיון בהליך בביה"ד.

8. כללית – לא מצאנו להתייחס לעיל לטענות עובדה שהועלו בפנינו לל א גיבוי להן בתצהיר, מחד, או לחוזר המנכ"ל – שלא הוצג בבקשה ובפועל אף לא בתביעה, הגם ש צויין ברשימת הנספחים (נציין כי נרשם כנספח יג', סעיף 163 לתביעה, מאידך).
בהליך המשפטי ודאי ההליך הזמני – אין ביה"ד נדרש לבחון כל הוראות חוזר המנכ"ל, ע"מ לקבוע אם שק"ד המשיבה בהליך הפיטורין סביר ומבוסס הוא.

9. לאחר ששקלנו כל שבפנינו – נדחית הבקשה למתן צו עשה לביטול הפיטורין, שנכנסו לתוקפם ב-31/7/18.

הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪, ישולמו בתוך 30 יום ע"י המבקשת למשיבה , אחרת ישאו ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

כתב הגנה יוגש עד 1/11/18.

דיון מוקדם בהליך יתקיים ביום 13.11.18 בשעה 10:00.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ח, (14 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת ציבור עובדים
גב' הילה ידיד ברזילי

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר יוסף רובינשטיין
קלדנית: רינת אברג'ל