הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 62717-07-18

14 אוגוסט 2019
לפני:
כב' השופטת אירית הרמל

התובע - המבקש :
DUAN YUNDONG

-
הנתבעת - המשיבה :
להבים גרופ השקעות בע"מ

החלטה

לבית הדין הוגשה תביעת מר Duan Yundong כנגד מעסיקתו, להבים גרופ השקעות בע"מ אשר הפעילה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, מסעדה בשם קמפאי בכפר סבא. התביעה בסך 438,347 ₪ היא לזכויות שונות מכוח יחסי העבודה וסיומם.

לפני שתי בקשות שהוגשו על ידי התובע, האחת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים והאחרת לצירוף מר וייץ כנתבע.

עיקר העובדות שאינן שנויות במחלוקת ונחוצות להכרעה בבקשות:
א. המבקש הגיע לישראל כשף מומחה, הוא הועסק על ידי הנתבעת בתקופה 23.12.16 ועד 09.07.18.
ב. מר דורון וייץ (מר וייץ) היה מנהלו של המבקש.
ג. ברישום ברשם החברות נכתב כי בעליה של הנתבעת 1 הן 4 חברות אחרות: לוי קיפרמן החזקות בע"מ, א.א.מ. מזרע בע"מ, טא"מ החזקות בע"מ ו-ב.א.ג.י.ר החזקות בע"מ (נסח החברה נספח א' לתגובה לבקשה) .לא נמסר לבית הדין רישום בעלות בחברות אלה. המבקש טען בבקשתו, בלי שהגיש תצהיר או ראיות, כי אשתו של מר וייץ היא הבעלים של אחת החברות.
ד. מר וייץ ציין כי הוא "הבעלים של המסעדה" (ע' 2 ש' 8).
ה. מר וייץ הוא שחתם בשם הנתבעת 1 על טפסים הנדרשים על ידי רשות האכיפה (הוגשו כנספחים לבקשה). במסמכים אלה תצהירים המוגשים לרשות האכיפה, מולאו פרטיו של מר וייץ כמנכ"ל החברה וכמי שמוסמך לחייב את החברה. בטופס תצהיר א(2) ציין מר וייץ כי הוא הבעלים של "להבים גרופ בע"מ" המפעילה את מסעדת קמפאי בכפר סבא (תצהיר א(2)).

הבקשה לגילוי ועיון במסמכים
העיקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים הנו "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא מבחן הרלוונטיות (מבחן הזיקה), ובד בבד – שקילה של מידת הפגיעה של אי נוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", מהדורת 2016, פרק 11 בעמ' 9).

בהקשר זה נפסק, כי הכלל הוא ביצוע גילוי מרבי של המסמכים הרלוונטיים למחלוקת כאשר "ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך, בהבטיחו עשיית משפט צדק, והן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת המשפטית – חברתית כולה" (בג"צ 7793/05 אונ' בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (31/1/11)).

המסמכים שגילויים התבקש -
העתק הודעה לעובד בשפתו בדבר תנאי העסקתו חתום על ידו, בהתאם לסעיף 1 לחוק הודעה לעובד(תנאי עבודה), תשס"ב -2002.
הנתבעת אינה חולקת על רלוונטיות המסמך אך מפנה לעובדה שהעתקו נמצא בידי משרד הפנים – רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (להלן: "רשות ההגירה"). ביום 08.03.19 ניתן צו המורה לרשות ההגירה למסור לידי המבקש את הסכם העסקתו ואת כל המסמכים החתומים הנוגעים להעסקתו על ידי הנתבעת המצויים בידי הרשות.
המבקש לא טען שלא קיבל לידיו את חוזה העבודה מידי הרשות ואף הפנה למסמכים שקיבל מאת רשות ההגירה בבקשתו לצרף נתבע.
יצוין עוד כי המבקש הגיש לבית הדין, כנספח לבקשתו, צילום "הסכם העסקה" שנחתם בינו לבין הנתבעת באנגלית ובסינית וכן את אישור עו"ד גרוס, מיום 07.12.17, אשר נשלח למשרד הפנים – רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול. מדובר בהסכמה להאריך את הסכם ההעסקה לתקופה: 01.12.17-01.12.18. חוזה עבודה מפורט יכול ויבוא במקום הודעה לעובד, במקרה כאן מדובר בחוזה אשר עורך דין אישר כי הוא עומד בדרישת הדין הישראלי (סע' 2-1 לאישור הנ"ל).
למרות האמור, ככל שבידי הנתבעת מצוי בנוסף להסכם העסקה,= מסמך הודעה לעובדה, הוא יועבר לידי התובע.

כל דוחות ו/או פנקסי שעות העבודה ו/או תרשומת ו/או מסמכים המעידים על סידור העבודה השבועי ו/או תרשומת זמנים ושעות כמתחייב לפי סע' 25 לחוק שעות עובדה ומנוחה
אין חולק שדוחות נוכחות רלוונטיים להכרעה בשאלת היקף העבודה השנויה במחלוקת. התובע הצהיר כי ברשותו "העתק דוחות נוכחות מתוכנת הנוכחות של הנתבעת" (סע' 2.3 לתצהיר גילוי מסמכים).
המשיבה צירפה את דוחות הנוכחות לחודשים 02-06/2017, 08-10/2017, 01-06/2018 (נספח 5 לתגובה לבקשה). ככל שאין ברשות הנתבעת דוחות נוספים, היא תצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.
מאחר וישנה מחלוקת בין הצדדים האם דוחות הנוכחות שהפיקה המשיבה משקפים את שעות עבודתו של התובע, הרי שרישום משמרות או סידור עבודה רלוונטיים גם הם ונחוצים להכרעה במחלוקת. המשיבה נדרשת להגיש את המסמכים: דוחות שיבוץ למשמרות, סידורי עבודה שבועיים או תרשומת אחרת ככל שיש כזו בידיה. ככל שאין בידיה מסמכים אלה עליה להצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.

טפסי 106 חתומים ומאומתים ע"י רו"ח לכל תקופת העבודה.
המשיבה צירפה לתשובתה טופס 106 לשנת 2017 ולשנת 2018 (נספח 2 לתגובה לבקשה), ככל שטופס 106 לשנת 2016, בה עבד המבקש כשבוע, לא נמצא בידי הנתבעת עליה להצהיר זאת בתצהיר ערוך כדין.

טפסי 101 מלאים וחתומים על ידי העובד.
המבקש טוען כי מסמך זה חיוני לבירור השאלה האם נוכו משכרו מיסים כדין, ומהו השכר שהנתבעת דיווחה עליו לרשויות המס. המשיבה מסרה טפסי 106 הכוללים מידע מפורט על השכר ששולם והניכויים.
מאחר והמבקש לא טען בכתב התביעה כי נוכו משכרו מיסים שלא כדין, אין רלבנטיות לטפסים אלה ואין הצדקה לחייב את המשיבה למסור לידי המבקש טפסי 101.
הבקשה ברכיב זה נדחית.

טפסי 126 לכל תקופת התביעה אצל הנתבעים.
בכתב התביעה לא העלה המבקש טענה בנוגע לתשלומים למוסד לביטוח לאומי. בבקשתו אין הוא מנמק מדוע על המשיבה למסור לעיונו טפסי 126, בתשובתו לתגובה ביקש המבקש לקבל גם טפסי 102.
טפסי 126 ו-102 כוללים מידע רב בנוגע לעובדים אחרים.
לטענת המבקש בתשובתו לתגובה הוא ביקש מן המוסד לקבל מידע על תשלומי ביטוח לאומי והשיבו לו כי התשלום הוא בעד כלל העובדים (הזרים) ואינו אישי. המבקש לא צירף תצהיר לתשובתו לתגובה.
מאחר ולא נטען בכתב התביעה כי הנתבעת לא שילמה דמי ביטוח בעד המבקש, מצאתי לדחות את הבקשה ברכיב זה.

כל תדפיסי חשבון הבנק המעידים על תשלום משכורתו של המבקש בהעברה בנקאית לפי הוראות מנהל האוכלוסין וההגירה.
לטענת המבקש שולם לו שכר במזומן (סע' 8 לכתב התביעה), הנתבעת מכחישה זאת. דו"ח הפקדות המבוקש חיוני להכרעה במחלוקת האם שולם למבקש שכר במזומן כטענתו או בהעברה בנקאית. בהקשר זה יצוין כי בסעיפים 7-6 תצהיר א'(2) שנחתם על ידי מר וייץ – מנכ"ל המבקשת, ביום 13.11.16 (העתק צורף לבקשה), התחייבה המשיבה להפקיד את שכר המומחה הזר בחשבון בנק בישראל שייפתח על שמו. כמו כן הצהיר מר וייץ כי ידוע לו שהימנעות מהצגת דפי הפקדה על ידי המעסיק, תחשב כחזקה לאי תשלום שכר כמתחייב למומחה זר.
לאור הדברים ולאור חשיבות העניין להכרעה במחלוקת לגבי אופן התשלום, מצאתי להיענות לבקשה למסור למבקש את תדפיסי החשבון המעידים על תשלום משכורתו בהעברה בנקאית כנדרש.
מובן כי ניתן למחוק מן הדוחות מידע שאינו רלבנטי להפקדות שבוצעו למבקש.

תלושי השכר של המבקש לכל תקופת ההעסקה
אין חולק כי תלושי השכר רלוונטיים לבירור המחלוקת בשאלת גובה השכר ששולם ורכיבי שכר אחרים ששולמו. הנתבעת צירפה לתגובתה את תלושי השכר לחודשים 12/2016 עד 08/2018 כולל (נספח 3 לתגובה לבקשה).

משנמסרו תלושי השכר אין צורך במתן הוראה נוספת בענין זה.

אישור ניהול והפקדות לקופת פנסיה
לטענת המבקש לא הופרשו הסכומים אותם היה על הנתבעת להפריש, הדוחות המבוקשים רלוונטיים לבירור המחלוקת.
הנתבעת תמסור לידי המבקש את הדוחות וככל שאינם ברשותה תמסור תצהיר ערוך כדין.

לסיכום, הנתבעת תמסור לידי המבקש את המסמכים הבאים:

דוחות נוכחות למעט לחודשים 02-06/2017, 08-10/2017, 01-06/2018 (נספח 5 לתגובה לבקשה). וכן סידורי עבודה, שיבוץ למשמרות או מסמכים אחרים בניגוע לשעות עבודת המבקש
טופס 106 לשנת 2016 ככל שהונפק.
כל תדפיסי חשבון הבנק המעידים על תשלום משכורתו של המבקש בהעברה בנקאית לפי הוראות מנהל האוכלוסין וההגירה.
אישור ניהול והפקדות לקופת פנסיה.
העתק טופס הודעה לעובד.

ככל שאין בידי הנתבעת את המסמכים הנדרשים תצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין. המסמכים יועברו לידי המבקש עד ליום 16.9.19.

הבקשה לצירוף מר וייץ כנתבע נוסף

המבקש הגיש בקשה לצרף את מר וייץ כנתבע נוסף. לטענתו כל המסמכים שנחתמו על ידו מעידים על אחריותו האישית לטענות התובע המופיעות בכתב התביעה. עוד לטענתו, מר וייץ אמר בדיון כי הוא הבעלים של הנתבעת והדבר אף עולה מן המסמכים אותם קיבל התובע מרשות ההגירה (סע' 5 לבקשה). המבקש טוען כי מר וייץ חתם על התחייבות אישית בדבר היותו נושא משרה, לתשלום שכר מומחים, להעסקת התובע, בדבר יכולת כלכלית לשאת בעלות העסקת המבקש, וכן הלאה.
בתשובה לתגובה טען המבקש כי יש להגן על עובדים מפני הקמה וסגירה של חברות ומפני "שרשור חברות". נטען כי אחת החברות, בעלת מניות בנתבעת היא בבעלות גב' וייץ, "ככל הנראה אשתו או למצער בת משפחתו של הנתבע 2" (סע' 3 לתשובה). המבקש חוזר על ההלכות בנוגע לתום לב.

הנתבעת ומר וייץ (המשיבים) מתנגדים לבקשה. לטענתם מר וייץ הינו שכיר במשיבה ואינו בעל מניות לא במשיבה ולא בחברה המחזיקה במניותיה (סע' 5). לטענת המשיבים, אין יריבות בין מר וייץ למבקש, בכתב התביעה ובבקשה אין עילה לצירופו כנתבע (סע' 7, 12-10, 21-18), בכתב התביעה ובבקשה אין כל עילה להרמת מסך (סע' 15-13, 31-22) ולא עילה להטלת אחריות אישית (סע' 16).

על פי הוראת תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991, בית הדין יורה על צירוף נתבע כל אימת שסבור הוא שנוכחות המצורף דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
המטרה היא לדון במחלוקת בשלמותה כך שתסתיים המחלוקת על כל פניה, ולא רק יסתיים הדיון בהיבט הפורמלי. בשל כך נוטה בית הדין לפרש את תקנה 18 הנ"ל פרשנות מרחיבה (ר' דב"ע שן/61-4 המוסד לביטוח לאומי נ' קופת חולים מכבי, פד"ע כב 3, מנחם גולדברג, דיני עבודה, שער ארבעה עשר, פרק 38 ע' 122). הלכה היא כי, למעט במקרים חריגים, יתיר בית הדין לתקן כתב טענות ולצרף נתבע על מנת שניתן יהיה להעמיד לדיון את הפלוגתא האמתית בין הצדדים (דב"ע נה/3-115 שלוסמן נ' צים, (02.10.95)). ההלכות בעניין זה הינן מרחיבות וגמישות ביותר.

מצאתי במקרה לפנינו אין להתיר את צירוף מר דורון וייץ כנתבע בתיק, אלא יש לאפשר לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה. זאת, מאחר שהבקשה לצירוף נתבע כוללת טענות עובדתיות שלא בא זכרן בכתב התביעה ולכן ככל שהתובע עומד על הבקשה, הוא רשאי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה.

לאור כל האמור מצאתי לדחות את הבקשה. התובע רשאי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה עד ליום 26.9.19. הבקשה תיבחן על ידי בית הדין לאחר שתוגש.
לבקשה תצורף טיוטת כתב תביעה מתוקן.

לא תוגש בקשה עד למועד זה, יקבע דיון הוכחות בתיק.

הוצאות הצדדים יקבעו בסיום ההליך.
לעיון ביום 27.9.19.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, (14 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.