הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 61943-11-16

04 מאי 2017
לפני:
כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין
התובע:
מרדכי גנון
ע"י ב"כ: עו"ד פדרו מרקוס צ'רטקוב
-
הנתבעים:

  1. א.ר. טופ ליפט מעלונים בע"מ
  2. רות רוזנצוויג
  3. טרה נובה בע"מ
  4. גיל נחמני

החלטה

1. התובע ביקש כי ינתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבע 4 וכן כנגד הנתבעת 2, שהגישה כתב הגנה מטעמה, וזאת מן הטעמים שפורטו על ידו בדיון המוקדם שהתקיים היום.

2. אקדים את המאוחר ואציין, כי לא מצאתי מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעת 2 ו/או הנתבע 4.

3. בכתב התביעה טען התובע, כי הנתבע 4 הוא בעל מניות ומנהלה של הנתבעת 3 ואף סבור היה כי היה בן זוגה של הנת בעת 2, והנתבעת 2 היא בעלת מניות בנתבעת 1. עיון במסמכים שצרף הת ובע לכתב הת ביעה מעלה, כי הנתבע 4 היה בעל מניות ודירקטור בנתבעת 3, שהיא בעלת מניות בנתבעת 1, ואף היה מורשה חתימה בנתבעת 1.

4. מר גיל בליי, אשר התייצב לדיון המוקדם שהתקיים בפני היום מטעמה של הנתבעת 2, הציג עצמו כבן זוגה של הנתבעת 2 וכך אף נכתב בכתב ההגנה מטעמה.

5. התובע טען בכתב התביעה, כי "במקרה שלפנינו, קיים חשש ממשי כי בבוא היום, וככל ויינתן פסק דין לטובת העובד, לא יוכל הוא לגבות את המגיע לו מן הנתבעות, ואילו מי שהיו אחראים על מעשי התרמית ומי שפעלו בחוסר תום לב כלפי העובד ורמסו ברגל גסה כל הוראת דין, יסתתרו מאחורי מסך ההתאגדות ויצאו נשכרים. נראה כי הנתבעות 1+3 בהנחייתם והכוונתם האישית של הנתבעים 2+4 שמו להם כדרך התנהלות לגיטימית לפעול על פי שיטת " מנסה מצליח" תוך הנחת עבודה שהעובד לא יטרח ויפנה לעזרת בית הדין הנכבד אלא יעדיף להמשיך בחייו תוך ויתור על זכויות וכספים המגיעים לו על פי דין" (ר' סעיפים 82-81 לכתב התביעה) .

6. עיון בנספח "ד" לכתב התביעה הוא הסכם העבודה האישי של התובע מעלה, כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1. הנתבעת 1 אף חתמה על מכתב שחרור לקופת הגמל (ר' נספח "ה" לכתב התביעה).

7. אף אם נקבל את טענתו של התובע, כי יש מקום להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבעת 1, מעסיקתו, ספק אם קיימת לתובע עילה כלפי הנתבע 4 שהוא, כזכור, בעל מניות בנתבעת 3 שהיא בעלת מניות בנתבעת 1. בקשת התובע להרמה "כפולה" של מסך ההתאגדות, אינה ענין של מה בכך ולא ניתן בהנף קולמוס לקבל בקשתו זו, אף אם היתה מנומקת והיה ניתן לה ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים בכתב התביעה .

8. זאת ועוד. נדמה, כי אין חולק שהרמת מסך ההתאגדות היא חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. בבר"ע 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ נ' ADMARIAM GAVR NEGOUSE (2016) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא היה מקום להרים את מסך ההתאגדות, חרף התמונה המדאיגה שהתגלתה לו בנוגע לאופן שבו העסיקה המערערת/החברה את העובד/המשיב, בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות ובהנפקת תלושי שכר פיקטיביים. ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה:

"בדיני תאגידים חל הכלל שלפיו התאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלו. עם זאת בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ניתנת תרופה קיצונית למצב שבו בעלי המניות בחברה עושים שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה. תרופה זו ניתנת במקרים חריגים בהם הוכח כי השימוש באישיות המשפטית הנפרד של החברה נעשה "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור...". דעתנו היא כי אין די בעובדות שעולות מפסק דינו של בית הדין האזורי כדי לנקוט בתרופה קיצונית זו."

10. לאחרונה דן בג"ץ ב ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שנכתב על ידי מורי ורבי, כב' השופט (בדימוס) עמירם רבינוביץ, וסקר מקרים בהם הורה בית הדין הארצ י לעבודה על הרמת מסך :

"באחת הפרשות קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מעביד אינו רשאי להעביר את עובדיו ממסגרת משפטית אחת לשנייה כאילו היה "אבן על לוח המשחק", כי ניהול עסק באופן שהעובד מועבר שלא מדעת או בניגוד לרצונו בין גופים שונים לפי רצון המעסיק אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת עליו, וכי "כאשר נסיבות המקרה מעידות על שימוש לרעה באישיותן המשפטית של החברות ובהתנהגות בלתי הוגנת כלפי העובדה, ההגנה עליו באמצעות הרמת מסך ההתאגדות מתבקשת מאליה" (ע"ע (ארצי) 1452/04 אביר נ' חוסיין [פורסם בנבו] (22.5.2006); בר-מור בעמ' 361). מקרים נוספים בהם מצא בית הדין הארצי הצדקה להרים את מסך ההתאגדות היו כאשר העובד הועסק בחברה משפחתית; כאשר נמצא שהחברה המעסיקה רוקנה באופן מכוון מנכסיה ולא שולם שכר לעובדים; וכאשר נמצא שמדובר ב"אשכול חברות" שבו החברות הן למעשה "מעסיקים במשותף "

(בג"ץ 132/15 ר-צ פלסט בע"מ – איפראימוב פאולינה (2017 ))

11. עובדות כתב התביעה אינן מקימות לתובע, על פני הדברים ומבלי שיהיה בדברי כדי לקבוע מסמרות, עילה להרמת מסך ההתאגדות כלפי הנתבע 4, אשר בעניננו, כאשר מדובר בהרמת מסך כפולה, מחייבת, אף יותר מבדרך כלל, ראיות לעשיית שימוש לרעה במסך ההתאגדות ו/או ריק ונה של הנתבעת 1 מנכסיה במכוון ו/או ניהולה של הנתבעת 1 " באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה", כלשונו של סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

12. באשר לנתבעת 2 - מבלי שנדרש לשאלה האם יש להפעיל במצב זה בו הנתבעת 2 חולה מאד ונאבקת על חייה-כעולה מן המסמכים הרפואיים שהוצגו לי בדיון והזימון למרפאת אשפוז יום אונקולוגי שבן זוגה של הנתבעת 2 המציא לתיק בית הדין, לבקשת בית הדין - את מידת הרחמים, טען בן זוגה של הנתבעת 2 כי בנוגע "לעניין עריכת השימוע יש לנו טענות ומדובר בטענה של חוסר תום לב. אני מניח שכאשר מצבה של נתבעת 2 ישתפר היא תרצה לעמוד על טענותיה לרבות טענת עריכת השימוע" (ר' פרוטוקול עמ' 2 שורות 29-27).

13. את טענת הנתבעת 2 בענין השימוע, אשר הפיצוי שנתבע ברכיב זה עומד על 25,000 ש"ח , כמו גם את דרישת התובע להרמת מסך ההתאגדות, כך שהנתבעת 2 תשא בכל חיוביה של הנתבעת 1, יש לברר בטרם ינתן פסק דין.

14. אף שבקשת התובע נדחתה, בנסיבות הענין איני עושה צו להוצאות.

15. בתוך 60 ימים מהיום ישלימו הצדדים את הליכי הגילוי והעיון במסמכים. מאחר והנתבעים אינם מיוצגים, ימציאו לתובע מכתב בו יפרטו אילו מסמכים מצויים בידם ונוגעים לתובענה דנן ויצרפו העתק המסמכים שגולו על ידם. התובע ימציא לנתבעים תצהיר גילוי מסמכים חתום וערוך כדין אליו יצורפו העתקי המסמכים שגולו על ידו במסגרתו.

16. לאחר שיושלמו הליכי הגילוי והעיון במסמכים יקבע מועד להוכחות. לא ינתן צו לתצהירים היות והנתבעים אינם מיוצגים והחקירות תתנהלנה בדרך של חקירות ראשיות וחקירות נגדיות.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ז, (04 מאי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.