הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 59935-03-15

26 ספטמבר 2016

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (עובדים) גב' הלן הרמור
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף גרשונוביץ

התובע:
ישראל דרורי
ע"י ב"כ: עו"ד חיים ברנזון ועו"ד בטי אמיר
-
הנתבעת:
עיריית פתח תקווה
ע"י ב"כ: עו"ד ליאת קינן
פסק דין

עסקינן בתביעה הצהרתית בה התובע עותר לבטל את פיטוריו באופן קבוע ו להורות על המשך העסקתו וכן תובע פיצוי כספי בשל הליך פיטוריו . תיק זה החל בבקשה למתן סעדים זמניים, שהעיקרי שבהם היה ביטול פיטורי התובע והשבתו לעבודה, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. ביום 17.5.15 ניתנה החלטה בבקשה לסעד זמני בה נקבע כי יש לבטל את פיטורי התובע וכי יש להשיב אותו לעבודתו ולתפקידיו. הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אולם בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות הערעור.
הרקע העובדתי כעולה מחומר הראיות שהוצג בפנינו:
התובע הועסק אצל הנתבעת כמנהל אגף גנים ונוף, בהתאם לחוזה בכירים שנחתם בין הצדדים ביום 04.02.2001.
ביום 15.12.14 קיבל התובע מכתב ממנכ"ל הנתבעת, מר ממן, המזמין אותו לשימוע ליום 29.12.14 (נספח א' לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני).במכתב ההזמנה לשימוע נכתב כי על התובע להגיב בין היתר, לתלונות הנוגעות לליקויים בפעילות ובתפקוד אגף גנים ונוף ולאי עמידה ביעדים ובמטלות שהוא נדרש לבצע, הואיל והנתבעת שוקלת לסיים את העסקתו.
ביום 22.12.14 פנה ב"כ התובע לנתבעת בבקשה לדחיית מועד השימוע (נספח ג' לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני) ולאור בקשתו דחתה הנתבעת את מועד השימוע ליום 8.1.15 (נספח ד' לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני ). ביום 2.2.15 נערך לתובע שימוע, התובע הגיע בליווי בא כוחו. ישיבת השימוע התקיימה בפני וועדת הפיטורים (שכללה את מנכ"ל הנתבעת, היועצת המשפטית של הנתבעת, גזברית הנתבעת להלן: "וועדת הפיטורים") וכן נכחו בישיבת השימוע , סמנכ"ל לארגון ומשאבי אנוש בנתבעת, מנהל לארגון ומשאבי אנוש בנתבעת, יו"ר ועד העובדים וכן התובע ובא כוחו.
עובר לישיבת השימוע, שלח התובע שני מכתבים מטעם הממונים עליו לוועדת הפיטורים, אשר הביעו את הערכתם על עבודתו המסורה (נספחים ה'-ו' לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני ). כמו כן ביום 2.2.15 מסר התובע מכתב לחברי הוועדה ובו התייחסות מפורטת לנימוקי מכתב הזימון לשימוע ואסמכתאות רבות התומכות בטענותיו (נספח ח' לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני ). ישיבת השימוע הוקלטה ותומללה (תמלול השיחה צורף לתגובת הנתבעת וסומן נספח ג').
ביום 15.3.15 התקבלה החלטת וועדת הפיטורים, לפיה הוחלט לסיים את העסקתו של התובע, בין היתר מהנימוקים הבאים:
"הוועדה סבורה, כי מר דרורי לא נתן מענה הולם לחלק מהטענות שהועלו כלפיו ובכלל זה לא ניתן מענה לטענה, כי לא עמד בציפיות ובדרישות המקצועיות המצופות ממנו במסגרת תפקידו כמנהל אגף גנים ונוף וכפי שיפורט להלן:
... במהלך השנה האחרונה התגלו ליקויים רבים בטיפול ובאחזקה של גנים וצמחיה ברחבי העיר, טיפול לקוי בגינות ובצמחיה אי השקיה מספקת שגרמה לייבוש גנים וצמחיה וגיזום לקוי וחסר של עצים וצמחיה אשר אינם עולים קנה אחד עם הניהול של אגף גנים ונוף המצופה ממר דרורי בכלל, ובשנה זו, בפרט.
הוועדה סבורה, כי דווקא לאור הדגשים שניתנו למר דרורי בשנה האחרונה על ידי הנהלת העירייה מצופה היה, כי מר דרורי ייטול על עצמו את הובלת שיפור ומיתוג פני העיר בכל הנוגע לטיפוח והטיפול בגנים שבאחריותו. ברם, כפי העולה מישיבת השימוע עולה, כי מר דרורי אינו מתכחש לכך שמרבית השיפור שחל במקרים מסוימים נבע בעיקרו מהנחיות שקיבל מר דרורי ממנכ"ל העירייה ולא ניכרה בתפקודו יוזמה המצופה והנדרשת ממנהל מקצועי בעל וותק בתפקיד של מר דרורי.
היוצא מכך, הוא כי קיימת אי שביעות רצון מאופן ניהול האגף על ידי מר דרורי הבאה לידי ביטוי בעיקר באי הלימה בין הנדרש והמצופה ממנו לבין המבוצע על ידו בפועל ובעיקר היעדר יוזמות כמצופה ממנו".
וכן –
"מנכ"ל העירייה סבור כי יש בעיית תקשורת בין מר דרורי לבינו וכי יש מערכת יחסי עבודה שאיננה מאפשר המשך עבודה משותפת. מנכ"ל העירייה סבור, כי התנהלותו של מר דרורי במהלך השנה האחרונה אינה עולה בקנה אחד עם המצופה ממנהל אגף בכיר בעירייה, ונראה כי קיים פער מהותי בין האופי שבו מר דרורי רואה את תפקידו למול המצופה הנדרש ממנו על ידי מנכ"ל העירייה דבר הגורם למשבר ביחסי העבודה.
לאור עמדה זו של מנכ"ל העירייה באשר לתיפקודו של מר דרורי ומערכת יחסי העבודה שביניהם ולאחר שהוועדה בחנה בכובד ראש את הטענות שהועלו כנגד מר דרורי, שמעה את טענות ודברי מר דרורי ובא כוחו, קראה את כל המסמכים שהוצגו בפניה, היא סבורה, כי מתקיימת עילה של אי התאמה של מר דרורי לתפקידו".(נספח יג לתצהיר המבקש).
ביום 19.3.15 נשלח לתובע מכתב המודיע לו כי הוא זכאי לשלושה חודשי הודעה מוקדמת אשר יסתיימו ביום 15.06.15. וכי העסקתו בפועל תמשך עד ליום 24.03.15 (נספח יד לתצהיר התובע בבקשה לסעד זמני ).
ההליך
במסגרת הבקשה לסעדים זמניים יתקיימו דיונים (ביום 2.4.15 וביום 19.4.15 ) במהלכם נשמעו עדות התובע שנתן תצהיר ,עדות מר צביקה בלומנשטיק ששימש כמנהל שפ"ע וכמנהלו הישיר של התובע בתקופה הרלוונטית. מטעם העירייה העיד מנכ"ל העירייה , מר ממן. במסגרת שמיעת התיק העיקרי נשמעו עדויות התובע, מר אורי אוהד, מר בן משה צדוק שמסרו תצהירים ומר מיליביצקי חנוך, מר ברוכי אליהו שהעידו בחקירה ראשית ונגדית, ומטעם הנתבעת העידו מר ממן ומר ניסן כרמי שמסרו תצהירים.
במסגרת ההליך הזמני וכן במסגרת כתב ההגנה שהוגש לאחר מתן ההחלטה בבקשה לסעדים הזמנים צרפה הנתבעת את דוח ביקורת לשנת 2013 וכן דו"חות פנייה למוקד העירוני משנת 2013 וכן התייחסה לתוכנם במסגרת כתב הגנתה תוך שהיא מציינת כי חלק מעילות הפסקת העסקת התובע קשורות לדוחות אלו. התובע ביקש להורות על הוצאת דו"חות אלו ועל מחיקת סעיפים המאזכרים דוחות אלו וזאת בשל העובדה כי דו"ח הביקורת לטענתו אינו קביל בהתאם לסעיף 170 ג1 לפקודת העיריות (נוסח חדש) ולפי סעיף 10 (א) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב- 1992. כן טען התובע כי דוח 2013 אינו רלוונטי משלא אוזכר במכתב הזימון לשימוע, ישיבת השימוע והחלטת ועדת הפיטורים. ביום 15.9.15 ניתנה החלטת ב ית הדין בנדון בה נקבע כי קיימת מניעה סטטוטורית להגיש את דוחות הביקורת לשנים 2013-14 כראיה קבילה וזאת נוכח הוראת סעיף 10 (א) חוק הביקורת הפנימית וסעיף 170- ג' 1 לפקודת העיריות, אולם הובהר כי אין באמור כדי למנוע מהנתבעת להיזקק למקורות חיצוניים לדוחות לתמיכה בטענותיה בדבר התנהלות התובע. דו"חות הפנייה למוקד התקבלו כראיה בתיק. כמו כן בית הדין לא נעתר לבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה. הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי. הצדדים קיבלו את המלצת בית הדין הארצי במהלך הדיון שהתקיים ביום 11.11.15 כמצוטט :" דוח 2013 יתקבל לא כראייה לאמיתות תוכנו אלא לאור טענת העירייה בכתב ההגנה לפיה דוח הביקורת עמד כחלק מהשיקולים של ההחלטה לפיטורי המשיב. אין בצירוף כדי לפגוע בטענת המשיב לפיה טענה זו של העירייה מוכחשת ולא משתקפת בכל מהלך ההזמנה לשימוע ומכתב הפיטורים. אין בהסכמה זו כדי לגרוע מטענה מטענות הצדדים. אשר לטיוטת דוח 2014 מוצע לנהוג לגביו כמו לגבי דוח 2013, בפרט משחלקו הוגש על ידי המשיב בעצמו. למען הסר ספק הדוח לא יצורף כראיה לאמיתות תוכנו"
טענות הצדדים
לטענת התובע השימוע שנערך לו הינו פסול בשל הפגמים המהותיים אשר נפלו בהליך, כמפורט:
הזימון כלל רשימת עילות סתמיות ללא פירוט של עובדות או ראיות כלשהן ולמעט צירוף של תמונות מגמתיות לא צורף כל מסמך.
צילומי 47 הערוגות שצורפו באיחור להזמנה לשימוע היו לטענת התובע מגמתיים באופן שלא שיקף את אלפי הגינות, הערוגות, גנים ופארקים ברחבי העיר, ללא התייחסות לכך שמדובר בתקופה האסורה בשתילה בשל שנת השמיטה, כאשר חלק מהתמונות שייכות לגינות פרטיות, שהתובע כלל אינו רשאי להשקותם. לטענת התובע צירוף תמונות אלו מראה בברור כי הזימון לשימוע נגוע בשיקולים זרים ופסולים.
בהחלטת וועדת הפטורים לא היתה כל התייחסות לכך שתיקו האישי נקי מכל טענה תפקודית או משמעתית במשך כל שנות עבודתו, הכולל שורת משובים שנתיים חיוביים, אשר קיבל במרוצת השנים, לרבות בשנת 2014 מהממונים עליו.
מאחורי הכוונה לפטרו עמדו שיקולים זרים ופוליטיים פסולים וזאת כחלק מרשימה ארוכה של פיטורים של בעלי התפקידים הבכירים והחלפתם במקורבי ראש העיר .
בהחלטתה, הוועדה התעלמה מכל טענותיו בשימוע, וכן מהתיעוד הרב שצירף ולא נימקה את החלטתה כראוי. החלטה זו אף כללה עילות וטענות חדשות, שלא נטענו בהליך השימוע ואשר אינן מבוססות , והיות שלא נטענו במכתב הזימון, לא יכול התובע להתגונן מפניהן בהליך השימוע.
הליך השימוע שנערך לו וכן ההחלטה על פיטוריו, כלל הכפשת שמו הטוב בעיתון וגרם לו ולמשפחתו עוגמת נפש רבה. פיטוריו פוגעים בזכותו הבסיסית להתפרנס והוצאתו ממעגל העבודה, בגיל 59, ללא הצדקה.
מנגד, לטענת הנתבעת לא נפל כל פגם בהליך פיטוריו של התובע או בעצם קבלת ההחלטה בדבר הפיטורים. התובע זומן מבעוד מועד לישיבת השימוע, נערך לו הליך שימוע ארוך וממצה, כחודש וחצי לאחר קבלת ההזמנה לשימוע, דבר אשר אפשר לו להיערך כראוי לישיבת השימוע, בה ניתנה לו הזדמנות להעלות את מלוא טענותיו ולהשיב לנימוקים בגינם התבקש סיום העסקתו.
עוד טוענת הנתבעת, כי אין בסיס לטענה כי פיטורי התובע נעשו משיקולים זרים או פוליטיים או כחלק מרשימה של פיטורים פוליטיים בנתבעת, דבר אשר לא היה ולא נברא, בכל המקרים אותם הציג התובע דובר בפיטורים כדין משיקולים ענייניים ו/או בפרישה בהסכמה של עובדים, וחלק מהמקרים אף נבחן על ידי בתי הדין לעבודה.
לטענת הנתבעת, הסיבה לפיטוריו של התובע הייתה חוסר שביעות רצונה של הנתבעת מתפקודו, כפי שפורט בהרחבה בהחלטה בדבר פיטורי התובע. לטענת הנתבעת היא רשאית להעלות טענות כנגד עובד גם כאשר טענות אלה אינן מגובות בתיעוד. לטענתה, אין היא חייבת "להשיב" לטענות התובע במסגרת החלטתה של וועדת הפיטורים. טענות התובע נבחנו לעומק ולא נמצא כי יש מקום לקבלן. וועדת הפיטורים התייחסה באופן פרטני ויסודי לכל טענות התובע , כך גם את המסמכים אשר הוגשו על ידי התובע והתמונה שעלתה בישיבת השימוע, עלתה בקנה אחד עם הטענות כנגד התובע ועל כן הוחלט לפטרו.
דיון והכרעה
סלע המחלוקת בין הצדדים נסוב על השאלה האם החלטת הנתבעת לפטר את התובע, נעשתה כדין.
נקדים אחרית לראשית ונציין כי לאחר שעיינו בכלל התשתית הראייתית שהוצגה בפנינו ולאחר ששמענו את התיק העיקרי ואת כלל העדים אנו סבורים כי דין התביעה להתקבל ברובה וכי הקביעות הלכאוריות שנקבעו על ידינו במסגרת ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים שרירות וקיימות. הכל כפי שנפרט בהמשך .
הלכה היא כי החלטה לסיים העסקתו של עובד צריך שתהא מבוססת על שיקולים ענייניים בלבד, כי "פיטורין ללא נימוק ענייני רלוונטי מוכח על ידי המעביד הם פיטורין לא חוקיים, פיטורין שלא כדין". בצד אלה אין חולק כי במסגרת בחינת חוקיות הפיטורים לא ישים בית הדין את שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של המעביד. ר' ע"ע (ארצי) 36316-06-12 עיריית רמת השרון נ' איילת שושני ג'ינו, ע"ע (ארצי) 375/99 החברה הכלכלית לפיתוח כפר מנדא (1997) בע"מ – ג'אבר [פורסם בנבו] (13.7.2000) עמ' 255. ראו עוד: בג"צ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע סג(3) 766 (2010), וכן ע"ע (ארצי) 300178/98 ביבס – שופרסל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע לו 481 (2001).
חובת ההגינות החלה על הנתבעת כמעסיק ציבורי מחייבת אותה לפעול כלפי עובדיה בהגינות ובתום לב. להגינות זו שתי פנים. ההגינות הדיונית אשר משמעותה כי עליה לנקוט בהליך שהוא הוגן, קרי ליתן לעובד זכות טיעון נאותה בטרם תכריע בעניינו ונאסר עליה לעמוד בניגוד עניינים. ההגינות המהותית מחייבת אותה לשקול שיקולים ראויים, ובכלל זה החובה לפעול בסבירות, ללא הפליה ושרירות, ושלא למטרות זרות (בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר-אגף המכס והמע"מ, פ"ד נב(1) 289, עמ' 363-364).
הכלל הוא שאין להחמיר עם העובד במידת הראיות להוכחתם של מניעים זרים בהתנהלות המעביד, ודי בראשית ראיה מצד העובד לקיומם של שיקולים זרים כדי להעביר את הנטל אל המעביד לסתור את הדברים. כן יש לזכור כי הפן השני של קביעה כי העובד פוטר משיקולים זרים הוא האשמתם של בעלי התפקידים שהחליטו על פיטוריו בהתנהלות בלתי ראויה. לפיכך, הגם שיש לקחת בחשבון את הקשיים הראייתיים הניצבים לפני עובד המבקש להוכיח כי פוטר משיקולים זרים, יש לוודא קיומה של ראשית ראייה לכך. ר' ע"ע (ארצי) 399258197 יהודית חנן – המועצה המקומית מנחמיה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 645 (2002).
לאור זאת, עלינו להידרש לשאלה האם עלה בידי התובע להרים את הנטל הראשוני המוטל עליו להוכיח חשד סביר לשיקולים זרים ופוליטיים בהחלטה בדבר פיטוריו ואם כן, האם הרשות הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח היפוכו של דבר.
ראשית נבחן את נימוקי הזימון לשימוע. עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כאמור כי הוא התמקד בשלושה נימוקים, כמצוטט:
"4.1 ... במהלך השנה האחרונה התגלו ליקויים רבים בטיפול ואחזקתם של גנים וצמחיה ברחבי העיר הבאים לידי ביטוי בעיקר בהזנחה של גינות וצמחיה, טיפול לקוי בגינות וצמחיה, אי השקיה מספקת שגרמה לייבוש גנים וצמחיה וגיזום לקוי וחסר של עצים וצמחיה.
ליקויים והזנחה אלה נובעים מניהול לקוי, תכנון לקוי של תכניות העבודה, ו/או פיקוח לקוי על עבודתם של קבלני גינון המועסקים על ידי המשיבה.... לאור הליקויים הרבים לא עמדת ביעדים המצופים ממך ובמטלות הפיקוח שעליהן אתה אחראי.
4.2 אי מענה ענייני לתלונות שהתקבלו מתושבים. במסגרת תפקידך, עליך לדאוג למתן מענה מיידי הולם וענייני לתלונות של תושבים ו/או בעלי תפקידים בעירייה. המענה המתקבל ממך לתלונות ו/או לפניות אינו עולה בקנה אחד מהמצופה ממך, אינו נותן מענה מספק יעיל וראוי לצרכי התושבים ומעיד על הפעלת שיקול דעת שגוי.
4.3 אי עמידת האגף בזמני התקן הנדרש לביצוע טיפול בפניות תושבים במהלך השנה האחרונה".
הזנחה של גינות וצמחיה, טיפול לקוי בגינות וצמחיה, אי השקיה מספקת שגרמה לייבוש גנים וצמחיה וגיזום לקוי וחסר של עצים וצמחיה.
בתמיכה לטענות אלו של הנתבעת, צרפה היא כ- 47 תמונות למכתב הזימון לשימוע. לטענת העירייה תמונות אלו שצורפו מעידות על הזנחה, וטיפול לקוי של התובע, במסגרת תפקידו.
נציין כי תמונות אלו צורפו ללא ציון המועד שבו צולמו ומעבר לתמונות אלו לא צורף כל מסמך למכתב הזימון לשימוע.
בנוגע ל-7 תמונות מתוכם, הרי שבסופו של יום העירייה הודתה כי מדובר על גינות פרטיות שבהן אכן התובע לא יכול היה לטפל ולכן תמונות אלה אינן רלוונטיות.
זה המקום לציין כי לא ברור מלכתחילה מדוע העירייה מצאה לנכון לצרף למכתב הזימון לשימוע, תמונות משטחים פרטיים, כאשר יש איסור לבצע פעילות כלשהי בשטחים פרטיים וכי משרד הפנים אף פנה ישירות לתובע בנדון בעבר. ר' נספח ב' -מכתב מיום 10.9.12.
מנגד, צירף התובע אינספור תמונות (בחוברת מצולמת) שצורפו גם למכתב ששלח לוועדת הפיטורים. מתמונות אלו עולה כי בגינות ובערוגות רבות ברחבי העיר אין הזנחה, נהפוך הוא יש שתילה וצמיחה.
זה המקום לציין כי עיון בעדותו של מר ממן מעלה כי הוא מודה כי ברחבי העיר יש 45,000 ערוגות כאשר הוא הציג 47 תמונות בלבד. (ר' עדותו בעמ 75 שורות 24-25).
אנו סבורים כי לא ניתן להסיק דבר מהתמונות שצרפה העירייה וזאת בין היתר, בשל העובדה שאין תיעוד למועד בו צולמו תמונות אלו. מקובלת עלינו עמדתו של התובע בנוגע לחשיבות המועד בו צולמו התמונות, במיוחד נוכח תוכנית השתילה שלפיה האגף עבד והעובדה כי עסקינן בשנת שמיטה.
עיון בנספח ו' לבקשה מעלה כי עוד ביום 10.2.14 הגיש התובע למנכ"ל העיריה תוכנית לגינון העיר לשנת 2014. הנתבעת לא הציגה כל מסמך ממנו עולה כי היו לה השגות כלשהן לתוכנית של התובע. עיון בתוכנית זו אף מעלה כי השתילה בשנת 2014 תוכננה למקומות מסויימים ובהתאם לתקצוב מראש. כמו כן עיון בתוכנית זו מעלה כי קיים לוח זמנים מאד מדוייק לביצוע התוכנית באופן שונה לכל מקום.
משכך גם אם במקום מסויים אכן במועד כלשהו נראה כי אין שתילה, משלא הוצג התאריך בו צולמו התמונות לא ניתן כלל ללמוד דבר הואיל וייתכן כי הדבר עולה בקנה אחד עם תוכנית השתילות שקבעה תאריכים שונים לאיזורים השונים בעיר בנוגע לשתילה.
עיון בתמלול ישיבת השימוע מעלה כי התובע נתן הסבר משכנע בנוגע לתמונות שצולמו והסבר זה לא נסתר ואנו מקבלים אותו, כמצוטט:
" נתתם לי 47 תמונות , לא 47 מקומות אלא 47 תמונות. ואנחנו בדקנו אותן . מדובר בצירוף מגמתי של תמונות בודדות, שכולן לא מעודכנות ומטעות ושחלקן לא רלוונטי כלל. ... 9 מתוך ה47 הם של שטחים פרטיים ... אכן אגף הגנים והנוף .. אינו אמור לטפל בשטחי גינות פרטיות שאינם מתוקצבים ושאינם בתוכנית העבודה. ... די בתמונות אלא להמחיש את הלהט בהמצאת ראיות מפוברקות. גם שאר התמונות לא מעודכנות ומטעות. הן צולמו בחודשים מאי ויוני 2014, לפני שהן נשתלו ע"י האגף. יש פה תמונות שאפילו יש טפטפות, הכל מסודר, כאילו הכנה לשתילה וצילמו את זה כאילו הזנחה. כמו כן, חלק מהתמונות הן מעוותות. התמונות הן של ערוגות קטנות בהיקפן ולא של גנים. למעשה מדובר בשטחים קטנים שהוכנו לשתילה, התמונות צולמו מתוך כוונה לצלם חלקית את הערוגות ולהעלים ולהסתיר את התמונה כולה של האתר וע"י כך ליצור במתכוון מצג שווא של הזנחה כביכול. .... " ר' עמ 24-26 לתימלול ישיבת השימוע.
התובע הציג בפני הוועדה טבלה מפורטת (נספח ח' לבקשה) ובה מענה לכל תמונה ותמונה. מנגד בהחלטת ועדת הפיטורים אין כל התייחסות לטענות המפורטות של התובע בנוגע לכל תמונה ותמונה, למעט הודיה כי חלק מהתמונות אכן לא רלוונטיות כי צולמו בשטחים פרטיים, שיש איסור לשתול בהם.
העובדה שהעירייה התעלמה מטענות התובע ומנגד לא ציינה את כלל המועדים בהם צולמו התמונות מובילה אותנו למסקנה כי התמונות שהוצגו לא מהוות אסמכתא להזנחה כלשהי .
עיון בהחלטת ועדת הפיטורים מעלה כי בהחלטה זו קיימת הודיה לפיה בסופו של יום אכן המקומות שצולמו טופלו, כמצוטט:
" 18. הועדה תציין כי מהתמונות שהוצגו על ידי מר דרורי עולה, כי הליקויים שנראו בתמונות תוקנו על ידי האגף והיא מברכת על כך אולם אין בכך כדי להמעיט מהעובדה שבמועד שבו צולמו התמונות, אלה הציגו תמונה של הזנחה ברחבי העיר ממנה לא ניתן להתעלם המעידה על טיפול כושל ולקוי."
מעבר לאמור, הנתבעת לא הציגה כל ראיה לפיה פנתה בזמן אמת לתובע וציינה בפניו דבר הזנחה כלשהי. עיון בעדותו של מר ממן מעלה כי התמונות לא הוצגו לתובע עובר לצרופם למכתב השימוע .ר' עמ' 75 שורות8-14 .
עדותו של התובע תומכת בכך שהתמונות צולמו באופן מגמתי וזאת למרות שבמועד השימוע העירייה ידעה כי חלק נכבד מהערוגות שהוצגו בתמונות כבר בוצעה בהם שתילה, המבקש הסביר זאת בעדותו שלא נסתרה, כמצוטט:
" אני אסביר. התמונה...אחרי שאני קיבלתי אותן, את התמונות, מייד, ... נתתי לאנשים שלי, אני מנהל. אני לא נמצא בכל מקום, שטח, אמרתי להם, תראו זה, תתייחסו. אז הסתכלו על זה , אמרו , מה, זה הכל כבר מגונן. אז אמרתי להם... אם ככה תסעו, כל אחד .. באיזור שלו.. תצלמו את הגינה היום ואני רוצה הסבר על כל אחד, מה המצב. ואז התברר שחלק מהצמחים, מהתמונות , הן היו פרטיות, ואפילו כתוב עליהן "פרטי" חלק אחר, היו נגיד, אנחנו הכנו את עצמינו לשמיטה. בשמיטה, אני צריך להוציא פרחי עונה, ולשתול רב שנתיים. לפי מדיניות העירייה ואז זה היה ערוגות...." ר' עמ' 12 שורות 9-19.
ובהמשך:
" אני מכיר את כל העיר. אני מכיר את הערוגות. יש שם תמונות... נגיד בצומת סירקין , אני נוסע שם כל הזמן, אני רואה את זה פורח וזה הכל. לכן התפלאתי, מציירים לי כאילו איזה הזנחה, שלא היה ולא נברא..... בצומת סרקין לדוגמא והיא נמצאת פה בראיות, פרחי עונה, ואני עכשיו בתוך התוכנית, בהנחיית המנכ"ל, שהמנכ"ל אישר לי את התוכנית האסטרטגית שהגשתי, אני הוצאתי את הפרחי עונה, כי פרחי עונה מתים בסוף הקיץ ואני יודע שיש לי שנת שמיטה, ואני צריך לשתול רב שנתיים, מוציא את הצמחים, מסדר את הערוגות , מסדר את הטפטפות ואז אתם מצלמים , והנה היא פורחת והכל, ויש שם עכשיו פורח, כל השנה נהדר וזה מצורף באלבום..." ר' עמ 13 שורות 2-24. ר' גם עמ 32 שורות 19-21.
יתרה מזאת עיון בעדותו של מר ממן בדיון במסגרת הבקשה לסעד זמני כאשר נשאל מי הורה על צילום 47 התמנות שצורפו לזימון ענה מר ממן:
" הליקויים מגיעים בדרך כלל מתלונות תושבים שמגיעים או ללשכת מנכ"ל או ללשכת ראש העיר ולכן ברגע שמגיעה תלונה כזו או אחרת נשלח נציג לבדוק, לצלם ואז יוצאת ההחלטה ישירות מה עושים ואיך עושים" ר'עמ' 72 שורות 1-4 לפרוטוקול הדיון מיום 19.4.15 וכן ר' עמ' 88 שורות20-23 .
חרף האמור, הנתבעת לא הציגה כל פניה בדבר תלונה של תושב או כל גורם אחר בדבר גינה ו/או ערוגה שהינה מוזנחת ואינה מטופלת.
נוכח האמור ומשהחלטת ועדת הפיטורים התייחסה לכך כי בסופו של יום המקומות נשוא התמונות שצורפו טופלו, והואיל והתובע הוכיח כי התמונות הועברו אליו לאחר שבוצעה השתילה, הרי שיש להסיק כי לא מדובר במחדל של התובע .הנתבעת מצאה לנכון לבסס את מכתב הזימון לשימוע על תמונות אלו, בשעה שידעה כי אינן משקפות את מצב הדברים באותו מועד. משכך שוכנענו כי נימוקי הנתבעת בכל הנוגע להזנחה לא הוכחו כלל ועל פניו נסתרו על ידי התובע מבלי שהנתבעת נתנה דעתה להסבריו הרבים במסגרת החלטתה לפטרו.
אי השקיה מספקת שגרמה לייבוש גנים וצמחיה וגיזום לקוי וחסר של עצים וצמחיה.
טענה זו של הנתבעת נטענה ללא כל ראיה שצורפה לתמיכה בה. מנגד, התובע במסגרת המסמכים שהעביר לנתבעת עובר לישיבת השימוע הציג מסמך ממנו עולה כי דווקא בשנים 2013 ו-2014 צריכת המים בפועל היתה גבוהה יותר מהשנים הקודמות ( ר' נספח כ' לבקשה ) .
המסמך היחיד שיש בו התייחסות של מנכ"ל העיריה לנושא ההשקיה שהוצג דווקא על ידי התובע הוא מכתב מיום 14.9.14 שם העלה מנכ"ל העיריה במכתב שמוען לתובע:" בביקורות שגרתיות אני נתקל לעיתים קרובות ברחובות שלמים בהם מערכת ההשקיה אינה פועלת והאדמה יבשה כגון רחוב רבין וגן הנופלים שניטעו לאחרונה. 2. כמו כן , בפסלים הצומחים שנשתלו לאחרונה יש חוסר בהשקיה. כידוע אנו בפתחה של שנת שמיטה ואין אפשרות לשתול מחדש. 4. עקב האמור, אני מבקש לקבל עד סוף השבוע דו"ח מדוייק על כל מערכות ההשקיה ותקינותם ברחבי העיר.
עם זאת, החלטת הפיטורים התעלמה מתשובתו של התובע לאותו מכתב כפי שהוצג בפניה.
למכתב זה מיום 14.9.14 הוציא התובע עוד באותו היום תגובה במייל, אליה צרף את הדוחות שביקש המנכ"ל וכן ניתן על ידי התובע מענה ספציפי בנדון:
" בחורשת הנופלים בוצע קו ביוב פגעו בצנרת ועקב כך לא היו מים בימים רביעי וחמישי ( מצורף תמונה) התקלה תוקנה וביום שישי קיבל מים. משקה כל יום. ברבין עקב תקלה בהצבת הטפטפות, ביום הראשון לשתילת הכרכרה, התייבשה חלק מהכרכרה, התקלה תוקנה מיידית ומושקה כל יום שעה וחצי. מצורף קבצים של צריכת המים בכל הגנים- מפורט ליום. בנוסף להלן כמות התקלות שטיפלנו בחודשים האחרונים ( מצורף קבצים)."
משכך יש להסיק כי בניגוד לטענת הנתבעת, התובע ענה בזמן אמת לבקשה של מנכ"ל העירייה ונתן הסבר ממנו עולה כי הדברים טופלו , וכן צרף אסמכתאות לטיפול בנדון. מעבר לאמור, מתכתובת זו אנו למדים כי כאשר יש למנכ"ל העירייה טענות קונקרטיות לתובע, הוא מוצא לנכון להעלות אותם על הכתב ישירות לתובע, בזמן אמת. מעבר למכתב זה לא הוצג מסמך כלשהו מטעם העירייה הנוגע להתנהלות בעייתית כלשהי של התובע מזמן אמת, דבר שמחליש את טענות הנתבעת כנגד התובע בנדון.
זה המקום לציין כי החלטת הוועדה מתעלמת מתשובתו המפורטת של התובע בנדון מזמן אמת למרות שזו הועברה לנתבעת בישיבת השימוע. הנתבעת בהחלטתה מציגה את הדברים באופן חד צדדי ומבלי ליתן כל התייחסות לאסמכתאות הספציפיות בנדון שמסר התובע בזמן אמת, כאשר מכתב זה כלל לא עלה במכתב הזימון לשימוע אלא עלה דווקא בתשובת התובע.

העדר טיפול בתלונות התושבים ואי עמידת האגף בזמני התקן הנדרש לביצוע טיפול בפניות תושבים במהלך השנה האחרונה".
עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כי טענות אלה של העירייה נטענו באופן כוללני מבלי לתת דוגמאות ספציפיות ומבלי לצרף אף לא מסמך אחד התומך בטענות שהובאו במסגרת המכתב לזימון לשימוע.
מנגד עיון במכתב שצרף התובע לחברי הוועדה ולאסמכתאות הרבות שצורפו למכתב זה, לרבות תכתובות מייל בנדון, מוביל למסקנה כי אין ממש בנימוקים אלו של הנתבעת.
עיון בחומר שצרף התובע לחברי הוועדה מעלה כי התובע הציג מיילים רבים של שביעות רצון מעבודתו וכן תעודות רבות של הוקרה על ביצוע עבודתו, לרבות בשנת 2014 (ר' נספחי א וב' לבקשה- תעודת הוקרה למבקש מועד השכונה נוה גן מ- 1/14 , תעודת הוקרה מהמועצה הדתית על קיום כנס "הטיפול בגינות הנוי בשמיטה", מכתב תודה מ-30.4.14 למר דרורי וצוותו בנוגע לפרויקט ניקיון חצרות בתים ונטיעות, מייל תודה למחלקת הגינון מתושבת שכונת אחדות מיום 13.8.14. לרבות מייל תודה מיום 18.12.14 בנוגע לגיזום העצים וכן מייל תודה מתושבת נוספת מיום 18.12.14 על גיזום עצים) ומיילים נוספים רבים. כאשר מנגד הנתבעת לא הציגה אף לא מייל אחד בנוגע לתלונה ספציפית כנגד האופן בו התנהל התובע או האגף שבראשותו. עיון בנספחים ת/יח-ת/כ לתצהירו של התובע מעלה כי התובע קיבל מכתבי תודה מתושבים בנוגע לפעילותו המקצועית .
יתרה מזאת עיון בנספח 20 לבקשה לסעדים זמניים, שהוצג גם לוועדת הפיטורים, מעלה כי בהתפלגות הטיפול בתלונות בחתך יחידתי לשנת 2014 מספר התלונות באגף גנים ונוף עמד על 23 תלונות כאשר זמן התגובה היה של 4 ימי עבודה. בהשוואה לאגפים אחרים, כפי שהוצג באותו מסמך, מספר התלונות של אגף גנים ונוף, היה הנמוך ביותר ואילו זמן התגובה היה המהיר ביותר בהשוואה לשאר המחלקות. למרות נתונים אלו שהוצגו על ידי התובע, הוועדה בהחלטת הפיטורים לא התייחסה לכך ורק חזרה על טענותיה, זאת מבלי להתמודד עם התשובות המפורטות של התובע ומבלי שהביאה כל אסמכתא מזמן אמת, לנטען על ידה.
ממכלול האמור לעיל עולה כי למעשה הטענות שנטענו במכתב הזימון לשימוע נטענו באופן כללי וללא כל התייחסות ספציפית וחמור מכך סותרים הם אחד לאחד, את הטענות והראיות אותם התובע הציג בפני ועדת הפיטורים.
כמו כן ניתן לראות כי בנושאים שהטרידו את הנהלת העירייה הנושאים הועלו לטיפול ואף טופלו בזמן אמת כפי שניתן לראות בנספח ל': סיכום דיון בנושא מדיניות העירייה לגבי גיזום עצים מים 8.9.14. כמו כן עיון בסיכום דיון זה מעלה כי קיימות תוכניות עבודה בניגוד לטענת הנתבעת . ר' נספח ל .
למרות האמור, עיון בהחלטת ועדת הפיטורים ( סעיף 20 ) מעלה כי שוב יש התייחסות מגמתית בנושא זה. כמו כן טענת העירייה כי ההנחיות בנוגע לגיזום לא מולאו, לא הוכחה ואין כל התייחסות בזמן אמת בנדון מעבר לנספח ל'.
נוכח מסקנתינו לפיה הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח את הליקויים וההזנחה של התובע הרי שממילא לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת בדבר ניהול לקוי, תכנון לקוי של תוכניות עבודה ו/או פיקוח לקוי על עבודתם של קבלני גינון, טענות שממילא נטענו באופן כללי ולא באופן ספציפי ומבלי לתת כל דוגמאות בנדון או אירועים ספציפיים הנוגעים לפעילות התובע בשנת 2014 שהיא השנה אליה התייחס הליך השימוע, כפי שיפורט בהמשך. מעבר לאמור התובע הציג לוועדת הפיטורים תוכניות עבודה - נספחים 19-21 למוצגי השימוע. והנתבעת לא הציגה כל התייחסות מזמן אמת כנגד תוכניות אלו.
נוכח האמור ומשהתובע התייחס לכל טענה שנטענה כנגדו ונתן הסבר מפורט בצירוף אסמכתאות, אנו סבורים כי אין ממש בנימוקים שפורטו במכתב הזימון לשימוע והנימוקים שבגינן זומן המבקש לשימוע הוכחו כנימוקים שאינם מוצדקים, ודי בכך כדי להוות ראשית ראיה מטעם התובע כי שיקולים זרים היו בבסיס פיטוריו ולהפוך את הנטל לעירייה כדי להוכיח שלא היו שיקולים זרים בפיטוריו.
אנו סבורים שהנתבעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי לא היו שיקולים זרים בפיטורי התובע, ממכלול הנימוקים שיפורטו.
ראשית, ישנם הבדלים אקוטיים בין הנימוקים במכתב הזימון לשימוע להחלטת השימוע
זה המקום לציין כי בהפעלת הביקורת השיפוטית על הליך הפיטורים עלינו לבחון את הסיבות לפיטורים כפי שהועלו במכתב הזימון לשימוע ובשימוע. העלאת טיעונים חדשים לאחר הליך השימוע אינם עולים בקנה אחד עם הדין, ועם תום הלב הנדרש ממעסיק במסגרת הליך פיטורים.
עובד המוזמן לשימוע צריך שיועמד על הסיבות לכך לאשורן, ועל המעסיק להבהיר לו את הסיבות שבגינן שוקל הוא את פיטוריו.
אשר לפיטורים תוך מתן סיבה שאינה נכונה נפסק כי –
"יחסי עובד-מעביד, ממהותם, מחייבים מידה רבה של ביצוע "בתום לב" ו"נאמנות", מידות אלה נדרשות לא רק מאחד הצדדים ליחסים החוזיים אלא מהשניים – הכל, כמובן, כמתחייב מהשוני שבתפקידים ובמעמד. גמר חוזה העבודה – פיטורים – מסיבה מוצהרת שמתברר כי כלל לא היה יסוד לה ושימשה מסווה לסיבה אחרת שלא ראו לנכון לגלות, אינו מתיישב עם "תום לב" המתחייב מחוק החוזים ובמיוחד מיחסי עובד-מעביד". (ר' דב"ע מא/3-93 חג'ג'-איתם מנהל אזורי אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע יג 74, בעמ' 82 (1981)]
לאחר שהתובע מסר טיעונים מאד מפורטים לכל טענה שהופיע במכתב הזימון לשימוע ולאחר שצרף מענה לכל טענה וטענה בליווי אסמכתאות למכביר, עולה שהנתבעת למעשה שינתה את נימוקיה והחלטת ועדת הפיטורים התבססה על נימוקים נוספים ושונים שלא בא זכרן במכתב הזימון לשימוע.
במה דברים אמורים?
במכתב הזימון לשימוע אין כל טענה בנוגע לכך שהתובע לא נקט ביוזמה כמצופה ממנו . מנגד עיון בהחלטת ועדת הפיטורים מעלה כי נושא העדר יוזמה היה בבסיס ההחלטה כמפורט בסעיף 15 להחלטה.
גם עיון בעדותו של מר ממן מעלה כי הנימוק מבחינתו לפיטורי התובע אינו קשור כלל למפורט במכתב הזימון לשימוע אלא מדובר בנימוק אחר – העדר לקיחת יוזמה כמצוטט :
"ש: האם הוא לא ביצע את ההנחיות שלך? ת. ברור שההוא ביצע. ש: הכל הוא ביצע? ת. הוא ביצע את ההנחיות שלי אבל אני מצפה ממנהל אגף שיקח יוזמה, שישפר כי היה שמה תוהו ובוהו שאני הגעתי" ר' עמ 78 שורות 23-27.
עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כי אין בו כל טענה על כך שהתובע אינו פועל באופן עצמאי וכי המנכ"ל היה צריך להפעיל אותו דבר שיצר בעיית תקשורת בין התובע למנכ"ל. בניגוד לכך בהחלטת ועדת הפיטורים סוגייה זו היתה מהותית ביותר וזו מבלי שנושא זה עלה כלל במכתב הזימון לשימוע. בהחלטת ועדת הפיטורים יש הודייה כי אכן התובע נתן מענה לתושבים אולם זה היה ברוב המקרים נוכח הנחיות שוטפות שקיבל מהמנכ"ל, כעולה מסעיף 22 להחלטת ועדת הפיטורים , כמצוטט:
" מר דרורי הציג בפני הועדה טענותיו לעניין טענת העירייה בדבר אי מתן מענה ענייני לתלונות תושבים ו/או בעלי תפקיד בעירייה. הועדה תציין, כי לפי דברי המנכ"ל בשנה האחרונה עלה, כי התנהלותו של מר דרורי והפעולות שבוצעו על ידו היו בחלק גדול מהמקרים פועל יוצא של הנחיות שוטפות שקיבל ממנכ"ל העיריה, אשר נדרש הלכה למעשה לטפל באופן ישיר בניהול האגף. מצב דברים זה גרם להעדר תקשורת יעילה וישירה בין מנהל האגף לבין מנכ"ל העירייה, וזאת בעיקר נוכח העדר יוזמתו של מר דרורי, שחייבה כאמור, מעורבות ישירה של מנכ"ל העירייה בניהול האגף הועדה סבורה, כי מתפקידו של מנהל האגף לנהל את האגף בהתאם להנחיות המתקבלות מהנהלת העירייה אולם, כפי שתואר ע"י המנכ"ל, מעורבות היתר והצורך לתפעל את האגף בהנחיות חוזרות ונשנות, מעידות על אופן ניהול שאינו מצופה ממנהל אגף בעירייה ומכביד ופוגע בניהול השוטף."
כלומר מטענה של ליקויים והזנחה בביצוע עבודתו של התובעת בתחומים רבים כפי שצויין במכתב הזימון לשימוע, הרי לאחר שהתובע הביא ראיות למכביר מהם עולה כי לא ניתן לקבל את טענות העירייה לעניין ליקוייו בשתילה, השקיה וכד', לפתע החלטת ועדת הפיטורים התבססה על נימוק חדש, לפיו "נוכח העדר יוזמתו של המבקש, מנכ"ל העירייה היה צריך להתערב באופן ישיר בניהול האגף ולתת הנחיות חוזרות ונשנות". למותר לציין שלא הוצגה כל ראיה המעידה על כי מנכ"ל העיריה נתן הנחיות חוזרות ונשנות לצורך ניהול האגף או כי התובע לא היה יוזם או כי היתה פנייה לתובע על כך שמצפים ממנו שיזום יותר.
עיון במכתב התשובה של התובע מעלה כי הוא דווקא ציין יוזמות רבות שלו כדי להעיד על מקצועיותו וזאת עוד לפני שכלל ידע כי החלטת וועדת הפיטורים תעסוק בנושא זה.
הדבר עולה גם בקנה אחד עם עדות התובע בנדון:"לא הגשתי הצעת מחיר כי זה לא התפתח לשלב הזה. זה היה עניין של יוזמה לעניין , ברגע שלא הייתה שום התייחסות, כי בזמן הזה הם תפרו את התיק, הם הכינו את מכתב השימוע, זה היה לפני השימוע עוד, עוד לפני שקיבלתי את מכתב ההזמנה, אז ולא ידעתי שיטענו את זה על יוזמות, הרי לא, לא הופיע במכתב השימוע לא הופיע שאין לי יזמות, זה אחר כך הייתה טענה שמאד נדהמתי לשמוע אותה, אני רק מראה שהייתה יוזמה שלי, כמו עוד עשרים יוזמות שציינתי בתמליל של השימוע, רק לא התייחסו כי לא רצו להתייחס ליוזמות שלי..." ר' עמ' 103 שורות 23-30.
כמו כן גם עיון בעדותו של מר בלומנשטיק מעלה כי העיד בדבר היוזמות של התובע:" ש:.. המנכ"ל טוען בתצהירו שלו שדרורי הוא לא מנהל יוזם, מה אתה אמור על זה? ת: אני מסתכל לתקופה של עשר שנים שהוא תחתיי אז בהחלט שהוא היה בהרבה בהרבה נושאים יוזם גם להדגיש השנה שהיה את החיידק הזה.. חדקונית הדקל, אז הוא הראשון שהביא את זה הפתיע את כולם שחדקונית הדקל היא נכנסת לארץ וצריך לעשות פעילות מונעת על מנת שעצים לא יקרסו בעיר ולכן התחלנו לעבוד גם בהמשך בעניין זה ופה הוא הפתיע את כולם כולל את ראש העיר..." ר' עמ' 47 שורות שורות 8-14.
כמו כן עיון במכתב מיום 6.1.15 של מר אורי ויזנר ראש אגף גנים ונוף וחבר הנהלת העיר שנשלח לועדת הפיטורים התייחס מר ויזנר ביוזמתו על יוזמות של התובע ועל כך שאגף זה במשך שנים זכה כאגף מצטיין. למרות האמור הנתבעת לא התייחסה כלל לכך במסגרת החלטת ועדת הפיטורים.
מעבר לאמור, עיון בהחלטת ועדת הפיטורים מעלה טענה נוספת שלא בא זכרה במכתב הזימון לשימוע שהפכה להיות בבסיס נימוקי הפיטורים, כמצוטט:
"24. מנכ"ל העירייה סבור כי יש בעיית תקשורת בין מר דרורי לבינו וכי יש מערכת יחסי עבודה שאינה מאפשרת המשך עבודה משותף".
טענה זו באה לעולם רק לאחר שלמעשה התובע נתן מענה מפורט לכלל הטענות שהועלו כנגדו במכתב הזימון לשימוע ומבלי שהנתבעת צרפה ראיה כלשהי בנדון.
הנתבעת לא נתנה כל הסבר מדוע מנכ"ל העירייה אמור לעבוד בצמידות יומיומית עם התובע, שמשמש בתפקיד מקצועי מזה שנים רבות. גם אם טענת העירייה בנדון נכונה, הרי שהוכח בפנינו כי הישיבות של המנכ"ל בנושאים המקצועיים לא היו דווקא ישירות מול התובע אלא בעיקר אל מול הממונים עליו, כעולה מחקירתו הנגדית של צביקה בלומנשטיק בנדון:" כאן יש עבודת מטה מסודרת שהמנכ"ל דגל בה. הוא אמר בדברי כניסתו לתפקיד " אני עובד באמצעות מנהלי המנהלים .." ר' עמ' 55 שורות8-10.
עדות זו עולה בקנה אחד עם עדותו של התובע, שלא נסתרה בנדון, כמצוטט:
" צביקה, אני מניח יבוא פה להעיד, ... הוא כל הזמן שיבח אותי, 15 שנה , 10 שנים, נתן לי ... מאז שהוא היה המנהל שלי, כל הזמן שבחים על הציונים. הוא היה המנהל שלי עבדתי מולו, הוא היה היושב מול המנכ"ל, כי המנכ"ל עבד בדרך כלל עם מנהלי מנהלים, המנכ"ל לא ישב איתנו בישיבות עבודה ..." ר' עמ 21 שורות 11-17
מעבר לאמור, אנו מבכרים את עדותו של התובע לפיה לא היתה כל בעיית תקשורת בינו לבין המנכ"ל כעולה מעדות התובע שלא נסתרה:
" הפוך.. יש לי מיילים שהמנכ"ל לפני שבוע כותב לי "תודה רבה", לפני שבועיים מהיום". עמ 22 שורות 1-4
עדותו של התובע עולה בקנה אחד בנדון עם עדותו של בלומנשטיק:
ש:" מה היו היחסים שלו עם הממונים עליו? עם המנכ"ל איתך עם ראש העיר?
ת: היחסים איתי היו בסדר גמור מקצועיים וחברתיים כמו כל מנהלי האגפים האחרים. מנכ"ל העירייה וראש העיר יש לציין שהם נכנסו לתפקיד בסוף דצמבר ולקח זמן להתאקלם לעבוד אחד מול השני על פי הדרישות החדשות והנהלים החדשים אבל בהחלט כל מה שנדרש ממנו בוצע על ידו." ר' עמ 47 שורות 1-5.
גם עיון בעדותו של מר ממן מעלה כי הוא מודה כי התובע ביצע את ההנחיות שלו. ר' עמ' 78 שורות 26.
משכך לא שוכנענו כי יש בעיית תקשורת בין השניים שיש בה כדי למנוע את ביצוע עבודתו של התובע או כדי לפגוע בהתנהלות תקינה של האגף.
לאחר שמיעת מלוא הראיות בתיק אנו סבורים כי הוכח כי נמסרו לתובע הנחיות רבות וסותרות שמטבע הדברים גרמו לבלבול אולם אין לכך כל קשר לבעיה ביחסי אנוש או למערכת יחסי עבודה שאינה מאפשרת המשך עבודה משותף. היטיב לתאר זאת הממונה הישיר של התובע, מר בלומנשטיק בעדותו, כמצוטט:
" ש: ..תגיד לי האם מר דרורי הודיע לך שהוא לא מסוגל לעבוד עם המנכ"ל ?
ת: באחת מפגישות העבודה אמר לי דרורי שלעבוד בצורה כזו כפי שכרגע עובדים שהוא מקבל ממני הוראות, הוראות מהמנכ"ל הוראות מעוזר המנכ"ל... זאת אומרת שהוא בעצם מחוייב לא לבצע הוראת של מאן דהוא ובעדיפות בעצם את שלי שאני בעצם האחראי עליו ואני המנוסה ואני היודע ושהוא מקבל הנחיות אחרות אז הוא אומר לי מה אתה רוצה שאני אעשה? זה מצב בלתי אפשרי לעבוד בצורה כזאת אם הוא הודיע שהוא לא מסוגל לעבוד עם המנכ"ל אני חושב שזה קצת הוצאת דברים מהקשרם אבל הדברים נאמרו שאי אפשר זה סיטואציה בלתי אפשרי לעבוד בצורה כזאת." ר' עמ 49-50 .
ובהמשך:
"ת: דרורי לא התבטא במילים " אני לא יכול לעבוד עם המנכ"ל" כי זו לא הערה הגיונית בכלל. הוא אמר זה מצב בלתי אפשרי לעבוד בצורה כשאת שאני מקבל הנחיות מכל הכיוונים וגם מראש העיר לפעמים שפונה אליי אז ככה אתה רוצה, המנכ"ל רוצה, חן שגיא רוצה, ראש העיר רוצה, מה אני אמור לעשות?
ש:... למה צריכה להיות בעייתיות בכך שהוא מקבל הנחיות מכל הגורמים הניהוליים האלה.
ת: אם יש הנחיות שהן לא, שהן סותרות לפעמים במקרים מסויימים אחד את השני או בניגוד למדיניות קיימת בתוך המנהל, שמן הראוי שאני אדע שמשתנה או שונה אז הדברים היו בעבודת מטה נכונה היו צריכים לעבור דרכי, .. וזה היה מתבצע ב-100 אחוז. אבל לפעמים דרורי קיבל הנחיות בטלפון או בפגישות כאלה ואחרות שאפילו לא ידעתי מהן. ." ר' עמ 54 שורות 20-33.
ובהמשך עדותו הבהיר שוב נקודה זו:
" .... בלשכת מנכ"ל צצו בחצי השנה האחרונה דמויות נוספות שדיברו גם בשם מנכ"ל. גם העובדים שהיו אצלי נהגים פתאום נהיו עוזרי מנכ"ל א', עוזר מנכ"ל ב'... היה סלט שלם של הנחיות. ...בגלל השיטפון של ההנחיות מהרבה גורמים שהיו מסביב ללשכת מנכ"ל ולשכת ראש העיר, שבעצם הקשו על העבודה בצורה מסודרת כי חלק מתוכנית עבודה שכל הזמן היתה משתנית"...ר' עמ 56 שורות 4-21 .
האמור עולה בקנה אחד עם עדות התובע בנדון בהוכחות:
" ש. אני מדברים על החודשים שבהם עבדת בעירייה, .. בוא תאשר לי שלא עבדת באופן ישיר מול המנכל, שאתה והמנכל לא עבדתם באופן ישיר, חוץ מהחודש בו היית בבית חולים. ת: ... תמיד שהמנכל רצה אותי, עבדתי ועבדתי מולו גם עכשיו שהוא מעיד בבית משפט, בתצהיר שלו שאין קשר איתי ,אז יש קשר, אני נפגש איתו בפגישות, הוא התקשר אלי בטלפונים ויש עבודה, וחלק מהעבודה זה עם עוד אנשים.. ר' עמ' 187 שורות 15-23
ובהמשך:
" ש:.. האם נכון שאתה פנית לצביקה בלומנשטיק ואני מדברת על התקופה שקדמה לפיטורים שלך, ואתה אמרת שאתה לא יכול לעבוד עם המנכל ואתה מבקש שיציבו איש ביניים שיעבוד מולך לבין המנכ"ל בלשכת המנכ"ל. ת: לא, גם צביקה העיד על זה וגם אני חוזר על זה עכשיו בצורה הכי הכי ברורה , אני באתי לצביקה אמרתי לו תשמע , יש פה בעיה, אי אפשר לעבוד ככה שכל היועצים וכל הדברים משנים אותנו, אתה נותן לנו הוראות סותרות על זה צביקה גם העיד.. והמנכ"ל פירש את זה כמו שהוא פירש ... אני בחיים לא אגיד למנכ"ל, אני לא עובד עם מנהל, אני לא עובד עם ראש עיר, אין כזה דבר, כמו שלא אסכים שאנשים שלי יגידו לא עובדים איתם, אין כזה דבר. ש: אז למה.. מה הייתה הבעיה שלך..?...ת:המנכ"ל הנחה אותי שלא לקבל מהם הוראות".ר' עמ' 188 שורות5-21.
זה המקום לציין כי עיון בנספח ת/כה שצורף לתצהיר עדות ראשית של התובע, מחדד את הבעייתיות שנוצרה בשל מתן הנחיות סותרות ,כפי שיפורט בהמשך.
משכך לא ניתן לקבל את טענת העירייה כי בשל בעיות של יחסי אנוש או העדר תקשורת בין המבקש למנכ"ל, יש לפטר את התובע. לאחר שמיעת הראיות בנדון, שוכנענו כי מדובר על בעיה רוחבית שלא קשורה למערכת יחסים ספציפית בין התובע למנכ"ל ולא שוכנענו כי יש בכך קושי אמיתי כדי לבצע את העבודה בשל כך, גם היום.
יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בתיק ע"ע 506-09 רות הורוביץ נ' עמותת בית חנה ( מיום 24.10.10)
"לא התרשמנו מקיומו של קושי אמיתי בעבודת המערערת ... אם היינו מקבלים טענת מערכת יחסים עכורה כצידוק גורף לפיטורים, הרי שלעולם לא היה באפשרות בית הדין להחזיר עובד לעבודתו. בכל עת יוכל מעביד להתנגד לסעד האכיפה בטענה כי מערכת היחסים הגרועה מונעת יישומו. יתירה מזו מעביד יעכיר במכוון את מערכת היחסים, כפי שלמעשה אירע במקרה שלפנינו, ולאחר מכן יטען כי מערכת יחסים שכזאת מונעת ממנו מלהעסיק את עובדו ומצדיקה פיטוריו."

שנית, העדר התייחסות הנתבעת לגיליונות הערכה שהממונים של התובע מילאו בנוגע לתיפקודו ומקצועיותו, במסגרת החלטת ועדת הפיטורים
התובע צרף למכתב תגובתו לזימונו לשימוע את הערכות המשוב שלו לשנים 2005- 2014 שמולאו על ידי הממונה הישיר שלו לרבות גם במהלך חודש 12/14. עיון במשובים אלו , לרבות במשוב לשנת 2014 מעלה כי התובע דורג בשנים האחרונות, בכל הפרמטרים בציונים גבוהים ביותר ולרוב קיבל את הציון "מעבר לציפיות יוצא דופן", שהינו הציון הגבוה ביותר, תוך שהממונה עליו מציין כי מדובר בעובד מסור, חרוץ , בעל אחריות לפעולותיו, לויאלי למנהליו, אמין דייקן , תובע מעובדיו לעמוד בסטנדרטיים גבוהים, מודע לעוצמותו וחולשותיו המעטות וסופרלטיבים רבים אחרים.
זה המקום לציין כי גם בשנת 2013 ושנים קודמות הערכות על התובע היו טובות ביותר .
למרות האמור לעיל, הוועדה בחרה להתעלם בהחלטת הפיטורים מהערכות טובות אלו לרבות אלו משנת 2014 ולא ניתן על ידה כל הסבר כיצד זה שנים כה רבות יש שביעות רצון מלאה מתפקודו של התובע ולפתע הדברים השתנו באופן כה דרמטי וזאת מבלי שהציגה כל ראיה מזמן אמת לפיה פנתה לתובע והסבה את תשומת ליבו לכך שחלה התדרדרות באופן תפקודו המקצועי.
הלכה היא כי "אדם שהתאים לתפקיד קודם לכן, הנטל על המעביד המפטר להוכיח כי אותו עובד אינו מתאים לתפקידו ר' עניין כפר מנדא, בעמ' 255.
כוונת הדברים היא שלכל הפחות נדרש המעסיק, ובמקרה הנוכחי – העירייה, להוכיח לכאורה – קרי, ברמה המצדיקה את העברת הנטל לכתפי העובד – את הטענות המצדיקות את השינוי בהערכת העובד. הוכחה שכזו יכול שתיעשה באמצעות תיעוד מזמן אמת בתיק האישי או כיוצ"ב. העדרו של תיעוד כזה, אינו מלמד בהכרח שלא היו בעיות בתפקוד העובד וכל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו, אך ברי כי הוא מציב קושי ראייתי מבחינת המעסיק, שיהא עליו גם להסביר את העדר התיעוד וגם להוכיח את הבעיות הנטענות בתפקוד העובד באמצעות ראיות אחרות.
במקרה הנוכחי, העדרו של תיעוד מזמן אמת, שממנו, אילו היה בנמצא, ניתן היה ללמוד על בעיות בתפקוד התובע, מקשה עד מאד לקבל את גרסת העירייה בדבר בעיות בתפקוד התובע ומחזק את מסקנתינו כי פיטורי התובע היו שלא כדין.
מעבר לעדותו של מר ממן, ומר כרמי שנכנס לתפקידו רק לאחר הליך השימוע לא הביאה הנתבעת כל עד שיתמוך בטענתה ומשכך הדבר יפעל לחובתה.
שלישית, העדר התייחסות ממשית למכתבים ספציפים שהעבירו הממונים הישירים של התובע
ביום 6.1.15 העביר מר אורי ויזנר ראש אגף גנים ונוף וחבר הנהלת העיר מכתב לוועדה בו העלה את התייחסותו הספציפית לכלל הטענות שנטענו על ידי העיריה כנגד התובע והביע הסתייגותו מהטענות שהעלתה העיריה כנגד התובע, כמצוטט:
"... בעת שנודע לי על כוונתם לפיטורים, הבעתי מספר פעמים בשיחות בע"פ עם בעלי תפקידים בעיריה ועם ראש העיר עו"ד איציק ברוורמן את התנגדותי למהלך כנגד מר דרורי. מר ישראל דרורי מנהל ותיק בעיריית פ"ת, ולהבנתי מבצע בנאמנות את תפקידו כמנהל אגף גנים ונוף. מר דרורי בעל השכלה של אגרונום, בעל ניסיון עשיר ומגוון בתחום הגננות, שימש בתפקידים ציבוריים בתחום זה, נחשב בר סמכא המוזמן לעיתים קרובות להרצות ולהנחות בעלי תפקידים מקבילים ובפורמים מקצועיים מכובדים.. אנו מסכימים לגבי הגדרת התפקיד שהוזכרה במכתבכם כדלהן: במסגרת תפקידו אחראי מר דרורי לתכנון וביצוע תכניות עבודה שנתיות/עונתיות לעובדי האגף ולקבלנים המועסקים על ידי העירייה לצרכי הגינון ברחבי העיר.... בהזמנה לשימוע הועלו מספר טענות כלליות, ללא פירוט ותיעוד, אך אשתדל בכל זאת להתייחס אליהן:
1.הנהלת העיר החליטה על מיתוגה כעיר ירוקה ובמכתבכם טענתה כי נתגלו ליקויים רבים בטיפול ואחזקה של צמחייה, אי השקיה מספקת וליקויים בגיזום- למיטב שיפוטי טענות אלה כלליות לחלוטין ולא הובאו בפני כל הוכחות ההולמות את חומרת טענותיכם. גם התמונות שהוצגו לי במהלך השיחות המקדימות, בטלות לעומת היקף העשיה העצום שנעשה במהלך שנת 2014 עד ערב רה"ב תשע"ה, כאשר שטחים נרחבים נשתלו, שוקמו והוכנו לקראת שנת שמיטה. במהלך תקופה זו זכו עובדי האגף בראשותו של מר דרורי לשבחים רבים על מסירותם ותפקודם המקצועי בהכנת העיר ואף שימוש דוגמא לערים אחרות.... יתרה מכך, תוכניות עבודה ביצועיות ברמת האגף הוכנו גם הוכנו, עברו את אישורי ואישור מנהל מינהל ש.פ.ע מנהלו הישיר של מר דרורי. לא זכור לי כל משוב שלילי, טענה או דיון שנערך ובו הובעו אי שביעות רצון כלשהי מתוכנית העבודה שהוגשה או דרישה לשינויים. 2. עם כניסתי לתפקיד גיליתי כי מתקיים קורס לניהול למנהלי המחלקות באגף, ביוזמתו של מר דרורי.... סיכום הקורס הוצג בטקס חגיגי בהשתתפות ראש העיר והמנכ"ל שחלקו שבחים לאגף ולעומד בראשו. לקחי הקורס מיושמים באגף באופן שוטף ועל כן אגדיר כתמוהה את הטענה לגבי התנהלות האגף ואופן ניהולו של מר דרורי. אגף גנים ונוף זוכה במשך שנים כאגף מצטיין, ואני בספק אילו אגפים נוספים בעירייה מנוהלים ברמה אישית וניהולית גבוהה כזו בחשיפה גבוהה מול התושבים ותחת לחץ, כפי שמשתקף בעבודתו של מר דרורי... אני סבור כי למר דרורי ראויה הערכה והוקרה על תפקודו בתקופה זו, אמינותו ויושרתו המקצועית...".
כמו כן במכתב זה התייחס מר ויזנר על פועלו של מר דרורי בנושא ההשקיה, הגיזום ומתן מענה לתושבים ולמעשה הבהיר כי אופן טיפולו של מר דרורי בכלל נושאים אלו שנטענו כנגדו במכתב הזימון לשימוע, נעשו על ידו בצורה מקצועית יעילה ולשביעות הממונים עליו.
כמו כן גם הממונה הישיר של התובע, מר צביקה בלומנשטיק פנה במכתב מפורט לוועדת הפיטורים במכתב בו הבהיר:" .... על כל עבודת הניהול הזו היה אמון מר ישראל דרורי. ....כשרונו, יכולתו המקצועיות, עיקשותו והתמדתו, הצליח לשנות את האגף ופעילותו, בצורה דרמטית ואכן משנת 2009-10 החל השינוי המיוחל ששיפר את פני העיר והאווירה הכללית, הירוק השתלט על תפיסת העולם העירונית, הגביר את ההגירה החיובית לעיר פעילותה השתפרה ושביעות הרצון לא אחרה להגיע.... מר ישראל דרורי ידע במשך הזמן למקצע את עובדיו תוך כדי מעורבותו, הסבריו, ולקיחת אחריות בכל תחום עליו היה מופקד האגף. פעל רבות לבצע השתלמויות בתחום המקצועי ולהשריש ערכי ניהול אך לפי שנה וזכה בשל כך לשבחים רבים גם על ידי מנכ"ל העיריה. ...בתחום הדומם שיפר ושידרג את הטיפול והמחלקה, שפעלה תחתיו הגיעה להישגים רבים ובהמשך הוגדרה ע"י משרד העבודה כאחת הרשויות הטובות ובעלי הבטיחות ברמה גבוהה ביותר. ... חוות הדעת שנרשמו על ידי בכובד ראש מידי שנה, מצביעות על יכולתו המיקצועית ואת המסוגלות שלו להפיק לקחים ולגלות שיפור מתמיד והתייעלות לאורך השנים. ..."
מכתב זה עולה בקנה אחד עם עדותו של מר בלומנשטיק בדבר תיפקודו הטוב של התובע ועל שביעות הרצון ממנו. ר' עמ 38 שורות17-22. ר' עמ' 37 שורות 7-15 ועמ' 47 שורות 18-20.
ערים אנו לחקירתו הנגדית של מר בלומנשטיק לפיה אישר שהיתה אוירה בעייתית באגף הנדון, אולם הוא קישר זאת דווקא לשיקולים זרים ולא לאי התאמה של התובע, כמצוטט: "...הייתה אווירה בעייתית ...... אנחנו לא נמצאים פה סתם בגלל שלא היה כלום משום מקום, הייתה אוירה שהוכנסה פנימה לעירייה, לדעתי בצורה לא עניינית, בצורה לא מקצועית שנוקטים בה פולטיקאים בדרך לא נאותה והטילו את זה על , על מי שהטילו את זה, על השליח" ר' עמ' 60 שורות 12-15.

רביעית, פעולות מזמן אמת הסותרות את טענות העירייה
ביום 3.8.14 מינתה העירייה באמצעות ראש העיר, את התובע למנהל מכלול לוגיסטיקה כעולה מנספח ה' לבקשה.
כמו כן, העירייה כלל לא התייחסה למסמכים אותם הציג התובע שמעידים על שביעות רצון מעבודתו של התובע ובמיוחד למייל שיצא על ידי ראש העיר ביום 11.12.14,כמצוטט:
" שנת תשע"ה היא שנת שמיטה ולכן חשבנו על מספר רעיונות כדי שהעיר תמשיך להיות ירוקה ופורחת במהלך השנה. לאחר שהתייעצנו עם אנשי מקצוע, הנחתי את אגף גנים ונוף לשתול כ-150,000 פקעות ובצלים, כך שבמועד מסויים ובהתאם לטמפרטורות הקרקע ומזג האויר, הם יפרחו ויצמחו. חששתי שהדבר לא יצלח מאחר והיו יותר מידי חלקים בתוך המשוואה שיכלו להשתבש. בנוסף נשתלו זרעים של פרחי ארץ ישראל שיצמחו ויתנו פריחתם במהלך השנה. ברצוני להודות למר אודי ויזנר- ראש אגף גנים ונוף ולמר ישרא דרורי – מנהל האגף ולצוותו. אני שמח לדעת שה"הימור" הצליח ובימים אלה הפריחה המדהימה מרהיבה בצבעיה בכל רחבי העיר. שלכם , איציק ברוורמן- ראש העיר. "
גם עיון בנספח ת/נו מעלה כי גם מנכ"ל הנתבעת מר ממן היה מרוצה מאופן פעילות אגף גנים ונוף שם הוא מתייחס לפריחה שהיתה במהלך שנת שמיטה וזאת במייל תשובה למר צביקה בלומנשטיק מיום 13.5.14.
גם עיון בנספח ד' שצורף לתצהירו של מר צדוק בן משה מעיד כי ביום 17.12.14 נשלח מייל מראש העיר:" מאז סיומה של שנת השמיטה ועד היום נשתלו כ-40,000 שתילים של פרחי העונה בכל העיר. השתילה תמשיך להתבצע בהתאם לתכנית שתילה שנתית המותאמת לעונות השנה השונות, כל עונה ופרחיה. "
עיון בעמ' 330-337 לנספחים שצורפו לבקשה לסעד זמני מעלה כי במהלך שנת 2014 התייחס ראש העיר עו"ד ברוורמן על גני שעשועים ברחבי העיר תוך שהוא מציין כי הוא גאה להציג את אותם גנים ואת מתקני משחק החדשניים, וזאת באתר הפייסבוק שלו, זאת במספר רב של פעמים.
גם עיון בעדתו של מר בלומנשטיק מהבהירה נקודה זו:" אגב קשה לי להבין כשאני רואה בחודש ספטמבר ראיון סיכום שנת עבודה עם ראש העיר בעיתון ושואלת אותו הכתבת מה אתה יכול לציין שעשית בשנה הראשונה שלך יותר מאחרים: אני אציין 3 דברים: שיפור ברמת החינוך, שיפור ברמת הגינון ושיפור ברמת הניקיון..." ר' עמ' 59 שורות 28-33.
חמישית , העדר התייחסות לטענות התובע שהוצגו במהלך השימוע במסגרת החלטת הפיטורים
עיון בתצהירו של מר ממן מעלה כי לטענתו ועדת הפיטורים לא היתה חייבת להתייחס לכלל טענות התובע שנטענו במהלך השימוע. אכן, לא מצופה כי הליך השימוע בפני הנתבעת יהפוך להליך הוכחות ואין מצופה כי החלטת ועדת השימוע תהפוך לפסק דין, אך מצופה מרשות ציבורית כי לא תפטור במשפט אחד הסברים ארוכים ומפורטים להם הקדיש התובע שעות ארוכות על מנת להראות כי הטענות נגדו משוללות יסוד.
חובת תום הלב המוטלת על המעסיק מחייבת כי יידרש לטענות שהועלו בפניו על ידי העובד. ירצה - יקבלן, לא ירצה - לא יקבלן, אולם כך או כך עליו לנמק החלטתו :
"העדר הנמקה, מעמיד את הביקורת השיפוטית בפני "השורה התחתונה" בלבד של ההחלטה מושא הדיון. מה גם, שֶאֶל מול החלטה "סתומה" ומרוקנת מתוכן, עשויה להישמע ביתר שאת טענתו של הנפגע, בדבר שיקולים זרים בהם נגועה ההחלטה שהתקבלה בעניינו" ( ר' ע"ע (ארצי) 1290/02 מדינת ישראל – אלי שדה, לא פורסם (2003)).
עיון בהחלטת ועדת הפיטורים מעלה כי אינה מתייחסת לשלל הראיות אותם הציג התובע ואינה מנמקת את החלטתה בהקשר לראיות שהוצגו לה על ידי התובע, דבר המחזק את טענות התובע בדבר שיקולים זרים בפיטוריו.
שישית, פיטורי התובע עלו כאופציה עובר להליך השימוע.
עיון בעדותו של התובע שלא נסתרה מעלה, כמצוטט:
"ש: האם נכון שלפני שהחלו הליכי הפיטורים כנגדך, נפגש איתך מנכ"ל העירייה, העלה בפניך טענות, והציע לך לפרוש... בהסכמה מעבודתך בעירייה ולא להתחיל בהליכים של פיטורין? ת: ... הוא לא השמיע טענות, הוא אמר לי, " אין טענות נגדך, אנחנו רוצים שתפרוש" והציע לי לפרוש כמו שצביקה בלומנשטיק פרש. אמרתי לו שצביקה בלומנשטיק, יש לו פנסיה צבאית, הוא יכול לאפשר לעצמו דברים שאני לא יכול, אני רוצה לדעת סיבה. הוא אמר " אין לי סיבה", אבל הוא אמר, "אתה לא גמיש"..... ואז ביקשתי לדבר עם ראש העיר... דיברתי עם ראש העיר, ראש העיר אמר לי ... "זה לא אישי", אמר לי "ישראל, זה לא אישי , יש לי מנכ"ל ויועצת משפטית, הוא לא היה מוכן להגיד סיבה, ואחרי זה עברו עוד שבועות עד שקיבלתי את המכתב...."ר' עמ' 30 שורות 1-14.
עיון בחקירתו הנגדית של מר ממן מחדדת את האמור: " חלק מההסכמות בינינו לעניין פרישתו היו שהוא יקבל מכתב כדי לא להגיע לבימ"ש. לא התאמנו בעבודה בינינו. הוא התאים אולי למנכל הקודם, אבל אני מנהל חדש, שיטת העבודה שלי שונה, הגענו לפרשת דרכים ועושים את זה בצורה מכובדת ואת אותה הצעה הצעתי לתובע" ר' עמ' 268 שורות 25-30 .ר' סעיף 44 לתצהיר עדותו הראשית.
שביעית, טענות הנתבעת במכתב הזימון לשימוע כמו גם בהחלטת ועדת הפיטורים היו כלליות ללא כל ראיה בנדון
עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כי מדובר בטענות כלליות מבלי שניתנו דוגמאות ספציפיות לטענות אלו ולמעט התמונות שהוצגו לא הוצג כל מסמך הנוגע לטענות אלו.
גם עיון בהחלטת וועדת הפיטורים מעלה כי מעבר לעובדה שמדובר בטענות חדשות , גם שם מדובר בטענות כלליות ולא ספציפיות מבלי שניתנו דוגמאות בנדון ומבלי שהיתה פנייה אל התובע עובר לשימוע, כדי לנסות ולאפשר לו לשנות את הדברים.
עיון בעדות של מר ממן מעלה כי מאשר הוא כי כלל לא פרטו בשימוע אלו תוכניות לא בוצעו. ר' עמ 79 שורות 5-8. מעבר לאמור עיון בפרוטוקול שדן בנושאי גיזום העצים מעלה כי יש בו התייחסות לכך שהאגף עובד בהתאם לתוכניות, דבר הסותר את טענת הנתבעת בנדון כפי העולה גם בהתאם לתוכניות שצירף התובע.
מכלל האמור עולה המסקנה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להסיר את החשד כי להחלטתה על סיום העסקת התובע, השתרבבו גם מניעים זרים כפי שיפורט בהמשך.
דוח ביקורת לשנת 2013 ו2014
הנתבעת מבקשת להתייחס לדוח ביקורת לשנת 2013 כחלק מנימוקי פיטורי התובע .
עם זאת, עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כי הזימון לשימוע היה בנוגע לאירועים מהשנה האחרונה , קרי אירועים משנת 2014, כעולה מסעיף 4.1 למכתב הזימון לשימוע:" על אף זאת בשנה האחרונה התגלו ליקוים רבים בטיפול בהחזקה השוטפת של גנים וצמחייה ברחבי העיר הבאים לידי ביטוי בעיקר בהזנחה של גינות וצמחייה, טיפול לקוי בגינות"
עיון בהחלטת השימוע מעלה כי המצג שהציגה העירייה בכל הנוגע לנימוקי פיטורי התובע עוסקים רק בנוגע לאירועים שהיו בשנת 2014, כעולה מסעיף 11-12 להחלטת ועדת הפיטורים:
" 11. כאמור הנהלת העירייה העמידה לנגד עיניה את מיתוגה של העיר כעיר ירוקה ובעקבות כך הוגדל התקציב השוטף של אגף גנים ונוף במהלך שנת 2014... על אף זאת במהלך השנה האחרונה התגלו ליקויים רבים בטיפול ובאחזקה של גנים וצמחייה ברחבי העיר, טיפול לקוי בגינות וצמחיה אי השקיה מספקת שגרמה לייבוש גנים וצמחיה וגיזום לקוי..."הטיעונים שנטענו כנגד התובע עסקו על פעילותו בשנה האחרונה. קרי עוסקים הם על דברים שקרו בשנת 2014 בלבד.
גם בפרוטוקול השימוע הדברים הובהרו למבקש כי עליו להתייחס לשנת 2014 בלבד, כמצוטט:
" מר דרורי: תראה, אני חושב אני צריך לענות בשימוע על 2014. אם רוצים להרחיב אותו לשנים קודמות אז בשמחה. אז אפשר. אתה רוצה לפטר אותי על 2013? לא, אני רוצה להבין את המגמה. אם אני צריך לענות על 2013 אז בואו נתייחס. אני אסביר. אבל אני כרגע אמור לענות על 2014. .. מר י. ממן: תענה על 2014. " ר' עמ 41 לתמלול השימוע.
עיון בעדותו של מר ממן מעלה כי הוא מודה בכך. ר' עמודים 70-71 לעדותו.
גם עיון בעדותו של התובע הוא מבהיר כי נאמר לו בשימוע להתייחס רק לשנת 2014:" אני שקיבלתי... את המכתב לשימוע, זה היה אחרי שישה שבועות שרציתי לדעת מה הטענות נגדי, שישה שבועות מאז שהמנכ"ל קרא לי, חמישה לנובמבר עד 15 לנובמבר. שקיבלתי את זה ראיתי שכל הזמן מופיע 2014, 2014, 2014 ואז אמרתי רגע מאיפה הם המציאו את הדברים האלה.. ואז התחלנו לחפש את התמונות, ושאר הדברים לא היו ראיות, אז יום אחד התגלה לי שקיבלתי טיוטה של דוח הביקורת או משהו, ופתאום ראיתי שהנושאים, נושאים שכל הכותרות של הדברים הם של 2013 ולכן המנכ"ל , הייעוץ המשפטי אמר לי תענה על מה שכתוב לך במכתב השימוע, זה הדבר הכי חשוב בעולם... אז שאלתי אותם אתם רוצים שאני אענה על 2013 או 2014 אז אמרו לי לא, תענה על 2014, אחרת הייתי עונה, כמו שאני עונה עכשיו לבית משפט, אין לי בעיה לענות... מי שקורא את הדוח 2013 ועוד יותר 2014 כל הזמן משבחים אותי, ..." ר' עמ' 180 שורות 16-30.
יתרה מזאת, עיון בדף הנלווה לדוח הביקורת מעלה כי מבקרת העירייה הבהירה לראש העירייה עוד ביום 1.4.14 כי דוח הביקורת מתייחס רק לשנת הכספים 2013 נוכח ריכוז של ממצאי ביקורת שנערכו בשנה זו . כמו כן עיון במכתב ראש העיר לחברי מועצת העירייה מיום 30.6.14 מעלה כי הוא מבהיר:" דו"ח זה הינו דו"ח הביקורת הראשון המוגש לי בתפקידי כראש עירייה, אם כי הוא עדיין מתייחס לתקופה שקדמה לכהונתי".
משכך אנו סבורים כי הואיל והעיריה הבהירה לתובע כי עליו להתייחס לאירועים משנת 2014 בלבד במסגרת כל הליך השימוע, אין היא יכולה לטעון בדיעבד כי נימוקי השימוע היו קשורים גם לאירועים משנת 2013, כאשר מנכל העיריה וראש העיר טרם נכנסו לתפקידם.
יתרה מזאת, עיון בעדותו של התובע מעלה כי התקיימה ישיבת אצל מנכ"ל הנתבעת עם מבקרת העיריה הרבה לפני ישיבת השימוע, בה נדונו הממצאים של דו"ח 2013 וחרף האמור מנכ"ל העיריה לא מצא לנכון לפנות אל התובע בזמן אמת בכל הנוגע לטענות הנוגעות לדו"ח זה, כמצוטט: " בדוח ביקורת המבקר מתריע על כל מיני נושאים, חלק באחריות מנהל אגף, חלק באחריות עירייה, לדוגמא תקציבים, ואז יש דיון אצל המנכ"ל והמנכל קיבל את הדוח ללא שום בעיה. וראש העיר אז בסוף עוד שיבח את המנהלים בספר שלו, שיבח את זה ששיתפו פעולה, סדר, אף פעם לא באו אליי בטענות על הדוח הזה, דרך אגב בדוח הביקורת גם מותר לפעמים לחלוק על המבקר, להגיד אני חושב ככה, ואז המנכ"ל צריך להכריע כי הביקורת היא ביקורת לראש העיר, למנכל , עלינו. בסופו של דבר הכל היה בסדר, ראש העיר בירך, לא הייתה שום בעיה, ופתאום בשימוע זה פתאום צץ וגם נזכרתי בשימוע שהסתירו ממני את הדוחות ופרוטוקולים וכל זה, אני השתמשתי בדוח 2014, על הדומם, כי היו שם טענות על זמני תקן, ועל זמן מוקד, שכאילו, מאד שיבחו אותי ופתאום באים להגיד לי רגע 2013 לא הייתה בסדר, שהמנכל אז לא בכלל היה בעירייה וראש העיר לא היה בתפקיד ופתאום אם באים ואמרים רקע עכשיו פתאום 2013.. הם מפטרים אותי על 2014, בסוף 2014 ואומרים לי תדון על 2014..." ר' עמ' 178-179 שורות 1-4. ר' עמ' 178 שורות 10-15.
ככל שאכן הנימוקים שקשורים לדוח 2013 היו הנימוקים האמיתיים להפסקת העסקתו של התובע, הרי שהיינו מצפים שיהיה שיח בנדון בזמן אמת קרי בסמוך למועד בו יצא הדוח ( 30.6.14) ולא שיעלו לראשונה במכתב הזימון לשימוע באופן חלקי וללא כל פירוט, בהסוואה בלבד ומבלי לפרט כי מדובר בממצאים הקשורים לדוח 2013 .
הדברים עולים בקנה אחד גם עם עדותו של חנוך מליבצקי ששימש באותה תקופה כיו"ר ועדת ביקורת והוא זה שאישר את דוח 2013 ממנה עולה כי בזמן אמת לא היה כל דבר חריג בכל הנוגע לפעילות אגף גנים ונוף: "ש :... האם הדוח הביקורת הזה, זה דוח ביקורת קיצורי, חריג , משהו נורא ואיום שכתוצאה ממנו יכולה לצמוח עילה לפיטורים עליו בענייני הצומח.? ת: בין הנושאים אנחנו לפני שאנחנו מאשרים את דוח הביקורת, אנחנו מקבלים את הדוח עם כל מיני המלצות, היה נושאר אחד מאד מרכזי בדוח של 2013, שזה היה הנושא של בעיות במשכורת של העובדים בגלל הפרשות לא נכונות כאלה ואחרים , וזה היה עיקר השיח ועיקר הדיון, הנושא של הגינון, אני לא זוכר שמישהו התייחס אליו בכלל , לא המבקרת ולא אף אחד מחברי הוועדה, זה לא היה איזה שהוא חריג, בטח שזה לא היה חריג, זה בכלל לא היה בנושאים להתייחסותר' עמ' 205 שורות 25-32
ערים אנו לכך כי שמשווים את נימוקי השימוע לממצאי דוח ביקורת 2013 יש קורלציה בחלק מהנושאים המופעים בדוח זה , כמו נושא תוכניות עבודה שנתית, חוזים עם קבלני אחזקה, ונושא של קביעת זמני תקן. אולם במכתב הזימון לשימוע מדובר בנימוקים כללים וללא כל פירוט , כאשר ההתייחסות שהתובע היה צריך ליתן היתה רק לשנת 2014 בעוד דוח 2013 עסק באירועים משנת 2013 . כאשר בפועל בכל מקרה התובע נתן מענה לכל אחד ואחד מנימוקים אלו כפי שפורט לעיל .
מעבר לאמור, עיון בהחלטת ועדת הפיטורים מעלה כי נימוקים אלו שפורטו במכתב הזימון לשימוע נזנחו הואיל והתובע נתן מענה לגביהם ולמעשה נמצאו נימוקים חדשים שאינם מפורטים במכתב הזימון לשימוע וכן גם אינם מופיעים בדוח הביקורת של שנת 2013. נוכח האמור אין אנו סבורים כי יש רלוונטיות הלכה למעשה לנימוקים שחלקם נלקחו מדוח 2013, ולא מדובר בנימוקים אמיתיים להפסקת העסקתו של התובע.
מעבר לאמור אין אנו סבורים כי יש להתייחס לדוחות אלו נוכח הוראת סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 , אשר לפיה לא ישמשו כראיה בהליך משפטי "דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו".
יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בתיק ע"ע ( ארצי) 11017-02-15 אגודה שיתופית של עובדי התעשיה האווירית לניהול קופות גמל בע"מ נ' גיל פלדבוי מיום 8.9.15 :
"את המונח 'לא ישמשו כראיה' שבסעיף 30 לחוק מבקר המדינה, יש לפרש כאיסור על שימוש ראייתי ישיר בדו"חות, חוות דעת, וכל מסמך אחר שהוציא, או הכין, נציב קבילות הציבור במילוי תפקידיו, וכל הודעה שתקבלה על ידו, תוך כדי ואגב מילוי תפקידיו (להלן: 'המסמכים'). מסמכים אלה אינם קבילים כראיה ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי. חריג לכלל פרשנות זה הינו בעשיית שימוש ראייתי עקיף במסמכים, אף זאת, באופן ובהגבלות שלהלן:
מותרת עשיית שימוש ראייתי עקיף במסמכים שהוציא הנציב כאמור, ובמסמכים שהם בעלי זיקה ישירה לחקירה ולתשתית הראייתית שהובאה בפני הנציב ושהם בגדר 'הודעה'. משמעות הדברים היא, כי מותר שימוש במסמכים לשם הכנת טיעוני הצדדים, או לשם הבנת הרקע לסכסוך. במסגרת זו, ניתן להביא את דו"ח מבקר המדינה והחלטותיו לידיעת הצדדים, ובאמצעותם לידיעת בית הדין לעבודה. חריג נוסף לכלל זה הוא היתר להגשת הצו כראייה כאשר צו נציב תלונות הציבור, כשלעצמו, מהווה מרכיב בעילת התביעה, או בטענות ההגנה, של צד להליך. בנסיבות אלה, מותר להציג את הצו כראיה לעצם העובדה שניתן צו ולתוכנו האופרטיבי של הצו בלבד. זאת, להבדיל מהצגת הצו כראייה לאמיתות תוכנו של הצו"
במקרה דנן העובדה שהנתבעת השתמשה רק בחלק מהנתונים שהופיעו בדוח 2013 כנימוקי הפסקת העסקה של התובע על אירועים שהיו בשנת 2014 מובילה למסקנה שלא ניתן להשתמש בנתוני דוח 2013 כלל ועיקר. מעבר לאמור, אין בממצאי דוח ביקורה ראיה על אמיתות תוכנם או על כל שיש להם קשר ישיר לפעילות התובע , במיוחד שעה שהתובע הוכיח כי כל טענה שנטענה על ידי הנתבעת נסתרה על ידי ראיות מטעמו כפי שפורט לעיל.
תצהירו של מר ניסן כרמי
ערים אנו לתצהירו של מר ניסן כרמי בו הוא מצהיר כי אינן שבע רצון מפעילותו של התובע. עם זאת, אין חולק כי מינויו של מר ניסן כרמי כמ"מ מנהל מינהל שפ"ע נעשה רק בחודש 1/15 קרי לאחר הליך השימוע של התובע ומשכך כלל הנימוקים שמועלים בתצהירו אינם רלוונטיים לשימוע שנערך לתובע. מר כרמי הודה בכך בעדותו. ר' עמ' 259 שורות 1-4.
מעבר לאמור מר כרמי לא צרף לתצהירו שום מסמך שיש בו כדי לתמוך בטענותיו. יובהר כי אילו היו למר כ רמי תלונות כה קשות בכל הנוגע לתפקודו של התובע הרי שהיינו מצפים לראות אסמכתאות בנדון. בכל הנוגע לדוחות המאוזכרים בתצהירו של מר כרמי וצורפו לתצהירו של מר ממן מעלים כי הציונים שמופעים בהם בנוגע לתובע, אינם נמוכים כלל ועיקר.
בניגוד לאמור הרי שעיון בעדותו של מר בלומנשטיק שהיה הממונה הישיר של התובע יותר מעשור מעלה כי התייחס למקצועיותו של התובע ועל יחסים עם הממונים עליו לרבות עם המנכ"ל וראש העיר תוך שהבהיר:" ישראל דרורי היה 15 שנים 14 שנים מנהל אגף גנים ונוף, הוא התאים לתפקיד ומתאים לתפקיד והוא גם יכול להתאים הלאה לתפקיד." ר' עמ' 46-47 . עמ' 47 שורות 17-19.
נוכח האמור ,אין אנו סבורים כי יש ליתן משקל רב לעדותו של מר ניסן בנדון ויש לבכר את עדותו של הממונה הישיר של התובע מר בלומנשטיק בכל הנוגע להתאמתו של התובע לעבודתו.
עבודה בשטחים פרטיים
הגם שעיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כי נימוק זה לא היה חלק מנימוקי השימוע , במהלך דיון ההוכחות נושא זה עלה מספר רב של פעמים ומשכך נתייחס לאמור.
עיון בסעיפים 26-29 לתצהירו של התובע מעלים כמצוטט:"... 28. אגף גנים ונוי שבאחריותי, אינו רשאי לטפל בכספי ציבור בשטח פרטי כי זה לא חוקי ולא מתוקצב. מצד אחד המנכ"ל עצמו אוסר עלינו זאת, אך מצד שני הוא לא לוקח אחריות כאשר ההנחיות לבצע עבודתו בשטח פרטי באות אלי בשמו מעוזרים וממקורבים לו. מבחינתו אני מנהל "לא גמיש" 29. הסיטואציה בשנת 2014 הייתה שהעוזרים של המנכ"ל, כמו מר שגיא חן או מר גבי בן חמו אומרים לי בשם המנכ"ל, לעבוד בשטח פרטי בעוד שהמנכ"ל מתכחש להנחיה. 30. מר שגיא פנה אלי בקיץ 2014 לבצע עבודתו בשטח פרטי ברחוב צה"ל 86 בסיור משותף עם מר רז אביבי. זה שטח שגרים בו פעילי בחירות של ראש העירייה. ההנחיה הספציפית בוטלה לאחר שהסברתי למנכ"ל בנועם שעבודה בשטח פרטי אינה חוקית ועלולה לסבך אותו כמנכ"ל. 31. קיבלתי גם הנחיות בכתב ממר גבי בן חמו, בשם המנכ"ל לעבוד ברחוב חן 2,4 ( נספח מספר 1 בקלסר השימוע) בשטח שמגיע עד רחוב ז'בוטינסקי 29. בתחילה סירבתי. לאחר מכן, נאלצתי לבצע את העבודה לאחר שקיבלתי הנחייה בכתב ממנהלי הישיר עם העתק למנכ"ל ונדמה לי שגם לראש העירייה. 32. כמו כן, במשך שנת 2013 קיבלתי הנחיות ( מגב' נעמה בוחניק מנהלת לשכת מנכ"ל ) מספר פעמים לעבודה בבני ברית ובשטח הפרטי שלידו. לגבי שטח זה היו לחצים רבים במיוחד. ראו מסמך ת/כב...."
עיון בנספחי ת/כה שצורפו לתצהיר המשלים של התובע ,ממחישים את האופן שבו הדברים נעשו בפועל ועל כך שנעשה ניסיון להכפיש את פעילות האגף ואת פעילות התובע בכל הנוגע לפעילות בשטחים פרטיים, זאת דווקא בסמוך למועד ביצוע הליך השימוע בעניינו של התובע , כעולה ממייל מיום 10.12.14 ששלח מר אודי ויזנר למר בן חמו עם העתקים למר ממן , רז אביבי, נעמה בוחניק, עינת קיסר ורותי קליין וגורמים נוספים כמצוטט:
"לכבוד מר גבי בן חמו, עוזר כללי.... הבוקר הובא לידיעתי... כי התקבלה תלונה חריפה לגבי פעילות אגף גנים ונוף. על פי נהלי העבודה, תלונות חמורות לכאורה, מובאות מיידית לידיעתי, מתוחקרות והמסקנות מובאות אלי בהקדם לצורך תיקון והפקת לקחים... לאור הממצאים המפורטים להלן, הריני להביא לידיעתך: 1. להווי ידוע לך שאני משמש ראש אגף גנים ונוף כחבר מועצת העיר ונבחר ציבור. 2. מתוקף זה נתונה בידי סמכות לניהול האגף ובוודאי אחריות ולו ציבורית לתוצאות פעולותיו ועובדיו. 3. משכך , כל אירוע משמעותי הגיוני שיגיע לידיעתי ואני צריך להיות שותף בקבלת ההחלטות. משום מה, בחרת לעדכן על אירוע חמור כביכול, כ-8 מכותבים כולל ובפרט ראש העיר, אולם לא חשבת לנכון ליידע את ראש האגף.5. השפה שבחרת להשתמש בה מקוממת ואינה מקובלת עליי, גם אם הייתה אמת כלשהי באירוע..6. האתר המדובר בני ברית, על פי הידוע לי ,אינו כלל באחריות, תחום שיפוטו או סמכותו של אגף גנים ונוף בעיריית פ"ת ואינו מטופל על ידינו. 7. לאור ממצאי התחקיר הראשוני בשטח, העבודה המדוברת לא בוצעה על ידי אגף גנים ונוף או מי מטעמו. 8. בשיחה שנערכה עם מר חיים בכר מנהל המקום, אין לו כל תלונה אל העירייה- להיפך . הוא ציין בעצמו שלדעתו עבודות הגינון/גיזום בוצעו על ידי גנן כלשהו והן בסבירות מסויימת בכלל של שכן סמוך, ...9. אי לכך אין לאגף גנים ונוף כל אחריות למה שקרה באותו מקום בעת זו ובפרט לערימת הגזם המדוברת. התלונה המדוברת וממילא המהומה שנוצרה בעקבותיה, לא נמצאה מוצדקת. 10. הוראתך לאגף לפעול בניגוד למנהל תקין היות שלא מדובר בשטח עירוני ואיננו רשאים לפעול שם. לפיכך פינוי הגזם על ידינו יתבצע רק בהתאם להנחיה כתובה מגורם מוסמך בעירייה. לאור הממצאים הראשוניים אין לי אלא להסיק את המסקנות הבאות: 11. הפניה הזו מהבוקר, היא חציית קו אדום והמשך של רצף הטרדות והשתלחויות חסרות רסן, בשפה בוטה , ולעיתים קרובות וללא כל בסיס – בתפקודו של אגף גנים ונוף, מנהליו ועובדים המסורים. התאפקתי במשך שבועות לאור רגישות המצב. עד כאן!. 12. הסתבר לא פעם כמו במקרה הזועק הנ"ל שאירע הבוקר, כי אין בחלקן של הפניות או בביקורת כל אמת, או הצדקה, לא מקצועית לא ציבורית ולא לעצם העניין, אפילו לא ערעור על שיקול הדעת. 13. לא ייתכן שבניסיון לרצות פעילים שונים בעיר. גם כאלו הרואים עצמם " מומחים לגינון" תיפגע שוב ושוב עבודתו המקצועית של האגף בטרטור בלתי פוסק, ערעור על מקצועיותו, פגיעה בתוכניות עבודה ושינוי סדרי עדיפויות על ידי מי שלא הוסמך לכך.... 15. לצערי נוצרה אווירה בה, אגף גנים ונוף הפך ל"שק חבטות" ו"שעיר לעזאזל" של כל פקיד ועוזר זוטר במסדרונות העירייה במטרה אולי להבאיש את ריחו בעירייה ... הדבר הזה חייב להיפסק ומייד! כל כך הרבה פונקציונרים בעיריה ובמערכת הפוליטית והעירונית מתהדרים בהישגי הגינון והטיפול של העיר בשנה האחרונה ,רק חבל ששוכחים לציין שיש מי שעובד לילות כימים במסירות ומקצועיות כדי להגשים את החזון , ... 16. הקלות הבלתי נסבלת של משלוח מיילים הודעות השמצות במדיות כאלו ואחרות כנגד האגף עבר מזמן את הגבולות הראויים. לפיכך אני דורש החל ממכתבי זה לנהוג כדלהלן: 17. פניות לטיפול שוטף של אגף גנים ונוף- כולל ובפרט אך לא רק- פינוי גזם, גיזום נדרש, טיפול בגינות, מתקנים , מפגעים וכיוצ"ב- יבוצעו דרך המוקד העירוני בלבד... 18. כל פניה לאגף גנים ונוף לפעולה שאיננה בנהלים מוגדרים ובמהלך הפעילות הרגיל של העירייה – תתבצע דרך מנהל האגף לאחר הצגת משמעויות ושיקול דעת מקצועי תתקבל החלטה על ידו או במקרה של אי הסכמה על ידי הממונה עליו, קרי מנהל מינהל שפ"ע ומעליו מנכ"ל העירייה. כמובן לראש העיר שמורה הזכות העליונה להחלטה. 19. במקרים שראש העיר או המנכ"ל יראו לנכון, הם כמובן רשאים להעביר הנחיות לפעילויות האגף , אולם אלו יינתנו רק על ידי עוזריהם שהוסמכו לכך על ידי מועצת העיר על פי כללי מינהל התקין. 20. לא תועברנה, וממילא לא תכובדנה, כל בקשות החורגות ממינהל תקין, הסטה של תקציבים או שינוי ייעוד של משימות או תקצבים אלא באישור בכתב של ראש העיר ו/או מנכ"ל ואלו יינתנו בידיעתי בלבד... אני מקווה שאירוע זה יהווה קו פרשת המים ברור ויפסיק את מחות השדים המתנהל כנגד אגף מסור מקצועי ומצטיין בעבודתו, מנהליו ועובדיו. אם ישנן הערות או השגות הן יידונו ביני ובין ראש העיר והמנכ"ל בלבד...."
יצויין כי לא הוצג כל מייל שעונה למייל זה או סותר את האמור בו .
עיון בחקירתו הנגדית של מנכ"ל העירייה מר ממן מעלה כי הוא מודה כי אכן העירייה לא נותנת שירות בשטחים פרטיים וכי מנהל אגף גנים ונוף הוא הסמכות להחליט האם מדובר בשטח פרטי אם לאו: "ש :האם אתה יודע וידעת שמר בלומנשטיק נתן הוראה למר ישראל דרורי לא לטפל בשטחים פרטיים ושאם יש בעיה עם שטח פרטי שזה יעבור דרך דרך מר בלומנשטיק וויזנר? ת: מנכ"ל העיריה עושה המון סיורים בשטח. ברגע שהוא מזהה שטח אני הייתי מרים טלפון אני פניתי ישירות לדרורי בזמנו עד מצב של בימ"ש ואמרתי לו טפל בשטח. ברגע שהוא אמר לי שהשטח פרטי ואסור, אמרתי לו אל תעשה אבל אם מדובר בחיי אדם כמו טוואי התהלוכה הסמכות שלי כמנכ"ל העיריה לפי חוק היא להורות על כניסה לשטח פרטי ולמעשה לפעול והעירה בדרכה יכולה לחייב את הדיירים החיים בסמיכות לבית או לוותר תלוי במצב הכלכלי. .. מנכ"ל העיריה לא אמור לדעת אם השטח פרטי או לא ואנשי המקצוע יגידו לו. מעולם לא הכרחתי את דרורי לעבוד בשטח פרטי. ש. אבל העוזרים שלך נתנו הוראות?: ת: אני לא יודע. אם זה קרה הדברים חמורים. אף אחד לא מדבר בשמי בעירייה. ש: האם נכון שמנהל אגף גנים ונוף, הוא הסמכות המקצועית להגיד לך עם זה שטח פרטי ואם זה טעון או לא טעון טיפול פרטי... ת: נכון. .... ש: האם נכון שמר דרורי כיבד, למרות הסתייגויות שלך שנושא שטחים פרטיים כל הנחיה של הממונים עליו? ש: ברגע שהוא אמר לי שטח פרטי, אמרתי לו שלא ייגע..." ר' עמ' 266 שורות 10-30.
משכך יש רק לתמוה כיצד עדותו של מר ממן עולה בקנה אחד עם נספח ת/כג' בו הוא מאשר לגזום את הצמחייה בבני ברית וזאת ביום 20.5.15 . למותר לציין כי מדובר על מועד של כחודשיים לאחר שיצא מכתב הפסקת העסקתו של התובע .
שיקולים זרים בפיטורי התובע
טענתו המרכזית של התובע היתה כי פיטוריו נעשו משיקולים פוליטיים פסולים כמפורט בתצהירו:" ובאשר לתפירת התיק נגדי אציין כי נגדי הוכן והוגש בזימון לשמוע תיק לא בשל וכושל. א. מר גבי בן חמו, הפעיל הפוליטי של ראש העירייה הכין לי בתיק מכתבים מופרכים שהמכתב בעניין הגן הפרטי של בני ברית היה רק אחד מהם ( מצ"ב ת/כב 1 עמ' 5) ב. לפני הנחיית המנכ"ל, נאספו בחודשים האחרונים שלפני תום שנת השמיטה ( ספטמבר ) כמה עשרות תמונות מגמתיות ומטעות של מספר בטל בשישים של ערוגות לא מטופלות.... 23. מייד לאחר הבחירות פעילי הבחירות, מר יעקב יעקובוב ומר גבי בן חמו, הגיעו לפגישות וסיורים והיו בעצם הפמליה של ראש העיריה והמנכ"ל... כשנודע בעירייה שזימנו אותי לשימוע לקראת פיטורים נפוצו השמועות שמר יעקב יעקובוב הפעיל הפוליטי אמור לרשת את מקומי. התייחס לכך עו"ד ברנזון בטענותיו בשימוע בלי לחשוף את שמו ( ראו עמ' 9 בתמליל השימוע..). בחודש הראשון לאחר בחירות , בתחילת שנת 2014, אמר לי מר שימי גולן שעבד באגף גנים ונוף שהופץ מייל מהצינורות הבכירים שנשלח בטעות לכתובת הלא נכונה ובו רשימה, לטענתו פעיל פוליטי בשם יעקב יעקובוב"
מנגד הנתבעת טענה כי התובע מתבסס על שמועות וכי אין כל בסיס לטענותיו בנדון, ולא הופעלו שיקולים זרים בהחלטה ועדת הפיטורים.
נדמה שאין צורך להכביר מילים על הפסול הבסיסי הנעוץ בהחלטה למנות עובד או לפטרו משיקולים או מטעמים פוליטיים. החלטה שכזו עומדת בניגוד קוטבי למטרת יחסי העבודה בכלל וליחסי עבודה בשרות הציבורי בפרט לקיים יחסי עבודה על בסיס ענייני שעיקרו הוא בחינת כישוריו של העובד, התאמתו למשרה ודרך תיפקודו, הכל על רקע הצרכים האמיתיים של המערכת. מינויים ופיטורים על רקע פוליטי הם פסולים מעיקרם בהיותם נגועים - מעצם טיבם - בשיקולים זרים שאינם ממין העניין. במינויים פוליטים "הקשרים קודמים לכישורים" (ר' יצחק זמיר , מינויים פוליטיים משפטים, כ' (חש"ן), עמ' 19, 21) והם פוגעים לא רק במטרה למנות את המועמד הכשיר ביותר, אלא יש בהם גם משום פגיעה קשה בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאימון הציבור בו (שם, בעמ' 23). (וראו לעניין זה גם דיון מח/168-3 אלפריח והמוסד לביטוח לאומי - רוטנברג; [פורסם בנבו]; (מרים בן פורת, מינויים פוליטיים (בעיות נקודתיות), ספר שמגר, חלק א', עמוד 90).
החלטות המתקבלות ממניעים פוליטיים גרידא, או שמעורבות בהן שיקולים פוליטיים ברמה זו או אחרת, הן לעולם נסתרות וחסויות. יותר מכך, לעתים השיקולים הפוליטיים נעוצים בהרהורי ליבו ובכוונותיו הנסתרות של בעל הדבר והוא לעולם לא יודה שקיבל החלטה בעניינו של עובד משיקולים שכאלה. משום כך הוכחת טענה על קיומם של שיקולים פוליטיים בקבלת החלטה היא לעולם קשה ותעשה על בסיס ראיות נסיבתיות, היקש מסתבר מן התשתית המסויימת הנפרשת בפני ערכאת השיפוט, והעברת נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק בעת קיומו של חשד סביר שהחלטה מסוימת נגועה בשיקול פוליטי פסול. ר' ע"ע 300258/97 חנן נ' המועצה המקומית מנחמיה, פד"ע לז 645 וע"ע (ארצי)281/07 רשות הדואר נ' שמואל קלפנר
בבחינת העניין שבפנינו, אכן שוכנענו כי קיימים "סימנים מעידים" בדבר קיומם של שיקולים זרים-פוליטיים בהחלטת הרשות לפטר את התובע ממכלול הנימוקים שפורטו לעיל ובחיזוק המפורט לעיל.
עיון בנספחי ת/כה שצורפו לתצהיר המשלים של התובע ,עולים בקנה אחד עם תצהירו של התובע לפיו מר בן חמו שהיה פעיל פוליטי של ראש העירייה פנה להכפיש את פעילות האגף בראשות התובע וזאת בסמוך להליך השימוע לפיטורי התובע.
עיון בת/1 – פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מיום 26.1.14 מעלה כי ראש העיר למעשה לא הכחיש כי פעילים שתמכו בו נכנסו לעבוד בעירייה. וכן בחר שלא להתייחס להאשמות שהעלו כנגדו בנוגע להכנסת פעילים פוליטיים לתפקידים בעירייה וכן הנתבעת החליטה שלא להביא לעדות מי מהם לתמוך בטענותיה.
אי הבאת עדים ומסמכים לתצהיר המשלים של ממן רק מחזקת את טענות התובע ויש בכל כדי לפעול לחובת הנתבעת במיוחד שמצאה לנכון להביא לעדות את מר ממן ומר כרמי בלבד, בעוד שהתובע הביא עדים רבים שתמכו בטענתו בדבר פיטוריו שנעשו משיקולים זרים ופוליטיים.
גם מעדותו של מר בלומנשטיק שלא נסתרה עולה כי עוזר ראש העיר אמר לו שהוא מחוייב להרבה אנשים שצריכים להיכנס למערכת, כמצוטט:
"ש: עכשיו סכם לנו בתמצית בבקשה מה אמר לך רז אביבי עוזרו הבכיר של ראש העירייה בקשר למשרות עירוניות?
ת: כחודש וחצי אחרי הבחירות שוחח עימי עוזרו של ראש העיר מר רז אביבי וביקש שנצא למכרז של נהגים אז אמרתי אבל יש כבר נהגים שעברו מכרז אחד הוא אמר לי יש לי מספיק אנשים שצריך להכניס אותם, אני מחוייב להרבה אנשים שצריכים להיכנס למערכת ותאמין לי שאני לא יודע איך אני אעשה את זה..."
גם בחקירתו הנגדית הבהיר מר בלומנשטיק את האווירה הבעייתית שנוצרה:
" ... הייתה אוירה שהוכנסה פנימה לעירייה, לדעתי בצורה לא עניינית, בצורה לא מקצועית שנוקטים בה פולטיקאים בדרך לא נאותה והטילו את זה על , על מי שהטילו את זה, על השליח:" ר' עמ' 60 שורות 12-15. המשיבה בחרה שלא להביא כל ראיה או עדות לסתור את האמור.
הדבר עולה בקנה אחד גם עם העובדה שהפסקת העסקתו של מר בלומנשטיק נעשתה בהסכמה, ללא שימוע במסגרת הסכם פרישה כעולה מעדותו של מר בלומנשטיק ועם עדותו שלא נסתרה לפיה נימוקים זרים היו קשורים להפסקת העסקתו:
" נקראתי באמצעו של יום מעכשיו לעכשיו למנכ"ל העירייה אשר הודיענו שהוחלט שאני אסיים את תפקידי בתהליך מסויים.
ש: סליחה הוא אמר לך איפה הוחלט?
ת: הוחלט על ידינו. שאלתי מי זה על ידינו אני הייתי חבר בוועדה שאלתי האם ראש העיר אמר לי כן האם עוזרו , אמר לי כן.... ביקשתי לדבר עם ראש העיר אשר זימן אותי לשיחה, שאלתי אותו אפשר רק לדעת את הסיבה לרצונך שאני אסיים תפקיד? אז הוא אומר אין לי סיבה מיוחדת אני רוצה לעשות שינויים אתה וותיק אתה מנוסה אתה סך הכל עושה התפקיד שלך בסדר גמור אבל אני רוצה לעשות שינויים אז אמרתי מה זאת אומרת שינויים? האם ביקשת ממני בעשרה חודשים שאתה נמצא פה לעשות שינוי כזה או אחר ולא עלה בידי? או הנחית אותי? האם ניסית שאני אעשה שינוי כזה או אחר? ואז הוא אמר תראה אני לוקח דוגמא מהשלטון בארצות הברית כשבא נשיא אז מן הסתם כל הפקידות שלו מניחה את המפתחות על השולחן ומביאה פקידות חדשה אני תומך בתפיסה הזאתי אמרתי טוב לא ידעתי שפה אנחנו נמצאים במשטר אמריקאי .... הוא אמר לי אתה לא האחרון יש עוד, כמובן אתה היית דוגמא של מנכ"ל העירייה הקודם שסיים תפקיד ועוזרים שלו שסיימו תפקיד וסמנכ"ל העירייה שבדרכו לסיים תפקיד, יש עוד שיסיימו תפקיד בין היתר גם במנהל שפע. ש: מי ? הוא אמר לך שם? ת: אני לא זוכר אם הוא נקב בשם אבל אני חושב שהוא אמר שמנהל אגף גנים ונוף ועוד מישהו..." ההדגשה לא במקור.ר' עמ 37 שורות 24-33 ו 38 שורות 1-16
עיון בחקירתו הנגדית מעלה כי סוגייה זו לא נסתרה אלא אף התחדדה:
"ש... האם אתה יכול לאשר לי שפרשת למעשה בהסכמה מהעירייה ולא התקיים בענין שלך הליך שימוע והליך של פיטורים כפי שמקובל לעשות במקרים אחרים? ת: קיבלתי הצעה שאי אפשר לסרב לה.." ר' עמ' 52 /ששורות 1-2.
דרך פעולה זו נעשתה גם מול התובע בהתאם לעדותו שלא נסתרה. ר' עמ' 30 שורות 1-15 .
עיון בתצהיר המשלים של מר ממן מעלה כי הוא מודה כי אכן יש מספר מקרים בהם אנשים בתפקידים בכירים סיימו את תפקידם והוא אף מציין כי בחלק מהמקרים טרם מונה מועמד במקומם.
העובדה שחלק מאותם אנשים שפרשו , לרבות באגף של התובע, טרם מונה עובד קבוע במקומם מעוררת תמיהה.
מכלל האמור לעיל ניתן להסיק כי לנתבעת היה רצון לשנות את מצבת כוח אדם במינהל שפ"ע, זאת מבלי שאכן הוכח כי אותם אנשים שניהלו את האגף אינם מתאימים להמשיך ולנהלו לאחר תקופה כה ארוכה שביצעו את תפקידם, דבר שמחזק את העובדה שמדובר לטעמינו בשיקולי ם זרים.
עיון בעדתו של מר חנוך מיניבצקי מעלה כי העיד כמצוטט:
" .. יש סעיף 140 א' לפקודת העיריות, שמקנה לכל חבר מועצה סמכות לראות כל מסמך עירוני תוך שלושה ימים, אנחנו ביקשנו לקבל את כל הרשימה, זה היה בערך 10 חודשים אחרי הבחירות, וגם לקבל את כל הרשימה , זה היה בערך 10 חודשים אחרי הבחירות ו, וגם לקבל את הרשימה של כל המינויים, והתפקידים החדשים שנעשו בעריית פתח תקווה מאז נכנס ראש העיריה הנוכחי לתפקידו , לא נתנו לנו, פנינו למשרד הפנים, התחיל איזה שהוא מאבק, העירייה סירבה בעקשנות לתת להם את הדברים האלו, אומץ גם נכנס לתמונה... והם גם פנו ובסופו של דבר אחרי מאבק די ממושך שלקח קרוב לחצי שנה, קיבלנו רשימה של קרוב ל750 איש שנכנסו לתפקידים בעירייה, רק בערך החודשים הראשונים... אנחנו ביקשנו את זה כמובן מחולק לפי אגף לא קיבלנו, קיבלנו פשוט דף איי ארבע, עם מלא מלא שמות... התחלנו איזהי עבודה של לבדוק את השמות, לראות מי אנחנו מכירים, מי אנחנו יכולים לקשר לפעילות פוליטית, בזמנו רשימה של למעלה מ50 איש שאנחנו יכולים להצביע על קשר מובנה בין פעילות פוליטית שלהם עבור ראש העירייה הנוכחי קודם הבחירות , בדיוק מה הם עשו, חלקם עדיין עושים, ואחרי שראש העיריה התמנו לתפקידו, נמצא להם תפקיד כשה או אחר בעירייה... יש את ה50 האלה, הם, זאת אומרת לגביהם, לעמדתנו לפחות לא יכול להיו ת שום ספק..." ר' עמ' 202 לפרוטוקול. ר' גם עמ' 219-220 לעדותו .
עיון במוצג נ/1 שהגישה העירייה תומך בעדות הנ"ל הואיל ולפי מסמך זה שהעירייה הציגה, עולה כי מאז שנבחר ראש העיר נקלטו 512 עובדים ( במשך שנתיים) מתוכם 344 עובדי חינוך ובנוסף פרשו ב2014 - 48 עובדים וב2015- 66 עובדים ומשכך נכנסו לעירייה מעבר לאמור, עוד 54 עובדים חדשים .
יצויין כי עיון בת/1 א' שהינו מכתב מיום 25.12.14 ששלח ראש העיר, מר ברוורמן, למר חנוך מילביצקי ואליו צורפה רשימה שמית מלאה של העובדים הקבועים והזמניים בכל הקטגוריות ובכל היקפי המשרה של העובדים שהחלו לעבודה בעיריה החל מיום 1.1.14 מעלה כי מדובר על הרבה יותר מ512 עובדים.
ערים אנו לתצהיר המשלים בנושא זה של מר ממן והנספחים שצורפו לו המעידים כי הפער נובע ברובו בשל העובדה שברשימה זו הוכנסו עובדים זמניים שלא בתקן.
עם זאת גם ברשימה שצורפה על ידי ממן בתצהירו המשלים בנדון, מעלה כי החל משנת 2014 התקנים עלו בהשוואה לשנים קודמות.
יש לציין כי גם העובדה כי מדובר בקליטת עובדים זמניים בסדר גודל של יותר מ300 אנשים לא שוללת קבלת עובדים שלא כדין כפי שהבהיר מר אוהד בחקירתו הנגדית:
"ש: אמרת קודם שלמעלה מ800 איש התקבלו לעבודה בעריית פ"ת מאיפה המידע ובאיזו תקופה? ת: מראש העיר. יש מסמך שראש העיר, לבקשת סיעת האופוזציה הגדולה " ביחד"- שביקשו והוא סירב לתת, משרד הפנים חייב אותו לתת את המסמך ובמסמך נתן ראש העיר רשימה של 871 עובדים שנקלטו במהלך השנה וקצת הראשונות לכהונתו. ש: וזה לא בסדר? ת" נקלטו יותר מידי...
ובהמשך:
"ש. האם אתה יודע מה החתך של העובדים שנקלטו, ברשימה, מי ביניהם לדוגמא סייעות בגני ילדים? ת: אענה דבר מאד פשוט: אני יודע מהניסיון שלי כמה עובדים צריך לקלוט. אם שאלת על גני ילדים אענה לך על גני ילדים...... ברשימה הזאת יש סייעות. צריכות להיות לא יותר מ-80 סייעות... ברשימה הזאת מופעים מורים, מניסיון שלי כראש עיר לשעבר אמורים להיות ברשימה הזאת כ100 מורים.... רוב המדריכים שמעבירים את הקיטנות הם עובדי עירייה שעובדים במהלך השנה בחוגים...ש: האם אתה יודע שהרשימה הזאת כוללת 200 עובדים זמניים? ת: לא צריך להיות 200. אני כמי שהיה אחראי בזמנו על אגף הנוער, שניהל קייטנות, 300 איש זה יותר מידי. מדריכים זמניים- 150 לקיטנות "גג".... ראש העיר הוציא מלשכתו, הוא חתום עליו דובר על 871 עובדים חדשים" ר' עמ' 247-248.
ובהמשך:
" ש. אני מציגה לך את נ/1 מתוכו אנו רואים שנקלטו בעיריה הרבה פחות אנשים מהמספרים שאתה נוקב בהם שאתה מסתמך על אותה רשימה? ת: יש הבדל בין תקן לבין כמות עובדים. המסלול להכניס עובדים שלא בתקן זה דרך עבודה זמנית. יש תקציב שנקרא עבודה זמנית והוא לא רק לקיטנות, הוא הרבה מעבר לזה, וזאת לא דרך התקן. לכן התקן לא עושה רושם גדול, הוא נייר. האנשים פיזית נקלטו .ר' עמ' 248 שורות 24-29.
האמור עולה בקנה אחד גם עם סעיף 21 לתצהירו של מר בן משה צדוק שלא נסתר בנקודה זו:
"לאחר הבחירות לראות העיריה ... החלה קליטה של עובדים בעירייה מקרב פעילים פוליטיים, מקורבים ותומכי ראש העיר. ראיתי תושבים שהכרתי מפעילותי במטה הבחירות של מר ברוורמן שהיו פעילים בתקופת הבחירות, הן ברמת עובדי שטח ואף בכירים במטה הבחירות שלו, נקלטים לפקידים שונים בעירייה."
עיון בתצהירו של התובע מעלה כי לטענתו פיטוריו היו בשל הרצון להעביר פעיל פוליטית לתפקידו, שהינו בשכר גבוה יותר מהתפקיד הקודם של אותו פעיל. האמור עולה בקנה אחד עם תצהירו של מר בן משה צדוק.ר' סעיף 28 לתצהירו.
נוכח העובדה כי התקשינו לקבל את נימוקיה של המשיבה לפיטורים כפי שהובאו במסגרת מכתב הזימון לשימוע ונוכח העובדה כי נוספו נימוקים במסגרת החלטת ועדת הפיטורים, השונים משמעותית מהנימוקים שפורטו במכתב הזימון לשימוע, ומשוועדת הפיטורים לא התייחסה למסמכים וטענות רבות של המבקש, לרבות משובים גבוהים במהלך כל שנות עבודתו ומכתבים תומכים מהממונים הישירים עליו ונוכח העדויות והראיות שהוצגו בפנינו ולא נסתרו שמתייחסים גם לשיקולים זרים שהיו גם הם בבסיס פיטורי התובע, ומשהנתבעת לא ה רימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי לא כך הדבר. הרי שבנסיבות אלה, אין לנו אלא להסיק כי הנתבעת הביאה בחשבון במסגרת מכלול שיקוליה גם שיקולים פסולים, ומכאן שעסקינן בפיטורים שלא כדין.
נבקש לציין כי אין אנו מתיימרים לשים את שיקול דעתינו תחת שיקול דעתה של ועדת הפיטורים, אך נוכח מכלול הנסיבות שאליהן התייחסנו, הגענו למסקנה כי רצף הטענות שהועלו במסגרת הליך פיטורי התובע לא היוו את הסיבה לפיטוריו כנטען על ידי הנתבעת.
במקרה דנן אנו סבורים כי התובע הרים את הנטל וביסס חשד סביר לקיומם של שיקולים זרים-פוליטיים בבסיס החלטת הפיטורים. אמנם אין עדות ניצחת ישירה לקיומם של שיקולים פוליטיים בהחלטה לפטר את התובע , אך קיימות ראיות נסיבתיות המצביעות על כך. שוכנענו כי הנתבעת לא השכילה להוכיח את גרסתה, כי ההחלטה על פיטורי התובע נעשתה מטעמים ענייניים בלבד , וכי לא השתרבבו להחלטה הנ"ל מניעים זרים-פוליטיים.
נציין כי אכן, נקודת המוצא היא שוועדת הפיטורים שמעמדה הוסדר בפקודת העיריות , היא גוף בעל שיקול דעת עצמאי. מכאן, שהטוען כי ועדת הפיטורים פעלה במשוא פנים וכיוצ"ב – עליו הנטל להוכיח את טענתו, שכן ועדה זו נהנית מחזקת הכשרות.
הדרך להוכיח שוועדת הפיטורים קיבלה את החלטותיה באופן עצמאי, היא בעמידה על כך שוועדת הפיטורים תמלא באופן מדוקדק אחר חובותיה במשפט המינהלי, ובכלל זה שקילה מסודרת ואמיתית של הטענות המונחות לפניה, ומילוי חובת ההנמקה. אי קיום חובות אלה מגביר את החשש מפני השפעה כאמור, ויהיה בו, ככלל, כדי להצדיק את העברת הנטל לעירייה להוכיח כי ועדת הפיטורים אכן פעלה מתוך שיקול דעת עצמאי ומשיקולים ענייניים בלבד. כפי שהבהרנו העירייה לא עמדה בנטל זה.
הסעד הראוי
אכן ההלכה היא שדרך המלך היא פסיקת פיצוי כספי ולא אכיפת יחסי עבודה:
"אכן, הכלל הוא, כי במקרה של הפרת חוזה עבודה או הסכם קיבוצי הסעד המקובל הוא פיצויים. אולם, נפסק זה מכבר כי לכלל זה חריגים, וכי לבית-הדין שיקול-דעת אם לאיין את הפיטורים ולהחזיר, במקרים הראויים, עובד למקום עבודתו. ר' עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ – ההסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע ל"ה עמ' 145 שם עמ' 156).
אולם בית המשפט העליון הבהיר בבג"צ 4485/08 רבקה אלישע נ' אוניברסיטת תל אביב (ניתן ביום 5.10.09 – פורסם במאגרים האלקטרוניים . להלן: "עניין אלישע") כי חלה הגמשה של הכלל בדבר אי אכיפת יחסי עבודה. נקבע שם כי במקרים בהם הפיטורים בגופים ציבוריים ובגופים דו מהותיים נעשו שלא כדין ולקו בפגמים משמעותיים הסעד הראוי יהיה אכיפת יחסי עבודה תוך התחשבות בזמן שחלף בין הפיטורים לסעד האכיפה. יפים לעניינו דברי בית המשפט :
"עם השנים חל כרסום בגישה המסורתית ... וכיום מסתמנת נכונות רבה יותר לאכוף חוזה עבודה ולהרחיב קמעא את החריגים לכלל של אי-כפיית יחסי עבודה". (פסקה 13). עוד ציינה השופטת ארבל (שם):
"התמיכה בהרחבה מסוימת של השימוש בסעד האכיפה מתבססת, בין השאר, על שיקולי מדיניות ושיקולים חברתיים-ציבוריים, כגון החשיבות בהקמת הגנה אפקטיבית על זכויות עובדים וחיזוק העובד כבעל זיקה למקום עבודתו (ראו: לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העבודה פרק 9 עמוד 4). בין האדם למקום עבודתו נרקמת עם הזמן זיקה שאינה מצטמצמת להיות מקום העבודה מקור פרנסה בלבד. העובד משקיע במקום עבודתו את מירב זמנו ואת מיטב מרצו, הוא קושר במקום העבודה קשרים חברתיים המלווים אותו בשגרת יומו, וזהו לו מקור של סיפוק, התפתחות והגשמה עצמית. יפים לעניין זה דבריו של השופט (כתארו אז) מ' חשין בדנג"צ 4191/97 אפרים נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נד (5) 330, 381 (2000)): ראו גם בג"צ 6840 פלצמן נ' ראש המטה הכללי (לא פורסם)
בין השיקולים למתן סעד אכיפה נמנו על-ידי השופטת ארבל בעניין אלישע -חומרת הפגם שדבק בפיטורים ותום ליבו של המעביד, ההקשר התעשייתי והתעסוקתי של יחסי העבודה; הערך שנפגע בפיטורים; אופיו של המעביד – האם הוא גוף ציבורי, פרטי או דו מהותי; וההסכם החל על הצדדים.
דברים אלה מקבלים משנה תוקף, בכל מובן הביטוי, כשמדובר בפיטורים שהיו בהם שיקולים זרים-פוליטיים על ידי גוף ציבורי.
יפים לעניינו דברי בית המשפט בבגץ 1719/11, ניסן פונדקי נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, מיום 19.11.13.:
"ישנם נושאים שלגבי טיבם אין צורך באסמכתאות, הם מעוררים פסלות מניה וביה. הפיטורים הפוליטיים הם אחד מהם; נזכיר, כי בשיטת הממשל הישראלית, למעט משרות אמון מוגדרות, כגון מנהלים כלליים של משרדי ממשלה ועובדי לשכה אישיים של שרים, מרבית המשרות הן משרות של civil service. הדבר עובר כחוט השני בחקיקה הרלבנטית כגון חוק שירות המדינה ( מינויים), תשי"ט-1959, ובפסיקה. היתה זו מתחילה מעין פשרה בין השיטה הבריטית (ששררה בתקופת המנדט אף בארץ ישראל), שבה כל המנגנון הממשלתי הוא של עובדי ציבור, לבין רצונה של המערכת הפוליטית כי הבכירים ביותר במשרדי הממשלה יהיו אנשי אמון. מעולם לא הגיעה ישראל לשיטה הנוהגת בארה"ב, המבוססת על מינויים פוליטיים לאורך כל הדרגים הבכירים במספר רבדים; בממשלה הפדרלית מדובר באלפי אנשים, שרבים מהם טעונים אישור הסנט, כחלק מן האיזונים והבלמים. גישת "שירות הציבור" חלה גם בגופים הממשלתיים השונים אמנם, תולדות השירות הציבורי בישראל, לא רק בממשלה גופה אלא במכלול השירות, לרבות חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, וכן בשלטון המקומי, רצופות מאבקים מתמידים בין ניסיונם של גורמים פוליטיים למנות מינויים פוליטיים, ובין המבקשים לשמר את עקרונות היסוד של השיטה. לא בכדי נחקקו בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 ; בתיקונים לאורך השנים החל מתשנ"ג, סעיפים המטילים הגבלות על מינויים כאלה בחברות וברשויות (ראו סעיפיים 18 ג' (ועוד) ו-60א' , הוראות דומות הבאים לצמצם תופעות של מינויים פוליטיים ולקבוע מנגנוני סינון.."
לאחר ששקלנו את כלל השיקולים הנדרשים בתיק זה לרבות חומרת הפגמים שדבקו בהליך הפיטורים, הפגיעה בתובע, עובד ותיק בגיל שיקשה עליו למצוא מקור פרנסה חלופי , הערך הציבורי בפיטורים שכאלה ומשמדובר ברשות מקומית אנו סבורים כי נסיבות תיק זה מצדיקים מתן סעד קבוע של אכיפה והשבה לעבודה.
מעבר לאמור, הנתבעת לא הצביעה על כל נזק שעלול להיגרם לה בהשבת התובע לעבודתו במיוחד שעה שהתובע נמצא בעבודה במסגרת החלטת בית הדין בסעד הזמני תקופה ארוכה וטרם מונה מישהו אחר לתפקידו ונוכח העובדה כי הנתבעת לא הצביעה על ליקוי תיפקודי שאינו ניתן להכוונה או לשינוי או לשיפור. כמו כן לא שוכנענו כי בהשארת התובע בעבודה יש כדי לפגוע במרקם יחסי העבודה, עד כדי כך שימנע סעד של אכיפה בנסיבות העניין. מנגד מדובר בעובד שעובד בעירייה שנים כה רבות והינו בגיל שיקשה עליו למצוא מקור עבודה חלופי ומשהינו בעל משפחה ומפרנס הרי שברי כי לתובע יגרם נזק רב אם פיטוריו לא יבוטלו. לפיכך בנסיבות אלה מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע.
אשר על כן , אנו קובעים כי פיטורי התובע מבוטלים וכי על הנתבעת לאפשר לו להמשיך ולעבוד בנתבעת באופן קבוע במסגרת התפקיד אותו הוא ממלא.
עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע תבע גם פיצוי מיוחד על נזק בלתי ממוני בגין עגמת נפש לפי שק"ד בית הדין ,פיצוי בגין לשון הרע ולחילופין פיצוי כספי של 24 משכורת.
עיון בסעיפים 92-96 לתצהירו של התובע מעלים כי פרט הוא את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו במסגרת הליך פיטוריו ותצהירו בנקודה זו לא נסתר.
הפסיקה מכירה במצב בו הפיצוי הכספי על פיטורים שלא כדין לרבות עגמת נפש ניתן בנוסף לסעד האכיפה והחזרת העובד לעבודתו. כמו כן נפסק כי במקרה כזה "סעד הצהרתי של אכיפה אשר ניתן בשל פיטורים שלא כדין, אינו כולל בהכרח חיוב בתשלום הפרשי שכר לכל תקופת אי העבודה ... משניתן בפועל סעד אכיפה, אזי סעד של תשלום הפרשי שכר הינו סעד נפרד ונלווה לאכיפה, הניתן בכפוף לשיקולי מידתיות וסבירות בנסיבות המקרה הנדון" [ר' ע"ע (ארצי) 597/06 יוסף מינסקי – משה סלומון [פורסם בנבו] (15.7.2007)].
באשר לנזק הממוני – שיעורו ראוי להיקבע בעיקרו של דבר, על פי הפסד שכר העבודה שנגרם לעובד כתוצאה מפיטוריו בחוסר תום לב ואיבוד מקור פרנסתו. עם זאת משהתובע עבד ברצף גם לאחר פיטוריו וזאת מכוח החלטתינו בבקשה לסעדים זמניים , אין אנו סבורים כי יש לפסוק לו פיצוי בגין נזק ממוני ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.
בכל הנוגע לעילת התביעה בגין לשון הרע, משהתובע לא פרט רכיב זה ולא ציין מה לשון הרע בגינו תובע הוא – רכיב זה נדחה.
אשר לפיצוי בגין עוגמת נפש עילת תביעה זו שייכת לעילות הפיצוי בגין נזק לא ממוני בשל פיטורים בחוסר תום לב. שיעורו של אותו פיצוי בגין עוגמת נפש צריך להיקבע גם כן, כפי שנקבע הפיצוי בגין הנזק הממוני, על פי מידת חוסר תום הלב בפיטורי העובד. ככל שמדובר בפיטורים שרירותיים יותר על פי עילתם ובהליך לקוי יותר; כך ראוי להניח, שנגרמה לעובד עוגמת נפש רבה יותר. סכום פיצוי זה אפשר שיגדל, ככל שיוכחו נסיבות אישיות קשות יותר אצל העובד מכפי שניתן היה לצפות עקב התנהלות המעביד, כגון תופעות נפשיות של דיכאון וכדומה. עם זאת, ההלכה היא, שאין להרבות בשיעור הפיצוי בגין עוגמת נפש. כמו כן נקבע כי אמת המידה העליונה לקביעת פיצוי בגין נזק לא ממוני, של עוגמת נפש, צריכה להיות באותה אמת מידה שנקבעה על ידי המחוקק במקרה של הטרדה מינית בניגוד לחוק הטרדה מינית וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. ר' ע"ע (ארצי) 48067-10-11 משה חזות נ' רכבת ישראל בע"מ וע"ע ( ארצי) 1631/04 מדינת ישראל –משרד החקלאות נ' אפרים תקוויתי.
נוכח הפגמים שחלו בהליך הפסקת העסקתו של התובע כפי שפורט, לרבות העובדה כי נימוקי הפיטורים שונו בסופו של יום דבר הסותר את חובת תום הלב הנדרשת ממעסיק וכלל הפגמים שפרטנו לעיל, שוכנענו כי אכן נגרם לתובע עגמת נפש רבה נוכח הליך זה והפגמים שבו, אנו סבורים כי אכן זכאי התובע לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בשיעור של 40,000 ש"ח בנסיבות המקרה.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה. פיטורי התובע מבוטלים. על הנתבעת לאפשר לו להמשיך ולעבוד בנתבעת באופן קבוע במסגרת התפקיד אותו הוא ממלא.
כמו כן הנתבעת תשלם לתובע סך של 40,000 ₪ בגין רכיב עגמת הנפש וזאת תוך 30 ימים מהיום .
הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכר טרחת התובע בסך 20,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.
ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

נציג ציבור עובדים, הגב' הלן הרמור

אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר יוסף גרשונוביץ

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ו, (26 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .