הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 58219-03-15

13 יוני 2017

לפני:

השופטת נטע רות
נציגת ציבור (עובדים) גב' ניצה פרידמן

התובע
BABIKER ADAM AHMED ABAKAR
מספר דרכון סודן P00366591
ע"י ב"כ: עו"ד רות רפאלי
-
הנתבעות
1. ז'ט ניהול בע"מ
ח.פ. 51-318735-1
2. דנה קליינמן
ת.ז. XXXXXX041
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם אבנת

פסק דין

לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים בעל פה בבית הדין היום, להלן תובא הכרעתו של בית הדין בהליך.

התובע הינו אזרח סודן, אשר שהה בישראל במועדים הרלבנטיים לתביעה.

הנתבעת 1 (להלן - הנתבעת) הינה חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון. הנתבעת 2 הייתה בתקופה הרלבנטית בעלת ה מניות היחידה בנתבעת 1.

התובע החל העסקתו בנתבעת כעובד ניקיון ביום 17.5.12, כאשר עבודתו בנתבעת הופסקה עקב התפטרותו על פי מכתב שכתב לנתבעת מיום 10.2.15, שבו נכתב, בין היתר, כי הוא מפסיק את עבודתו בנתבעת בשל רצונו לחזור לארצו.

במסגרת תביעתו עתר התובע לתשלום זכויות שונות ובכלל כך: תשלום זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הניקיון, תשלום שעות נוספות (בסך של 20,642 ₪); פדיון חופשה; דמי הבראה; דמי חגים; הפרשות לקרן פנסיה; קרן השתלמות; ותוספת ותק לפי צו ההרחבה בענף הניקיון. בנוסף, עתר התובע לתשלום פיצוי לא ממוני לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, מהטעם שהופקו לו תלושי שכר פיקטיביים לטענתו וכן מאחר והוא לא הוחתם לטענתו על הסכם העסקה ולא קיבל לידיו הודעה על תנאי העסקה .

התובע התייחס בכתב התביעה לרישום הפיקטיבי לטענתו בתלושי השכר, וזאת בהתבסס, בעיקרו של דבר, על ההשוואה בין דו"ח נוכחות אחד מחודש ספטמבר 2014 לבין תלוש השכר לחודש זה , כאשר מתוך השוואה זו ביקש ללמוד כי תלוש השכר אינו משקף את היקף העסקתו בפועל וכי בתלוש השכר נרשמו שעות עבודה פחותות משעות העבודה שאותן עבד בפועל . יצוין כי גם במסגרת הסיכומים התבסס התובע, בעיקרו של דבר , על השוואה זו בין תלוש השכר הנ"ל לבין דו"ח הנוכחות לחודש זה. בנוסף טען התובע טענות חמורות אשר הופנו בעיקרן נגד הנתבעת 2, בעלת המניות בנתבעת 1 , אשר לאורן עתר לחייב אותה בחבות אישית בכל סכום שבו תחויב הנתבעת 1 (ר' סעיפים 12-18 לכתב התביעה) .

חרף הטענות החמורות הללו, שהועלו בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 27.3.15, וחרף העובדה כי נערך גילוי מסמכים טרם הגשת תצהיר העדות הראשית של התובע אשר עדותו נגבתה בהליך של עדות מוקדמת, הרי שהתובע הגיש לבית הדין תצהיר, שנערך ביום 20.3.16, בו טען טענות כלליות וסתמיות בתמיכה לדרישתו לתשלום זכויות שונות. התובע לא צירף לתצהירו מסמכים, לא התייחס למסמכים שגולו על ידי הנתבעת ואף לא למסמכים שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה. כך, למשל, התובע טען לעניין פדיון חופשה שנתית כי לא שולם לו פדיון ימי חופשה, בלא להתייחס למסמכי הנתבעת, לרבות תלושי השכר או דו"חות הנוכחות וכן ציין כי אין ביכולתו לערוך חישובים מתאימים וכי החישובים בכתב התביעה נערכו על ידי בא כוחו. באופן דומה התובע התייחס בתצהירו אף לתשלום דמי הבראה, אשר לא שולמו לו לטענתו בלא להתייחס למסמכי הנתבעת שמהם עולה ולו לכאורה, כי שולמו לתובע סכומים בגין דמי הבראה . זאת, הן במהלך תקופת העבודה והן עם סיומה במסגרת גמר החשבון. הדבר נכון גם לגבי רכיב השעות הנוספות, אשר לגביו טען התובע בתצהירו כי לא שולם לו גמול בעבור שעות נוספות ו זאת בלא לציין בתצהיר דבר ביחס למתכונת עבודתו או לאופי עבודתו, פרט לעובדה שהוא הועסק 6 ימים בשבוע ולעתים אף במוצאי שבת. על מנת לסבר את האוזן נפרט את שכתב התובע בתצהירו לעניין השעות הנוספות לאמור:

"לא שולם לי גמול שעות נוספות; על כן ועל פי ייעוץ בא כוחי אני זכאי לתשלום גמול שעות נוספות. אין ביכולתי לערוך חישובים מתאימים לעניין זה ועל כן החישובים בכתב התביעה נערכו על ידי בא כוחי."

כמו כן אנו מפנות כאמור לסעיף 3 תצהיר התובע שבו צוין כי התובע הועסק 6 ימים בשבוע ולעתים אף במוצאי שבת ובלא לציין דבר אודות העסקתו בפועל בשעות נוספות או העסקתו בפועל בשעות נוספות מעבר לרישומים המופיעים בתלושי השכר.

נחזור ונדגיש כי תצהיר התובע הוגש כאמור לבית הדין לאחר הליך גילוי המסמכים על ידי הנתבעת, ביום 29.2.16, אשר במסגרתו הוצגו תלושי השכר וכן דו"חות נוכחות של התובע באופן שאפשר לתובע להתחקות אחר הזיקה שבין תלושי השכר לבין דו"חות הנוכחות, על יסוד המסמכים שהוצגו ולבחון בשנית את טענותיו החמורות בנוגע לפיקטיביות של התלושים.

התובע נחקר, כאמור, על תצהירו בעדות מוקדמת ביום 11.9.16, כאשר במהלך העדות העלה ב"כ הנתבעות טענות שונות ביחס לתוקף התצהיר. טענות, אשר שבו ועלו גם במסגרת הסיכומים. במסגרת הטענות הללו נטען, בין היתר, כי התצהיר לא נערך בהתאם למתחייב בפקודת הראיות. נוסיף, כי מ השאלות שנשאל התובע במהלך העדות המוקדמת עולה כי לא ברור כלל שאכן האמור בתצהיר תורגם לתובע לפני שחתם עליו. מהעדות המוקדמת אף עולה כי בניגוד לטענת התובע במכתב ההתפטרות, שאותו צירף לכתב התביעה, הוא לא סיים את עבודתו מאחר והוא ביקש לעזוב את הארץ, אלא מאחר והוא ביקש לעבור לעבוד אצל המשתמש הקודם לו נתנה הנתבעת 1 שירותי ניקיון (ארקפה רשתות (1996) בע"מ להלן - ארקפה).

זאת ועוד, מחקירתו של התובע עלה כי הוא קיבל את דו"חות הנוכחות מדי חודש בחודשו, וזאת בניגוד לנטען בתצהירו. בנוסף, בחקירתו הנגדית, התובע לא הכחיש את נכונות הרישום בתלושי השכר (ר' עמוד 22 לפרוטוקול שורות 28-31). יצוין כי במהלך הסיכומים ובשונה מהטענות בכתב התביעה, העמיד התובע את סכום התביעה לשעות נוספות על סך של 4 ,800 ₪, זאת שעה במסגרת כתב התביעה עתר התובע לתשלום בסך של 20,642 ₪, בהתבסס על הטענה כי הרישום בתלוש השכר הינו פיקטיבי.

נציין כי אין בידינו לקבל את טענת התובע בכתב התביעה, כי תלושי השכר הינם פיקטיביים. התובע הסתמך בהקשר זה על דוגמאות בודדות המתייחסות בעיקרו של דבר לחודש ספטמבר 2014. זאת, בהתעלם ממכלול המסמכים הנוגעים לרישום הנוכחות של התובע ומיתר תלושי השכר, כפי שהוצגו על ידי הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים . התובע לא התייחס לעניין זה כלל בתצהירו ולא צירף מסמכים התומכים בטענה החמורה של פיקטיביות התלושים , למרות שהתצהיר נערך, כאמור, לאחר גילוי המסמכים של הנתבעת . זאת, גם אלמלא הטענות שהעלו הנתבעות ביחס לתוקף התצהיר של התובע . לאור זאת נקודת המוצא של בית הדין היא כי תלושי השכר של התובע משקפים את הסכומים והזכויות ששולמו לתובע בפועל. תלושים, שמהם עולה כי פחות במהלך חלק מתקופת העבודה שולמו לתובע תשלומים בעבור דמי הבראה, כי התובע ניצל ימי חופשה וכי התובע קיבל תשלומים במהלך תקופת העבודה בעבור עבודה בשעות נוספות.

על רקע זאת אנו מקבלים את תחשיב הנתבעת לעניין פדיון החופשה ודמי הבראה, המתבססים על רישומי הנתבעת ועל תלושי השכר, באופן שיש בו להוביל לדחיית התביעה של התובע ל תשלום רכיבים אלה. למותר לציין כי התובע, במסגרת תצהירו, אף לא העיד על הנתונים העובדתיים הרלבנטיים לעניין תשלום הזכויות הללו, לרבות התייחסות לרישומי הנתבעת בהקשר זה ולתלושי השכר . אי לכך התביעה לתשלום דמי הבראה ופדיון חופשה נדחית.

אשר לתביעה לתשלום שכר עבודה בגין עבודה בשעות נוספות, שאת שוויה הכספי "העריך" התובע בסיכומיו בסך של ב-4,800 ₪, הרי שיש לדחותה . זאת, מאחר ואף תביעה זו מת בססת על הנחת היסוד בכתב התביעה שלפיה תלושי השכר אינם משקפים את המציאות . לא למותר לציין כי התובע אף לא התייחס בהקשר זה ובמסגרת הנחת היסוד כאמור לפערים שבין דו"ח הנוכחו ת לחודש ספטמבר 2014, לבין הרישומים בתלושי השכר בעניין שעות העבודה בשים לב למסמך שצירפה הנתבעת (שכותרתו "Rules And Regulations"), נ/4, שם נכתב כי שעות העבודה משתרעות על פני 8 שעות ביום וכי 3/4 שעה תקוזז בגין זמן הפסקה (ר' רישא לנ/4).

אשר לתביעה לתשלום הפרשות לקופות הגמל (בעבור פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן השתלמות והפרשות לקרן פנסיה) הרי שיש להתבסס בהקשר זה על צו ההרחבה בענף הניקיון וזאת לאור תחום העיסוק של הנתבעת בענף זה. למותר לציין כי המבחן לעניין תחולת הצו מתבסס על תחום העיסוק של הנתבעת ולא על אופי העבודה שביצע התובע. אין חולק כי הנתבעת לא שילמה לתובע את ההפרשות לקרנות וכן את הסכומים שהיה עליה להפקיד בעבור פיצויי פיטורים בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון . לאור זאת, התובע זכאי לתשלום ההפרשות לקופות הגמל, כמפורט לעיל, בהתאם לנתבע בכתב התביעה המתבסס על ההנחה כי התובע הועסק על ידי הנת בעת הפועלת בענף הניקיון.

בנוסף, עיון בתלושי השכר מלמד כי לא שולמו לתובע דמי חגים במהלך כל תקופת עבודתו. בהיעדר ראיה לכך שהתובע הוא זה שקבע את סדר עבודתו והשפיע על שיבוצו לעבודה לפני או א חרי ימי החג, הרי שהתובע זכאי לדמי חג בעבור כל ימי החג שבהם לא עבד בתקופה הרלבנטית בהתאם לנתבע בכתב התביעה.

בנוסף, זכאי התובע אף לתשלום תוספת הוותק בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון ובהתאם לנתבע.

אשר לתביעה לתשלום פיצוי בשל אי מסירת הסכם עבודה ואי מסירת הודעה על תנאי העבודה, הרי שיש לדחותה משהתובע לא התייחס למסמכים שהציגה הנתבעת עוד בכתב ההגנה בהקשר זה, אשר צורפו כראיה מטעם הנתבעת. מסמכים , אשר סותרים את טענת התובע. זאת, בנוסף לכלליות ולסתמיות של טענות התובע בתצהירו בהקשר הזה וזאת אף בהתעלם מטענת המשקל שיש ליתן לתצהיר, אם בכלל . כמו כן, יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי לפי חוק הגנת השכר, משנדחתה טענת התובע לעניין עריכת תלושי שכר פיקטיביים (ר' נספחים נ/2 ו-נ/4 בתיק המוצגים של הנתבעת).

סוף דבר
לאור כל האמור, אנו קובעות כי התובע זכאי לתשלום הסכומים הבאים:

סך של 8,976 ₪ בעבור פיצויי פיטורים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 10.2.15 ועד למועד התשלום בפועל.

סך של 4,173 ₪ בעבור דמי חגים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.14 ועד למועד התשלום בפועל.

סך של 8,976 ₪ בעבור הפרשות לקרן פנסיה (גמל) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.14 ועד למועד התשלום בפועל.

סך של 1,393 ₪ בגין הפרשות לקרן השתלמות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.14 ועד למועד התשלום בפועל.

סך של 1,718 ₪ בעבור תוספת ותק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.14 ועד למועד התשלום בפועל.

יתר התביעות נידחות.

בקבענו כך, ערות אנו לטענות הקיזוז של הנתבעת, לעניין ההודעה המוקדמת וכן לעניין דמי הבראה ששולמו, לטענתה, ביתר. עם זאת, סבורות אנו כי אין מקום לקבל טענות אלה. אשר לדמי הבראה הרי שלא הוכח כי מדובר בתשלום ביתר ששולם בטעות ולעניין דמי ההודעה המוקדמת הרי שאין מקום לקזזה בנסיבות שבהן הנתבעת לא שילמה לתובע במהלך תקופת עבודתו את כל התשלומים להם היה זכאי, לרבות דמי חגים והפרשות לקופות הגמל.

אשר לתביעה אשר הופנתה כלפי הנתבעת 2 הרי שיש לדחותה, משהתובע לא הראה ובוודאי לא הוכיח ע ילה שמכוחה יש להסיר את מסך ההתאגדות, או לחייב את הנתבעת כמעסיקה במשותף.

אשר לשאלת ההוצאות הרי לא מצאנו מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות וזאת בשים לב לפגמים שנפלו בתצהירו של התובע כמופרט לעיל, אשר אלמלא אותם פגמים היה נחסך זמן שפוטי ניכר וכן בשים לב לפער שבין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק. מאידך, אף לא מצאנו מקום לחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבעת 2 חרף העובדה שהתביעה נגדה נדחתה . זאת, בשים לב לנסיבות האישיות של התובע, אשר בית הדין הביא אותן בחשבון, כמו גם לעובדה שאף הנתבעות הפליגו ל "מחוזות רחוקים" בכל הנוגע לטענת הקנוניה (יחד עם ארקפה) שהעלו כנגד התובע . טענות, אשר לא מן הנמנע כי היה מקום , אולי, לוותר עליהן.

ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ז, (13 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

הגב' ניצה פרידמן, נציגת ציבור עובדים

נטע רות, שופטת