הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 57348-05-17

01 אפריל 2019
לפני:
כב' השופט אלעד שביון

התובע:
ירון בוחניק
ע"י ב"כ עו"ד קובי בני
-
הנתבעת:
אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מיכל לבנון פורת

החלטה

לפניי בקשות מקדמיות של הצדדים הנוגעות להליכי גילוי מסמכים.

רקע כללי:

1. הנתבעת היא חברה ישראלית בשם אדמה פתרונות לחקלאות בע"מ (לשעבר מכתשים אגן תעשיות בע"מ) העומדת בראש קבוצת חברות הנקראת "אדמה".

2. התובע, שהינו רו"ח וכלכלן בהכשרתו, הועסק משך כ-17 שנה בקבוצת אדמה, משנת 1999 ועד שנת 2017. לעיתים בנתבעת עצמה ולעיתים בחברות שבבעלותה.

3. בין השנים 1999-2003 הועסק התובע ישירות על ידי הנתבעת. בשנים 2003-2006 הוא הועסק באחת מחברות הבת שלה. ביום 1.11.2006 התובע שב להיות מועסק ישירות על ידי הנתבעת עד שביום 1.7.2010 הוא עבר לעבוד בחב רת בת של הנתבעת הממוקמת בשווייץ (להלן – החב רה השווייצרית). התובע פוטר מעבודתו בחב רה השווייצרית ביום 27.4.2017 ולא שב לעבוד בנתבעת או בחברה אחרת בקבוצה.

4. התובע טען כי יש לראות בו כמי שפוטר מהנתבעת שלא כדין. לטענתו, הנתבעת התחייבה לשוב להעסיקו בסיום עבודתו בחברה השווייצרית. בינו לבין הנתבעת היה הסכם עבודה "רדום". ככל שהיא ביקשה לפטר אותו, היה עליה לערוך לו שימוע כדין. בהתאם להסכם העבודה הרדום היה על הנתבעת לתת לו שישה חודשי הודעה מראש או חלף הודעה מראש ולערוך לו גמר חשבון מלא.
5. הסיבה לפיטוריו, לטענת התובע, הייתה בדיקה שערך בעניין חבות המס של אחד מהעובדים הבכירים בקבוצת אדמה (מר דומינגז). התובע הודיע על ממצאי בדיקתו במכתב ששלח למנכ"ל הקבוצה (מר ליכטנשטיין), מנהל הכספים הראשי בה (מר להב) והיועמ"ש שלה (עו"ד ארלוזורוב). כן הוא הודיע כי יאלץ לדווח על חשדותיו בקשר לאותו עובד בכיר לרשויות המתאימות ככל שהחברה לא תפעל בעצמה לתקן את הפרות החוק.

6. במעשה הפיטורים, טען התובע, הפרה הנתבעת את הוראות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 (להלן – חוק הגנה על עובדים).

7. הדרך בה סיימה הנתבעת את העסקתו, טען התובע, עולה כדי פגיעה בשמו הטוב והוצאת לשון הרע המזכה בפיצויים ללא הוכחת נזק (במאמר מוסגר אציין שרכיב התביעה בגין לשון הרע נדחה). כן טען התובע כי הוא זכאי לפיצויים בגין עגמת נפש. פרט לאמור, התובע דרש פיצויים בגין אבדן השתכרות; דמי הבראה ופרסום תיקון להודעה שהוציאה על פיטוריו כלפי עובדיה, שינקה את שמו.

8. הנתבעת טענה מנגד שהתובע בדה את עניין חבות המס של העובד הבכיר על מנת למנוע את הפחתת שכרו.

9. לטענתה, לאחר שהתובע החל לעבוד בחברה השווייצרית ביום 1.7.2010, הוא עבר להתגורר בשווייץ . חוזה ההעסקה בחברה השווייצרית היה ל-5 שנים. במהלך העסקתו בשווייץ שילם התובע מס כתושב מקומי במעמד של עובד מועתק ( relocation). בתום 5 שנים, בהתאם לחוק השווייצרי, לא היה ניתן להמשיך לקבל הטבות מס בגין העסקתו כעובד מועתק. הוצע לתובע לחזור להיות מועסק על ידי הנתבעת בישראל או להתמודד על תפקיד אחר באחת ממדינות אירופה אולם התובע ביקש להמשיך להיות מועסק בשווייץ. החברה השוויצרית הסכימה לבסוף לבקשתו וביום 22.12.2015 נחתם עמו הסכם עבודה חדש. בהסכם ההעסקה השני של התובע בשווייץ הופחתו תנאי העסקתו היות וחלפו 5 שנים להעסקתו ולא ניתן היה לקבל בגינו הטבות מס כעובד מועתק. לאחר בחינה נוספת של שכרו פנתה אליו החב רה השווייצרית בנובמבר 2016 בבקשה להפחית את שכרו ב-50,000 פרנק לשנה.

10. לעניין העובד הבכיר ציינה הנתבעת, כי על אף שכל הגורמים הרלבנטיים בקבוצה היו קשובים לטענותיו של התובע בקשר לחבות המס של העובד הבכיר ונקטו בפעולות כדי להבטיח את פעילותה התקנית של הקבוצה ושל החברה השווייצרית, המשיך התובע להטיל ספק ולדרוש מהגורמים הרלבנטיים דין וחשבון על פעולותיהם. מעבר לאמור ועל אף אפשרותו של התובע להפנות את טענותיו באפיקים פנימיים בחברה השווייצרית לוועדת הביקורת של ה, איים התובע כי הוא יפנה לרשויות. נוסף על כך, התובע יצא לחופשה בת 21 ימים בישראל ללא הודעה מראש. הוא ניסה להתחמק מפניות של סמנכ"ל הכספים והיועמ"ש של הנתבעת לדון עימו כדי לנסות למצוא דרכים לפתרון סוגיית השכר שלו. על רקע כל הדברים האלה, קיבלה החברה השווייצרית החלטה על פיטוריו של התובע.

11. לגרסת הנתבעת, בין התובע לבין החב' השווייצרית קיימת תניית שיפוט ותניית ברירת דין לפיהן הסמכות המקומית והדין החל ביניהן הוא של שווייץ.

12. אשר ליחסי העבודה בינה לבין התובע, טענה הנתבעת כי כל אחת מהחברות המוחזקות על ידה מתנהלת כישות משפטית עצמאית נפרדת. כך שכאשר עבר התובע לעבוד בחברה השווייצרית נפסקו יחסי העבודה ביניהם.

13. ביום 5.9.2017 ביקשה הנתבעת להורות על דחיית חלק מהתביעה על סף בשל העדר סמכות, יריבות ועילה. זאת בגין קיומה של תניית שיפוט וברירת דין זר והעדר יחסי עבודה. בקשת הנתבעת נדחתה פרט לרכיב עוולת לשון הרע, שנמחק.

14. ביום 21.11.18 הגיש התובע בקשה להורות לנתבעת להשיב לבקשה לגילוי ועיון במסמכים. במסגרת הדיון שנערך ביום שלמחרת התקבלה החלטה לפיה על הנתבעת להגיב לבקשת התובע וכי הנתבעת תהא רשאית להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מטעמה. כן ניתנה הוראה בדבר עיון הדדי במסמכים.

בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכי הנתבעת:

15. המסמכים שביקש התובע פורטו במכתב שהפנה לנתבעת ביום 6.11.18 ושצורף כנספח א' לבקשתו (להלן – נספח א').

16. בסעיף 1 לנספח א' מבקש התובע העתקים מתיקו האישי כעובד בשווייץ ובישראל, לרבות הערכות עובד, הסכמים, תשלומים וכל הפרוטוקולים שהוכנו; כן מבקש התובע העתקים של תשלום הפיצויים ויתר הסכומים ששולמו לו לטענת החברה השוויצרית. לטענת התובע מסמכים אלו קשורים באופן ישיר אליו, לתפקודו ולפעולות שביצע. אשר לפרטי תשלום הפיצויים שביקש, פרטים אלו כוללים דרישה לפירוט רחב יותר מזה שנמצא בתלוש השכר האחרון שלו.

17. בסעיף 2 מבקש התובע מסמכים הנוגעים לעובד הבכיר, מר דומינגז ובכלל זאת דוחות מס בישראל, שוויץ וספרד לשנים 2010-2017, שומות מס סופיות לאותן שנים, תלושי שכר, התאריך בו שולם המס לרשויות, אישור על כך שהמס ששולם בכל אחת מהשנים נבדק והינו נכון, דו"ח בודק שקבע, כי הטע ות בוצעה ע"י המזכירה ומסמכים לגבי ישיבות בענייני המיסוי של מר דומינגז בהן התובע לא היה נוכח.

לטענת התובע מדובר במסמכים הנמצאים בשליטת הנתבעת. חבות המס של מר דומינגז נמצאת במרכזו של כתב התביעה. טענתו העיקרית הייתה שהוא פוטר שלא כדין משום שביקש לחקור ולאכוף את דיני המס ביחס למר דומינגז. התובע הודיע על כוונתו לנסות להוכיח כי החברה התנהלה באופן שיטתי עת אפשרה לעובדיה הבכירים ולא רק למר דומינגז לבצע עבירות מס תוך שינוי תושבותם כדי להשיא את משכורתם על חשבון רשויות המס במדינות השונות. המסמכים לגבי מר דומינגז עצמו התבקשו לשנים 2010-2017. הנתבעת לא הציגה מסמכים לפיהם מר דומינגז לא היה עובד שלה באותה תקופה.

18. בסעיף 3 מבקש התובע מסמכים הנוגעים ל-"תיקי מוצרים".

19. בסעיף 4 מבקש התובע פרטים בנוגע לחמישה עובדים ספציפיים שהועסקו באופן דומה לשלו שפיטוריהם בוטלו או שהם חזרו לעבוד בישראל לאחר סיום שליחותם מטעם הנתבעת בחו"ל. מסמכים אלו נדרשים לטענת התובע כדי להוכיח שהיה קיים נוהג בנתבעת לקלוט חזרה עובדים שעברו לעבוד באחת מחברות הבת או הנכדה בקבוצה.

20. בסעיף 5 מבקש התובע פרטים ומידע בנוגע לעובדים נוספים שעבדו תחת מר דומינגז, שקבוצת אדמה עודדה אי תשלום מס בישראל עבורם. התובע נוקב בשמותיהם של ארבעה עובדים ומבקש לקבל לגביהם דוחות מס לשבע השנים האחרונות בישראל ופלט ממשרד הפנים של ימי השהייה שלהם בישראל בכל שנה.
לגרסת התובע, לגבי חלק מעובדים אלה נדרשה הנתבעת לשלוח דיווח לבורסה לניירות ערך על מנת להסביר את אי הסדרים הנובעים מההתנהלות הנוגעת למיסוי החל עליהם. לטענת התובע, אותה הודעה לבורסה ניסתה להכשיר בדיעבד את פעולותיה. לשיטת התובע מדובר בהתנהלות שיטתית לגיבוי ועידוד פעולות כאלו.

21. בסעיף 6 ביקש התובע רשימת עובדים שלגביהם בחרה הקבוצה להפעיל את הגנת כפל המס, כולל החומר שהועבר לדירקטוריון וועדת הביקורת בנושא.

22. בסעיף 7 ביקש התובע פירוט לגבי הסכומים ששולמו לכל חברות ההשמה בישראל ממרץ 2017 ועד למועד הגשת הבקשה, לרבות תשלומים למר עמוס רבין בנוגע למגעים עם התובע. בסעיף 7.1 מבקש התובע תרשומת שיחות שהתקיימו עם משרדי חברות כוח האדם, חברות ואנשים.

לגבי מסמכים 7 ו-7.1 טוען התובע כי חשיפתם נדרשת כדי להוכיח שהנתבעת ניסתה להפעיל דרך חברות כוח אדם וצדדים שונים לחצים על התובע לחזור בו מתביעתו. גורמים אלו העבירו אליו מסר מאיים לפיו חברות אחרות במשק הישראלי ימנעו מלתת לו עבודה כל עוד תביעתו תלויה ועומדת. עוד טען התובע כי מאז שפוטר הוא לא הצליח למצוא עבודה בתחום עיסוקו וכי הסיבה לכך הייתה מימוש איומיה של הנתבעת.

23. בסעיף 8 מבקש התובע העתק מכל מסמך שהועבר לכל רשות בנוגע לתביעה נשוא דיוננו ולטיפול בענייני המס של עובדים שונים בחברה, לרבות פנייה לרשות לניירות ערך, רשויות המס, לדירקטוריון ולוועדת הביקורת.

24. בסעיף 9 מבקש התובע תרשומת שיחות ופגישות שהתקיימו מטעם הנתבעת או מי מטעמה עם העיתונות. בהקשר זה טען התובע כי מתשובת הנתבעת לדרישתו עולה שקיימים מסמכים כלשהם. הנתבעת טענה במכתב תשובה לדרישתו כי "המסמכים המבוקשים במרביתם אינם קיימים". מכאן כי קיימים מספר מסמכים ועל הנתבעת למסור אותם לעיונו.

25. בסעיף 10 ביקש התובע תרשומת שיחות הנהלה והחלטות בה נקבע כי מר להב מונה כמנהל הישיר של התובע במקום מר דומינגז.

26. בסעיף 11 ביקש התובע תרשומת שיחה עם מר להב או כל דיווח בנוגע להודעת מר להב כי בעקבות שליחת המכתב מטעם התובע מיום 2.4.17 למנכ"ל הנתבעת, הוחלט לפטר את התובע.

התובע טען כי המסמכים המבוקשים בסעיפים 10 ו-11 נדרשים כדי להוכיח את קיומם של יחסי העבודה בינו לבין הנתבעת. לא ייתכן שמר להב, סמנכ"ל הכספים של הנתבעת ידון עימו על פיטוריו הצפויים מבלי שתהיה קיימת התכתבות בין החברה השווייצרית לבין הנתבעת. אם נכונה טענת הנתבעת שמעסיקתו היא החב רה השווייצרית סביר להניח שתהיה קיימת התכתבות בינה לבין מר להב, כנציג הנתבעת, לגבי ההחלטה לפטרו.

תשובת הנתבעת לבקשת התובע:

27. הנתבעת הגישה תשובה מטעמה במסגרתה היא הודיעה על התנגדותה לבקשת התובע בכללותה. לטענתה, מדובר בבקשה גורפת, בלתי מידתית ובלתי מנומקת שיש בה כדי להוות מסע דיג אסור ולפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים.

28. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 1 לנספח א' של הבקשה חילקה התובעת את תגובתה ביחס לתקופת עבודתו של התובע אצלה לבין תקופת עבודתו בחברה השווייצרית. ביחס לתקופת עבודתו אצלה טענה הנתבעת, כי היא העבירה לתובע את כל המסמכים מתיקו האישי; לא קיימות הערכות עובד בתקופת עבודתו אצלה עד שנת 2010; בלאו הכי תפקודו של התובע אינו רלבנטי לתביעה ופרטי תשלום השכר שקיבל התובע נמצאים בתלושי השכר שהוא היה מקבל ממנה באופן שוטף במהלך תקופת העסקתו.

ביחס לתקופת עבודתו בחברה השווייצרית טענה הנתבעת, כי המסמכים הנוגעים להעסקתו שם אינם נמצאים ברשותה ובלאו הכי אין יסוד לבקשתו לקבל אותם. על התובע להפנות את בקשתו ישירות לחב רה השווייצרית .

לעניין מסמכים הנוגעים לתשלום פיצויי פיטורים מהחברה השווייצרית, טענה הנתבעת, כי הם אינם רלבנטיים לתביעה שכן אין בכתב התביעה עילת תביעה המתייחסת לפיצויי הפיטורים מהחברה השווייצרית.

בקשתו של התובע לגילוי מסמכים הנוגעים "להעסקתו ולאופן סיום העסקתו" בשווייץ אינה ספציפית דיה, אינה רלבנטית ומדובר במסע דיג.

29. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 2, מסמכים הנוגעים למר דומינגז, טענה הנתבעת שמדובר במסמכים לא רלבנטיים שפוגעים בפרטיותו של צד שלישי ושמרביתם אינם נמצאים ברשותה. ההלכה היא שאין להורות על גילוי מסמכים הנוגעים לצד שלישי אלא במקרים חריגים.

התובע דרש מסמכים רבים שחלקם אינם קיימים וחלקם הם בעצם דרישת תשובות לשאל ות ולא בקשה לגילוי מסמ כים. הנתבעת טענה שדרישת התובע למסמכים הנוגעים למר דומינגז לגבי השנים שקדמו לשנת 2016 או לגבי פעילותו בישראל, אינה רלבנטי ת גם מן הטעם שטענותיו לגבי חבויות המס של מר דומינגז התייחסו לשנה זו ולפעילותו בשווייץ בלבד.

בחלק מהתקופה שאליה מתייחס התובע מר דומינגז אף לא היה עובד הנתבעת. הנתבעת הייתה מעסיקתו של מר דומינגז רק בתקופה 1.1.13 עד 31.3.16. לכן לא ברור מדוע הוא סובר שהנתבעת מחזיקה בדוחות המס ובתלושי השכר האישיים שלו. הנתבעת ציינה שאין ברשותה פרוטוקולי ישיבות בענייני המס של מר דומינגז וכי מדובר בדרישה עמומה ולא רלבנטית.

בהקשר להצהרה על כוונתו של התובע להוכיח שיטתיות בעידוד העלמות מס אצל הנתבעת, טענה הנתבעת שאין בכך צורך. כדי להוכיח תביעה לפי חוק הגנה על עובדים אין צורך להוכיח שהשחיתות אותה ביקש העובד לחשוף אכן התקיימה אלא רק שתביעתו היא כנה, הוגשה בתום לב ושקיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעובד לבין התלונה שהגיש. בית הדין לעבודה גם אינו מוסמך להכריע אם מר דומינגז אכן ביצע עבירת מס בשווייץ או בספרד.

לבסוף טענה הנתבעת כי מידע אודות מר דומינגז הינו חסוי בהתאם לתקנות הגנת המידע האירופאיות וכי חשיפתו עלולה לחשוף אותה לקנסות מנהלי ים בגובה עשרות מיליוני יורו.

30. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 3 טענה הנתבעת כי מדובר במסמכים הנוגעים לתיקי הרישוי של החברה. מסמכים אלו אינם רלבנטיים כלל לתביעה והתובע לא ציין אף נימוק לגבי הצורך במסמכים אלו. תיקי הרישוי של הנתבעת הם מסמכים חסויים המהווים סוד מסחרי וקניין רוחני מוגן.

31. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 4 טענה הנתבעת כי מדובר בדרישה כוללנית וגורפת. בקשה שאינה רלבנטית להליך. טענת התובע בכתב התביעה היא שהמשך העסקתו בנתבעת לאחר סיום העסקתו בחברה השווייצרית נובע מהתחייבותה המפורשת של הנתבעת לכך. התובע לא טען לנוהג. לכן, מסמכים שמטרתם לבסס נוהג מהווים ניסיון להרחבת חזית וחורגים מיריעת המחלוקת. היעדר הספציפיות בבקשה מעיד על כך שלתובע אין פיסת מידע לגבי נסיבות העסקתם של עובדים אחרים והוא מבקש מהנתבעת למעשה שתסייע לו להוכיח את תביעתו. זאת באמצעות חשיפת הסכמים הנוגעים לצדדים שלישיים. בנוסף, אין מקום לגזור מהמקרה של התובע למקרה של עובדים אחרים, שכן התובע פוטר בחו"ל מסיבה המוכרת לפי חוזה העבודה שלו כעילה לפיטורים (for cause).

32. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 5 לנספח א' טענה הנתבעת שמדובר במסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים. המסמכים שביקש התובע בקשר לארבעת העובדים שהוא נקב בשמם אינם רלבנטיים לתביעה ואינם נמצאים ברשותה. דוחות המס של אותם עובדים ומידע לגבי הכניסות והיציאות שלהם מישראל הוא מידע השייך להם. אין לחברה זכות לקבלו. טענות לגבי אותם עובדים לא מצויות בתביעה כך שאין מקום לאפשר לתובע להוכיח שיטת עבודה על גבם של אותם עובדים. פרט לכך, בדומה למר דומינגז, מסירת מידע על עובדי הנתבעת, אזרחי מדינת האיחוד האירופי, עומד בניגוד להוראות הדין האירופי ועשוי לחשוף את הנתבעת לקנסות מנהליים.

33. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 6 לנספח א' טענה הנתבעת שמדובר במסמכים לא רלבנטיים ובבקשה כוללנית, גורפת ולא מובנת. ככל שהבקשה מסתמכת על ההודעה לבורסה מדצמבר 2017 המתייחסת לעובדים ספציפיים שמונו כבעלי תפקידים בחברה הסינית, בעלת השליטה בחב רה השווייצרית, הרי שאין לכך קשר לתביעה.

34. לגבי המסמכים המפורטים בסעיפים 7 ו-7.1 לנספח א' טענה הנתבעת שאף הם אינם רלבנטיים. גם כאן מדובר בדרישה כוללנית וגורפת כחלק מניסיון דיג. לא מובן מה הקשר בין סכומים ששילמה הנתבעת לחברות השמה לבין הסעדים הנדרשים בתביעה. הנתבעת טענה שהיא לא קיימה שיחות עם משרדי חברות כוח אדם ועם אנשים שונים כדי למנוע את העסקת התובע וכי בלאו הכי תרשומות כאלו אינן קיימות ברשותה.

35. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 8 לנספח א' חזרה הנתבעת על טענתה שמדובר בבקשה כוללנית, גורפת ופוגעת בזכויות צדדים שלישיים שאינם קשורים לתביעה.

36. לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 9 לנספח א' טענה הנתבעת כי ברשותה תיעוד יחיד בו נתבקשה תגובתה לכתבה שלא היא הזמינה וכי תיעוד זה יימסר לתובע.

37. לגבי המסמכים המפורטים בסעיפים 10-11 לנספח א' טענה הנתבעת כי הם אינם רלבנטיים שכן הם נוגעים לפיטורי התובע מהחברה השווייצרית ולא מהנתבעת. כן היא טענה שאין בידיה תרשומות כמבוקש באותם סעיפים.

תגובת התובע לתשובת הנתבעת:

38. התובע שב על טיעוניו כאמור בבקשה וציין, כי די בנימוקים שהובאו לצד כל מסמך שהתבקש כדי להסביר ולהבהיר את נחיצותו והרלבנטיות שלו. טענות הנתבעת בדבר זכויותיהם של צדדים שלישיים אין בה די כדי להביא לדחיית בקשתו. זכותם של צדדים שלישיים לפרטיות היא יחסית והיא נסוגה מפני נחיצותם של המסמכים שהתבקשו על מנת להוכיח את התביעה.

39. לטענת התובע, מדובר בבקשתו במספר מצומצם של מסמכים שגילויים צפוי לחסוך זמן שיפוטי והתדיינויות מיותרות.

40. בזיקה למסמכים הנוגעים למר דומינגז טען התובע שעל מנת להוכיח את זכאותו לפיצויים בגין הפרת חוק הגנה על עובדים, עליו להוכיח שהנתבעת אכן נתנה גיבוי למר דומינגז לעניין עבירות המס. התובע טען שנתונים הנוגעים להכנסותיו של מר דומינגז "חשוף לעיני כל" (ס' 44 לתשובה) כיוון שמעסיקתו, הנתבעת, היא חברה ציבורית החייבת בפרסום נתונים אלו. טענה דומה טען התובע גם בקשר לחשיפת שמות העובדים שנמנו בהודעת הנתבעת לבורסה על הפעלת הגנת כפל המס. מדובר במידע פומבי.

דיון והכרעה בבקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים:

41. הוראת תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.08). גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.05) ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" (עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, 24.3.05).

42. חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

43. לעיתים אל מול הזכות הגלומה בתקנה 46(א) גלומה הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, שהיא בעלת מעמד חוקתי (בג"ץ 6650/04 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי, 14.5.06). כן ראו סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק ההגנה על הפרטיות, התשמ"א-1981.

44. בענייננו, חלק מהמסמכים שהתבקש גילויים כוללים מידע פרטי לגבי צדדים שלישיים. משהמדובר במידע החוסה תחת הגנת הפרטיות יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריכה להיעשות בין הזכות לגילוי ועיון במידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות (דב"ע נו/26-3 אלפריח – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל' 543). לעקרון זה משנה חשיבות משהמדובר בזכות לפרטיות של אחר. בית המשפט העליון קבע, כי במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי, שאינו צד להתדיינות, יינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר" (ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563).

45. לסיכום וכאמור בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים".

46. לאחר שעיינתי בבקשת התובע, בתשובת הנתבעת ובתגובת התובע ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את בקשת התובע ברובה כמפורט להלן.

47. עיקר בקשתו של התובע וטענותיו עניינם מסמכים שלשיטתו הוא נדרש להם על מנת להוכיח את זכאותו לפיצויים לפי חוק הגנה על עובדים. לפי הפסיקה "אין כל נפקות לשאלה האם התלונה שהגישה המערערת אמיתית או מוצדקת" (ראו ע"ע (ארצי) 17365-11-11 ג'קלין סויסה - עיריית יהוד (05.03.14)). בהתאם להלכה זו, מידת הרלבנטיות של אותם מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת קיומן של עבירות מס נטענות , פוחתת. מצד שני, שיקולים בדבר מידת ההכבדה המוטלת על הנתבעת באיתור המסמכים המבוקשים ופגיעה בזכותם לפרטיות של צדדים שלישיים גוברת – "בין שאלת הרלוונטיות ושאלת החיסיון קיימת מעין 'מקבילית כוחות', כך שככל שעוצמת הרלוונטיות של המסמך המבוקש גבוהה, יהיה לכך משקל בהחלטת בית המשפט אם להורות על הסרת חיסיון יחסי" (רע"א 8571/16 מעברות נכסים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ (19.01.17)). התובע ביקש מהנתבעת לחשוף יריעה רחבה של מסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים. מסמכים הנוגעים לחב רה השוויצרית, למר דומינגז, לעובדים של הנתבעת ושל החב רה השווייצרית. תכליתם של מסמכים אלו כפי שטען התובע, לא נועד אלא כדי להוכיח את ביצוען של עבירות מס ושיטתיות בתמיכה של הנתבעת בביצוע עבירות מס ביחס לעובדיה. התובע עצמו מודע לכך שחלק ניכר מהמסמכים שהוא ביקש כלל אינם רלבנטיים – "ברי כי אין צורך בכל המסמכים" (ס' 33 לתשובה). משהרלבנטיות של מסמכים אלו היא נמוכה וחשיפתם עשויה להכביד על הנתבעת ולפגוע בזכויותיהם של צדדים שלישיים, בקשת התובע לקבל את המסמכים המפורטים בסעיפים 2, 5, 6 ו-8 לנספח א' של הבקשה נדחית.

48. סוג נוסף של מסמכים שהתובע מבקש את חשיפתם נוגע למסמכים הנמצאים בשליטתה של החברה השווייצרית. טענת הנתבעת הינה שמסמכים אלו אינם נמצאים ברשותה אלא ברשות החברה השווייצרית המהווה אישיות משפטית נפרדת וצד שלישי שאינו קשור להליך. אין בידי להסכים עם טענתה העקרונית של הנתבעת. אכן, הכלל הוא שלא מורים לצד שלישי, חיצוני להליך, לחשוף מסמכים (עניין קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון). אולם לכלל זה ישנם חריגים. אחד החריגים הוא מקום בו הצד השלישי נמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל הדין (רע"א 7264/95 ראש קש מסחר 88 בע"מ ואח' נ' רוכביץ ישראל, פ"ד מט (5) 793). הנתבעת ציינה כבר בכתב הגנתה כי היא "העומדת בראש קבוצת אדמה" (סעיף 15 ל כתב ההגנה). הנתבעת אף מציינת בכתב ההגנה שהיא מבססת את טענותיה על סמך דיווחה של החברה השווייצרית – "וכפי שנמסר לנתבעת מהחברה השווייצרית" (ס עיף 47 ל כתב ההגנה).

49. התובע ביקש מסמכים מתיקו האישי כעובד בישראל ובשווייץ ו העתקים של תשלום הפיצויים ויתר הסכומים ששולמו לו לטענת החברה השווייצרית. הנתבעת הסכימה למסור לתובע מסמכים מתיקו האישי בישראל בלבד וטענה שמסמכים מתיקו האישי בשווייץ אינם ברשותה.

50. בנסיבות אלו הנתבעת תמסור לעיונו של התובע בתוך 30 ימים העתק מתיקו האישי אצלה לרבות הערכות עובד והסכמים (לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת להעביר לתובע פרטי תשלומים שכן הנתונים כאמור אינם רלוונטיים להליך). ככל שמסמכים אלו או חלקם אינם ברשותה, תגיש הנתבעת עד לאותו מועד תצהיר בדבר אותם מסמכים ואת הנסיבות שבגללן מסמכים אלו אינם ברשותה.

51. אשר למסמכים הנוגעים להעסקת התובע בשווייץ. מסמכים כאמור רלוונטיים להליך ועל כן על הנתבעת למסור לתובע את המסמכים הנמצאים בתיקו האישי שם, לרבות מסמכים המתייחסים לסיום העסקתו בחברה השווייצרית וזאת בתוך 30 ימים . כ כל שלא ניתן לגלות מסמכים כאמור, תגיש הנתבעת עד לאותו מועד תצהיר בדבר אותם מסמכים שאין בכוחה להשיג ואת הנסיבות שבגללן לא ניתן לגלות מסמכים אלו.

52. לעניין דרישת התובע לקבל מסמכים לגבי תשלומים שהוא קיבל מהחברה השווייצרית הרי שמסמכים כאמור אינם רלבנטיים להליך זה ולמישור היחסים שבין התובע לבין הנתבעת והבקשה לקבלם נדחית.

53. מצאתי לדחות את בקשת התובע לקבל את המסמכים המפורטים בסעיף 4 לבקשה שכן מדובר בדרישה כוללנית וגורפת. התובע לא מפנה למסמכים ספציפיים אותם הוא מבקש לגבי העובדים שהוא מונה בשמותיהם ואף לא תוחם את בקשתו לסוג מסוים של מסמכים. מעבר לאמור מדובר במסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים העשויים לפגוע בפרטיותם. בנוסף לא מובן כיצד יהא במסמכים אלו כדי לסייע לתובע שכן טענתו להתחייבות מצד הנתבעת מבוססת על הסכם ולא על נוהג שקיים בנתבעת.

54. הבקשה לקבל את המסמכים המפורטים בסעיפים 7 ו-7.1 לנספח א' לבקשה אף היא נדחית. התובע מבקש לקבל מידע בדבר תשלומים ותרשומות של שיחות בין הנתבעת לבין חברות השמה ואנשים שונים במטרה להניא חברות מלהעסיקו. מסמכים אלו אינם רלבנטיים באופן ישיר לסעדים שנדרשו בכתב התביעה. התובע מציין כי חשדותיו אלו ביחס לנתבעת נולדו כתוצאה ממסרים של חברות השמה שונות מהם הבין שהנתבעת מבקשת לפגוע בו ולהניא אותו מלנהל את תביעתו.

הדרך פתוחה בפני התובע להביא ראיות בדבר טענותיו אלו ולבססן. הנתבעת מצידה הודיעה בתגובתה שלא קיימים תרשומות כאמור. במסגרת האיזון הראוי די בכך שהנתבעת תגיש תצהיר בדבר אי קיומם של מסמך או תרשומת כלשהם של הנתבעת עם חברות השמה ועם גורמים שונים במטרה לפגוע בהעסקת התובע. תצהיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים.

55. אשר למסמכים המבוקשים בסעיף 9 לנספח א' לבקשה. הנתבעת ציינה בתגובתה כי ברשותה מסמך אחד וכי היא תעביר אותו לתובע כך שהדיון בסעיף זה מתייתר.

56. בסעיפים 10 ו-11 לנספח א', ביקש התובע לקבל תרשומת שיחות הנהלה והחלטה בה נקבע כי מר להב מונה כמנהל הישיר של התובע במקום מר דומינגז; תרשומת שיחה עם מר להב; או כל דיווח אחר בנוגע להודעת מר להב כי בעקבות שליחת המכתב מטעם התובע מיום 2.4.17 למנכ"ל הנתבעת, הוחלט לפטרו. הנתבעת טענה כי מסמכים אלו אינם רלבנטיים ואינם ברשותה. אשר לדעתי, מסמכים אלו רלבנטיים להוכחת קיומם של יחסי עבודה ומהותו של חוזה העבודה ה-"מורדם" כטענת התובע בינו לבין הנתבעת לאחר העסקתו בחברה השוויצרית. בנסיבות אלו הנתבעת תמציא לתובע בתוך 30 ימים העתק מהמסמכים המבוקשים. ככל שמסמכים כאמור אינם ברשותה תגיש הנתבעת עד לאותו מועד תצהיר ובו תפרט האם מסמכים כאמור היו ברשותה וככל שהיו ברשותה מתי יצאו מידיה ובאלו נסיבות.

57. לעניין המסמכים המפורטים בסעיף 3 לנספח מצאתי לדחות את הבקשה . התובע לא הוכיח את רלבנטיות המסמכים המבוקשים.

בקשת הנתבעת להגשת תצהיר גילוי מסמכים מתוקן:

58. לטענת הנתבעת, התובע מסר לה מספר הודעות לאחר תצהיר גילוי המסמכים מטעמו בהם ציין את קיומם של מסמכים נוספים שלא בא זכרם במסגרת תצהיר גילוי המסמכים.

59. בנסיבות אלו הנתבעת ביקשה שהתובע יגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין ובו יפרט את כל המסמכים שברשותו תוך צירופם לתצהיר. באופן ספציפי התייחסה הנתבעת למסמכים שציין התובע במכתבו אליה מיום 18.11.18 (נספח ב' לבקשת הנתבעת) ובכללם – אישורו של מר להב לתשלום פיצויים לעובדים; פנייתו של התובע למר להב בעת שהותו של התובע בבית החולים ותשובתו של מר להב לפנייתו.

60. התובע בתגובה טען, כי מסמך אישורו של מר להב לתשלום פיצויים לעובדים נשמט ממכתבו בטעות והוא יעביר אותו לנתבעת. אשר לתכתובת בינו לבין מר להב הוא ציין שהיא צורפה כנספח ת/14 לתביעתו. פרט לכך, ציין התובע שהוא גילה בתצהירו את כל המסמכים שבידו הרלבנטיים להליך וביקש לא להצריכו להגיש תצהיר גילוי מסמכים נוסף.

61. לנוכח הבהרת ב"כ התובע לפיה אין בידי התובע מסמכים נוספים וכי הוא יעביר את המסמך שנשמט ממכתבו לנתבעת, איני מוצא לנכון להיעתר לבקשה זו.

בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפי:

62. הנתבעת עתרה לקבלת המסמכים הבאים (סעיפים 3.1-3.4 לבקשה): מסמך המאשר את העסקת התובע בנתבעת בשנים 1999-2001; דוח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי מאז סיום עבודתו בשווייץ ועד היום; פירוט דמי אבטלה; מסמכי הנהלת החשבונות של התובע ושל כל חברה בבעלותו, בשליטתו או שהוא נותן באמצעותה שירותים ובכלל זה קבלות וחשבוניות מס, כרטסת הנהלת חשבונות, דוחות מס הכנסה, דוחות למל"ל ודוחות מע"מ. בנימוקיה ציינה הנתבעת, כי אחד הסעדים שנתבעו הוא פיצוי בגין אבדן השתכרות. מסמכים אלו, היא טוענת, יסייעו לאמוד את נזקו של התובע ככל שהוא קיים.
63. התובע טען בתגובתו שהוא לא קיבל דמי אבטלה ואף לא מצא עבודה חלופית. לצד זאת טען התובע שמטרת הבקשה לעיין בדוחות ההכנסה היא כדי לאתר את רשימת לקוחותיו ולמנוע ממנו הכנסה. התובע טען שרשימת לקוחותיו היא מידע מסחרי ואין להעבירה לנתבעת.

64. מתגובתו של התובע משתמע דבר והיפוכו. מצד אחד, הוא טוען שלא מצא עבודה מאז שהופסקה עבודתו בקבוצה ו מאידך, מדבריו עולה שיש לו לקוחות המשמשים לו מקור הכנסה, שכן הוא חושש שהנתבעת תפנה אליהם כדי לפגוע בהכנסתו. מטרתו של הליך גילוי המסמכים הוא לפרוש תמונה שלמה בפני בית הדין כדי שיהיה ניתן לנהל את ההליך בהגינות וביעילות. מידע אודות הכנסותיו של התובע רלבנטי להליך במיוחד לעניין טענת התובע בדבר הפסד השתכרות וחובת הקטנת הנזק.

65. לפיכך, הבקשה לקבל את המסמכים המפורטים בסעיפים 3.2-3.4 לבקשת הנתבעת מתקבלת אך זאת רק לתקופה שמחודש 5/17 ועד לחודש 4/18 (כולל). הנתבע רשאי למחוק פרטים העשויים לחשוף את זהות לקוחותיו, ככל שישנם. מסמכים כאמור יימסרו בתוך 30 ימים.

לעניין המסמכים המבוקשים בסעיף 3.1 – ככל שברשות התובע מסמכים המאשרים את העסקתו בשנים 1999-2001 הוא ימסור העתק מהם לנתבעת בתוך 30 ימים.

66. בסעיפים 3.5 ו-3.7 ביקשה הנתבעת את דוחות המס של התובע לשנת 2010 ותכתובות דוא"ל של התובע עם גורמים בנתבעת בהן ביקש להעביר תשלומים שמגיעים לו לחשבונו בשווייץ. הנתבעת טענה שמסמכים אלו נדרשים כדי להוכיח שהתובע עצמו לוקה באותן מגרעות הנוגעות לעבירות המס הנטענות שאותן הוא מייחס לנתבעת. התובע טען מנגד כי הוא לא נדרש להגיש שומת מס בישראל בשנת 2010 וכי הוא הגיש שומת מס בשוויץ. כן הוא טען שמסמכים אלו אינם רלבנטיים.

67. איני סבור שיהיה במסמכים האמורים כדי לסייע לנתבעת. ראשית, כפי שטענה הנתבעת עצמה, אין זה בסמכותו של בית הדין לעבודה כדי להעריך אם נעברו עבירות מס בישראל, קל וחומר בשווייץ. שנית התובע אישר בתגובתו, כי לא נדרש להגיש שומת מס בישראל בשנת 2010 וכי הגיש דוחות בשוויץ. לפיכך, הבקשה לקבל את המסמכים המפורטים בסעיפים 3.5 ו-3.7 לבקשת הנתבעת נדחית.

68. בסעיף 3.6 מבקשת הנתבעת מסמכים הנוגעים למגעים בין התובע לבין גורמי תקשורת. מסמכים כאמור אינם רלוונטיים להליך ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

סוף דבר:

69. בקשות הצדדים התקבלו בחלקן.

70. בנסיבות אלו אין צו להוצאות.

71. הצדדים יודיעו עד ליום 11.4.19 מה מספר העדים שיעידו מטעמם במסגרת הליך ההוכחות.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט, (01 אפריל 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.