הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 55119-09-14

לפני:

כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

התובע:
אהרן מורג ת"ז: XXXXX894
ע"י ב"כ: עו"ד עדי ביבר לקואה
-
הנתבעות:

  1. מדריכי פנאי, שותפות רשומה מס' 540186335
  2. ידיעות שורות בע"מ ח"פ: 510067234
  3. לוח ידיעות אחרונות בע"מ ח"פ: 510 913833

ע"י ב"כ: עו"ד ארז רייפנברג

פסק-דין

התובע עבד כעיתונאי במדריך "פנאי פלוס" ופוטר. לטענת התובע הוא פוטר בשל גילו וויתקו ולמרות שהובטח לו שיועסק עד גיל פרישה. האם פוטר התובע בשל גילו או שמא פוטר בשל צמצומים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות

1. התובע יליד שנת 1957. בשנים 1988 – 19 99 עבד התובע אצל הנתבעת כפרילנסר ומחודש 2/1999 עבד כשכיר, בתפקיד עיתונאי במגזין "פנאי פלוס " (להלן: "העיתון" או " המגזין" או " הנתבעת"). הצדדים חתמו על הסכם עבודה אישי (נספח ב' לכתב התביעה).

2. ביום 30/6/14 סיים התובע עבודתו בנתבעת 1.

3. הנתבעת 1 היא שותפות המהווה חלק מקבוצת ידיעות אחרונות.

4. הנתבעות 2 וְ-3 הן שותפות בנתבעת 1.

5. בשנת 2005 החל גל פיטורים בעיתון ועורכי העיתון התחלפו. התובע ורעייתו, שגם ש ימשה ככתבת בעיתון, היו מועמדים לפיטורים. התובע ו רעייתו נפגשו עם גב' מרים נופך מוזס, מנכ"ל ומנהלת רשת המגזינים בקבוצה, והגב' מוזס החליטה כי התובע לא יפוטר.

6. ביום 19/6/13 נמסר לתובע זימון לפ ני פיטורים (נספח ג' לכתב התביעה):

"הריני להודיעך כי אנו שוקלים לסיים את העסקתך בקבוצת המגזינים.
בהתאם, הינך מזומן לשיחת שימוע בה תישקל אפשרות לסיום יחסי העבודה בינינו, בשל הנסיבות המפורטות להלן:
כידוע לך, רוב עבודתך הייתה במדריך ה- TV אשר צומצם משמעותית בחודש האחרון. בפועל, רוב תפקידך התייתר (למעט חלק קטן מאוד של ביקורת למוזיקה), ולצערנו בשל הצמצומים בקבוצה, אין לנו אפשרות להציע לך תפקיד אחר במקומו. ... "

7. ביום 23/6/13 נערכה שיחת שימוע.

8. ביום 3/7/13 נמסר לתובע מכתב ובו הודע לו על ההחלטה להמשיך ולהעסיקו (נספח ד' לכתב התביעה):

"...למרות זאת, ולמרות שכל האמור במכתב הזימון לשימוע בעינו עומד, החלטנו להמשיך את העסקתך לפרק זמן נוסף של מספר חודשים, וזאת לפנים משורת הדין ועל מנת לבחון את המצב היטב.
יחד עם זאת, יש להבהיר כי איננו יכולים להמשיך ולהעסיקך במתכונת הנוכחית, בה כמעט שאין לך עבודה בפועל, הדבר איננו סביר, קל וחומר בתקופת קיצוצים כה משמעותית. לפיכך, נעשה כל מאמץ למצוא לך משימות נוספות במהלך תקופה זו שאותן תדרש לבצע במסגרת עבודתך...."

9. ביום 9/7/13 מסרה הנתבעת לתובע כי (נספח ו' לכתב התביעה):

"קבלנו את מכתבך מיום ה-04.07.13. טענותיך שבמכתב זה, נדחות על ידינו מכל וכל. ...
בנוגע להודעתנו כי ננסה להוסיף עוד משימות לתפקידך וכן בהתייחס להצעות שהצעת במכתבך לעבודות נוספות שלדעתך אתה יכול לבצע, נעדכנך כי בשלב זה הוחלט שלא לעשות שינוי בתפקידך."

10. ביום 24/3/14 נמסר לתובע זימון נוסף לשימוע (נספח ז' לכתב התביעה).
11. ביום 1/4/14 נערכה לתובע שיחת שימוע .

12. ביום 6/4/14 פנתה לתובע גב' אורית אהרון, מנהלת משאבי אנוש של הנתבעת 1, והודיעה לו כי אין אפשרות להשאירו לעבוד בעיתון וכי יוכל לכתוב במקומונים כפרילנסר.

13. ביום 11/5/14 נפגשו התובע ורעייתו עם גב' א הרון ומר יעקב נצר, סגנה של נופך-מוזס, ונמסר לתובע שהוא מפוטר מעבודתו .

14. ביום 13/5/14 נמסר לתובע מכתב פיטורים (נספח ח' לכתב התביעה):

"הנדון: סיום עבודתך בקב וצת המגזינים
בהמשך לשיחת השימו ע שנערכה לך ב יום ה-1.04.14 לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הריני להודיעך כי ה וחלט על סיום עבודתך בקבוצת המגזינים.
הטעמים שעמדו בבסיס ההחלטה לסיים את העסקתך פורטו במכתב הזימון לשימוע מיום ה- 24.03.14. ...
בשימוע ציינת כי יש להתחשב בעובדה כ י הינך כתב ותיק, ממיי סדי ראש-1 ופנאי+ ושיש לך כישרון, ידע רב ויכולות אף לכתוב בתחומים נוספים. בנ וסף ציינת כי אתה מודע לכך שתכולת עבודתך קטנה וביקשת שנתחשב בנסיבות האישיות המיוחדות שלך.
לצערנו, בשל ה קיצוצים הנדרשים והעובדה שבתקופה זו אין הצדקה למשרתך ובשל כך שלא צלחה האפשרות למצוא לך תפקיד אחר בקבוצה , לרבות הצעתנו לתת לך א פשרות לכתוב בידיעות-מקומונים, החלטתנו היא ל סיים את העסקתך. ..."

15. הפיטורים נכנסו לתוקף ביום 30/6/14.

טענות הצדדים

טענות התובע:

1. הנתבעת התחייבה להעסיק את התובע עד גיל פרישה. כך הובטח לתובע ע"י גב' נופך מוזס . הליך השימוע שנערך לתובע היה למראית עין בלבד, שכן למרות שלאחר השימוע הודע לתובע כי ייעשה ניסיון למצוא לתובע משימות ועבודות נוספות, לא נעשה ניסיון כזה . התובע הציע ששכרו יופחת וכל זאת על מנת שימשיך לעבוד בנתבעת.

2. הנתבעת הציעה לתובע לכתוב במקומונים בקבוצה כ פרילנסר בעבור תמורה של 5,000 ₪. למרות הפגיעה בשכרו , הסכים התובע לשמוע את ההצעות אולם על אף שהתובע הגיע לפגיש ה עם עורכת רשת המקומונים , לא הועלתה כל הצעה ממשית לכתיבה במקומונים.

3. הנתבעת 1 פיטרה את התובע לכאורה בשל הכבדה כלכלית, אשר למעשה מהווה הפליה על רקע גיל. התובע הסכים לקבל תפקיד נחות מכישוריו תוך ירידה בשכרו אולם הנתבעת התעלמה מהצעותיו של התובע. הנתבעת לא עשתה מאמץ להציע לתובע הצעות לתפקיד חלופי על מנת שיוכל להמשיך ולעבוד אצלה. הנתבעת יכלה למצוא בנקל עבודה חלופית בעבור התובע במקומונים.

4. לאחר 30 שנות עבודה נזרק התובע מעבודתו.

5. פיטוריו נעשו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחובת תום הלב. לפיכך, עותר התובע לסעד בגובה של 24 משכורות (172,104 ₪) בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי על פי חו ק שוויון הזדמנויות בעבודה (100,000 ₪). כמו כן נתבע פיצוי בגין הליך פיטורים פיקטיבי בגובה 12 משכורות (86,052 ₪).

6. התובעת פיצלה את שכרו של התובע בתלוש המשכורת לשכר יסוד (5,171.04 ₪) ושעות נוספות (2,000 ₪) על מנת להימנע מתשלום זכויות סוציאליות על מרכיב שכר מלאכותי – "שעות נוספות". הנתבעת קבעה בתלושי השכר ובסעיף 4 להסכם העבודה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על התובע. לכן רכיב "שעות נוספות" הוא פיקטיבי ועל כן יש לחייב את הנתבעת בהפרשי פיצויי פיטורים בגין רכיב זה (56,500 ₪) הפרשי הפרשות פנסיוניות בגין רכיב התגמולים (10,800 ₪) והפרש בגין פדיון חופשה שנתית (10,708 ₪).

הסך הנתבע הוא 435,444 ₪.

7. הנתבעות 2 ו-3 אחראיות לחיוב שיפסק כנגד הנתבעת 1 בשל היותן שותפות.
טענות הנתבעות:

1. יש לדחות על הסף את התביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3 מחוסר עילה או העדר יריבות.

2. התובע פוטר בשל צמצום פעילות המגזין לרבות צמצום במספר העמודים והמדורים עקב אילוצים כלכלים.

3. פיטורי התובע נבעו משיקולים כלכליים והעדר תפקידים אחרים המתאימים לתובע.

4. הנתבעת לא הבטיחה לתובע להעסיקו עד גיל פרישה.

5. מאז חודש ינואר 2013, כשהתקבלה החלטה על צמצום פעילות המגזין, לא גויס ולוּ כתב אחד לשירותי המגזין.

6. שיחות השימוע נערכו כדין.

7. ההצעות לעבודות חלופיות שהוצעו ע"י התובע נבדקו ע"י הנתבעת אולם לא ניתן היה להיעתר להן ו הן לא היו רלוונטיות לצרכי המערכת.

8. בעת השימוע שנערך ביום 23/6/13 הוסבר לתובע מצבה הקשה של הנתבעת אולם הוחלט להותירו בתפקיד ולבחון שוב את הדברים לאחר מספר חודשים. מצבה הכלכלי של הנתבעת המשיך להתדרדר ולכן זומן התובע לשיחת שימוע נוספת.

9. הנתבעת הציעה לתובע חלופות ונקבעו לתובע פגישות עם גורמים בקבוצת ידיעות אחרונות אולם התובע סירב לחלופות שהוצעו לו ודחה אותן.

10. פיטורי התובע נעשו בתום לב וכדין.

11. הנתבעת מעסיקה עובדים בגילו של התובע ואף מבוגרים יותר.

12. התובע קיבל גמול שעות נוספות כיוון שלא היה פיקוח על עבודת התובע ותפקידו היה תפקיד בעל אמון אישי מיוחד. עבודת התובע נעשתה בשעות שנקבעות ע"י העיתונאי ובשעות מגוונות. אם כטענת התובע הוא לא עבד שעות נוספות, עליו להשיב שעות אלו. הנתבע ת הגיש ה הודעת קיזוז (168,000 ₪).

עדויות
שמענו את עדות התובע.

מטעם הנתבעות העידו:

גב' מרים נופך מוזס, יו"ר קבוצת המגזינים וכעורכת אחראית, בין היתר, של המגזין "פנאי פלוס";

גב' אורית אהרון, אשר שימשה בשנים 2005 – 2014 כמנהלת משאבי אנוש של קבוצת המגזינים והחל משנת 2015 מנהלת משאבי אנוש של כל קבוצת ידיעות אחרונות.

מר אור קניספל, אשר שימש כעורך מגזין "פנאי פלוס" בשנים 2010 – 2014 ואינו עובד עוד בנתבעת.

הכרעה:

התרשמנו כי התובע לא פוטר בשל גילו ולא עקב הכבדה כלכלית בשל ויתקו בעבודה, אלא שהנתבעת באמת ובתמים נקלעה למשבר כלכלי כבר בשנת 2005 שהלך והעצים. זכותו של מעסיק לכלכל צעדיו לרבות קבלת שירותי כתיבה ע"י פרילנסרים תחת העסקת עובדים שכירים וזאת מפאת כדאיות כלכלית.

התובע אכן זכה להערכה ע"י הנתבעת :

"אני יכול לומר בפה מלא כי לא היה כל קשר בין גילו של התובע לבין פיטוריו, כפי שנטען על ידו. נהפוך הוא, אני מוקיר ומעריך את נסיונו הרב של התובע והידע שצבר כגורמים משמעותיים ביותר לצורך כתיבה. אהבתי לקרוא את האייטמים שכתב המניע היחיד לפיטורי התובע היה כלכלי. התובע, כמו גם עובדים אחרים במגזין, פוטר לנוכח צמצומים ומשיקולי התייעלות כלכלית ותו לא". (סעיף 8 לתצהיר קניספל).

קנסיפל אישר זאת בחקירתו:
"ש: כן , בסעיף 8 לתצהיר אתה טוען שהערכת אותו מבחינה מקצועית ,
ת: מאוד.
ש: ושהמניע היחיד לפיטוריו היה כלכלי.
ת: אכן." (עמוד 22 לפ' שורות 11-1 לעדות קניספל).

כאמור לעיל, הנתבעת עוד בשנת 2005 ביקשה לפטר את התובע אולם בשל נסיבותיו המיוחדות של התובע (אשתו פוטרה באותה עת ע"י הנתבעת ונסיבות משפחתיות אחרות), החליטה שלא לפטר את התובע. בהמשך, בחודש יוני 2013, שוב ביקשה הנתבעת לפטר את התובע אולם לאחר שיחת השימוע שניהלה עם התובע, חזרה בה מכוונתה.

נציין כי עדים אנו בתביעות רבות לשיחות שימוע שנערכות בטרם פיטורים, אולם מעטים המקרים שבהם מעסיקה חוזרת בה מכוונתה לפטר את העובד רק בשל שיחת שימוע, כפי שנעשה כאן.

לאחר 9 חודשים נקרא התובע לשיחת שימוע שלאחריה פוטר. העובדה כי חלפו 9 חודשים מעידה כי הנתבעת עשתה מאמצים למצוא לתובע עבודה חלופית.

הנתבעת הציגה לפנינו ראיות כי נפח עמודי המגזין הלך והצטמצם (נ/2). בשנת 2005 היו בגיליון 194 עמודים מתוכם 73 עמודים העוסקים בשידורי טלוויזיה ובשנת 2014 הוא צומצם ל-82 עמודים בלבד מהם 18 עמודים העוסקים בשידורי טלוויזיה.

"בתחום שידורי הטלוויזיה- מאחר שלוח השידורים הצטמצם כאמור באופן כה משמעותי, כך שבשנת 2014 עמד על רבע מגודלו בשנת 2005, הצטמצמו משמעותית גם משימות הכתיבה שאותן מילא התובע"
(ס' 13 לתצהיר התובע)

התובע אישר זאת בחקירתו הנגדית :
"ש: ... אין לנו מחלוקת למעשה שהעבודה שלך לאורך השנים , מ-2010 עד 2014 הצטמצמה משמעותית , נכון?
ת: נכון .
ש: נכון . ואין לנו גם מחלוקת , ... שאם אנחנו מדברים בשנת 2010 על שני גיליונות , שאחד זה לוח השידורים , שהוא על פני 82 עמודים ועוד המגזי ן עצמו שהוא על פני 130 עמודים , אנחנו הצטמצמנו , אני כנראה טעיתי , סליחה , אנחנו היינו ב-66 עמודים של לוח השידורים , נכון ? פלוס מגזין של 130 עמודים ואנחנו הצטמצמנו ל-82 עמודים של מגזין . אתה מסכים אתי ?
ת: כן . אני גם מבין שאתה לוקח מגזין שהוא עבה באופן מיוחד כדי להדגיש נקודה . היו גם מגזינים עבים , היו גם מגזינים דקים יותר.
ש: אתה מסכים אתי שמשני חוברות נפרדות של לוח שידורים ושל המגזין עצמו , אוחדנו למגזין אחד מצומצם.
ת: אין מחלוקת ."
(עמ' 10 לפ' שורות 18-7 לעדות התובע).

אף מספר העובדים של המגזין הצטמצם. התובע לא פוטר בשל גילו או ותקו. הנתבעת צירפה רשימת עובדים שפוטרו (נספח ח' לתצהיר אהרון): 5 עובדים מתוך 7 עובדים שפוטרו, גילם צעיר משל התובע:

"ש: עכשיו תאשר לי בבקשה שיחד איתך פוטרו עוד עובדים , נכון ? במהלך השנים 2013 ו-2014.
ת: אני מניח שכן.
ש: אתה מניח שכן . עכשיו , היו גם עובדים צעירים ממך שפוטרו , נכון?
ת: אני מניח שכן."
(עמ' 8 לפ' שורות 13-9 לעדות התובע)

הנתבעת הוכיחה כי נשארו בעבודה עובדים בגילו של התובע ואף מבוגרים ממנו ו במצבת גילאי העובדים במגזין נכון לחודש אפריל 2014 היו למעלה משליש מהעובדים למצער בני 50 שנה (נספח ט"ז לתצהיר אהרון). לשם המחשת עמדתה הובאו דוגמאות ע"י הנתבעת במצבת כוח האדם :
צלם, יליד 1959 (בן 55 שנים).
קלדנית ללוח השידורים, ילידת שנת 1950 (בת 64 שנים)
מפיקה, ילידת שנת 1966 (בת 48 שנים)
עורכת לשונית, ילידת שנת 1939 (בת 75 שנים)
(ס' 15.2 לתצהיר אהרון)

התובע הודה בכך בחקירתו הנגדית :
"ש: זה נכון שבמערכת מועסקים עובדים מבוגרים גם בגילאי מעל 70 ?
ת: לא בתפקידי כתבים .
ש: הלשונאית אמירה , אתה מכיר ?
ת: לא בתפקידי כתבים .
...
ש: היא בת 75, נכון?
ת: היא לא כתבת ,
...
ש: רפי דלויה הצלם בן 55, אתה מכיר?
ת: הוא צלם
...
ש: הבנתי . טלי גולין בת גילך נכון?
ת: טלי גולין מזכירה .
ש: היא מזכירה . אוקי . אז יש עובדים מבוגרים בעיתון נכון?
ת: אין כתבים מבוגרים."
(עמ' 8 לפ' שורות 33-21 – עמ' 9 שורות 6-1 לעדות התובע)

"ש: מזל כהן אתה מכיר?
ת: את מזל אני מכיר , היא עבדה עם דורית ,
ש: ונכון שהיא נקלטה בגיל 52?
ת: זה נכון , נכון שהיא לא כתבת."
(עמ' 9 לפ' שורות 24-21 לעדות התובע).

לא זו אף זו, התובע לא הוכיח כי הכתבים החדשים שנקלטו במגזין עובדים כשכירים ולא כפרילנסרים:

"ש: נכון שאתה לא בדקת מי מהכתבים האלה הם שכירים ומי פרילנסים?
ת: נכון.
ש: נכון . ונכון שאתה לא בדקת מי מהכתבים האלה כותב פנאי פלוס ומי ל-וואי .נט?
ת: נכון ,"
(עמ' 9 לפ' שורות 30-27 לעדות התובע)

ברי, אם כן , כי התובע פוטר בשל צמצומים:

"כמו שנאמר כבר ע"י קודמיי , העבודה שלו , תכולת התפקיד שלו קטנה באופן מאוד מאוד משמעותי . גם הפרויקט בלוח השידורים , גם הוא הודה שתפקידו קטן והתייתר באופן מאוד מאוד משמעותי . השינוי הזה מהיקף משרה בשכר של 100% להערכתנו לשינוי של כ-20% משרה , לא מידתי , לא נכון והוא לא ראוי והוא לא מכבד . זה הכל." (עמ' 34 לפ' שורות 6-3 לעדות אהרון).

עדותה הייתה מהימנה והיא שבה וחזרה על גרסתה.

תפקידו של התובע התייתר ולא הייתה כדאיות כלכלית להעסיקו:

"ש: ... בעצם הבעיה הייתה עם הסטטוס שלו כשכיר ולא כפרילנסר ? זאת הייתה הבעיה אתו ?
ת: הבעיה הייתה עם עלות העסקתו ,
ש: כשכיר ? הבעיה הייתה כשכיר , אתה אומר בעצם , כפרילנסר היה אפשר להסתדר אבל לא כשכיר?
ת: כן , רק, אני מזכיר שהתמורה כפרילנס היא כרבע" (עמ' 28 לפ' שורות 28-24 לעדות קניספל)

סיכום ביניים:

מחד גיסא, הנתבעת הוכיחה כי היא מעסיקה עובדים בגילו של התובע ואף מבוגרים יותר.
מאידך גיסא, התובע לא הוכיח כי לאחר פיטוריו הועסק עובד אחר, צעיר יותר, במקומו או שבכלל עובד אחר מילא את מקומו. התובע לא הביא ולוּ ראשית ראיה לטענתו כי הנתבעת העדיפה העסקת כתבים צעירים.

לטענת התובע, גב' נופך מוזס הבטיחה לו כי יועסק עד גיל הפרישה. ראשית לא הובאה כל ראיה בעניין ושנית, הדעת נותנת כי אם התובע עמד באותה עת לפני פיטורים ומצבה הכלכלי של הנתבעת היה לא טוב, לא הייתה גב' מוזס מבטיחה העסקה של כ- 20 שנה נוספות. זאת ועוד, עיון בדואר האלקטרוני שנשלח ע"י אשתו של התובע לנתבעת ( נספח א' לתצהיר מוזס) מעלה שאשתו של התובע לא מאזכרת כלל התחייבות של גב' מוזס. לוּ הייתה התחייבות מצדה של מוזס, הדעת נותנת כי אשתו של התובע הייתה מציינת זאת.
שעות נוספות:

עיקר עבודתו של התובע התבצעה מביתו. התובע לא החתים כרטיס נוכחות ועבודתו התבצעה בשעות לא שגרתיות. הנתבעת התחשבה בתובע ועל אף שתפקידו צומצם, לא הפחיתה את גמול השעות הנוספות. חבל שהתובע גמל לנתבעת בתביעה זו.

באחד הדוא"לים שצירף התובע לתצהירו כתב התובע בסיום הדואר האלקטרוני את המילים "לילה טוב" (ת/8), דבר המעיד כי עבודתו נעשתה גם בלילה ובוודאי שלא בשעות רגילות. ברי , כי תפקידו של התובע היה כרוך בעבודה בשעות נוספות ובלתי שגרתיות והנתבעת לא יכלה לפקח על שעות עבודתו של התובע, בשים לב לאופי וסוג העבודה בתחום התקשורת שהוא דינאמי . עבודת העיתונאי מתבצעת בשעות הנקבעות על ידי העיתונאי ובכפוף לנושאים המכוסים על ידו ולנסיבות. אי לכך, בדין שולמו לתובע שעות נוספות מאחר שבוצעו בפועל שעות עבודה נוספות.

האם הציעה הנתבעת לתובע חלופות?

מהראיות התחוור כי הוצעו לתובע עבודות כפרילנסר ולשם כך נפגש התובע עם עורך המקומון תל אביב (עוז בן יצחק) אשר הציע לתובע תשלום לפי כתבות (דואר אלקטרוני מיום 27.4.14 -נספח ט' לכתב ההגנה).

"ש: עוז יצחק אמר לך , אתה יכול לבוא לכאן ולכתוב כפרילנס , נכון?
ת: כן ," (עמ' 14 לפ' שורות 22-21 לעדות התובע)

כמו כן התובע נפגש עם עורכת רשת המקומונים, אשר הציעה לו לכתוב ברשת כפרילנסר (דואר אלקטרוני מיום 4.5.14 – נספח י' לכתב ההגנה). התובע איננו מכחיש בכתובים את ההצעות שהועלו בפניו:
"נפגשתי היום עם יעל אדמוני. אני הצעתי מדור, בסינדיקציה במקומוני הרשת, אבל היא פסלה את הצעתי כיוון שלדבריה, אין מדורי תרבות במקומונים והיא מעדיפה שלא לפרסם בסינדיקציה. לא היו בפיה הצעות ממשיות. היא אמרה שאוכל לכתוב "אד הוק ולפי צרכי המערכות", במקומונים, כפרילאנס. כלומר, ללא כל התחייבות למינימום של הכנסה לצורכי קיום בסיסי. ..." (נספח י"ב לתצהיר אהרון – דואר אלקטרוני שנשלח ע"י התובע ביום 4.5.2014).

ואישר דברים אלו בעדותו:
"ש: זה נכון שהיא הציעה לך לכתוב כפרילנס?
ת: זה נכון ,"
(עמ' 14 לפ' שורות 11-10 לעדות התובע)

ובהמשך העיד:
"ת: שהיא הציעה לי , היא לא הציעה לכתוב כפרילנס , אתה רואה את תמלול השיחה"
(עמ' 14 לפ' שורות 14 לעדות התובע)

אולם בתמלול עולה בבירור כי אכן הוצע לתובע לעבוד כפרילנסר :
"אה, מה שאני כן יכולה להציע זה על תפקיד פרילאנס אד הוק, אה, להדפיס אצלנו במערכת בתל אביב או בשרון, בשפלה. אה, מדור אני לא יכולה."
(תמלול מיום 4.5.14 (נספח י"ג לתצהיר אהרון) עמ' 2 שורות 14-12)

ועוד, עורך התרבות במקומון רעננה פנה אל התובע מאחר שהבין כי התובע מתעתד לכתוב עבור המקומון (מיום 7.4.14 – נספח ח' לכתב ההגנה).

"ש: עורך התרבות ממקומון רעננה אמר לך שהוא מבין שאתה תתחיל לכתוב עבורם , זה נכון ?
ת: הוא אמר את הדברים האלה לי , לו היה ברור שאני כבר לא נמצא בפנאי פלוס." (עמ' 14 לפ' שורות 27-25 לעדות אהרון)
...

אכן ההצעות שהוצעו לתובע לא היו דומות במהותן לעבודתו אצל הנתבעת אולם התובע יכול היה להמשיך להתפרנס :

"עוז (עורך מקומון תל אביב - הוספה לא במקור –א'ג'כ'): אני העברתי למי שפנה שתקציבי ענק לצערי אין לנו, התקציבים שלנו מתגמדים לעומת תקציבים שאנחנו... מאחרים של ידיעות אחרונות. אין לנו גם תקן, אה, אני אמרתי שאם ישנה נכונות, אהה, מצידך, אהה, לבוא לכאן כפרילאנס נוכל להתקרב. אני מוכן להגיד לך כמה אנחנו משלמים פר כתבה.
...
אני לא אוכל להציע משהו קבוע כאן, אני אוכל ל-, בשמחה שתוכל לעבוד כאן כפרילאנס, זה מעט מאוד, אין לה גם כמעט, אתה רואה מההתחלה, אתה רואה את העיתון, אין כמעט עמודי...
...
אה, הצוות שלנו מאוד מצומצם."
(עמ' 3 לתמלול מיום 27.4.14 (י"א לתצהיר אהרון) שורות 4-1, עמ' 4 שם שורות 9-8, עמ' 4 שם שורה 15)

ברי כי הוצעו לתובע חלופות אולם התובע בחר שלא להיענות להן:
"ש: עכשיו זה נכון שגם אחרי שסוימה העסקתך אתה לא פנית לאף אחד מהמקומונים , גם לא למגזין עצמו ולא הצעת את שירותיך כפרילנס ?
ת: זה נכון ," עמ' 15 לפ' שורות 25-23 לעדות התובע

הנתבעת נהגה ברגישות רבה עם התובע לאורך כל התקופה וכיצד גומל לה התובע, בהגשת תביע ה על סך מאות אלפי שקלים.

קניספל היטיב לתאר את התנהגותה של הנתבעת:

"ת: מדובר ב-9 חודשים שבהם יצאנו מעורנו כדי למצוא פתרון לתובע ולמפוטרים נוספים או מועמדים נוספים לפיטורין וב-9 חודשים האלה , כמובן שידע התובע שהוא צריך להגיש הצעות לכתבות , אנחנו בחנו את ההצעות האלה בנפש חפצה, אני חושב שבתקופה הזאת אפילו נטיתי יותר לתת לו כתבות כדי לראות אם אנחנו יכולים להגדיל את הנפח,"
(עמ' 27 לפ' שורות 7-3 לעדות קניספל)

התובע תכנן תביעתו שכן ריבוי ההקלטות שביצע התובע בינו לבין גורמים שונים בנתבעת מעיד על כך.

לא למותר לציין כי לוּ הייתה מסכימה הנתבעת להפחתת שכרו של התובע יתכן שהיה אז טוען התובע כי שכרו הופחת בשל הפלייה .

סוף דבר:

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏ו' תשרי תשע"ז ( ‏08 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

הוקלד ע"י: אסף כהן ובתיה אשכנזי