הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 50982-12-17

לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום
נציגת ציבור (עובדים) גב' שושנה שורק
נציג ציבור (מעסיקים) מר איתן קירשנר

התובעת
סיגל יערי
ע"י ב"כ עוה"ד מירב רוזנפלג-מנור ונועם רוזנפל

-

הנתבעים
.1 יעקב דיין
.2 כרמל תעשיות (אי.אל) בע"מ – ע"י מר עופר איתני
ע"י ב"כ עו"ד יניב אופק

<#1#>

פסק דין

1. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת במשך כשלושה חודשים ופוטרה.
התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי בשל התעמרות בעבודה, התנכלות תעסוקתית וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

2. בפנינו העידו התובעת וכן מר רון יוסיפוב ומר עופר איתני מטעם הנתבעת.
בתום שמיעת העדויות, הוגשו סיכומים בכתב.

3. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א. התובעת עבדה בחברת לביא במשך תקופה ארוכה.
ב. מר קובי דיין מטעם הנתבעת, הציע לתובעת לעבור לעבוד בנתבעת.
ג. לתובעת נערכו מספר ראיונות עבודה עם מנכ"ל הנתבעת ובסיומם, נשכרה לעבודה ונחתם עימה הסכם עבודה. מועד תחילת העבודה 3.5.17.
ד. התובעת היתה כפופה בעבודתה למר קובי דיין.
ה. ביום 15.8.17 התקיימה שיחה בין מנכ"ל הנתבעת לבין התובעת.
ו. ביום 15.8.17 נמסר לתובעת מכתב זימון לשימוע, ליום 17.8.17.
ז. התובעת פנתה בבקשה לדחות את מועד השימוע והמועד נדחה והתקיים ביום 20.8.17.
ח. ביום 22.8.17 נמסר לתובעת מכתב פיטורים.

4. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית
5. הגנה משפטית מפני התנכלות תעסוקתית או התעמרות בעבודה טרם עוגנה בחקיקה ישראלית.

בהיעדר עיגון חקיקתי, אין הגדרה ברורה למושג " התנכלות תעסוקתית".
בחודש יולי עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התע"ה – 2015. בהצעת החוק הוגדרה " התעמרות בעבודה" כך:

"התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:
(1) התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;
(2) שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו,
הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
(3) הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
(4) הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;
(5) ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
(6) נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;
(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם."
 
הנשיאה (בדימוס) פרוז'ינין התייחסה למאפייניה של העסקה פוגענית:
"בעת האחרונה גברה המודעות להעסקה פוגענית הנקראת גם התנכלות תעסוקתית או התעמרות במקום העבודה. מדובר בהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. התנהגות זו נושאת פנים רבות ובכלל זה פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים..., פגיעה במעמדם של העובדים ומתן משימות משפילות, ניתור יתר, בקרת יתר, הפגנת שליטה והתנהגות אימפולסיבית והרסנית אין המדובר במקרה חד פעמי אלא בחשיפה מתמשכת למעשים אלו ( שולמית אלמוג, התנכלות תעסוקתית, עבודה ומשפט וחברה, כרך יא, תשס"ו 233; מיכל לוי, לא צריך לספוג את ההשפלה הזאת, עורך הדין, גיליון מס' 20, אוקטובר 2015)".
ובהמשך:
"...לא כל התנהלות של המעסיק שממנה נפגע העובד מהווה "התנכלות תעסוקתית". יחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין המעסיק ובין העובד לבין עמיתים לעבודה. כמו כן, יש פעולות שעשויות לגרום לפגיעה בעובד אף כי הינן חלק בלתי נפרד מעולם העבודה ומהפררוגטיבה הניהולית של המעביד, כגון הערות על תפקודו, קבלת הערכה לא חיובית מהמעסיק וכד'. כל זאת, כאשר הדבר נעשה על פי מיטב שיפוטו של המעסיק ולא משיקולים זרים, באופן ראוי ותוך שמירה על כבודו של העובד. "התנכלות תעסוקתית" הינה התנהגות אשר מנקודת מבט חיצונית לעובדת או לעובד נתפסת כפגיעה (תע"א 10690/07 גליה אאוסקר – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, ניתן ביום 5.2.2013)."

סע"ש ( י-ם) 38335-03-14 מנחם נפתלי – משרד ראש הממשלה ואח', מיום 10.2.16

אשר לשיקולים אשר על בית הדין להביא בחשבון בבואו לבחון האם התקיימה התנכלות או התעמרות , נקבע:

"אין חולק, שקיימת תופעה של התנכלות בעבודה, או בשמה האחר "התעמרות במסגרת העבודה", כלשון הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה – 2015 [וראו בעניין זה גם שולמית אלמוג, "התנכלות תעסוקתית" (mobbing), עבודה חברה ומשפט יא' (התשס"ו) 223].
... אין ספק, שעת מועלית טענה על התנכלות, על בית הדין להביא בחשבון את קשיי ההוכחה של טענה זו, נוכח שיתוף הפעולה בין העובדים המתנכלים לאותו עובד וחששם של עובדים אחרים לצאת בפומבי להגנתו של אותו עובד. מנגד, עשויים להיות מקרים שבהם עובד יעלה טענת התנכלות ללא שיש לטענה זו בסיס עובדתי, בין עקב תחושותיו הסובייקטיביות כי הוא סובל מהתנכלות ובין עקב ניסיון להשיג מטרה אחרת, כגון הגנה בפני פיטורים. בסופו של יום, השאלה אם התרחשה או לא התרחשה התנכלות כלפי העובד במקום העבודה היא שאלה עובדתית, שעל הערכאה הדיונית להכריע בה, על יסוד התרשמותה ממכלול הראיות והעדויות לפניה."

ע"ע 12029-11-13 יוליוס מלק - מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני, מיום 24.11.16.

6. נבחן להלן את טענות התובעת עליהן ביססה את טענותיה להתעמרות ולהתנכלות כלפיה.

7. התובעת טוענת כי החליטה לעבוד בנתבעת לאחר שלוש שיחות עם מנכ"ל הנתבעת מר איתני, בהם נאמר לה שמדובר על התקשרות לטווח ארוך ועל שכר מובטח שלא יפחת מהשכר שהשתכרה במקום העבודה הקודם.

התובעת אישרה כי כבר בראיונות העבודה אצל המנכ"ל, הוזהרה כי מר דיין הוא אדם "לא קל" וכן "איש סוליסט שעובד לבד". לדבריה, שלושת החודשים הראשונים נועדו ללימוד ולהכשרה שכן לא היה לה ניסיון בתחום חיפוי רצפה, ואכן כך היה.

התובעת טענה, כי לאחר חודשיים של לימוד וחודש נוסף שבו מר דיין הורה לה לתת גיבוי מנהלתי של עיסוקיו שלו, היתה אמורה להתחיל לעסוק במכירות ואולם מר דיין מנע זאת ממנה בכל דרך, לרבות אי מסירת מידע ונתונים שנדרשו לה לצורך העבודה.

כך הצהירה בתצהיר העדות הראשית:

"16. לאחר מכן, שעה שהייתי אמורה להתחיל סוף סוף בעבודה, דיין מנע ממני כל ידע ומידע ונתונים עליהם הייתי אמורה להתבסס בעבודתי, הוא הסתיר ממני את המחירון, נתן בידי רשימת מלונות סרק, לא שילב אותי במערכת אינפורמטיבית המשוכללת, לא חשף אותי לנתונים חיוניים, לא נתן לי מחירונים, לא שיתף אותי בפגישות, לא הכשיר אותי בכל דרך ומנע חשיפתי לכל מה שייך למכלול העבודה ואף צייד אותי במידע סרק. כך ממש. כשהתקשרתי למלונות ברשימת המלונות שניתנה לי הסתבר שמלון אחרי מלון, היו שייכים לרשת אטלס, רשת שהיתה בטיפול של דיין או שהמלון לא היה קיים. כשביקשתי מדיין מחיר, קיבלתי מענה של מחיר ללא מרווח ותמרון, כדי שלא אבין את התמחור ולא אוכל לעבוד עצמאית. בכך גרם דיין להפרשת הסכם העסקתי ע"י כרמל וסיכל את השתלבותי בעובדה ומנע ממני אותה.

17. לא זו אף זו. סיכומי המכירות עליהם דובר בראיונות העבודה עימי התגלו כמוגזמים ומופרכים ובמציאות לא היה לי כל סיכוי להגיע למכירות גבוהות, בוודאי לא בסכומי העתק עליהם דובר, ולא לזכות בעמלות ראויות דיין נתן לי רשימת מלונות במטרה שאפנה אליהם ואבדוק אפשרות למכירה להם ממוצרי כרמל כביכול. רוב המלונות ברשימה התבררו במלונות הנמצאים בתחום אחריות של דיין ושהמכירה להם היא "של" דיין, כך שלא היה לי כל סיכוי אמיתי שמכירות למלונות אלה יעשו על ידי או יזקפו לזכותי ולא היה לי סיכוי לזכות בעמלות בגין מכירות להם ומכל מקום היו אלה מלונות שמוצו כבר נכון לאותה עת ולא היו זקוקים למוצריה של כרמל.

18. בנוסף דיין פנה אלי בזלזול, דיבר אלי בבוטות, הרים את קולו, התעלם מבקשותיי למידע, צעק עלי וביזה אותי מול עובדים ולקוחות, לרבות איומים קולניים בפיטורין, תוך שהוא גורם לי פגיעה איומה לרבות בשמי הטוב.

19. הייתי נתונה למרותו של דיין, הייתי חשופה להתעללות מצידו, לא רק שלא הכשיר אותי כלל לעבודה, הוא סרס את ניסיונותיי להשתלב בעבודה ולהצליח בה, הסתיר ממני מידע חשוב ורלבנטי ואף התנכל והתעמר בי כמעשה יום יום. יתר עובדי החברה עמדו מנגד. אין איש פוצה פה ומצפצף.

20. אם לא די בכל אלה, דיין חזר ואיים עלי שיביא לפיטורי ואכן החל בביצוע זממו".

8. התובעת צירפה לתצהירה צילום הודעת ווטצאפ ששלחה למר דיין ביום 18.7.18:
"היי
לגבי השיחה אתמול. אין שום סיכוי שאקבל יחס כזה מאף אדם, לא אני. אני מצטערת . אני תמיד קבלתי מכל מי שהיה סביבי רוח גבית , כיף אמיתי להגיע בבוקר, תמיכה , עזרה; הערכה ואינסוף של פרגון ! וכן קובי הרווחתי מעולה גם לפני הסתכלתי אתמול ההפרש מינורי ומזערי לחלוטין. בחרתי בעבודה זאת. כדי לש נות אחרי 6 שנים וככה לנסות משהו אחר אבל היה לי נהדר והיה לי טוב וכיף להגיע כל בוקר, רק לפני כמה ימים הבוס הגדול שלח לי הודעה שמתגעגעים אלי. הבאתי פרויקטים ועשיתי וסגרתי אינספור של דברים ונתנו לי רוח גבית ותמיכה מפה עד אונולולו. פה זה בול ההפך מכל מה שהכרתי יש איומים "אני נותן לך עוד חודש עוד חודשיים" אני אומר לך "פה זה סגנון שהוא הכי לא נעים להגיע בבוקר אתה הרי יודע טוב מאוד שאני יוזמת פגישות, טוב מאוד מה אני עושה את הפגישה עם נצבא אני יזמתי! מלון ויסטה מצאתי גם אני , גם את אנשי הקשר פנימה ואמרת לי שזה שלך ועזבתי ואפילו העברתי לך את אנשי הקשר. אתה יודע היטב שאני עושה ועדיין הסגנון של ירידות ואיומים וזה הפוך לגמרי מ הסגנון שלי , אם לא מתאים אפשר לומר שלום ולהתראות לא עוד חודש חודשיים והכל יהיה מצויין!!! תאמין לי אבל יחס כזה לא אספוג. לא אני .
ועוד דבר!!! חודש וחצי ראשונים לא עבדתי בכלל למדתי הסבירו לי וזה לא משהו שנתון למדידה בכלל אחר כך עבדתי עבורכם שלא הייתם פה כמעט שבועיים ( בטח לא שכחת) וחצי לקוחות של אור נסעתי והייתי גם עם לקוחות שלך וזה מילא את כל היום ואני פה רק חודשיים וחצי אז כל מה שנאמר אתמול הוא לא לעניין אני בעצם הטוטאל שאני עובדת ממש על בניה של משהו הוא חודש בלבד. בקיצור אפס זמן לייצר משהו . וכפי שרשמתי קודם לא צריך לחכות חודש כפי שאמרת שאתה "נותן לי" ניתן להיפרד כידידים כבר עכשיו
ולא קרה כלום :)".

9. בחקירת התובעת נשאלה האם יש התכתבויות נוספות שבהם מופיע יחס דורסני ומשפיל. מעדותה עולה שאין כאלה.
כך השיבה:
"גם להתכתבויות הוא בכלל לא ענה. הוא ענה כך שהוא היה בחו"ל והיה צריך למישהי שתעשה את העבודה אז פתאום הוא היה נחמד. לשאלתך אם יש לי מסרונים לענות אז לא".

התובעת אישרה בעדותה שלא כל ההתכתבויות עם מר דיין היו בעייתיות ואכן, הנתבעת הציגה תכתובת אחרת בין התובעת למר דיין, ובה מוצגים הדברים בדרך שונה. כך הודעה ששלחה התובעת למר דיין:
"היי
חשבתי על השיחה שלנו....
אתה צודק 100%. אני הגעתי לתפקיד ובתוך תוכי עדיין לא הפנמתי שהעבודה בכרמל שונה לחלוטין מהעבודה בלבידי לביא. הדבר האחרון שניתן לומר עליי הוא שאני חלילה ברברנית/קשקשנית... אני טיפוס של נטו עבודה, תכלס!!! מודה שאני "מאבדת" את זה כשדברים לא זזים. מסכימה איתך שצריכה לעצור, לנשום, להפנים שזה תהליך... גם את רומא לא כבשו ביום.
תודה רבה על השיחה ועל "הנזיפה".
מכל מלמדיי השכלתי.
שתהיה נסיעה טובה.
אני כאן אם צריך משהו:)
סופ"ש נעים".

10. די בעדות התובעת כדי להבהיר שלא הסתדרה בעבודה עם הממונה עליה מר דיין. הדברים עולים באופן ברור מעדות התובעת ומהמסרונים שהוגשו וכן מעדות מר יוסיפוב ומעדות מנכ"ל הנתבעת.
יחד עם זאת, התובעת לא הוכיחה "התעמרות" או "יחס דורסני ומשפיל" כפי שטענה בכתב התביעה.
המסרון שצירפה הוא אינטרפטציה שלה להתנהלות בינה לבין מר דיין. במסרון אחר, שצירפה הנתבעת, ניכר שהתובעת קיבלה "נזיפה" של מר דיין בהבנה ובסלחנות, ובמסרונים אחרים ניכר שהיתה בין השניים מערכת יחסי עבודה תקינה וסבירה.

כך אישרה גם התובעת בעדותה:
"ש: יש התכתבות אחרת שלך עם קובי שהוא מדריך אותך לתת תשובות נכון?
ת: יש".

11. הנתבעת בחרה שלא להביא לעדות את מר דיין. עדיי הנתבעת נשאלו על כך והשיבו שעשו כן בעצת עורך דינם. אי זימונו לעדות מעורר ספק שמא החלטה זו היתה החלטה מודעת שכן העד לא יוכל להתכחש להתנהלות שלו כל פי התובעת ובכלל.

ואולם, מהראיות שהוצגו בפנינו עולה שהתובעת לא הרימה את נטל הראיה הראשוני המוטל עליה, ולא הצביעה אף לא על ראשית ראיה המעידה על התנהלות פוגענית או דורסנית מצידו של מר דיין כלפיה.

התובעת אישרה שכבר בראיון העבודה עם המנכ"ל נאמר לה במפורש שמר דיין או אדם לא קל. הוכח שבמהלך שלושת חודשי העבודה, מר דיין לימד את התובעת את התפקיד, נתן לה הנחיות כיצד לעבוד, בעל פה ובמסרונים ועמד עימה בקשר. לא הוכח ואף לא בראשית ראיה, שהתנהלותו כלפיה היתה מתעמרת.

12. מתמליל השימוע עולה שבאת כוח התובעת פרטה התנהלות לא ראויה של מר דיין כלפי התובעת בכל הנוגע לביצוע העבודה וכן נשמע מנכ"ל הנתבעת מר יוסיפוב משיב:

"היא סוליסטית. היא לא אחת רגילה לעבוד בצוות לפי ההבנה שלנו. היא לא רגילה לעבוד בצוות לפחות, לא אצלנו. יכול להיות ויש חשיבות לזה שבצוות ואם מוציאים מייל אז הגורם האחראי תמיד מכותב במיילים האלה. והיה פה איזשהו תהליך של ניסיון להיות מה שנקרא לעצמה ולא פחות עם שני גורמים אחרים, שני העובדים האחרים שעבדו איתה במקביל... קשה היה לעבוד אחרי הפעולות שהיא ביצעה במהלך אותם ימים...".

13. התובעת הלינה על כך שנמנעה ממנה אינפורמציה ומנעו חיבור למערכת הממוחשבת, באופן שלא איפשר לה לבצע את העבודה.

מר יוסיפוב העיד שמדובר היה בתקלה טכנית בעמדה של התובעת , בכך שלא חוברה למערכת המידע המרכזית, אולם ככל שהתובעת היתה צריכה מידע, הוא סופק לה.

14. התובעת לא זימנה לעדות ולו עד אחד שיתמוך בטענתה להתנהלות לא נאותה של מר דיין כלפיה, להתנכלות, צעקות, השפלות, כפי שטענה בכתב התביעה.

מהראיות עולה שעבדה במקום שבו ישבו עובדים נוספים, אולם איש מהם לא זומן לעדות. עוד, לא זומנו לקוחות אשר לטענת התובעת, הושפלה לעיניהם. הראיה היחידה היתה תמליל שיחה עם אינסה. עדה זו לא זומנה למתן עדות על ידי התובעת. התובעת נימקה זאת בכך שהיא עדיין עומדת בקשר עם הנתבעת ולכן לא רצתה להעיד.

15. מהראיות עולה שהתובעת לא הלינה בפני מנהליה על התנהגות לא נאותה של מר דיין.
מר יוסיפוב העיד שהתובעת לא פנתה אליו בעניין זה ולא ביקשה לקיים שיחה בעניין.

16. סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה התעמרות בעבודה מצידו של מר דיין.
המסרון שציטטה אינו מהווה ראיה מצידו של מר דיין, אלא פרשנות של התובעת לדברים שנאמרו לה.
התובעת יכולה היתה לזמן עדים שיתמכו בטענתה אולם בחרה שלא לעשות כן.
מהמסרונים שהוגשו עולה שהיתה מערכת יחסי עבודה בין התובעת לבין מר דיין שידעה עליות ומורדות, אך לא הוכחה התנכלות או התעמרות.

בנסיבות אלה, אי הבאתו של מר דיין למתן עדות, אינה יכולה להוות הוכחה לטענות התובעת.
לאור האמור, התביעה שעניינה התנכלות והתעמרות, נדחית.

הליך הפיטורים
17. התובעת זומנה לשימוע. לתובעת נמסרו שני מכתבים. באחד לא פורטו סיבות ובשני פורטו נימוקים:
"אי שביעות רצון מעבודתך כאשת מכירות. חוסר התאמה והשתלבות בצוות העבודה".

התובעת התייצבה לשימוע, שמועדו נדחה לבקשתה, כשהיא מיוצגת על ידי עורכת דין, שטענה ארוכות כעולה מהתמל יל שהוגש.

הוכח שהתובעת והממונה עליה מר דיין, לא הסתדרו. לטענת מנכ"ל הנתבעת והמנהל הישיר מר יוסיפוב, בעדות וכן בשימוע, התובעת היא "סוליסטית" ומתקשה לעבוד בצוות.

מנכ"ל הנתבעת מר איתני העיד שהכשיר את התובעת במשך שלושה חודשים ושילם לה שכר, מתוך כוונה שתשתלב בעבודה ותצליח , ולא מתוך רצון לפטר אותה בתו ם שלושה חודשים.

18. התובעת טענה שהחלטה על הפיטורים התקבלה עוד לפני השימוע, וכי שמעה עליה מלקוחות.
כן טענה שהמנכ"ל קיים איתה שיחה לפני השימוע וממנה הבינה שהיא מפוטרת.
המנכ"ל מר איתני הכחיש זאת והסביר מדוע זימן את התובעת לשיחה.

אין חולק שהנתבעת חשבה לפטר את התובעת ולכן זימנה אותה לשימוע. התובעת לא הוכיחה שההחלטה על הפיטורים התקבלה לפני השימוע.

19. מהראיות עולה שהנתבעת ניהלה הליך שימוע תקין, הזמינה את התובעת מבעוד מועד, פירטה את הנסיבות, אפשרה לתובעת להיות מיוצגת, שמעה דבריה באריכות ורק לאחר השימוע קיבלה החלטה ומסרה מכתב פיטורים.

20. הועלו על ידי הצדדים טענות נוספות כגון שהתובעת החליפה את הטלפון הנייד שלה מיוזמתה, ומכאן שהיא בעצמה רצתה להתפטר ללא קשר להליך הפיטורים. ועוד נטען שהרכב של התובעת נפרץ והמחשב הנייד נגנב, ממש בסמוך לשימוע.
כל אלה לטעמנו, אינם צריכים דיון וליבון, משהוכח שהליך הפיטורים נערך באופן תקין ומסיבות לגיטימיות של אי התאמה למקום העבודה.

כך גם טענת התובעת כי עזבה מקום עבודה קודם מתוך הבטחה לתקופת עבודה ארוכה. בהסכם שהוצג אין התחייבות לעבודה קצובה בזמן. בהתאם לסעיף 10.4 להסכם, רשאית היתה הנתבעת לפטר את התובעת תוך מתן הודעה מוקדמת. הוכח שהיו לנתבעת סיבות לפיטורי התובעת וכן מתקבלת עדות מנכ"ל הנתבעת כי לא היה כל הגיון מצידו לשכור את התובעת לשלושה חודשי לימוד ולשלם לה שכר, ולפטר אותה בתום אותם שלושה חודשים.

סוף דבר
21. לאור האמור לעיל, התביעה על שני רכיביה נדחית.
בשים לב להליכים בתיק אנו קובעים כי התובעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, 6/5/19, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור (עובדים) גב' שושנה שורק

הדס יהלום, נשיאה

נציג ציבור (מעסיקים) מר איתן קירשנר