הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 4966-09-14

25 דצמבר 2016
לפני:
כב' הרשם אלעד שביון

התובעת:
נורית גרייצר
ע"י ב"כ עו"ד אהוד חוטר ישי
-
הנתבעת:
עיריית רעננה
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברנזון

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבעת להורות לתובעת להגיש תצהיר גילוי מסמכים וכן בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

טענות הנתבעת:

1. הנתבעת עתרה "לחייב את התובעת לגלות, בתצהיר ערוך כדין, את כל סוגי המסמכים והמסמכים הבאים, לרבות מסמכים המתועדים בשדר פקס, דואר אלקטרוני או כל מדיה אחרת: דוחות מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי בגינה ובגין עובדיה, את כל מסמכי הנהלת החשבונות שלה (לרבות חשבוניות, קבלות, תלושי משכורת, תשלומים וכיו"ב) וכן, את פירוט ההוצאות שניכתה התובעת מהכנסתה כעצמאית".

2. בתיק זה קיימת מחלוקת יסודית והיא קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים. לגרסתה של הנתבעת, גילוי מסמכים כאמור ישפוך אור על התנהלות התובעת והאם היא נהנתה מיתרונות בשל היותה שלא במעמד עובדת. התנהלותה של התובעת מחייבת בדיקה אם פעלה להטבת צרכיה האישיים. הנתבעת הוסיפה, כי גילוי מסמכים כאמור ייעל ויפשט את הדיון בהליך עצמו, יחסוך בהוצאות, לרבות בזמן שיפוטי יקר, ישפוך אור על העסק העצמאי שניהלה התובעת, על הגדרת התובעת אל מול צדדים שלישיים, הכנסותיה והוצאותיה ביחס לעובד שכיר והאם נהנתה מיתרונות מס.

3. זכותה של הנתבעת להביא בפני ביה"ד את מלוא הראיות הרלוונטיות להוכחת גרסתה ולסתירת גרסתה של התובעת וגילוי המסמכים הנ"ל הינו הדרך היעילה לבירור העובדות הנחוצות ואין מדובר בהכבדה משמעותית על התובעת בשל גילוי המסמכים הנ"ל.

טענות התובעת:

4. התובעת בתגובתה ציינה, כי היא אינה מתנגדת לבקשת הנתבעת לעיון במסמכים המצויים ברשותה וכך אף הבהירה לנתבעת. כל המסמכים שברשותה (כפי שאותרו ע"י רואה החשבון שלה) הועברו אל ב"כ הנתבעת ומכאן כי התייתרה הבקשה. התובעת גם הבהירה, כי אינה מתנגדת לחתום לנתבעת על טופס ויתור על סודיות כלפי רשויות מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וכיו"ב על מנת לאפשר לה לפעול במישרין מול רשויות המס. בנסיבות אלו ולאחר שהתובעת העבירה לנתבעת את המסמכים שברשותה ומוכנה לסייע בחתימה על טופס ויתור על סודיות על מנת לאפשר לנתבעת לפעול לאיתור כל מסמך אחר הדרוש לה, די בכך.

תשובת הנתבעת:

5. לטענת הנתבעת, התובעת מסרה לה מספר מצומצם של מסמכים, ברם חסרים מסמכים רבים שהתבקשו: עותק מדוחות מע"מ (למעט לשנים 2012 ו-2016), עותק מהדוחות למל"ל, חשבוניות מס ו תצהיר גילוי מסמכים כללי. כמו כן עתרה הנתבעת לקבלת המסמכים הבאים: עותק טופס 821 למס ערך מוסף חתום, עותק טופס 5329 למס הכנסה (דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה – פתיחת תיק עצמאי) חתום ועותק טופס 6101 למל"ל (דין וחשבון רב שנתי לפי תקנות רישום ותקנות בדבר גביית דמי ביטוח) חתום.

6. לגרסת הנתבעת אין כל סיבה להטריח אותה בפניה לרשויות השונות על מנת לקבל מהן מסמכים של התובעת וכי אם לא עלה בידי התובעת לאתר את המסמכים שנתבקשו בבקשה עליה לפנות ישירות לרשויות השונות לקבל מהן את המסמכים ולהעבירם לנתבעת. אין זה מתפקידה של הנתבעת לחפש את מסמכי התובעת.

המסגרת הנורמטיבית:

7. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

8. הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז [פורסם בנבו] (14.5.08)]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (22.12.05)] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר [פורסם בנבו] (24.3.05)].

9. פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' [פורסם בנבו] (7.5.06)].

10. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק [פורסם בנבו] (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

11. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

12. כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

13. לעניין גילוי מסמכים הנוגעים לשאלת קיומם של יחסי עובד ומעסיק נקבע בתיק דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל – הוצאת מודיעין , פד"ע כה' 429 כדלקמן:

"השאלה הראשונה העיקרית במקרה שלפנינו היא, האם המסמכים שנתבקש המערער לגלות, היינו - הדו"חות למס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ, הם רלבנטיים להכרעה בעניין קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ואם כן מה מידת הרלבנטיות? על מנת להגדיר את השאלה העומדת לדיון ביתר דיוק נציין, כי קיומם של יחסי עובד-מעביד במקרה דנן תלוי בעיקר בשאלת קיומו או העדרו של הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, היינו - האם ניהל המנוח עסק משלו? הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
השופט מ. גולדברג, במאמרו [11] "'עובד' ו-'מעביד' - תמונת מצב", סיכם בתמצית את הפן השלילי של מבחן ההשתלבות לגבי ניהול עסק עצמאי, באמרו: "אין סימני-היכר אחידים ל'עסק עצמאי' בכל ענפי הפעילות, והתשובה תלויה בראש ובראשונה במהות העסק. אולם, סימן-ההיכר החשוב, אם לא העיקרי שבהם, עולה מתוך התשובה לשאלה, מי נהנה מייעול העבודה ומהחיסכון בהוצאות. אם זהו 'בעל העסק', ולא המזמין, הרי זה עסק עצמאי, כמו-כן צריך בעל העסק להיות זה הנושא בעול ההשקעות באמצעי הייצור ובהון החוזר, באשר המאפיינים עסק ועצמאות עסקית הם השקעה, יוזמה, ארגון, סיכויי רווח וסכנת הפסד" (בע' 35). המשקל שיש לתת לרישום "התובע" כעובד עצמאי אצל שלטונות המס אין לקבוע מעמד על פי רישום אדם כ"עובד עצמאי", אך הרישום יכול לבסס את הקביעה בעניין זה. הרישום אצל שלטונות המס יכול להיות ביטוי למעמד המוסכם בין הצדדים, אך בית-הדין יכריע בנושא מעמד על פי מכלול הראיות".

דיון והכרעה:

14. אין מחלוקת, כי השאלה המרכזית העומדת לדיון בתיק זה היא שאלת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לנתבעת. בנסיבות אלו, ברי כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים להליך ונראה, כי אף התובעת אינה כופרת בכך.

15. לא מצאתי לקבל את עמדת התובעת ולפיה יש להסתפק במסמכים שנחשפו על ידה ומתן טופס ויתור על סודיות על מנת שהנתבעת תועל לפנות בעצמה לרשויות השונות לצרוך קבלת העתק מהמסמכים שהתבקשו על ידה.

16. אני סבור, כי אין להטיל את האחריות לגילוי וחשיפת המסמכים על הנתבעת ועל התובעת לפנות באופן אישי לרשויות השונות ולקבל העתק מהמסמכים המבוקשים. למעלה מן הנדרש ספק בעייני אם מתן טופס ויתור על סודיות יאפשר לנתבעת לקבל העתק מהמסמכים בעניינה של התובעת (ראו בג"צ 9033/04 ליכט נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד ואייל בר לב עו"ד (ניתן ביום 1.3.05)).

17. בנסיבות אלו ובהתחשב ברלוונטיות המסמכים המבוקשים ובמסמכים החלקיים שהעבירה התובעת לנתבעת, הנני מורה לתובעת להמציא לנתבעת עד ליום 31.1.17 תצהיר גילוי מסמכים כללי ערוך כדין וכן העתק מהמסמכים הבאים:

א. העתק מהדוחות שהגישה התובעת למע"מ לשנים 2007-2014 (למעט הדוח לשנת 2012).
ב. העתק מהדוחות שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי לשנים 2007-2014.
ג. החשבוניות שהוצאו ע"י התובעת לתקופה שמשנת 2007 ועד לשנת 2014.
ד. העתק טופס 821 שהגישה התובעת למס ערך מוסף.
ה. העתק טופס 5329 שהגישה התובעת למס הכנסה.
ו. העתק טופס 6101 שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי.

ככל שאין ברשות התובעת מסמכים כאמור, היא תפנה לרשויות השונות לצורך קבלת העתק מהמסמכים המבוקשים. יצוין, כי אין בדרישה כאמור משום הכבדה מיוחדת על התובעת ובכל מקרה החשיבות שבגילוי המסמכים עולה על ההכבדה, ככל שתהיה.

18. ככל שלא יהיו ברשות התובעת מסמכים כאמור עד ליום 31.1.17, היא תגיש עד לאותו מועד תצהיר ערוך כדין ובו תפרט האם היו ברשותה מסמכים כאמור וככל שהיו ברשותה, מתי יצאו מידיה ובאילו נסיבות. כמו כן תפרט התובעת עד לאותו מועד על פנייתה לרשויות השונות ותגובתם לדרישתה לקבלת המסמכים.

19. הוצאות הבקשה יישקלו במסגרת פסק הדין.

הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק:

20. התיק ייקבע להוכחות בפני מותב. מועד הדיון יישלח לצדדים בדואר.

21. זמן החקירות המוקצב לכל צד הינו שעה וחצי.
ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת ביה"ד, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה.

22. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

23. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.

24. על התובעת להגיש התצהירים כאמור עד ליום 30.3.17 והנתבעת עד ליום 30.5.17. התובעת תהא רשאית להגיש תצהיר משלים מטעמה לעניין התביעה שכנגד בלבד עד ליום 30.6.17.

25. לא יוגשו תצהירי התובעת במועד, תימחק התובענה עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 ללא התראה נוספת.

לא יוגשו תצהירי הנתבעת במועד, תחשב הנתבעת כמי שאין בדעתה להגיש ראיות.

26. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין, בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות.
בבקשה האמורה, יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, תמצית העדות והרלוונטיות שלה להליך.
הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.
27. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שייקבע להוכחות, לצורך חקירה שכנגד על תצהיריהם.

28. עד 14 יום לפני מועד הדיון שייקבע להוכחות, יגישו הצדדים עותק נייר מלא מהתצהירים ונספחיהם למזכירות ביה"ד (לא לסריקה).

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, (25 דצמבר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.