הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 4756-05-16

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ

התובעת
אפרת זוזט ת"ז: XXXXX451
ע"י ב"כ: עו"ד מורן סימנה
-
הנתבעת
ליטו גרופ שירות בע"מ ח"פ: 510493976
ע"י ב"כ: עו"ד רונית הופרט

פסק דין

לאחר 6 שנות עבודה כתב מנכ"ל הנתבעת בכתב ידו את תנאי שכרה של התובעת. האם נכרת הסכם עבודה חדש בין הצדדים ומהי משמעותו של מסמך זה – זוהי אחת הסוגיות העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים :

1. הנתבעת היא חברה העוסקת בשיווק ומכירת רכבים וארגזים לרכבים.

2. התובעת עבדה אצל הנתבעת מחודש 13/9/09 ועד לחודש 6/12/15.

3. בשנת 2014 שכרה של התובעת היה 7,500 ₪ (שכר בסיס). כמו כן קיבלה התובעת תוספות לשכרה:
תוספת בסך 1,000 ₪ עמלה בגין גיוס כל לקוח חדש לחברה;
תוספת בסך 500 ₪ בגין מכירת ארגז לחברת "איסוזו";
תוספת בסך 750 ₪ בגין מכירת ארגז לחברה שהיא לא חברת איסוזו;
תוספת בסך 2,000 בגין מכירת כל נגרר בסך של למעלה מ- 140,000 ₪.

4. בחודש 1/2015 ביקשה התובעת להתפטר ונוהלה שיחה בינה לבין המנכ"ל (להלן: "הפגישה").

5. בחודש 1/2015 נכתב כי שכרה של התובעת יעלה ל - 10,000 ₪ והעמלה בגין מכירת ארגז לאיסוזו יועלה לסך של 750 ₪. שאר התנאים נותרו כפי שהיו (נספח ז' לכתב התביעה) (להלן: " המסמך"). תנאי השכר שנכתבו במסמך לא בוצעו.

6. בסוף שנת 2015 נמסר לתובעת הסכם עבודה. התובעת סירבה לחתום עליו.

7. ביום 26.11.15 הוזמנה התובעת לשימוע (נספח א' לכתב התביעה).

8. ביום 3.12.15 נערך לתובעת שימוע.

9. ביום 6.12.15 אושפזה התובעת לצורך החזרת עובר במסגרת טיפולי פוריות (נספח ג', ד' לכתב התביעה).

10. ביום 6.12.15 פוטרה התובעת (17:20) (נספח ה', ו').

11. הממונה על חוק עבודת נשים אישרה את פיטורי התובעת.

12. לטענת התובעת בניגוד להסכם מינואר 2015, לא שולמה לה תוספת השכר. לפיכך נותרה הנתבעת חייבת לתובעת הפרשי שכר של 30,000 ש"ח, הפרשי עמלות בסך 15,250 ₪, עמלות בגין גיוס לקוחות חדשים בסך 27,000 ₪, עמלות בגין עסקאות שהסחורות בגינן סופקו בשנת 2016 בסך של 19,500 ₪.

13. לטענת הנתבעת, ההסכמות שונו מעת לעת. המסמך הוא תרשומת בלבד ונרשמה בו בקשתה של התובעת. התרשומת איננה חוזה עבודה. לתובעת הוצע לחתום על הסכם עבודה אולם היא סירבה. לא נכרת הסכם עבודה חדש.

14. לטענת התובעת השכר החודשי לצורך פיצויי פיטורים עומד על 23,312 ₪ ולא כפי שחישבה הנתבעת.

15. עוד טוענת התובעת כי פוטרה בזמן טיפולי פוריות (לא בשל הטיפולים), בזמן מחלה וללא עריכת שימוע והיא עותרת לפיצוי בגובה 3 משכורות (69,936 ₪).

16. לטענת הנתבעת, אישור המחלה לא צורף ע"י התובעת ומכתב הפיטורים הוכן באותו בוקר.

עדויות:

מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה ומטעם הנתבעת העיד מר יורם בן דוד, מנכ"ל הנתבעת.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים שצורפו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה .

האם נכרת הסכם עבודה חדש בחודש 1/2015?

בפגישה בחודש 1/2015 ביקשה התובעת להתפטר. המנכ"ל ניסה לשכנע את התובעת שלא להתפטר ולשם כך רשם על גבי נייר תנאי שכר משופרים. המנכ"ל אף מסר לתובעת את המסמך. בחקירתו הנגדית אישר המנכ"ל כי המסמך נרשם בכתב ידו:

"ש. מציגה את נספח י"ב לתצהיר התובעת זהו כתב ידך?
ת. (מעיין) כן, כתב ידי.
ש. נכון שזה נרשם על ידך בשיחה בינך לאפרת ב-1/15?
ת. נרשם, כן. " ( עמ' 11 לפ' שורות 27 – 30 לעדות המנכ"ל )

ואף הודה כי אלו תנאי השכר שהובטחו על ידו:

"ת. כל השימוע הזה, הגב' אפרת באה מוכנה והכניסה לי מלים לתוך פי. למה אמרתי את זה? עשיתי טעות שאמרתי לה את זה, כי זה לא נכון.
ש. למה התכוונת?
ת. התכוונתי שלא מגיע לה שום דבר.
ש. אז למה אתה מבטיח?
ת. עשיתי פה טעות. היא הכניסה אותי למצב שהיא הכניסה אותי לטעות אישית מולה." ( עמ' 15 לפ' שורות 25 – 30 לעדות המנכ"ל )

על פי ההלכה הפסוקה, אם נחתם עם עובד הסכם שבו מתחייב מעסיק לשלם לו שכר מסוים ובמהלך תקופת עבודתו מקבל העובד שכר נמוך יותר מהמוסכם והעובד שותק ואינו מוחה, ייראה הדבר כאילו נתן הסכמתו מלכתחילה. לכן, אין לעובד עילת תביעה כנגד מעסיקו מאחר שבשתיקתו הסכים לשינוי בחוזה העבודה. עוד קובעת הפסיקה כי חוסר הסכמה צריך להיאמר במפורש (תב"ע נד/86-3 (ארצי) יוחנן גולן - אי.אל.די בע"מ פד"ע כ"ו עמ' 270) (להלן: " עניין גולן").

אך כאן מנכ"ל התובעת חזר בשימוע על הבטחתו בעניין שיפור תנאי שכרה והבטיח לתובעת לשלם תנאים אלו:

"התובעת: אתה לחצת לי את היד ואמרת לי את זה לא?
יורם בן דוד: אין בעיה, אז עכשיו אני
התובעת: אני רוצה לדעת.
יורם בן דוד: אז עכשיו אני חוזר בי ואומר.
התובעת: אתה חוזר בך?
יורם בן דוד: אני לא חוזר.
התובעת: אתה אמרת את זה?
יורם בן דוד: אפרת תקשיבי.
התובעת: שניה אני רוצה לדעת.
יורם בן דוד: אני.
התובעת: אתה אמרת את זה?
יורם בן דוד: אני אמרתי ואני אקיים את מה שאמרתי לך
התובעת: או קי.
יורם בן דוד: וכל מה שתקבלי תקבלי על פי מה שאמרתי לך.
התובעת: או קיי אז אתה מודה שאמרת את זה.
יורם בן דוד: אני אמרתי לך.
התובעת: אתה חוזר בך?
יורם בן דוד: אני בפברואר חזרתי לא רק אצלך אצל כל החברה.
התובעת: לא אכפת לי .
יורם בן דוד: אין בעיה.
התובעת: אני לא צריכה להתייחס לאנשים אחרים.
יורם בן דוד: אז אין בעיה.
התובעת: כל אחד.
יורם בן דוד: סגור."

"ת. עשיתי פה טעות. היא הכניסה אותי למצב שהיא הכניסה אותי לטעות אישית מולה." (עמ' 15 לפ' שורה 30 לעדות המנכ"ל)

וכן אומר המנכ"ל כי כאשר יקבל כסף מליטובוס, ישלם לתובעת:

"התובעת: באפריל אני אמור לקבל איזשהו שק מליטובוס, המצב יתאזן קצת ואז אני ישלם את זה, יורם מאפריל עבר מאי יוני.
יורם בן דוד: את צודקת זה שאמרתי סגור."
(עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת השימוע).

המנכ"ל הבטיח לתובעת לשלם לה והיה עליו לעמוד במילתו.

המנכ"ל הציע לתובעת תנאי שכר משופרים והעלה אותם על הכתב ("המסמך") . בכך בא לידי ביטוי חיצוני רצונה של הנתבעת ליתן לתובעת הסכם עבודה חדש. המנכ"ל מסר את המסמך לידי התובעת. המסמך שנכתב בכתב ידו של המנכ"ל היא ראיה חזקה לגמירות דעת מצדה של הנתבעת להצעה . משכך, מתקיים יסוד ההצעה להתגבשותו של חוזה עבודה. הנתבעת לא חזרה בה מההצעה.

התובעת לקחה לידיה את המסמך ובכך התקיים יסוד הקיבול בהתגבשותו של החוזה החדש . כפי שעולה מדברי התובעת בשימוע, התובעת שבה ועמדה על זכותה לקבל את התנאים ש הוצעו לה, כפי שהוצעו.

לא זו אף זו, התובעת שבה וביקשה לקבל זכויותיה מא ז חודש 1/2015 ועד לסיום עבודתה:

"ש. ומעולם לא קיבלת את התנאים האלה המופיעים בנספח י"ב?
ת. לא קיבלתי אותם למרות שדרשתי אותם מספר פעמים. עד ליום זה לא קיבלתי אותם. הדרישות היו בעל פה. סמכתי על יורם בתור חבר."
(עמ' 6 לפ' שורות 20 – 22 לעדות התובעת)

"העמלות שולמו לי ע"פ מה שסוכם ביני לבין מנכ"ל החברה וב- 2015 בעקבות זה שהייתי אמורה לקבל העלאה רטרו' נתבקשתי להמתין עם הכספים האלה."
(עמ' 9 לפ' שורות 12-11 לעדות התובעת)

"בשנת 2015 היה שינוי בשכר שלי, הוא ביקש שאני אמתין אתו רטרואקטיבית, בשל האמון שהיה לי בו המתנתי והאמנתי. בכל פעם ששאלתי אותו מה קורה עם הכספים האלה, והאמנתי בו שאקבל את הכסף הזה והמשכתי להגיש עמלות לפי ההסכם הישן של שנת 2014."
(עמ' 10 לפ' שורות 28-27 לעדות התובעת)

מסקנתי היא כי נכרת הסכם עבודה בחודש 1/2015 והיה על הנתבעת לעמוד בהתחייבותה כלפי התובעת ולשלם לה את תנאי שכרה כפי שהוסכמו על ידי הצדדים שאם לא כן, התובעת הייתה עוזבת את עבודתה . יצויין כי ענייננו אינו דומה לקרות האירועים הנזכרים בפסק הדין בעניין גולן. גם בעניין גולן ביקש גולן את שכרו אולם כאן, בשונה מעניין גולן, התובעת הסכימה להישאר בנתבעת בתמורה להעלאת שכרה ומנכ"ל הנתבעת הבטיח לה אף בסיום עבודתה כי ישולמו לה תנאיה. התובעת לא ויתרה על ההעלאה בשכרה שהובטחה לה.

נבחן להלן את התשלומים המגיעים לתובעת על פי ההסכם העבודה החדש שנכרת בין הצדדים בחודש 1/2015.

העלאת שכרה הבסיסי של התובעת

כעולה מההסכם, הובטח לתובעת כי שכרה יועלה לסך 10,000 ₪ וכך גם הבטיח המנכ"ל בשימוע שנערך לתובעת:

"התובעת: אני מתייחסת לסעיף 5
יורם בן דוד: אפרת.
התובעת: שנוגע לנושא השכר שלי.
יורם בן דוד: אין בעיה, את לא תקבלי בסיס 10 אלף שקל ברוטו, אין חיה כזאתי.
"התובעת: אתה לחצת לי את היד ואמרת לי את זה לא?
יורם בן דוד: אין בעיה, אז עכשיו אני
התובעת: אני רוצה לדעת.
יורם בן דוד: אז עכשיו אני חוזר בי ואומר.
התובעת: אתה חוזר בך?
יורם בן דוד: אני לא חוזר.
התובעת: אתה אמרת את זה?
יורם בן דוד: אפרת תקשיבי.
התובעת: שניה אני רוצה לדעת.
יורם בן דוד: אני.
התובעת: אתה אמרת את זה?
יורם בן דוד: אני אמרתי ואני אקיים את מה שאמרתי לך."

(עמ' 13 לתמלול ישיבת השימוע).

משכך על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 30,000 ₪ (2,500 ₪ X 12).

עמלת לקוח חדש:

התובעת סירבה לחתום על ההסכם החדש שהועבר לה ע"י הנתבעת, משכך לא ניתן להסתמך על תנאי השכר שבו. אולם בעדותו הודה מנכ"ל הנתבעת כי התובעת זכאית ל-1,000 ₪ לכל לקוח:

"ש. בעמ' 15-16 אתה מדבר בטלפון – ממי אתה מבקש בטלפון לבדוק את זה?
ת. אולי עם הנהלת חשבונות.
ש. האם נעשתה בדיקה בעקבות השיחה הזאת?
ת. שמה? היא קיבלה על כל לקוח חדש 1,000 ₪... אולי 750. מה שרשום בחוזה ההעסקה.
ש. אבל היא קיבלה כספים עבור כל לקוח חדש, לטענתך?
ת. אני צריך לבדוק את זה. אני מאמין שכן.
ש. אז כן התחייבת לשלם לאפרת 1,000 ₪ ?
ת. 750 אולי כן. ללקוח חדש. לקוח חדש זה לקוח שלא קיים שנתיים במערכת. היא הייתה אמורה לקבל 750 או 1,000 ₪, זה מה שרשום בחוזה וקיימתי. אותו חוזה שהוא לא חתום."
(עמ' 16 לפ' שורות 15-7לעדות המנכ"ל)

בשימוע אומר המנכ"ל שהורה להנהלת החשבונות לבדוק עניין זה:

"התובעת: על לקוח חדש לא קיבלתי כסף? ...
התובעת: אני רוצה שתראה לי עמלה של 1000 שקל.
יורם בן דוד: אני אראה לך. ...
יורם בן דוד: אני אתן לך של חודש שעבר. תשלחי לי איפה מה שאת שולחת לאילנה איפה החומר ששלחת לאילנה.
התובעת: אני יכולה להדפיס לך אותו.
יורם בן דוד: את יודעת מה חכי שניה.
התובעת: תבקש מאילנה שתשלח לך את זה או שאני ידפיס לך את זה.
יורם בן דוד: אני לא רוצה לשכוח את זה בכלל.
התובעת: אין בעיה.
יורם בן דוד: (בשיחת טלפון) בסדר. תגידי לי בעמלות של אפרת, יש עמלות שאני זוכר של 1000 שקל על לקוחות חדשים. כן תסתכלי רגע סתם מסקרן אותי כי אני ראיתי חודשיים שלוש לקוחות חדשים לפי עמלה של 1000 שקל תשלחי לי דוגמא של אחד אליי למייל, לא שיש את הלקוח חדש 1000 שקל עמלה, כן שהיא רשמה ואני אישרתי כן, כן, כן, או קיי תודה. בסדר, אהה אני ישלח לך אני יראה לך."
(עמ' 14 – 15 לפרוטוקול ישיבת השימוע).

התובעת הציגה רשימה של 27 לקוחות חדשים מתוך דוח מערכת הסאפ של הנתבעת (נספח ט"ו לתצהיר התובעת). הנתבעת לא הצליחה להזים רשימה זו.

עמלות בגין לקוחות חדשים לחודשים 1/2015 – 12/2015 ( 1,000 ₪ X 27 ) שה ן 27,000 ₪

עמלת מכירת רכב (ארגז)

המנכ"ל העיד:

"ש. המילה "רכב" בשורה השנייה (לנספח י"ב – הוספה לא במקור – א.ג.כ) מתיחסת לעמלות של אפרת בגין מכירת ארגזים למשאיות, נכון?
ת. לא יודע, זה הערות שאני רשמתי. לא יודע מה זה "רכב". זה שרבוטים שאני רשמתי אצלי במחברת. ואני גם לא מסרתי לה את זה, זה מחברת אישית שלי. אני משער שזה ארגז, של כל משאית שנמכרת."
(עמ' 12 לפ' שורות 5-1)

התובעת צירפה דו"ח מכירת איסוזו לשנת 2015 ממערכת הסאפ של הנתבעת (נספח י"ד לתצהיר התובעת). על פי הדו"ח, התובעת מכרה 61 ארגזים. מסמך זה לא נסתר ע"י הנתבעת ולא הוצגו נתונים אחרים על ידה. משכך, הנני מקבלת את גרסתה של התובעת ועל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,250 ₪ בגין הפרשי עמלות בעבור מכירת 61 ארגזים למשאית איסוזו לשנת 2015 ( הפרשי שכר עמלות על מכירת ארגזי איסוזו 1/2015 – 12/2015) (250 ₪ X 61 ארגזים ).

עמלות מכירה:

התובעת הוכיחה גרסתה כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים בגין עמלות מכירה. התובעת הציגה דו"ח מכירות ששלחה אליה מנהלת החשבונות (נספחים ט"ז – י"ז לתצהיר התובעת). הנתבעת הציגה את נספח ג' לתצהיר הנתבעת תוך מחיקה של עסקאות שונות מבלי ליתן הסבר. נספח ג' מבוסס על נספח ט"ז של התובעת שכן נרשם על גביו "נספח ט"ז". נספח י"ז נשלח לתובעת למייל ע"י מנהלת החשבונות בקובץ:

"ב"כ התובעת: אני רוצה להראות לביה"ד את המייל מקרן, מנהלת החשבונות, המצורף בנספח י"ז לתצהיר התובעת, שהוא אמתי ולא מפוברק.
ביה"ד: אכן הקובץ צורף למייל והוא תואם את נספח י"ז לתצהיר התובעת."
(עמ' 17 לפ' שורה 28)

משכך, תחשיביה של התובעת מבוססים על מסמכי הנתבעת.

בנספח ג' שצורף לתצהיר הנתבעת מופיעים מספרי חשבוניות. מנספח י"ז לתצהיר התובעת עולה כי אכן אלו מספרי החשבוניות. הנתבעת שילמה לתובעת 25,000 ₪ במקום לשלם לתובעת 43,250 ₪ בגין עמלות מכירות שנסגרו על ידי התובעת בשנת 2015 וסופקו בשנת 2016 .

אי לכך, על הנתבעת לשלם לתובעת 19,500 ₪ בגין הפרשי שכר בגין עמלות עסקאות בגין סחורות שסופקו בשנת 2016. התובעת צירפה דו"חות של הזמנות פתוחות ובו פירוט הסכומים ששולמו ואלה שטרם שולמו ותלושי שכר לחודשים 12/2015 ו-1/2016 (נספחים ט"ז ו-ט"ז 1 לתצהיר התובעת). כמו כן בדו"ח ניתוח מכירות ארגזים לחודש 12/2015 עולה כי מתוך 30 חשבוניות שהוציאה הנתבעת בחודש 12/2015 בגין מכירות ש התובעת ביצעה, שולמו לה בפועל עמלות רק בגין 18 ארגזים בלבד (נספח י"ז - דוא"ל שנשלח ממנהלת החשבונות של הנתבעת בצירוף דו"ח מכירות דצמבר 2015).

לפיכך, משנתונים אלו לא הוזמו ע"י הנתבעת, הננו מקבלים את תחשיביה של התובעת המתבססים על מערכת הסאפ וממסמכים שנשלחו ע"י מנהלת החשבונות.

משכך, על הנתבעת לשלם לתובעת 19,500 ₪ בגין הפרשי עמלות ( 43,250 ₪ - 25,000 ₪ (ששולם) ).

הפיטורים:

משהממונה אישרה את הפיטורים, הרי שפיטוריה של התובעת נעשו כדין. ברם השתכנעתי כי הנתבעת לא חפצה עוד בעבודת התובעת ולכן שבוע לפני השימוע נשללו ממנה חלק מסמכויותיה ובשימוע אף ביקש המנכ"ל מהתובעת לערוך חפיפה מסודרת למחליפהּ. לכן, טענתה של התובעת כי זומנו מועמדים זמן רב לפני השימוע מתיישבת עם השכל הישר.

וכך אומר המנכ"ל בשימוע:

"כל עובד אחר בחברת ליטו גרופ שהיה מגיב לי כמו שאת הגבת על החוזה, לפני שבוע, היה הולך באותו יום הביתה, והסיבה שאני לקחתי לי שבוע, זה שחלילה אני לא אחטא באיזה בעיות אגו, או באיזה בעיות גאווה, או שאני אחשוב שאני עושה משהו מתוך עצבים, אמרתי אני רוצה שבוע שלם שיהיה לי שקט, נחת לחשוב בבירור מה אני עושה איתך, והמסקנה שאני הגעתי, שאני צריך לסיים את ההתקשרות שלך בחברה. "
(עמ' 1 לתמלול ישיבת השימוע)

וכן:

"ש. נכון ששאלת את אפרת מה דעתה על ערן קראוס?
ת. לא זוכר.
ש. נכון שהוא החליף את אפרת בתפקיד לאחר שהיא עזבה?
ת. כן." (עמ' 14 שורות 28-25 לעדות המנכ"ל)

התובעת זומנה לשימוע מבלי שנמסרו לה נימוקי השימוע.

לא זו אף זו, מנכ"ל הנתבעת ידע שהתובעת בחופשת מחלה בעת הפיטורים שכן כתב לה במסרון "רפואה שלמה". מכתב הפיטורים נשלח ע"י מנכ"ל הנתבעת לאחר שליחת המסרון הנ"ל:

"ש. האם אתה יודע אסור לפטר עובדת בחופשת מחלה?
ת. כן, אני יודע.
ש. אז למה פיטרת אותה שעתיים לאחר שרשמה לך שהיא בחופשת מחלה של 6 ימים?
ת. אחד, לא ידעתי שהיא בחופשת מחלה, אח"כ היא הוציאה...
ש. ענית לה רפואה שלמה.
ת. אני יכול לא להרגיש טוב ולהישאר בבית.
ש. ההודעה היא מ- 15:23 והמייל שעתיים אחרי זה מ- 17:20 למה שלחת לה מייל פיטורים שעתיים אחרי שהיא אמרה לך שהיא בחופשת מחלה?
ת. את ההנחיה להוציא לה מכתב פיטורים אני הוצאתי בבוקר, לאותו יום.
ש. אבל המייל הזה ממך.
ת. אוקיי אז שלחו לי את זה, אין פה שום לפטר עובדת בחופשת מחלה שלה. שלחתי את זה לפני שקיבלתי את ההודעה הזאת.
ש. אבל זה שעתיים אחרי.
ת. אני שלחתי לפני. לא בזמן שהיא בחופשת מחלה. את יכולה להתקטנן על השעתיים האלו כמה שאת רוצה."
(עמ' 17 לפ' שורות 17-3 לעדות המנכ"ל)

הסיבה האמתית לפיטורי התובעת היא דרישותיה כי הנתבעת תעמוד בהסכמות שסיכמה עם המנכ"ל ולא בשל תפקודה של התובעת :

"התובעת: אני מדברת קונקרטית עבודה.
יורם בן דוד: 100%.
התובעת: רק עבודה, אני לא חושבת, שיש לך אפילו גרגיר לבוא אליי בטענות על מה שעשיתי בחברה הזאתי.
יורם בן דוד: אין לי גרגיר. אני מאד מעריך את זה מאד.
התובעת: אתה יודע טוב מאד שעשיתי גם מעבר, החוזה הזה מוכיח לי, מוכיח לי דבר אחד, שאתה לא מעריך אותי זה .
יורם בן דוד: החוזה הזה.
התובעת: זה מה שהוא מוכיח לי.
יורם בן דוד: בוא אני יסביר לך משהו.
התובעת: אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. החוזה הזה מוכיח לי.
יורם בן דוד: החוזה הזה.
התובעת: שאתה לא מעריך אותי .
יורם בן דוד: את יודעת מה זה החוזה?
התובעת: שאתה לא מעריך את העבודה שלי ושאתה מזלזל בי.
יורם בן דוד: אין בעיה, החוזה הזה זה חוזה של מנכל קבוצת ליטו גרופ שקיבלו אותו.
התובעת: אני מתייחסת לסעיף 5
יורם בן דוד: אפרת.
התובעת: שנוגע לנושא השכר שלי.
יורם בן דוד: אין בעיה, את לא תקבלי בסיס 10 אלף שקל ברוטו, אין חיה כזאתי."

(עמ' 9 – 10 לתמלו ל).

בנסיבות העניין הנני מחייבת את הנתבעת בפיצוי בגובה 10,000 ש"ח , בשים לב לעובדה כי ניתן היתר לפיטורי התובעת ע"י הממונה על חוק עבודת נשים.

הפרש פיצויי פיטורים:

נוכח מסקנתי כי יש להחיל את ההסכם בעל פה שנכרת בין הצדדים, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך של 37,618 ₪. הפיצויים חושבו לפי שכר חודשי של 17,292 ₪ במקום לפי שכר חודשי של 23,312 ₪ כמוסכם בהסכם (17,292 ₪ + 2,500 ₪ (הפרש שכר בסיס) + 2,500 ₪ (ממוצע עמלות בגין גיוס לקוחות חדשים) + 1,270 ₪ (ממוצע עמלות בגין מכירת ארגזים לרכבי איסוזו). 23,312 ₪ X 6.3 שנות עבודה = 146,865 ₪ ובקיזוז 109,247 ₪ ששולמו = 37,618 ₪.

סוף דבר:

על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪;
הפרשי שכר (העלאה בשכר) בסך 30,000 ₪ ;
הפרשי שכר (עמלות מכירת רכב – ארגז) בסך 15,250 ₪ ;
הפרשי שכר (עמלות בגין לקוחות חדשים) בסך 27,000 ₪ ;
הפרשי שכר(עמלות מכירה) בסך 19,500 ₪;
הפרשי פיצויי פיטורים בסך 37,618 ₪ .
הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.16 ועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,200 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ו תמוז תשע"ח ( ‏09 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .