בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 4048-12-13

07 יוני 2016
לפני:
כב' השופט תומר סילורה

התובע:
אפרים בן עמי
ע"י ב"כ: עו"ד יניב אופק

-
הנתבעים:

1. ש. נתנאל מהנדסים יועצים בע"מ
2. עידן בטיחות - מהנדסים בע"מ
3. נתנאל שמואל

ע"י ב"כ: עו"ד חן בר-און

החלטה

1. בפניי בקשת התובע למתן צו לעיון ספציפי במסמכים אשר פורטו בתצהיר גילוי המסמכים שהגישו הנתבעים , בין היתר מסמכים שנטענו לגביהם כי הינם מסמכים חסויים.
רקע וההליך העיקרי
2. עניינה של תביעה זו בשאלת זכויות וחובות שהתעוררו בין הצדדים עם סיום יחסי העבודה.
3. התובע הועסק כסמנכ"ל תפעול בנתבעות 1 ו- 2, חברות העוסקות בתחום הייעוץ ההנדסי ובטיחות, למעלה מ- 20 שנה.
4. לטענת התובע, היחסים בינו ובין הנתבע 3 היו יחסי חברות ואמון הדדי, עד שבשנת 2011 עלו על שרטון בשל אי הסכמות, בין היתר בנוגע לבונוס ששולם לתובע במשך שנים בחסר (לגישתו). מאז, כך לטענתו, החל הנתבע 3 לנגוס בזכויות התובע תוך צמצום סמכויותיו והרעת תנאיו.
בתחילת חודש יוני 2013 עבר התובע ניתוח בגבו. בעודו שוהה בימי מחלה ומתאושש מהניתוח, ביום 10.6.13, הגיע למשרדי החברה ובדק אפשרות לסייע לחברה על אף היעדרותו, אך נתקל בהסתייגות. עוד באותו מעמד, גילה כי עובדת חדשה החליפה אותו בפרוייקט עליו היה אמון עד לצאתו לניתוח. באופן מיידי, פנה לנתבע 3 ולחץ עליו לקיים עימו שיחה על קיצוץ סמכויותיו. לאחר שיחה קצרה שניהלו, ביקש הנתבע 3 להמשיך בשיחה לאחר שובו מחו"ל והתובע הסכים.
לטענת התובע, יום למחרת, וכאמור בעודו שוהה בימי מחלה, קיבל מכתב מהנתבע 3 המודיע לו על "קבלת התפטרותו". על מכתב זה השיב במייל מיידי, לפיו לא התפטר מעולם וכל רצונו הוא הסדרת זכויותיו וסמכויותיו במסגרת יחסי העבודה.
משחזר הנתבע 3 לארץ, החל, לטענת התובע, במסע לסילוקו מהנתבעת, כל זאת משך 3 חודשים בהם התובע עדיין שהה בימי מחלה. כך, תוך סילוף ועיוות המציאות, הציג הנתבע 3 את התובע כמי שהתפטר מעבודתו.
בהתאם לדברים, הגיש התובע תביעתו זו לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי מחלה, שעות נוספות, הפרשי בונוס, הודעה מוקדמת, אובדן דמי אבטלה, נזק פנסיוני, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיטורים שלא כדין בעת מחלה ופיטורים על רקע אפליה מחמת גיל בסך כולל של 2,859,049 ₪.
5. לטענת הנתבעים, התובע מעל בתפקידו והתפטר לאחר שנתפס בקלקלתו. לגרסתם, בשל מעשיו ומחדליו של התובע נאלץ הנתבע 3 לבקש מהתובע שלא להוציא יותר אישורי בטיחות. לאחר בקשתו זו הודיע התובע על התפטרותו, נטש את מקום העבודה ולא שב.
לטענתם, לאחר עזיבתו של התובע התברר כי משך שנים נהג בניגוד עניינים חמור ביותר ופעל תוך ניצול מעמדה של הנתבעת להשגת טובות הנאה תוך הפרה בוטה של נהלי הנתבעת, פגיעה בשמה הטוב וגרימת עוולות מסחריות חמורות לעוסקים בענף, עד כדי גניבה ממעביד ותחרות אסורה. הנתבעים מבקשים מבית הדין לדחות את התביעה במלואה תוך חיוב התובע בהוצאות.
6. בכתב התביעה שהגישו הנתבעים כנגד התובע, בתיק שאוחד, הם טוענים כי נתנו בתובע אמון מלא, והתנהלותו הביאה לפגיעה בשמת הטוב והם חוששים כי יקח זמן רב לשקמו. גם לאחר התפטרותו, כך לטענתם, ניסה התובע לשדל מי מעובדיה לגנוב עבורו את מאגרי הידע המקצועי, סודות מסחריים וקניין רוחני, על מנת לבסס באמצעותם עסק מתחרה, תוך הפרת התחייבויותיו. תביעתם זו על סך 4,904,595 ₪, הוגשה לאחר שהתבררה להם עוצמת הנזק לו גרם התובע.
7. בכתב ההגנה שהגיש התובע לתביעת הנתבעים, מאז הגשת התביעה המקורית, עושים הנתבעים כל שביכולתם על מנת להכפיש את שמו, להטיל דומי באמינותו ולפקפק במקצועיות, תוך שהם מתבססים על אמירות בעלמא. הם הגישו תביעתם כתגובה לתביעתו שלו ולמעשה כקו הגנה.
8. בנוסף, הגיש התובע כתב תביעה שכנגד על סך 750,000 ₪ הטענה כי מדובר בתביעת SLAPP שהוגשה תוך פגיעה בפרטיות ולשון הרע.
9. בכתב ההגנה שכנגד טוענים הנתבעים כי הגישו התביעה שכנגד הוגשה בחוסר סמכות עניינית, בכוונה להציק ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן טענות התובע הינן כלליות, ריקות מתוכן ואינן רלבנטיות להליך.
10. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת הנתבעים 2 ו- 3 על הסף ובקשתם זו נדחתה. בנוסף, הגישו בקשה למחיקת התביעה שכנגד וגם בקשה זו נדחתה.
הבקשה שלפני
11. לפני בקשת התובע ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.
12. המסמכים המבוקשים על ידי התובע הינם המסמכים שצוינו כחסויים בתצהיר גילוי המסמכים שהגישו הנתבעים (סעיפים 4,5 לתצהיר גילוי המסמכים) , והם כדלקמן:
א. דו"חות חקירה, מסמכים שנתפסו ועדויות שנגבו על ידי חוקרים, תצהירים ועדויות של צדדי ג' (קבלנים וספקים שונים בתחום בטיחות אש, תלונה למשטרה של הנתבע 3, תלונה למשטרה של גב' אנה בוזילי, עדויות עובדי ועובדות המשרד ועדויות אחרות) והתכתבויות על צדדי ג'.
ב. התכתבויות עם פילו אש וכן תצהיר ונספחים.
המסגרת המשפטית
13. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
14. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).
15. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).
16. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.
17. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".
18. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).

19. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).
20. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).
מן הכלל אל הפרט
21. התובע מבקש מבית הדין ליתן צו המורה לנתבעים לגלות ולהעביר לעיונו את המסמכים שפורטו בתצהיר שהוגש מטעמם, לרבות המסמכים שסומנו כחסויים והינם רלבנטיים והכרחיים לניהול ההליך ואין הצדקה להשאירם חסויים.
22. הנתבעים טוענים כי מסרו לתובע תצהיר גילוי מסמכים מלא ומפורט, כאשר המסמכים שעניינם בקשה זו הינם חסויים שכן הוכנו אך ורק לקראת המשפט. הנתבעים מוכנים למסור לעיונו של בית הדין בלבד מסמכים חסויים אלה, על מנת שיכריע בסוגיית החיסיון.
א. דו"חות חקירה, מסמכים שנתפסו ועדויות שנגבו על ידי חוקרים, תצהירים ועדויות של צדדי ג' (קבלנים וספקים שונים בתחום בטיחות אש, תלונה למשטרה של הנתבע 3, תלונה למשטרה של גב' אנה בוזילי, עדויות עובדי ועובדות המשרד ועדויות אחרות) והתכתבויות על צדדי ג' - מדובר במסמכים שנאספו והוכנו על ידי הנתבעים, בעצמם, באמצעות ב"כ או באמצעות משרד חקירות, לאחר סיום היחסים בין הצדדים ונוכח צפייה להליכים משפטיים.
ב. התכתבויות עם פילו אש וכן תצהיר ונספחים - מדובר במסמכים שנאספו על ידי ב"כ הנתבעים ועל כן הם נתונים בחיסיון מוחלט בהתאם לסעיף 48 לפקודת הראיות.
23. החריג לעקרון הגילוי חל באותם המקרים בהם נדרש בית הדין לאזן בין זכות התובע לקבלת מסמכים הרלבנטיים להוכחת תביעתו לבין זכות הנתבעת להגן על אינטרסים לגיטימיים שלה, מניעת פגיעה בצדדים שלישיים וחיסיון המוכר על פי דין. גם בחריגים אלה, יש לבצע איזון בין החיסיון ובין זכותו של הצד שכנגד לגילוי המסמך.
24. סעיף 48 לפקודת הראיות קובע:
"(א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך הדין".

25. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצדה עומדות טענות חסיון, שהדין והפסיקה מכירים בהן (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה ששית, ע"מ 164-169 והאסמכתאות שם).נ
י' עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי -ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי (תשס"ח), 247:
"תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. על פי מבחן זה, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים עניינים שאינם קשורים למשפט צפוי, לא ייהנה מחיסיון גם אם יש בו תרומה אפשרית למשפט צפוי".

חסיון של מסמך, שנולד לצורך הליכים משפטיים, דוחה את זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו.
"הלכה פסוקה היא, שמסמך שבא לעולם לצורך הליכים משפטיים שהיו אותה שעה תלויים ועומדים, או אפילו רק צפויים, מסמך כזה הוא חסוי.... מקום שאדם הוצרך לתבוע או להתגונן מפני תביעה, מן ההכרח הוא לאפשר לו לאסוף באין מפריע את החומר הדרוש לשם ניהול המשפט ולהביאו בפני פרקליטו, ללא חשש שדבריו יתגלו ליריבו. מטעם זה, כדי לא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים. שאם לא תאמר כן, ותחשוף הכנתו של משפט לעינו הפקוחה של בעל דין יריב, תקופח זכותו של בעל-דין לתבוע או להתגונן כראוי. כללו של דבר: חסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תכנו של המסמך ולעיין בו" (ע"א 407/73 יצחק גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"מ כט(1), 169,171).ו

המשמעות המעשית של החיסיון היא שאין לאפשר עיון במסמך חסוי, אך מסמך כזה גם לא יוגש לבית המשפט, ולא ייעשה בו למעשה כל שימוש גלוי.
26. במקרה שלפנינו טוענים הנתבעים כי מדובר במסמכים שהוכנו לאחר סיום היחסים בין הצדדים ונוכח ציפייתם להליכים משפטיים. המטרה היחידה שבהכנת מסמכים אלה היא הכנה להתדיינות משפטית צפויה עם התובע. יחד עם זאת, הם טוענים כי ירצו לעשות במסמכים הנ"ל שימוש מאוחר ולהגישם לבית הדין במעטפה סגורה לאחר חקירה נגדית של התובע.
אכן, מסמך אשר הוכן לצורך הליכים משפטיים שהיו אותה שעה תלויים ועומדים, או אפילו רק צפויים, הוא מסמך חסוי (רעא 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' ע' גלעד ואח', פ"ד מט(2) 516 (1995)). אולם, במקרה הנדון הנתבעים הבהירו, כאמור, כי בכוונתם לעשות שימוש במסמכים ולהגישם כראייה ונוכח כוונה זו, הם אינם רשאים לטעון לחיסיון מסמך שהוכן לקראת משפט, שכן המדובר בחיסיון מוחלט ולא בחיסיון זמני (רע"א 9288/07 גאזי איוב נ' שפיגל צבי, 7.11.07; בשא 8273/08 מג'יק תעשיות תוכנה בע"מ נ' טרנסאלקטריק י.א בע"מ, 29.1.09)).

27. במצב דברים זה, נדמה כי המחלוקת היא על עיתוי החשיפה ולא על עצם החשיפה. באשר למחלוקת זו, התפתחה הפסיקה ולצד הכלל, הקובע חזקת גילוי מירבית, נקבעו סייגים:
"שיקול דעתו של בית המשפט בישראל, אם לדחות את העיון בראייה למועד אחר אם לאו, הוא בלתי מוגבל והוא תלוי בנסיבות הענין, במחלוקת בין בעלי הדין כפי שהיא נתגבשה מכתבי הטענות ובצפי של בית המשפט - לפי החומר שלפניו - לגבי הסתברות קיומן של נסיבות שבהן ניתן לשער שעיון מוקדם במסמכים על ידי בעלי הדין לא ישרת את מטרות הצדק" (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה(1) 521 (להלן: "פרשת סוויסה").

28. כאמור לעיל, תקנות 112 ו-120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרות לבית המשפט לדחות עיון במסמכים לשלב מאוחר יותר, בהתאם לשיקול דעתו.
תקנה 112 העוסקת בצו גילוי מסמכים קובעת בסופה:
"... בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שיראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים".

תקנה 120, עוסקת בתנאים למתן לגילוי מסמכים. תקנה 120(ב) קובעת כדלקמן:
"בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות...".ב

צירוף האמור לעיל בשתי התקנות מלמד כי לבית המשפט סמכות רחבה בעניין גילוי מסמכים, או מועד למסירתם לצד שכנגד. השיקול העיקרי בנוגע לענייניו, כפי שנקבע בתקנה 120(ב) הוא שיקול הצורך בקיום דיון הוגן.
29. תפקידו של בית הדין, אם כן, לאזן בין הזכות לעיון לבין הזכות לחסיון ולחשיפת האמת ולקיים דיון הוגן שעה שרצונות הצדדים מתנגשים. לפיכך, נקבע על ידי המשנה לנשיא ש. לוין בפרשת סוויסה, כי יש להניח, כי בית המשפט יטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעתו שעה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה. שיקול נוסף שיש לשקול הוא מידת פירוט גרסתו של הצד שאין בידו את הראייה שעיונה מתבקש.
30. בעניין דנא, אומנם מדובר במחלוקת אודות קיומו של האירוע, אך גרסת התובע פורטה בהרחבה במסגרת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד, והוצגה גרסה עובדתית מפורטת. אין חשש, לטעמי, כי מסירת המסמכים המבוקשים בשלב זה תביא לשיבוש בהבאת הראיות, תמנע את הבאת האמת בפני בית הדין ותמנע דיון הוגן שכן מדובר בטענות שונות במהותן הפרוסות על מכלול העובדות המועלות וכל טענה אחרת של התובע בשלב מאוחר יותר לגבי הנסיבות שהביאו לסיום יחסי העבודה בין הצדדים - תפגע עמוקות בתביעתו.
לפיכך, באיזון בין עקרון הגילוי לבין דחיית העיון ובהתחשב ב"מבחן הצורך", זאת כאשר כלל לא הוגשה עדיין בקשה מפורשת להצגת ראיות מאוחרת - דעתי היא כי נוטה הכף לכך שהעיון במסמכים לא יידחה לשלב שלאחר החקירה הנגדית של התובע.
יחד עם זאת, ועל מנת שלא לפגוע בגרסת הנתבעת יתר על המידה בשלב זה, יש מקום לדעתי באיזון בין האינטרסים הנוגדים - לדחות את העיון במסמכים המבוקשים עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.
אשר על כן ועל מנת לקיים איזון ראוי שיגשים את תכלית ההלכה המשפטית שנקבעה בעניין עיון וגילוי המסמכים מחד ואת החריג לכך מאידך - אני קובע שהנתבעים יצרפו את ה מסמכים בגינם נטען חיסיון לתצהיר העדות הראשית מטעמם, שממילא בהתאם לסדר הבאת הראיות מוגש לאחר תצהיר עדותו הראשית של התובע, כאשר לתובע תהיה זכות להגיש תצהיר משלים (ככל שיבקש לאחר מכן להתייחס לאשר עולה מאותם מסמכים). אני סבור שבכך יש איזון בין זכויות הצדדים
סוף דבר:
31. בקשת התובע לגילוי המסמכים - מתקבלת, אך נדחית לשלב שלאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו. דהיינו: הנתבעים יצרפו את המסמכים החסויים אשר בדעתם לעשות בהם שימוש לתצהיר העדות הראשית שיוגש מטעמם, כאשר לתובע תהיה זכות להגשת תצהיר משלים בנוגע למסמכים החסויים בלבד.
32. התיק יקבע לדיון הוכחות בפני מותב. החלטה בנוגע למועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ו, (07 יוני 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.