הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 38654-09-17

17 אפריל 2018
לפני:
כב' הרשמת ערמונית מעודד

התובעים:
עופר גולן
רוני אפלבוים
ע"י ב"כ: עו"ד טל קרת

-
הנתבעת:
אי.איי.סי - מרכז הפרסום הישראלי בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד קרן בלום ברקין

החלטה

לפניי בקשותיהם ההדדיות של הצדדים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

הרקע לבקשות
התובעים הגישו את תביעתם לבית הדין במסגרתה עתרו להכרה ביחסי עובד מעסיק בינם לבין הנתבעת (להלן גם – החברה) ולתשלום הזכויות הכספיות הנובעות מתקופת התקשרות זו ומסיומה.
לטענת התובעים, הם הועסקו על ידי הנתבעת 11.5 שנים, משנת 2005 ועד לשנת 2017, בתפקיד של מקימי ומנהלי קורס קופירייטינג בבית הספר למקצועות הפרסום שבניהולה של הנתבעת המכונה "הבצפר" (להלן – הבצפר) וכמרצים בקורסים שונים. בין התובעים לנתבעת נחתם הסכם למתן שירותים.
לגרסתם, "יום בהיר אחד" הם נדרשו להפחית קרוב ל- 70% משכרם, בשל טענה בדבר התייעלות כלכלית של הבצפר ולחילופין, לסיים את העסקתם. סיום העסקה נבע תוך אפליה פסולה מחמת גיל, משיקולים זרים ובחוסר תום לב.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי ההתקשרות עם מנהלי הקורסים והמרצים בבצפר נעשית בהסכם למתן שירותים שכן המדובר בפעילות שאינה מצריכה עבודה במשרה מלאה, והם חופשיים לנהל את סדר יומם, ימי ההרצאות, כמות ההרצאות וכיו"ב כראות עיניהם באופן המאפשר להם ליתן שירותים לגופים נוספים.
התובעים העניקו שירותים לנתבעת לאורך שנים, בתחילה על ידי חברה שבבעלותם ובהמשך, הואיל ודרכיהם נפרדו, התובע 1 המשיך לתת שירותים באמצעות החברה ואילו התובע 2 נתן שירותים כעצמאי. לתובעים ניתנה האפשרות לבחור את מתכונת ההתקשרות עמם, ולאורך השנים הם לא העלו כל טענה בעניין זה.
ביחס לסיום ההתקשרות טענה הנתבעת כי עם קבלת הדוחות הכספיים לשנת 2015 התברר כי הבצפר נכנס לגירעון וסיים את השנה בהפסד של כ- 350,000 ₪. לפיכך, היה על מנכ"ל הנתבעת, מר יגאל בראון (להלן – מר בראון) לבצע פעולות לשם צמצום הגירעון והבראת החברה ובתוך כך הוחלט על צמצום התמורה ששולמה לתובעים.

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) קובעת, כי:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מרבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010) ; (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.2008)).
בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (28.3.2007) נפסק כי על בית הדין, בבואו לפסוק בבקשה לגילוי מסמכים , להיעזר במבחן דו שלבי: השלב הראשון הוא מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו (הצר והרחב). במסגרת ההיבט הצר יבחן בית הדין האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של התובע בהליך העיקרי; חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו. במסגרת ההיבט הרחב יבחן בית הדין מהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך וכן השלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.
השלב השני הוא בחינה האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות. על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' רנדי בע"מ (15.10.2008)).

ומן הכלל אל הפרט –
א. בקשת התובעים
התובעים עתרו לקבלת מסמכים שונים, אשר יפורטו להלן, זאת לשם סתירת טענת הנתבעת לפיה הרקע לסיום העסקתם נבע מהצורך בביצוע צמצום רוחבי על רקע מצבו הכלכלי של הבצפר וכן להוכחת טענתם בדבר קיומם של יחסי עבודה בינם לבין הנתבעת.
אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ולהלן אפרט נימוקי.
למען הנוחות, אתייחס למסמכים אשר נתבקשו, בהתאם למספורם בבקשה (תחת סעיף 2).
סעיפים 2.1-2.4 לבקשה - דוחות כספיים מבוקרים של הנתבעת לשנים 2010-2017; דוחות רווח והפסד של הנתבעת לשנים 2010-2017; דוחות רווחיות של הנתבעת בחלוקה על פי קורסים מיום הקמתו של הבצפר ועד לשנת 2017 ומחזור הכנסות של הנתבעת בחלוקה על פי קורסים מיום הקמתו של הבצפר ועד לשנת 201 7 – אני קובעת כי על הנתבעת לגלות את הדוחות הכספיים המבוקרים לשנים 2014-2016.
מקובלת עלי טענת הנתבעת בהקשר לכך, כי הדוחות הכספיים רלבנטיים אך ורק להוכחת טענת הנתבעת להתדרדרות במצבה הכלכלי ולפיכך די בדוחות לשנים הללו ואין להורות על גילוי גורף לכל תקופת ההתקשרות עם התובעים בשל פגיעה בלתי מידתית בפרטיותה של הנתבעת ושלא לצורך. ככל שלטענת התובעים מצבה הכלכלי של הנתבעת לא עמד בבסיס ההחלטה לקיצוץ התמורה בגין ההתקשרות עמם כי אם סיבות אחרות, פתוחה בפניהם הדרך להוכיח סיבות אלו באמצעים אחרים, שכן הדוחות הכספיים יכולים להעיד על מצב כלכלי ותו לא. לפיכך, לא מצאתי לקבל את טענות התובעים בהקשר לכך ואיני מתירה גילוי גורף.
ביחס ליתר המסמכים המבוקשים בסעיפים הללו – משלטענת הנתבעת המדובר בדוחות שאינם קיימים, הרי שלא מצאתי לחייבה להפיק דוחות אלה במיוחד לשם הליך זה. עם זאת, ככל שישנם מסמכים המצביעים על היקף ההכנסות והרווחים מכל קורס בפילוח שנתי לשנים 2014-2016, על הנתבעת לגלות מסמכים אלו, אשר רלבנטיים לטענה לפיה קורס הקופירייטינג שנוהל על ידי התובעים היווה את ספינת הדגל של הבצפר ולסתירת טענתה בדבר מצבה הכלכלי.
סעיפים 2.5-2.7 לבקשה - העתק חוזה ההעסקה אשר הוצעו לתובעים על ידי הנתבעת לרבות בשנים 2005 ו 2012-2013; העתק מדוח תביעות תלויות ועומדות לרבעון האחרון של שנת 2017 וראיות לכספים שהועברו לנתבעת ישירות על ידי מר יגאל בראון לצור ך צמצום הגירעון הנטען של הבצפר-
הנתבעת טענה כי לא קיימים מסמכים מהסוג המבוקש שכן התובעים שימשו כנותני שירותים ולא כשכירים וכי מר בראון לא העביר כספים לנתבעת לצמצום הגרעון. ביחס לדוח תביעות תלויות ועומדות, הרי שלא הובררה מידת הרלבנטיות של דוח זה ומכל מקום עניינם של התובעים יתברר ביחס אליהם בלבד, וללא קשר לעובדים אחרים או לתביעות אחרות כנגד הנתבעת.
הואיל ואין בנמצא מסמכים אלו, ובהתאם להלכה הפסוקה לפיה לא ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים שאינם בחזקתו ובידיעתו, לפי תצהיר שנתן, או לחייבו לגלות מתי יצאו מסמכים מרשותו, הרי שבקשת התובעים נדחית. מאליו יובן, כי אין בכך כדי למנוע מהתובעים לטעון ביחס למהימנות הצד המתכחש להימצאות המסמכים בחזקתו על כל המשתמע מכך (ראו רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 269 (2005); רע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי (7.5.2009) בר"ע (ארצי) 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ נ' ענת באום (13.10.2016)).
סעיף 2.8 לבקשה – מכתבי דרישה ותגובה, כתבי טענות תכתובות וכל הסכם פשרה שנחתם בין הנתבעת לבין כל נותן שירותים או פרילנסר לכאורה אשר טען לקיומם של יחסי עבודה מול ה נתבעת – הנתבעת טענה כי המדובר בניסיון דיג פסול של ראיות וכי המדובר בדרישה בלתי רלבנטית אשר יש בה משום פגיעה בפרטיות. כן ציינה כי נחתם הסכם פשרה עם נותנת שירותים לשעבר הכולל הסכם סודיות ולפיכך הוא אינו יכול להוות ראיה בהליך משפטי.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אינני סבורה כי יש להתיר את הגילוי המבוקש, למעט ביחס לגב' פרידמן כפי שיפורט להלן. המדובר בבקשה כוללנית וגורפת, אשר לא ניתנה הנמקה במסגרתה לשאלת הרלבנטיות של החומר המבוקש לרבות התייחסות לשאלה האם המדובר בעובדים בתפקידים זהים לאלו של התובעים, האם המדובר בתקופת התקשרות/ העסקה חופפת וכן לא ניתנה הנמקה ביחס לתרומתו של המידע המבוקש לקידום וייעול ההליך שבפניי .
בנוסף, אינני סבורה כטענת התובעים, כי אין במסמכים אלו כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים שכן עצם ה תרת גילויים של פרטים אישיים הנוגעים לעניינו של צד ג' עלולה להוות פגיעה בפרטיותו. משהמדובר במידע החוסה תחת הגנת הפרטיות יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריכה להיעשות בין הזכות לגילוי ועיון במידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות (דב"ע נו/26-3 אלפריח נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל' 543). בעניין מכתשים נפסק, כי בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות, כאשר אם אלה לא נמצאו תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר ו"על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים".
יש לזכור, כי במסגרת ההליך המשפטי יבחן המותב שישב בדין את שאלת קיומם של יחסי עבודה בין התובעים לנתבעת, על בסיס כלל המבחנים שהותוו בפסיקה, בשים לב לנסיבותיהם האישיות ולהתקשרות הספציפית עמם. שאלת אופן ההתקשרות של הנתבעת עם נותני שירותים אחרים יתכן שתהיה רלבנטית בפרט בשאלת השכר החלופי לו היו זכאים התובעים ו/או התמורה בגין הזכויות הסוציאליות. עם זאת, ובשים לב למידת תרומתו של המידע המבוקש להליך כאשר הוא אינו מתייחס במישרין לתובעים וכן בשים לב לפגיעה הצפויה בצדדי ג' עם חשיפתו, לא מצאתי כי יש להיעתר לבקשה כאמור . עוד יש להוסיף, כי בפני התובעים פתוחה הדרך להוכחת אופן ההתקשרות של הנתבעת עם נותני שירותים בכלים דיוניים אחרים וגם מן הטעם הזה לא מצאתי להורות על המבוקש.
על אף האמור, בשים לב לאמור בתשובת התובעים לתגובה ולתצהירה של הגב' פרידמן שצורף לבקשה, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה לחשיפת המסמכים בעניינה של הגב' פרידמן בלבד, אשר בהתאם לתצהירה שימשה כמנהלת קורס בבצפר לצדם של התובעים והוחתמה אף היא על הסכם למתן שירותים.
במסגרת התצהיר נתנה הגב' פרידמן את הסכמתה לגילוי "כלל המסמכים הנוגעים ליחסיי והתקשרותי עם המשיבה (הנתבעת), לרבות הסכם מתן שירותים, התכתובות בין הצדדים בקשר עם אופן העסקתי וכן הסכם הפשרה".
צודקת הנתבעת בטענתה לפיה הסכם פשרה עם צד ג' אינו יכול להקים זכויות לתובעים ואולם, הואיל וכפי שעולה מהתשובה שהוגשה על ידי התובעים, הגב' פרידמן ביצעה את אותה עבודה שביצעו התובעים, סבורני כי יש למסמכים אלו רלבנטיות להליך וחשיפתם עשויה לשפוך אור על מתכונת ההתקשרות של הנתבעת עם נותני השירותים שלה ביחס לתפקיד זה ויתכן אף על מחלקות נוספות כגון שכר חלופי וכיו"ב.
ביחס לקיומו של סעיף שמירת סודיות בהסכם הפשרה יאמר כי סעיף זה חל על הצדדים להסכם בלבד והוא אינו מחייב את בית הדין במסגרת הליך משפטי, ככל שהמסמכים רלבנטיים להליך. עם זאת יובהר, כי לא יעשה שימוש במסמכים שיתקבלו אלא לצורך הליך זה בלבד.
סעיף 2.9 לבקשה - תכתובות בין מר יגאל בראון לבין ראשי איגוד הפרסום וחברי הדירקטוריון של הנתבעת בקשר עם סיום העסקתם של התובעים – לטענת הנתבעת לא אותרה תכתובת מהסוג המבוקש ועל כן הבקשה נדחית.
סעיפים 2.10-2.11 לבקשה - פרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון ומישיבות הנהלה שעסקו בסוגית הגדרת יחסי עובד מעסיק בין הנתבעת לנותני השירותים שלה ובפרט מהישיבה מיום 9.6.13, השיבה שקדמה לה והישיבה לאחריה - הנתבעת טענה כי המדובר בניסיון דיג פסול לאיתור ראיות שכן התובעים חתמו על הסכם ובו היה מוגדר מעמדם וכי לא אותרו פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שעסקו בהגדרת יחסי העבודה. ביחס לפרוטוקול מיום 9.6.13 – המדובר בפרוטוקול בו נדון הסכם פשרה שנחתם עם נותנת שירותים וגילויו יהיה בהכרח פגיעה בפרטיות.
ביחס לטענת הנתבעת לפיה לא אותרו פרוטוקולים למעט פרוטוקול מיום 9.6.13 – משלא אותרו פרוטוקולים כאמור – הרי שלא ניתן להורות על גילויים.
ביחס לפרוטוקול מיום 9.6.13 – לטענת התובעים בתשובתם לתגובה בישיבה שהתקיימה בתאריך זה נדרשה הנהלת הבצפר להציג בפני הדירקטוריון את הסכמי ההתקשרות עם כלל מנהלי הקורסים ועל כן המדובר בפרוטוקול מהותי ורלבנטי. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי יש להורות על גילוי פרוטוקול זה, אשר יכול לשפוך אור על המחלוקת ועל אופן ההתקשרות עם נותני שירותים בנתבעת, תוך השחרת נתונים אישיים של עובד זה או אחר.
סעיף 2.12 לבקשה – תכתובות בין הבצפר לבין מנהלי הקורסים בקשר לבקשת הבצפר לחתימה על הסכמי התקשרות בשנים 2012-2013 והסכמים שנחתמו בין הבצפר לבין מנהלי הקורסים – הנתבעת טענה כי המדובר במסמכים שאינם רלבנטיים וכי איתור תכתובות כאלו, ללא ציון זהות המתכתבים, מהווה הכבדה בלתי סבירה וספק אם היא אפשרית. לטעמי, לא הוכחה הרלבנטיות של גילוי תכתובות בין הבצפר לבין מנהלי הקורסים והמדובר בבקשה כללית וגורפת אשר לא הוכח שיש בה כדי לתרום לקיומו של דיון יעיל .
לא כך הדבר ביחס להסכמים שנחתמו עמם – המדובר במסמכים הרלבנטיים להוכחת מתכונת ההתקשרות של הנתבעת עם מנהלי הקורסים, בשים לב לטענתה בכתב ההגנה לפיה ההתקשרות עם גורמים אלו היא במתכונת של נותני שירותים. לא מצאתי כי המדובר בהכבדה בלתי סבירה שכן בידי הנתבעת מצוי כל המידע ביחס לנותני השירותים שהתקשרו עמה.
לפיכך, אני מורה לנתבעת לגלות את ההסכמים שנחתמו בין הבצפר למנהלי הקורסים בשנים 2012-2013: מר אבי קורנש, גב' אורית גניס, גב' שירה אימרגליק וגב' שירה בטש (בהתאם לסעיף 3.6 לתשובה לתגובה) תוך השחרת פרטים אישיים הנוגעים לזהות המתקשרים.
סעיפים 2.13-2.16 לבקשה - מסמכים ותכתובות הנוגעים לדרישת הפחתת התמורה ממנהלי הקורסים השונים; מסמכים המעידים על הפחתת התמורה בפועל והיקף ההפחתה; מסמכים המעידים על התמורה המשולמת למנהלי הקורסים נכון להיום וכן העתקי כלל הסכמים שנחתמו עם מנהלי הקורסים בנתבעת משנת 2005 ועד היום – לטענת הנתבעת המדובר במסמכים שאינם רלבנטיים אשר יש בהם כדי לפגוע בפרטיותם של צדדי ג' וכי איתורם מהווה הכבדה בלתי סבירה.
הנתבעת הוסיפה כי הוא מוכנה להציג נוסח הסכם עדכני של מנהל קורס ללא פרטים מזהים על מנת להראות את אופן ההתקשרות עם מנהלי קורסים ואת התמורה המשולמת בגין התקשרות זו.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה סבורני כי על הנתבעת לגלות מסמכים המעידים על הפחתת התמורה בפועל של מנהלי הקורסים והיקף ההפחתה (ללא ציון פרטים מזהים) וכן מסמך המעיד על התמורה המשולמת כיום – שלעניין זה מקובלת עלי הצעת הנתבעת לגלות נוסח הסכם עדכני של מנהל קורס.
המדובר במסמכים רלבנטיים למחלוקת בשאלת הסיבה לסיום ההתקשרות בין הצדדים, זאת בשים לב לטענות התובעים המפורטות בסעיף 55 לכתב התביעה וכן וטענתם בדבר פיטורים מחמת גיל תוך הפליה פסולה.
לא מצאתי כי יש להורות על גילוי כלל ההסכמים שנחתמו עם מנהלי הקורסים, שכן המדובר בבקשה גורפת שלא לצורך שיש בה כדי לסרבל ולהכביד על ההליך.
יש לזכור כי מטרת הליך הגילוי ועיון במסמכים הוא להוביל לייעול הדיון ועל כן, בין היתר, יש לשקול את מידת תרומתם של המסמכים המבוקשים לניהול ההליך.
סעיף 2.17 לבקשה– הסכם ההתקשרות והסכם ההפרדות עם ACC – ו/או עם הגב' תרצה גרנות ז"ל – הנתבעת טענה כי אין רלבנטיות למסמך זה הואיל והמדובר בהתקשרות שהסתיימה לפני כ- 13 שנים, בין שתי חברות. בתשובה לתגובה טענו התובעים כי יש במסמכים אלו כדי לתמוך בטענתם לפיה הם שייסדו את קורס הקופירייטינג של ה נתבעת אשר נוהל בפורמט שונה מהקורס שהועבר קודם לכן. לא מצאתי כי יש להורות על גילוי מסמכים אלו הואיל ולא השתכנעתי במידת הרלבנטיות של מסמכים אלו לעילת התביעה ולסעדים שנתבעו.
סעיפים 2.18-2.21 לבקשה – הסכם התקשרות בין הנתבעת לבין הגב' ורד בטש, מירי פרידמן, איתי גלאון ומר איתן לזרוביץ' וכן ההסכם בקשר עם סיום העסקתם – הנתבעת טענה כי לא ברורה מידת הרלבנטיות של מסמכים אלו וכן כי יש בחשיפתם כדי להוביל בפגיעה בפרטיות של צדדי ג' שאינם חלק מההליכים בתיק. לא מצאתי להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים אלו בשל אי הוכחת הרלבנטיות שלהם להליך וכן הואיל והמדובר בפגיעה בזכותם של צדדי ג' לפרטיות (למעט ביחס לגב' פרידמן כפי שפורט לעיל) .
סעיפים 2.22 ו- 2.23 לבקשה – משובים על עבודתם של התובעים והעתק מתיקם האישי – משלטענת הנתבעת אין בידיה מסמכים כאמור הואיל והתובעים לא היו במעמד של עובדים הרי ש לא ניתן להורות על גילויים.

לסיכום חלק זה – הנתבעת תגיש לתיק בית הדין, בתוך 30 יום, תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין במסגרתו תפרט מהם המסמכים המצויים ברשותה. ביחס למסמכים לגביהם הודיעה הנתבעת כי הם אינם ברשותם, יש לציין כך במפורש בתצהיר לרבות התייחסות לשאלה, האם לא היה מעולם מסמך כאמור, או שמא היה ואבד או יצא בדרך אחרת מרשות הנתבעת.
ביחס למסמכים אשר הוריתי על גילויים והמפורטים לעיל – תעביר הנתבעת מסמכים אלו לעיון התובעים. ככל שמסמך מסוים אינו ברשותה, יצוין בתצהיר האם היה המסמך ברשותה, מתי היה, אימתי יצא מרשותה ובאילו נסיבות.

ב. בקשת הנתבעת

במסגרת בקשתה עתרה הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים וכן למתן צו לגילוי ועיון במחשב. הואיל ובבקשה לגילוי ועיון במחשב ניתנה החלטה ביום 27.3.18 על יד י כב' השופטת קליימן, אדון להלן בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים בלבד.

גילוי חשבוניות רציפות ועוקבות של כל אחד מהתובעים לתקופה של 7 שנים טרם מועד הגשת התביעה (9/2010-9/2017) - לטענת הנתבעת, מסמכים אלו רלבנטיים לבחינת התנהלותם של התובעים כעצמאיים וכנותני שירותים לגופים נוספים, היקף השירותים אותם סיפקו והתמורה שקיבלו בגינם. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי המדובר בדרישה מכבידה ללא צורך והם יהיו נכונים להמציא אישור רו"ח בדבר הכנסתם מהנתבעת והכנסתם מלקוחות אחרים בתחום הקופירייטינג או הכנסות מסוג אחר כגון מהשכרת נכסים. לטענתם, עסקם העצמאי היה במתן שירותי קופירייטינג ולא בהקמה, ניהול והוראה של קורס לימודי.
בתשובתה, התנגדה הנתבעת להצעת התובעים וטענה כי קיימת חשיבת בקבלת מלוא החשבוניות שכן מסמך מרו"ח אינו מלמד על היקף ההכנסות ועל מהות הקשר, לרבות האם חלק מהשירותים היו במתן הדרכות והרצאות.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי על התובעים לגלות את המסמכים המבוקשים. היקף השירותים שהעניקו התובעים לגורמים אחרים (הן ביחס להכנסה כוללת והן ביחס למספר הגורמים) כמו גם מהות שירותים אלו רלבנטיים, בין היתר, להוכחת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות ויכולים לשפוך אור בדבר מהות השירותים שהעניקו התובעים לגורמים אחרים, זאת, בשים לב לטענת התובעים בדבר השוני בין השירותים שהעניקו לגורמים אחרים ולנתבעת. אינני סבורה כי הגשת מסמך ערוך על ידי רו"ח יש בו כדי לענות על דרישת הגילוי והעיון, שעה שמסמכים ערוכים מעצם טיבם עלולים לספק מידע חלקי ובלתי שלם ועלולים להוביל לסילוף המצב העובדתי מבלי יכולת להתחקות אחר הנתונים שבבסיס המסמך הערוך.
לא מצאתי ממש בטענת התובעים בדבר גילוי סוד מסחרי ותנאי התקשרות, שכן חשבוניות מעצם טיבן מלמדות על התמורה בגין השירות שניתן וסוג השירות הא ותו לא.
לנוכח המפורט, אני מורה לתובעים לגלות את כלל החשבוניות לתקופה של 7 שנים טרם סיום העסקתם בנתבעת ולא טרם מועד הגשת התביעה, שכן התקופה שלאחר סיום ההתקשרות בינם לבין הנתבעת אינה רלבנטית להליך דנן.
גילוי דוחות כספיים של כל אחד מהתובעים לשנים 2010-2017 – התובעים טענו כי אישור רו"ח שהם מוכנים להמציא לתיק יענה על דרישת הנתבעת, אשר התנגדה כאמור להצעה זו. לטעמי, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר הרלבנטיות של דוחות אלו למחלוקת בין הצדדים ולהוכחת מהותו של עסקם העצמאי של התובעים לרבות הכנסות, הוצאות, רווחים, העסקת עובדים וכיו"ב (ראו לעניין זה את הנפסק דב"ע נב/118-3 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נ' הוצאת מודיעים בע"מ, פד"ע כה' 429) ואין במסמך ערוך כדי לענות על דרישה זו מהטעמים אותם פירטתי לעיל.
המצאת פירוט מלא בתוספת אסמכתאות של עובדים שהועסקו על ידי התובעים, במישרין או בעקיפין, בעצמם או על ידי מי מטעמם בשנים 2005-2017 – התובעים הסכימו להעביר טפסי 106 לנתבעת תוך השחרת שמותיהם ופרטיהם האישיים של העובדים עד לשנת 9/2014 באשר לגרסתם החל מחודש זה הם לא העסיקו עובדים.
לנוכח הסכמת התובעים, יועברו המסמכים עד לחודש 9/2014 בצירוף תצהיר לפיו הם לא העסיקו עובדים החל ממועד זה או לחילופין מסמך שיש בו כדי להעיד על אי העסקת עובדים עד לתום תקופת ההתקשרות עם הנתבעת.
גילוי מסמכי התקשרות עם גורמים אחרים לתקופה של 7 שנים טרם מועד הגשת התביעה – התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי יש במסמכים אלו מידע סודי שלהם ושל צדדי ג' אשר אין כל עילה לגלותם וכי הנזק מגילוי תנאים מסחריים הנוגעים להתקשרותם עם לקוחות בתחום שאינו קשור להעסקתם אצל הנתבעת עולה לאין שיעור על הנזק שיגרם לנתבעת מאי גילויים. בתשובתה לבקשה טענה הנתבעת אין די בקבלת מסמך מטעם רו"ח כדי להוות גילוי נאות על פי הדין וכי יש חשיבות לקבלת המסמכים המעידים על מתן השירותים לגופים שונים בתחומים שונים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא מצאתי להיעתר לבקשה שכן סבורני כי המדובר בדרישה גורפת אשר עלולה לפגוע באופן בלתי מידתי בסודותיהם של התובעים ובהתקשרותם עם צדדי ג', שעה שניתן לקבל את המידע המבוקש מהחשבוניות אשר יגלו התובעים וכן מהדוחות הכספיים. בשים לב למחלוקת בתיק, די במסמכים אותם הוריתי לגלות. ככל שלנתבעת ישנו גורם מסוים לגביו היא סבורה כי המידע רלבנטי, היא רשאית להגיש בקשה ספציפית ביחס אליו והיא תישקל בהתאם.

לסיכום חלק זה – כל אחד מהתובעים יגיש לתיק בית הדין , בתוך 30 יום, תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין במסגרתו יפרט מהם המסמכים המצויים ברשותו. ביחס למסמכים אשר הוריתי על גילויים והמפורטים לעיל – יעבירו ה תובעים מסמכים אלו לעיו ן הנתבעת. ככל שמסמך מסוים אינו ברשותם, יצוין בתצהיר האם היה המסמך ברשותם, מתי היה, אימתי יצא מרשותם ובאילו נסיבות.
סוף דבר
הבקשות מתקבלות באופן חלקי כפי שמפורט לעיל.
בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות למי מהצדדים.
עיון – 27.5.18.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ח, (17 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.