הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 37526-07-18

29 ספטמבר 2019
לפני:
כב' השופט אלעד שביון

התובעת:
ד"ר שלומית מסילתי
ע"י ב"כ עו"ד אלון קורל ועו"ד שלי שהרבני
-
הנתבעת:
קרן מחקרים רפואיים, פיתוח תשתית ושרותי בריאות - ליד המרכז הרפואי שיבא (ע"ר)
ע"י ב"כ עו"ד חנה אזולאי

החלטה

לפניי בקשת התובעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ( להלן - " הבקשה").

רקע עובדתי:
ביום 16.7.18 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת לתשלום זכויות שונות.
בכתב התביעה טענה התובעת כי היא מועסקת בנתבעת החל מיום 3.7.05 בתפקיד מנהלת מעבדה לביוכימיה קלינית ( מטבולית). עוד נטען, כי במהלך עבודתה היא סבלה ועודנה סובלת מהתעמרות וקיפוח מצד הממונה עליה, ד"ר דולמן, התעמרות שהחלה לאחר בקשתה לתשלום זכויותיה הכספיות לרבות בגין העסקתה בשעות נוספות. בתוך כך, טענה התובעת, כי הנתבעת נוקטת כלפיה ביחס מזלזל ומשפיל וכן פוגעת באופן ממשי בתנאי עבודתה לרבות בדרך של הורדה בדרגה.
על רקע האמור, דרשה התובעת בכתב התביעה את הסעדים הבאים: גמול בגין העסקה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות מלאות, הפרשי שכר עבודה, פיצוי בגין זמני כוננויות, פיצוי בגין התעמרות בעבודה וכן סעד למתן חשבונות במסגרתו עתרה להמצאת פירוט גובה הפרמיות הנהוגות בנתבעת למנהלי מעבדות בתפקידה.

ביום 29.11.18 הגישה הנתבעת כתב הגנה.
בכתב ההגנה נטען כי התביעה הוגשה שלושה ימים לאחר שהתובעת קיבלה זימון לשימוע לבחינת המשך העסקתה וזאת, על רקע טענות ביחס לתפקודה הלקוי, להתנהלותה הבעייתית ברמת יחסי האנוש ולכישלונה בהשגת יעדים בסיסיים שתפקידה חייב. ליקויים שהובילו בסופו של דבר לפיטוריה ביום 21.10.18 .
אשר להתעמרות לה טוענת התובעת, נטען כי לא רק שאיש לא התעמר בתובעת אלא שהתובעת קבלה תמיכה רבה ויחס טוב ולעיתים אף מועדף תוך שד"ר דולמן קידם את ענייניה. בנוסף נטען, כי יש לדחות את רכיבי התביעה הנוספים. כך למשל, לעניין גמול השעות נוספות טוענת הנתבעת כי לתובעת מעולם לא ניתנו אישורים לביצוע שעות נוספות כפי שמחייב הסכם העבודה שלה וכי תפקידה לא הצריך עבודה בשעות נוספות; או למשל, בעניין הדרישה לתשלום עבור כוננויות נטען כי התובעת לא שוריינה לכוננויות ולא ביצעה כוננויות. לכן, נטען כי יש לדחות דרישותיה אלה לרבות, הסעדים הנוספים המבוקשים על ידה.

ביום 13.1.19 התקיים דיון קדם משפט בתיק.

ביום 1.4.19 הגישה התובעת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, היא הבקשה מושא החלטה זו. ביום 19.4.19 הוגשה התגובה לה וביום 16.5.19 הוגשה תשובה.

המסגרת הנורמטיבית :
תקנה 46( א) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים וקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

תכליתה המרכזית של תקנה 46( א) היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים גלויים" (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)). במסגרת זו, "נקודת המוצא" היא " גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' אברהם עוז (14.5.08)).

בעניין אבנצ'יק ( ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב.

ההיבט הצר ( או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה ( בג"ץ אברהם עוז).

לפיכך, ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון אם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה, פגיעה בפרטיות וכיו"ב, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ( רע"א 9322/07 G erber Products Company - רנדי בע"מ (15.10.08)).

מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך ( ע"ע ( ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.11)).

מן הכלל אל הפרט:
להלן החלטתי בעניין המסמכים שהתבקש גילויים:

בסעיפים 3.1 עד 3.5 לבקשה דורשת המבקשת את גילויים של המסמכים הבאים:
המלצתו של ד"ר דולמן הנזכרת במכתב הנתבעת מיום 4.5.15 ( צורף כנספח ט' לכתב התביעה), ככל שניתנה בכתב ( ס' 3.1 לבקשה).
המלצתו של ד"ר דולמן הנזכרת במכתב הנתבעת לתובעת מיום 21.5.12 ( צורף כנספח ב' לכתב התביעה), ככל שניתנה בכתב ( ס' 3.2 לבקשה).
מכתבים ו/או תשדורות מייל ו/או מסרונים בהם מובעת הערכה ביחס לתפקודה המקצועי של התובעת מצד גורמים ניהוליים בבית החולים ו/או מצד גורמים מקצועיים בבית החולים ו/או מצד גורמים חיצוניים ( ס' 3.3 לבקשה).
כל מבדקי האיכות של המעבדה הכימיה-פתולוגית לשנים 2014 עד 2018 ( ס' 3.4 לבקשה).
קלסרי האיכות של המעבדה החל משנת 2015 ועד תום תקופת העסקתה של התובעת ( ס' 3.5 לבקשה).

לטענת התובעת, מסמכים אלה רלוונטיים להוכחת טענותיה בדבר ההתעמרות ממנה סבלה בעבודתה תוך ניסיון להכשילה ו"לתפור לה תיק" של עובדת אשר תפקודה המקצועי " כושל" כביכול והכל מטעמים זרים ופסולים של גחמה אישית ושרירות לב.

בהתייחס למסמכים המבוקשים בסעיפים 3.1 ו- 3.2 לבקשה ( שעניינם המלצות של ד"ר דולמן) טענה הנתבעת כי לא נמצאו מסמכים אלה.

לפיכך, הבקשה לגילויים נדחית. עם זאת, הנתבעת תגיש עד ליום 31.10.19 תצהיר ערוך כדין ובו תפרט האם מסמכים כאמור היו ברשותה, וככל שהיו ברשותה מתי יצאו מידיה ובאילו נסיבות.

בהתייחס למסמכים המבוקשים בסעיף 3.3 לבקשה ( שעניינם הערכות מקצועיות בעניין תפקודה של התובעת), טענה הנתבעת כי מסמכים אלה הועברו זה מכבר לידי התובעת, פרט לתכתובות פנימיות ומסמכים שכבר מצויים בידיה. בנוסף נטען, כי מדובר בדרישה מכבידה ביותר ובלתי סבירה לאיתור כל התכתובות בתקופה בת כ-12 שנים בה הובעה התייחסות כלשהי לתפקוד התובעת ולכן ממילא יש לדחותה.

הבקשה מתקבלת בחלקה שכן מחד מדובר במסמכים רלבנטיים להליך ומנגד מדובר בדרישה גורפת. בנסיבות אלו מצאתי כי על הנתבעת לגלות לתובעת את כל ההערכות המקצועיות בעניינה ( לרבות אלה שקיבלו ביטוי במיילים או בכל דרך אחרת) ושמורות במחלקת משאבי אנוש בנתבעת ( בין אם בתיקה האישי ובין אם בתיקים אחרים) או אצל הממונה עליה.
ככל שהנתבעת העבירה לתובעת את מלוא המסמכים כאמור, יוגש על כך עד ליום 31.10.19 תצהיר ערוך כדין בו יצוין כי אין ברשות הנתבעת מסמכים נוספים בנדון מעבר לאלה שהועברו כבר לרשותה.

בהתייחס למסמכים המבוקשים בס' 3.4 לבקשה ( שעניינם מבדקי האיכות של המעבדה לשנים 2014 עד 2018) טענה הנתבעת כי מסמכים אלה הועברו זה מכבר לידי התובעת.

לפיכך, הבקשה לגילויים נדחית. עם זאת, הנתבעת תגיש עד ליום 31.10.19 תצהיר ערוך כדין בו תציין כי אין ברשותה מסמכים נוספים מעבר לאלה שהועברו לרשות התובעת.

בהתייחס למסמכים המבוקשים בס' 3.5 לבקשה ( שעניינם קלסרי האיכות של המעבדה החל משנת 2015 ועד תום תקופת העסקתה של התובעת) טענה הנתבעת כי מדובר בדרישה מכבידה ולא רלוונטית. לדידה, מדובר בכמות גדולה מאוד של מסמכים שהתובעת אף לא הסבירה בבקשתה מדוע הם רלוונטיים בצורה כלשהי להליך. בנוסף, עסקינן במסמכים פנימיים של הנתבעת המהווים סודות מסחריים.

בתשובה לכך טענה התובעת כי מבדקי איכות של בית חולים אינם מסמכים מסווגים ולא יכולים להיות כאלה לנוכח אופייה של הנתבעת כגוף המשרת את כלל הציבור. ואשר לטענת ה"הכבדה" כביכול, נטען כי הקלסרים המבוקשים ניצבים מסודרים על מדפי המעבדה וסריקתם אינה אמורה להימשך יותר ממספר דקות.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לקבל בקשה זו.
בכתב ההגנה טוענת הנתבעת לסיום העסקתה של התובעת בין היתר גם על רקע תפקוד מקצועי כושל ( ראו למשל עמ' 2 ו-4 לכתב ההגנה). לפיכך, מאחר וקלסרי האיכות של המעבדה עליה הייתה אמונה התובעת במסגרת תפקידה מכיל גם מידע שאפשר שיהיה בו כדי ללמוד ממנו על טיב תפקודה המקצועי ועל היקף השקעתה (עניינים המשליכים לעניין טענת ההתעמרות ולעניין התביעה לגמול עבור עבודה בשעות נוספות) וכן לאור ההלכה לפיה יש לאפשר גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, ראוי להתיר גילויים של מסמכים אלה. בנוסף, היקף הגילוי המבוקש הוא מצומצם ומתייחס רק לשנות העסקתה האחרונות של התובעת ( משנת 2015) ולכן ומשאפשר גם לסרוק חומר זה, לא מצאתי כי יהיה בגילויו כדי להכביד יתר על המידה על הנתבעת.
אשר לטענה כי מדובר במסמכים פנימיים שהם בבחינת סודות מסחריים, טענה זו נטענה בעלמא וללא פירוט ודי בכך כדי לדחות אותה. עם זאת ומשגילוי המידע שבקלסרי האיכות נועד לצורכי הליך זה בלבד הוא יבוצע בכפוף להתחייבות התובעת בכתב שתימסר עד ליום 22.10.19 ולפיה לא ייעשה על ידה כל שימוש במידע שיועבר אליה בעניין זה, מלבד לצורכי ההליך דנן וכי היא לא תעביר את המסמכים או את הנתונים לצד שלישי כלשהו.
לפיכך, הנתבעת תגלה מסמכים אלה לתובעת עד ליום 31.10.19 בכפוף להתחייבות מצידה כאמור.

כל התכתובות ( מכתב/תשדורת מייל/מסרון) בין הגורמים בנתבעת המתייחסות לשיקולים ו/או להחלטה על פיטורי התובעת.
לטענת התובעת, מסמכים אלה דרושים לצורך בירור השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה לסיים את העסקתה וכן על מנת ללמוד על תקינות ההליך. וזאת משלדבריה, פיטוריה היוו המשך ישיר להתעמרות ממנה סבלה בעבודתה בנתבעת, נומקו בנימוק שקרי ונבעו מטעמים זרים ופסולים.

לטענת הנתבעת, המסמכים הרלוונטיים שאינם תכתובות פנימיות או מסמכים שבין עו"ד ללקוח, דהיינו - ההזמנה לשימוע, פרוטוקול השימוע והמכתב המעדכן את תוצאות השימוע, הועברו לתובעת זה מכבר.

בתשובה לכך טענה התובעת כי היא אינה מבקשת גילוין של תכתובות בין עוה"ד ללקוח והצדדים אינם חלוקים בעניין זה. לעומת זאת, היא מבקשת את גילויים של " התכתובות הפנימיות" כלשון הנתבעת בין גורמים ניהוליים ומקצועיים בנתבעת לבין עצמם המתייחסים לשיקולים ו/או להחלטה על פיטוריה.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולנוכח רלבנטיות המסמכים המבוקשים , נקבע כי ככל שברשות הנתבעת מסמכים נוספים הנוגעים לשיקולים או להחלטה על פיטורי התובעת והם קיבלו ביטויים במסגרת התכתבויות בין הגורמים הניהוליים והמקצועיים בנתבעת ולא בהתכתבויות מול באי כוחה, על הנתבעת לגלותם עד ליום 31.10.19 . יובהר, כי העובדה שהגילוי התבקש בנוגע לתכתובות פנימיות אינה מונעת מתן צו (פס"ד רנדי).
ככל שאין ברשות הנתבעת מסמכים נוספים בנדון ( מלבד מכתב הזימון לשימוע, פרוטוקול השימוע והמכתב המפרט את תוצאותיו שהועברו כבר לידי התובעת), יוגש על כך תצהיר ערוך כדין עד ליום 31.10.19 ובו יצוין כי אין ברשות הנתבעת מסמכים נוספים מעבר לאלה שהועברו לידי התובעת .
למען הסר ספק, הגילוי כאמור אינו כולל תכתובות פנימיות של הנתבעת עם באי כוחה החסויים מכוח הדין.

הסכם ו/או כתב מינוי ו/או כל מסמך אחר ממנו ניתן ללמוד מי החליף את התובעת בתפקידה לאחר סיום העסקתה בנתבעת.
לטענת התובעת, מסמך זה רלוונטי לטענתה בעניין ההתעמרות בה במסגרת עבודתה, התעמרות אשר עלתה לבסוף כדי פיטוריה. לטענת הנתבעת, מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים כלל.
בתשובה לכך טענה התובעת כי מסמכים אלה רלוונטיים הן לטענתה בדבר היעדר היגיון מקצועי וארגוני בסילוקה מתפקידה והחלפתה בגורם מתאים פחות והן לעניין בחינת מועד קליטתו/ה של המחליפ/ה ושאלת תקינות הליך הפיטורים.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לדחות את הבקשה דנן. לא ברור כיצד יהיה בגילוי המסמכים כאמור או בגילוי זהות הגורם שהחליף את התובעת בתפקידה כדי ללמד על התעמרות בה לכאורה במהלך תקופת העסקתה או כדי ללמוד על " ההיגיון המקצועי" בהחלפתה בעובד אחר. ככל שהתובעת סבורה כי מחליפה בתפקיד נקלט לביצוע המשרה שלה עוד בטרם הודע לה על סיום העסקתה, היא יכולה לחקור על כך במסגרת הליך ההוכחות. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק את הגילוי המבוקש ( זהות מחליפ/ה, ההסכם מולו/ה וכתב המינוי) שכן מדובר בנ תונים ומידע שאינם רלוונטיים לבירור ההליך ויש בהם משום פגיעה בפרטיות צד שלישי . מעבר לאמור, בית הדין אינו מחליף את שיקול דעת המעסיק בשיקוליו הוא בבחירת העובדים אותם הוא קולט לשירותיו.

"תלונות" של ד"ר דולמן ביחס לתובעת שהועברו לגורמים בכירים יותר וכן לגורמים מקצועיים שונים, ככל שקימות כאלו.
לטענת התובעת, מסמכים אלו רלוונטיים לטענתה של התובעת כי ד"ר דולמן, במסגרת ההתעמרות בה, נהג להשחיר את דמותה בפני גורמים שלישיים ולהרוס את המוניטין המקצועי אותו בנתה בעמל רב שנים.
לטענת הנתבעת, כלל המסמכים המבוקשים הועברו זה מכבר לידי התובעת, פרט לתכתובות פנימיות.
בתשובה לכך טענה התובעת כי הנתבעת מודה כי קיימות תכתובות בין גורמים בנתבעת בדבר תפקודה המקצועי של התובעת וכלשונה של הנתבעת " תכתובות פנימיות". לכן, אין חולק כי מסמכים אלה רלוונטיים משיש בהם כדי ללמד על הטעמים האמיתיים לפיטורי התובעת ועל ההליך בו בוצעו, כמו גם על השחרת דמותה של התובעת ע"י ד"ר דולמן.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, נקבע כי ככל ש"התכתובות הפנימיות" אותן מאזכרת הנתבעת בתגובתה אינן תכתובות בין עוה"ד ללקוח, אלא תכתובות פנימיות בין ד"ר דולמן לבין גורמים מקצועיים וניהוליים בנתבעת, אזי שעליה לגלותן.

מסמכים אלה רלוונטיים לבירור ההליך לאור טענות התובעת בכתב התביעה בדבר התנכלות מצד ד"ר דולמן כלפיה במהלך תקופת העסקתה.
מסמכים אלה יגולו עד ליום 31.10.19.
עם זאת, ככל שהנתבעת העבירה לרשות התובעת את כל המסמכים ו/או התכתובות כאמור שיש ברשותה בנדון, יוגש על כך תצהיר ערוך כדין עד לאותו מועד ובו יצוין כי מעבר למסמכים שהועברו לתובעת אין ברשות הנתבעת מסמכים נוספים.
למען הסר ספק, הגילוי כאמור אינו כולל תכתובות פנימיות של הנתבעת עם באי כוחה החסויים מכוח הדין.

כל מסמך המפרט את מצבת התקנים הפנויים בנתבעת בין השנים 2011 ועד תום תקופת העסקתה של התובעת.
לטענת התובעת, מסמך זה רלוונטי להוכחת טענתה להכשלתה המכוונת והניסיון ל"תפור לה תיק", על דרך סירובו של ד"ר דולמן להקצות תקנים, אף כאשר המעבדה סבלה מחוסר בכוח אדם. לטענת הנתבעת לא קיים מסמך כאמור.

לאור טענת הנתבעת כי לא קיימים ברשותה מסמכים אלה, הבקשה נדחית. חובת גילוי המסמכים חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו ( רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמ"ן בע"מ – אינזברג ס (3) 264; ברע ( ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18)).

הנתבעת תגיש בתמיכה לטענתה כאמור תצהיר ערוך כדין וזאת עד ליום 31.10.19.

פניית ד"ר דולמן למשא"ן ותשובת משא"ן לד"ר דולמן אשר קיומה עולה מסעיף 17 למכתבו של מר דולמן מיום 21.3.16 ( נספח יב' לכתב התביעה).
לטענת התובעת, במסמך זה יש כדי לבחון האם ד"ר דולמן עמד בהבטחתו לתובעת לפנות למשא"ן על מנת לבדוק את האפשרות לשלם לה בגין עבודתה בשעות נוספות וכן כדי לבחון האם טענת ד"ר דולמן במכתבו מיום 21.3.16 כאילו תשובת משא"ן הייתה שאין הדבר אפשרי – היא נכונה אם לאו.
לטענת הנתבעת, לא קיים מסמך כאמור.
לאור טענת הנתבעת כי אין ברשותה מסמך זה, הבקשה נדחית. עם זאת, יוגש בתמיכה לטענה כאמור תצהיר ערוך כדין וזאת עד ליום 31.10.19.

מסמכי הקצאת השעות הנוספות ביחס לעובדים אליהם מתייחסת תשדורת דואר אלקטרוני מיום 19.10.16 מאת ד"ר דולמן, בה הורה לעבוד משמרת כפולה אם צריך ( צורפה כנספח י"ט לכתב התביעה) וכן ביחס לעובדים אליהם מתייחסת תשדורת דואר אלקטרוני מיום 20.10.16 מאת ד"ר דולמן ( צורפה למכתב התובעת מיום 24.2.19 ).
לטענת התובעת, הנתבעת ניסתה להצדיק את אי תשלום שכרה בגין עבודתה בשעות נוספות בכך שלא ניתן לה אישור בכתב לעבוד בשעות הנוספות. לדידה, על מנת לבחון טענה זו, יש לבדוק האומנם האישור לעבוד בשעות נוספות ניתן לעובדים אחרים בכתב, עובדים, שכעולה מתשדורת הדוא"ל הנ"ל, אין מחלוקת כי נדרשו לעבוד בשעות נוספות.
לטענת הנתבעת, לא קיימים מסמכים כאמור.

לאור טענת הנתבעת כי לא קיימים ברשותה מסמכים אלה, הבקשה נדחית. עם זאת, הנתבעת תגיש תצהיר ערוך כדין בתמיכה לטענה זו וזאת עד ליום 31.10.19.

שלוש דוגמאות לאישור הנזכר בסעיף 22 לכתב ההגנה החתום על ידי הממונה והנציג המוסמך של הנהלת הקרן, אשר ניתן למנהלי מעבדות בנתבעת על ידי ד"ר דולמן, כנטען על ידי הנתבעת.
לטענת התובעת, תשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות מחייב כגרסת הנתבעת אישור חתום על ידי הממונה והנציג המוסמך של הנתבעת. לכן, קיומו של מסמך זה שמקים לכאורה את הזכאות לגמול שעות נוספות רלוונטי לבירור התביעה.
לטענת הנתבעת, מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים.
בתשובה לכך שבה וטענה התובעת כי מכיוון שאותו " אישור" חתום הוא המקים לשיטת הנתבעת את הזכאות לגמול שעות נוספות, על הנתבעת לגלותו, ככל שהוא אכן קיים כטענתה.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לקבל את הבקשה.
בכתב התביעה עותרת התובעת לתשלום גמול בגין העסקה בשעות נוספות, שלדידה לא שולם לה בניגוד לדין. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי הסכם העבודה של התובעת קבע מפורשות כי תנאי מוקדם להעסקה בשעות נוספות הוא קבלת אישור בכתב ומראש מהממונה עליה ומהגורם המוסמך בנתבעת ( ס' 22 לכתב ההגנה). עוד נטען על ידה, כי לתובעת מעולם לא ניתנו אישורים כאמור ( ראו למשל עמ' 2 ו-6 עד 8 לכתב ההגנה).
עם זאת, ככל שאישורים מסוג זה ניתנו למנהלי מעבדות אחרים בנתבעת כתנאי להעסקתם בשעות נוספות, על הנתבעת לגלות דוגמאות לאישורים אלה. הסעד לגמול שעות נוספות הוא סעד עיקרי בכתב התביעה וככל שגמול זה שולם למנהלים אחרים בכפוף לאישור זה, בלעדיו לא קמה להם הזכאות לכך, אישור אליו הוכפפה גם התובעת, אזי שהוא רלוונטי לבירור המחלוקת ועל הנתבעת לגלותו.
עם זאת ומטעמי צנעת הפרט, הנתבעת תשחיר את שמות מנהלי המעבדה שקיבלו אישור מסוג זה, נתונים כספיים וכל פרט מזהה אחר במסמכים.
לפיכך, נקבע כי על הנתבעת לגלות שלוש דוגמאות לאישורים כאמור תוך השחרת נתונים כאמור לעיל וזאת עד ליום 31.10.19.

כל הנחיה ו/או נוהל כתוב, מזמן אמת, של בית החולים המתייחס לדירוג מומחים 964 ולדירוג 555 .
לטענת התובעת, נהלים אלה חיוניים לצורך בירור זכאותה של התובעת לתשלום בגין עבודתה בשעות נוספות. זאת, בהסתמך על גרסת הנתבעת לפיה עובדים בדירוגים כאמור אינם זכאים לגמול העסקה בשעות נוספות בעוד שהתובעת טוענת כי הדירוג אומץ רק לצורך קביעת גובה השכר ולא הזכאות לזכויות נוספות ( שהרי היא כלל אינה עובדת מדינה).
לטענת הנתבעת, מדובר בנהלים פומביים של נציבות שירות המדינה.
בתשובה לכך, הבהירה התובעת כי במצב זה, בו לא קיימים הנחיות ו/או נהלים בנדון כפי שטענה הנתבעת, היא אינה עומדת על בקשה לגילוי מסמכים אלה, אך היא מבקשת כי בתמיכה לכך יוגש תצהיר מטעם הנתבעת.

לפיכך ולאור עמדות הצדדים כמפורט, תגיש הנתבעת עד ליום 31.10.19 תצהיר ערוך כדין בתמיכה לטענתה כי הנהלים המתייחסים לדירוג מומחים 964 ולדירוג 555 הם נהלים פומביים של נש"מ ולא של בית החולים.

כל הנחיה ו/או נוהל כתוב, מזמן אמת, של בית החולים למנהלים לעניין השיקולים למתן אישור לעובדים לעבוד בשעות נוספות.
לטענת התובעת, מאחר והתשלום בגין עבודה בשעות נוספות היה מצוי באופן בלעדי בידיו של ד"ר דולמן כעולה מנספחי כתב התביעה ואף מגרסת הנתבעת בכתב ההגנה, הרי שיש מקום לבדוק האם ד"ר דולמן פעל בהתאם לנהלים כלשהם כאשר בחר לשלול מהתובעת את שכרה בגין עבודה בשעות נוספות.
לטענת הנתבעת, המסמך המבוקש אינו רלוונטי לבירור ההליך.

בתשובה לכך טענה התובעת כי סירובו של ד"ר דולמן לתת את אישורו לתשלום גמול שעות נוספות לתובעת תוך דרישתו כי העבודה תתבצע אף במחיר עבודה סביב השעון, מצדיק לבחון את סבירות סירובו לשלם לה גמול שעות נוספות. וזאת, תוך הידרשות לסוגיית עמידתו/הפרתו את נוהלי בית החולים בעניין זה, ככל שהם קיימים.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד מצאתי לקבל את הבקשה. מסמכים אלה רלוונטיים לבירור המחלוקת משלשיטת התובעת תפקידה דרש ממנה לעבוד בשעות נוספות רבות על מנת שהעבודה תתבצע ולמרות האמור לא שולם לה תמורתן גמול ( ראו למשל ס' 34 לכתב התביעה). לפיכך, ככל שיש ברשות הנתבעת נהלים או הנחיות בעניין השיקולים לאישור העסקה בשעות נוספות, אלה יכולים לשפוך אור על סוגיית העסקת התובעת בשעות אלה.
לכן, נהלים ו/או הנחיות בנדון יגולו לתובעת עד ליום 31.10.19.
ככל שאין ברשות הנתבעת מסמך המעגן שיקולים מנחים בנדון, יוגש בתמיכה לכך תצהיר ערוך כדין עד לאותו מועד.

כל הנחיה ו/או נוהל כתוב, מזמן אמת, של בית החולים למנהלים לעניין השיקולים למתן אישור לביצוע כוננויות.
לטענת התובעת, מתשדורות הדואר האלקטרוני עולה כי זכאותה לביצוע כוננויות הייתה כפופה לאישורו של ד"ר דולמן שסירב לתת אישור זה. לכן, יש לבחון האם הוא פעל בהתאם לנהלים כלשהם בסירובו כאמור. התובעת מפנה לסעיף 73 לכתב התביעה, שם נטען כי ד"ר דולמן סרב לחתום על הדו"ח, כפי שביקש אגף משאבי אנוש, כתנאי לתשלום בגין הכוננויות.
לטענת הנתבעת, המסמך המבוקש אינו רלוונטי לבירור ההליך.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לקבל את הבקשה.
מבין הסעדים המבוקשים בכתב התביעה, מבוקש גם תשלום עבור זמני כוננויות של התובעת. הגם שהנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעת לא נדרשה לבצע כוננויות ולא ביצעה כוננויות ( ראו למשל עמ' 11 לכ"ה), מאחר וקיימת מחלוקת בין הצדדים בעניין זה, אפשר שהנחיות/נהלים כתובים באשר לשיקולים המנחים למתן אישור זה ( ככל שישנם), יסייעו לבירור המחלוקות שבין הצדדים בעניין הנדון.
לפיכך, על הנתבעת לגלות מסמכים אלה עד ליום 31.10.19.
ככל שאין ברשות הנתבעת מסמך המעגן שיקולים מנחים בנדון, יוגש בתמיכה לכך תצהיר ערוך כדין עד לאותו מועד .

סוף דבר:

הבקשה התקבלה בחלקה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ט, (29 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.