הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 37159-07-16

02 יוני 2019
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן קרת
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

התובעים:
1. יהודית אליהו
2. ארז המזרחי
ע"י ב"כ עו"ד רנה לפידות ואח'

-
הנתבע:
ירדן יופה
ע"י ב"כ עו"ד נעמי לנדאו ואח'

החלטה

1. לפנינו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובעים לבין הנתבע.
הנתבע מסתמך על שני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בתי הדין האזוריים, לפיהם בית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בסכסוך בין עובד לחברו/מנהלו במקום העבודה, קל וחומר כאשר מדובר בתביעה שהוגשה כנגד המנהל בלבד.
הנתבע מסתמך על הנפסק בסע"ש 52427-11-17 אירית שם – משרד החינוך (14.11.18) (להלן: " פסק דין אירית שם") וסע"ש 49158-11-17 נגה המלי – עיריית נתניה (21.5.18) (להלן: " פסק דין המלי").

2. התובעים טוענים כי דין הבקשה להידחות.
ראשית, עיתוי הבקשה נגוע בחוסר תום לב.
שנית, הנתבע הגיש בעבר בקשה לסילוק על הסף בשל מעשה בית דין. בקשה זו נדחתה ובמסגרת הבר"ע , אשר נדחתה אף היא , הוא טען לראשונה בחצי פה כי בית הדין נעדר סמכות. בית הדין הארצי לא דן בטענה משלא הועלתה בבית הדין האזורי.
שלישית, הנתבע הגיש נגד התובעים תביעה שכנגד, עובדה התומכת בכך שאף לטעמו לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה.
רביעית, הנתבע היה מעסיקם של התובעים, הממונה עליהם, האוחז בגורלם בעבודה ומי שניצל את כוחו עד תום ושם לעצמו כמטרה לפגוע בתובעים.
בנסיבות אלה האכסניה המתאימה היא בית הדין לעבודה.
התובעים מסתמכים בעניין זה על הנפסק בס"ע 17809-01-12 סילביה חרבי – מועצה מקומית אליכין ( 23.7.14) (להלן: "פסק דין סילביה חרבי").
חמישית, פסקי הדין אליהם מפנה הנתבע הינם פסקי דין אזוריים , כ אשר פסק הדין בעניין המלי בוטל באופן שהנתבע, הממונה הישיר על העובדת, נותר בתיק וערעור על פסק דין אירית שם תלוי ועומד.
שישית, בכל מקרה אין להורות על דחיית התביעה אלא העברתה לבית המשפט המוסמך.

ההכרעה –

3. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, דין הבקשה להידחות.
סעיף 45(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובע כי:
"בית הדין רשאי בכל עת לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת לדחות על הסף תובענה כנגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
(1) ...
(2) חוסר סמכות.
(3) ..."

מכאן, שכאשר מתעוררת שאלת סמכות עניינית, רשאי בית הדין אף ללא בקשה לדחות את התובענה על הסף ועל אף השלב בו מצוי ההליך.
לפיכך ככל שהיינו מוצאים כי בית הדין האזורי לעבודה נעדר סמכות לדון בסכסוך, לא היה מנוס מדחיית התביעה או העברת ה לבית המש פט המוסמך.
לעיתוי הבקשה, קל וחומר לאחר בקשה קודמת לדחייה על הסף, היה מקום לענין ההוצאות, אף לו הבקשה היתה מתקבלת.

4. אלא שלטעמנו, כאמור, דין הבקשה להידחות.
לטעמנו העובדה כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובעים לנתבע אינה שוללת את סמכותו העניינית של בית הדין לדון בהליך, עת מדובר בתביעה אשר עילתה הינה התעמרות בעבודה וכאשר הנתבע הינו בעל תפקיד ניהולי ובעל סמכויות כנטען על ידי התובעים.
מקובל עלינו הנפסק בענין זה על ידי סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט טננבוים בפסק דין סילביה חרבי –

"אין בידינו לקבל טענות אלו של הנתבע 2. העובדה כי לא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין התובעת לבין הנתבע 2 אינה שוללת את סמכותו העניינית של בית הדין לדון בהליך.
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי עובד עיריה רשאי להגיש תביעה גם נגד ראש העיר בעילות מסויימות וכי בית הדין לעבודה הוא הפורום המוסמך לדון בתביעה זו:
"הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין".
ובהמשך,
"במקרה הנוכחי, מקום בו קיימת זיקה הדוקה בין עילת תביעה אישית נגד אורגן של המעביד כמו ראש העיר – הנוגעת ליחסי העבודה על כל הקשור והכרוך בהם – הפורום המוסמך והמתאים לדון בתביעה זו הוא בית הדין לעבודה"
וכן -
"בית הדין מוסמך לדון בתביעות כנגד ראש העיר שעילתן דיני חוזים, הפרת חובת תום הלב וההגינות, הפרות מתחום המשפט המנהלי (כגון–חריגה מסמכות) וכל עילת תביעה שבמסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אילו היה מדובר בתביעה בין צדדים שהתקיימו ביניהם יחסי עובד – מעביד, ככל שהן קשורות לעבודתו ולסיום עבודתו של הגזבר בעירייה".
(ע"ע 655/06 טרנר נ' אטיאס, פס"ד מיום 3.6.07) ".

האיסור על התעמרות בעבודה מחד והזכות לעבודה בסביבת עבודה הוגנת ובטוחה עומדים בליבת חובת תום הלב המוגברת החלה בדיני עבודה, ולפיכך הפורום המתאים לדון בתביעה זו ה וא בית הדין לעבודה וזאת על פי התכלית.

5. אשר לפסקי הדין אשר אליהם מפנה הנתבע, הרי שבענין המלי ניתן ביום 2.4.19 פסק דין בערעור, לפיו הגיעו הצדדים להסכמה חלף פסק הדין של בית הדין קמא, לפיה הנתבע 2 יצורף כצד דרוש להליך.

6. אנו ערים לכך כי צירופו של הממונה בענין המלי הוא כצד דרוש ולא כנתבע וכי בענייננו מדובר בנתבע יחיד והמעסיק הפורמלי לא נתבע. יחד עם זאת, אין בכך כדי לשנות את מסקנתנו, שכן תקנה 18 לתקנות מאפשרת לבית הדין לצרף אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
אין אבחנה בין צירוף נתבע לצירוף צד דרוש ואף בפסיקה צורפו צדדים כצד דרוש, כ אשר המשמעות הינה כי קיימת עילת תביעה לגביהם, כך במקרה של מחלוקת לגבי זהות המעסיק או כאשר ההכרעה בסכסוך עלולה להשפיע על זכויותיו של הצד הנדרש.
אשר לפסק הדין בענין אירית שם, הרי שכאמור ערעור בעניינו תלוי ועומד.

7. בטרם חתימה נעיר, כי אכן טענת הנתבע לחוסר סמכות עניינית עומדת בסתירה לתביעה שכנגד אשר הוגשה על ידו כנגד התובעים . יחד עם זאת אין בכך כדי להקים את סמכותנו.
כמו כן אין באמור בהחלטה זו כדי להביע עמדה לגופה של התביעה.

8. התוצאה איפוא כי הבקשה נדחית.
בנסיבות הענין, לאור עיתוי הבקשה ישלם הנתבע לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שתומצא ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ט, (02 יוני 2019), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע. אברהם בן קרת

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ