בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 35981-06-17

13 יולי 2017
לפני:
כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) גב' הילה ידיד ברזילי
נציג ציבור (מעסיקים) גב' אהובה גנור

המבקשים:

1. סי.טי. צומת בע"מ
2. דוד לפידות

ע"י ב"כ: עו"ד פיני בסיס

-
המשיב:
מרדדכי זיכרמן
ע"י ב"כ: עו"ד אלישע שור

החלטה

1. לפנינו מונחת בקשת המבקשים לצו מניעה המורה למשיב שלא לפתוח עסק מתחרה בעיר רחובות ו/או להימנע מלהתקשר עם לקוחותיה הקבועים של המבקשת 1 לתקופה של 24 חודשים או עד להכרעה בתיק העיקרי; להימנע מלמסור למאן דהו מידע ו/או סודות מסחריים הנוגעים למבקשת 1; להימנע מלעשות שימוש במספר הטלפון שהיה בשימושו וניתן לו לצורך עבודתו בניהול הסניף ברחובות.
הרקע לבקשה והעובדות הצריכות לעניין
2. המבקשת 1 (להלן גם: "החברה") מחזיקה מעל 20 מכונים לצילומי שיניים ברחבי הארץ. המבקש 2, ביחד עם אשתו, הוא בעל המניות בחברה (להלן גם: "מר לפידות"). המשיב (להלן גם: "מר זיכרמן") הועסק בחברה כמנהל אזור רחובות כ- 25 שנה.
3. משנת 2004 מר לפידות היה בקשרים עסקיים עם מר חיים ברכר (להלן: "מר ברכר"), שבבעלותו 2 חברות שהפעילו במשך שנים רבות 16 מכונים לצילום שיניים: "רנטגן השקעות בע"מ" (להלן: "רנטגן השקעות") ו"אור השן בע"מ". כל הסניפים ברחבי הארץ של שלוש החברות פועלים תחת המותג "אור השן".

4. תחילתו של קשר עסקי זה כאשר מר לפידות רכש מכונות סי.טי, הציבן בסניפי רנטגן השקעות, והמשכו ברכישת סניפים פעילים על ידו. פעילותם של חלק מהסניפים שרכש עברה תחת החברה וחלק לא ניתן היה להעביר נוכח שעבודים שרבצו על המכונות (נרכשו בליסינג), כמו סניף רחובות, ופעילותם המשיכה תחת רנטגן השקעות ובבעלות מר לפידות.
המכון ברחובות בבעלותו של מר לפידות משנת 2010 או בסמוך לכך.
5. בשנים האחרונות התגלעו מחלוקות בין מר לפידות ומר חיים ברכר והם העבירו את ההכרעה לבורר. ביום 6.2.17 הורה הבורר על העברת סניף רחובות על שם החברה.
6. ביום 24.4.17 נכנסה רנטגן השקעות בע"מ להקפאת הליכים, ומונה נאמן מטעם בית המשפט שהורה למכור את כל הציוד בסניפים שפעלו תחתיה.
7. ביום 18.5.17 הודיע מר זיכרמן למבקשים בהודעת ווטסאפ על כוונתו לפתוח מכון לצילומי שיניים ברחובות וביום 23.5.17 הודיע על התפטרותו בתכתובת מייל.
8. ביום 29.5.17 פנה ב"כ המבקשים למר זיכרמן במכתב התראה על מנת שיחזור בו מכוונתו להתחרות בחברה באופן פסול תוך גניבת סודות עסקיים ורשימת לקוחות ותוך הפרה בוטה של חובת ההגינות, היושר, האמון והנאמנות.
9. בתאריך 6.6.17 הגיב מר זיכרמן באמצעות ב"כ והצדיק את כוונתו לפתוח סניף מתחרה בטענת חופש העיסוק ואף טען כי רשימת הלקוחות אינה סוד עסקי.
טענות המבקשים
10. עיקר הכנסותיו של מכון לצילומי שיניים נובע מלקוחות המופנים אליו על ידי רופאי שיניים (ועל ידי קופות חולים וביטוחים), כך שלמעשה הלקוחות העיקריים האמיתיים הם רופאי השיניים.
11. תפקידו של מנהל המכון היה בניית מאגר לקוחות של רופאי שיניים על ידי יצירת קשר עם רופאי השיניים ותגמולם. בהתאם, היה עליו להפוך לחלק מנוף מרפאותיהם, לערוך עימם פגישות אישיות, לשמור על קשר מתמיד איתם ועם צוות מרפאתם ולהיות אחראי על תגמולם: רכישת מתנות, שוברי נופש, תווי זהב, עוגות באירועים מיוחדים, מתנות לחגים ועוד - הכל על חשבון החברה וכדי להגיע לשיתופי פעולה.
12. מר זיכרמן הועסק וקיבל את שכרו מחברת רנטגן השקעות בע"מ והיה אחראי על 4 סניפים (רחובות, אשדוד, רמלה ובאר שבע). בשנת 2013 ולאחר שפתח עסק עצמאי החל לעבוד במשרה חלקית. ביוני 2015 העסק שפתח קרס ולכן ביקש לשוב לעבודה במשרה מלאה.
13. נוכח נסיבות של רנטגן השקעות, הצדדים ניהלו מו"מ לסיום עבודתו דרכם, החליפו טיוטות, אך אף אחת לא נחתמה, בין היתר בשל סירובו של מר זיכרמן, כך לטענתו, לחתום על התחייבות לשמירת סודיות. כראיה לכך, צירף מר זיכרמן טיוטות שהועברו בחודשים יוני ויולי 2015 אשר לא כללו תניה זו. מבלי שנחתמה כל טיוטה שהיא, שולמו למר זיכרמן פיצויי פיטורים (שחרור כספים מקופת הראל והשלמת פיצויים בסך 250,000 ₪ על ידי המחאות דחויות של רנטגן השקעות).
במסגרת מו"מ זה, שלח מר לפידות למר זיכרמן מכתב התפטרות, קבלה ושמירת סודיות וכן נספח לכתב קבלה ושמירת סודיות. במייל חוזר, ביקש מר זיכרמן לתקן נושאים שונים אך לא התנגד לסעיף שמירת סודיות ואי תחרות. על אף שהסכם זה לא נחתם - והצדדים פעלו על פיו וההבנות שאינן שנויות במחלוקת עומדות.
14. בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד, המבקשים שילמו את שכרו של מר זיכרמן מאז יוני 2015 ולהם הוא מסר את הודעת התפטרותו. למעשה, משנת 2010 ידע מר זיכרמן כי מר לפידות הוא הבעלים של המכון ברחובות.
15. עלות החזקתו של מר זיכרמן עמדה בממוצע על סך של כ- 40,000 ₪ לחודש. בנוסף, החברה רכשה ממנו את רכבו (שרכש סמוך לתחילת העסקתו), על מנת שימשיך לשמש אותו על חשבונה וכן מתשלום עבור הוצאות דלק, טלפון ועוד.
16. לאחר מינוי הנאמן לרנטגן השקעות ועל מנת שלא כל השקעתם של המבקשים בסניף רחובות תרד לטמיון, החליט מר לפידות לפתוח סניף נוסף של אור השן ברחובות תחת החברה ובניהול מר זיכרמן ושיתף את מר זיכרמן בתוכניתו זו.
בשלב מסוים אף החל במשא ומתן עם גב' מירי, בעלת המניות בחברת דנטל קר (להלן: "דנטל קר"), לרכישת 2 מכונים שהיו בבעלותה ברחובות ובאשדוד. בסמוך למועד סגירת החוזה, פנה מר זיכרמן למר לפידות ויעץ לו שלא לקנות את סניפי דנטל קר אלא להקים סניף חדש בקניון רחובות. כאיש אמונו, מר לפידות קיבל עצה זו.
17. ביום 14.5.17 חתם מר לפידות על זיכרון דברים עם הנהלת הקניון על שכירת מקום בסכום של 8,000 ₪ לחודש, הזמין מכונות חדשות במאות אלפי שקלים והשקיע את כל הנדרש להפעלת הסניף.

טענות מר זיכרמן
18. מדובר בבקשה חסרת יסוד שכל מטרתה לאלץ אותו לעבוד אצל המבקשים. כל חטאו היה שבחר לסיים עבודתו במקום עבודה שהיה נתון תחת סכסוכים ומאבקי כוח קשים בין המבקשים ומר ברכר. בשל מצב דברים זה, החליט מר זיכרמן לצאת לדרך עצמאית והודיע על התפטרותו כבר בחודש מרץ 2017. לאחר שכנועים רבים, חזר בו מהתפטרותו זו. לימים, בחודש אפריל 2017, הסניפים של מר ברכר נקלעו להליכי פירוק ומונה להן נאמן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. במחצית חודש מאי 2017 התפרסמה מודעה בעיתונות המודפסת בה פנה הנאמן לציבור להציע הצעות לרכישת פעילות, מיכשור וציוד של שתי החברות שבבעלות מר ברכר. גם המכון ברחובות הוצע למכירה, אף שהבעלות עליו שנויה במחלוקת.
לאחר שהתברר כי מעמדם של המכונים שבאחריותו לוט בערפל והתגבר חששו לעבודתו ולפרנסתו, החליט מר זיכרמן לצאת לדרך חדשה והודיע על התפטרותו ביום 23.5.17.
19. מר לפידות ואשתו ניסו לשכנע את מר זיכרמן לפתוח יחד איתם מכון מתחרה ברחובות, ולא בחלו באיומים על מנת שיסכים לנהל את המקום החדש, אך מר זיכרמן לא סמך עליהם ולא הסכים להצעתם.
20. לטענת המשיב הוא אינו מחזיק בכל סוד מסחרי של המבקשים ומעולם לא התחייב בפניהם שלא להתחרות בהם. יתרה מכך, פעל מולם בשקיפות ובהגינות והודיע להם על כוונותיו. יתר על כן, ביום 24.5.17 שלחה אשתו של מר לפידות, גב' עדינה לפידות, הודעה לאשתו של מר זיכרמן בזו הלשון:
"בוקר טוב
אחרי לילות בלי שינה וחוסר רצון מוחלט לא להיות בשלום אתכם הצלחתי לשכנע את דודי שרחובות יהיה שלכם.
בואי נשב דחוף יחד כולם לגבש את ההצעה שלכם שמוטי מנהל את רמלה אשדוד ורחובות כאשר רחובות הולך אליכם ורמלה ואשדוד אלינו וננסה לפתור את בעיית ניגוד האינטרסים כדי שנהיה רגועים.
חברות. שלום. ורוגע. זה דבר שחשוב יותר מכל הון שבעולם.
דודי ברגע שהוא מחליט זה סגור.
ברגע שניפגש נחליט שלא מדברים על העבר רק על העתיד כיצד אנחנו מתנהלים בצורה הכי טובה. באהבה והערכה ושמחה ופרגון מוחלט לכם שיהיה לכם הכי טוב".

בהתאם, מסר מר זיכרמן למר לפידות נוסח של הסכם בנדון, אך לא קיבל עליו מענה. ובחלוף מספר ימים, 29.5.17, קיבל את מכתב ההתראה.
21. עוד טוען המשיב שלמבקשים 20 מכוני צילום שיניים וחזקה עליהם שיודעים הם לנהל את עסקיהם מבלי לקבל עצות ממר זיכרמן וכל טעות בכדאיות העסקה שעשו בסניף החדש שפתחו בקניון רחובות אינה מטילה כל חבות משפטית על מר זיכרמן.
22. הסעדים המבוקשים מופרכים מהיסוד ופוגעים אנושות בחופש העיסוק של מר זיכרמן. מאזן הנוחות נוטה לטובתו ומצדיק את דחיית הבקשה והמבקשים לא הוכיחו כי יגרם להם כל נזק מעסקו העצמאי של מר זיכרמן.
ההליכים בתיק
23. המבקשים הגישו בקשתם לצווי מניעה זמניים במעמד צד אחד בתאריך 15.6.17 ומר זיכרמן הגיש תגובתו לבקשה בתאריך 21.6.17.
בתאריך 22.6.17 התקיים דיון בצו הזמני ונערכו חקירות לעניין הבקשה. מטעם המבקשים העיד מר לפידות ומטעם המשיב העיד מר זיכרמן עצמו. לאחר דיון זה הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.
דיון והכרעה
24. לאחר שעיינו בכובד ראש בתיק בית הדין על מסמכיו השונים, לרבות פרוטוקול הדיון בהליך הזמני ובסיכומי הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הבקשה לצווים זמניים להידחות והכל כפי שיפורט להלן.
25. נציין למען הסדר הטוב, כי משמדובר בהחלטה בבקשה שהוגשה במסגרת סעדים זמניים, הרי שכל הקביעות העובדתיות והמסקנות המשפטיות הן לכאוריות בלבד ויתכן שיחול בהן שינוי במסגרת התיק העיקרי.
להלן נפרט את נימוקי הכרעתנו.
השאלות שבמחלוקת
26. על מנת ליצור סדר בטענות הרבות המונחות לפנינו, ננסה להגדיר את הסוגיות שבמחלוקת כדלקמן:
א) אימתי יוגבל חופש העיסוק ובאילו תנאים?
ב) האם קיימת תנית אי תחרות?
ג) האם רשימת הלקוחות היא סוד מסחרי?
ד) למי שייך מספר הטלפון?

התנאים להגבלת חופש העיסוק
27. הזכות לחופש העיסוק הוכרה במשך שנים רבות כזכות על חוקית ולבסוף עוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק. יפים לעניין זה הדברים שאמר כב' השופט חשין (כתוארו אז) בבג"צ 1/49 סלומון שלמה בז'רנו ו-2 אח' נ' שר-המשטרה פ"ד ב(1), 80.
"כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק."

28. בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה עסקו בפסקי דין רבים במקרים בהם יוגבל חופש העיסוק. בבג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי, פ"ד מז(4) 702 (להלן: "פרשת יבין פלסט") קבע כב' השופט ברק (כתוארו אז) כי חופש העיסוק, ככל זכות, אינו בלתי מוגבל. במקרה זה, בסופו של יום, אישר בג"צ הגבלות שהוטלו על עובד ופגעו בחופש העיסוק שלו.
בע"א 6601/96 AES Systems inc. נ' סער, פ"ד נד(3) 850 (להלן: "פרשת סער") צמצם כב' הנשיא ברק את ההלכה שנקבעה בפרשת יבין פלסט וקבע כי בבחינת תניות המגבילות את חופש העיסוק של עובד, יש לאזן בין חופש החוזים לבין היתרון שיש למעסיק ביחסי הכוחות בינו לבין העובד כפי שהם באים לידי ביטוי בעת כריתת החוזה וכי תניות המגבילות את חופש העיסוק של העובד מעבר לאינטרסים הלגיטימיים של הצדדים נוגדות את תקנת הציבור.
29. בע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד, פד"ע לד 249 (להלן: "עניין צ'ק פוינט") הוחלט ברוב דעות, לפי פסק דינו של הנשיא אדלר, כי לתניה המגבילה את חופש העיסוק בחוזה עבודה אישי אין לתת משקל רב ויש לבחון את סבירותה והאם היא מגינה על האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים.
כב' הנשיא אדלר מציין את המקרים בהם ייתן בית הדין תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של עובד כדלקמן:
"א. שימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים.
ב. שימוש שלא כדין בסודות מסחריים.
ג. המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד ונקבעה בחוזה ביניהם התחייבות של העובד לעבוד פרק זמן מינימלי אצל המעסיק.
ד. העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק עם תום יחסי העבודה ביניהם.
ה. בחינת תום הלב וחובת האמון בין הצדדים מחייבת את אכיפת התניה".

30. בהמשך, נקבע בעניין צ'ק פוינט כי בטרם יגביל בית הדין את עיסוקו של העובד עליו לבחון אם מתקיימות הנסיבות שלהלן:

"(א) סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם...
(ב) הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.
(ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעביד.
(ד) חובת תום-הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום-לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום-לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות עובד בזמן עבודתו עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקו (ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית לתעשיית שוקולד וסוכריות בע"מ ואח' נ' סרנגה ואח')"..

31. אם כן, טרם יוגבל חופש העיסוק של עובד יש לבחון האם הייתה הסכמה חוזית שלא להתחרות; האם קיים סוד מסחרי; האם ניתנה לעובד הכשרה מיוחדת; האם ניתנה תמורה מיוחדת בתמורה להימנעות העובד מתחרות.
תנית אי תחרות
32. בין המבקשים למר זיכרמן לא נחתם, לכאורה, חוזה המגביל את העסקתו של המשיב בשום דרך שהיא. הוחלפו טיוטות בין הצדדים אך אין מחלוקת כי אלה מעולם לא נחתמו.

33. טוענים המבקשים כי במהלך המשא ומתן שנוהל מול מר זיכרמן בשנת 2015 סוכם עימו על מניעת תחרות. ללא סיכום זה, לא היו משקיעים המבקשים בתשלום עלות שכרו הגבוהה במהלך תקופת העסקתו (כ- 40,000 ₪ בחודש). בנוסף, מר זיכרמן לא הביע התנגדות לסעיף זה במהלך התכתבות הצדדים בנושא ההסכם.
עוד לטענתם, החובה לשמור על סודות עסקיים של מעסיק אינה מותנית בהוראה מפורשת בהסכם העבודה, שכן יחסי העבודה דורשים מידה מוגברת של אמון, נאמנות, הגינות ותום לב בתקופת קיומם וגם לאחר סיומם. מר זיכרמן הועסק כמנהל בכיר באזור רחובות והיקף המידע שהיה ברשותו אודות צרכיהם ודרישותיהם של רופאי השיניים, לרבות הקשר האישי שיצר עימם - הוא משמעותי, והמבקשים סמכו עליו כי לא יעשה שימוש במידע זה שלא למטרת החברה.
34. לתדהמתו, גילה מר לפידות בדיעבד כי מר זיכרמן, תוך כדי עבודתו בחברה, פעל במחשכים ובסתר לניהול משא ומתן עם דנטל קר לפתיחת מכון מתחרה ברחובות, במטרה לגנוב את הלקוחות הקבועים של החברה ולהשתמש בכל הידע, ההכשרה והמשאבים שקיבל במסגרת עבודתו לטובתו האישית. זאת לאחר שייעץ למר לפידות שלא לרכוש ממנה את הסניף אלא לפתוח סניף חדש בעלויות גבוהות (כמתואר לעיל).
אם לא די בדברים האמורים, בחודשי עבודתו האחרונים כמנהל סניף רחובות, מר זיכרמן פעל באופן הפוגע באינטרסים של המבקשים וגרם נזק לפעילות המכון: רכש סורק שיניים וביצע עבודות פרטיות ללקוחות ולרופאי שיניים, תוך כדי עבודתו ועל חשבון שעות העבודה. בכך, למעשה, החל להתחרות בחברה עוד קודם לסיום עבודתו.
35. חודשיים קודם לאירועים אלה ולהתפטרותו בסוף מאי 2017, הודיע מר זיכרמן על התפטרותו ועל כוונתו לפתוח מכון ברחובות, אולם לאחר דין ודברים חזר בו מכוונתו זו והמשיך בעבודתו. בדיעבד, נראה כי הישארותו זו נועדה לצורך התארגנות להקמת המכון המתחרה.
36. לטענת מר זיכרמן הוא לא חתם על כל התחייבות שלא להתחרות במבקשים ולא קיבל תמורה מיוחדת עבור תנית אי תחרות. בהסכם משנת 2015, שגם הוא לא נחתם, קיימת התחייבות כללית לשמירת סודיות כלפי רנטגן השקעות ואין כל התחייבות לאי תחרות.
לטענתו בסיכומיו, מר לפידות עצמו היה עובד רנטגן השקעות עד לחודש אפריל 2017, קיבל ממנה שכר ותלושי משכורת, והוא עצמו מממש את זכותו לחופש עיסוק ומקים מכון חדש בקניון רחובות, כאשר באותה נשימה דורש למנוע ממר זיכרמן לצאת לדרכו החדשה.

37. אשר לשכרו, זה עמד על סך 17,500 ₪ נטו לחודש בתוספת אחזקת רכב (המבקשים לא מסרו לו תלושי שכר מיוני 2015 ועד מאי 2017, פרט לתלוש מרץ 2017), אך שכר זה שולם לו עבור עבודתו ואין בכך כדי לבסס התחייבות עתידית מצידו להמשיך ולעבוד באותם מכונים ו/או לפתח עסקים חדשים של מר לפידות ואשתו.
38. אשר לטענה כי מר זיכרמן התחרה במבקשים עוד בתקופת העסקתו, לטענתו ביצוע שירותי סריקה אלה היו על דעתם ובהסכמתם של המבקשים ומבלי שהביעו מחאה, תלונה או טרוניה על כך. מה גם שהמכון ברחובות אינו מספק שירותי סריקה מסוג זה ולכן אין מדובר בתחרות.
39. ביום בו קיבל את מכתב ההתראה החל מר זיכרמן לנהל משא ומתן לרכישת פעילות מכון דנטל קר ברחובות, מכון מתחרה קיים. בתאריך 6.6.17 נחתם הסכם למכירת הפעילות ובתאריך 9.6.17 עבר המכון לחזקתו. בנוסף, לשם פעילות המכון רכש מר זיכרמן ציוד המאפשר הדמיה תלת מימדית, שירות שאינו קיים במכוני אור השן.
40. בתקופה בה ניהל את המכון ברחובות, כ- 60% מהכנסותיו נבעו מהסכמים עם גופים מוסדיים (קופות חולים וחברות ביטוח). כיום, המכון שבבעלותו אינו קשור בהסכמים עם גופים מסוג זה ולא נותן להם שירותי צילום. בניגוד מוחלט לנטען בבקשה, לא קיימים הסכמי שיתוף פעולה נמשכים בין רופאי שיניים ומכונים וחלק מרופאי השיניים עובדים עם מספר מכונים בו זמנית.
הכרעה
41. בהתאם להלכה (עניין צ'ק פוינט), חופש העיסוק הוא זכות חוקתית ראשונה במעלה ודרישת מעסיק להגבילה ראויה לאכיפה אך ורק אם הוכח אינטרס לגיטימי ואם ניתנה תמורה ראויה בגין ההגבלה. הגבלה שכל תכליתה מניעת תחרות נוגדת את תקנת הציבור ואין צורך לבחון את סבירותה או מידתיותה.
42. כאמור, במקרה דנן מר זיכרמן לא התחייב שלא להתחרות במבקשים ואין חוזה עבודה חתום בין הצדדים. בהסכם שהציגו המבקשים, שלא נחתם, ישנה התחייבות כללית לשמירת סודיות ואין התחייבות לאי תחרות. נוסף על כך, בהתאם לראיות שהוצגו בפנינו, לא נראה כי מר זיכרמן קיבל כל תמורה מיוחדת עבור הסכמה שלא להתחרות ולא הוכחה הכשרה מיוחדת ויקרה שקיבל במהלך עבודתו.
לעניין זה, בעניין צ'ק פוינט נקבע כי הכשרה מיוחדת היא:
"במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה".

43. המבקשים מבקשים מבית הדין לקבוע כי הסכם שלא נחתם מצביע על כוונת הצדדים לאי תחרות ועל כן יש לאכוף תניה זו על מר זיכרמן. בקשה זו עלינו לדחות. אנו קובעים כי לצורכי הצו הזמני, לכל הפחות, לא חלה על מר זיכרמן כל תניה המגבילה את עיסוקו.
44. למעשה יש בקביעה זו בכדי לדחות את הבקשה לצו זמני, אך למעלה מן הצורך נדון גם בשאלה האם הראו המבקשים, לכאורה, כי מר זיכרמן עשה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך לחברה והראוי להגנה מכוח חוק העוולות המסחריות.
האם רשימת הלקוחות היא סוד מסחרי?
45. בשנת 1999 נחקק חוק עוולות מסחריות. סעיף 5 לחוק מגדיר מהו סוד מסחרי:
"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו..."

סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות אוסר גזל סוד מסחרי ומגדיר כדלקמן:
"(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל, לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו".

בנוסף לכך, סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות קובע סייג לאיסור המופיע בסעיף 6:
"(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד".

46. לפיכך, בכדי ששימוש שעושה עובד במידע עסקי שהגיע אליו במסגרת עבודתו, יוגדר כ"גזל סוד מסחרי", עליו להיות בניגוד למוסכם בחוזה, תוך הפרת חובות אמון או כאשר הסוד ניטל מבעליו באמצעים פסולים. גם אם נקבע כי שימוש שנעשה בסוד מסחרי הינו "גזל" של אותו סוד מסחרי, עדיין ייתכן ואותו שימוש יהיה בגדרם של אחד משני הסייגים המופיעים בסעיף 7 לעיל.
47. על דרכי הוכחתו של סוד מסחרי אומר כב' הנשיא אדלר בעניין צ'ק פוינט את הדברים הבאים:
"במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

אשר לידע אומר כב' הנשיא אדלר:
"הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת; זאת, כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם..."

48. המבקשים טוענים כי בהתאם למבחנים שנקבעו בע"ע 86/08 שחר טל רפואה - רוני תובל, 23.9.08 - רשימת הלקוחות היא סוד מסחרי, שכן מדובר בלקוחות ממשיים או קבועים (ולא בלקוחות פוטנציאליים) וקיים ערך מוסף בקבלתה מן המוכן. לכן, פתיחת עסק מתחרה תוך שימוש ברשימת לקוחות זו מהווה פגיעה חמורה ושימוש פסול בסוד עסקי מסחרי, תוך הפרת חובת תום הלב והנאמנות.

49. הרשימה נבנתה במאמצים רבים ומשאבים כלכליים גדולים שהושקעו כדי לגבש מאגר לקוחות של רופאי שיניים שיפנו את מטופליהם לצילומי שיניים במכון ואין מדובר ברשימה שניתן להוציא מדפי זהב. הרשימה מכילה מידע ופרטים רבים אודות העדפותיו של כל רופא ודרישותיו, מידע מסחרי מקיף הראוי להגנה, מה שמקנה למחזיק ברשימה יתרון משמעותי.
הקשר המיוחד עם רופאי השניים נבנה בעמל של שנים ובממון רב וזה היה עיקר תפקידו של מר זיכרמן, שרופאי השיניים ראו בו כבעלים או שותף בסניף רחובות.
50. מאגר הלקוחות אינו נחלת הכלל. אומנם כך, אך פתיחת מכון מתחרה על ידי מר זיכרמן עצמו ופניה לאותם רופאים עימם יצר קשר אישי, בהכרח תוביל את אותם רופאים להפנות אליו את מטופליהם מה שינחית מכה בלתי הפיכה על המבקשים.
51. אם לא די בכך, מחובות תום הלב והנאמנות של עובד כלפי מעסיקו נובעת גם החובה לשמור על מידע סודי של המעסיק אף אם הוא אינו בגדר סוד מסחרי. הרשימה, לטענתם, היא סוד מסחרי ולכל הפחות מידע קונפידנציאלי שכן הצטבר בה מידע שהושג לאחר השקעה לא מבוטלת מצידם באמצעות מר זיכרמן.
52. לטענת מר זיכרמן, המבקשים לא הציגו ראשית ראיה לקיומו של סוד מסחרי ראוי להגנה. רשימת שמותיהם של כ- 115 רופאי השיניים ברחובות ידועה לכל וניתן לקבלה בלחיצת כפתור במחשב. אין כל סוד ברשימה זו ומחירוני המכונים בעד צילומי שיניים ידועים לכלל הרופאים. בנוסף, המבקשים לא נוקטים בכל אמצעי לשמור על סודיותה הנטענת של הרשימה.
53. למעשה, הבקשה היא למנוע ממר זיכרמן לעשות שימוש בהיכרות שנוצרה בינו לבין רופאי השיניים במהלך שנות עבודתו ולא ברשימת לקוחות סודית. ידע, ניסיון, כישורים ואף קשרי עבודה טובים אינם נופלים בהגדרת סוד מסחרי. השקעת ממון בטיפוח לקוחות קיימים אינה הופכת רשימת לקוחות לסוד מסחרי ודבר לא מונע מהם להמשיך להשקיע ממונם בקשרים אלה.
שיטת העבודה של המבקשים, שמר זיכרמן טוען כי כלל אינה קיימת, אינה סוד מסחרי, ולו משום שהמבקשים לא הוכיחו זאת.
הכרעה
54. באשר לרשימת לקוחות, בית הדין הארצי לעבודה עסק באופן ישיר בשאלה האם רשימת לקוחות הינה סוד מסחרי אם לאו. בע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ ואח', פד"ע לח 72, 80, קבע כב' הנשיא אדלר את העקרונות הבאים בכדי לבחון האם רשימת לקוחות תחשב כסוד מסחרי, על פיהם נבחן להלן את המקרה שלפנינו:
"ראשית, על-פי פסקי-הדין בהילכות נצר [5] וקפלאווי [6] רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם הינה סודית. בפרשת נצר [5] פרסמה המעסיקה הקודמת באתר אינטרנט ובחוברות פרסום והסברה מטעמה את שמות לקוחותיה ואף פרטים על העיסקאות שביצעה עמם ואילו בפרשת קפלאווי [6] נפסק כי רשימת ילדים הלומדים בגן ילדים אינה "סוד מסחרי" מאחר שזהות הילדים ידועה להורי הגן.
שנית, מן הראוי להתחשב בהיקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש, דהיינו האם הם מתחרים על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר או שמא פועלים באותו ענף בלבד. בדרך-כלל, וככל שאין תחרות בין המעסיק החדש לבין המעסיק הקודם, אין ערך מסחרי לרשימת הלקוחות.
שלישית, במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העיסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. כך, במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנים ללקוחות. אמנם, בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנאי התשלום, אולם במקרים אלה חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובעת מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון. בנושא זה יש להביא בחשבון שינויים במחירון ובתנאים הייחודים, שכן אם, דרך משל, אלו משתנים בכל שלושה חודשים, הרי שעם הוצאת המחירון החדש עיקר הסוד המסחרי איננו עוד בגדר "סוד מסחרי".
בנוסף, עלינו להתחשב גם בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות. שונה מצבו של מנהל בכיר ממצבו של עובד זוטר, שידיעותיו לגבי הלקוחות מוגבלות.
רביעית, ענף המשק בו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש משפיע אף הוא על חשיבותה של רשימת לקוחות. שונה המצב בענף שיש בו שני לקוחות הרוכשים את המוצר המיוצר או המופץ מענף שיש בו מאות או אלפי לקוחות. כך, שונה המצב בענף שמורכב מלקוחות פוטנציאליים רבים הרוכשים מוצר סטנדרטי מענף המורכב ממעט לקוחות הרוכשים מוצר ייחודי שאינו סטנדרטי". (ההדגשות אינן במקור).

55. בענייננו, מר זיכרמן הראה כי רשימת הלקוחות אשר הציגה המבקשת נגישה לכל אדם על ידי חיפוש במדריכי הטלפון ובאינטרנט. משכך, אנו סבורים כי רשימת הלקוחות איננה סודית. טענתם של המבקשים כי הרשימה מכילה מידע עסקי נוסף על רופאי השיניים לא הוכחה.
56. מהדברים שנטענו בפנינו עולה כי אומנם מר זיכרמן פונה גם ללקוחות המבקשים, אך הוא אינו משווק את אותו השרות בדיוק. זאת ועוד, הוא אינו המתחרה היחיד של המבקשים וקיים לפחות מכון אחד נוסף ברחובות (המכון הישן).
57. אשר לקשרים האישיים של מר זיכרמן עם רופאי השיניים, האם סבורים המבקשים כי אדם שתפקידו משך שנים היה ליצור קשרים אישיים עם רופאי השיניים לא יעשה שימוש בידע ובכישורים שרכש במשך שנים אלו בהמשך דרכו? כישורים וקשרים אלה אינם נחלתם של המבקשים.
לא זו אף זו, כפי שצוטט לעיל מפי כב' הנשיא אדלר בעניין צ'ק פוינט (סעיף 47), ידע אשר הגיע לעובד במהלך עבודתו והפך להיות חלק מכישוריו הכלליים, הינו חריג למקרים בהם יקבע כי נגזל סוד מסחרי. לא ניתן לצפות מאדם העובד במשך שנים במקום עבודה מסוים כי ישכח את אשר עשה במשך אותן שנים ולא יעשה בידע זה כל שימוש.
58. אשר למעמדו של מר זיכרמן בחברה, על פי הראיות שהובאו בפנינו ועל פי העדויות ששמענו, נראה כי, לכאורה, לא היה עובד בכיר בחברה, שכן ניהל 3 סניפים מתוך 20 קיימים ולא היה מהדרג הניהולי הראשון. גם לו היינו מסכימים כי היה בדרג ניהולי בכיר, אין בעובדה זו כדי לשלול ממנו את האפשרות לפתוח עסק מתחרה, בנסיבות הללו.
59. לגבי ענף המשק המדובר ובשל העובדה שקיימים מתחרים נוספים ברחובות, לא נראה, לכאורה, כי כניסתו של מר זיכרמן לתחום זה תיצור טלטלה מהותית, מה גם שהוא אינו מציע בדיוק את אותו השירות שמציעה החברה.
60. המסקנה היא כי, לכאורה, לא הוכיחו המבקשים קיומו של "סוד מסחרי", כמשמעו בחוק עוולות מסחריות ולכן לא נעשה שימוש שלא כדין בסודות מסחריים. כמו כן, שוכנענו כי לא הושקעו משאבים מיוחדים בהכשרתו של מר זיכרמן, לא נקבעה בחוזה כל תקופה מינימלית להעסקתו והוא לא קיבל כל תמורה מיוחדת עבור הגבלת עיסוקו.
61. באשר לתום ליבו של מר זיכרמן, סבורים אנו כי אין בהתנהגותו, לכאורה, משום חוסר תום לב. אומנם, אין ספק כי עובד הפותח עסק המתחרה במעבידו הקודם, פועל באופן שבדרך כלל ייתפס כנוגד את האינטרסים של מעבידו, אך בעצם העובדה כי מר זיכרמן ביקש לפתוח עסק שיתחרה בחברה אין ברמה הלכאורית משום חוסר תום לב.

מספר הטלפון
62. טוען מר לפידות כי מר זיכרמן גנב את מספר הטלפון בו עשה שימוש במהלך עבודתו כמנהל סניף רחובות בחברה, באמצעותו נוהל הקשר עם הלקוחות הקבועים ונעשתה עבודת השיווק - והעביר אותו על שמו בסוף מאי 2017 ללא אישור או הסכמת החברה, כל זאת במטרה מכוונת לגנוב לקוחות המכירים מספר זה והעברתם למכון החדש שפתח. וכך העיד בחקירתו הנגדית לעניין זה:
"הקו הזה 20 שנה משרת את אור השן, משלמים עליו ואיך בן אדם יכול ללכת ביום בהיר אחד ולהעביר את זה על שמו. זו גניבה. וזה לא רק גניבה אלא גם מוטי נאבק על זה לפני שנתיים ונאמר לו שהוא לא יקבל את הקו לעולם..."

63. לטענת מר זיכרמן, בניגוד גמור לנטען בבקשה, הוא אינו עושה שימוש במספר הטלפון הנייד הנקוב במסגרת עסקו העצמאי ושירותיו מפורסמים תחת מספר אחר. בנוסף, מדובר במספר הטלפון שנרכש על ידו לפני שנים רבות (בשנת 1996) ובו עשה שימוש מאז ועד היום, ללא קשר לזהות הגורם המשלם עליו.
הכרעה
64. לדעתנו, רופאי השיניים אומנם יצרו קשר עם מר זיכרמן במספר טלפון זה כשעבד בחברה, אומנם כיום הם כולם יודעים כי הוא אינו עובד החברה עוד וכי פתח מכון עצמאי, ולו רק בשל הפרסום ששלח אליהם. אם כך, במידה שירצו להתקשר לחברה יוכלו בוודאי למצוא את מספר הטלפון של משרדיה החדשים בקניון רחובות.
היות שמדובר במספר טלפון שרכש מר זיכרמן עוד טרם לתחילת עבודתו בחברה אין מקום להגביל שימושו במספר זה.
65. נוסף על כך, יש לציין כי נספח ב' לבקשה למתן צו מניעה זמני היא תכתובת מייל מיום 5.7.15 בה מבקש מר זיכרמן לציין כי מספר הטלפון שייך לו, כי הוא רשאי לקחתו וכי מר ברכר יאשר זאת. בהמשך, משאיר זאת עו"ד פרדמן לשיקול דעתו של מר לפידות.
סוף דבר:
66. לא נעלמו מעיננו טענות המבקשים כי מר זיכרמן התחרה בהם עוד בזמן עבודתו וכי פעל בחוסר תום לב עת המליץ למר לפידות שלא לרכוש את דנטל קר ולפתוח סניף חדש בקניון רחובות - אך אין מקום לדון בטענות אלה בהליך הזמני, שכן גם אילו פעל לכאורה שלא כדין וכנגד החברה עלולות להיות לכך השלכות במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת הבקשה לצו מניעה.
אשר לשאלת מהות יחסי העבודה בין הצדדים, מקום בו קבענו כי אין מקום להגביל את חופש העיסוק של מר זיכרמן, אין צורך לדון בשאלה זו בשלב זה.
67. לטעמינו, גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו של מר זיכרמן, שכן אילו היה נעתר בית דין זה לבקשה לסעדים זמניים, הנזק שהיה נגרם למר זיכרמן גדול מהנזק שיגרם למבקשים שכן כבר פתח את המכון ביום 25.6.17 - בכל מקרה בית הדין לא היה מאשר תניה המגבילה את מר זיכרמן מלפתוח עסק מתחרה לפרק זמן בלתי מוגבל וכשהיה פותח עסק מתחרה אותה רשימת רופאי שיניים עדיין הייתה מופיעה בדפי זהב, ובינתיים השקעותיו בעסק הנוכחי היו יורדות לטמיון.
68. אם יוכיחו המבקשים כי מר זיכרמן פגע בזכות מזכויותיהם, ובכל הקשור לצו הזמני לא הוכח דבר זה בפנינו, הרי שיוכלו להיפרע ממנו בהליכי התיק העיקרי.
69. על כן, הבקשה לצו הזמני נדחית.
70. המבקשים יישאו בהוצאותיו של מר זיכרמן בסך 7,500 ₪ (סכום ההוצאות נפסק במתינות בהתחשב בכך שהמשיב חרג בסיכומיו ממכסת העמודים שבית הדין התיר).

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ז, (13 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת ציבור עובדים
הגב' הילה ברזילי

השופט תומר סילורה
אב"ד

נציגת ציבור מעסיקים
הגב' אהובה גנור