הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 35769-04-17

17 אוקטובר 2018
לפני:
כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

התובע:
דוד אורי

-
הנתבעת:
קפה לואיז ישגב בע"מ

החלטה

לפניי בקשה נוספת לסילוק רכיבי התביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע),על הסף.

הרקע לבקשה
ביום 24.4.17 הוגשה תביעתו של מר דוד אורי (להלן - התובע) כנגד חברת קפה לואיז ישגב בע"מ (להלן – קפה לואיז או המבקשת ). בה עתר התובע למתן סעדים הנובעים מתקופת העסקתו וסיומה, לרבות פיצויי בגין פרסום לשון הרע תוך כדי פיטוריו בהליך שאינו הוגן וחסר תום לב.
ביום 10.7.17 הגישה המבקשת כתב הגנה מטעמה במסגרתו נטען כי יש לסלק על הסף את כל העילות והסעדים לפי חוק איסור לשון הרע.
ביום 10.1.18 התקיים דיון מקדמי בתיק, בסיומו ניתנה החלטת הרשמת חבקין כי על הצדדים להגיש בקשות מקדמיות וכי הבקשה לסילוק רכיב התביעה המתייחס ללשון הרע על הסף, תועבר להכרעת מותב מוסמך.
ביום 19.3.18 ניתנה החלטת בית הדין לפיה אין למחוק את רכיבי התביעה לפי חוק איסור לשון הרע, עם זאת נקבע כי בהתאם לפסיקה יש לאפשר לתובע לתקן את תביעתו ולהגיש כתב תביעה מתוקן בו עליו " לפרט את מרכיב "לשון הרע" דהיינו את פירוט המילים, בכתב או בעל פה, שבהם השתמש הנתבע, לרבות פירוט בדבר היכן, כיצד ומתי היה פרסום של לשון הרע ואת העובדות שמהן נגזרת אחריות הנתבעים (ר' ע"ע 7192-02-13 די.אס.פי.גרופ בע"מ נ' אלי אסולין (מיום 16.9.13)".
ביום 28.3.18 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן מטעמו.
ביום 17.4.18 הגישה הנתבעת בקשה נוספת למחיקת רכיבי התביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, שכן לטענתה לא פעל התובע בהתאם להחלטת בית הדין ולא פירט את המילים או המעשה המקים את הבסיס לעילה.
מנגד טען התובע כי עמד בכל התנאים הקבועים בפסיקה ובחוק, פירט את הביטויים העולים כטענתו כלשון הרע ואת הנסיבות המבססות את עילתו.

דיון והכרעה
סילוק תביעה על הסף, מוסדר בתקנות 44-45 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, (להלן – התקנות), הקובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
הלכה פסוקה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (ר' דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242) שכן נקבע כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168). מכאן עולה כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (ר' דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274). עוד נקבע, כי ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד (ר' ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] (13.2.2008) .
בבר"ע 12384-02-10 ([פורסם בנבו] 10.2.2012) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן:
"מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח שיאון ז"ל - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567].
על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על-ידי התובע, כאשר על בית-הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו.
במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת היעדר עילה נדרש בית-הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".
מכתב התביעה המתוקן עולה, כי הוסיף התובע כי מעבר לפירוט העולה כטענתו בכדי לשון הרע במכתב הזימון לשימוע וכן בשימוע עצמו, פנתה הנתבעת לעובדים עובר לשימוע שנערך לו, תוך הצגת שאלות לעובדים כגון האם נכון שהתובע עישן סמים במסגרת עבודתו, צעק וקילל ורשם שעות פיקטיביות. עוד ציין התובע כי מדובר בעובדים אשר חוששים לחשוף את שמם נוכח המשך עבודתם בנתבעת וככל ויהא צורך ישקול התובע את זימונם למתן עדות.
לאור האמור, עמד התובע בדרישות הפסיקה כפי שהובאו בעניין אסולין לעיל. ערה אני לטענות הנתבעת כי לא ציין התובע למי נאמרו האמירות הנטענות, אולם עולה כי התובע נתן לכך הסבר המניח את הדעת בשלב זה. לפיכך, לא מצאתי כי בשלב זה יש למחוק את רכיב התביעה בגין לשון הרע מכתב התביעה, המקרה דנן אינו מהווה מקרה חריג אשר מצדיק סטייה מהכללים המשפטיים שצוינו דלעיל. מטיעוני הצדדים, הן בתיק עצמו והן בבקשה ובתגובה לסילוק על הסף, עולה שורה של שאלות עובדתיות ומשפטיות, באשר להתרחשויות להן טוען התובע בכתב תביעתו על הטענות שהועלו נגדו במכתב הזימון לשימוע ופרסום תוכנו לעובדים אחרים. לא נעלמו מעיניי טענות הנתבעת כי הליך השימוע חוסה תחת הגנה מפני תביעות לשון הרע, אולם שאלה זו וכן יתר השאלות שהועלו במסגרת כתבי הטענות, צריכות להתברר במסגרת ההליך העיקרי.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נידחת.
סוגיית ההוצאות תילקח בחשבון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ט, (17 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.