הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 33317-03-17

07 אוגוסט 2018
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

המבקשת:
ריבה פניני
ע"י ב"כ: עו"ד מיקו מנחם

-
המשיב:
יורם שלמון
ע"י ב"כ: עו"ד אורי צור

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובה לה, הגעתי לכלל החלטה, כדלקמן:
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בתיק דנא , ביום 10.7.2018, בשתי תביעות שנידונו במאוחד – תביעה של הגב' פניני כנגד מר יורם שלמון (סע"ש 24406-03-17) וכן תביעה של מר יורם שלמון כנגד הגב' פניני (סע"ש 33317-03-17).
בהתאם לפסק הדין, נתקבלה תביעת המעסיק, עו"ד יורם שלמון (להלן: " מר שלמון") כנגד הגב' פניני , כמנהלת חשבונות, שהועסקה במשרד עורכי הדין שלו (להלן: "הגב' פניני") :
בית הדין הורה על השבת כספים ששולמו ביתר לגב' פניני בגין דמי הבראה - בקבעו כי הגב' פניני אשר הועסקה במשרה חלקית, החליטה כמנהלת חשבונות לשלם לעצמה כספים ביתר, בסך 37,943 ₪, כאילו עבדה משרה מלאה. בפסק הדין נקבע בהתבסס על העדויות בתיק כי מר שלמון לא הסכים להסדר זה - לא בשתיקה ובוודאי שלא בהסכמה מודעת וכי הגב' פניני לא הוכיחה כי מאן דהוא הורה לה לעשות זאת.
בנוסף, בית הדין הורה על השבת תשלומים ביתר בגין רכיב ה פיצויים (בסך 29,291 ש"ח) אשר היו מופקדים בקרן הפנסיה ושוחררו לזכותה, בהתבסס על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
זאת ועוד, בהתאם לפסק הדין נדחתה התביעה של הגב' פניני בגין אי ערכית שימוע כדין ונתקבלה התביעה שלה לעניין הלנת שכר חודש 1/2017 – רכיב בגינו נפסקו לזכותה 2,000 ₪.
משעה שתביעתו של מר שלמון נתקבלה ומרבית התביעה של הגב' פניני נדחתה, נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לזכות מר שלמון, בסך של 5,600 ₪.
ביום 15.7.2018 הגישה הגב' פניני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור שהוגש על ידה ביום 16.7.2018 לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 37596-07-18).
בבקשה לעיכוב ביצוע טוענת הגב' פניני כ י סכויי הערעור טובים מאוד כשהיא מפנה לטיוטת הערעור, אשר לטענתה, התוכן שלה מדבר בעד עצמו . באשר למאזן הנוחות טענה כי מר שלמון הוא עו"ד קשיש (הקרוב לסיום דרכו המקצועית) וכי לדבריו הוא סובל ממצב בריאות י רופף ולפיכך קיים חשש סביר כי יתקשה להשיב לה את הכספים שנפסקו לזכותו. עוד טענה כי אינה עובדת (לאור גילה) וכי היא מטפלת בבעלה החולה אנוש והיא נאלצת גם לטפל באמה הקשישה ולסעוד אותה בכל צרכיה. משכך, על מנת להקטין את נזקיה ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין והציעה כי תמציא ערבות בנקאית כתנאי לעיכוב הביצוע.
בתוגבתו מיום 30.7.2018 התנגד מר שלמון לעיכוב הביצוע. לטענת מר שלמון, יש לפעול בהתאם לכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. לגופו של עניין, טען מר שלמון כי לא ייגרם לגב' פניני נזק מדחיית הבקשה, שעה שמצבו הכלכלי איתן ויציב, ויהיה באפשרותו להשיב את הכספים שישולמו על ידי הגב' פניני, ככל שייפסק כך, כשהוא תומך האמור בתצהיר מטעמו. מנגד טען כי הגב' פניני לא תמכה את טענותיה בדבר מצבה הכלכלי בתצהיר וזאת לא בכדי. עוד נטען כי כפי העולה גם מפסק הדין מושא הערעור, מצבה הכלכלי איתן והיא אינה סובלת ממחסור וגם העובדה כי הציעה להגיש ערבות בנקאית לכל גובה החיוב הכספי מלמדת כי אין לה קושי לשלם את חיובה הכספי. עוד הוסיף וטען כי סיכויי הערעור כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין והמסקנות המשפטיות, קלושים.

דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה, נקודת המוצא היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. כאמור בע"ע (ארצי) 9701-02-16 רשת עמל 1 בע"מ – נבילה אלעביד (פורסם במאגרים האלקטרוניים)(5.5.2016), דרך כלל, עיכוב ביצוע מותנה בהתקיים שני גורמים:
"האחד - סיכויי הערעור להתקבל טובים [ ע"א 8374/13 איי.פי.סי. טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ. ג'או ויז'ן אינק (פורסם במאגרים האלקטרוניים)(10.3.14)]. מטבע הדברים, בשלב זה של הדיון עמדתו של בית הדין בנוגע לסיכויי הערעור משקפת את התרשמותו על פני הדברים, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בנוגע לסיכויי הערעור [ע"א 6146/00 ע יריית תל אביב יפו – בצלאל אהובה ( פורסם במאגרים האלקטרוניים) (19.11.2000)]; השני - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע (מאזן הנוחות). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", באופן שככל שסיכויי הערעור טובים יותר כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, ולהיפך [ע"א 136/14 דן אופ בע"מ - קורנוקופיה אקוויטיז בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים) (10.3.14)] .
כאשר פסק הדין הינו כספי – גוברת הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, שכן ההנחה הינה כי אם המבקש יזכה בערעור יוכל לקבל חזרה את כספו. לפיכך, "עיכוב ביצועו של חיוב כספי יינתן, על דרך הכלל, רק כאשר בית המשפט משתכנע כי קיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו" [ע"א 5963/13 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני, (פורסם במאגרים האלקטרוניים) (16.1.14); להלן: עניין מנורה)]. לצורך כך לא די בהעלאתן של טענות כוללניות אלא נדרשת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת, ככלל תוך תמיכתה בתצהיר [ע"א 2730/13 פלוני - פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים) (30.5.13)]. דרך כלל אין מקום לעיכוב ביצוע " רק בשל העובדה שעסקינן בחיוב כספי בשיעור ניכר" (שם), אך עם זאת " ניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכומים בסדרי גודל כה גבוהים, באם יכלה את הסכומים ששולמו בידיו בתקופה שבה ערעור על פסק הדין שמכוחו בוצעו התשלומים תלוי ועומד" (עניין מנורה)" (ההדגשה הוספה)
לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות העניין, לטיוטת הערעור ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע, להידחות.
אשר לסיכויי הערעור – הגב' פניני לא פירטה בבקשה דנא מדוע לשיטתה סיכויי הערעור גבוהים אלא הסתפקה בהפנייה לטיוטת הערעור. טיוטת הערעור סבה בעיקרה על קביעות עובדתיות של בית הדין - לעניין השבת דמי ההבראה ששולמו ביתר ולעניין דחיית התביעה בגין אי ביצוע שימוע כדין - קביעות המבוססות על התרשמות בית הדין מהראיות והעדויות בתיק. בהתאם להלכה הפסוקה, זולת מקרים חריגים ערכאת הערעור תמעט להתערב בקביעות מסוג זה ומשכך סבורני כי סיכויי הערעור בעניין זה אינם גבוהים . כמו"כ, הערעור סב על ההחלטה להשיב למר שלמון את הרווחים שנצברו בקרן הפנסיה בגין רכיב הפיצויים (קרי הכספים שנצברו מעבר לכספי הפיצויים שהגב' פניני הייתה זכאית להם על פי חוק) – קביעה זו מבוססת על ההלכה שיצאה לאחרונה תחת ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 39921-01-16 אילנה קאטר – קרן קורת ישראל – עמותה לפיתוח כלכלי (פורסם במאגרים האלקטרוניים)(ניתן ביום 22.11.2017) ומשכך סבורני, מבלי לנעוץ מסמרות בעניין, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים . גם שכר הטרחה והוצאות המשפט שנפסקו בתיק הם במתחם הסבירות.
אשר למאזן הנוחות – במקרה דנא, נפסק סכום כולל של 80 אלף ₪ לערך אשר את התשלום שלו הגב' פניני מבקשת לעכב. הגב' פניני לא העלתה כל טענה ביחס למצבו הכלכלי של מר שלמון. נהפוך הוא, כפי העולה מהתצהיר של מר שלמון, שהוגש לתמיכה בתשובה לבקשה לעיכוב ביצוע, מ ר שלמון הוא בעל משרד עורכי דין שהוקם בשנת 1970 וקיים עד עצם היום הזה. מצבו הכלכלי איתן ויציב (כלשונו) - ברשותו נכסים בשווי מיליוני ₪ לרבות כסף מזומן במאות אלפי ₪ בחשבונות בנק (כמפורט בסעיף 3 לתצהיר מטעמו). משכך, נראה כי לא קיים חשש של ממש כי במידה שערעור הגב' פניני יתקבל לא תוכל לקבל בחזרה את הכספים שישולמו על ידה. טענות הגב' פניני לעניין הגיל של מר שלמון (אשר הוא בן 75) ומצבו הבריאותי הרופף לכאורה (אם וככל שטענותיה נכונות), אינן רלבנטיות לעניין מצבו הכלכלי. מנגד, טענות הגב' פניני בבקשה לעיכוב ביצוע, בדבר מצבה הכלכלי - כי היא נאלצת לטפל ולסעוד את בעלה ואמה הישישה, בזמן שאינה עובדת, אינן נתמכ ות בתצהיר. לא זו אף זו, כפי שצוין בפסק הדין מושא הערעור, התברר כי ברשותה (וברשות בעלה), בין היתר, דירה בה הם מתגוררים וכן דירה נוספת ממנה הם מקבלים דמי שכירות מעבר להכנסה שיש להם (הכוללת פנסיה שבעלה מקבל) (כמפורט בסעיפים 25 – 28 לפסק הדין מושא הערעור ). כאמור לעיל, לא די בהעלאת טענות כוללניות לעניין מאזן הנוחות אלא נדרשת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת, ככלל תוך תמיכתה בתצהיר, מה שלא נעשה במקרה זה על ידי הגב' פניני. הגב' פניני לא הציגה דפי חשבון בנק ומנגד הציעה להעמיד ערבות בנקאית, דבר המצביע כי מצבה הכלכלי אינו כפי שהיא מנסה להציג אותו.
משכך, הגעתי ל כלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.
המבקשת תשלם למשיב סך של 3 ,000 ₪ בגין הוצאות הבקשה .

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ח, (07 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.