הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 32533-02-16

23 נובמבר 2016
לפני:
כב' השופט תומר סילורה

התובעת:
ריטה סטריקובסקי
ע"י ב"כ: עו"ד אדוה ארביב-פנסו

-
הנתבעת:
א.ר. דינאמיק, נסיעות ותיירות (1994) בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד רונית יפה

החלטה

1. בפניי בקשת התובעת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

2. להלן המסמכים שהתבקשו על ידי התובעת:

א. תלושי שכר לכל תקופת העבודה.

ב. טפסי 106 לכל תקופת העבודה.

ג. דו"חות שעון הנוכחות לכל תקופת העבודה.

ד. הקלטה ו/או תמלול הפגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 3.11.15 וכן של כל פגישה אחרת שנערכה בין הצדדים.

ה. דו"חות גבייה ו/או דו"חות סטטוס כספי חודשיים של תיקי הלקוחות שהיו בטיפול התובעת בכל תקופת העסקתה.

ו. דו"חות גבייה ו/או דו"חות סטטוס כספי שנתיים של תיקי הלקוחות שהיו בטיפול התובעת בכל תקופת העסקתה.

ז. תכתובות המייל בין התובעת וגב' אורלי הכט-חיוט (להלן: "גב' הכט-חיוט") המצויות בתיבת הדואר המשרדית בו השתמשה התובעת במסגרת עבודתה.

ח. תכתובות המייל בין התובעת וגב' דגנית לוי (להלן: "גב' לוי") המצויות בתיבת הדואר המשרדית בו השתמשה התובעת במסגרת עבודתה.

ט. תכתובות המייל בין גב' הכט-חיוט וגב' לוי המצויות בתיבת הדואר המשרדית בו השתמשה גב' לוי במסגרת עבודתה.

ההליך העיקרי

3. עניינה של תביעה זו בטענת התובעת להתעמרות קשה וכי הינה זכאית לתשלום שכר אוקטובר 2015, הלנת שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, השלמת הפרשות לפוליסת ביטוח, הוצאת לשון הרע ועוד, כמו גם למתן צו לשחרור הכספים הצבורים על שמה בפוליסת הביטוח.

4. לטענת התובעת הועסקה בנתבעת כסוכנת נסיעות למגזר העיסקי מעל 7 שנים, כאשר בתקופת עבודתה האחרונה התמודדה עם לחץ עבודה בלתי סביר ומיחס בריוני, זלזול והשפלה מצד הבעלים ומנהלת הנתבעת, גב' הכט-חיוט. משהגיעה התובעת למצב בו לא יכלה עוד להמשיך בעבודתה, הודיעה על סיום עבודתה, תוך שהנתבעת התחייבה כי ישולמו לה פיצויי פיטורים כדין.

5. על אף זאת, הנתבעת לא שילמה לה את פיצויי הפיטורים כפי שהתחייבה, לא שילמה לה את שכר חודש עבודתה האחרון, פדיון חופשה והבראה, כאשר לפתע החלה הנתבעת להטיח בתובעת האשמות של הונאה וגניבה ממעסיק על מנת ליצור לעצמה עילה לאי תשלום הכספים. התובעת מעולם לא נטלה כספים כלשהם מהנתבעת.

6. בנוסף, לטענת התובעת, לאחר סיום העסקתה פנתה הנתבעת ללקוחותיה וסיפרה שקרים ובדיות על מעשי הגניבה לכאורה של התובעת, ומעשים אלה מהווים הוצאת לשון הרע המקנים לתובעת זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק.

7. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי מדובר בתובעת שפעלה בהונאה ותרמית, פעולות העולות לכדי גניבה ממעסיק ובבירור שנעשה עימה בעניין, הודתה, התנצלה וביקשה לקחת אחריות ולפצות את הנתבעת על נזקיה, אך לבסוף בחרה שלא לסייע בהקטנת הנזק.

התובעת לא התפטרה בדין מפוטרת, אלא על מנת לצאת לדרך חדשה. אין כל בסיס לטענותיה ליחס פוגע או מעליה ממנהלת הנתבעת, טענות העומדות ביחס גמור ליחס הפתוח והתמיכה בהם זכתה במהלך כל תקופת עבודתה. בנוסף, העלתה הנתבעת טענת קיזוז.

המסגרת המשפטית

8. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
9. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).
10. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).
11. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

12. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".
13. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).
14. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).
15. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).
מן הכלל אל הפרט
16. לטענת התובעת, המסמכים המבוקשים רלבנטיים למחלוקת בין הצדדים וגילויים נדרש וחיוני לניהול התיק, גילוי האמת והכרעה במחלוקת. להלן אבחן את המסמכים:
א. תלושי שכר לכל תקופת העבודה; טפסי 106 לכל תקופת העבודה; דו"חות שעון הנוכחות לכל תקופת העבודה; הקלטה ו/או תמלול הפגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 3.11.15 וכן של כל פגישה אחרת שנערכה בין הצדדים - מסמכים אלה כולם נכללו בתצהיר גילוי המסמכים שהעבירה הנתבעת לתובעת. לפיכך, מתייתרת הכרעתי לעניין זה.
ב. דו"חות גבייה ו/או דו"חות סטטוס כספי חודשיים של תיקי הלקוחות שהיו בטיפול התובעת בכל תקופת העסקתה; דו"חות גבייה ו/או דו"חות סטטוס כספי שנתיים של תיקי הלקוחות שהיו בטיפול התובעת בכל תקופת העסקתה - לטענת הנתבעת דו"חות אלה אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים.
לטעמי, על בסיס טענתה המהותית של הנתבעת לפיה התובעת ביצעה תרמיות בדו"חות הלקוחות, לא תוכל להישמע הטענה כי דו"חות אלה אינם רלוונטיים לענייננו ולהכרעה בסוגייה שבמחלוקת. משכך על הנתבעת להעביר לתובעת את המסמכים המבוקשים.
ג. תכתובות המייל בין התובעת וגב' הכט-חיוט המצויות בתיבת הדואר המשרדית בו השתמשה התובעת במסגרת עבודתה; תכתובות המייל בין התובעת וגב' לוי המצויות בתיבת הדואר המשרדית בו השתמשה התובעת במסגרת עבודתה - לטענת הנתבעת התובעת עצמה מחקה את כל תיבת הדואר האלקטרוני שלה טרם עזיבתה ועל כן אין בידיה תכתובות אלה.
על פי ההלכה הפסוקה לא ניתן לחייב בעל דין למסור מסמכים שאינם ברשותו. יחד עם זאת ולמען הסדר הטוב, הנתבעת מתבקשת להצהיר שהמסכים אינם ברשותה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.
ד. תכתובות המייל בין גב' הכט-חיוט וגב' לוי המצויות בתיבת הדואר המשרדית בו השתמשה גב' לוי במסגרת עבודתה - לטענת הנתבעת מדובר בבקשה המהווה פגיעה בפרטיות גב' לוי והינה אסורה על פי דין.
אני מסכים עם הנתבעת כי חשיפת מיילים של עוב דים שאינם צד להליך זה, אינם נדרשים להכרעה במחלוקות דנן ועל כן אין לחשפם תוך פגיעה בפרטיותם.
סוף דבר:
17. הבקשה לגילוי מסמכים מטעם התובעת - מתקבלת בחלקה.
18. שאלת ההוצאות בגין הליך ביניים זה תילקח בחשבון בתום ההליך.

19. התיק יקבע לדיון הוכחות בפני מותב. החלטה בנוגע למועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ז, (23 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.