הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 31843-11-13

16 נובמבר 2016
לפני:
כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

התובע
שמואל אליהו
ע"י ב"כ עו"ד גולן אשטון

-

הנתבעת
מוקד יסעור שירותי אבטחה 2000 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שירלי שטרית

החלטה

הנתבעת מבקשת לעכב את ביצועו של פסק הדין שניתן בתיק ביום 20.7.16 (להלן: "פסק הדין") , עד לקבלת הכרעה בערעור שהוגש לבית הדין הארצי. בפסק הדין התקבלה תביעתו של התובע ברובה.

בתמצית, התובע הוצב מטעם הנתבעת באתר השייך לשב"ס כמפקח ומבצע עבודות ניקיון וגינון. התובע הועסק בנתבעת מיום 1.5.11 ועד ליום 12.3.13. קודם לכן, הועסק באותו מקום באמצעות חברת רשת בטחון, מיום 1.4.08.

סיום עבודתו של התובע היה בעקבות הדרדרות במצבו הבריאותי. התובע פנה לקרן הפנסיה מבטחים והוכרה לו נכות זמנית בשיעור 100% מיום 14.2.13 ועד ליום 31.8.13 וממועד זה ואילך הוא מוכר כנכה בשיעור 50%.

לזכות התובע נפסקו במסגרת פסק הדין התשלומים הבאים:
פיצויי פיטורים בסך 13,510 ₪.
פיצוי חלף הודעה מוקדמת בסך 7,050 ₪.
פיצוי בגין הפסדי פנסיית נכות לעבר, בסך 69,023 ₪, לאור העובדה שההפרשות שהופרשו עבור התובע לפנסיה נגזרו משכר חלקי, ולפיכך נגרמים לו הפסדים בשיעור הקצבה המשולמת לו בגין נכותו.
פיצוי מהוון בגין הפסדים עתידיים של קצבת נכות בסך 259,891 ₪.
פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד כדין ובמועד.
פיצוי על סך 2,500 ₪ בגין רישום חלקי ולקוי בתלושי השכר.
תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך 8,740 ₪.
פדיון חופשה בסך 7,573 ₪.
דמי הבראה בסך 2,031 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.12 ועד לתשלום המלא בפועל.
הפרשי דמי הבראה בסך 171 ₪.
פיצוי חלף הפרשות בחסר לקרן השתלמות בסך 3,452 ₪.
ואלה הן טענותיה המרכזות של הנתבעת:
שגה בית הדין בפסק הדין, בכך שקיבל את טענת התובע לפיה נעשה פיצול מלאכותי בתלושי השכר, ורכיבים משכר הקובע שולמו כתוס פות נפרדות. בית הדין טעה בכך שקיבל את התחשיב האקטוארי מטעם התובע, לפיו יש לכלול את הרכיבים כחלק משכרו הרגילל לעניין הפנסיה.
הנתבעת חויבה בתשלום סכום פסוק שלא שולם בגינו אגרה ולא נכלל כחלק מרכיבי התביעה. התובע ביקש בתביעתו המתוקנת פסק דין הצהרתי, המורה לנתבעת לשלם את ההפרש בין התשלומים שיקבל מחברת הביטוח, לבין זכאותו לפיצוי בשיעור 100% משכרו המלא, האמיתי. התובע לא שילם אגרה בגין רכיב זה ולא כלל את הרכיב ברשימת רכיבי התביעה.
כן שגה בית הדין בכך שקבע כי לתובע זכות לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, בעוד שהתובע קיבל תמורה ברכיב נפרד. כן נפסקו לחובת הנתבעת פיצויים עונשיים, שאין בית הדין נוטה לפסוק בנקל.
ככל שישולמו הסכומים בהתאם לפסק הדין לתובע, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. התובע הוא איש חולה לב, שלטענתו אינו עובד.
די בכך שהערעור אינו משולל יסוד או נעדר סיכוי. בפסק הדין התקבלו סעדים שלא התבקשו ולא שולמה אגרה בגינם. אף אם הנתבעת צודקת רק ביחס לחלק מטענותיה, יהיה בכך לשנות חלק מפסק הדין.

התובע התנגד לבקשה, מן הנימוקים העיקריים הבאים:
קיום וביצוע פסקי דין מהווים תנאי יסוד במדינה דמוקרטית. עד למועד הגשת התגובה לא שילמה הנתבעת את פסק הדין. כל מטרתה של הנתבעת היא לפגועו בזכויות התובע ולעכב את ההליך המשפטי.
הלכה היא, כי ככלל אין לעכב פסקי דין כספיים אף אם הוגש ערעור. ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות שבעובדה של הערכאה דלמטה. בענייננו, הוגשה חוות דעת אקטוארית מטעם התובע והנתבעת לא טרחה להגיש חוות דעת נגדית. לאחר שכשלה הנתבעת, היא טוענת כעת טענות חדשות נגד ניהול ההליך. לאחר תיקון התביעה שילם התובע הפרשי אגרה בגין תביעתו, ומכל מקום אובדן כושר עבודה הוא שכר הפטור מאגרה.
קיים סיכוי קלוש שערכאת הערעור תתערב בקביעה לפיה שכרו של התובע פוצל באופן מלאכותי ותשנה את הכרעות בית הדין. תשומת הלב לחוסר המהימנות שייחס בית הדין לעד מטעם הנתבעת.
הסכומים שפסק בית הדין היו במסגרת גבולות התביעה וחוות הדעת של האקטואר, אשר בית הדין קיבל לאחר בחינת כל הראיות בתיק.
יש לדחות את הטענות בעניין פסיקת פיצויים עונשיים. פיצויים אלה מטרתם חינוך מעסיקים ונתונים לשיקול דעתו של בית הדין. קיים סיכוי קלוש להתערבות ערכאת הערעור.
אשר להשבת המצב לקדמותו, טוענת הנתבעת טענות בעלמא, ללא כל ביסוס. לתובע יש חשבון בנק פעיל, הוא מקבל קצבת נכות חודשית מן המוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח. המשיב מודע לכך שבמהלך הליך הערעור עליו לשמור על הכספים שישולמו לו.

לאחר שקילת הבקשה וטענות הצדדים, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד.

ככלל, בעל דין שזכה בתביעתו זכאי לממש את פירות זכייתו. בפרט נכונים הדברים שעה שמדובר בחיובים כספיים. אין בהגשת הערעור, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין . כך, נפסק ב עע (ארצי) 34098-09-16 סוהא חאג' יחיא נ' מדינת ישראל - משרד החינוך , (9.11.16), בזו הלשון:
"בקשת עיכוב ביצוע תוכרע על פי שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים להצליח בערעור ומאזן הנוחות, דהיינו, כי אם יזכה המבקש בערעור יהא זה קשה או בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצוע מיידי יגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון (ראו למשל בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989); ע"ע (ארצי) 33774-10-10 מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רבין בע"מ - אמיר אורן ו-19 אח' (16.12.10)). כמו כן נפסק לא אחת כי "במקרים בהם מבוקש עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים ודברים אלו יפים ביתר שאת שעה שמבוקש עיכוב ביצוע של תשלום סכומים אשר נפסקו כשכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט" (ראו למשל ע"א 6593/12 מנאר ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ' חמאיסי (23.9.12) בפסקה 4; ע"א 7419/13 יצחק חג'ג' נ' מגן דוד אדום בישראל (3.11.13); ע"ע (ארצי) 37940-12-14 איתיאל שינדלר - מגה קמעונאות בע"מ (8.2.15)).

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אם הגיע בית המשפט למסקנה כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני.
ראו: רע"א 6480/00 עירית ת"א ואח' נ' בצלאל אהובה ואח' (19 .11.00).

אך ברור, כי לבית הדין אשר על פסק דינו מערערים קיים קושי לנקוט עמדה אובייקטיבית ביחס לשאלת סיכויי הערעור.

בענייננו, מצאתי כי סיכויי הערעור בכל הנוגע לשאלת שכרו הקובע של התובע, וזכויותיו הנגזרות ממנו , נמוכים ביותר. הקביעה בהקשר זה מבוססת על ניתוח הראיות, ובכלל זה על תלושי השכר של התובע ועל הסתירות הבולטות בגרס אות עד הנתבעת. מכאן, נמוכים סיכויי הערעור גם בכל הנוגע לרכיבים של תמורה בגין עבודה בשעות נוספות ופיצויי הפרשי גמלת נכות בגין העבר, רכיבים שפסיקתם נגזרת מהכרעה בענין זה.

אף ביחס ליתר זכויותיו של התובע, לרבות פיצוי פיטורים, חופשה והבראה, לא העלתה הנתבעת כל נימוק ממשי המערער את הקביעות בפסק הדין.

הפיצויים שנפסקו לחובת הנתבעת, בגין ליקוייים בת לושי השכר והיעדר הודעה לעובד, נתונים לשיקול דעתו של בית הדין. הרכיבים שנפסקו, כמו גם הסכומים, תואמים את עובדות המקרה ואינם חר יגים באופן יחסי לפסיקה מקבילה. לפיכך, אף בהקשר זה קלושים סיכויי הערעור.
אשר לסכום שנפסק כפיצוי מהוון בגין הפסדים עתידיים של קצבת נכות, בסך 259,891 ₪ - גם בהקשר זה, נגזרות זכויותיו של התובע מן הקביעה לפיה הופרשו עבורו הפרשות פנסיוניות משכר שגוי, שפוצל באופן מלאכותי. כאמור, קביעה זו מבוססת בעובדות ולטעמי נמוכים הסיכויים כי ערכאת הערעור תתערב בה. הסכום שנפסק התבסס על חוות דעת אקטוארית מטעם התובע, אשר נמצאה מהימנה ולא נסתרה בחוות דעת נגדית מטעם הנתבעת. עם זאת, לאור טענתה החדשה של הנתבעת, אשר לא הועלתה קודם לכן, ולפיה נפל פגם בכך שנפסק לתובע סכום כספי, בעוד שתביעתו בהקשר זה הייתה לסעד הצהרתי, לא ניתן לשלול כליל את הסיכוי להתערבות ערכאת הערעור בנושא.

אשר למצבו הכלכלי של התובע, הצדק עם הנתבעת כי מאחר שמדובר באדם חולה, המתקיים מקצבאות נכות, ספק רב אם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שכל הסכום בהתאם לפסק הדין ישולם לידיו כעת .

בנסיבות אלה, ועל מנת לאזן בין זכותו של התובע לתשלום בהתאם לפסק הדין וליתן לנתבעת את יומה, יעוכב תשלום מחצית מהסכום שנפסק בגין הפסדי קצבה עתידיים, בסך 129,946 ₪. זאת, בכפוף לכך שסכום זה יופקד בקופת בית הדין במלואו תוך 14 יום.

לאור מועד מתן פסק הדין, יתר הסכומים בהתאם לפסק הדין ישולמו לידי התובע תוך 7 ימים.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ז, (16 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.