הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 27654-11-18

14 יוני 2019
לפני:
כב' הרשמת ערמונית מעודד
התובעות:
1. ליז אלזרה
2. סטלי גנון
ע"י ב"כ: עו"ד ויקטור ברק

-
הנתבעת:
קרדיו סנטר שירותי רפואה בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד הגר ורד בלייר

החלטה

  1. לפניי בקשת התובעות לתיקון כתב התביעה, על דרך של הוספת נתבעים והוספת סעד (להלן – הבקשה).
  2. התובעות הועסקו בנתבעת כמזכירות רפואיות במשך כ- 7 חודשים עד למועד התפטרותן. במסגרת כתב התביעה, עתרו התובעות לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, אי עריכת תלושי שכר בהתאם לדין, החזר ניכוי שבוצע משכרן והפרשות סוציאליות.
  3. התובעות מבקשות לצרף לתביעתן 3 נתבעים נוספים: חב' איי אל קליניק בע"מ הבעלים של הנתבעת 1 (להלן – חברת האם), מר טולר גאי גרשון, דירקטור ובעלים בחברת האם ו חב' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ , אשר על פי הנטען שימשה כקופת גמל אליו הפרישה המעסיקה עבור התובעות (להלן – קופת הגמל).

בנוסף, התובעות מבקשות להוסיף סעד שעניינו "פיצוי עונשי " על אי העברת הניכויים שבוצעו משכרן לקופת הגמל בסך 10,000 ₪ לכל תובעת.
4. במסגרת הבקשה טענו התובעות כי בעת הגשת כתב התביעה הן לא ידעו פרטים "רבים ומהותיים" אשר התגלו עם הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת ולאחר הדיון שהתקיים ביום 18.2.19. עוד הוסיפו, כי בירור אי העברת הפרשות המעסיק לקופת גמל והניכויים משכרן מחייב את צירופה של קופת הגמל.
אשר לצירופם של חברת האם ובעליה טענו , כי התנהגותם מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות והטלת חבות אישית בגין חיובי הנתבעת .
5. הנתבעת התנגדה לבקשה והטעימה כי היא אינה מפרטת אילו פרטים חדשים ו/או נוספים התגלו לתובעות אשר מצדיקים מתן סעד חריג של הרמת מסך ההתאגדות או המצביעים על חוסר סולבנטיות של הנתבעת לפרוע את חובותיה . בנוסף, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולפיכך יש לדחותה על הסף.
6. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי זכויותיהן של התובעות שולמו באופן מלא. לכתב ההגנה צורפו תלושי השכר ודוחות הנוכחות של כל אחת מהתובעות, פרוט מס"ב ביחס להעברות שבוצעו לקופת הגמל בגין הפרשות לפנסיה ופיצויים ואישור הפקדת כספי הפנסיה והפיצויים בהתייחס לתובעת 1 כאשר לגבי התובעת 2 צוין כי טרם התקבל אישור מקופת הגמל וכי הנתבעת פועלת לקבלתו. הנתבעת הוסיפה, כי לאחר שנעשו פניות חוזרות ונשנות לסוכן עמ ו היא עובדת, הורה מנכ"ל הנתבעת לפנות לתובעת 2 באמצעות סוכן החברה ולפתוח לה פוליסה חדשה בחברת "כלל" ולהעביר פעם נוספת את מלוא כספי הפנסיה. בהתאם לכך, נפתחה ביום 10.3.19 פוליסה חדשה אליה הועברו כל הכספים (נספחים 3 ו-4 ל תגובה). בסמוך לאחר מכן, הועבר האישור על הפקדת הכספים בפוליסה של התובעת 2 מקופת הגמל (נספח 5 לתגובה).
7. קופת הגמל התנגדה לצירופה להליך וטענה כי צירופה אך לשם בירור עובדתי אינו נחוץ משלא נתבעו כל סעדים ביחס אליה . התובעות יכלו בנקל ליצור קשר עם מוקד קשרי הלקוחות ולקבל דוח פירוט הפקדות שבוצעו על ידי המעסיקה ואף לקבל צו מבית הדין לקבלת מידע מקופת הגמל.
קופת הגמל צירפה לתגובתה דוח הפקדות שבוצעו על ידי הנתבעת לחשבונן של התובעות (להלן – דוח ההפקדות).

דיון והכרעה
8. בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה על ידי בית הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות. בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.
9. עם זאת וכפי שהובהר בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה -
"אין בגישתו הליבראלית של בית הדין כדי לשים לאל את סדרי הדין וכדי להביא להשחתת זמנם של הצדדים ושל בית הדין ואין משמעות הדבר שכל אימת שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה יעתר לה בית הדין. בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור.
...
ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך – מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהענות לבקשות לתיקון כתב התביעה".
בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' IDI מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012) .
10. אשר לצירוף צדדים נוספים להליך, בתי הדין לעבודה נוקטים בפרשנות רחבה לתקנה ומתירים צירופו של צד על מנת שהמחלוקת תתברר במלואה, או כאשר ללא הצירוף הסכסוך לא יבוא לידי סיומו באופן מלא ויעיל. ואולם, "לא יצרף בית הדין תובעים או נתבעים אם אין לפניו נתונים ברורים המצדיקים את הרצון והמצביעים על העניין שיש בצירוף" (ד"ר י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 10 עמ' 11)".
11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה דנן דין הבקשה להידחות ואפרט נימוקיי בקצרה.
12. ראשית, הטענה העומדת בבסיס הבקשה היא כי התובע ות לא ידעו "פרטים רבים ומהותיים" אשר התגלו בכתב ההגנה ובדיון. התובעות לא פירטו בבקשתן מהם אותם פרטים אשר התגלו ולא צירפו כל תצהיר לתמיכה בטענות , ובפרט לנוכח העובדה שבפרוטוקול הדיון מיום 18.2.19 שבה הנתבעת על טענותיה כי שולמו לתובעות כל הכספים לה ם היו זכאיות ולא העלתה כל טענה חדשה אשר היה בה כדי להפתיע או לחדש מכתב ההגנה.
משהתובעות לא פירטו מדוע מבוקש התיקון ולא תמכו טענותיהן בתצהיר, הרי שלא נמצא כל טעם להתיר את התיקון שהתבקש ,לאחר השלמת ההליכים המקדמיים וקביעת התיק לדיון הוכחות (ראולעניין זה בר"ע (ארצי) עלי אבו גריבאן נ' יצחק מנדל (14.4.2015) ).
13. שנית, הבקשה לצירוף חברת האם ובעליה מתבססת על טענת התובעות לפיה התנהלותם מהווה עילה מובהקת להרמת מסך ההתאגדות. בטיוטת כתב התביעה המתוקן נטען כי יש לחייבם בשל אי העברה בכלל ו/או בזמן של הפרשות המעסיק לפנסיה ולפיצויי פיטורים ואי העברת הניכויים שבוצעו משכרן של התובעות.
14. מעיון בדוח ההפקדות עולה כי הנתבעת ביצעה הפרשות משכר התובע ות בשיעור שנתבע ואף העבירה את חלקן לקופת הגמל, כפי שנטען במסגרת כתב ההגנה. דוח זה הוגש מטעם קופת הגמל והתובעות לא העלו כל טענה כנגדו.
כך, עבור התובעת 1 הפקידה הנתבעת סך 2,513 ₪ בגין תגמולים וסך 2,319 ₪ עבור פיצויים ובסך הכל סך של 4,832 ₪ (כאשר בכתב התביעה המתוקן נתבע סך של 4,838 ₪) . אשר לטענה בדבר ניכוי משכרה ואי העברת הכסף ליעדו – הרי שמהדוח עולה כי הופקד משכרה סך של 2,319 ₪ (כאשר בכתב התביעה המתוקן נתבע סך של 2,337 ₪);
עבור התובעת 2 הפקידה הנתבעת סך 1,619 ₪ בגין תגמולים וסך 1,495 ₪ עבור פיצויים ובסך הכל סך של 3,114 ₪ (כאשר בכתב התביעה המתוקן נתבע סך של 3,114 ₪) . אשר לטענה בדבר ניכוי משכרה ואי העברת הכסף ליעדו – הרי שמהדוח עולה כי הופקד משכרה סך של 1,495 ₪ (כאשר בכתב התביעה המתוקן נתבע סך של 1,495 ₪).
15. הנה כי כן, הן הכספים שנוכו משכרן של התובעת והן הפרשות המעסיק אשר נתבעו במסגרת הליך זה הופקדו ועומדים לזכותן בקופת הגמל ולפיכך, הרי שאין בסיס עובדתי/ משפטי להורות על צירופם של הנתבעים להליך בעילה של הרמת מסך בשל אי העברת הכספים לקופת הגמל.
16. זה המקום לציין כי הפסיקה אליו הפנו התובעות אינה רלבנטית למקרה דנן שכן כאמור, בהתאם לדוח ההפקדות נסתרה טענת התובעות לפיה הנתבעת ניכתה משכרן ולא העבירה סכומים אלו ליעדם ואין המדובר במקרה בו בעלי מניות של חברה המצויה בקשיים כלכליים מקימים חברה חדשה ומעבירים אליה את פעילותה של החברה המצויה בקשיים, מצב אשר עשוי להצדיק הרמת מסך על פי הפסיקה (עע (ארצי) 185/08 אופיר סטרוגו סוכנות לביטוח (1990) בע"מ נ' דליה ברגר (14.10.09) והאסמכתאות שם).
17. שלישית, אשר לצירופה של קופת הגמל - משלא נתבע כל סעד כנגדה הרי שאין מקום לצרפה אך לשם עריכת בירור עובדתי והיה על התובעות לערוך בירור ישירות מולה אשר לסכומים שהופקדו לזכותן , בטרם הזדרזו להגיש בקשה זו. לו התובעות היו פונות, בטרם הגשת התביעה ואף לאחר הדיון המוקדם שהתקיים במעמד הצדדים ובמסגרתו שבה הנתבעת על טענתה לפיה כלל הכספים הופקדו לזכות התובעות ואף צירפה אסמכתאות לתמיכה בבקשתה, הרי שיתכן ובקשה זו הייתה מתייתרת.
18. במאמר מוסגר אציין כי זכות התביעה לפיצויי הלנה בשל הימנעות מהפקדות לקרן פנסיה עומדת לקרנות בלבד ולא לעובד ועל כן אין בסיס לטענת התובעות גם בעניין זה (ע"ע ( ארצי) 178-08 אליהו פיילר נ' חברת לינת צדק " בית דינה" חיפה (23.06.2010); דב"ע ( ארצי) נא/3 – 3 שפרה צח נ' דחף בע"מ, פד"ע כב 462 (1991 ).
19. רביעית, אשר לתיקון שעניינו הוספת עילה - "פיצוי עונשי" בסך 10,000 ₪ לכל תובעת – משעולה מדוח ההפקדות כי הניכויים שבוצעו משכרן של התובעות הועברו ליעדם הרי שאין מקום להתיר הוספת סעד זה אשר המסד העובדתי עליו הוא נשען אינו עולה בקנה אחד עם הראיות בתיק כבר בשלב זה. על כך יש להוסיף, כי בהתאם להלכה הפסוקה פיצוי בגין עגמת נפש יפסק רק במקרים חריגים וגם מן הטעם הזה הרי שאין להתיר את התיקון (ע"ע 360/99 אהרון כהן נ' מדינת ישראל, פד"ע לח, 1 (24.6.02)).
20. כללו של דבר – משלא שוכנעתי כי יהיה בתיקון המבוקש תועלת לבירור הפלוגתאות בתיק שכן על פני הדברים לא מצאתי בסיס עובדתי ומשפטי לצירוף צדדים נוספים ולהוספת עילה ו מאחר שאין המדובר בתיקון הכרחי להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת כי אם בתיקון אשר משמעותו גרירת צדדים נוספים להליך והטלת עלויות שלא לצורך, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית.
21. לאור התוצאה אליה הגעתי והואיל והתגובה מטעם הנתבעת 1 הוגשה גם בשם חברת האם ובעליה יישאו התובעות, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת 1 בסך כולל של 1,500 ₪.
בנוסף, ישלמו התובעות סך 1,500 ₪ לקופת הגמל בגין דחיית הבקשה.
סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ט, (14 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.