הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 26420-01-19

30 יולי 2019
לפני:
כב' השופטת מירב קליימן
נ.צ (מעסיקים) מר אבי ענתבי
נ.צ. (עובדים) מר ברוך הראל

המבקשים:
(הנתבעים)
1. דוקטור פנסיה תאגיד יועץ פנסיוני בע"מ
ח.פ. 515053338
2. פרופ' מישל קנת' מיילס ת.ז XXXXXX214
ע"י ב"כ: עו"ד מ' קידר

-
המשיב:
(התובע)
יוהנתן גרטי ת.ז XXXXXX205
ע"י ב"כ: עו"ד אורן יוגב

החלטה

בפני בקשת הנתבעים לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה כנגדם.

הרקע לבקשה

ברקע הבקשה עומדת תביעתו של התובע אשר הועסק בנתבעת 1, חברה פרטית העוסקת במתן שירותי ייעוץ פנסיוני מקוונים לקהל הרחב (להלן: "נתבעת 1" או "החברה"), בתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי בין השנים 2016-2018 וזאת עד לסיום העסקתו בה. בנוסף לנתבעת 1 הפנה התובע את עילות תביעותיו גם כנגד פרופ' מישל קנת' מיילס, לאור היותו מייסד, בעל השליטה במניות ומנכ"ל נתבעת 1.

לטענת התובע, במהלך תקופת העסקתו לא שילמה הנתבעת 1 באופן סדיר את מלוא שכרו המוסכם ובכלל זה הפרשות לביטוח פנסיוני, חרף התחייבותה כלפיו בהסכם ההעסקה האישי מתאריך 31.5.16. עוד טוען התובע כי, על רקע מו"מ לקבלת כספי השקעה ממשקיע אסטרטגי, התקשרו בתאריך 4.6.18 הצדדים ב"הסכם המרת חוב למניות" (להלן: "ההסכם") לפיו, בתמורה להפחתת שכרו של התובע התחייבה נתבעת 1 לשלם לו 'הטבה' בסך 255,300 ש"ח ולהקצות לו מניות בחברה – כל זאת בכפוף להתקשרותה עם המשקיע האסטרטגי. לאחר שעסקת ההשקעה עלתה על שרטון, סירב נתבע 2 לתשלום זכויותיו של התובע, ומשלא הצליחו להגיע להסכמות בדבר הסדרת החוב, פוטר בתאריך 4.11.18 על ידו.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי ההסכם נועד להקל על התזרים השוטף של החברה ולהפוך את עובדיה ל"שותפי הצלחה" על ידי הסכמתם להקטנת השכר השוטף כנגד קבלת מניות בחברה. לטענתם, חתימת התובע על ההסכם הייתה מרצון ומדעת כאשר שני הצדדים כאחד, היו נכונים לקחת את הסיכון שהמו"מ עם המשקיע האסטרטגי לא יצלח. בסופו של דבר, הסתיימה העסקתו של התובע בתאריך 4.11.18.

עיקר טענות הצדדים בבקשה
הנתבעים טוענים כי יש לסלק את התביעה כנגדם על הסף מחמת מניעות והשתק. לטענתם, בהתאם לכוונת הצדדים העולה מההסכם, החוב הכספי שחבה החברה לתובע עד למועד החתימה על ההסכם – הוּמר למניות, ולאחר החתימה, נוכח העובדה שהתובע מחזיק במניות החברה – החוב בוטל, והחל ממועד זה ואילך שכרו השתנה לשכר מינימום. על כן, לאור זאת שהתובע מחזיק במניות החברה, הוא מושתק מלטעון לתביעת הסעד הכספי.

לדידם של הנתבעים, קיימים טעמים נוספים המצדיקים אף הם את דחיית התביעה על הסף, כאשר תביעת הסעד הכספי על ידי התובע בד בבד עם אחזקתו במניות החברה מהווה כפל סעד בגין אותה עילה, חוסר תום לב ושימוש לרעה בזכות.

משכך, במידה והתובע ימשיך להחזיק במניות שהוקצו לו בהסכם, על בית הדין לסלק על הסף את התביעה כנגדם, ולחילופין, במידה והתובע יעמוד על תביעתו הכספית על בית הדין להורות על מתן "סעד הצהרתי" או "צו עשה" להחזרת המניות לחברה.

בתגובתו טען התובע כי אינו מחזיק ברשותו ולוּ מניה אחת של הנתבעת 1, וכתימוכין לטענתו מצרף נסח חברה עדכני. עוד טוען התובע כי מאחר שהצדדים חלוקים בסוגיות מהותיות, בין היתר באשר לפרשנות ההסכם, אלו צריכות להתברר במסגרת ההליך ולא במסגרת של בקשה לסילוק על הסף, לאור ההלכות הפסוקות בעניין.

הנתבעים, בתשובתם לתגובת התובע, עומדים על טענתם כי התובע מחזיק במניות החברה תוך הצגת אסמכתאות לכך וחוזרים על עיקר טענותיהם שהועלו בבקשה מטעמם.

דיון והכרעה
בהתאם לתקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות. הלכה היא כי סעד המחיקה מופעל ביד קמוצה, במשורה וכי מדובר בסעד קיצוני הניתן במקרים חריגים (ר' דב"ע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' פד"ע יט, 63, ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן, ניתן ביום 13.02.08).

כאשר מדובר בבקשה לסילוק של תביעה על הסף, הכלל הינו, שאין בית המשפט בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו. אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תביעתו, אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו. עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר ברור לו שלא יעלה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף יוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו (ר' ע"ע 734/06 ג'הג'האה נ' מועצה מקומית ערערה, ניתן ביום 24.06.08).

על רקע הוראות החוק והפסיקה המנחה, לאחר שבחנו את טענות הצדדים כפי שהובאו בהרחבה בפנינו ועיינו בכתב התביעה, הגענו לכלל מסקנה לפיה אין מקום לחרוג מהכלל במקרה זה ולהורות בשלב מקדמי זה על דחיית התביעה על הסף. נפרט, להלן, את הסיבות לכך.

מקובלת עלינו עמדת התובע, לפיה, בהליך זה קיימות מחלוקות בסוגיות מהותיות אשר צריכות להתברר במסגרת ההליך ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

בראש ובראשונה, המחלוקת בסוגיית פרשנות מהות ותוכן ההסכם – שהיא סוגיה מרכזית בהליך - בהכרח דורשת דיון מעמיק עובדתי ומשפטי. סוגיה זו תצריך ככל הנראה, בין היתר, דיון בשאלת מעורבותו של התובע בעיצוב תנאי ההסכם, בנפקות התניות, בגמירות דעת הצדדים בעת החתימה, בפוטנציאל המו"מ של הנתבעת מול המשקיע האסטרטגי והשפעת כישלונו על הצדדים. מחלוקת נוספת, הראויה להתברר במסגרת ההליך אף היא, היא המחלוקת באשר לשאלת אחזקת מניות החברה על ידי התובע בשלב זה ונפקותה באשר לעילות תביעותיו.

מהאמור לעיל עולה כי קיים צורך לערוך בירור עובדתי/משפטי אשר לא ניתן לקיימו במסגרת בקשה לסילוק על הסף וכי למעשה אלו השאלות העומדות בבסיס ההליך, אשר יוכרעו לאחר הבאת מסכת הראיות על ידי הצדדים להליך.

סוף דבר
דינה של הבקשה, דחייה. משכך, יישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך 1,500 ש"ח בגין בקשה זו.

כתב הגנה מטעם הנתבעים יוגש תוך 30 יום ממועד החלטה זו.

מזכירות בית הדין תקבע את התיק לדיון מקדמי.
ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ט, (30 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר ברוך הראל
נציג ציבור עובדים

מירב קליימן , שופטת
אב"ד

מר אבי ענתבי
נציג ציבור מעסיקים